פורום הריון ולידה (עמוד 341)

לריפוי בעיסוק לענייני תחושה -

היא פתחה עליי עיני עגל, והמליצה לי בעדינות להתייעץ עם הפסיכיאטר של הקופה...

בקיצור, לא תמיד רופאי משפחה מבינים בעניין הזה ומכיוון שכך - לא בטוח שהם ייתנו הפניה לריפוי בעיסוק דרך הקופה...

בכל אופן, אמרו לי כבר כמה פעמים שריפוי בעיסוק יכול לעזור לזה, ואפילו קיבלתי המלצה למרפאה בעיסוק באזורי שמתעסקת בזה בעיקרון.

אבל עוד טרם היה לי האומץ להתחיל לטפל בזה...

(למיטב הבנתי הטיפול כולל חשיפה הדרגתית, וצריך כוח נפשי בשביל זה...)

אני לא חושבת שההצעה לפסיכיאטר התכוונה לרמוז שמשהו לא בסדר, אלא שזה הטיפול היחיד שהיא מכירה לתחום שאינו פיזי. אני מניחה שיש לתחום הפסיכיאטריה אי אלו עזרים שיכולים להועיל גם לנושא התחושה.

אני לא חושבת שמבוגרים יכולים לקבל ריפוי בעיסוק דרך הקופה אם לא חלילה פציעה וכדומה.

אבל אם הפותחת שאלה לגבי ילדים - ילדים יכולים לקבל ריפוי בעיסוק לכזו מטרה, אבל אין לך דרך לדעת מי תהיה המרפאה בעיסוק והאם יש לה ניסיון/ ידע בנושא ויסות חושי...

אבל זה פשוט מורה על כך שלפעמים לרופאי משפחה אין היכרות עם הנושא. (כי אחרת היא הייתה אומרת לי שפשוט הקופה לא נותנת ריפוי בעיסוק במקרה כזה)

אני קלטתי ממה ש @אוהבת את השבת כתבה שהיא מדברת על עצמה ולא על אחד הילדים...

מבוגרים לא זכאים לריפוי בעיסוק למטרה הזו.

מצאתי כאן את הזכאות לריפוי בעיסוק למבוגרים (זה של הכללית, אבל לכל הקופות זה אותו דבר כי זה סל הבריאות. קשה לי להאמין שיש קופה שנותנת שירות כזה במסגרת הביטוח המשלים כי זה לא מספיק נשמע רווחי)

ויש כבר הפנייה מהרופאה, היא דווקא ממש נתנה בקלות.. בגלל שהסברתי למה זה מפריע ביומיום..

פשוט צריך למלא את השאלונים ולא הגעתי לזה

בע"ה...

הולכות על הרגלים

מרגש ומצמרר

ועשרות מחבלים מקיפים אותן

לא נראה שחסר להם אנשים

לא הבנתי את זההה

איך זה הגיוני ומה זה אומר?

סיפרו שעשו את הצמות בגלל כמות כינים מטורפת!!!

וגם כי לא התקלחו הרבה זמן וזו הייתה הדרך היחידה לשמור על שיער מסודר ונוח

הן גם קיבלו פיג'מה חדשה לרגל השחרור

אל תתני לתמונות האלה להעיד על מה שעברו 

וחטופות סיפרו שאגם ברגר (תצפיתנית שחטופה) קלעה להן צמות לפני שיצאו כדי שיראו טוב

השמחה והכאב והעצב הכל מתערבב בו זמנית

מלא דמעות

היית אצל רופאה בביקור מעכב אחרי הלידה?

יתכן והתפרים לא נסגרו כמו שצריך ואז צריך מרפאת פרינאום אולי

ואם הכל בסדר מבחינת הסגירה שלהם אז צריך פיזיותרפיה

בכל מקרה צריך

להבא, תדעי לשתף בכאב ולבקש שתבדוק . . זו מטרת הביקור הזה

מרפאת פרינאום אני מכירה בשערי צדק

יש שם את דר ארבל היא מומחית נראלי הכי בארץ לפצעים מהלידה שהסתבכו

היא פותחת וצורבת מחדש

אבל אכן הייתי במעקב אצל הרופאה + פיזיותרפיה...

תכלס עבר באמת רק בהריון הבא 🙈

זה מלא זמן ובכלל יכול להיות שגם בלידה הבאה יהיו תפרים :/ נשמע לי אירוע מצטבר חח

הייתי בבירור רפואי מעל חצי שנה אחרי הלידה אצל דר' אושרת ברט (מדהימה)

והיא העלתה את האפשרות שזה הורמונלי

והביאה לי משחה הורמונלית שעזרה מאוד -

כל עוד מרחתי אותה יום יום.

כשהפסקתי היא הפסיקה להשפיע...

לכן אומרת שההשפעה האמיתית הייתה ההריון הבא

ושב"ה לא היו תפרים אחרי הלידה

באמת סיפור קצת מוזר חח

מקווה שאצלך יעבור בקרוב בעז"ה!

(אני כן חושבת ששווה לבדוק אצל רופאה

לפעמים צריך לפתוח ולתפור מחדש בעעע)

ושכדאי לבדוק שהכל בסדר.

אבל צריך גם לדעת שלפעמים בגלל שיש הרבה תפרים לוקח למקום זמן להחלים ובהחלט יכול להיות שזה עוד בסדר.

רק כדאי לבדוק.

ברמה שכל פעם שנגעתי שם או שזה התחכך קלות במשהו (אפילו בהתלבשות רגילה) ממש כאב. הלכתי לרופאה חודשיים אחרי והיה נראה שהכל התאחה, אח"כ באתי לעוד רופאה חמישה חודשים אחרי והיא טענה שמי שתפר הוא לא מי יודע מה מקצועי אבל נראה שזה מאוחה ושלפעמים צריך לתת לזה עוד קצת זמן ועד חצי שנה מהלידה אין מה לדאוג. אחרי חצי שנה או קצת יותר הפסיק לכאוב, עכשיו (8 חודשים מהלידה) עדיין רגיש ולוחץ קצת בקיום יחסים אבל בלי השוואה למה שהיה.

לידה קודמת, לקח לי כמה חודשים לחזור לפעילות מינית מלאה בלי תחושת כאב

הפעם אני ארבעה חודשים מהלידה ועדיין יש כאב

יש הקלה מפעם אחת לשנייה,

אני משתמשת בעזרקאין

אחרי הכל הכאב עדיין קיים 

הייתי קןבעת תור לרופאה בשביל זה

אולי יש תפר אחד מידי חזק? זה דבר שקורה

חודשיים אחכ ועדיין כאבים זה מבאס..

את משתמשת בחומר סיכוך?

זה מקום עדין גם ככה. לוקח לתפר זמן ממש לפתח רקמה צלקתית מחודשת כדי להבריא את העור וגם אז לפעמים לוקח כמה חודשים להבריא. זה מקום עדין ותנועות של מתיחה עלולות להכאיב מאוד.

עם כמה שזה מבאס אז להתנהג ממש בעדינות ביחסים ולהיות ממש קשובה לעצמך אם זה נכון לך או לא. כדי לא ללמד את הגוף שיחסים שווה כאב. לשפוך המון המון סיכוך על האזור שמן שקדים, או ג'ל. ובעיקר לעשות כניסה מאוד מאוד אישית כדי שתאפשר לך להרפות, לנשום נשימות עמוקות ולהרחיב את האזור. ממש כמו כלה.

הן מטפלות גם בתחום של צלקות מלידה וכדו'.

ועדיף כמה שיותר מוקדם יותר טוב. 

אם הכאב הוא באמת מהתפרים אז פיזיותרפיסטית של רצפת האגן לרוב תוכל לעזור. לתת תרגילים ועיסויים לרכך את התפרים ולגרום להם להיות פחות רגישים.

עוד אפשרות למה עלול לגרום לכאב- לפעמים ההורמונים של ההנקה גורמים לרירית הנרתיק להיות דקה ורגישה ואז צריך משחה הורמונלית שעוזרת לרקמה להיות יותר עבה ופחות רגישה, וליותר סיכוך- קוראים לה אובסטין, היא צריכה מרשם ויכול לקחת כמה שבועות עד שהיא מתחילה לעזור.

ולפעמים צריך את שני הפתרונות במקביל.

חיבוק גדול! כל כך קשה הכאבים דווקא בסיטואציה הכי אינטימית!!!

העמסת סוכר 50 גרם נעשית בין השבוע ה־24 לשבוע ה־28 להיריון.

והערכת משקל כתוב

בין השבועות 34-30.

אני עשיתי בשבוע 30 אצל הרופאה בבדיקה שגרתית ואמרה לי לעשות שוב בשבוע 34 לראות שעולה בקצב יפה 

לא הייתי אצלה מאז שהייתי בסקירה המאוחרת ובאתי אליה אחרי כן... כמובן שעשיתי העמסת סוכר... אבל לא הלכתי לשום בדיקה אחרי. השבוע אהיה 32,

וקבעתי תור אליה להערכת משקל לשבוע הבא, יומיים לפני שבוע 33. אחכ נראה מתי תתאם לי... מתקרב בצעדי ענק, לא מוכנה בכללל

וכנראה שתביא הפניה לבדיקה נוספת..

ואנחנו באותו שבוע 💖

שאם לא הייתי אצל הרופאת נשים שלי משבוע 17 נניח,

10 שבועות אני לא אמורה ללכת אליה? שום בדיקה?

היא לא אמורה להתקשר אליי, כאילו זה לא מופיע לה באיזושהי רשימה שלא הייתי אצלה? 

פתאום רואה שאפילו אחרי הסקירה המאוחרת לא הייתי אצלה.. 

אני הייתי הולכת בערך כל חודש וחצי. או אפילו בתור טלפוני. הרופאה היתה עוברת על הבדיקות, נותנת הפניות. אצלי היא גם עושה אול' על הדרך.

יש לה הרבה מטופלות והיא לא באמת זוכרת מתי היית פעם אחרונה. זה באחריות המטופלת לקבוע תור ולהגיע, חוץ מזה ככל שהיא יודעת אולי פשוט עברת רופא או עברת דירה.

שרופאת נשים שלחה אליה, למשל העמסת סוכר, הרופא נשים תתקשר...

ואגב, מסכימה איתך שבעולם מושלם אולי זה היה עדיף שהרופאה תתקשר בעצמה כדי לקבוע מעקב כשצריך, אבל לא מכירה אף תחום ברפואה שבו זה קורה, גם רופאת משפחה/ילדים, למשל, לא מתקשרת לוודא שעשינו בדיקת דם חוזרת במקרה הצורך. זו אחריות של המטופל עצמו. 

רופאה לא אמורה לנהל מעקבים מי הייתה אצלה מתי. היא אמורה לבדוק שכל הבדיקות שהיא שלחה אליהן תקינות.

לכן אם היא רשמה הפניה לבדיקת דם ויצא ערך חריג- זה קופץ לה והיא מתקשרת.

לא קופץ לה מתי כל המטופלות שלה היו אצלה.

בד"כ בסוף ביקור הרופאה אמורה לומר מתי לבוא פעם הבאה ובהתאם לזה את קובעת תור

או שאני שואלת אותו אם הוא שכיח להגיד.

זה באמת היה יכול לעזור אם הרופא היה דואג לעקוב ולשים לב שאנחנו מגיעים כשצריך, אבל כנראה שזו ציפייה לא ממש מציאותית...🤷

לק"י

אלא אם כן, תעשי עוד אחת בהמשך.

רוב הסיכויים שתלדי בעז"ה עוד יותר מחודש אחרי.

ובכל מקרה מה שהאח אומר לא ברור, זה לא כמו שקיפות עורפית נגיד שמשבוע מסוים זה לא רלוונטי, הבדיקה נועדה לבדוק סוכרת בכל שלב משבוע 24 (שאז מתחיל הסיכון לזה) פשוט רוצים לתפוס מוקדם, כך שגם אם נניח פספסת את חלון הזמנים שהם רוצים פשוט יגידו לך לעשות את זה באיחור

לגבי השאלה השנייה אין מניעה לקבוע תור להערכת משקל גם יותר מוקדם פשוט תצטרכי לעשות שוב כי זה לא מאוד רלוונטי ללידה בשלב הזה. יותר בגדר מעקב

זה הנחיות שמשתנות בין קופח לאחרת ואפילו בין רופאים לא כולם מסכימים על הסרגל הריון הזה

פשוט תעשי מה שהרופא הנחה אותך

אבל בידיוק בשביל זה

אפשר לא לקחת את הסיכון

ולקחת גלולה.

מה הבעיה בעצם??

בגיל קצת יותר מבוגר של אמא שלי

גיל המעבר, וסת אחת למספר חודשים

ללא אמצעי מניעה (כי מה הסיכוי..?)

מרוב שהיא פשוט לא דמיינה סיטואציה כזאת - היא גילתה על ההריון רק בחודש שלישי

במידה והריון ממש לא עומד על הפרק, ממליצה על פוסטינור ודומיו

ולפותחת, כן, זה בהחלט יכול לקרות

אם את באמת לא מעוניינת בהריון כרגע, אפשר לקחת פוסטינור ומה שבטוח- תשתמשי במניעה טובה יותר....

ממליצה להתייעץ עם רופא איך להקל על תסמיני גיל המעבר ולמנוע בצורה טובה יותר.

וגם לשאול על פוסטינור- כי יש לו תופעות לוואי רציניות

איך אמא שלך הרגישה בהריון?

נשמע לי ממש קשת מטורפת של רגשות

היא מעולם לא דיברה איתנו על התחושות שלה בהריונות (באופן כללי לא היה הרבה שיח על רגשות)

מעניין באמת לשאול איך חוותה את זה

ככל הנראה לא היה מתוכנן

לא שאלתי אותן

אבל אלו נשים שילדו מספר דו ספרתי של לידות, ואחרי הפסקה מאוד ארוכה פתאום היה הריון בגיל הזה

באמת לא משנה אם היה מתוכנן או לו

אבל מה שכן, אפשרי בהחלט להיקלט בגיל הזה! 

זה לא היה משהו מתוכנן

זה לא שהיא המשיכה ללדת ואז גם ילדה בגיל מאוחר

זה נראה כאילו היו אחרי שלב הלידות ואז פתאום בום! הריון 

אני הבנתי ממחקר מקיף בנושא שזה לא חד משמעי בכלל שיש התמעטות חלב בווסת, בעקבות סיטואציה די דומה.

מה כן משפיע על החלב?

תזונה, שתיה ורוגע ומנוחה.

ממליצה ממש להשקיע בתזונה שלך. 4-6  ארוחות טובות ביום, להוסיף בין לבין תזונה שמעשירה חלב, לאכול קוואקר, אגוזים, שקדים

לשתות לפחות 2-3 ליטר ביום בהתאם למשקל שלך, עכשיו חורף זה קשה אז לנסות לשתות חליטות, מיצים, דברים שקל לך

להיות ברוגע- לחץ ממש ממעיט חלב ולנסות לישון היטב כמה שאת יכולה בסיטואציה שלך.

אני מהרגע שתיעדפתי את התזונה והשינה שלי חוויתי שפע של חלב למרות הווסת.

וממליצה במקביל להתכונן נפשית לאפשרות שאולי זה כן שוב הריון, למרות שבהנקה הכל משובש ואי אפשר לדעת כלום...

הרבה כוח ובהצלחה!

אז מניעה מקומית היא לא מספיקה

כרגע בחרת את סוג המניעה ובהתאם לאחוזי המניעה (הנמוכים) את צריכה חהתמודד עם היתכנות להריון (גבוהה)

הכיוון צריך להיות הפוך

קודם כל צריל להחליט איפה את מבחינת היתכנות להריון (ממש לא/לא ממש- אבל נתמודד/ רוצה וכו)

ולפי זה לבחור את אמצעי המניעה שמתאים

ולגבי מיעוט חלב

איך התזונה שלך?

איך השינה?

יש כדורים ממש מומלצים- אחפש לך איך קוראים להם

עורכת- מורינגה של חברת נוטרי

זו משחה עם סטרואידים אז לא להשתמש בה שימוש קבוע לאורך זמן.

אבל היא מעולה ממש ועובדת הרבה יותר מהר וחזק.

גם מופירוסין מעולה.אבל יש סוגים שונים ומניחה ישש סיבה שקיבלת דווקא את זה ..

רק כתבתי לו חתך ביד כשקצת הזדהם...

זה לא שהרופא ראה...

ולא באלי סתם ללכת על סטרואידים אם אפשר בלי

זו משחה מעולה

אני אלרגית לסינטומיצין

אז רגילה למשחה הזו

אבל הייתי בהריון בסיכון

ממליצה לך לשתות הרבה הרבה מים, הבנתי שאם באמת זה מי שפיר אז לשתות הרבה אמור למלא שוב  .. אני שתיתי המון מים 3-4 ליטר ביום

מה שכן- תסמכי על עצמך.

אם זה נוזלי כמו מים,  וזה בטוח בלי שליטה וקורה בהפתעה- אז זה לא שתן וזה רוב הסיכויים מי שפיר

תשמרי על עצמך ותבדקי כמות מי שפיר אצל הרופאה

ומה עושים במצב כזה?

ממש תודה על התגובה

כל ההריון בכללי היה נס אחד גדול, בלי קשר למי שפיר..

במקרה שלי הרופאים שללו מי שפיר אבל התעקשתי שזה זה ולא היה יותר מדי מה לעשות חוץ ממנוחה ולשתות הרבה הרבה

הבנתי שכנראה יש חור בשק שבתנוחה מסוימת המי שפיר זולגים אז שיניתי תנוחה עד שעליתי על תנוחה שהביאה לי לישון בלילה בלי זליגות

וכמובן המון תפילות ודיבור עם ה' שהכל יהיה בסדר🙏🙏🙏

את צריכה להבדק, ובהקדם.

א.  כי זה יכול לגרום ללידה מוקדמת- אז כדאי לקבל זריקה להבשלת ריאות.. זה ממש משמעותי לתינוק אחר כך. ממש ממש.

ב. כי יש כמה סיכונים שעלולים להתפתח אחרי ירידת מים מוקדמת וצריך לנטר אותם (כמו זיהום ברחם או צניחת חבל טבור)

ממני שזה קרה לה גם🩷

ואם לא היינו דוחקות את @מאמאמיה 3 יכול להיות שהיא הייתה מתמהמהת בבית עוד....

אם יש חשש- אין חשש

אני לא יודעת באיזה שבוע את, אבל חשוב מאד ללכת להבדק,

במיוחד אם את בשבוע מוקדם.

בבקשה תבדקי

היא נראה לי סה"כ מרוצה

קנתה לגיל לידה, משהו ב600-700 בערך.

ככה יש "אבא" למוצר.

לפותחת- אני באופן אישי לא הייתי עושה קניה כזו בעלי אקספרס

זה מוצר שצריך להיות עם תו תקן ועם אחריות.

גם כמו שאמרה שושנושי, יש תוספת מכס

נראה לי בסופו של יום לא משתלם

הדברים שם אכן זולים אבל עם המון פשלות.

אמנם בד"כ אפשר לקבל החזרים, זיכויים וכו' אבל זה מלא כאב ראש.

מעדיפה לקנות ביד 2 משהו שאני יכולה לבוא לבדוק

ככה אמרה לי רופאת הריון בסיכון שהלכתי אליה על צירים מוקדמים לפני הלידה הקודמת (צירים משבוע 24, לידה בסוף ב38. כן היו קיצור צוואר, פתיחה חלקית ומחיקה חלקית)

וכן - גם בהריון הזה - צירים מוקדמים משבוע 21, אני כרגע בשבוע 34 ועוד לא ילדתי. הצוואר התקצר אמנם והצירים ממשיכים, אבל לא מאמינה שבאמת יוביל ללידה מוקדמת...

ההשפעה העיקרית - זה כאבים מהצירים, והמון הגבלות (לא יכולה ללכת יותר מכמה דקות - כי זה גורם לצירים או מגביר אותם, למשל...)

זה ממש לא קל, אבל בסופו של דבר - רוב הסיכויים שתלדי בזמן בעז"ה

כן נותנים על זה מעקב הריון בסיכון (לא יודעת אם יתנו בחודש שמיני - לא נראה לי שעושים אז יותר מעקב אורך צוואר למשל) - כי כמובן שהסיכון ללידה מוקדמת גבוה בהרבה יחסית להריון ללא צירים מוקדמים, אבל עדיין - רב הסיכויים שלא תהיה לידה מוקדמת.

לידה בזמן, בקלות, בידיים מלאות ובבריאות מלאה לשניכם!
וכמה שיותר בקלות גם עד אז...

אחד ילדתי בזירוז בשבוע 42😉

אחד זירזו ב37 מסיבות מסוימות, לא אפרט כאן

בהריון האחרון, שלישיה... עשו ניתוח ב34 שזה מדהים לשלישיה. וכמעט חיכו ל35. בהריון הזה הרופאים כמובן היו בלחץ שיא מהצירים שלי כי יש סיכון גבוה ללידה מוקדמת, היו לי צירים סדירים ויפים במוניטור כבר בשבוע 29. ועדיין לא הובילו ללידה

בהצלחה!!!

אבל תנסי הודיס או s.wear

בגדול יש להם אחלה טייצים

אז מה מונע מהם להרוג את רובם חו''ש?

כאילו מה המניע אם הם מביאים רשימה ולא ברןר מה מצבם ומקבלים אותה כמות מחבלים בין כך ובין כך??

ולפי מה שאני הבנתי, לא יודעים מי חי ומי מת ועדיין משחררים אותו מספר רוצחים בתמורה לכל חטוף. טירוף.

רק לא מבינה למה אנחנו מחזירים רק רוצחים חיים.

בפועל ישוחררו פחות כי חלק לא בחיים זה מה שראיתי בכתבה של ווינט היום: 

"במסגרת העסקה מיועדים לשחרור עד 1,904 מחבלים – בהם 737 אסירים ו-1,167 תושבי רצועת עזה שמוחזקים במשמורת שב"ס או צה"ל, ולא היו מעורבים בטבח 7 באוקטובר. המספר הזה אינו סופי וצפוי כנראה להיות נמוך יותר, כיוון שחלק מהחטופים אינם חיים ולכן מפתחות השחרור בנוגע אליהם יהיו שונים. כך או כך, כ-290 אסירי עולם צפויים להשתחרר, כלומר רוצחים עם דם על הידיים.

על-פי מפתחות השחרור שאושרו, עבור כל חטופה חיה או ילדים חטופים חיים ישוחררו 30 אסירים ביטחוניים מתחת לגיל 19 או אסירות ביטחוניות; עבור כל חטוף חי מעל גיל 50 ישוחררו 30 מחבלים מעל גיל 50 או חולים; עבור תשעת החטופים החולים או פצועים שאינם חיילים ישוחררו 110 אסירים ביטחוניים בהתאם לתנאי המתווה שסוכמו ובאופן יחסי.

עבור כל חיילת ישוחררו 50 אסירים ביטחוניים; עבור אברה מנגיסטו והישאם א-סייד – ביחס לכל אחד מהם – ישוחררו 30 אסירים ביטחוניים, ובנוסף ישוחררו 47 מחבלים ששוחררו במסגרת עסקת שליט ב-2011 ומאז נעצרו מחדש. עבור שחרור כלל החללים החטופים (במסגרת השלב הראשון) ישוחררו באופן יחסי כלל הנשים והילדים (מתחת לגיל 19) העזתיים המוחזקים בידי שב"ס או צה"ל (ולא היו מעורבים כאמור ב-7 באוקטובר)."

ובאמת מספר מטורף קשה ממש.

נשמע הגיוני שהם ימנעו מלהרוג ברגע האחרון שבויים

כי זה ישפיע על העסקאות הבאות והתנאים, ואפילו יותר מזה בדרכי הפעולה נגדם מצידנו והם לא בהכרח מעוניינים בכך

כאילו הם עומדים בשורה מול מנגלה ימח שמו

וזה הולך לימין וזה הולך לשמאל

מי לחיים ימי למוות

כמו בתפילת ראש השנה..

ה תרחם עלינו

מתכווץ לי הלב לחשוב על האמהות שלא רואות את השם של הבן שלהן ברשימה

ממש מרגישה את הלב שלי כואב איתן 🥺

זו כניעה נוראית לטרור לשחרר מחבלים בעד חטופים

מרגיש שהעסקה הזאת כבר נותנים הכל, מה עוד יתנו בשביל לשחרר אותם

בקיצור

שמחה על מי שמשתחרר

חרדה מהמחיר שזה יגבה, ממש כואב לי לחשוב מי ישלם על זה בחייו

וכאב לב עצום על מי שנשאר

לא יודעת איך מכילים את הבליל הסותר הזה 

כמה רוצחים נשחרר

יאו אני כל כך רוצה אותם בבית

וכל כך מפחדת מהרשעים שאנחנו משחררים

אשכרה אנשים שמטרת חייהם היא להרוג יהודים אחרים באכזריות

שהשם פשוט ירחם עלינו

ככה לידנו

מילא היו משחררים לעזה

אבל ליו"ש??

פחד אלוקים 

וממש לא ליו''ש

מקווה שאני צודקת 

איפה ההגיון?!

מצד שני אני אומרת לעצמי שהשם נותן לנו בחירה חופשית

ואם אנחנו בוחרים בדברים שפוגעים בנו אז זה קצת בעיה

פשוט מרגישה שאני מוסיפה ייאוש לאנשים אז נראה לי אשמור את זה לעצמי...

מקווה שהשם יראה לנו ישועות גדולות

ומפנה את מי שרוצה קצת להתנחם לדברים יפים שפרסם כאן הרב עזריאל אריאל

/news/659029

כי אחרת הלב לא נח...

ויש הקלטה של הרב ידאל לוינשטיין שלא הצלחתי להעלות...

אז לא צריך לעשות כלום...

הכי חשוב שהוא יינק/ישתה מים מספיק.

39.5 קצת מפחיד, זה תינוק קטן, ויכול בשניה לקפוץ עוד חצי מעלה.

אפשר לנסות להוריד באמבטיה ארוכה, אבל להיות עם אצבע על הדופק.

בגדול חום גבוה מאוד (41) עלול לגרום לנזק במח. כמובן שזה לא נפוץ כ''כ אבל עדיין מפחיד.

בכל אופן חשוב שישתה ולא יתייבש.

החשש הוא מהתכווצויות.

יש ילדים עם נטייה להתכווצויות בזמן חום וזה עלול להיות מסוכן.

כיוון שזה תינוק יחסית קטן אז אי אפשר עדיין לדעת אם יש נטייה כזאת.

ולכן אם החום מעל 39 כדאי להוריד (עם אקמול/נורופן או עם אמבטיה פושרת/רטיות לחות וכדו).

אם מסיבה כלשהי לא מורידים למרות שהחום גבוה אז חשוב לעקוב באופן רציף שהילד בסדר.

פרכוסי חום בילדים מתרחשים ,שהילד מעלה חום.

במהירות מטמ"פ נמוכה לגבוהה.

מדברת מניסיון 2 ילדים שלנו פרכסו בעלית חום .

מלחיץ מפחיד .

פרכוסי חום חום זה סוג של קצר חשמלי במוח.

ילד בריא שאין לי אפילפסיה, זה עובר.

פרכוסים

הזיות 

אצלי הבנות מוצצות/ מצצו אצבע. זה גם נשאר לזמני עייפות בעיקר. הבת הגדולה בכיתה א', והפסיקה מעצמה מתישהו.

לק"י
 

(פשוט כי האחרים לא רצו) נגמל מעצמו.

לא חושבת שעשינו משהו בשביל זה. כנראה שהשימוש הצטמצם בהדרגה מעצמו.

אבל

אני לא הייתי גומלת אותה לפני הלידה.

דווקא במצב הזה היא זקוקה למשהו שירגיע אותה, סוג של עוגן בתוך כל הטרפת של הלידה.

אני באופן אישי הייתי ממתינה עוד חודשיים.

כן אפשר ללמד שמוצץ שמים רק במיטה.

עד אז הם היו עם מוצץ גם במשך היום, לא רק בשינה.

את הגדולה כן הגבלתי גם בבית, שלא תהיה כל הזמן עם מוצץ.

את השני לא הצלחתי להגביל בבית, אבל מחוץ לבית הוא היה בלי מוצץ.

שניהם נגמלו בבת אחת, לא משהו מתוכנן.

לגדולה- המוצץ האחרון נאבד לפני שבת והיא שרדה כל השבת בלעדיו. אחרי שבת מצאתי את המוצץ ולא אמרתי לה. רק אחרי שבוע שהיא היתה בלי מוצץ, עשינו טקס וזרקנו אותו לפח.

היה לה אח קטן עם מוצץ (מאותו סוג) אבל היא לא לקחה ממנו.

אצל השני, נסענו לשבת ולקחנו איתנו מוצץ אחד. המוצץ נקרע ולא היה לו משהו אחר. במוצאי שבת חזרנו הביתה והוא לא ביקש מוצץ חדש.

לא גמלתי בצורה יזומה, אלא מתוך אילוץ.

לא הייתי מנסה לגמול בדיוק לפני לידה. 

האמת שממש מאמינה שאם לא היה לה בכלל מוצצים בהישג יד היא הייתה מסתדרת מצויין. כבר קרה כמה פעמים שישנה בלי מוצץ -

אני פשוט לא יודעת נניח גם עוד חודשיים שלוש אחרי הלידה איך אפשר לגמול מזה כשכל המוצצים זמינים.

אין שלה בנפרד ושל אחותה, היא לוקחת מה שהיא רואה.

אולי להתחיל בזה? 

להתחיל לשים לב מי עם איזה מוצץ, טכנוסעים לדאוג ל3 סוגי מוצצים.

ואם שוכחים אז אין את המוצץ של האח שיציל.

אני גם התלבטתי על זה (כדי לעבור למוצצים זולים יותר בילדים הבאים) ומהסיבות האלה ויתרתי.

מגיל 0 נתתי לו רק כשהולך לישון.

קרוב לגיל שנתיים דיברנו כמה פעמים שתכף זורקים את המוצצים כי הוא כבר התחיל לנשוך ולקרוע אותם ואז יום אחד לקחנו איתו את כל המוצצים והוא זרק אותם אחד אחד לפח וזהו..

אחרי הלידה את די תתחרטי לדעתי על הצעד הזה.לא מרגיש לי שזה טיימינג נכון

תחכי עוד כמה חודשים לא יקרה כלום אם היא לוקחת מוצץ רק בלילה

אצלי היה ממש רגרסיה בשינה אחרי הלידה אצל הקטנה.תקחי בחשבון שסיכוי טוב שגם אצלך אולי

חיכיתי עם זה כשהיא נכנסה לגן- כי זה שינוי והסתגלות, עכשיו כבר צריכה ללדת אז אחכה גם...

כל זמן וסיבותיו

בגלל שגם האח שאחריו היה עם מוצץ אז הוא נגמל ממוצץ ביום כדי שלגדול יהיה פחות מוצץ זמין.

הבן השני בן 3 ועדיין עם מוצץ וכרגע לא ממהרת לגמול גם כי יש לו עוד אח עם מוצץ כל היום וגם כי זה רק בשינה אז פחות מפריע לי, הוא יודע שאי אפשר לקום מהמיטה עם מוצץ.

לגדול?

בן כמה הקטן היה?

האמת שאצלי שתיהן לוקחות רק כשהן עייפות ורוצה לישון הן לא מסתובבות איתו ככה סתם בדרכ. אבל לקטנה נניח יש גם שינה באמצע היום, והגדולה כשהיא חוזרת מהגן עייפה היא כן רוצה מוצץ ולישון (זה מלחמה בפני עצמה שלא תישן צהריים..)

בקיצור לא יודעת איך אפשר לעשות אתזה עם שניים שמשתמשים

גמלתי את בן השנתיים ממוצץ ביום כדי לאפשר לבן ה3 גמילה מוחלטת.

(אבל אחרי הניסיון המוצלח הזה, מבחינתי זה בסדר בגיל 3 לגמול רק ממוצץ ביום ולהשאיר ללילה.

ככה שלדעתי אם את לפני לידה תדחי את זה עוד קצת אם במילא היא עם מוצץ רק בשינה במיטה)

אצלי הם מאוד אוהבים יצירות אז אחרי הגן יושבים ברוגע ליצירות וזה גובר על הרצון לישון.

גם ככה לידת אח קטן מצריכה הסתגלות וכוללת תקופת  מעבר רגישה. האפשרות שיהיה לה עוגן זמין שמרגיע אותה מקלה מאוד על ההסתגלות. במיוחד שגם התינוק הקטן ייקח מוצץ וזה חפץ שיהיה בסביבה כל הזמן.

אישית אני גמלתי כשהילדים שלי היו מוכנים להיגמל. סביב גיל 5. כשהם מוכנים לזה רגשית זה הולך חלק. 

אחרי תקופה ארוכה שהגבלנו את המוצץ רק לזמן השינה.

מצטרפת לדעה שלא לגמול לפני לידה (כמה את לפני לידה…?)

גם אצלנו היו מוצצים של הקטנה, אולי פעם אחת היא ניסתה לקחת לה.. זה לא היה כזה אישיו..

וזה לגמרי גיל שמבינים. אולי ביום יומיים הראשונים יהיה קשה אבל יעבור.

קנינו לה אחרי איזה יומיים מתנה ועשינו מזה ממש סיפור אז גפ לא היה לה נעים לסגת

המוצץ נאבד והוא היה עייף, אז הלך לישון בלי.

עשינו מזה עניין גדול ומסיבה יום אחר כך שהוא גדול וישן בלי מוצץ... וכבר לא רצה יותר מוצץ.

כדי שלא להלחיץ הריוניות.

אוכל לכתוב לך מנסיוני בהריון מתקדם 

על הדרשור..

בסוף זה פורום הריון ולידה והפלות לצערינו זה חלק מהעולם הזה..

לפותחת

חיבוק ענק וגדול

יש טריגר מתאים בכותרת, ואין מקום מתאים יותר לזה..

(ובמקרה שחושבים ששרשור לא מתאים לפורום-עדיף לכתוב למנהלות בדיווח ולא לנהל את הפורום על גבי השרשור..)

חיבוק לפותחת❤️‍🩹

ושבעלי כן יהיה בבית כמובן

הייתי די במיטה, קרובה לשירותים, וכל פעם שהרגשתי את זה מגיע, הלכתי לשירותים, (לא הסתכלתי, ישר הורדתי מים) תהליך של שעה בערך, אח''כ כמו מחזור רגיל, לי היו כאבים ממש חזקים גם אחרי שהכל יצא כי אני סובלת מאנדו , אבל בגדול, בהפלה עצמה, לא היו כאבים יותר רציניים ממחזור בכל התהליך

אה, שכחתי את השלב הראשון, מקבלים את הכדור לנרתיק ואז מחכים בחדר המתנה כזה איזה שעה או שעתיים , האמת לא זוכרת בכלל למה, בשלב מסוים משוחררים הביתה, אצלי התחיל דימום ממש בהמתנה אבל זה לא תמיד קורה ככה מהר . אחרי זה יש ביקורות כדי לבדוק שהכל יצא,אם אני לא טועה אחרי שבוע , בהצלחה!  ושיעבור כמה שיותר מהר וכמה שיותר אפקטיבי, ואל תשכחי שזו בעצם דלת להריון הבא❤️

אני הייתי שבוע 8 

היו כאבי מחזור חזקים מאודדד ומלאאא דימום

אחרי לידה היה הרבה פחות דימום

כדאי לנוח ולקחת משככי כאבים

חיבוק! זה לא קל!

ביקשתי גרידה.

היה לי חשוב לסיים עם זה בפעם אחת ובאופן מוחלט.

כשחזרתי הביתה הרגשתי קושי פיזי וגםירידה הורמונלית כשבוע, חשוב להיערך לעזרה מצד הבעל והסביבה. אצלי לא הייתה עזרה וזה האריך מאד את משך ההחלמה.

אבל כותבת בכל זאת

אני גם העדפתי גרידה, לסיים עם הכל ולא למשוך ..

ובאמת היה בסדר גמור, בגלל שהוציאו את הרוב לא היה לי הרבה דימום בכלל ולמעשה טבלתי בערך אחרי שבועיים ומשהו 

אבל גם גרידה זה על עיוור ויש מקרים של שאריות

לא? כי ככה הבנתי

עם ציטוטק כשהעובר התאים לשבוע 7

נפשית זה לא קל, תני לעצמך להתאבל ולהשתבלל בעצמך.. מה שיעשה לך טוב

אל תבהלי אם הכל נראה רע ולא בא לך לצאת מהמיטה.. זה עובר

כן עזר לי לצאת קצת עם חברות

קיבלתי גם בפה וגם בנרתיק.. בנרתיק הייתה לי חוויה הרבה יותר טובה מבחינת תופעות לוואי

אצלי התחילו כאבים כמה שעות אחרי והם היו חזקים.. כמו צירים

ממש עזר לי בקבוק חם ואם את חושבת שיעזור לך משככי כאבים אז תקחי אפילו כבר בבית חולים

אחרי כמה שעות יצא השק בשירותים (זה ממש קטן בשבוע כזה..)

והכאבים נרגעו וזה הפך לכמו מחזור

בהפלה הראשונה אחרי שבוע בביקורת ראו שהכל יצא ובאמת טבלתי מהר ונכנסתי להריון תקין ובריא עוד לפני הווסת

הפעם נשארה לי שארית מעצבנת, קיבלתי אחרי שבוע עוד ציטוטק וכרגע מחכה לווסת ואם לא תצא אז צריכה לעשות היסטרוסקופיה

לגבי להכין את בעלך- נראה לי תלוי מה הקשר שלכם.. אבל בעיקר לנסות לדבר את עצמך... אם את צריכה שקט אז להגיד לו וכזה

ושיהיה בבית בימים הראשונים שלא תתעסקי עם הילדים.

תחשבי אם את רוצה לשתף ואת מי.. אני הפעם שיתפתי ממש קצת וזה עזר לי טוב

פעם שעברה שיתפתי אנשים רק בדיעבד  כשכבר נגמר הכל

תנסי להקשיב ללב שלך, תני לעצמך לכאוב ולהתאבל. זה ממש אובדן גם אם זה שבוע צעיר

מתפללת שבאמת יעבור מהר (אני מדממת כבר חודש ונמאס שאסורים כבר מזמן) ובקלות, כרגע הרופאים מחכים שאולי יקרה טבעי כי הבטא בירידה.

עודדתם אותי קצת, כי גוגל די הפחיד...

התחיל דימום והתגבר לבד

הלכתי לשיאצו ועזר לי- ממליצה ממש

יכול להיות שתספיק פרוצודורה של שאיבת השאריות.

אם את באזור ירושלים, ממליצה ללכת לד"ר נילי ינאי. יקרה מאוד, אבל זה שווה כל שקל...

בשורות טובות!

הוא כן היה קל יותר ונגמר מהר יחסית אבל עדיין היה מספיק דומה למחזור עד שהתבלבלתי..

מה שכן הוא היה 3 ימים לפני שהייתי צפויה לקבל מחזור וזיהיתי ביוץ..

אני חודש אחרי כימי

אז לא הצלחתי לאתר ביוץ

יום לפני האיחור בדקתי ויצא חיובי בבדיקה ביתית

אז לכן אני קצת דואגת

הריון ראשון ואני לא יודעת לזהות  

כשבוע אחרי המקווה.

והיה נראה יותר כמו כתמים של לקראת מחזור, ולא ממש דימום.

(האמת שלא חשבתי שזה דימום השתרשות, חשבתי שסתם התחילו כתמים מוקדם באופן מוגזם. רק אחרי כשבוע, כשעוד לא הגיע מחזור, עלתה לי מחשבה שאולי זה הריון, והבדיקה אכן יצאה חיובית).

והיו לי גם הריונות שלא היה בכלל...

אני אעשה בטא השבוע פעמיים

מקווה לבשורות טובות בעזרת ה' 

זה בדיוק דימום השתרשות.

לא בטוח שיש דרך לזהות... רק לחכות...

בעז"ה בבריאות ובידיים מלאות!

אני במקומך לא הייתי נלחצת. דם חום זה דם ישן, הוא פשוט יוצא עכשיו. זה נשמע ממש קלאסי לתחילת הריון

פשוט אחרי הכימי אני קצת בלחץ

צריכה להיות יותר באמונה ובביטחון בה' 

ושאלה - מה הכוונה "בטא ראשונה"?

זה ממש אחרי הכימי לכן לא הצלחתי לדעת מתי היה ביוץ.

הכוונה שעדיין לא בדקתי בטא

אני ביומיים אחרי האיחור

מחר בבוקר יש לי תור

ברור שצריך להתפרק

תנסי לחשוב איזה דברים יכולים לעזור לך - הליכה? שירים? מקלחת טובה?

כל אחינו, החיילים הצדיקים, והחטופים והחטופות היקרים.

וברור ששוקולד עושה לך קצת טוב

גם אני נפולת לאכילה רגשית ברגעים כאלו....

בשורות טובות יקרה

רק רוצה להוריד בפנייך את הכובע!

את מדהימה,

תודה רבה רבה רבה לך

על כל

מה שאת תורמת למעני, למען ילדיי

ולמען כל המדינה, העם והארץ!

חיבוק גדול גדול! 

אולי הוא לא היה זמין כי הוא בצוות שחילץ את אורון שאול?

או היה מעורב איכשהו בידיעה והיה אסור לפרסם?

תדמייני שהוא עושה מעשים גדולים וחשובים ובע"ה יחזור כגיבור ומנצח הביתה.

מחשבות טובות ❤️

בעז"ה שיחזרו כולם בריאים ושלמים!!

תודה על החיבוקים אתמול❣️

שינו ממשהו אחד לשפיגל יגל

אולי בגלל זה יש הבדל בין מה שאומרים לך למה שכתוב ברשת

אני במקומך, הקושי שלך הכי מובן בעולם

אבל במקומך אם כולם ממליצים על אשפוז

לא הייתי מחליטה על דעת עצמי לא לעשות את זה 

לי היה הערכת משקל 1.590 משהו כזה בשבוע כמעט 31, והטכנאית אמרה לי שזה ממש הנורמה .

אז נשמע שלשבוע 33 זה ממש בסדר המשקל שאת אומרת 🤔

אולי יש משהו אחר בנתונים שלא תואם שבוע? 

זה באמת לא נשמע עד כדי כך קטן.

לי היתה הערכת משקל של בערך 1500 בשלב הזה. (אשפזו ליום אחד ושחררו אחרי חוות דעת של רופא מומחה).

יכול להיות שהעובר לא סימטרי, שחלק מסוים קון במיוחד?

עשו מוניטור ומעקב זרימות?