פורום הריון ולידה (עמוד 319)

נולד אחוזון 90 ומשהו

בלי סכרת..עישתי העמסה של 100

לידה רגילה וקלה

ותוך חודשיים ירד בכלל לאחוזון מתחת ל10🫢🫢

לא ברור

אבל הכל היה בסדר

אפשר ללדת רגיל גם עוברים גדולים

הכל תלוי במכלול התמאים

ובהז שאין סכרת

תבדקי כמובן

ובלי לחץ

אחוזון כל כך גבוה לכן נלחמתי

אם הסוכר בצום בבדיקות רגילות ממש נמוך אצלי תמיד,זה סימן טוב גם הפעם?

או שאין קשר

ותכלס אין מה להלחץ מראש

תבדקי תראי מה התוצאה

וגם עם סכרת מאוזנת אפשר ללדת רגיל אם הכל תקין

וגם סתם מלחיצים נורא לגבי קיסרי גם כך,כי עברתי קיסרי חירום בשבוע 26

באחרון... אז יש לי פחד שעוד יותר יפחידו וילחצו

חיבוק!

אין איזשהו מדד, מתי צריך לבוא להבדק ומתי לא?

של צירים כל 10 דקות למשך שעה.

זה יש לי קבוע, אז כבר לא מתייחסת...

כשזה עובר לכל 5-7 דקות שם ההתלבטות...

כי לא הצלחתי להבין מתי הם כן משפיעים (לפעמים גורמים לקיצור צוואר וכבר יש לי פתיחה...) ומתי לא.

מוניטור לא מספיק, אז זה כל פעם ליסוע לבית חולים...

ומשתגעת.

או שזה עדיין מוקדם לך?

אם את בשלב של ללדת, אז אין טעם לצאת לפני שיש שעה שלמה של צירים באורך דקה כל 5 דקות.

בטח למי שכבר היו צירים מוקדמים שאולי הכינו את הגוף ללידה.

יש נשים שיולדות מהר.

ועוד דבר- לפעמים אין צירים סדירים. לי באופן אישי אין צירים כ"כ סדירים עד ממש ללידה.

אני גם הייתי עם צירים מוקדמים, וכשהלידה הגיעה היא הייתה מהירה מאוד.

שתהיה לידה בזמנה בע"ה, כדאי להיבדק עדיף לצאת לחינם מאשר להתחרט.

תרגישי טוב.

ואם זה כ"כ תכוף אולי תקנו מוניטור ביתי? או מכשיר אחר שיכול לתת קצת מידע מה המצב?..

אני הייתי באותו סיפור כמו שלך. אותם שבועות, התקצרות צוואר רחם 90%, קיבלתי זריקות להבשלת ריאות וכדורים נגד הצירים שהפסקתי בחודש תשיעי.

אבל- הצירים לא כאבו לי בכלל, רק לחצו.

אמרו לי שכשתהיה לידה - אני אדע את זה, ובאמת לא היה מה להשוות בין הצירים המוקדמים לצירי הלידה (שהיו כואבים בהרבה).

מה שכן - הייתי במעקב די צפוף לראות אם משהו מתפתח.

אם מתאפשר לך - הייתי הולכת להיבדק בתכיפות די גבוהה, בעיקר אחרי זמנים שאת מרגישה שהצירים יותר משמעותיים מצד התכיפות/העוצמה.

בכולם היה לי צירים מוקדמים כולל הגעות תכופות לבתי חולים, ובסוף ילדתי בזמן (באחד עם תמיכה, בשאר בלי)

אז החליטו לא לתת לי צלסטון אלא אם תהיה התקדמות משמעותית יותר.

הקושי הוא בעיקר נפשי, שאני כל הזמן בחוסר וודאות אם ללכת או לא ללכת ומה יקרה אם יתקדם (ובסוף גם כואב לי, מאוד...)

את גרה קרוב למרכז רפואי?

אם כן, הייתי הולכת להיבדק מידיי פעם…

אני גם הייתי אתמול עם שעתיים של צירים סדירים, (לא כואבים, אבל לוחצים ברמה שמפריעים לנשום), ואני תוהה לעצמי כמה להמשיך להתעלם…

שלי. היתה פשוט בובת חרסינה.

בכתה כשהיתה רעבה, ידעה להרגיע את עצמה

חלומית. (כבר גדולה היום)

בעצם קיבלתי בלפחות 2 לידות.

לדעתי זה לא קשור ללידה.

אם כבר יכולה להיות רגישות במעיים לאמא שעם טיפול בפרוביוטיקה אמורה להעלם לגמרי.

תבדקי אולי משהו באוכל שלך גורם לו לגזים.

יכול להיות קטניות/מוצרי חלב

ואולי התחלת טעימות עכשיו? לוקח לגוף הקטנטן שלהם זמן להתרגל

שלי בן 8+ חודשים וגם צורח בלילות האחרונים

ככל הנראה זה שיניים. (כבר יצאו לו שתיים)

נשמע לי יותר מידי בשביל שיהיה קשור אחד לשני.. אבל כמו שמישהי פה הציעה אולי את יכולה לקחת פרוביוטיקה טובה יעבור אליו גם בהנקה..

יכול להיות ששאלת את זה לפני כמה זמן? זכור לי שהייתה שאלה כזאת 

לא הספקתי מעולם לקבל 4 מנות.. גג אחת

ולא חושבת שזה מחסל חיידקים אוטומט ולגמרי והם יכולים להתחדש אחרי זה..

אבל

כל הילדים שלי מאוד סבלו מגיזם גם בלי האנטיביוטיקה..

אם כבר, זה בגלל חיסוניות נמוכה בכללי. החיידקים הטובים במעי (המיקרוביום) שאת מדברת עליהם תפקידם הוא בעיקר חיסוני. כך שיכול להיות שהמערכת החיסונית שלו חלשה יחסית לתינוק שנולד בלידה טבעית (קיסרי זה פחות טוב למיקרוביום) וללא אנטיביוטיקה. ואז הוא יותר רגיש לוירוסים למשל. כך שוירוס שלך לא יזיז את קצה הבוהן, לו יחולל בעיות כגון גזים.

דווקא את הגזים הרבה פעמים יוצרים חיידקי המעי (אלו שאמורים להיות שם באופן טבעי ולעזור לנו לעכל במעי הגס חומרים שלא התעכלו לפני כן במעי הדק).

בשביל חומרים מסוימים זה אחלה שהם עושים את זה, כי באמת במעי הדק זה לא מתעכל, אבל נניח סוכר אמור להתעכל במלואו במעי הדק. אם הוא הגיע למעי הגס בכל זאת - החיידקים יפרקו אותו, וכתוצאה מתהליך הפירוק ישתחררו גזים.

מקווה שאני לא מטעה, אבל זה הידע שיש לי. 

אני קיבלתי ב2 לידות,

באחת ילדתי את הילד הכי רגוע שלי,

בלידה השניה כן הוא היה עם גזים קצת אבל ממש משהו סביר

ובלילה אחרת שלא נתנו לי ילדתי תינוק ממש רגיש ומתאגר שסבל ממלא גזים והיה מאוד מאתגר איתו

בקיצור לא ראיתי קשר

לא הצלחתי להעתיק לך קישור. תחפשי למטה

דואל פרו

אני מרוצה ממנה מאד

קליניקר דואל לא פרו.

תחפשי ותשאלי שמה, מאמינה שתקבלי יותר מענה.. עולה שם הרבה שיתופים על התמודדויות כאלו💔

האמת שפחות. מעדיפה להישאר אנונימית ולכן מעדיפה פייסבוק.

תודה רבה על ההצעה בכל זאת! 

אבל חיבוק גדול

והמון כוחות

הרשמה לקבוצת תמיכה לבנות/בני זוג של מתמודדים עם תסמינים פוסט טראומטיים על רקע השירות הצבאי

לא מהתנסות אישית. חברה פרסמה וחשבתי שאולי יסייע.

מישהו שהכרתי עבד בעמותה הזו, שמעתי שעובדים הרבה עם נפגעי טראומה.

מקווה שזה לא נחשב פרסום בעייתי.

עד שמצאתי את השרשור המתאים 😏

ולא בשרשור נפרד

זה פחות בעייתי..

תודה רבה על המאמץ!❤️

אבדוק את זה 

יש לי במשפחה שני קרובים עם פוסט טראומה, ממלחמה ומצבא, אז לגמרי מכירה את הכאב.

חיבוק ענק!

ואם יורשה לי לתת שנקל- הדבר שהכי חשוב כשמתמודדים עם קושי נפשי זאת התמיכה מסביבה הקרובה. להאמין בהם, להיות איתם, לחבק, לתמוך, וחלילה לא לקחת צעד אחורה.

ושולחת לך ים כוחות. לא התמודדתי עם בעל, אבל מהניסיון שלי יודעת כמה זה קשה כשזה קרוב מאוד.

אבל

ליבי איתך

פוסט טראומה זה ה' ישמור...

אני באמת ממליצה מכל הלב שלי

תנסו טיפול אנרגטי זה מחולל פלאים

זה הדור הבא של הטיפולים. מניסיון (!!)

חבל לסבול 😞

טיפול אנרגטי זה טיפול שעובד על החסימה מהאנרגיה...

כלומר כל חסימה ברגש שיש לנו וגם בעיות פיזיות בגוף, קשור גם בתדר האנרגטי...

ויש רפואה כזאת שזה בעצם ריפוי דרך האנרגיה...

ואפשר דרך זה לשחרר כאבים רגשיים, וגם פיזיים, וגם אפילו דברים כרוניים או מחלות לא ברורות. בטח להקל בכל אופן. וכן גם טראומות ופוסט טראומה. כל דבר בעצם. בכל תחום. הכל קשור באנרגיה.

זה תחום שמתפתח עכשיו יותר...

כלומר הוא היה כאן כבר שנים אבל לא נפוץ כל כך ופחות מוכר.

יצא לי להכיר כמה שמטפלים באנרגיה. תחום מרתק. 

אם יורשה לי להציע משהו בשבילו - יש חוות שיקומיות במימון משרד הביטחון בכל מיני מקומות בארץ. למשל בירושלים יש בעין יעל. ישנים בבית, אבל יש שם פעילות מדי יום. מיועד ספציפית לפוסט טראומתיים.

ובכללי בשבילכם - מניחה שכושר העבודה שלו גם נפגע. תתחילו תהליך של הכרה בנכות במשרד הביטחון (תחת אגף השיקום). נכון, זה לוקח זמן, אבל למשל הוא יכול כבר בקרוב לקבל משהו כמו 7400 בחודש בגלל "ימי מחלה" (נקרא תט"ר). מקווה שזה משהו שיעזור לכם. אם יש לכם ילדים זה 9 ומשהו אלף אם זוכרת נכון...

ומכירה שמי שמוכר באגף השיקום כפוסט טראומתי, משפחתו זכאית לטיפולים נפשיים במימון די רחב (כל אחד ממעגל משפחתי קרוב, כאשתו את ודאי זכאית), אולי זה משהו שגם יעזור מעט.

תחפשי באינטרנט אגף השיקום, תקראי שם על הזכויות שיש לכם. תממשו את מה שיעזור לכם! הוא נתן ככ הרבה בשביל המדינה, וגם את. זה אך מתבקש שהמדינה תעזור לכם חזרה. 

מחכה לזה

לא חשבתי שאגיב ככה להריון

יצא למישהי ש"ידעה" מה יש לה עוד לפני שאפשר לדעת?

מין תחושת בטן שכזו

אני פתאום מקווה שאני טועה

כי בעצם בא לי בת ולא בן כמו שחשבתי עד היום

פשוט "ידעתי" שזה בן. (בחרתי לא לדעת עד הלידה)

כשהמיילדת אמרה לי שזו בת בעלי עמד בצד וצחק.

בהריון השלישי טעיתי,

בשאר ההריונות ביקשנו לדעת באולטראסונד...

אצל כל חמשת ילדיי ממש ידעתי כמעט בוודאות מה מין העובר לפני הבדיקה, וגם בעלי ידע איתי. לא יודעת איך זה כי אני די שכלית בחיים שלי ואין לי חוש שישי...חחח .. אבל ממש ידעתי לפני הסקירה, כל פעם מחדש ותמיד צדקנו. 

כך שהסבירות לצדוק כש"יודעים" מה יש היא גבוהה מאוד

אני ידעתי פעמיים שיש לי בן, ובאמת יש לי שני בנים.

אבל אין לזה שום אחיזה במציאות.

בלי תלות בין הריון להריון, בכל אחד מהם היה לי 50 אחוז לפגוע בול

מה עושים?

מרפים, משחררים, נהנים מהתחושות החדשות. נשמע שזה הריון ראשון אז תנצלי עד הסוף את הפריבילגיה להיכנס למיטה עם נטפליקס וגלידה, לסנן אנשים חופשי ולבכות מתי וכמה שאת רוצה.

מנסיון רב- שבת תיכנס בכל מקרה, גם אם תאכלו בה חלה עם סלט ויהיו כלים בכיור.

תשקפי לבעלך מה שאת מרגישה ושהוא יעשה את מה שהוא מסוגל (זה מן הסתם לא יהיה בסטנדרטים שלך, אז מה? גם את לא בסטנדרטים שלך)

תחילת הריון זה התחתית של התחתית...

תחושה שלעולם לא נחזור לתפקד כאחד האדם.

אבל בעז"ה עוד שבועיים פלוס מינוס זה ישתפר ותרגישי יותר טוב.

חיבוק 🫶

אבל רק על ההבטחה של שבועיים, אז מנסיון אישי, אין יותר מאכזב מלקום בבוקר שבוע 15 ו16 עם בחילות ולהקיא... אז רק ליידע שאמנם יש כאלה שהשליש הראשון נגמר להן בשבוע 14 אבל גם יש לא מעט כאלה שרק בשבוע 16-17 מתחילות לעבור התופעות של השליש הזה, לא בשביל לייאש חלילה אלא בשביל להנמיך את האכזבה אם במקרה תגלי כמוני שהבחילה והעייפות לא נעלמה לה ביום אחד כששבוע 14 נגמר.

זה מאוד אינדיבידואלי

ויש מצב שגם אצלי היה ככה, לכן אמרתי שבועיים בערך

בשבת, פעם ראשונה בהריון

וואלה הופתעתי

שאבתי איתה לאורך כמה שנים.

חשוב לציין כי היא לא מאוד קומפקטית, לי יש פשוט משרד פרטי משלי אז יכולתי להשאיר במשרד וגם לשאוב בנוחות שלי

שאבתי בה במשך שנה וחצי לתאומות ועכשיו שואבת לבונבון.

היא חזקה, ניידת, מטעעינה אותה פעם בשבוע בערך.  עשיתי לי חזיית שאיבה מחזיית הנקה ישנה שעשיתי בה שני חורים

ואז אני לא צריכה להחזיק.

המדלה פריסטייל החדשה מתלבשת כמו ביאמבה על השד.

אם את שואבת הרבה, בהחלט כדאי להשקיע בהכי טובה שיש

יש היום את ביאמבה שנשים מאד אוהבות אבל ממה שאני מבינה היא לא מאד חזקה.

לא מכירה את המשאבות שכתבת.

בהצלחה

@מרבה רגליים 

כששאבתי בלעדית השתמשתי בקליניקר דואל (לא פרו).

כששאבתי פעם/ פעמיים ביום בעבודה, העדפתי משאבה ידנית. השתמשתי באוונט ובלייף.

בכללי, יותר נוח לי בידנית שאני שולטת בקצב.

ובעבודה היה לי יותר נוח לשאוב כל פעם צד אחד, וזה פחות חלקים לשטוף.

אם הידנית שאבתי לארבעה ילדים.

עם החשמלית שאבתי רק לקטן, בתקופה ששאבתי בלעדית.

גם הדגם הכי פשוט, היא מצויינת.

שירתה אותי בשאיבה בלעדית למשך שנה וארבעה חודשים. ממש ממליצה.

לי יש את הקלינקר דואל פרו(היקרה יותר)

מה שהכי חשוב לדעתי (בכל משאבה) זה להתאים את המידה המתאימה של הקונוס..

לי בעבר הייתה משאבת אמדה וסבלתי ממנה מאד! אבל כנראה הקונוס לא היה מתאים ובגלל זה כל כך סבלתי.. זה עשה לי גם סתימות ודלקות בגלל זה, אבל לא הבנתי בזה ולא ידעתי את זה.

המידה הרגילה בדרך כלל במכונות היא 24 ואני 19! זה הבדל ממש משמעותי. (המכונה של קליניקה באה עם כמה גדלים לבחירה אז לי זה היה מצויין)

של כמות מי שפיר, תנועות עובר, וכד'.

אני תמיד עשיתי מעקבים בגלל עוברים קטנים, אז נבדקתי הרבה.

לא יודעת כמה בודקים בשגרה.

באיזה שבוע את?

אבל לא זכור לי שעשיתי את זה בהריונות קודמים

עכשיו כשקבעתי תור היא אמרה לי שאני צריכה שני תורים רצופים בגלל שיש שתי בדיקות (הערכת משקל ופרופיל), לא זכור לי שאמרו לי את זה פעם

לא מגדירים את זה כשתי בדיקות.

אלא אם הרופא שלך אותך למשהו מעבר.

אבל אני מניחה שאת הוא היה אומר לך.

תנסי אולי לבדוק במזכירות של המקום של הבדיקה. אולי שם ידעו יותר.

ואולי הרופא נתן לך הפנייה לא נכונה.

הסתכלתי באפליקציה ובאמת יש שתי הפניות נפרדות

אחת פרופיל ואחת הערכת משקל

והלכתי אחורה להריון הקודם, יש רק הערכת משקל...

לק"י

או שזה תלוי ברופא?

אני גם לא זוכרת הגדרה כזאת מלפני כמעט 3 שנים.

(האמת שאח זה חלק מהאולארסאונד הייתי עושה וזהו. אלא אם כן לא מוצאים לך 2 תורים צמודים בזמן נוח. למרות שאם זה חלק מהבדיקה הרגילה, אז תור 1 יספיק).

ואכן זה מופיע בסיכום של גדילת עובר (הערכת משקל).

זה מה שמופיע אצלי:.

אצלי הם עוזרים גם בבית

מפנים מנקים שולחן שמים במדיח... אני רק מטאטא בדכ או כשהם לחוצים בלוז לחוגים וכאלה...

ואזאני יותר נחה הם יותר עסוקים.. 

עורכת - הילדים מתחלקים במטלות... לא כללל מה שכתבתי עושה בן ה4.5.....

אצלי בן כמעט חמש אוהב לעזור במטבח- לקלף, לרחוץ קצת כלים, לסדר קניות בארונות, להגיש לי מוצרים כשאני מבשלת. וגם עוזר במיון כביסה לסלים המתאימים, סידור החדר (זה פחות אוהב😉), ועוד כהנה וכהנה.

צריך פשוט לנסות, ולשחרר בידיעה שהדברים לא יעשו בצורה מושלמת כמו שאת תעשי. ולדוגמה כשהוא שוטף כלים אני עוברת אח”כ בלי שהוא יראה... וגם כשאני עושה דברים בבית אני מערבת אותו ומסבירה לו מה אני עושה וכך הוא לומד. זו השקעה שמחזירה את עצמה.

יצירות ודפי צביעה

גינה

להכין איתך אוכל

משחקי דמיון

ספורט, גלגולים על מזרונים

אם אפשר

בחום הזה אפשר משחקי מים במרפסת

הם יכולים להעסיק את עצמם אבל לא הרבה זמן. זה גם תלוי ילד האמת

הם דיי זקוקים לי, לתיווך.

תאומים בנים.

יצירות

יושבות שעות עם דפים, מדבקות טושים, צבעים

יש ימים שמוציאה פלסטלינה/קליי עם צורות

לפעמים מביאה דפי צביעה/גזירה

אם הם בעניין של פליימוביל אפשר להמריץ אותם לבנות גן חיות/עיר/שדה תעופה וכד'

ואז לצלם ולהראות לאבא/לסבתא

מאוד הגיוני בעיניי שהם זקוקים להרבה תשומת לב.

רעיונות:

ללכת לספריה,

להקריא ספרים,

יצירה - יכולה להיות בעקבות סיפור (לצייר משהו מהספר או רעיונות יותר מקוריים),

ברבצק ממש הולך עם הילדים שלי (עם חותכנים ומערוך וכו' זה בכלל כיף),

לא לעכשיו אולי אבל מוזיקה ולרקוד,

התעמלות ביחד,

"מסלול" (כסאות / זחילות / קפיצות וכו' לפי מסלול מוגדר מראש. אפשר למדוד זמנים עם סטופר),

"אוהל" בבית מכסאות ושמיכות,

אפייה,

עבודות בית - קיפול וסידור כביסה למשל,

וכמובן משחקים רגילים - מגנטים, פליימוביל, לגו

אבל זה משהו שלוקח זמן... גם אני מנסה לעבוד על זה.

תעסוקה אפשרית- פאזלים, יצירות מהכל בשקל שהם יכולים לעשות לבד, משחקים כמו מגנטים, קליקס, קפלה, יציאה לפעלטון- אני מאד אוהבת לקחת אותם הם יכולים להשתולל שם כאוות נפשם... אמבטיה ארוכה עם משחקים ולשבת לידם לנוח. אה ואחד המעולים- קליי. זה מדהים, לא מלכלך ודביק כמו פלסטלינה ומעסיק אותם להרבה זמן.

להיות בחוץ, להיות עם חברים - זה מבחינתי כמעט תמיד הכי טוב.

למצוא חבר קרוב אם יש, ואז אפשר לשלוח אותו הביתה כשנהיה לא נעים, ולהיפך.

לכל אחת מהמטפלות וזה יהיה סבבה..

בדיוק כמו שבמעון תמת יש יום חופשי למטפלת ומגיעה מחליפה. אז נכון שבמעון כזה הסביבה והילדים מוכרים, אבל זה יהיה משמעותי אולי בחודש הראשון, ואם את אומרת שהוא נוח וזורם אז לא נשמע לי בעייתי

ולשאול את זה תחת קטגורית לינה (הסליקה)

נראה לי שלא יהיה בעיה..

מאתגרות של מילואים ממש רוצה לפנק את עצמי אחרי הלידה בע"ה, אבל זה ממש יקר.. כיף שנוכל לפרגן לי ככה בע"ה..

אם את מוכנה לכתוב לי ספציפית לאיזה בית החלמה הלכת, אשמח לשמוע..

כל אחת מסיבה אחרת.. דיבור, נוזלים, שמיעה וכו..

לכולם הבדיקות שמיעה היו סבבה ולאחת יש קצת ירידה אבל לא עושים עם זה כלום..

רב האנשים ששמעתי הבדיקות תקינות ואם לא אז ב"ה שעלו על זה והילד וההורים כבר לא סובלים..

ונוזלים באוזניים זה ממש ממש נפוץ (ניתוח כפתורים די פשוט)..

הרבה ילדים עושים בגלל נוזלים באוזניים, וזה מאוד נפוץ.

תתחילי בלקבוע תור, גם ככה לוקח זמן עד שיש...

לאחד היה מבנה של תעלה קטנה שבתוספת לנוזלים גרם לו ירידה, עם הגיל זה משתפר ב"ה.

ככל הנראה אם לא נדלקה לך נורה אדומה עד עכשיו זה לא משהו קיצוני.

תתכן בהחלט ירידה בשמיעה כתוצאה מנוזלים שגורמת לזה.

או מבנה וכד'

זו בדיקה פשוטה ונחמדה לילדים ללא כאבים בכלל.

את צריכה הפנייה מרופא ילדים והתחייבות למכון שמיעה הספציפית אליו תלכי.

אני מרוצה מאד ממכון קדמה.

כל פעם שהייתי צריכה נתנו לי תור לאותו השבוע

בודקות/בודקים מקצועיים ואדיבים

חיבוק על ההלם, קשה לשמוע כל דבר אפילו קטנטן על הילדים שלנו.

אבל כל הכבוד לגננת ששמה לב לדברים ומפנה, זה חשוב מאד להתפתחות תקינה.

בשורות טובות

גם מתוך השערה של המטפלת שבגלל זה לא מדבר

הבדיקה יצאה תקינה והילד השלים לבד את הפער

יכולה להגיד על עצמי,

אם אני לא יושבת מתחת הסנטר של המרצה - אני מאבדת עניין.

אני לא מאובחנת עם בעיות קשב או משהו דומה

אבל אני פשוט יוצאת מריכוז אם יושבת במקום שהוא לא בהתחלה

אני אחלה בנאדם.. והמרצים ממש אוהבים את התלמידות שיושבות מקדימה

גם ילד שלא רואה טוב ישתף פעולה יותר כשהוא קרוב.

יתכן מאוד שבע"ה הכל תקין.

אם לא שמת לב לכלום עד עכשו אז כנראה אין בעיה קריטית.

אבל קושי בשמיעה או בראיה יכול לגרום לקשיים בלמידה ולעיתים קרובות ניתן לתיקון בקלות, אז חבל לפספס.

וזה סתם המלצה בגיל הזה לקחת אם אף פעם לא עשית.

באוזניים - בעיה שכיחה ונפוצה, שבמקרה הכי גרוע שלה מטפלים בה בניתוח פשוט מאוד.

(לצורך ההשוואה - אצלנו במשפחה, הילדים שלי וגם אני ואחים שלי, מתוך כעשרה או יותר ילדים שהיו להם בעיות בשמיעה רק אחת מהם באמת נזקקה בסוף למכשיר שמיעה באוזן אחת. היא גם עברה שני ניתוחי כפתורים וגם אני עברתי ניתוח, אבל כל השאר טופלו בתרופה או בצורה טבעית, נכון לעכשיו)

אז בלי לחץ - לכי לרופא אף אוזן גרון, הוא יבדוק את הילד וייתן הפניה לבדיקת שמיעה, תעשו את בדיקת השמיעה ואז תחזרו לרופא ותפעלו לפי ההנחיות שלו. ויש אפשרות כמובן גם לטפל באופן טבעי - תוכלי לחזור לכאן אחרי האבחנה כדי לקבל המלצות.

בע"ה הכול יהיה בסדר!

עלינו על זה בגלל שהיא לא הגתה מילים נכון

אבל לא היה בעיה באוצר מילים

בבדיקה עצמה כבר אמרו לנו שזה תוצאה מנוזלים ולא בעיה באוזן

עשינו ניתוח כפתורים

היתה התאוששות ממש קלה

והשיפור היה מידי

הרבה פעמים יש נוזלים באוזניים וזה עובר לבד.

אם לא, עושים ניתוח כפתורים.

ל 3 מתוך 4 ילדים אצלי היו נוזלים באוזניים לתקופה. זה עבר לבד, בלי התערבות.

אצל הקטן אנחנו עדיין במעקב.

היו בעיות שמיעה
גם כן בגיל גן. הגננת המליצה לבדוק שמיעה.

היו לי נוזלים באוזניים ועשו לי ניתוח כפתורים..

עשו לי 4 ניתוחי כפתורים סה"כ בילדות שלי.

אבל אפילו בתור ילדה אני זוכרת איזה הקלה וכמה כיף היה לשמוע טוב פתאום אחרי הניתוח.

וקיבלתי המון תשומת לב ויחס כיפי בניתוחים

בקיצור זכור לי כחוויה טובה

חשבתי שהבת שלי היא השיא... (שני ניתוחי כפתורים ועוד ניתוח אחד לתיקון חור שנוצר בגלל רחד הכפתורים)

באילו גילאים עשית אותם?

ב"ה שנותרה לך חוויה טובה!

ניתוח כולסטאטומה שהוא ניתוח באוזן שמטרתו להסיר גוש לא תקין של תאים עוריים שצומחים בתוך האוזן...

בקיצור התעסקתי המון עם האוזניים

הניתוח כפתורים האחרון היה בכיתה א, והניתוח כולסטאטומה בכיתה ה'.

מאז ב"ה שומעת מעולה, ולא חוויתי שום בעיות חוזרות.

והניתוח כולסטאטומה קשור לניתוחי הכפתורים?

(ב"ה שמאז אין לך בעיות!)

כי לא הייתי בטוחה בפרטים...

אמר שלדעתו הניתוח האחרון היה אחרי כיתה א
ושהכולסטאטומה לא קשור בכלל לכפתורים.

הרופא אמר לי שכל עוד אין השפעה על השמיעה אז לא צריך לטפל וזה עובר עד גיל 6.

לקטן יותר כן יש ירידה בשמיעה, מחכה לתור לרופא לשמוע מה יגיד על זה

איזה כייף שלילד שלך יש גננת עירנית ששמה לב אליו!

אצל הבן שלי הגננת לא שמה לב לשום דבר (לא מאשימה אותה) אבל לי היה ברור שהוא לא שומע 100% ולקחתי לבדיקה וגיליתי שצדקתי.

הבדיקה קלילה ממש

אבל אצלי לבן ה3 היה קשה לזרום והייתי צריכה לעשות לו הרבה הכנה מראש ולהבטיח פרס כדי שיסכים לשתף פעולה.

בן ה4 זרם לגמרי.

אז תלוי בגיל ובילד, כדאי להכין מראש לבדיקה ומה יהיה שם.

בהצלחה בע"ה ! 

לדעתי די נפוצה, הייתי קובעת תור ולא מודאגת מזה יותר מידי כרגע.

להרבה ילדים יש נוזלים וזה יכול לפגוע בשמיעה.

לגבי הצעקות, גם הבת שלי לפעמים מדברת בקול כשהיא מתלהבת/ תוך כדי משחק/ רוצה שיקשיבו רק לה.

בקיצור, הגיוני להרגיש קצת מבואסת אבל אי אפשר לדעת, עצם זה שהמליצו בדיקה לא אומר בהכרח שיש בעיה (ובכל מקרה עדיף לבדוק ולדעת).

אני הלכתי קודם לאא"ג ילדים (אפשר גם. סתם רופא ילדים) שיסתכלל והוא אכן ראה נוזלים באוזניים. גיל שנה ו5.

אז הפסקנו מוצרי חלב וזה עבד! הילד התחיל לדבר (וגם ללכת) תוך שבועיים.

מסייגת שזה יכול להיות גם אלרגניים אחרים, סתם ניסינו עם אלרגן נפוץ והלך לנו בניסיון הראשון.

אם יש ספק אין ספק

תעשי והכי טוב גם שמיעה וגם ראייה כי ייתכן שאם לא רואים טוב זה משפיעה על השמיעה והריכוז ולא בהכרח שהשמיעה לא בסדר אלא הראייה לא תקינה בכלל

מקס' הכל טוב ואין כלום ב'ה תודה לאל עוד יותר טוב

אבל עדיף לתפוס את זה כשהם קטנים ויותר קל לטפל

לא נראה לי ברקסונים אמורים לכאוב.

לי היה כאב גב תחתון בלי שהבטן התקשתה לפני כמה שבועות ואמרו לי לבדוק אורך צוואר. אבל בשבוע 25 נראה לי כבר אפשר מוניטור 

היה לי כמה ימים אם כאבי גב תחתון שבאו והלכו ב"ה אורך צוואר תקין.

אני מקפידה מאוד לשתות הרבה ( הרופא אמר 3 ליטר, לא מצליחה אבל כן מעל 2 ) וזה באמת עבר 

הקונוס של המשאבה מתאים לפטמה שלך בגודל? כי אם לא אז זה יכול לפצוע...

אני עם אותה משאבה כבר ילד רביעי ועד עכשיו היה בסדר..

וזה גם רק בצד אחד והצד השני סבבה לגמרי..

תודה!

שימי לנולין או רפידות נרסיקר, תייבשי בין לבין כמה שיותר באוויר הפתוח

וכשקצת משתפר- תני לו להמשיך לינוק

תפסיקי כרגע עם השאיבות כי זה הרבה יותר קשה וכואב מההנקה

וזה לא מחייב להפסיק את ההנקה. החלב עוד יכול לחזור. רק צריך שלא יכאב לך עכשיו ושתתרפאי.

תלמדי את הילדון לא לנשוך (אני גם בסרט הזה, למדתי לזהות שניה לפני מתי מיצה ובא לו לנשוך.... ופשוט מנתקת אותו רגע לפני)

חיבוק גדול

וד"א- גם אם את מחליטה להפסיק עם ההנקה-נתת לה מתנה עצומה לעשרה חודשים

את אמא אלופה!!!!!

וזה לא רק ל10 חודשים- זה לכל החיים!!!

חיזקת לה את המערכת החיסונית

העלית לה את רמת הIQ!!!

ונתת לה אמא הכי קרובה שיש

אין כמוך!!!!!!!!!

שמה לנולין..

זה אפשרי פשוט להמשיך להניק צד אחד? או שהתפוקה כבר יורדת ואין דרך חזרה.. כי אני מניחה שאם לא אניק/ אשאב מצד אחד כמה ימים, הוא פשוט יתייבש לגמרי..

אבל בעז"ה אחרי שהוא יחלים תנסי לשאוב כל פעם קצת ובעדינות כדי 

לגרום לגוף להבין שיש ביקוש

בעז"ה זה יכול לחזור בצורה מושלמת.

ד"א אם את ממשיכה רק בצד אחד התפוקה שם תגבר.

מנסיון של הנקת תאומות- ככל שהביקוש גובר כך ההיצע גובר בהתאם

תודה לך 🙏

אין מנוס חוץ מלחכות שיחלים ולנסות שוב

הפסקתי לשאוב לכמה ימים

במקום זה רק סחטתי עם היד

ושמתי לנולין עד שזה עבר לגמרי

ואחר כך חזרתי לשאוב ואחרי כמה ימים הכמויות חזרו

אל תספידו כל כך מהר

תינוקת יותר גדולה אמנם, הצילה אותי יויצת הנקה שאמרה לי לשים טראומיל- קונים בכל בית מרקחת, זה ידוע כמשחה למכות יבשות. אך היא אמרה לי שזה בסדר, וממש הצילה לי את ההנקה.

לנקות אם מים/ רוק לפני הנקה

בהצלחה

לא טעמתי😅

בריאותית זה בסדר.

ממה שזכור לי בקבוצה של ליגת לה לצ'ה שהוסבר גם החלב מעטרבב עם דם

וגם קרה לי כמה פעמים נתתי רגיל את החלב הזה

המשכתי להניק בצד הפצוע למרות הטיפול עם לנולין הסגול ונרסיקר, והכי חשוב הפסקתי לשאוב מהצד הפצוע לגמרי

לגמרי תפוקת החלב ככל שיותר תניקי הגוף יווסת את כמות החלב לטובת היונק אז כן כדאי להשקיע

גם שאיבה לא נותנת אינדקציה כמה חלב יש..

אין לך יציאות מהבית בלי נסיעה? אם יש, אז עגלת אמבטיה תשמש אותך הרבה, לא רק לשינה בבית.

לא בריא לתינוק להיות בדונה לאורך זמן (אם אני לא טועה, ההמלצה היא עד חצי שעה רצוף ולא יותר).

הדונה עוזרת מאוד בהתניידות

אבל כשתינוק נרדםבעיני ברור שאמבטיה

וגם לאורך זמן לא בריא בדונה

דונה היא סלקל. סלקל עפ גלגלים שמאפשר ביציאות קצרות לא לקחת עגלה (קפיצה לטיפת חלב, פיזור ילדים בגנים, קפיצה לסופר)

אבל זה לא מחליף עגלה כי זה לא בריא שילד יהיה שם לאורך זמן.

עגלה את לוקחת כשאת יוצאת ברגל, לפעמים שינה במהלך היום, יוצאת לאירוע של כמה שעות שברובו הילד יהיה בעגלה וכו' וכו'.. 

ולמכור את מה שיש לי עכשיו האמבטיה והודנה הקודםמת

יש לי כרגע את הדונה הרגילה מהילד הקודם והיה נח ברמות כמעט לא יצאתי עם עגלה

רק בבית

השאלה מה אני אעשה בבית עכשיו בלי אמבטיה

ואין קשר בין דונה לעגלה בכלל

וזה ממש ממש לא בריא לילד

עדין מבולבלת

שמעתי כשהבכור נולד (לפני 15 שנים) שלא בריא לילד להיות בסלקל יותר משעתיים ברצף,

יוצא נורא יקר גם וגם, מצאתי דונה יד שניה בפחות מ1000

אולי שווה לקנות רק את הנשכבת?

בתור עגלה

והיא לא נשכבת 180 מעלות

את באמת יודעת שזה בעייתי אם זה סלקל נשכב? או השערה?

לפי מה שידוע לי מה שבעיתי בסלקל זה התנוחה הזאת המקופלת ואם זה נשכב אפילו חצי זה כבר לא בעיה

מענין באמת לברר את זה עם אנשי מקצוע 

שאני סומכת עליה על דטנה x החדשה והיא אמרה לי שלא כדאי

אבל לא שאלתי בדיוק על המנח

כן ידוע לי שתינוק בחודשים הראשונים צריך להיות במנח שכיבה

ובעיני תנוחת ברירת המחדל לתינוק בגיל הזה היא על הבטן.

ולכן הוא צריך שכיבה מלאה,  כי בפחות מזה אפשר לשכב רק על הגב.

לא מכירה את הדונה הנשכבת, אבל לא בטוחה שסלקל יכול לאפשר שכיבה על הבטן מבחינת המרחב הפנימי.

עגלת אמבטיה את יכולה לקחת מאגורה או לשאול מהשכנים,

אלה עגלות שמשתמשים בהןןן זמןן קצר והבלאי נמוך.

ממליצה בחום!

אבל לא במקום עגלת אמבטיה..

הדונה היא במקום סלקל אצלי, פשוט בלי להביא עגלה לכל מקום, נח בטירוף!

העגלת אמבטיה היא במקום עריסה עד גיל חצי שנה אצלי

בהתחלה חשבתי שחבל כי היא יקרה, אבל בעלי כן רצה אז קנינו ואנחנו משתמשים בה המון!  

מאוד פרקטית, בשימוש יומיומי אם זה לקחת את הילדים, סידורים, קניות קטנות, לוקחת אותה וישר כשיוצאים מהרכב משכיבה את התינוק.  אם יש צורך אז כן מרימה אותו לפרק זמן שצריך

התינוק ישן בעריסה מאז שהוא נולד...

יש 3 שלבים, שלב סלקל - ישיבה, שלב ביניים- רילקס , שלב 3 שהוא שכיבה.

אז בבית את משתמשת רק בעריסה ובחוץ בזה? ממש מתלבטת אם לקנות האמת שבעלי חושב שזה מיותר

כי יש לנו את הדונה הרגילה

אבל עדיין ליציאות יותר ארוכות הייתי לוקחת את האמבטיה השאלה אם זה יכול להחליף את האמבטיה?

אפשר לחתל בזה נגיד? 

יש לי עגלה נוספת אבל היא לא בשימוש בגלל הדונה, מאמינה שאחרי גיל שנה אשתמש בה.

@שמ"פ   גם זה נוח לדעתי..

האם הדונה באמת משמעותית יותר פרקטית מאשר סלקל שמתחבר לעגלה ?

סתם תוהה

זה לא ממש כבד ?

אני לא מצליחה להבין איך אני מוציאה את זה לבד מהרכב ?

ולסלקל יש איזופיקס גם.

את האמת אני צריכה לקנות סלקל חדש אז תוהה אם זה שווה 

תוך כדי ההוצאה אני כבר פותחת את הגלגלים, וככה לא צריכה בכלל להרים את הסלקל באוויר, אלא מיד מניחה אותו כמו עגלה.

להכניס זה כן טיפה כבד, אבל מרימים רק לשניה, כי עד צמוד לדלת הרכב זה עגלה. ורק כשמגיעים לרכב מקפלים את הגלגלים ומרימין לתוך הרכב, אז בעצם לא סוחבים את הסלקל, אבל כן מרימים לרגע מהכביש לתוך הרכב.

אם כי, לפני כן לא היה לי סלקל שמתחבר לעגלה אלא כסא בטיחות מחובר ברכב. אז לעומת להכניס ולהוציא כל פעם, בכל גן מחדש להרים להוציא ואח"כ לחגור - הדונה היא עולם אחר.

אם קליל לך לפתוח את הגלגלים ואז להוציא את הסלקל ולחבר - יכול להיות שהפער לא עד כדי כל משמעותי.

לנו יש גם איזופיקס ובסיס

אז בכלל אני לא חוגרת מוציאה ומכניסה בקליק

תחשבי שזה פעולה אחת- להוציא את הסלקל בלחיצה ותוך כדי משחררת את הגלגלים

במקום- לפתוח את הסלסל להוציא

לפתוח את התא מטען להוציא את הגלגלים לפתוח אותם לחבר

כנל בחזור- לקפל את הגלגלים להחזיר

להחזיר את הסלקל ולקשור במקום פשוט - להכניס

ותכפילי ב3/4/5 פעמים כשאת יוצאת לסידורים קצרים נגיד קופצת לבנק אח''כ 3 מוצרים בסופר אח''כ בית מרקחת אח''כ לגן של הילד להוציא אותו 

בעיקרון עכשיו כשאני בהריון כבד לי להרים עם הילד הקודם שהוא כבר מעל גיל שנה

אבל תינוק קטן, לא היתה לי בעיה

מקפלת ליד הרכב ומרימה ממש לרגע מהאזור שממש סמוך לדלת. לא מקפלת על המדרכה וסוחבת משם בידיים

אבל גם הסלקל שלי כבד ממש אז גם את זה לא  ...

ראיתי סלקל שמסתובב ככה יותר קל להוציא מעניין אם זה שווה את זה 

אני גם די מתגרה לקנות כי מבינה שנח טירוף (והאוטו קטן ואין מקום לאמבטיה), אבל בשוק מהמחיר..... 

חוץ מיד שניה שלא מתאים לי, יש עוד המלצות איך להשיג בזול יותר?

אם את יולדת באמצע העונה - מידה 0-3

אם ממש ממש בסוף עונה, לדוגמה סוף סוף הקיץ דקה לפני הסתיו

שבגדי חורף עדיין אי אפשר לשים ואת חייבת דק ארוך - הייתי קונה מידה ניו בורן כי גם ככה זה צפוי להיות בשימוש למשך שבועיים ולא יותר

אגב, 

ילד אחד שלי נולד 4 קילו

השני כמעט 3. רק משבוע 30 שמנו לב שיש האטה בגדילה. עד היום הוא קטנציק

לבש את מידה ניו בורן של נקסט למשך חודש וחצי (במקביל לבש אוברול מקידישיק מידה 3-6 - הבדלים מטןרפים)

עוד משהו,

אם לא מפריע לך שהבגד קצת נוזל בתקופה הראשונה - לכי על 0-3..

אחרי החפירה הזאת,

לא לוקחת אחריות על כלום

ולבש כל השבועיים-חודש הראשונים ניו בורן

אני אוהבת שהם לבושים בבגדים שתואמים למידה שלהם.

אבל זה באמת נהיה קטן די מהר...

אני קניתי כמה בגדים מתוקים של NB או 0-1 מנקסט והשאר 0-3

ועוד דבר הוא שאם יולדים בחורף ומתכננים להלביש 2 שכבות של גופיות ובגדים יותר עבים אולי כבר עדיף לקנות הכל 0-3

ילדון במשקל 3.800. קניתי מגולף בגדים של 0-3 כי לפי הערכת משקל הבנתי שזה הולך לכיוון של ילד גדול ובפועל האוברול היה ענק עליו יומיים לפני הברית. מאמינה שאנסה שוב עוד שבוע וזה כבר יהיה יותר טוב.

יכול להיות שבחברות אחרות 0-3 יהיה אחלה אבל אם יש אפשרות לקנות פריטים בודדים של ניו בורן ממש להתחלה או במידה של חודש אחד כמו שיש בנקסט כדאי להשקיע. נוכחתי לראות שגם במשקלים גדולים זה כדאי.

ילדתי בן מתוק לפני שבועיים.

תודה לה'!

אפשר לבדוק בבית חולים.. לראות אם הניו בורן מתאים, אם כן לקנות רק חבילה אחת.. ואם לא מתאים, להתחיל מ1..

זה תלוי בתינוקות שלך..

האם הם נמוכים יחסית? אחד הבנים שלי נולד יחסית קטן למרות שאחיו היה יותר גדול והייתי צריכה לקנות לו ניו בורן.. לפעמים המשקל הולך לגובה (יש לי אחד שהוא גבוהה ורזה- עוד באולטסאונד אמרו לי 🤣) וניו בורן ממש לא התאים.. הוא תמיד היה מידה יותר..  

בקיצור, לדעתי.. תמיד כדי להחזיק בבית כמות קטנה של ניו בורן.. לפחות 5 חליפות.. וכל השאר 0-3

הילדון שלי בן 8 חודשים, לא גדול מדי וה6-12 שלהם קטן עליו.

לתינוק במשקל ממוצע של 3.5 לא הייתי קונה יותר מ2 בייביגרו NB

זה תוך 3 שבועות עד חודש כבר בלתי לביש

מה שכן זה הכי מתוק שזה מדויק

אבל מעצבן שדברים כאלו מתוקים לא טובים כ"כ מהר

בדרך כלל אני לא קונה שם.

יש לי בגדים שקיבלתי מאחרים, מלפני כמה שנים.

אני קניתי לפני שנה וחצי כמה בגדים במידות קטנות snb, nb.

מתוקים ומדויקים כשיתחשק לך להתפנק... וכל השאר גדולים יותר כדי שגם חשבון הבנק ישמח.

כי זה באמת בזבוז לקנות רק ל3 שבועות.

אני הפעם קניתי מראש וקניתי כמה NB

וילדתי כמעט שבועיים מאוחר

והילדון גדל ברחם

ונולד קצת מעל 3.500 וזה הספיק לו ממש לשבועיים/3

וזה היה כזה מאכזב כי הם היו בגדים פשוט מתוקים.

במשקל לידה של 3.5 ק’’ג ה- nb small של שילב היה טוב איזה חודשיים.

אז כנראה שמשנה גם מבנה גוף וכזה.

(אחת הבנות שנולדה 2.6 ומבנה קטנטן לבשה את זה עד גיל 4 חודשים)

וחצי כבר לא יכלו ללבוש SNB.

איך הם באחוזון גובה?

הבת שלי שנולדה 2.800 הייתה עם snb איזה חודשיים🤷‍♀️ ועלתה ממש יפה במשקל.

0-3 התאים לה רק סביב גיל 3 חודשים ואני שמחה שהחלפתי את הסט 0-3 שקיבלתי ללידה בסט snb

לא הייתי קוראת לזה תקין בשבוע 22 ולאור ההסטוריה, בודאי שחובה חובה להקשיב לרופא ולהכנס לשמירה מלאה.

ומה הכוונה שהרופאה נלחצה בגלל ההסטוריה שלה? הסטוריה של לידה מוקדמת היא בעצמה מהווה סיכון גבוה

ללידה מוקדמת (אולי אחד הסיכונים הכי גדולים) אז כשמצטרף לזה צוואר קצר בודאי שהסיכון גדול יותר

בהריון הקודם

בהריון הנוכחי רופאת הריון בסיכון אמרה לי שזה בגבול התחתון אך תקין

כמובן שאני מטופלת בתמיכה בנרות אוטרוגטסטן

לדעתי כן צריך להישמר 

בעייתי. אבל גם 25 בשבוע 22 זה לא משהו...

במיוחד אם יש עבר של לידות מוקדמות

זה בהחלט דורש מנוחה וזהירות יתר

לא יודעת לגבי תמיכה אבל ממליצה להיות קשובה לרופאה ולא לקחת סיכונים

הרופאה לא סתם הסטרית, יש הסטוריה שמצדיקה את זה לחלוטין.

מכירה מקרוב ממש תינוקת שנולדה בשבוע כמעט 24 כי לא שמו את האם בשמירה הדוקה (עם הסטוריה של לידות מוקדמות).

לתינוקת פגיעה מוחית ובעיות מוטוריות רבות והספיקה בשנה וחצי שלה ניתוחים רבים.

שאחותך יודעת את התשובה ואולי צריכה רגע תמיכה רגשית. אם היא כ"כ ייחלה להריון רגיל ולא להריון במעקב, אז אפשר להבין שקשה לה להשלים עם הסטטוס החדש.

מכירה את התחושה של אחרי הריון בסיכון, זה חשש תמידי שלא רוצים שיתגשם.

בקיצור נראה לי לא הייתי באה לשכנע ולדבר לשכל, אלא לדבר כמובן מאליו שהיא מתייחסת ברצינות ולחבק את הבאסה.

בסגנון של איזה ארוחת ערב לשלוח לכם כדי להקל את ההתאקלמות למצב?

אבל בצוהריים היא אמרה שהיא לא רוצה להקשיב לרופאה כי לטענתה הלידה המוקדמת הייתה במקרה (מה הכוונה? ממתי יולדים "במקרה" בשבוע 30???)

והיא לא רוצה שכל ההריונות שלה יהיו בסיכון...

והיא וששת משמירה...

ובעלה חושב כמוה...

נשמע שהיא במקום שממש לא מסוגלת לחשוב ברציונליות שאם לא תשמור זה רק מגביר את הסיכון ללידה מוקדמת.

אולי כדאי לדבר איתה ולהבין מה יעזור לה לקבל את זה.

ולגבי בעלה - בתחושה שלי הרבה פעמים בעלים לא מבינים את עומק המשמעות הרפואית ואז מה שנראה להם הגיוני ממה שהם רואים מסביב מספיק להם כדי לקבל החלטה (בטח אם זו גם החלטה נוחה יותר מבחינתו, כי אישה בשמירה זה הרבה טרחה והוא כבר חווה את זה ואולי לא בא לו שוב). אם יש מישהו שיכול לדבר איתו ממש כדאי, אם לא אבל רלוונטי להציע עזרה טכנית שתקל עליהם את המשמעויות של שמירה עם שני קטנים בבית - זה בטח גם יעזור

אם היא ילדה בשבוע 30 היא יודעת מה זה פגייה ומה ההשלכות

יכול להיות שהיא צריכה זמן לעכל

ובעלה-צריך ניעור

אולי צריך ללכת איתה לרופאה לשמוע ישירות ממנה מה הסיכויים ומה הסיכונים

בלי התמיכה של בעלה זה באמת יהיה לה קשה.

חוויתי הריון בסיכון גבוה מאד. אני יודעת את המשמעות של בדיקות שבועיות

(לי היו שבועות ש3 פעמים בשבוע נבדקתי)

זה באמת לא קל

ומשפיע על כולם

חייבים עבודת צוות

וחייבים תמיכה משפחתית

מאוד מאוד אהבתי את הבייבי גוגר (לי היה 3 גלגלים הקלאסי מיד שניה). יציב, מתקפל מאוד בקלות וכשמקופל תופס פחות מקום ממה שנראה. נכנס לנו לרכב פצפון שיש בו בקושי בגאז.

לא נחשב הכי קל בטיולונים, אני לא חזקה והיה מבחינתי איזון טוב בין יציבות למשקל. וינה על "אחים גדולים יתפסו ".

אני קונה טיולונים של עגלות משולבות במשקל יחסית קל

כי אחרת מרגישה תמיד שהם בחשש התהפכות

הילדים שלי מלא מטפבים נשענים קופצים על העגלות ... אומרת להם שלא אבל זה סוג של אוטומט

וגם לא אוהבת טיולונים שמכל אבן או קצת דרך לא סלולה מתהפכים או הגלגל נתקע

היא קלה וחזקה

אם ככה למה לא משתמשים בה בתור כסא גלגלים? 

90 קילו זה מלא

רצינית מאוד

כיסא גלגלים צריך לענות על עוד דרישות

אז זה לא יכול להתאים

לא מכירה אישית אבל בגלל זה לא קניתי אותו

מתהפך מכל אבן /מדרכה קטנה

לא הייתי קונה אותה בשנית אם היה צורך

מחזיק לנו כבר ארבע שנים (קודמיו בתפקיד החזיקו פחות, אבל התעללנו בהם יותר - שני ילדים יחד באופן די קבוע).

לי הוא מרגיש יציב מספיק. רק אם ממש אעמיס עליו דברים מאחור הוא עלול ליפול. (השבוע פעמיים העמסתי עליו תינוקת+ארגז מלא בספרים+כיסא מתקפל קל - והוא שרד יפה. ובשגרה יוצא שהילדים האחרים נתלים עליו והייתה תקופה שלפעמים הייתי שמה שתיים ביחד בתוכו, אבל לא הרבה)

מתקפל בנוחות. לא הכי קטן בעולם, אבל יותר קטן מעגלה משולבת.

טכנו xt הוא דגם מצויין.

קנינו לפני עשר שנים, לא יודעת מה ההיצע היום, אבל מקלארן זה מקלארן..

המרצדס של העגלות.

(לא יודעת מחירים היום אבל שווה לקנות יד 2 במצב שמור, זאת עגלה לשנים)

על בוגבו בטרפליי

יש לי אותה, אני משתמשת לילד בן 14 קילו

העגלה בת שנה וחצי וממש חורקת

סוס עבודה.

סוחב 2-3 ילדים בלי למצמץ

לא כבד

מתקפל טוב

אנחנו מתעללים בו כבר 3 שניים, קנינו יד שניה אין לי מושג כמה זמן לפני זה היה בשימוש.

מעמיסים עליו קניות מהמכולת, ילדים במגוון גילאים ומשקלים והוא ממאן להשבר.

קניתי לפני 3 שנים ב250 שח

והיא מעולה!

2. כן, למה לא. כמובן צריך להיות צמוד אליה. הרבה תינוקות לא אוהבים את הקור של המים, אז אל תבני על זה שהיא בהכרח תהנה בבריכה.

יש כאלו שאומרים שרק תינוק מחוסן לפוליו יכול להיכנס לבריכה, כי פוליו עלול לעבור בבריכה. אם היא מחוסנת כרגיל היא מחוסנת לפוליו ואין מה לחשוש.

דפוס הנקה עד אז, רוב הסיכויים שלא תקבלי מחזור.

כמובן זה לא מובטח.

אן את רוצה את יכולה להתחיל לקחת סרזט, אבל יכול להיות דימום הסתגלות. אם את מתחילה מעכשיו רוב הסיכויים שכן תהיו מותרים בנופש, אם כי בעיניי זו השתדלות מוגזמת.

השאלה כמה סיכון את מוכנה לקחת שתהיו אסורים.

ובכל מקרה אין שום דבר שיכול להבטיח ודאות של 100 אחוז 

ולא שיניתי דפוס הנקה

אז אי אפשר לדעת באמת...

לא לצום

כרגע זה מה שמחזיק אצלי את ההנקה 🤭

וגם תוהה איך לעשות את זה בלי שישימו לב, כי אני דוסית

וההריון לא ידוע כרגיע

וכרגע עדיין צמה

אמרתי שאנסה כמה שאוכל

לא להחמיר סתם.

כשצריך לצום, בתשעה באב או יום כיפור צמים. בצומות הקלים לא. 

את לא צריכה לצום.

בעיניי זה כמו שאני אשבר ואפסיד הנחת תפילין...

וכשאני לא מניקה/ בהריון אני בהחלט צמה זה לא שאני מחפשת להפטר

וגם שום ענין לנסות. הצום נגמר, אבל אומרת כעקרון, את פשוט פטורה מהצום, לגמרי.

ומכל הצומות הקלים.

מניחה שזה הריון ראשון שלך וזה בדיוק הדרך להפנים שכשיש ילדים משהו בעבודת ה" שלנו משתנה, ועבודת ה שלך עכשיו היא לגדל את הילד שלך.

ולצום בצומות הקלים פשוט לא שייך אליך.

זה יהיה אחר כך גם בהנקה( ולחלק מהדעות כל השנתים שאחרי לידה, גם למי שלא מניקה.) זה פשוט לשנות פאזה, ולמצא דרך אחרת לתת משמעות לצום.

באופן אישי לא צמתי צומות קלים 20 שנה, מוזר לי עכשיו לצום.

לגבי הצומות הקלים רוב הפוסקים באמת אומרים שמעוברת פטורה מהצום לגמרי. אבל יש מי שפוסק שרק מחודש שלישי מעוברת פטורה מהצום לגמרי (בפועל כולם מקילים, במיוחד למי שסובלת מבחילות והקאות, אבל לכתחילה כן יש דעה כזאת) ויש גם דעה (אצל אשכנזים) שמעוברת פטורה כן מתחילה לצום ושוברת את הצום רק אם היא מרגישה חולשה. 

אז אם היא מרגישה טוב בצום זה לא מדוייק לומר שאין שום עניין לנסות.

כמובן שצריכה מאוד לשמור על עצמה לא להתייבש וכו' וגם מאוד מסכימה איתך על השינוי התפיסתי בעבודת ה'

לק"י

מאמינה שבסוף תתרגלי לרעיון.

וגם כשאני לא צמה, אני לא אוכלת שטויות, אז זה כן עושה הרגשה אחרת (אלא אם כן, את אוכלת רק בריא ביומיום).