פורום הריון ולידה (עמוד 326)

קרם ידים, קרם גוף, סבון נעים וכו'

תמיד אני אשמח לקבל מתנה כזו

לא ככ משנה מה תקני

העיקר שיהיה יפה ושיהיה פתק החלפה... חח זאת דעתי לפחות.

בפוקס הום יש צבעים ויופי ואפשר לעשות שילובים מדהימים!

יש כל כך הרבה אפשרויות מוצלחות בפוקס הום:

מגבות, שמיכות, קערות הגשה, סיר / מחבת, כלי אחסון איכותיים.

אפשר להרכיב סט לסלט או לעוגה או לאירוח, או לשלב לפי צבעים.

ברגע שיש פתק החלפה, כל אחת יכולה למצוא מה לקנות בפוקס הום. זכור לי גם שהפתק החלפה שלהם יחסית לטווח ארוך, נדמה לי 45 יום.

באשור הזה של השנה סט כזה לים עם ציידנית בקבוקים שומרי קור כלים להגשה של פרות קיץ וכזה זה היה ממש יפה

אבל לי לא שימושי אז החלפתי לדברים שרציתי שם וממש נהנתי מזה

פוקס הום זה הכי נח כי יש מגוון רב של סווגים- כלי בית ,מצעים וכו

וקל להחליף

כי ראיתי מפה יפה שנכנסת בתקציב עם אגרטל/ עציץ...

אבל מתלבטת אם כל אחת אוהבת מפה אחרת ואז חלק יתבאסו.

בא לי לשמח...

כי מפה זה לא רק טעם אלא גם מידה.

יש כאלו עם שולחן עגול, יש עם שולחן קטן שפותחים אותו רק לפעמים, יש שולחן ענק במיוחד ולכן ממש הייתי מעדיפה שלא. 

אז היתי קונה כן גם מפה ואגרטל זה מה ם

וחוץ מהז משהו יותר או יברבלי-

חושבת שקערה מעוצבת או כלי הגשה יפה- תבנית או משהו כזה

זה תמיד שימושי ואם הוא יפה זה מחדש ומשמח

וגם אם לא

מקסימום יחליפו

אני אף פעם לא התבאסתי על מתנות מפוקס הום😉 גם אם לא התאימו לי

כל עוד יש שובר החלפה

לק"י

מקסימום יחליפו או יעבירו הלאה.

עדיף חנות כמו  פוקס הום, ולא חנות ספרים.

סיגנונות?

חלק מהנשים לא דתיות וחלק חרדיות (וכל הסקאלה כמובן..)

אלי שרעבי יכול להתאים לדתים וחילונים.

ואפשר לקנות לחרדים משהו אחר.

אם ממש רוצים ספר שקולע לטעם של כולם אז ספר בישול נראה לי כמו רעיון טוב.

כשר כמובן 😃

ספר קשה לקלוע למשהו שמתאים להרבה סגנונות

וגם ספרי מתכונים לא מדברים אליי...

נראה לי שאם הסקאלה של מקבלות המתנה כל כך רחבה אז לא כדאי לקנות ספר, כי אפילו להחליף אותו לא תמיד אפשר (אישה חילונית לא תמצא ספר בחנות חרדית ואישה חרדית בד"כ לא תמצא ספר בחנות ספרים רגילה... אולי רק בדני ספרים יש ספרים לכל המגזרים בארץ).

והוא כתוב בצורה עדינה בעיני..

אני נגיד לא קוראת ספרי שואה בגלל שאחכ אני לא ישנה כמה לילות, ובספר הזה החלק הכי קשה לי רגשית היה כשהוא מגיע לכוח צהל ואומרים לו שאמא שלו ואחותו מחכות לו אז הוא מבין שאשתו והבנות לא בחיים.

הוא כותב את הספר בצורה די שכלית ואיכשהו מצליח להעביר את החוויה מהצד האנושי שלה ולא מהצד הזוועתי.

קונה.

כלי בית מפוקסת הום זה מעולה, ומי שלא אוהב תמיד יש למה להחליף . 

אז עניתי ספר🙂 כי אותי אישית זה היה יותר משמח מכלי בית, אבל צודקת זה באמת עניין של טעם אישי ואולי קשה לקלוע.

גיפט קארד תכל'ס הכי קל לקלוע, אבל מאבד מהטאצ' האישי 

כי גם אני חשבתי על ספר (זה גם מה שאני הייתי שמחה לקבל) פשוט נתקעתי בזה שהסיגנון של הנשים שונה מאוד.

אז ממש עוזר לי הדעות פה, של כולן.

תודה לכולכן!!

ממש עזרתן לי להתכוונן למתנות.

לדעתי אלך לחנויות, אבדוק 2-3 אופציות בתקציב (למשל מפה+ אגרטל, 2 ספרים, כלי הגשה)

ואציע שכל אחת תבחר, למרות שזו לא תהיה מתנה אחידה.

אולי זה ישמח יותר...

ספר של רונן רהב גולן "איך לדבר עם הגוף" - על שפת הגוף, נראה לי ממש מעניין ושימושי

וספר של עינת נתן "להולד מתוך מגלשה ירוקה"

שניהם לא קראתי,של עינת נתן קראתי "חיים שלי" ואהבתי.

מדריכת הורים שממש מדברת בגובה עיניים ובחמלה ומספר את סיפור ההורות מהעניים שלה.

שוב, בסוף זה טעם אישי, אבל אם יש פתק החלפה נראה לי אין בעיה להחליף.

זה הדבר היחיד שאין בו הבדל בין חרדי דתי חילוני חח

קערה יפה לסלט עם כפות עץ
מי שיש לה כבר מלא תחליף למחבת או מגבת.

יש בפוקס הרבה כיוונים.

באלי לקבל ממך חח

שאם יש בקבוצה נשים לא נשואות שגרות עדיין אצל ההורים אולי פחות מתאים כלי לבית...

מנסיון מקנית משלוחי מנות לצוותים במעונות וגנים

לגננות נשואות מביאות כלי ולרווקות משהו מללין

לק"י

ולקחתי אותם לבית שלי אחרי החתונה.

אבל גם להשתמש בבית של ההורים זה אחלה.

דברים מללין הרבה פחות מועילים לי...

חוץ מקצף אמבט וכאלה, שאני נותנת לילדים שלי להנות מזה🤣

יש גם מגבות חוף למשל, או כלים לקחת אוכל לעבודה, או בקבוק איכותי, או פרטי אווירה כמו שטיח קטן, נר בצנצנת, כריות נוי, שמיכות קיץ, סלסלות קש או מתכת, וכו.

בעייני עדיף משהו אחיד בפוקס הום ועם פתק החלפה.

עם פתק החלפה נראה לי כל אחד יוכל למצוא משהו שימושי שם.

ללכת לפי הרוב

סביר להניח שרוב הנשים כן ימצאו את עצמן בפוקס הום

ללכת להבדק.

אז זו גם ההמלצה שלי.

אבל בכל מקרה תקפידי על שתיה מרובה ומנוחה

אבל לא באזור החזה

אולי זה מקרין שמרגיש גם למעלה

הייתי הולכת להיבדק ובמקביל שותה המון

לא נשמע לי תואם לשלב, זה לא שלב של בריקסטונים.

שווה לעבור אצל האחות מתישהו.

לבדוק לחץ דם, שתן, וכדאי גם לבדוק ברזל.

1. התמודדות מול הילד החזק

2. אמון מולך

מול הילד החזק- הייתי מדברת על זה פתוח ומביעה את דעתי, שחבר שצריך לקנות במשחקים זה לא חבר אמיתי. אולי קוראת איתו את הסיפור על הארנב ממושי. מדברת על זה שטוב להיות חבר של ילדים שמתנהגים יפה. אם הם לא ממשיכים שנה הבאה ביחד- הכי טוב. אם כן- הייתי רואה עם המצב ממשיך שנה הבאה ואם כן מדברת עם הגננת לגבי המצב.

אמון מולך- אני לא יודעת אם אני צודקת, אבל אני מדברת בפתיחות מול הילדים שלי- אם אני רואה שהילד לא מקשיב לי אני אתייחס לזה. אם אני רואה שהוא משקר- אני אגיד לו בדיוק מה ראיתי שעשה. אני אשבר איתו על זה- יש כאן בעיה . אני הסכמתי לו × הוא עשה y יכול להיות שזה בגלל z? בואו נחשוב על פיתרון אחר שאני מסכימה לו. לא להקשיב לי בלי שאני אדע זה לא פיתרון. רק אם זה משהו קטן שלא כזה משנה לי אני אעלים עין.

אם אני רואה שהוא משקר או מנסה להעלים ממני, אני לא אוכיח לו שראיתי (בדיוק כמו שלא ארצה שיתפסו אותי בשקר)

אני כן אעשה חושבים עם עצמי איך קרה שהילד מנסה להעלים ממני, אני מפחידה אותו? 

אנסה ליצור מרחב בטוח בבית ולתת לילדים תחושה שלא משנה מה, אין סיבה להעלים או לפחד.

אבל לתפוס ילד בשקר - פחות מומלץ

הארנב ממושי. זה רעיון מעולה

למרות שדיברתי עם כמה אמהות ונראה שהבן שלי לא חריג בעניין.

באמת ילד בעייתי...

אבל את צודקת שיש פה מקום לעבוד על הצד הזה

לגבי האמון מולי, אני באמת לא יודעת.

נשמע לי הגיוני מה שאת אומרת, מצד שני אני מתחברת גם למה ש@טרכיאדה הגיבה לך.

ועונה גם לך טרכיאדה, זה מאוד מאוד נדיר אצלנו, בגדול יש פתיחות מאוד גדולה ודגש על האמון ועל הגמישות ומרחב טעות ושאנחנו לא מושלמים.

זה מאוד נוכח אצלנו ולכן הצורה שבה הוא התנהג כבר פעם שניה הדליקה אותי.

אני חשבתי שדווקא הלכנו על פתרון מאוד יצירתי שמאפשר לו להביא דברים אבל בשרך שמקובלת גם עלינו, לכן קשה לי להיות סלחנית כלפי זה ואני באמת לא יודעת מה נכון.

אז זה בדיוק המקום להתעלם ולהגיב בסלחנות, הוא רק בן שש..

"השבירת אמון" הוא ילד בן 6 קשה לו לדחות סיפוקים, והוא רוצה משחק אז לוקח

לחלוטין לא הייתי עושה מזה עסק. הוא לא עשה לך דווקא ולא שבר את האמון הוא 

פשוט רצה מאד מאד משהו ולא עמד ברצון הזה.

מצד שני, דווקא הנושא של הילד השתלטן הוא חמור מאד, נשמע שהצורך לרצות

את הילד הזה חזק מאד אצל הילד שלך ועל זה הייתי עובדת בנחת.

לחשוב על רעיונות איך להגיב כשהילד מבקש ממתק ואנחנו לא רוצים לתת, 

לדבר על חבר אמיתי מול חבר לא טוב, לחזק אותו להתחבר לילדים טובים ונעימים שלא מרביצים

ולא מכריחים את החבר להביא להם ממתק וכדומה

ואם כן, האם הילד ההוא יהיה איתו בכיתה?

אם לא, אז אולי אפשר להניח לזה? אנחנו כבר בסוף שנה, בקייטנה בלי הגננת הרגילה, קשה לשנות דברים עכשיו...

אם כן, אז אולי יהיה מקום לערב את המורה של שנה הבאה בעניין, בשלב מסוים...

לגבי האמון - נראה לי שלא כדאי לעשות מזה עסק. לומר לו, "אני מבינה שממש קשה לך מול הילד הזה/אתה ממש רוצה שהוא יהיה חבר שלך, ולכן לקחת עוד משחקים למרות שלא הרשיתי. תדע לך שאני אוהבת אותך גם בלי קשר למשחקים, ואם הילד הזה היה חבר אמיתי גם הוא היה אוהב אותך בלעדיהם..." וזהו, להניח לזה בלי לדבר על זה עוד...

כל עוד נתת לו פתרון שעונה על הצורך שלו, הוא שיתף פעולה.

ברגע שהפתרון לא הספיק, הילד "נאלץ" לחפש פתרון בכוחות עצמו.

כן הייתי מוסיפה פתרון שהוא שסתום לימים הבאים שלא יצטרך לחפש פתרון יצירתי אחר או יותר גרוע, להשתכלל עם הדרך להוציא משחקים ללא ידיעתך.

אולי אפשר לאפות עוגיות יחד ולתת לו לקחת כמה עוגיות לגן כל יום? הבחירה בידיו אם לאכול לבד או לחלק ולמי.

ואיזה גרוע שהצוות לא עושה עם זה כלום, וואי מחרפן! אבל באמת ששבועיים זה לא הזמן להתחיל תהליכי עומק.

אבל בכל מקרה לא הייתי מוותרת במהלך החופש ללמוד מהי חברות אמיתית, מה זה אומר להיות מלך וכו' יש ספרים ממש מתוקים שמלמדים את זה.

אולי אחרי מעשה וכשהוא לא צריך להתמודד בפועל מול אותו ילד, הוא יהיה קשוב לקבל שככה לא מתנהגים.

לק"י

אולי עושים, וזה לא צלח עדיין.

אולי עושים, אבל לא מספיק.

אם כי לא יודעת כמה זה יהיה תחליף למשחק

משחק זה הרבה יותר "מגניב"

אבל אני כן אחפש פיתרון אחר כמו שכתבת, אחרת לפי איך שאני רואה זה אכן ימשיך...

באמת מחרפן! דיברנו עם הצוות לאורך השנה והאמת שזה גם היה שנה שעברה והגננת היתה בחלד וכשחזרה היה לה מאוד קשה, אמרה שיש קבוצת ילדים מאוד מאתגרים.

אני חושבת שנלך עם זה להנהלה לקראת שנה הבאה.

(זאת מסגרת שמתחילה כבר מטטח..)

יש לך המלצות לספרים? אשמח מאוד

אז נדרש טיפול עומק, בעיקר מול הילד שלכם.

להקנות לו כלים על בחירת חברים. גם אותו ילד מסוגל עוד להשתנות אם החברים יפסיקו לתת לו את מה שהוא מבקש, הוא יצטרך להתאמץ שתהיה הדדיות בקשר.

ממש כדאי לגבש את התהליך בחופש.

היו לנו הרבה ספרים אבל לא זוכרת שמות.

בעיקרון כל ספר על חברות אפשר לפתח דיון על מהי חברות והדדיות.

ואיזה ניסוח מהמם.

הוא עולה שנה הבאה לכיתה א' וזה יהיה עם הילד הזה ועכשיו זאת עדיין הגננת הקבועה

נכון שכבר סופשנה אבל זאת לא התנהגות חדשה מצד הילד ההוא, זה כן החמיר מצד הילד שלי איך שאני חווה את זה.

אולי זה לא יסתדר במערך השיקולים, אבל שווה להעלות את זה.

וכן אפשר לפנות שוב לגננת. תרגישי בנוח, זה חלק מהתפקיד שלה.

שלפחות תמתן את התופעה ככל יכולתה.

בתקווה שהיא לא כבר שחוקה בגלל סוף שנה...

לק"י

את יכולה לדבר עם הגננת לגבי הבאת משחקים לגן. יש גנים שלא מסכימים להביא.

ואז זה ימנע חלק מהבעיה.

ואפשר גם לדבר עם הגננת לגבי מה שבין הילד שלך לילד הזה. שזה כן עניין שלך. יכול מאוד להיות שהעניין כן בטיפול, אבל זה לא הוקוס פוקוס.

(יש בכיתה של הבן שלי ילד שמציק לו. אנחנו בהחלט מדברים על זה עם המחנכים שלו. אנחנו לא מדברים על הילד, רק על מה שקשור לבן שלנו)

וזה מה שעשיתי גם בגיל יותר בוגר של הילדים

לא יתכן שבגיל כזה ילד יצטרך ממתקים כדי לרצות חבר

ניסית להתקשר לגננת ולשתף אותה

בכל המסגרות שהילדים שלי היו- אין כזה דבר להביא ממתקים

נשמע לא טוב

הרמום לרצות את החבר, עד כדי פגיעה באמון שיש בניכם היא לדעתי נקודה אדומה די בוהקת

חושבת שזה מצריך התייחסות 

הוא בן 6

עוד לא נגע בעולם

התפקיד שלך הוא לסלול לו את הדרך. ל"תרגם" ולתת מילים למעשים ולרגשות שלו.

- ראיתי שהיה לך ממש קשה להתגבר, יעזור לך אם אבדוק את התיק שלך לפני שנצא?

עכשיו זה הזמן ללמד על חשיבות האמת, זאב זאב

לא להתרגש, זה הכי נורמלי בגיל הזה, יש להם רצונות כל כך חזקים ומעט כלים להתמודד מולם.

ככל שתהיי "קולית" ותביני את הקושי, ותאירי את הרצון להיות טוב ולבחור בטוב, מול ההתמודדות הלא קלה

ככה שניכם תהיו באותו הצד

קחי מה שמתאים לך ממה שכתבתי, ואם כלום אז כלום

כל הכבוד לך שאת אמא נוכחת, קשובה וערנית, בהצלחה!

על מה זה חברות אמיתית,

על זה שלא קונים חברים באוכל ולא במשחקים

ושמי שחבר שלך רק בגלל זה - הוא לא חבר אמיתי.

אני חושבת שנכון גם להסביר לו שהרף רק יילך ויעלה, שכל פעם הוא יצטרך להביא דברים שווים יותר כדי למשוך תשומת לב ממנו, ומי שירצה לקבל אליו את תשומת הלב רק צריך להציב רף של תחרות. בן 6 נראה לי מסוגל להבין שזה לא בריא..

לשים את הדגש על החוסן ובטחון העצמי של הילד שלך שהוא שווה ולא צריך לרצות אף אחד שיהיה חבר שלו, הוא חברותי ואהוב בזכות עצמו.

אני זוכרת שהיה 2 סוגים-

אחד שצריך לבוא 3 פעמים וזה מתחלק לכמה מנות

ואחד יותר יקר שאפשר לשים בפעם אחת.

לא חושבת שיש הבדל חוץ מהכסף

לק"י

לא זוכרת.

אבל הקפצתי.

לא יודעת לגבי כמה זמן הוא מחזיק, עשיתי פעם אחת וילדתי יומיים אחכ.

היה לפני כמה זמן כתבה שהוציאו אותו בגלל שגילו שהוא מסוכן, ואח"כ החזירו. תנסי לגגל

את הונופר מקבלים ב 6 מנות והשני בפעם 1 או 2. לי העדיפו לחלק ל 2 שלא יהיה עומס על הגוף

לי הרופא של ה.בסיכון רשם לי המלצה ורופאת משפחה הומיא הפניה בלי בעייה (יש קופות שנדרשים לאישור מיוחד) עלה לי 300 שח שתיהם.

מה שכן את צריכה להישאר אחכ בערך שעה מחוברת ללחץ דם כי זה כבד יותר מהןונופר, אני קיבלתי אחכ עוד מנות נוזלים בגלל לחץ דם גבוה/נמוך לא זוכרת

יותר יעיל, השפעה יותר מהירה, ניתן במנה אחת ולא בסדרה, פחות תופעות לוואי.

נחשב תרופה הרבה יותר מתקדמת.

הרבה יותר יקר.

פרינג'קט בשבוע 30 נחשב מספיק עד הלידה.

ונופר מעלה לאט ובטוח ומחזיק יותר מעמד,

השני פרינגקט מעלה מהר, אבל גם יורד מהר,

ואת צריכה שיחזיק מעמד עד הלידה. זה גם התרופה הזולה

אם יש לך זמן ללכת לעירויים עדיף את הונופר.

גם המטולוגית וגם רופאות נשים בבית חולים.

אמרו שמעלה במנה אחת מה שעושים בשבועיים וחצי עם ונופר.

אחרי שמסיימים את העירוי ה1 של הפרג'ינטק או את העירוי האחרון של הונופר - צריך לחכות שבועיים ואז עושים בדיקת דם לראות מה מצב הברזל - ולפי זה יודעים אם להמשיך לעוד מנה. 

כתמים שחורים.

אם לא מפסיק נראה לי כדאי להתייעץ עם רופאת נשים

יכול להיות שינויים

אז הגיוני

דבר ראשון חיבוק ואיזה סיוט זה האירוע הזה שלא ברור אם כן או לא ומתי להאסר ואם בכלל.

דבר שני לפעמים דם מאד כהה זה פשוט שאריות של דם 'ישן' מהרחם. אז לא להיבהל אבל אולי כן לקבוע תור ואפילו טלפוני, להבין מה הסיפור ולמה לשים לב

דבר שלישי, קפץ לי זה שאמרת שאת לא מסתכלת בניגוב. אני יודעת שזו הנחיה מקובלת אצל נשים שומרות טהרה- לא להסתכל בניגוב כדי לא להיאסר. לי אישית זה מפריע, אני מרגישה ריחוק מהגוף שלי, חוסר הכרות וגם זה מפריע לי שחסר לי ידע. נגיד במקרה שלך, אם לא תסתכלי בניגוב איך תדעי מה קורה? יש דימום בניגוב? מה הצבע שלו? אולי זה דם ורוד בהיר בהיר של הפרשה? אולי אדןם של פצע טרי?

את מבינה.. אפשר ללמוד עולם ומלואו ממה שקורה שם ולעצום עיניים בשביל לא להיאסר זה עלול להיות פספוס גדול, וגם - בסוף את צריכה לדעת מה קורה בגוף שלך....

שמעתי את זה  מד'ר חנה קטן לפני כמה שנים, ואז באמת דיברתי עם הרב שלנו, אמרתי לו שאני רוצה התייחסות ברורה לסיפור של דם בניגוב. והוא כתב לי הודעה מסודרת:

דם בניגוב - לא אוסר נקודה. אלא, להמנע מתשמיש למקרה שזה יתפתח. כי הניגוב זה בנייר טואלט- לא מקבל טומאה. ועוד דבר שאותו שמעתי מאלירז פיין שאמרה שזה לכל הדעות. בניגוב אפשר ורצוי להסתכל פשוט לחכות 10 שניות מסיום ההתפנות. יש לזה סיבה הלכתית ,אני לא זוכרת בדיוק, אולי שיש גישה שאוסרת מניגוב בגלל שברור שהדם יוצא מאותו מקום, אבל אם עבר מעט זמן זה דם מכה...

לא יודעת

בכל אופןןן ובלילה שהארכתי כל כך

מציעה לך לבדוק את השיטה ההלכתית ולהסתכל בניגוב ♥️

אבל כלכך לא באלי להאסר כלכך מהר

אנחנו רגילים לזמני טהרה ארוכים

וגם זה מטומטם כי כשאני נחה כמעט אין כלום

כשאני בתנוע ישר יותר

במחזור אצלי זה הפוך קצת

לק"י

רצוי לשאול את הרב לגבי הפסיקה הספציפית.

כי נדמה לי שפעם נתקלתי בפרק זמן ארוך יותר.

אני באופן אישי חושבת שאם יש מעבר לכתמון קטן, כבר אפשר לראות על התחתונים. גם אם הן צבעוניות (אפילו על שחור אפשר לראות אם זה דם או הפרשה שקופה. לא רואים גוון מדוייק, אבל אז אפשר לעבור לתחתונים צבעוניים פחות כהים ולעקוב).

העצות בדכ כדי לא להאסר מניגוב זה להמתין כמה שניות (יש בזה דעות), להשתמש בטישו שהוא לא לבן, שהניגוב לא יהיה עמוק מידי אלא שטחי.

בכל אופן- כדאי שכל אחת תשאל ותבדוק לפסיקה שלה מה נכון. 

בטיחותית בעיני, שהוא לא יחליט לפתוח את החגורה באמצע נסיעה.

יש גיל פשוט שהם בכל מקרה כבר יכולים לפתוח.

אם זה ילד שאת חושבת שאין סכנה שיפתח באמצע נסיעה, בגיל שלוש אפשר לנסות ללמד אותו, ואם לא מצליח אז לא, יצליח שנה הבאה...

כמובן שהכי חשוב זה להשגיח עליהם ולשים לב שלא שוכחים אף ילד באוטו ל"ע. 

גם אנחנו לימדנו את הילדים את זה

לצאת מהחגורה, לצפור בצופר ולדפוק על החלונות

חשוב מאוד! 

זה בדיוק היה הפרוטוקול, איקקלומין ואסטרופם

טוב, כמו שהרבה פרוטוקולים אחרים עבדו אצל אחרות

מקווה איתך לבשורות טובות המון כוחות!

מדריכת הורים- באיזה איזור?
זו יכולה להיות גם פסיכולוגית שנותנת לכם הדרכה. צריך לברר על מישהי טובה כמובן באיזורכם.

זהו מה ההבדל בין פסיכולוגית שנותנת הדרכה

לסתם קורס או יועצת הדרכה?

שנים רבות יותר, יכולה לתת במקרים מסוימים מענה יותר מדויק. כמובן פסיכולוגית שעוסקת בהדרכת הורים וילדים לא מישהי ממחלקת פוסטראומה של בית חולים למשל, אלא מישהי שהיא בתחום ההדרכת הורים והיא בתחום כבר שנים.

מדריכות הורים- יש מעולות ומהממות, אבל בהנחה שגם אני יכולה להיות מדריכת הורים בקורס של פחות משנה, לא הייתי סומכת על כל מדריכת הורים, רק ואך ורק בהמלצות!!!

בגדול שבהדרכת הורים מדריכים אתכם מה לעשות לטובת הילד.

העניין הוא שלפעמים אנחנו לא מצליחים לעשות את זה, כי ההתנהגות של הילד מהווה טריגר עבורנו ומפעילה בנו רגשות מורכבים. פסיכולוגית יכולה לטפל בכם כדי לפנות אתכם עבור הילד.

פסיכולוגיה זה יותר עמוק, אין ספק.
מדריכת הורים תכוון ותייעץ התנהגותית.
לפעמים הקושי או הבעיה של הילד קשורים למשהו נפשי עמוק יותר, פסיכולחוג ידע לעשות סקירה, לאתר, ולעזור מהמקום הנפשי העמוק יותר. 

שמעתי הרצאה אחת בלבד של מנחת הורים בשם מיכל דליות, האמת שממש אהבתי את הגישה שלה

בהרצאה היא עסקה בעיקר בשו''ת לגיל הרך

2 טיפים שלה יישמתי בבית והם עבדו לי מאוד מאוד טוב

שוב מציינת שזו הרצאה אחת

ככה שלא הייתי ממליצה באופן גורף..

היא מפרסמת עכשיו קורס דיגיטלי יש מצב ארכוש אותו

אם כן אחזור לעדכן 

יותר הגיוני הארוחה של 12:00 שכוללת לרוב מנה בשרית ותוספות וירקות מבושלים שקל יותר ללעוס.

פחות לחם, חביתה וירקות טריים.

רוב התינוקות מקבלים השלמה של בקבוק אחרי ארוחת הבוקר.

אם לא משנה לך איזה ארוחה תהיה ארוחת המוצקים, אז להתרגל לבשל להם ארוחת צהריים שנוח לאכול אותה לשובע.

למשל מרק ירקות עם עוף טחון

או קציצות בשר עם פירה.

הכמויות גדלות עם הזמן.

ברגע שתרד ארוחה למשך כמה ימים זה יתאזן. אני גם לא חושבת שאת אמורה להרגיש מפוצצת לאורך זמן, אם את רק מרחיבה רווח בין הנקות ולא מפסיקה בבת אחת.

כבר עברו לא מעט שנים מאז הפעם האחרונה שעשיתי את זה בעצמי, אז קחי בערבון מוגבל. לזכרוני, המעבר לארוחה מלאה לוקח זמן, באופן אישי אני חושבת שהייתי נותנת מה שאצלנו התפריט. אם פרוסה וממרח ופרי, אז נותנת מזה, וגם אם לא אכלו עדיין כמות שנקראת 'מנה' אבל סהכ הם רגועים, אולי כדאי לעשות רווח של לפחות חצי שעה- שעה עד להנקה שאחרי כדי שיתרגלו לאכול כמות שמשביעה אותם, או כמה זמן שהם רגועים אחרי וכמה שיותר יותר טוב. וכמובן הם גם לא אמורים לאכול כמות שמשביעה אדם גדול. בקיצור, זה ניסוי וטעיה, והרעיון הוא לתת לזה זמן מצד אחד ומצד שני לא למהר להניק גם אם לא אכלו כמות גדולה כדי שלא יתרגלו להשלים בהנקה אלא יאכלו יותר מהמוצקים.

בבלנדר

תפוח

בננה

תמר

קווקר מבושל

מים

זה גם משהו שאפשר להקפיא במנות לכמה ימים

ואז לא להכין כל יום

בכל מקרה כן להתחיל בהדרגה

כדי שלא יהיה להם עצירות

ולך לא יהיה גודש...

אצלי הרבה פעמים ארוחת בוקר פירות טחונים

ארוחת צהריים מרק עוף טחון או קציצות מעוכות

ארוחת ערב דייסת קווקר עם סילאן או עגבניות מגורדות מתובל במלח ושמן זית עם חתיכות לחם טבולות

מתחילים מכמויות קטנות

ואז הנקה להשלמה

ולאטלאט מגדילים כמויות

להציע להם גם מים במקביל בבקבוק

מאוד חשוב

גם מגביר תאבון לאוכל

וגם עוזר למנוע עצירות

ממליצה להפריד בין בקבוק מים לבקבוק של תמל

ואז לא צריך לשטוף בהשקעה את הבקבוקי מים...

בהצלחהההה

מעלה חשד להסתיידות.

מאבחנים את זה בעזרת רנטגן ו/או אולטרסאונד.

אני במקומך הייתי מבקש הפניה מרופא משפחה לשתי הבדיקות הנ''ל, ואז מגיע עם התוצאות לאורתופד מומחה כף רגל.

אם באמת מדובר בהסתיידות אז זה לא יעבור מעצמו, לא עכשיו ולא אחרי הלידה, אלא זה משהו שדורש טיפול. לכן לא כדאי לחכות עם זה.

אני כמובן לא נותן אבחנה וגם אורתופד לא יכול לתת אבחנה בלי הדמיה, אבל זה נשמע מאוד מתאים אז כדאי לבדוק.

(לסיום אגיד שאם זו אכן הסתיידות אז אלה חדשות טובות מבחינתך, כי זה משהו שאפשר לטפל בו והכאב ייעלם לתמיד...)

אז חסר לך סידן או משהו כזה?

הייתי מתייעצת עם רופא נשים או/ו גם אורטופד

גם כדי לטפל במקום

וגם כדי לבדוק אם מעיד על חוסר משמעותי במשהו

הכאב מצביע על אירוע נקודתי, ולא מחסור בסידן שזה אירוע כללי וחסר השפעות ספציפיות על מקום מסוים בגוף.

ובכל מקרה, לא מקובל לבדוק מחסור בסידן בזמן הריון, כי הבדיקה (צפיפות עצם) מבוצעת עם קרינה...

כמובן לא כדאי לסמוך עלי, אפשר לשאול את הרופא 🙂

כואב לי בתנועות מסוימות, במיוחד בהתעמלות

הייתי אצל אורתופד ואמר שאין מה לעשות..

אני לא אומרת שזה המקרה גם אצלך, משתפת מה היה אצלי.

איזה כואב זה, מסכנה ממש מעצבן 

גם אני נוטה לחשוב שהמשקל משפיע

אבל בכל זאת הייתי הולכת לבדוק

תרגישי טוב❤️

ולפעמים גם בעומס

הבנתי שזה תקין 

עזר לקלח אותם ולשים אחרי המקלחת להתאוורר בלי חיתול ובלי כלום כמובן מעל מגבת עד שהאזור יתייבש לחלוטים בלי לנגב.

אם יש צורך יש משחות שמאוד עוזרות - אינוטיול או קרמים של מוסטלה. אבל גם כשזה נפתר צריך להמשיך לאוורר

נכון

כשמוציאים שיניים זה באמת תהליך בגוף

ואוכל חומצי משפיע על התהליך, וחום ולחות שיש בתוך הטיטול כמה זמן גורם ישפיע על העור בזמן התהליך

את יכולה להמעיט אוכל מהחי מה שאת יכולה ויותר לתת לה פירות וירקות, במקום חלבון מהטבע יש בקטניות, ואגוזים שאפשר להכין גבינות מקשיו למשל שהכי קלה להכנה, ולחם ומאפים אם את יכולה להכין בעצמך בבית יותר טוב מאשר לקנות

1. "להמעיט באוכל מהחי ולתת קטניות ואגוזים":

לא הבנתי איך זה רלוונטי... בגיל 7 חודשים תינוקות כבר אמורים להתחיל לקבל טעימות (או קצת יותר מכך) של מזון מהחי.

אין סיבה להמליץ להימנע ממזון מהחי בלי סיבה רפואית ספציפית (למשל אלרגיה לביצים), ולמרות שחיפשתי - לא מצאתי מחקר שקושר בין מזון מהחי לבין תפרחת.

להפך, ביצים ובשר וכו' יכולים לספק ברזל וחלבון חשובים. קטניות ואגוזים גם עשויים להיות קשים לעיכול בגיל הזה (ובמקרה של אגוזים הם מסוכנים אם לא טחונים היטב), וגם הגוף סופג מהם פחות חלבון וברזל.

2. "לשים גבינות מקשיו וכד'":

איזה יתרון יש בגבינת קשיו (שעשויה להיות מסוכנת לתינוק אם היא לא טחונה היטב) על פני גבינה רגילה? אין סיבה להימנע מגבינה אם אין אלרגיה או אי סבילות ללקטוז וכו'.

3. "לא לקנות מאפים אלא להכין בבית":

א. איזה חומר יש במאפים קנויים שעושה תפרחת?

ב. בגיל 7 חודשים ממילא לא ממש אמורים לאכול מאפים...

באמת מסקרן אותי אם כל ההמלצות האלה מגיעות בגלל סיבות רפואיות עם מקור שאפשר לקרוא, או מתוך אג'נדה טבעונית, או אולי תפיסה כללית שמוצרים מהחי לא בריאים....

אני שואל מתוך רצון להבין וללמוד ולא חלילה בשביל משהו אחר.

נספג טוב אבל יחד איתו יש הרבה פסולת מהבע'ח, ולא לכולם זה מתקבל טוב אז נכון לא בהכרח להפסיק אבל לא חייב כל יום לאכול מהחי ואפשר לצמצם את הצריכה.

חלבונים מהטבע יותר קלים לעיכול כשהם עוברים השרייה והנבטה מאשר חלבונים מהחי במיוחד חלבונים מהחי שעברו עיבוד או בישול (וידוע שהגבינות היום תעשייתיות ומעובדות.. אלא אם כן אתה קונה במחלבה פרטית אשריך... רוב האנשים היום קונים בסופר)

לגבי גבינות משקדים ואגוזים במידה ואין אלרגיה אז כמובן כמו כל מזון יש לעשות טעימות ולבדוק את העניין. גבינות מאגוזים ושקדים טחונות היטב היטב למרקם חלק, לא ברור לי למה שאלת את זה ניסיתי פעם להכין?

אין פה אג'נדה להיות טבעוני או צמחוני בכלל זה איזון ומגוון אז אפשר לאכול מהכל במינונים נכונים

וכן יש תקופות שהגוף בחולי וכדאי פחות להעמיס על מערכת העיכול אוכל 'כבד' ואי אפשר לא לאפשר לתינוק בכלל לאכול(חוץ מזה שבדרכ הגוף בעצמו מגיב לחוסר רצון לאכול הרבה) אבל כן אפשר לתעדף אוכל שמתעכל יותר בקלות ושיותר אנרג' תועדף לתהליך ריפוי במקום אחר בגוף

להוכיח מחקרית מה? שבע'ח הוא מבשר בדיוק כמוך? ושהגוף שלו עובד ומייצר פסולת בדיוק כמו בגוף שלך ואז אתה אוכל את זה, פסולת כזו שהגוף שלך בעצמו זורק החוצה.. אתה מכניס מבע'ח שאתה אוכל ואז הגוף שלך נתקע עם העודפים האלה...

זה לא סוד שחלבונים מתפרקים בגוף לחנקן בין היתר ועודפי חנקן לא טובים בגוף... וכיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות גדולות מהצומח? לא! מהחי כי זה שמחנכים

איזה חומרים יש במאפים תעשייתים שאתה קונה? אני לא צריכה להלחיץ אותך פשוט תבדוק את הרכיבים בעצמך ותעשה חשבון אם מתאים לך באופן קבוע שזה יכנס לגוף שלך, כן אפשר להתפנק מידי פעם אבל בצריכה יומיומית?

אתה מדבר על אג'נדה? צריך פה לרדת לעומק הדברים הכי פשוטים, לא מחקרים ולא רפואי פשוט לא מדברים על זה (ואגב הכל מגובה במחקרים) ואין לי עניין לפתוח פה זה נושא רחב מי שרוצה להתפכח בודק וחוקר.

מי שניסה ולמד כבר יודע יש לחומרים האלו השפעות גם על העור

ואסור לגברים להגיב בפורום הזה.

שרשור הנהלה- חידוד נהלים (עזרו להקפיץ) - הריון ולידה

ניכר שיש כאן יותר עניין של אג'נדה נגד מזון מהחי, מאשר עובדות שהוכחו במחקרים ושיש לגביהן קונצנזוס.

הכנסתי את הטקסט שלך לצ'אט ג'יביטי ושאלתי לדעתו, זו התשובה שקיבלתי:

התגובה ששלחת מגלמת מיזוג בין כמה רעיונות:

חלקם נכונים עקרונית,

חלקם שנויים במחלוקת או לא מבוססים מחקרית,

וחלקם פשוט לא רלוונטיים או לא מדויקים בהקשר של תינוקות בני 7 חודשים.

---

🧠 סיכום תמציתי של דעתי:

מדובר באג'נדה תזונתית-אידיאולוגית שמוצגת כאילו היא מדעית או נייטרלית, בלי הבחנה בין תינוקות, ילדים ומבוגרים, ובלי גבולות ברורים בין עובדות, תחושות ואמונות.

---

🔍 ניתוח עיקרי של הדברים:

1. "במזון מהחי יש פסולת מהבע"ח"

הטענה הזו נשענת על תפיסה פילוסופית או רגשית – לא מדעית.

מזון מהחי (כמו ביצים, גבינות, עוף, בקר) אינו מכיל "פסולת" אם מדובר במוצרים ראויים למאכל.

כל מזון – מהצומח או מהחי – עובר עיכול וספיגה, והשאריות הלא נספגות מופרשות. זה לא "פסולת של החיה" — אלא תוצר עיכול רגיל.

2. "חלבונים מהצומח קלים יותר לעיכול"

לא נכון באופן גורף.

דווקא חלבון מהחי בדרך כלל נספג טוב יותר, במיוחד בגיל הינקות שבו מערכת העיכול עדיין לא בשלה.

קטניות ואגוזים דווקא נחשבים ליותר קשים לעיכול — גם אחרי השרייה או בישול — ויש בהם יותר סיבים, שיכולים לגרום לגזים או יציאות רכות.

3. "לא חייבים לאכול כל יום מהחי"

זו טענה הגיונית למבוגרים.

אבל תינוקות בני 6–12 חודשים זקוקים מאוד למקורות ברזל זמינים, ולכן דווקא כן חשוב לשלב מזון מהחי כמה פעמים בשבוע לפחות (למשל בשר, כבד, עוף, דגים, ביצים) — לפי הנחיות משרד הבריאות ורופאי ילדים.

4. "גבינות אגוזים טחונות זה בסדר"

אם הן טחונות לגמרי – אז טכנית כן, זה עשוי להיות בטוח.

אבל השאלה היא למה לתת לתינוק גבינת קשיו במקום גבינת קוטג'? אין יתרון תזונתי, להפך — פחות סידן, פחות חלבון איכותי, סיכון לאלרגיה.

5. ❝להוכיח מחקרית מה? שבע"ח הוא בשר בדיוק כמוך?❞

המשפט הזה הוא תערובת של בלבול ביולוגי, רגש אידיאולוגי, וניסיון להרתיע דרך ניסוחים דרמטיים. בוא נפרק אותו:

---

זו טענה סמנטית ורגשית, לא מדעית.

כן, בני אדם ובעלי חיים עשויים מרקמות גוף.

אבל "בשר" (במובן של מזון מהחי) הוא פשוט רקמה אכילה מבעל חיים, שמכילה חלבון, ברזל, ויטמינים, מינרלים – ואין שום דבר מלוכלך או מסוכן בה בעצם ההגדרה שלה.

לומר שבשר הוא "בשר בדיוק כמוך" נשמע כמו מניפולציה רגשית: ההשוואה נועדה לעורר רתיעה, אבל היא לא רלוונטית ברמה התזונתית.

---

❝ושהגוף שלו עובד ומייצר פסולת בדיוק כמו הגוף שלך❞

נכון, כל גוף חי מפריש פסולת – אבל לא כל הגוף הוא פסולת.

כשאנחנו אוכלים עוף, אנחנו לא אוכלים את השתן שלו או את הצואה שלו – אנחנו אוכלים את השריר.

לומר שאנחנו "אוכלים את הפסולת" של החיה זה פשוט לא נכון עובדתית. כמו ששרירי החזה של בני האדם  אינם פסולת

של הגוף כך גם שרירי החזה של בעלי החיים.

---

❝ואז אתה אוכל את זה, פסולת כזו שהגוף שלך בעצמו זורק החוצה...❞

זו טענה רגשית ולא מדויקת:

אין שום קשר בין החלבון שנמצא בשריר של בעל חיים לבין "הפסולת" שמופרשת מגופו בזמן חייו.

הבשר עצמו לא מכיל "פסולת" – הוא חומר אורגני, שמורכב מחלבונים, שומנים, מים ועוד.

אחרי הבישול, הוא עובר עיקור בחום, כך שגם אם היו בו חיידקים – הם הושמדו.

---

אז מה הבעיה עם זה?

הבעיה כאן היא שהיא מבלבלת בין:

היבטים פיזיים של עיכול (מה מזין ומה לא),

אמונות מוסריות (לאכול בעלי חיים זה לא מוסרי),

פחדים בריאותיים (מזון מהחי = "פסולת"),

וחינוך אידיאולוגי במסווה של עובדות.

---

רוצה משפט תגובה חד ומנומס?

> המשפט על זה שאנחנו "אוכלים את הפסולת של בעלי החיים" פשוט לא נכון. אנחנו לא אוכלים את מערכת ההפרשה של החיה, אלא את השריר שלה – שהוא מקור מצוין לחלבון, ברזל ו-B12. אין פסולת בבשר מבושל ונקי.

אם זו תחושת גועל או אידיאולוגיה מוסרית – זה לגיטימי לגמרי, אבל חשוב להפריד בין תחושות אישיות לבין הסברים תזונתיים לתינוקות.

רוצה שאשדרג את זה לניסוח קצת יותר חזק או דווקא יותר רגוע?

6. "לא מחקרים, פשוט תבדקו בעצמכם"

זה משפט אופייני לאנשים שמחזיקים באמונה כלשהי ומעדיפים תחושות על פני נתונים.

היא טוענת ש"הכל מגובה מחקרית" — אבל לא מביאה אף מחקר.

היא גם אומרת "לא רוצה לפתוח פה" — כלומר, אין לה עניין בדיון ענייני.

---

🧒 מה עם תינוקות?

היא מתעלמת לחלוטין מהעובדה שמדובר בתינוקת בת 7 חודשים:

זה לא הזמן ל"התפכחות תזונתית" או ניסויים אידיאולוגיים.

בגיל הזה צריך ללכת לפי הנחיות תזונת תינוקות, לא לפי "תחושת בטן".

---

✍️ אם תרצה לענות לה — הנה סגנון מומלץ:

> מעניין מה שכתבת, אבל צריך להבדיל בין תחושות אישיות לבין המלצות תזונתיות לתינוקות. כשמדובר בתינוקת בת 7 חודשים – חשוב ללכת לפי הנחיות משרד הבריאות והאיגודים הרפואיים, שדווקא מדגישים את הצורך בחלבון מהחי, במיוחד בגלל הברזל שנספג טוב יותר בגיל הזה.

אפשר בהחלט להחליף מדי פעם עם מזון מהצומח, אבל לא כדאי לבסס על זה תזונה עיקרית בגיל כזה. אם יש לך מחקרים שתומכים בדברים – תמיד מעניין ללמוד! בינתיים, אני בוחר להתבסס על גוף הידע המקצועי הקיים.

---

רוצה שאעזור לנסח תגובה מלאה שתשלח אליה/לקבוצה?

א.

אני מדגיש שוב - אני לא עונה לגופו של אדם אלא לגופו של עניין, אני חלילה לא מעוניין להעליב או לפגוע באף ניק אחר. אני דן בצורה עניינית בטקסט, ואם אני כותב א' או ב' זה מתייחס רק לטענות עצמן ולא בא לזלזל בשום צורה באף אדם.

ב.

לפני כמה חודשים מישהו העלה בפורום הסגור של הגברים, איזו בעיה רפואית שיש לאשתו.

אני הגבתי לו שהיא חייבת לראות רופא נשים בהקדם, והיה ניק אחר שהגיב ''היא צריכה לשתות הרבה מים''.

אז אחרי שבדקתי ולא מצאתי אפילו רבע מחקר שטוען שיש קשר בין הבעיה שהוא כתב עליה לבין שתיית מים, הגבתי שם שזה מסוכן לתת עצות כאלה, כי אז במקום ללכת לרופא ולתקן מה שצריך היא פשוט תשב בבית ותשתה מים.

אותו ניק שהמליץ על המים לא הבין מה הבעיה בתשובה שלו. מקסימום אם היא תשתה מים וזה לא יעזור, לא יקרה שום דבר רע! זה הרי בטח לא מזיק לשתות מים.

הגבתי לו שזה בהחלט מזיק, כאשר מישהו צריך לראות רופא בגלל בעיה חמורה והוא מתמהמה כי הוא מנסה בינתיים דברים אחרים שלא מועילים, אז אפילו אם הם לא מזיקים - יש בכך הרבה נזק.

רק תתארו לכם שאדם עם כאבים חדים בחזה שמקרינים לסנטר, ישתה כוס מים ויחכה שזה יעבור במקום להתקשר 101...

ג.

במקרה הזה, מדובר לדעתי בבעיה עוד יותר קשה.

כי לא רק שהעצות שנכתבו כאן אינן קשורות בשום צורה לתפרחת חיתולים, הן גם יכולות אשכרה להזיק.

לבוא להורים לחוצים שרוצים רק את טובת ילדם, ולהגיד להם בביטחון מלא שצריך להוריד מזון מהחי ולעבור לקטניות, ובמקום גבינות לאכול ממרחי אגוזים...

במקרה הזה, להבדיל מהמים, זה אשכרה יכול לפגוע בתינוק!

תינוק צריך המון ברזל וחלבון, הרבה יותר ממבוגר (ביחס למשקל גוף)! והוא אוכל כ''כ מעט, כך שבאמת כל ביס שהוא נותן בחזה עוף או גבינת קוטג' זה פשוט זהב טהור בשביל כ''כ הרבה מערכות חיוניות בגוף שלו... ואז לבוא כלאחר יד ופשוט להגיד שצריך להימנע מכל זה?

ועוד מתוך טענות שגויות לחלוטין כמו ''קטניות יותר קלות לעיכול'' או ''ואז אתה אוכל את זה, פסולת כזו שהגוף שלך בעצמו זורק החוצה'', או "עודף חלבון גורם לעודפי חנקן שפוגעים בגוף" (אין אף ארגון בריאות בעולם שקורא להגביל חלבון בתזונת תינוקות! זאת המלצה פשוט מסוכנת!)...

שוב אני מדגיש - זה לא עניין של דעה או אג'נדה, אלה משפטים שהם פשוט שגויים! הפסולת של הגוף שלי יוצאת בשירותים, היא לא נשארת בשרירי החזה שלי, וכשאני אוכל תרנגולת אני אוכל את שרירי החזה שלה ולא את הצואה שלה...

אני מבין שיש אנשים שחושבים אחרת, אבל חשוב להבהיר שאלו לא רק דעות שונות, אלא טענות שניתן לבדוק והן פשוט לא נכונות מבחינה ביולוגית.

אני קורא כאן לכל המגיבים:

היזהרו במה שאתם כותבים.

אם בשאלה רפואית אתם נותנים תשובה המבוססת על אג'נדה, מוסר, דברים שפשוט נראים לכם הגיוניים אבל מעולם לא בדקתם אותם וכו' - תהיו הגונים ותציינו זאת.

תכתבו שהתגובה שלכם מגיעה מההיגיון שלכם או מהמוסר אבל אין מאחוריה עובדות מבוססות.

ואני קורא לכל השואלים:

לפני שאתם עושים פעולה קיצונית כמו החלפת התזונה של התינוק שלכם, לפני שאתם מחליטים לוותר על ללכת לרופא כי אולי מים יעזרו, לפני שאתם פועלים לפי תגובה של ניק אנונימי בפורום (כולל התגובות שלי כמובן) - תבדקו. תשאלו. תתייעצו. תגגלו.

בסופו של דבר אף אחד בפורום (גם לא אני) לא יחיה עם התוצאות של הבחירות שלכם, רק אתם אחראים על חייכם ועל חיי ילדיכם.

הטענה:

"זה לא סוד שחלבונים מתפרקים בגוף לחנקן בין היתר ועודפי חנקן לא טובים בגוף... וכיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות גדולות מהצומח? לא! מהחי כי זה שמחנכים"

 

✅ מה נכון בטענה הזו?

פירוק חלבון משחרר חנקן – נכון.
חלבון מורכב בין השאר מחומצות אמינו, שבהן יש קבוצות אמיניות (שכוללות חנקן). כאשר הגוף מפרק חלבון, הוא אכן מייצר אמוניה (NH₃), שהכבד ממיר לאוריאה, והכליות מסננות אותה לשתן.

❌ איפה הבעיה בטענה שלה?

הגוף יודע להתמודד עם חנקן בכמות סבירה.
באנשים בריאים, אין שום בעיה רפואית בצריכה נורמלית או אפילו גבוהה יחסית של חלבון. הגבלות בצריכת חלבון צריכות להינתן רק לאנשים עם תפקוד כלייתי נמוך או לאנשים המבצעים דיאטת חלבון קיצונית.

אין המלצה גורפת ובוודאי לא לתינוקות להמעיט בצריכת חלבון. זו המלצה שעלולה לפגוע בבריאות התינוק. להיפך: תינוקות זקוקים לכמות גבוהה של חלבון ביחס למשקלם, ומחסור בו עלול לפגוע בהתפתחותם."

האשמת החלבון מהחי כגורם לבעיות – לא מבוססת.
מבחינה פיזיולוגית, החנקן מגיע מהחלבון עצמו – לא משנה אם הוא מהחי או מהצומח.
טופו, עדשים, ביצים, עוף – כולם מכילים חלבון, כולם מתפרקים לאותן חומצות אמינו, וכולם ישחררו חנקן.
ההבדל היחיד הוא בהרכב חומצות האמינו – לא בכמות ה"חנקן הרעיל".

הטענה ש"מחנכים אנשים לאכול מהחי" – זו הכללה עם גוון קונספירטיבי.

צריכת חלבון מהחי נפוצה גם כי הוא מלא בחומצות אמינו חיוניות, נספג טוב יותר (במיוחד בגיל הרך), ובמקרים רבים גם עשיר יותר בברזל, אבץ ו-B12 – לא כי "חינכו אותנו" אלא כי יש בו יתרונות תזונתיים ברורים.

🧠 לסיכום תגובה אפשרית:

נכון שחלבון מתפרק בגוף בין השאר לחנקן, והעודף מופרש בשתן – אבל הגוף שלנו מותאם לזה היטב.
גם חלבון מהצומח מתפרק בדיוק אותו דבר – אז להאשים את החלבון מהחי בכך זה פשוט לא מדויק.
כמובן שחשוב לא להגזים עם שום דבר – אבל חלבון מהחי הוא מקור חשוב לחומצות אמינו, ברזל, B12 ורכיבים חיוניים אחרים, במיוחד אצל ילדים.

(התשובה כולה נוסחה על ידי הצ'אט, אני רק הדגשתי משפט קריטי אחד בצהוב).

מה שאתה מביא פה לא סותר את מה שכתבתי

אתה לא מחפש ללמוד ולהתפכח אתה מחפש מישהו לנגח

לא המלצתי להוריד צריכת חלבונים לא ברור איך הבנת...

זהו.. אפשר לסגור כנראה את השירשור

אפילו לא קצת. אשמח לדון איתך על הטענות, באופן הכי מקצועי שאפשר. 

את אומרת שאני לא מחפש ללמוד?

אני מזמין אותך ואת כל שאר הקוראים, בצורה הכי מפורשת שאפשר, להראות לי כל מחקר או ראיה התומכים בטענה כלשהי. אני מבטיח לא להתעלם מאף מקור, לקרוא אותו בשמחה ולהגיב אחרי שאסיים להבין אותו. 

לגופו של עניין:

את כתבת:

''זה לא סוד שחלבונים מתפרקים בגוף לחנקן בין היתר ועודפי חנקן לא טובים בגוף... וכיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות גדולות מהצומח? לא! מהחי כי זה שמחנכים''

האם בעינייך אין כאן קריאה להפחית בצריכת החלבון? או לפחות בצריכת החלבון מהחי?

הרי את כותבת כאן במפורש שחלבון גורם לחנקן, שעודפי חנקן לא טובים בגוף, את ממשיכה וכותבת ''כיום בצריכת היתר אנשים אוכלים חלבון בכמויות''...

המונח ''צריכת יתר'' אומר שזה לא טוב לצרוך הרבה, וזה מגיע אחרי שאת מתארת שעודפי חנקן לא טובים בגוף...

אני שואל באמת:

איך אפשר להבין את הטקסט הזה אם לא כקריאה להפחית את צריכת החלבון?

מה הוא כן בא להגיד אם לא שחלבון זה רע?

לענות לגופם של דברים על הטענות שפשוט אני העלה. אני מודה שאני לא בקיאה בתחום הזה, ומעולם לא חשבתי שיכול להיות קשר בין תפרחת חיתולים לתזונה,  אבל בסוף הוא הביא כאן תגובה מנומקת, ולעבור לפסים אישיים מאוד מגביל את יכולת הדיון הענייני בפורום.

אני לא כותבת בעד שום צד, כי באמת אני לא מבינה בזה, אלא רק על עצם הדיון.

בכל מקרה יישר כח על ההשקעה בתגובה והמחשבה מאחוריה, ממש מעניין לקרוא 

לק"י

* מותר לגברים לכתוב בפורום. מי שלא רוצה שיקראו ושיגיבו לה גברים - יכולה לכתוב בפתיחה 'לנשים בלבד'. ובכל מקרה כדאי לזכור שאין לנו שליטה על מי שיקרא את הדברים (וגם אין הבטחה שכל מי שמזדהה כבת היא אכן בת).

* גברים שנכנסים לפורום - גם אם לא כתוב שהשרשור לנשים בלבד, נא לא להגיב בשרשורים בנושאים רגשיים או דברים שקשורים למערך ההורמונלי והפיזיולוגי של האישה.

ברגע שהחלפתי מחברה יקרה לחברה פשוטה יותר התחילה תפרחת שלא ממש עזבה

בקיצור חזרתי לחברה היקרה

הסיבה האמיתות היא שטיטול זה סינתטי.

העור לא בנוי להתמודד עם זה, ואז כשיש טריגרים זה מתפרץ

וכל מה שכתבת עלול לעורר טריגר.

אגב, גם שינוי אצווה (שקית חדשה) יכול להשפיע, לא רק חברת הטיפולים עצמה)

בסוף זה דברים מצטברים עד שהעור "לא יכול יותר" והוא פורח.

הפתרון שאני הכי אוהבת זה פשוט לתת למקום כמה שיותר להתאוורר.

לדעתי ומנסיוני, יותר קשור לשיניים. בכל אוםן, אם לא החלפת חברה של טיטולים לאחרונה, שימי מזחה טובה כמו אינוטיול, זה אמור לעזור

או שזה סתם מחשבה הגיונית?

(יש פלוס בלא להיות אנונימית כמוני... יש לי פחות חששות שמא יזהו).

ובכל מקרה, מה שאני ממש לא רוצה שידעו, אני לא אכתוב לא מפצל"ש ולא מאנונימי.

שאם יש משהו שממש חשוב לי שלא ידעו עליי, אין מקומו בפורום ציבורי, גם לא מהניק האנונימי.

מבחינה מוסרית, אני חושבת שאם אני רואה לנכון להסתיר משהו באדיקות, אז לא נכון לגלות אותו גם אם לא יודעים מי אני

א. אם יש משהו שאני לא רוצה שיידעו עלי, זה לא בהכרח אומר שהוא רע / פסול מוסרית.

גם דברים טובים או נייטרלים אני לא תמיד ארצה שחבריי וקהילתי יידעו עלי, מכל מיני סיבות.

בפורום אני מצליח להועיל לאנשים רבים בזכות זה שכאן אני כותב על הדברים האלה בלי חשש.

ב. אפילו אם יש משהו רע / פסול מוסרית שאני רוצה להסתיר בחיים האמיתיים, זה לא אומר שאני לא אמצא תועלת אם אחליט להתייעץ ולקבל עזרה עבורו בפורום.

למשל אבא שירצה להתייעץ לגבי זה שהוא יותר מדי מכור לטלפון ולכן לא מקדיש תשומת לב לילדים, או אמא שרוצה להתייעץ על זה שהיא עצבנית מדי כלפי הילדים, או אשה שרוצה להתייעץ על זה שבעלה מאוד מאוד קמצן ומונע ממנה דברים...

אלה דברים שאין שום בעיה מוסרית לשתף בפורום בשביל לקבל עזרה בגינם, אבל הם באמת ''רעים'' ולכן מובן למה אנשים לא ירצו לשאול עליהם בשמם האמיתי.

ג. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על דברים רפואיים או דברים שהצנעה יפה להם...

את חושבת שאם הריונית לא מרגישה בנוח לדבר על הכאבים שלה בשם גלוי, אז זה לא מוסרי לשאול על כך בפורום באנונימיות...?

פשוט מה שאני בכלל לא רוצה שידעו, אני לא אקח סיכון ולא אכתוב בפורום.

אני בכלל לא אנונימית ומכירה פה אנשים במציאות, אז בכלל עלי להזהר עם דברים כאלה😅

כנראה בגלל זה חשבת שזה חריג..

אבל תכלס אם לא היית מוסיפה את הפרט הזה אף אחד לא היה מקשר שזו דווקא את ששאלת.. כי הרבה מאוד הורים מחפשים תעסוקה לילדים שלהם לחופש עכשיו ופעלתון שיש כמעט בכל עיר זו אופציה זמינה ויעילה..

לא יודעת איך לבדוק, חוץ מלהוריד מאכלים.

אצלי זה הגיע לפעמים עם שלשולים.

וגם דלקת אוזניים.

ויכול להיות עם היא אוכלת הרבה פירות קיץ.

ב 12 אם לא טועה יש קו 0 לפנלים רק בצד אחד

עוצמת שאיבה נמוכה יותר

לא מכירה הבדלים נוספים

כמה זה עולה אצליך? אני קניתי ב 650 מהעבודה מתנה לפסח. מרוצה ממש

לא יודעת מה זה בהשוואה למכונות אחרות אבל.

סהכ להעביר ויש כל יום-יומיים סוגר פינה. בייחוד שמלמדים את הבעל והילדים 😅

שהשירות לקוחות שלהם לא טוב.

אז קניתי את הנארוול, מאז כבר שנה ואין תקלות ב"ה. 

הייתי צריכה להחליט מהר

כי בסוף היתה לי אפשרות לקנות בדיוטי פרי ב200 דולר: או טינקו דגם ספציפי לא יודעת מה עכשיו או roborock 25 ואז עשיתי השוואה דרך הצ'ט גיפיטי ויצא Roborock שווה בפער משמעותי וגם אותו יש בדיוטי פרי ב200 דולר שזה בערך 670 שח.

הdreame שמצאתי היה מתצוגה ב650 שח

Roborock F25 RT Wet and Dry Vacuum Cleaner

מוכרים בדיוטי פרי ב200 דולר

עדיין לא קיבלתי

זה מישהו שנסע היום ואמור לחזור עוד כמה ימים.

הרבה זמן חיפשתי לקנות מכשיר כזה אבל החלטתי שאני לא משקיעה בזה יותר מ1000 שח.

עכשיו נחכה ונראה.

בינתיים לפי ביקורות ברשת נראה מכשיר מעולה.

הבנתי שזה צריך להיות חומר שלא עושה קצף.

עכשיו צריכה להתפנות לפתוח אותו ולהשתמש

בינתיים נותנת לריצפה להתלכלך בכיף 🙃😆

הוא עובד נפלא

ומנקה גם לכלוכים קשים יחסית

עושה ריח נפלא בבית

מנקה את עצמו אח''כ

בינתיים נחמד ממש!

כמה הוא עולה בחנות רגילה לא בדיוטי?

והמוצר הזה זה לגמרי התמכרות!!!! אני לא מכירה את בדגם שלך אבל מבטיהח לך שתהני!!

אלה חיים אחרים, אי אפשר להשוות בין לפני לאחרי

הבן שלי למד בגן שמנקים עם מטאטא לפסח

מרוב שלא רואה מטאטא אצלנו בבית כל פעם שמטאטאים בשבת הוא שואל אותי אם מנקים לפסח

כי בימות החול אנחנו מנקים רק עם הדרימי

צחוקים איתו

פה בחנויות ראיתי שמכרו ב1600

עדיין מחיר יותר שפוי מאלו שנמכרים בעוד כמה אלפים

וראיתי עליו ביקורות מאוד מאוד טובות, לא רק בארץ

הדגם שלי עולה 1800, והוא מעולה

רובורוק זו גם חברה ממש טובה

להריון אלא יותר להתרגלות, ואולי גם לזה שעם הזמן את מגלה יתרונות מסוימים בזמן שהוא לא נמצא ואז מצד אחד כיף שהוא חוזר ומצד שני לא יהיה לך את השקט שלך/הפינוק אצל ההורים וכו וכו.

אני חושבת שמצד אחד יש בזה משהו טוב שלא כל לילה לבד הוא משבר, ומצד שני, לפעמים זה מצביע על חסרון מסויים שדורש תחזוק בקשר הזוגי, שקצת "נוח" בלעדיו...

חשוב לי להדגיש שכל בתובנות הן מתוך הניסיון הפרטי שלי בלבד, מוזמנת להתייחס למה שנגע בך אבל ייתכן שלא הכל מדויק ורלוונטי גם אלייך 

בהצלחה יקירה! 

לדעתי זה פחות הכיוון

הגיוני שילדים בחופש ישנים יותר מאוחר ושהכל מתרופף. הם יותר בבית, אין מסגרת ועייפות החומר וכו

ממליצה קודם כל לרשום לקייטנה כדי שסדר היום ישתבש לכמה שפחות זמן

דבר שני, את הכללים והסדר - תעשי לעצמך. בסוף בגיל כזה אנחנו מנהלים אותם. שיהיה זמן קבוע לארוחות, זמן קבוע פחות או יותר לשינה, סדר פעילות (למשל - בימים שאין קייטנה - פעילות קבועה בשעות הערב, לפחות יציאה אחת ביום וכו)

ולנשום עמוק

הם רבים

נושכים

לפעמים זורקים דברים

אבל אני לא חושבת שזה ייתן משו, האמת, ולכן הצעתי את כל השאר

ילדים מתנהגים בצורה כמו שאת מתארת מכל מיני סיבות: שעמום, הצפה רגשית, חוסר יכולת להביע, רעב ועייפות שמוציאים מאיזון, רצון לתשומת לב, תחושה שאין גבולות ברורים ויציבות וכו. וגם, כי הם ילדים פשוט

כללים שממזסגרים מה כן ומה לא, זה נחמד, אבל לא מגיע לשורש. והם ממילא לא קוראים. אז לדעתי מיותר לכתוב אותם ומספיק לומר לדעתי, כשהפוקוס הוא מניעת טריגרים . לא חייב לקבל כאמור

בכל יום פחות או יותר. שידעו מה הולך. מרגיע מאוד.

להבין שזה חופש. אחרי מלחמה.

רוב הילדים רבים ולא מקשיבים לעיתים קרובות.

חוזרת על ההמלצות להדרכת הורים טובה.

כמעט כולם עוברים את זה.

כולל אנשים שלמדו טיפול בעצמם... זה ממש נורמלי ובסדר.

לצייר לוח 'פתרון בעיות' - מה אפשר לעשות כששני הילדים רוצים את אותו משחק / חפץ?

זה נוח שיש להם רשימת אפשרויות, מתוכה הם יכולים לבחור איך להתנהל.

לרשום כללים מה אסור לעשות - אני פחות מתחברת. נראה לי פחות מתאים לבית.

אפשר גם לעשות לוח נקודות.

תחליטי על מיומנות אחת או שתיים שחשובה לך כרגע. אולי להתארגן לשינה יפה. ועל כל משימה של התארגנות לשינה יקבלו נקודה. כשיתמלאו הנקודות (בערך אחרי שבועיים) - יקבלו משהו נחשק שהם ידעו עליו מראש כמו טיול או משחק חדש.

חשוב מאוד - הרבה יותר מוצלח ומחנך זה לוח נקודות שמשותף לשני הילדים, ולא לוח נפרד לכל אחד, מה שמעודד תחרותיות ביניהם.

תגדירי כלל אחד או שניים חיוביים, שעליהם את מקפידה.

חיובי זה אומר- 'מסבירים במילים מה מפריע לנו' ולא- 'לא מרביצים'. או- 'נכנסים למיטה עד השעה שבע וחצי'.

הכי חשוב שיהיה מוגדר וברור, מצב שאי אפשר להתווכח עליו אם קרה או לא (שגם את וגם הילדים ידעו בדיוק מה מצופה מהם).

ואז אפשר לצ'פר על ההתנהגות הרצויה.

אני גם מרגישה קצת כמוך, ועשיתי לשני ילדים ספציפיים לוח, ובו שתי משימות-

1. משחקים בנחת, בלי להעיר את אמא, בזמן מנוחת צהריים.

2. מקדישים עשר דקות לסדר את הבית בסוף היום.

כל יום שהם מצליחים הם מקבלים מדבקה (אחת על כל כלל כפול שני ילדים- כלומר צוברים עד 4 מדבקות ביום).

וב''ה כשיסיימו את הלוח, יקבלו הפתעה שהם מחכים לה, ואז נעבור לכללים נוספים (בתקווה שאלו כבר יחזרו להיות הרגל).

אבל בינתיים- שני הכללים האלו וזהו. שאר היום נמשיך כרגיל. כי קשה, גם להם וגם לי, להחזיק יותר מדי כללים בו זמנית.

אבל שתדעי שבזכות זה שזה רק שתי משימות, זה עוזר להם להתגייס להצליח, וגם שאר היום הם יותר רגועים ופחות רבים.

(ואתמול, הבת לא סידרה את הבית בערב. אז הבוקר הבן בא אליה בבאסה- למה שכחת??? והיא מיד התנצלה ובאה לבקש ממני לסדר בבוקר במקום אתמול. וזה היה כל כך יפה איך שהיא לקחה אחריות, שהסכמתי מיד...). מספרת כי לכל כלל יש יוצא מן הכלל...

אם הז לא הריון בסיכון

זה בסדר

כמובן לא מומלץ להרים כבד

אבל הז לא אמור לפגוע חד פעמי

תנוחי תתשי ובעיקר אל תלחצי

אם מעודד יוצא לי לא רק פעם אחת בלית ברירה

ממש הרגשתי את זה באותו רגע ומאז אותו דבר..

חושבת שזה ששור לזה שחשבתי שהיא קלה ולא הייתי מוכנה למשקל כבד

סביב האזעקאות יצא לי םעם פעמיים להרים בן 6 כבד משמעותית אבל התכוננתי טוב בגוף, לאסוף הכל לפני וזה.. ולא הרגשתי באמת משהו אחרי..

בכל מקרה תודה על העידוד!!!

רק אני פספסתי?😀

עבר כבר? לפעמים מצטרף למאמץ שכבר קיים..

כתבתי כאן כמה פעמים..

ב"ה עבר, נחתי והשתדלתי לא להתאמץ..

מקווה שהכל בסדר בע"ה