שבוע 5 פלוס.
רק ךפי בדיקה ביתית
מחכה להפניה לבטא
יומיים יש לי הפרשות קטנטנות אבל הם לא מפסיקות.
7 הריונות 2 מתוכם הסתיימו בהפלות בשבועות מוקדמים.
יש מה ללכת למוקד?
קודם לעשות בטא?
תכלס יש מה לעשות?
מכירוצ מצבים שההריון המשיך תקין?
שבוע 5 פלוס.
רק ךפי בדיקה ביתית
מחכה להפניה לבטא
יומיים יש לי הפרשות קטנטנות אבל הם לא מפסיקות.
7 הריונות 2 מתוכם הסתיימו בהפלות בשבועות מוקדמים.
יש מה ללכת למוקד?
קודם לעשות בטא?
תכלס יש מה לעשות?
מכירוצ מצבים שההריון המשיך תקין?
מענין מאוד מה שאת אומרת
תודה רבה על המידע
ימים יגידו מה קורה אצלי
אני רק מתפללת שנדע מהר בעז"ה
והכל ילך בקלות ולטובה!
שוב תודה
אעדכן
טוב
אז קיבלתי מחזור
מעצבן אבל לא נורא
מה כן מעצבן?
טבלתי לפני פחות משבועיים 😱
ואני בכלל מונעת עם כדורים שלא מקבלת איתם אף פעם
עשיתי הפסקה לפני כחודש. קיבלתי. טבלתי. יפה עכשיו אמור להיות לי שקט
לפחות לחודשיים
מה הקטע שלו לבוא?
מה?
ולא.
לא שכחתי אף גלולה.
מה זה יכול להיות?🧐😑😑😑
לקחתי כמה חודשים ברצף
ואז לפני כחודש עשיתי הפסקה וקיבלתי
ועכשיו שוב- ולא עשיתי הפסקה. לקחתי רגיל ובזמן
וטבלתי לפני רגע .
לי הרופאה אמרה שרפואית אני יכולה חופשי לחבר טבעות (אותו קונספט של גלולות), אממה - אם מחברים הרבה קיים סיכוי שתגיע תקופה ארוכה של כתמים שיהיה קשה להיפטר מהם. אולי אולי זה מה שקרה לך.
בכל מקרה תמיד אפשר להתייעץ עם רופאת נשים
שלחתי לה הודעה. מעניין מה היא תגיד
מותר
אפשר לשים את האלקטרודות על הבטן
נשים שמשתמשות עבור זה, לכן אני חוששת.
זה מידיעה אישית שלך שאפשר?
ממש תודה!!
אני יודעת שכשמקבלים כת הערכה כתוב שאפשר גם לזה…
אנסה לחפש לך את ההוראות ולשלוח צילום
גיסתי ילדה עכשיו לפני חודש והשתמשה אלרי הלידה
ארומותרפי שממש אבל ממש עןזר
ברוקחות טבעית
אם את באזור ירושלים יש לי מספר למישהי
וגם צמחי מרפא יש שעןזרים קניתי ממטפל ביישוב אדם
הי יקרות
אשמח לחוכמתכןןןן
1. הפטמות שלי כואבות בטירוףףף. זכור לי שממליצים על המשחה של לסינו. היא שווה את זה? צריך לנקות אותה מהפטמה לפני הנקה או שהיא בטוחה לתינוק?
2. האפרוחית אוכלת צד אחד ונרדמת.. לא תמיד שני צדדים. אני כן מנסה להרגיל אותה לאכול ארוחה מלאה של שני צדדים ואז לישון בנחת. מה אומרות?
איך מעירים ואם להתעקש על זה?
תודה ❤️
בטוחה שעוד אחזור לשאול מלא
לנסינו הצלה
מבחינתי שווה כל שקל
שימי בסוף כל הנקה
ולא צריך לנקות לפני הנקה הבאה
1. בטח תקני, מורחים אחרי כל הנקה ולא צריך לנקות לפני הנקה, אפשר גם סתם כך למרוח בין צבין. תנסי לאוורר כמה שאת יכולה זה גם עוזר.
2. גם אצלי בהתחלה ככה, רק כשגדלים יותר אוכלים 2 צדדים.
מזל טוב לך!
לפעמים הם נרדמים ואז מתעוררים שוב לאכול
מוסרת משחה כמעט מלאה
אם תרצי תפני בפרטי ונראה איך נוכל להעביר במקום שתקני
1. בהחלט שווה את זה.
לא צריך לנקות לפני הנקה
2. תדגדגי אותה בכף הרגל כשהיא נרדמת.
מזל טוב!!
1. המשחה ממש ממש ממש עוזרת!!! ולא צריך לנקות
2. אצלי בערך עד גיל חודש היא אכלה כל ארוחה צד אחד
רק בגיל חודש התחילה לאכול 2 צדדים ובלילה עדיין נרדמת אחרי צד אחד
זה מספיק לה לא חייבים להעיר...
ו-2 זה בסדר גמור... מקסימום תתעורר שוב עוד פעם ותמשיך לאכול.
לגבי לנסינו אני מורחת אבל לא רואה שיפור, נרמאלי?
ב. הבת שלי בת 4 ימים גם ככה, שאלתי את האחיות בבית חולים אמרן שבסדר גמור
ועוד משהו, מישהי שמעה על רפידות של נרסיקר? עוזר במקרה של פיטמות סדוקות? התחיל לי היום😓
כדאי לוודא עם יועצת הנקה שהיא תופסת טוב
כי אם לא היא פוצעת אותך
ובאמת כיוונה
הבעיה היא שלא מתרפה לי כל כך הסדקים שכבר קיימים
סיוט
אבל לא לשים איתם כלום, שום משחה
אני רוצה לחסוך. זה עולה הון ...
אבל ראיתי שיש פערים (קטנים) בכל מיני אתרים
חלק 110שח וחלק 88 שח
אולי שווה בדיקה
תכלס קניתי אתמול בסופר פארם מארז אחד בתוכו 6 רפידות ב94 שח
יקר אבל היה לי דחוף..
אני אחתוך.
אני אישית משתמשת בזה כמה ימים
כל פעם שחלק אחד כבר גמור אני מסובבת ושמה על החתך/פצע את האזור הנקי
הבן שלי בן שנתיים אומר שלא טעים לו. אבל שמתי משחת עיניים בבוקר. אולי זה משפיע.
מסכן. הוא רוצה לינוק ולא טעים לו...
משחת עיניים יותר הגיוני שעושה טעם מאשר הרפידות
בעלי עובד בעבודה מסודרת במשך היום, בערך מ8 עד 4-6. פעם בשבוע חוזר ב7
לפני זמן מה הוא התחיל לעבוד בעבודה נוספת, הסעה של פעם בשבוע, במשך הלילה של חמישי, הכנסה נקייה של כ1000 ש''ח.
ואז זה התחיל להתרחב להסעה גם לפנות בוקר. קם ב4 וחצי/5 (אני מתעוררת ביחד איתו, השעון מעורר ליד המיטה) לפעמים קשה לו לקום אז נודניק...
ואז יוצא לעבודה הרגילה שלו. חוזר נגיד ממוצע ב 5, חסר סבלנות לילדים. עייף ברמות (בצדק), שלפעמים אין לו כח להתקלח (נגיד פעם בשבוע)
אמרתי לו שזה מפריע לי.
יוצא שההסעה היא בחמישי, כל ההכנות לשבת עלי, וגם ההרדמות של הילדים והשינה לבד. לקום כל שעתיים ולראות שהוא עדיין לא חזר. ליל שבת שהוא עייף ממש כי לא ישן בלילה של חמישי מספיק+ כל ימי השבוע+ ובשישי משלים בקטנה ממש.
ואני מרגישה לבד, גם לא לקום איתו בבוקר, במשך היום אנחנו לא ביחד ועד שהוא חוזר מהעבודה הוא נשפך מעייפות על הספה או במיטה.
אבל הוא מבחינתו זה עוד הכנסה, ולו "אין בעיה עם זה".
הוא אומר שהבעיה היא אצלי, בצורה שאני רואה את הדברים
מרגישה שקשה לי.
מרגישה בדידות
קשה עם הילדים לבד עד שהוא בא.
וגם שהוא בא אז הוא מנותק, לא עוזר. או נרדם באיזה חור. או עם עיניים אדומות.
אפילו יצאנו איזה ערב ואני מדברת והוא נרדם לי מול הפרצוף. אמרתי לו שזה לא נעים לי.
זה משפיע עלי במשך היום, שלפעמים אין לי אנרגיה לעשות דברים.
אני לא יודעת אם הבעיה היא בי כמו שהוא אומר
בצורת הראייה שלי
מרגיש לי השתדלות סופר יתרה.
מה אני אמורה להרגיש ולחשוב?
אשרי מי שקראה עד לכאן
אולי מרוב עייפות הוא לא מבין כמה זה משפיע עליך 
כשההסעה היתה רק בלילה ולא לפנות בוקר הצלחת להסתדר עם זה?
אם קשה לדבר את זה ישירות איתו, תכתבי לו מכתב. אפילו שיקרא מה שכתבת.
כסף זה לא הכל ובטח כשס"כ מסתדרים כלכלית, גם נסיעות כשעייפים זה לא טוב.
אולי פשוט כשמגיע בסביבות 5 תני לו שעה לישוןןן
וב6 שיחליף אותך ואת תלכי לנוח או תצאי להתאוורר ..
או כל סידור אחר שמתאים לכם שעוזר לו להתאושש מהעבודה לישון קצת יותר ולך לקבל אחרי זה בעל עם יותר פניות וכוחות כדי שגם את תרפי קצת
אתם לחוצים כלכלית?
הוא גדל בבית עם מצוקה כלכלית?
אלה נתונים שלא ראיתי שהזכרת וזה חשוב כדי להבין איך כדאי להגיב.
נניח שבלי העבודה הלילית אתם במצב כלכלי סבבה. הייתי אומרת לו, אני תופסת את הכסף כאמצעי להשגת מטרות ורווחה, לא כמטרה בפני עצמו. בשבילי הסכומים הנוספים שאתה עובד עליהם במקום להביא רווחה מביאים עייפות וצער כי מרוב שאתה עובד אנחנו כבר לא מצליחים לנהל שיחה, זה לא מאפשר לי לנוח ולך לראות את הילדים בזמנים שאתה נינוח. אני יודעת שמה שמניע אותך זה הרצון להיטיב לכולנו, אבל מהצד שלי זה פועל את ההיפך.
אם הוא גדל בבית עם קשיים כלכליים לא בטוח שיהיה אפשר לשכנע אותו אם בכלל, וצריך לגשת לכל הנושא הזה עם הרבה הבנה מה המקום שלו וזה אולי אפילו מוקש רב פעמי ודורש טיפול מעמיק בעזרת אנשי מקצוע, נגיד ליווי של פסיכולוג כלכלי אם יש דבר כזה, או לשבת עם יועץ כלכלי שמראה שמצבכם טוב על הנייר ואולי במקביל טיפול אישי או זוגי שיבין עד איפה זה משפיע ואיך אפשר למצוא דרך להשתחרר מדפוסים של מצוקה כלכלית.
דבר נוסף שאני חושבת עליו, בהנחה שאתם בסדר גם בלי העבודה הנוספת, ושבכל מקרה יהיה לו מאוד קשה לוותר על הרווח הנוסף ממנה. אולי אפשר להציע לו להגביל את הזמן שהוא מתחייב לעבודה הזו, כמידת יכולתך לספוג עוד קצת, נגיד חצי שנה- שנה- שנתיים מקסימום. ולהציע שברווחים האלה לא נוגעים, ואתם משקיעים אותם ונותנים לכסף הזה לעבוד במקום שהוא יקרע את עצמו בעבודות אבל ברכה ושלום זה לא יביא...
מקוה שהועלתי.
בהצלחה יקרה, זה לא פשוט להבין כמה שונה ממך הוא רואה את הדברים, וכמה תצטרכי לתקשר לו את זה עד שיבין. שתזכו שהכסף שלכם יביא לכם רק ברכה ושלום💜
שבעלי עובד בעבודה ששואבת את כל הזמן תופסת לו את כל הפניות.. ומקבל שכר חרפה.
וכל פעם שאני מדברת איתו על זה, הוא מתעצבן.
ואם כל אחד מכם יעש כמה צעדים לקראת השני, תצליחו למצוא את הדרך הנכונה לכם.
קודם כל כמו שהציעו. לשאול אותו אם הוא רוצה לנוח כשהוא חוזר הביתה שיוכל לעזור אח"כ עם הילדים ו/או הבית.
להגדיר איפה את צריכה את העזרה.
למשל אם הוא חוזר ונכנס לישון. מתעורר ב19:00. עוזר לקלח/ להשכיב את הילדים. מפנה שולחן ורוחץ כלים. מסדר את הבית. 20:30-21:00 הוא מסיים.
את נחה בין 20:00-21:00- זמן לעצמך. לשכב במיטה.
21:00 אתם יושבים על כוס תה/ יוצאים להליכה.
חוזרים ומתארגנים לשינה.
לעומת זאת, בבוקר אין סיבה שתקומי מהשעון מעורר. תמצאו לזה פתרון. יכול להיות שתתרגלי לשעון ולא תקומי (אני התרגלתי אחרי שנים שהייתי קמה ומעירה את בעלי)
לגבי יום חמישי, לא נראה לי כזה נורא שכל ההכנות לשבת עלייך.
תחליטו ביחד מה מכינים ועל מה כדאי לוותר.
הכנה לשבת שהיא מעל 3 שעות, לדעתי זה כבר עניין של בחירה. ולא בטוח שנכון לכם שבת עם אוכל מושקע ע"ח העבודה שחשובה לבעלך. וממש אין צורך לקום כל שעתיים לבדוק מה איתו (שוב עניין של שחרור והשלמה+ הרגל)
שישי עייפים גם אצלנו. כולם הולכים לישון מוקדם. "נטרקים" מה שנקרא. לא רואה בזה בעיה, אלא רק בחירה.
שבת מאוששים יותר. גם יש יותר זמן להיות עם הילדים, גם יש יותר זמן לעזור.
במוצ"ש אפשר לקבוע ערב זוגי קבוע. (לפחות בשעון חורף)
בכנות, אני חושבת שחלק מהבעיה זה שאת לא משלימה עם המציאות ולכן לא עושה מאמץ אקטיבי להקל עלייך במה שאפשר.
והמרמור מצטבר, והמוטיבציה לשפר נפגעת, כי יש את מי/ מה להאשים.
האנרגיה שאיבדת במהלך היום, המקלחת שמפריעה לך. כי את לא אוהבת את מה שהוא עושה. אם היה חשוב לך אולי כן היית יכולה להכיל את זה.
אני חושבת שאת צריכה להיות כנה עם עצמך ולבדוק עם עצמך למה את לא מפרגנת לו.
זה לא בגלל שקשה, קשה כי את לא מפרגנת.
אם תפתרי את זה, יהיה יותר קל לפרגן, אז סל הפתרונות לקשיים יגדל.
ואחרי זה, כשבאמת תבדקי איפה את יכולה לקחת על עצמך ולשמוח בשבילו,
אז תוכלי להציב את הקו האדום במינון שיתקבל אצלו בהבנה ופרגון.
בין השורות, נשמע שיש ביניכם איזה פער לגבי איך זוגיות אמורה להיראות ומה התפקיד של כל אחד מכם.
אולי לבעלך לא היה טוב בשיווי משקל הקודם, והוא היטה אותו לכיוון שהוא מרגיש בו יותר בטוב (אולי תדמית הגבר המפרנס) ולכן הוא אומר שטוב לו עם המצב.
כלומר לא בטוח שאם הוא יפרוש מהעבודה הזאת, החיים יחזרו למה שהם היו קודם כי בעלך כבר לא שם, ואז המרמור פשוט יתחלף ממך אליו.
אגב, אני לא מדברת בחלל ריק, אלא מתובנות בעקבות דברים דומים שחווינו.
מבחינה כספית אנחנו ברוך השם במצב לדעתי הגיוני. מצליחים לסגור את החודש ולעשות קניות ולא חסר (בגדול)
את הכסף שמים בצד במקום מסוים ושומרים למקרה של בלת"ם, או עזרה לאנשים אחרים בהלוואות וכו׳...
מבחינת ההכנות לשבת שדיברתי עליהן.. אז זה ברור לנו שאני מבשלת לשבת ומכינה את הכל. אבל בימים האלה אני גם צריכה לפתוח את השולחן (כי בשבת כולם יושבים ביחד וצריך יותר מרווח), לגהץ, לנקות, לפעמים גם לשים פלטה ומיחם. פשוט גם ההכנות שבדרך כלל שלו נופלות עלי. יכול להיות שזה בגלל שאני רציתי להתחשב בגלל שהוא יוצא כל הלילה, אבל בסופו של דבר זה קשה לי!
מבחנת התדמית, הוא הגבר המפרנס.. המשכורת שלו העיקרית פה.. אולי תדמית של דברים אחרים ואני אחשוב על זה קצת.
אז בקיצור , את התפקידים האלו את יכולה להשאיר לו. הוא ימצא לזה פתרון, אח"כ יגיד אם הוא מרוצה מהמצב או לא.
אולי תגלי שהוא ממש בסדר עם זה ואת סתם נקרעת.
בסוף כל המשימות האלו הם שעתיים, גג שעתיים וחצי. גם כששבת נכנסת ב16:00 הוא יכול להספיק
ברור שלך יהיה קשה עם זה אחרי שכל היום בישלת והיית עם הילדים ועשית את הדברים שלך.
ואולי גם בסטיגמה זה תפקיד של גברים ולא בא לך. פשוט תשאירי לו את התפקידים שלו והוא יחליט אם העומס בסדר לו או שהוא יחליט להוריד.
יכול להיות שעדיין הוא בהתלהבות ובהמשך זה ירד ויתאזן. אבל חשוב שזה יבוא ממנו. ולא שאת "הורדת" אותו מזה.
פשוט תחליטי מה את מוכנה לעשות ומה לא.
בירושלים.
תודה רבה!
(כמובן לא בלנדסטון מקורי, לדעתי במקורי המחירים אחידים)
עדיין נראות יפות משנה שעברה רק קטנות עליו...
שיש מכירה ביום חמישי הזה,
4 עד 10 בלילה
באולמי פנינה
כתוב שיש דגם בלנסטון לילדים מעור ב80 שח
(מידות 25 עד 34)
של חברת new,
זה גם חיקוי אבל שמחזיק יותר מהחיקויים האחרים.
האחרים טעות לקנות תוך גג חודש אין נעליים
קנינו בסוף החורף שעבר וזה עדיין טוב לו- נראה כמו חדש. הוא טוען שזה נח לו יותר מהנעליים הרגילות שלו
בגלי לא מאוד זולות אבל לפעמים זוג שני בהנחה, ויש הנחות של אשמורת אם את בהסתדרות המורים.
אצל יורם שמסתובב ביישובים ,אולי מגיע גם לירושלים
(אני ראיתי בשער בנימין, אולי גם בעוד סניפים)
לא בדקתי השנה אם יש להם, זוכרת משנים קודמות שכן ראיתי אצלם.
ואם מעניין אותך - יורם יהיה אצלנו השבוע, יכולה לשלוח לך פרטים בפרטי. אבל לא יודעת אם מתאים לך לנסוע במיוחד...
לא יודעת מה האיכות
לדעתי החזיקו למשך עונה ויותר.
לא יודעת אם גם עכשיו יש שם... אבל נראה לי שווה לנסות את של לידר - גם אם זה לא מחזיק עונה שלמה, זה עדיין יוצא זול יותר מאשר לקנות את המקורי... (אפשר לקנות שני זוגות, אחד במידה גדולה יותר, ואם נהרס הזוג הראשון להשתמש בשני, ואם לא נהרס - אז לשמור לשנה הבאה...)
הי אשמח ממש לשמוע על
יתרונות וחסרונות לגור בעיר .
אני לא גרתי בעיר אף פעם ויש דברים שנראים לי עם יתרונות בעיר אבל לא מספיק מכירה.מענין אותי לשמוע מאנשים שגרו/ גרים בעיר.
אשמח ממש לשמוע!
עיר לא גדולה ככה שהקהילה בהתאם (אך לא כמו יישוב) ונהנים מיתרונות של עיר למרות שיחסית לא סואן פה
והילדים שלי מאוד עצמאיים ומשחקים בחוץ לבד
אני משערת שזה עניין של אופי בעבר הרחוק גרנו ביישוב אחרי הקו הירוק וקרובת משפחתי לא הבינה איך ילדים מסתובבים חופשי כי היא פחדה מחדירת ממחבלים
צריכה לשים ומפחדת מההשלכות
כל אמצעי מניעה עם תופעות לוואי
לקחתי בעבר סרזט והייתי עצבנית
ועכשיו עם ההתקן מה יהיה אין לדעת .
אפשר לנהוג אחרי ההתקנה?
אני בלחץ חושבת לבטל את התור
אני עם התקן לא הורמונלי. כשהתקנתי היה לי ממש בסדר, לא כאב ולא הפריע להמשך מהלך תקין של היום. לו הייתי רוצה, לא היתה סיבה לא לנהוג.
אני חושבת שיש נשים שכתבו פה בעבר שהיו להם אחרי ההתקנה כאבי מחזור.
שיהיה לברכה ובריאות.
בסוף שמתי
יש דימום בקטנה וגם כואב
מקווה שילך בסדר
בטח במחזור זה כואב יותר 😓
זה למעשה קצת לא נעים אבל לא "כואב"
ואחרי יש לפעמים התכווצויות כמו כאבי מחזור
אני אישית לא הייתי במצב לנהוג אח"כ אבל רוב הנשים לא מגיבות כמוני
כולי אדרנלין
איך אני ארדם עכשיו 🤦♀️
אבל זול משמעותית לעומת הארץ... (10 ב18)
אני לא יודעת מתי הביוץ כי המחזור שלי לא סדיר
אז אף פעם לא יודעת מתי לבדוק ולכן מעדיפה לקנות בסטוק כמות גדולה ובזול
פשוט לא מוצאת באיביי את הקישור הנכון
ובעלי אקספרס הבנתי לשא אמין
בנוגע לטיב הבדיקה
פשוט תלוי על מה את נופלת
הכל מגיע מאותו מקום ואותו דבר
אישית נתקלתי בבדיקות סופר אמינות באליעקספרס
וגם כאלו שלא.
הבדיקות שמוכרים בגמח 'בזמנו' זה מה שמוןכרים באליעקספרס
היום ה11.11 אז יש הנחות משמעותיות באליעקספרס ויצא לך באמת גרושים.
נראה לי מעל יגיע יותר מהר..נכון?
אבדוק. מסתבכת שם תמיד עם כל האופציות
תבחרי סוג מקטגוריית צויס ואז זה מגיע ממש מהר.
אישית כולן עבדו לי וזה גרושים
ילדתי לפני חודשיים וחצי.
במהלך ההריון סבלתי מצרבות קשות ממש, לקחתי אומפרדקס ולפעמיים אפילו פעמיים ביום, וב"ה הצרבות נרגעו ככה.
ילדתי, והצרבות לא עוזבות אותי!!! אני סובלת ממש.
מקפידה לא לאכול שומני מיד, מתובל, חומצי וכו.
לא אוכלת קרוב לשינה...
מה אני יכולה עוד לעשות? לא הגיוני לקחת אומפרדקס עכשיו...
הנקה גם יכולה לגרום לצרבות?
מציינת שילדתי גם לפני שנה וחצי, גם בהריון הקודם סבלתי מאוד מצרבות, אבל אז מיד אחרי הלידה הן נעלמו כלא היו.
ועכשיו אני סובלת יומיומי.
תודה!
אין מצב לישון ככה, אוף איזה סיוטטטט!
רופא אמר לי לקחת אומפרדקס במשך 10 ימים רצוף או שבועיים, לא זוכרת איזה מהם. סבלתי נורא לפני זה (גם כן אחרי לידה. צרבות וגם כאבי בטן חזקים. ודווקא בהריון לא סבלתי מזה) וב''ה בסיום הטיפול זה לא חזר.
רפואה שלמה!
יש לך מושג אם מותר לקחת בהנקה?
לפני כמה זמן ילדת?
בלידה האחרונה הצרבות לא עזבו אותי מהר, לקח כמה ימים
אם מותר בהנקה אז תקחי נגד צרבת
דבר שני, תבדקי את זה.
יכול להיות משהו שגורם לצרבות, כמו החיידק ששכחתי את שמו בשעת לפנות בוקר כזו, או אבנים בכיס מרה...
בקיצור, תפני לרופא משפחה בהקדם.
כשבהריונות הראשונים כמעט לא הכרתי צרבות
ובהריון האחרון החמיר מאוד גם לרמה של אומפרדקס יומיומי שלא עוזר מספיק.
ונשאר אחרי הלידה אבל לא כמו בהריון. לי זה מחמיר אחרי פיצה ודומיו וספורט. משערת שגם למשקל שנשאר מההריון יש משמעות פה
חד משמעית מוצדק להמשיך עם אומפרדקס! אני עושה את זה כשצריך וגם גברים במשפחה עושים את זה למרות שהם לא בהריון
הי חברות
ב"ה ילדתי לפני שבוע
מתכננת למנוע עם סרזט
בעל הלידות הקודמות גם השתמשתי בסרזט
ועשיתי לפי מה שמכון פועה ממליצים, קודם טבלתי (בערך יצא לי 6 שבועות אחרי הלידה בממוצע...(
ואז אחרי שבועיים התחלתי לקחת סרזט
הבעיה שזה עשה לי דימומי הסתגלות שאסרו, ולא הצליח להשאר ברמת הכתמים, אז באמת הייתי צריכה לטבול שוב..
ואחכ באמת ב"ה שנה וחצי של שקט בלי כתמים בלי כלום..
ההתלבטות שלי עכשיו היא מתי לקחת את הסרזט
כי אם זה גם ככה אוסר אותנו, אז למה לחכות להטהר ואז?
אולי כדאי לי כבר לנצלמאת בשבועות האלה של אחרי לידה שגם ככה עוד יש טפטופים ולהתחיל לקחת סרזט?
כאילו הטיפ הזה של מכון פועה לא עוזר לי כי גם ככה אנחנו נאסרנו מההסתגלות לסרזט...
אודה לתובנותיכן
מתי אחרי לידה התחלתן לקחת סרזט?
מתי רפואית אפשר להתחיל לקחת?
תודה רבה!
אם אני זוכרת נכון מותר להתחיל לקחת את זה שלושה שבועות אחרי הלידה, אבל זה האריך לי מאודדד את ההיטהרות וטבלתי בסוף כמעט חודשיים אחרי הלידה, כי אחרי הדימום הסתגלות המאסיבי היה עוד תקופה של כתמים שאסרו
גם אם עושים ככה לדעתי כדאי שיהיה מי להתייעץ איתו.. לי אז אמרו לקחת שניים ביום למשך שבוע וזה עזר לכתמים
מתי היית טובלת בלי סרזט?
אני בדרכ טובלת אחרי חודש וחצי...
מה שבעיקר היה מסובך זה שהיה כל הזמן כתמים, וגם הבדיקה של היום השביעי היתה מלחיצה ולא היה ברור שאני טובלת
ברוך השם היינו בליווי של רב שממש עזר לנו והצלחתי לטבול למרות הכתמים, אבל צריך לקחת את זה בחשבון
שהם אומרים שבועיים אחרי הטבילה כדי שהזוג יוכל להתאפס עם עצמם שניה..
וכן כי ממש קשה להבדיל בין הדימום של אחרי לידה לדימום של סרזט ובעצם הסרזט מאריך את זמן הדימום מאז הלידה..
חודש שישי להיריון ב"ה. מאתמול אחה"צ מרגישה חולשה. ביום שישי בבוקר שלשלתי, אבל גם הקטנה שלי, אז חשבתי שנדבקנו בווירוס שלשולים מהגן.
אתמול בערב התחילה לי עצירות, היום המצב קצת השתפר אבל אני מרגישה צורך ללכת לשירותים כל כמה דקות.
מאוד מוטרדת מלידה מוקדמת ח"ו.
מחכה לתשובה מהרופאה שלי.
מה דעתכן?
כדי לא להתייבש.
אם זה ממשיך לדעתי כדאי ללכת להבדק כדי לשלול ליסטריה או סלמונלה
השקט הזהאחרונהאם זה נרגע הייתי נרגעת ומחכה
הבת שלי באמת הילדה הכי טובה בעולם אין ילדות כמוה!
בת שנתיים וכחודש כזה
ובימים האחרונים היא דבקק
ןבכיינית
ומתעוררת בלילה
ולא כיף לה כלכך…
מסכנונה שלי
לדעתי זה בגלל שהם מרגישים אותנו.. זאת תקופה יותר לחוצה ושל חוסר וודאות, פחות כח
וזה משפיע גם עליה
רק ליתר ביטחון תבדקו שאין משהו ממשי שמציק לה (אוזניים וכדומה).
אם כי גם משהו ממשי יכול למבוע מהלידה הקרבה...
כן קשה לה להרדם (אני רגילה לשים אותה במיטה בום נרדמת ועכשיו היא ממש מתגלגלת) אבל לא מתיק לה כלום…
וואי זה מתיש…
עובדת בעבודה שלפעמים פיזית
בימים שמתאמצת יותר ממש כואב לי מתחת לעבור.. ויש כמו שבר כזה. נראה לי שזה בקע..
לאיזה רופא הולכים? ומאשרים שמירה על דבר כזה?
(זכור לי מלפני שנים מישהי שהכרתי שכן היתה בשמירה אבל מצבה היה קשוח)
אז מהבטן - בא לי להגיד לך שתברח
סליחה אם אני לא עוזרת 😬
הוא השתחרר מ250 ימי מילואים אמורה להיות להם זכאות לטיפול זוגי, איפה היא יכולה למצוא לממש את הזכות?
היא לא תעשה את הצעד אם אנחנו לא נדחף
לא מכירה האמת..
שולחת חיבוק 
ואתם משפחה מדהימה שככה שמה לב ורוצה לנסות ❤️
בשורות טובות יקרה, לא מכירה כדי לעזור
בראש שלי ברור שתעזוב אותו ודי, אבל מבינה שזה לא כזה פשוט…
מקווה שלמישהי כאן יהיה איך לעזור לך
כי הוא מאד מפנק אותה ומאד קשוב לצרכיה. כאן יש תפיסת עולם שצריכה אולי עזרה מקצועית
חלק מהבעיה זה שההורים שלנו עשו טעות, ששעבדה את הכסף שלו לטובת משהו שחשבו שיהיה להם לתועלת אבל מסתבר שלא צפו את ההשלכות
בהחלט עשו טעויות קשות גם בצד שלנו
יכול להיות שהטעויות האלו גרמו לצד קשה באופי שלו להופיע
אבל
זה באמת סיפור מסובך ואנחנו לא רוצים להתערב להם בחיים, לא רוצים לדעת מכלום, רק רוצים שיהיה להם טוב
מקווה שזה יהיה בסדר שאמא שלי תציע את זה כמתנת יום נישואים
אבא שלי אומר כל הזמן לא להתערב
ולא בטוח בכלל שהתערבות מקצועית תעזור
אם ההורים שלך שיעבדו כסף שהיה אמור להיות הביטחון הכלכלי שלהם
אז למה ההורים שלך מתפלאים על התנאי שלו
לפעמים עדיף פשוט לא להתערב, במיוחד הצד שעשה נזק צריך להיות חכם,
שלא לעשות נזק על גבי נזק
ובטח שלא ללחוץ עליו אחרי שירות צבאי ארוך
יש בעיות שהזמן פותר
אחותך יכולה לעבוד בתפקיד אחר מה שחשוב פה זה שלקחתם לו את הביטחון הכלכלי וצריך להחזיר לו את הביטחון הכלכלי
לא חושבת שיעזור פה טיפול. חושבת שיזיק.
אבל זו רק הדעה שלי.
הזמן יעשה את שלו, המלחמה בע"ה תיגמר, אחותך תתעשת ותמצא פתרון.
כרגע (אם הצלחתי להבין לפני שמחקת) זה נראה שטיפול יתפרש כלחץ לא הוגן עליו ויכול להיות שיוביל למה שכתבה מקורית,
ומאד חבל!!! כי זה לא מידות רעות של הבחור
זו טעות קשה בשיקול הדעת של הורי האשה, שמנסים עכשיו לרחוץ את הידיים כשרואים את הפנים העצובות של הבת
כי נכנסתי אחרי העריכה
רק לגבי הסיפור הכספי
אצל גיסתי, ההורים שלו גם שעבדו את הכסף של הזוג ובסוף הם באמת התגרשו
ברור שזה לא רק בגלל זה
אבל סוג בלי בטחון כלכלי כשיש צד אחד שאשם בו - זו בעיה מאוד רצינית.
עדיף שלא יביאו את הכסף מראש אם בסוף משעבדים ומאבדים אותו...
ועוד אני מבינה מוסיפים חטא על פשע ומדברים על המידות של הבחור..
הראיתי לאמא שלי את השרשור היא נבוכה מאד.
כנראה שטיפול זוגי זה לא הפתרון, וצריך כמה שפחות ללחוץ וכמה שיותר לעודד את האחות שבסוף הכול יסתדר
הוא הסכים שישעבדו את הכסף שהוא קיבל מההורים שלו לטובת עסקה כלכלית ששכנעו אותו שהיא טובה מאד.
העסקה, כלכלית, היא טובה.
אבל הכסף לא זמין עכשיו להרחבת המשפחה
חשבו שהיא תמצא בקלות עבודה ואז היא תפרנס והכל יסתדר
עכשיו להורים שלו אין דרך לעזור כי הם נתנו מה שיכלו ונתנו מעל ומעבר, יש להם עוד ילדים...
אחותי לא מעזה לבוא בטענות או בקשות להורים שלנו
בינתיים היא במשרה חלקית מאד בשכר קטנטן, מזה הם קונים אוכל
לגמרי ייתכן שזו תקופה קצרה מאתגרת (קצרה על פני השנים שעוד יהנו ממנה)
אני לגמרי מבינה שיש פה אתגר
לא חושבת שיש לאמא שלך על מה לאכול את עצמה - כי זה נעשה בהסכמת הזוג
ככה שאין באמת את מי להאשים (אצל גיסתי, אבא של הגרוש לקח את הכסף הזוגי לצורך אישי שלו בלי ליידע את האישה על כך.. בעיית אמון ולא רק כלכלית)
האמת, לא יודעת בכלל מה לומר
בתפילה שהורא עולם יכוון אתכם
אבל אם הצד שלכם עשה טעות שפגעה בהם כלכלית,
ואתם רוצים לשמור על שלמות הבית של הזוג הזה אז אני חושבת שצריך לתת להם מרחב ..
וממש ממש לא צריך לחפש להם יועצת זוגית זה פוגע נורא
פשוט להיות שם, להביא אהבה ולתת להם לגדול
לא לדון בהם כל הזמן, בטח לא במצב הכלכלי שלהם
לא להפוך אותם לשיח המשפחתי
זה פשוט הרסני
למחוק את התוכן להשאיר רק את הכותרת
לוחצים על השלושה פסים בצד שמאל של ההודעה, יש שם אפשרות של 'דיווח', ואז נפתח חלון שבו אפשר לשלוח הודעה, שנשלחת אוטומטית לכל המנהלות (אפשר להתעלם מהשאלה של 'למה לדעתך צריך למחוק את ההודעה?')
(אי אפשר לדווח על הודעה של עצמך, אבל אפשר על כל הודעה אחרת בתוך השרשור, ולבקש בתוך הודעת הדיווח שנמחק את התוכן של ההודעה הפותחת).
וסליחה על השעה שהטרחתי אותך
אני במערבולות מחשבות ומתקשה לישון...
בנות אני מאד מעריכה כל מי שענתה!
לא יודעת מה מקובל
אצלנו במשפחה קודם מתפרנסים ואחר כך יולדים ולא להפך, ולכן אם אמא שלי כל כך מוטרדת אז חשבתי שכדאי לשאול
ככה שעזרו כל התגובות
מי שזיהתה בבקשה שתשכח
כל הזמן חיכינו שהמלחמה תיגמר
אולי אנחנו לא מבינים נכון את הסיטואציה, אולי היו דברים במלחמה שהשפיעו, הוא היה עם הרבה שמחת חיים שנעלמה
ומרגיש לנו שיש שם משהו שהוא לא ההסבר הרציונלי
אשתי בחודש שישי והיא מרגישה שהעובר זז בצורה חזרתית וחזקה יחסית, ובהתחלה זה הצחיק אותנו ואז חשבנו שאולי זה עלול להיות משהו לא תקין כמו חס ושלום פרכוסים(??)
מכירים משהו כזה?
וזה לא מרגיש כמו זה,
אלא כאילו העובר מזיז את הגפיים בצורה קופצנית במקביל
חווה את החרדה הזאת בהריון שיש פרכוסים
גם אנחנו היינו במקום הזה בשתי ההריונות
ב''ה הכל תקין
זה או תנועות ממש חזקות
או פ(ג)יהוקים
אז ראיתי בייבי בום
וזה החזיר אותי ללידה שלי...
רביעי 5 לפנות בוקר אני מתעוררת עם צירים יותר חזקים מהברקסטונים שהיו עד עכשיו.
מנסה לתזמן, כל 8 דקות בערך אבל לא סדיר בכלל...
מנסה לחזור לישון, לא מצליחה מההתרגשות שסוף סוף זה מגיע
מעבירה את הבוקר עם צירים כואבים אבל נסבלים, לאט לאט הם מתחזקים ומצטופפים-
אבל עדיין לא סדירים בכלל.
לקראת אחר הצהריים אני כבר מתחילה להתחרפן מלהעביר את הזמן ככה
כל ציר כואב ממש, עוצרת לנשום, בעלי מנסה לעזור לי
בערך בחמש אני מחליטה שהגיע הזמן לצאת
הצירים בערך כל 3 דקות אבל לא סדירים...
הכאב היה כל כך חזק שפחדתי שאם נחכה עוד אני כבר לא אשרוד את הנסיעה (40 דק' בערך)
אז הודעתי לדולה ויצאנו...
בדרך נכנסו לקנות שייק ואני נעצרת כל איזה 2 דקות לציר ואנשים מסתכלים רואים אישה עם בטן ענקים לוקחת נשימות
בטוחים שאני יולדת להם בחנות חחח
בערך בשש הגענו לבית חולים, מתקבלים, מוניטור וכו'...
הצירים מתחזקים
אני מבקשת לחכות עם הבדיקת פתיחה- קצת מלחיץ אותי הרעיון
קמה מהמיטה ומסתובבת קצת, כל ציר שמגיע הדולה עוזרת לי לעשות תנועות ונשימות שממש מקילות עליי
בודקים פתיחה- 2.5 מחיקה 90
קצת מאוכזבת אבל לא מידי
מתחילה להעביר את הצירים במיון
הם נהיים בלתי נסבלים לאט לאט
הדולה המדהימה עוזרת לי מאוד. כל ציר שמגיע היא ממש עושה איתי תנועות ונשימות,
כל מיני תרגילים, יחד עם בעלי שאני ממש תופסת אותו בצירים
עובר הרבה זמן אני עם כאבי תופת בטוחה שכבר פתיחה 7- שוב בודקים פתיחה 3.5
קמה ושוב מעבירה צירים,
הכל במיון שזה קצת מבאס כי יש אנשים סביבנו וזה לא נוח אבל באיזשהו שלב לא שמתי לב לזה מרוב כאבים
מעבירה שעותתת שעותת ככה כל 2 דקות בערך ציר ארוךך וכואבבב (לא סדיר עדיין!)
באיזשהו שלב יצא הפקק הרירי עם קצת דם- נאסרנו
התבאסתי ממש... אבל יאללה משהו מתקדם
אני נכנסת למקלחת יושבת שם איזה 40 דקות ויוצאת כי מסוחררת
צירים מטורפיםם כל הזמן
מציעים לי גז צחוק
אני מחליטה לנסות אבל לפני כן לבדוק שוב פתיחה-עדיין 3.5 
הגז צחוק היה מזעזע, לא עזר בכלל
אני מעבירה שוב צירים בחוץ במסדרון
בינתיים מגיע הבוקר הדולה שלי צריכה ללכת מביאה לי מישהי אחרת
אנחנו מחכים לה ולפני כן בודקים פתיחה- עברו שעות עם כאבים מהגהינום כן?
עדיין 3.5!!
אני נשברת ומבקשת אפידורל
עד שמכניסים אותי לחדר לידה אני נפרדת מהדולה המדהימה ומגיעה מישהי אחרת
נכנסים לחדר לידה ומחכים למרדים, לשמחתי מגיעה מרדימה רוסיה
אני רועדת מפחד מהזריקה מתחילה לבכות המיילדת מחזיקה לי ידיים
אני צובטת אותה והמרדימה מתחילה להזריק (המיילדת מבקשת אם אפשר להיזהר עם הציפורניים חחח מסכנה מה עשיתי לה)
בשעה טובה האפידורל מתחיל להשפיע אני אומרת לבעלי לקרוא לאמא שלי
פתאום אני מרגישה קצת ציר
אני שואלת את המיילדת מה קורה היא אומרת לי שאולי לוקח קצת זמן טוב אני מחכה
מכניסים לי קטטר ואני אומרת לה שזה מציק ממש
היא אומרת לי מה? את לא אמורה להרגיש את זה
מפה לשם אני מרגישה צירים לאט לאט יותר חזק אני מנסה לזוז כי כואב לי אבל אי אפשר עם אפידורל
אני מתחילה לבכות להתפתל מכאבים הדולה קוראת למיילדת ומנסה לעזור לי בעלי מסכן חסר אונים
אמא שלי בדיוק הגיעה נבהלה לראות אותי ככה אני מתפתלת בטירוף על המיטה
מגיע מרדים והמיילדת
הוא אומר שהתנתק לי האפידורל וצריך להזריק שוב
אני בוכההה גם עברתי זריקה וגם צירים כואביםםםם
הוא מכין אותי לזריקה נוספת אני לאאא רוצהה אבל אין ברירה
הזריקה דווקא בסדר יותר טוב מהקודמת
אני מחכה להשפעה
לאט לאט נרדם לי ואני נרגעת
פתאום אני מרגישה מוזר, כאילו ההרדמה עולה גם למעלה והכל נרדם לי,
הלב, הריאות אני מרגישה חלשהההה אני אומרת להם שאני מרגישה נורא
פתאום כל החדר מלא ברופאים והמרדים וכל מיני אנשים
מסתבר שירד לי הלחץ דם והדופק...
מנתקים אותי מהאפידורל מביאים לי חמצן ועוד איזה תרופה או משהו כזה
ואני בהיסטריה בוכה לאמא שלי ולבעלי ולכולם שם שאני לא רוצה למות
מתחננת לבעלי שיעשה משהוווו מסכן אמרתי לו תתקשר לכולם שיתפללו
הפעילו לי קשרים אצל רבנים וכו' שיתפללו
לאט לאט זה נרגע אבל אני בטראומה
המרדים מסביר לי שזה קרה בגלל שהיה כבר אפידורל ונשאר קצת חומר בגוף ואז כשהזריקו שוב זה היה יותר מידי
הוא מחזיר לי את האפידורל לאט לאט ומחכה איתי לראות שזה בסדר
אני עדיין קצת בהיסטריה אבל יותר טוב...
בשעה טובה הכל נרגע האפידורל עובד. אין צירים דופק תקין שלי ושל התינוקת
בודקים פתיחה- 3.5!!!!
אני משתגעתת
הרופא מתחיל לשכנע אותי לקחת זירוז אני דוחה אותו מבקשת שייתן לי זמן
מחכים, מעבירים את הזמן אווירה טובה הכל טוב
פתיחה עדיין 3.5
באיזשהו שלב מודדים לי חום ומגלים שיש לי חום
מתחילי ללחוץ עליי לזירוז ולאיים בניתוח
הדופק של העוברית מהיר ואני אומרת להם שיביאו זירוז
מביאים פיטוצין וגם פוקעים לי את המים- מים מקוניאלים
מלחיצים אותי שאם לא מתקדם אני נכנסת לניתוח
אני בלחץ מטורף כולי רועדת
בעלי והדולה ואמא שלי מנסים להרגיע
אני מנסה לישון לא כל כך עובד
בדיקת פתיחה- 4 בשעה טובה!!!
המיילדת אומרת שעוד שעתיים היא תבוא שוב
החום ירד (קיבלתי אקמול) הדופק של העוברית חזר לעצמו אני מתחילה להרגע סוף סוף
מעבירים את הזמן בכיף שמים מוזיקה בעלי אומר לי שהוא הולך למנחה (של יום חמישי!) אמרתי לו תלך ותתפלל שכשהיא תבוא לבדוק יהיה פתיחה 9
הוא הולך והיא באמת מגיעה ובודקת- אומרת לי תנחשי אני אומרת בתקווה 6?7? היא אומרת לי 10!!!!!
אנחנו מתרגשיםםם אמא שלי מתקשרת לבעלי שהתפילות עזרו הוא מגיע בהתרגשות.
אחרי שעה מגיעים ללחיצות
אני קצת בלחץ אבל הם מרגיעות אותי מסבירות לי איך ללחוץ אומרות לי לא לדאוג זה יכול לקחת שעות בלידה ראשונה
מפה לשם 20 דקות של לחיצות והמותק שלי בחוץ!!!
מניחים אותה עליי ואני קצת בהלם שהיא יצאה מתוכי...
ילדונת מהממת שעכשיו ישנה עליי 
יצא ארוךךך אבל באמת לידה ארוכה היא נולדה בחמישי ב8 בערב
ווואו איזה סיפור!
תודה ששיתפת!
איזה גיבורה, גם לי הלידות ארוכות, הצירים כואבים כמו הסוף כבר מפתיחה 1.. וזה מבאס ממש!
מרגש מאד! בשעה טובה!
אז מסתבר שהסגולה של לתת לבעל לצאת מהבנין/הקומה של החדר לידה עובדת??
חחח פעם שמעתי ממילדת בלניאדו!
ממש מחזירה אותי ללידה הראשונה שלי
מרגיעה אותך שהלוואי וגם אצלך הלידות הבאות יהיו קלות יותר!!!
ממש סיפור מרגש
איזה לחץ בחדר לידה יואוווווווו מטורף
ברור שאת בטראומה
זה באמת מלחית מה שעברת 💓
שהיה לה חום ופתיחה לא מתקדמת ודופק מהיר לתינוקת ומים מקוניאלים
וישר ניתחו אותה
אז אצלך היו אפילו יותר הרפתקאות
וב''ה שנגמר בלידה טבעית
ואיזה הרפתקאות לא קלות במיוחד עם האפידורל..איזה מפחיד!!❤️
זה ממש העלה לי את זה
פתאום הבנתי שגם אצלי זה יכול היה להיגמר בניתוח
מרגש אותי שאתן קוראות את כל האורך הזה!
טוב שאת אחרי
מזל טוב
אין . לידה ראשונה זה סיוט אחד ארוך....
אני יעודד אותך שבדרך כלל הלידות הבאות יותר קלות.
אלופת העולם שעברת את כל זה
ואיזה כיף שאת אחרי!!!
מזל טוב!
כתבת ממש יפה, קראתי בנשימה אחת!
קראתי בנשימה עצורה
איזה הרפתקאות
ועוד הייתי בטוחה שט
את מגיעה לבית חולים עם פתיחה יפה עם כזה פתיח
אלופה!!!!!!!
כל כך משמח שהכל נגמר בטוב בסוף, שלא היה צורך בניתוח ושאתן בריאות❤️
שלום, שמי י. אני השבוע חגגתי 46, אני אמא ל5 ילדים ביניהם 2 ילדי חינוך מיוחד אחת בקטנה אחד ממש.
הבן המיוחד(ממש) הקטן הוא בן 8 מאד איתגר את חיינו. בזמנו לפני 7,8 שנים כשעשינו בדיקות יצא שיש לו ולבת מחלה נדירה גנטית, שלא היינו מגלים בבידוקת סטנדרטיות, מאד נדירה 100 אנשים בעולם. ושיש סיכוי 25 אחוז שזה יחזור בילד הבא, מנעתי כמה שנים(עד שיל 40), אח"כ הפסקתי למנוע היה לי פתאום חשק אבל בעצם מגיל 40 הריון לא מגיע ההריון. בעלי אמר לי שכנראה השם עושה לטובתנו והיה מגיע עוד ילד מיוחד מתוק ומאתגר, ככה שטוב שזה לא קורה מה גם, שהמיוחד שלנו היה מרביץ לילד החדש והיינו מאותגרים יותר בשל המצב. ככה כבר 5 שנים, דבר נוסף כשחשבתי אולי לעשות טיפולי פוריות עם פיג'ידי(בירור גנים), חששתי כי אכן כשעשיתי משהו בקטנה עם אסטרופם בלבד, בגיל 35 גדל לי גוש שפיר ב"ה שיש לי אותו עד היום אבל הוא קטן אחרי שהפסקתי עם האסטרופרם, וטיפולי פוריות זה הרבה יותר הורמונים ואולי יעשה לי גושים ולמה להיכנס לזה כשיש כבר ילדים, אז זהו זה דברים שאני משכנעת את עצמי שנים, ואפילו הולכת לשיחות, ולא משתכנעת, אני רוצה עוד ילד או ילדה!!! אולי כבר מאוחר לי, אבל הרצון עדיין שם למרות השכנועים הפנימיים.סתם לא יודעת למה כתבתי כאן, אולי למישהי תהיה עצה עבורי, אני בצער מזה. חושבת שתינוק(בריא) מאד ישמח את חיינו. אני משתדלת תמיד להסתכל על הטוב והכל אבל לדעתי זה יעשיר המון, ויקח זמן עד שילדיי יתחתנו הבן שלי הגדול בן 17(התחתנתי גם קרוב ל30- שזה סיפור אחר) אשמח לעצה, מקווה שיצאתי מובנת עם כל הפרטים.
וסליחה אם אני מבאסת, אז לא❤️
קודם כל כי בריאותית ההורמונים לא השפיעו עלייך טוב והבריאות שלך קודמת. מה גם שזה גיל מאוחר להורות לדעתי, והריון בגיל הזה הוא עתיר סיכונים, במיוחד לאור מה שתיארת
אפשר להכניס שמחה לחיים בעוד המון דרכים
את כמובן תפעלי כראות עינייך, אבל ביקשת מגוון דעות, אז מניחה פה את שלי

שרצון צריך להיות מותאם למציאות, רצון כזה מתאים לגילאים בהם פוריים, בעיניי טיפולי פוריות מיועדים למקרי קצה בלבד ופחות מתחברת לשימוש הנרחב שעושים בהם היום.
בתוך כל השנים האלו באמת שהיו הרבה אתגרים, מיוחד זה שם כללי לפחות אצלי להרבה אתגרים בריאותיים, הרבה מעקבים, רק לפני 3 שנים חזרתי ממש לעבודה סדירה. ממש.
אני ממש מבואסת ממש, עברה הרכבת, הייתי בטוחה שהשם סוג של יפצה אותי על כל האתגרים עם 2 הילדים ועכשיו גם כולם בגיל ההתבגרות, והייתי בטוחה שמחכה לי איזשהו צ'ופר, ואמנם חזרתי לעבודה, אבל...אושר, אני ממש עובדת קשה להיות מאושרת. חברות אחרות שבמצב דומה לשלי הביאו תינוק אחרי הילד המיוחד והן יותר שלמות ממני. זה הבן זקונים שלי ואני שאובה בעיקר אליו גם כי הוא הקטן, הוא המאתגר, אני מאד אוהבת אותו כן? אבל הייתי רוצה עוד תינוק, במהלך השנים חשבתי על פונדקאות, על אימוץ על אומנה, הכל בעלי לא מתלהב, האמת שבדקתי אומנה, מלא בדיקות יעשו לנ לא בטוח שנתקבל כי כבר ככה אנחנו מאותגרים, וחזרתי לבאסה שלי.
גם אני אמא לילד עם מוגבלויות, זה אכן פוגם בשלמות ובאושר, ככל שהשלמתי עם המוגבלות שלו וקבלתי אותה, זה פחות הפריע לאושר שלי.
אפשר לנסות לטפל בהתנהגות ו/ או לקחת עזרה בשמירה עליו
וגם לדאוג לעצמך, לעשות דברים שמשמחים אותך, להגשים חלומות מציאותיים.
) שהיא עוזרת איתו ואחד ילד שרוצה יחס גם. שנה שעברה הבאתי טיפול לבית, שנה זה עזר, עכשיו הילד לא רוצה להמשיך. השנה מחפשת לו טיפםול אחרי שיעצים אותו. אני גרה במקום שלא יודעת אם אמצא חונך, במקום הקודם שגרנו היה מאד קשה למצוא כאן אני לא מחפשת כבר...מהנסיון.שהבן שלי היה בן 6 היה לי כבר קשה לטפל בו, רציתי להביא מישהו חיצוני או להעזר במסגרת חוץ ביתית, בעלי העדיף לקחת את כל הטיפול עליו, מאז נהיה לי הרבה יותר קל והרבה פחות מעציב.
שאין עזרה
אני מבינה גם אותו, אני לא ברחתי אלא אמרתי ברורות שאני מפסיקה לטפל ומעבירה למישהו אחר.
הטיפול היה לי קשה ומעציב מדי.
את יכולה לנסוע לטייל בחו״ל/ בארץ ולשלוח אותו לנופשון
החיים עם ילד כזה לא צריכים להיות קשים ועצובים, הם יכולים להיות קלים ומאושרים, אפשר למצוא את הדרך, אל תוותרי על עצמך.
וטוב שאת דואגת לעצמך
מניחה שזה עלה בטיפול, אבל בכל זאת כותבת - מה זה בשבילך להיות מאושרת..?
אפשר להיות מאושרים גם כשהמציאות נראית אחרת ממה שחלמנו. ויש תקופות בחיים שמרגישים פחות מאושרים, ברור. בטח ובטח עם התמודדות כמו שלך עם הילד..
זה לא ממש מדויק עבורך
כי לצערנו אף אחד לא מבטיח ילד בריא, טיפולים יכולים להביא ילד אבל אף אחד לא יודע מה יהיה מצב בריאותו.
נשמע שאת מחפשת אושר
שהאתגרים מציפים אותך וחוסמים אותך מלהרגיש רגשות חיוביים
הייתי מתמקדת בדרך שלך להגיע לזה
כי גם אם יהיה לך עכשיו ילד בריא חדש (עזבי אפילו את המורכבות בלהביא ילד בגיל הזה ואם זה בכלל יצליח) לא בטוח שזה יעשה אותך מאושרת...
הייתי ממקדת את האנרגיות בלשמח אותך, בליצור אווירה שמחה יותר למשפחה
הלוואי והקב״ה ישמע את תפילתכם ולזכור שהכל לטובה!
סליחה אם זה פחות מתאים לכם.. אבל אולי אומנה או אימוץ?
לפי מה שאני יודעת-בארץ עושים טיפולי פוריות רק עד גיל 45, אח"כ יש עוד כמה שנים שאם עושים תרומת ביצית אז אפשר אבל לא נראלי שזה עם מימון וזה מאד יקר.
עוד נקודה למחשבה
עם מכון פועה.
בדבר אחד את יכולה להיות בטוחה,
יש דרכים הלכתיות כשרות לחלוטין והילדים יהיו יהודיים.
אם הביציות שלך והפונדקאית יהודיה אין בעיה כלל.
אם הביצית של איננה יהודייה, נדרש גיור.
אבל ככל הדברים האלו אח"כ.
את קודם כל צריכה לברר עם עצמך האם את באמת רוצה.
האם בעלך רוצה והאם מתאים ילד במרקם המשפחתי הזה בזמן בזה.
צריך גם לזכור שזה לא תמיד מצליח, ולפעמים לוקחות כמה שנים עד שזה מצליח.
אולי אולי
ואני אומרת בעדינות,
במחילה מכבודך,
את צריכה להיפרד מהחלום שהיה לך על כך וכך ילדים בריאים.
זו המשפחה שלך ואיתה תנצחי.
אם יש באפשרותך להוציא 200 אלף ש"ח,
הוציאי אותם על חוויות משפחתיות שתזכרו תמיד,
טיפולי העצמה בשבילך,
טיפולים רגשיים,
סדנאות זוגיות.
זאת דעתי הצנועה.
בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

את אמא לביאה.
מסורה
חמה
אוהבת
וקשה מאוד מאוד מאוד מה שאת עוברת.
ואת מדהימה על כל יום שעובר ואת מטפלת בילדייך ובעיקר בילד הצעיר.
הקב''ה שולח לנו תיקים שלא בחרנו בהם, ותזכרי שזה המסלול הכי מדויק עבורך בעולם הזה ובגלגול הזה.
זה קשה מנשוא,
אבל באמת כל אחד והתיק שלו.
במיוחד עכשיו, תקופת המלחמה , יש תיקים כל כך כבדים, מכאיבים, פוצעים ומטלטלים.
צריך להיות בהשלמה ולהבין שזה מדויק עבורך (קל לי לדבר, כן? זה באמת לא פשוט בכלל) .
שולחת לך חיבוק והמון כוחות.
תנסי אולי ''לפנק'' את עצמך בטיפול אישי שיתן לך כוח.
וכל כך מבינה אותו ואותך
זה ממש קשה לקבל את המקומות האלו במסע שלנו..שלא רורים לפי מה שאנו רוצים ומבקשים
ומאתגרים אותנו כ-ל הזמן
והמה היה אילו..
וההשוואתיות לאחרים שלא התנסו..
ואולי אם יהיה עכישו ילד אז..
האמת הכי מובן!!!!❤️
גם אני תמיד בורחת לכמיהה להריון כשמרגישה ריקנות בחיים
וב''ה בסוף מקבלת
ובהריון ויולדת
ויש איזה רגע שם שמלא
ברור
ויש תודה
ויש רגע לש שמחה
אבל האמת
בסוף אני מוצאת את עצמי שוב
בחיים שלי
עם ההתמודדות שמלווה אותם
ועם הריקנות בלב
כי בשורש הפנימי שלה לא נגעתי
שום התרחשות חיצונית
לא ממלאת את הפנים
אם מתעסקים רק בה
נכון אם היית צעירה ונכנסת טבעי בקלות להריון וכל מיני- אז לכי על זה
אבל
מאחר והרקע מורכב והגיל והמצב הרפואי וכו
את בטוחה שנכון תהשקיע אנרגיות כאלה ולקחת סיכון כזה
על משהו מהמםם זה חיים
אבל בסוף
זה לא ימחק את ההתמודדות עם הילד המיוחד
אולי יקל משהו במחשבה
אבל לא בטוח
אולי רק לתקופה עד שיתעמעם
האמת
היתי משקיעה בטיפול עומק
להבין מה עוזר לך לקחת את המושכות על השמחת חיים לשך ועל הכלים לקבל את כל מה שה' איתגר אותך
במקום בריא וחי ומרגיש ומעצים
היתי עובדת על לבנות מילוי פנימי
לא מותנה רק בבחוץ
שמחה ביש הקיים
כי זה מתנה שתמיד תמיד צריך
כולנו
כשאני נוכחת בחיי
גם החסרים
אני שמחה.
יותר מחיים מלאים
אבל בלי הנוכחות של עצמי.
מהדברים שאת כותבת עולות לך לא מעט ציפיות וחלומות שרצית שיתגשמו והם לא התגשמו או שהתגשמו בדרך שלא ציפית
זהו כאב שתופס לא מעט אנשים בגיל הזה
המחשבות על מה השגנו עד עכשיו ומה לא קרה
יש בזה לא מעט צער וכאב לב
עוברים פה תהליך של אבל ממש
ובעיקר תהליך נפשי שבו מתיישבת בלב ההבנה ששום דבר לא יכול לגרוע או להוסיף אושר בחיי, ואני זו שיכולה להחליט באיזו נקודה מתמקדת הראייה שלי
לפי אחת ההודעות שרשמת אני מבינה שאת בטיפול, יש לך אפשרות לפתוח את הנושא הזה
זה יכול להיות תהליך מרפא ממש, ממש מתנה עבור עצמך
חיבוק♥️
לא נעים לבאס, אבל נשמע פשוט שלא.
גם עם טיפולי פוריות בגיל הזה הסיכוי די קלוש ולא בטוח שמאשרים את זה בכלל. זה יעלה המון כסף ואנרגיה. מסכן את בריאותך. הרבה יותר סיכונים בכללי וכמובן יכול לאתגר בטירוף אם יצא ילד מאתגר נוסף. לא נשמע לי . נראה לי להתמקד בטיפול אישי להשלים עם מה שיש ולמצוא אפיקים אחרים להתקדם בהם ולהוסיף אור, שמחה ויצירה. 5 ילדים זה אור ענק. והשקעה ענקית, בעיקר ש-ה' סמך עליכם ונתן שניים מיוחדים. חיבוק.
שבוע 5+3
לפני יומיים התחיל לי הפרשות חומות
ולפני שעה התחילו לי כאבי בטן חזקים ודימום אדום טרי רק בניגוב.
מה עושה מכאן??
לפנות למוקד?
לחכות שיגיע טבעי?
מחר בבוקר בכא אלך לעשות בטא וגם בעוד ימיים לראות שיורדת.
דימום די גדול וקצת כאבים.
מה שכן לא משהו חריג והיסטרי.
עשיתי בדיקות בטא
מחכה לתוצאות.
רק מתפללת שיגמר מהר בעז"ה