פורום הריון ולידה (עמוד 3542)

ולא הרגילים. אלא סרטייד דיסקוס. התחיל להשפיע אחרי שלושה ימים.

ומי הנחה אותה למשאף?

האינהלציות הרגיעו טיפה, אבל לא לגמרי. חוץ מזה, זה גרם לי לחולשה מטורפת! לא הייתי מצליחה להרים את עצמי מהכסא...
המשאף הרציני (זה עם סטוראידים... אבל מותר בהריון...) זה הדבר היחיד שעוזר לי. התחלתי עם פעמיים ביום, ירדתי לפעם ביום, וכעת פעם ביומיים...

תרגישי טוב!

הרבה בריאות גם לך כמובן, האם יש סיבה לקוצר נשימה שלך?

ולא עלו על כלום.

תקופה של מתח ולחץ ואולי גם קצת חרדה בהחלט יכולה ליצור קוצר נשימה כמו שאת מתארת. בכלל לא מחייב שזה בגלל מחלה קשה ח"ו. לחץ ומתח זו סיבה מספיק טובה בשביל לצור את זה.
תנסי להרפות. לחשוב מחשבות מרגיעות. לקוות לטוב. להתחזק במידת הביטחון בה' . לישון מספיק לאכול טוב.

הייתי בתחילת הריון.
אנהלציה עם ונטולין עזרה לי מאד.
זה הרגיש לי כמו וירוס בדרכי הנשימה שממאן לעזוב אותי. לא כואב כלום אבל קשה וכבד לנשום וכל כמה זמן כאילו צריך לנוח מהנשימות ולקחת אחת ארוכה כזאת.
באותה תקופה סבלתי גם מכאבים באזור הלב בעיקר בשכיבה על צד שמאל.
הרופאים לא ייחסו חשיבות וטענו שהכל סביב ההריון.
בסופו של דבר שעתיים אחרי הלידה היה לי כאבי תופת בלב (ממש צירים בלב) וקוצר נשימה וגילו לי באקו לב דלקת בקרום הלב (מים במעטפת של הלב). החלמה ארוכה בתזמון נוראי אבל תודה לה' הכל מאחורי. גם אותי שלחו עכשיו לאקו ולהולטר (בהריון. לקראת הלידה הבאה) אבל משתדלת להעביר בראש תסריטים חיוביים.
צריך לזכור שעיקר הרפואה והבדיקות למיניהן מטרתן לשלול יותר מאשר לאשש. תלכי בהרגשה של לסמן וי. שהכל בסדר. ששוללים ואת בריאה. חזקה. צעירה. ואין לך סיבות לחשוש.
תנסי לעקוב ולראות:
אם זה קורה בשעות מסוימות ביום (ערב. עייפות..)
אחרי ארוחה
מזון מסוים
בעמידה / ישיבה / שכיבה
בשכיבה בתנוחות שונות.
ואם כשאת שוהה במזגן זה מקל עלייך.
התשובות לשאלות האלה יכולות לעזור לך.
רק בריאות!

מה שאת מתארת נשמע כמו התקף חרדה.
יכול להיות שחווית בתקופה האחרונה מתח ולחץ? אפילו מצב ביטחוני שכביכול מרגיש לא דבר יומיומי ממש יכול להשפיע נפשית

 אם נבדקת ואקו לב נמצא תקין, בעז"ה הכל תקין. והינה את במעקב מסודר, ובעז"ה יהיו בשורות טובות.

 

כמו שכתבו לפני, תסמין כזה יכול לנבוע פשוט מחרדה, גם אם הוא בעוצמה גדולה.

 

תנסי את הרסקיו, תראי אם הוא עוזר להירגע ולנשום עמוק יותר, זה עצמו יכול להניע מעגל קסמים חיובי.

ואם הרסקיו לא מספיק, הומאופתיה יכולה לעזור יותר - יותר ממוקדת ויותר רחבת טווח.

 

ולדעת שאפשר לטפל באלטרנטיבי גם במקרים שלרפואה הקונבנצ' אין מענה.

 

מאוד מקווה שהסיבה היא לא משמעותי... בעז"ה

ואם כבר היו לילות טובים יותר- אז לא הייתי מוותרת בכלל.

לפעמים אני מגלה, שהעיקר זה להיות בטוחה בעצמי שאני עושה/ דורשת את הדבר הנכון, וזה כבר חצי הצלחה.

כך גם קל יותר לומר לה: "את כבר גדולה, לא כדאי לישון עם מוצץ- מוציא שיניים וכו', ואנחנו סומכים עליך שאת יכולה להתגבר למרות הקושי. לילה טוב". ואפילו לעזוב את החדר אחרי זמן שחשבת ואמרת מראש, ורק לגשת מידי פעם להרגיע ולהראות אמפתיה.

בהצלחה!

 

ל18.30?

אני מחשיכה את הבית, וזה גם נותן אווירה של שינה. תנסי להחשיך ולהשאיר אור נגיד רק בשירותים..

היא כבר לא מבקשת מוצץ. רק לא נרדמת. אני באמת חושבת להגביל לשני סיפורים (ארוכים, זה כמעט חצי שעה סיפור) אבל מתלבטת כי ההצלחות היו כשבעלי אמר לשחרר ולתת לה לשמוע גם ארבעה... ובסוף באמת נרדמה. רק שזה הפסיק לעבוד. החשכה של הבית גם לא עוזרת לצערי, ולגבי השעה אני ממש מתלבטת, כי היא היתה הולכת לישון מוקדם ואז זה נמרח יותר, נראה שאולי דווקא השכבה מאוחרת יותר עוזרת. אבל בגלל שההתנהלות משתנה ברמה של ימים אני באמת כבר לא יודעת מה עדיף :/

גם ככה יהיו שיבושים.

הרבה פעמים אם ילד עובר את השעה שלו, קשה לו אח"כ להירדם. יכול להיות שאם תכניסי מוקדם יותר, היא תרדם בקלות יותר.

(קוראת לזה ככה כי ככה קראנו לזה כשהייתי קטנה... משערת שעדיין יש היום קצת דיסקים שמספרים סיפורים ולא רק סרטים...)

פרפר נחמד אבל באמת מחפשים מערכת/אמפי. תודה על העצה!

כך גם את תהיי "משוחררת" ליותר זמן.

רק בגלל שהיתה תלויה בו?
למה לא להשאיר לה אותו ודי?(ההגבלה רק ללילה כמובן... מכירה הרבה ילדים כאלה...)

להכין לה ספר עם תמונות שלה אוכלת ארוחת ערב, שמה פיג'מה, מצחצחת שיניים, קוראת ספר, שוכבת במיטה, אמא יוצאת מהחדר, לפי הסדר שאתם נוהגים כל לילה ולקרוא לה את ה"סיפור" הזה מלא, ממש לחפור, שיכנס לה בראש הסדר של הדברים, ובאמת להקפיד כל לילה על רצף הפעולות הזה לפי הסדר, והיא תבין שאחרי סדר הפעולות הזה הולכים לישון. ולהחליט שאחרי שהיא נשכבת במיטה את יוצאת מהחדר, היא תרדם יותר מהר.
אפשר גם להכין כרטיסים עם תמונות של רצף הפעולות ולהדביק על הקיר בחדר שלה, ויהיה לה יותר מוחשי מה עושים בכל שלב. עכשיו אוכלים, אחר אך מצחצחים שיניים וכו'. אפשר לשאול אותה מה עושים אחרי שקוראים סיפור? מה עושים אחרי שמצחצחים שיניים? והיא בודקת בשורת הכרטיסים ועונה.

נחשוב מה מתאים לנו וננסה... כמובן שהיום מרוב עייפות (נרדמה ב22 והתעוררה ב6:30) היא קרסה עוד לפני 19:00... אבל היה ממש סיוט לפני כן

@מק"ר - גם בגלל התלות, גם בגלל השיניים. לא יודעת עד כמה עניין השיניים מהותי במוצץ שהוא רק בלילה, מניחה שבתכלס מאחורי הכל בעיקר התלות הניעה אותנו, זה מגיע לרמות הזויות לפעמים... מבינים שההשלכות תואמות גיל וסיטואציה אז מנסים לנטרל את הבסיס.

לדעתי זה ממש מוקדם לגמול ממוצץ בגיל הזה......
גם אצלי בת- בת 3+ מאיזור 16-17 עייפה ונמרחת ים המוצץ... אז מנסה לעניין אותה ולצאת איתה ולתפעל אותה שתהיה פעילה ואז נשפכת באיזור 18:30-19.
שיטת הגמילה שלנו- מדברים עם הילד ועם המשפחה המצומצמת והרחבה גם - איזה חודש שעוד מעט מפסיקים את המוצץ - נעשה מסיבת מוצץ מיוחדת עם ריקודים הפתעות ומתנות ואז נזרוק את המוצץ
הילד מתכונן לזה ומחכה לזה. ואז כשמגיע הרגע בדכ עושה את זה בחג - חוגגים עם האחים ועם אבא עם קצת חטיפים ריקודים וכאלה וזורקים את המוצץ והילד מקבל הפתעה שאיתה הוא יכול לשחק, לישון וכו'
אבל אני גומלת באזור גיל 4-5.
את הבכור שלי גמלתי די מוקדם והוא עבר לאצבע והיה תלותי בה מאוד אז אני בנחת עם זה. אין דאגה הם לא ישארו עם המוצץ לעד....
המציצה מאוד מרגיעה אותם ואין סיבה להציק להם
ולא לתת להם את הנחמה שלהם
וגם ככה אתם כהורים סובלים.....
בהצלחה

כבר לא רלוונטי להחזיר את המוצץ, זה לא בשיח. מה גם שבאמת הגענו לסיטואציות הזויות סביב המוצץ... מאצבע באמת חששתי אבל לא נראה שזה בכיוון, ברוך השם (אם היתה מוצצת בהחלט הייתי חושבת להחזיר את המוצץ). טקסים הצענו כמה פעמים אבל בפועל היא בכלל לא רצתה לשמוע על זה אז הכנו אותה ואז פשוט ביצענו.
בכל מקרה תודה על התשובה, נזכור לילדים הבאים

יועצת שינה פעם הסבירה שלכל גיל יש חלון הזדמנות לשינה. יש טבלה שמפרטת את זה.
אבל אני אוהבת לפעול לפי אינטואיציה. ולהרגיש את הילד.
היא מסבירה שברגע שלא ניצלנו את חלון ההזדמנות.
רק אחרי 40 דקות יגיע חלון הזדמנות חדש.

יכול להיות שדוקא הסיפורים מעוררים אותה וכדאי להחליף לשיר שקט יותר וירגיע. אצלנו אני שמה את "נפשי" ומחזירה אותו שוב ושוב.
דבר נוסף טקס שחוזר על עצמו לפני השינה יכול להכניס אותה לעניין. טקס הכוונה לחזרתיות של פעולות קבועות מדיי יום.
להצמיד תמיד את המקלחת או ארוחת הערב לשעת השינה. או להגיד קריאת שמע לכבות את האור.
לא משנה מה העיקר לעשות את זה בסדר קבוע.

היו פה שירשורים עם המון רעיונות נוספים ושיטות.
תנסי לראות ותבדקי לאיזו גישה את הכי מתחברת.

בוודאי שהיא לא נרדמת, יש לה פרס בצורת סיפור מיוטיוב. למה אתם לא מספרים בעצמכם?
אני חושבת שכדאי להתחיל בשגרת ערב קבועה שכוללת סיפור שאתם תספרו לה ואז תצאו מהחדר, ייקח כמה ערבים שתצטרכו להחזיר אותה לחדר בלי סוף אבל בסוך גם זה יעבור, לא יהיה לה למה להחזיק את עצמה ערה אם היא לא מקבלת סיפור מוקלט

היא נרדמה עם סיפור מוקלט תקופה ארוכה. אצלנו דווקט סיפור מספר זה התעסקות כי אז היא מתעצבנת שהיא לא רואה את הציורים וכו'... בסיפור מיוטיוב היא רגילה שהיא רק שומעת, גם אם שמים במהלך היום. יש לא מעט ילדים שהלכו לישון עם סיפורים, עוד מתקופת הקלטות החסרון היחיד הוא הפרסומות ולכן אני רוצה לעבור לדיסקים, אבל אנחנו צריכים להשיג קומפקט וקצת נסחבים עם זה. היום השכבתי לישון דווקא מאוחר יחסית בכוונה (אחרי 19:00) ונרדמה ממש בקלות ב"ה. אתמול והיום הודעתי מראש שיהיו רק שני סיפורים (ארוכים) ואני אשאר איתה כמה דקות ואלך, עוד לא בטוחה אם השיטה עובדת או שזו רק העייפות... נראה בהמשך. למרות שכבר היו ערבים שעם כל העייפות לא נרדמה בכלל.

אני לפעמים כן נותנת לה לישון באמצע היום לדעה כי אחכ קמה ערנית כ'כ ומתוקה מאוד. ואז אפשר להנות ממנה....
כי ביום רגיל עד ארבע אני במרוץ של הש-ב של שאר האחים ומארבע - חמש היא כבר עייפה ומרוחה עד שהולכת לישון. ולא מצליחים להנות ממנה
אז לפעמים אני נותנת לה לישון והיא ערה עם הגדולים וממש נהננים ממנה!!!
סתם לצומת לב
💟

האמת שלרוב אם אני לא עייפה והעייפות שלה לא קיצונית אנחנו מעבירות ימים מקסימים יחד. הבעיה היא שהתנאי הראשון לא מתקיים לרוב... חוץ מזה שהיא הפסיקה לישון צהריים מאז שהורדנו מוצץ משנצ. אולי אחרי שהיא תתרגל סופית לישון בלי מוצץ נוכל להחזיר גם את זה

אני חושבת שאת יכולה להתגבר יחסית בקלות על כל הפרעות המעיים שאת חווה עם תיגבור של סידן, ויטמין D ואולי עוד כמה מינרלים שחסרים (אשלגן כנראה, אולי מגנזיום).

 

תנסי את זה קודם, לפני CT.

 

אפשר לעזור הרבה וממוקד עם הומאופתיה אם תיגבור ויטמינים/מינרלים לא יספיק.

את צריכה לזכור שהבדיקות השונות נועדו לאבחן או לשלול. אבל לא תמיד מאפשרות לשנות את המצב. או כי אין טיפול. או כי הוא אסור בהריון. או כי יש ספקות לגבי השימוש בהריון. ואז יוצא שאת נשארת עם הכאב למרות שנבדקת.
הייתי מציעה לך לחפש פתרונות טבעיים יעילים. להימנע ממאכלים שגורמים לגזים.
לאכול יותר ירקות וסיבים
לשתות הרבה
ומנסיוני עזר לי מאד כף שמן זית בבוקר על קיבה ריקה (לא נעים בכלל אבל מאאאד מסייע)
אצלי עזר גם להימנע מקטניות לגמרי. גם לעצירות וגם לגזים.
תרגישי טוב

סבלתי מאוד בהריון הקודם, וגם כן לא תמיד עם קשר למה שאכלתי.
בכל אופן להימנע מחלבי ומקטניות יכול לעזור לפחות להפחית אותם.

ירקות ירוקים
ולשתות הרבה מים
בתקוה שישחרר לך קצת
רפואה שלמה

חששות אדירים לציפיות גבוהות..

יותר מובן מזה אין!
בשעה טובה!!

המחזורים שלך סדירים?

רואים בבירור פס נוסף...

הבחורה לחוצה ומתה לדעת מה אומרת הבדיקה...וזה ברור שהיא בהריון!

הריון באמת אבל פה ברור שזה חיובי

זה לא פס בהיר מידי?
לא יודעת ציפיתי לוורוד כהה

אחרי שימוש ממושך מאוד בגלולות לא כל כך זוכרת.. באחרונים היה בערך מסודר..
תודה על התגובה המהירה

של חברת senso test

עונה תשובה אחרת וכל רב הוא שונה

שאם את אף פעם לא עושה, אז זה לא חציצה ואין בעיה.

פחות מ20 דק והעיקר שכל ההכנה תהיה חצי שעה אם התחלת לפני שקיעה או שעה אם התחלת אחרי 

אבל תשאלי רב ליתר ביטחון

אלא רק "מנהג טוב", ב. טיפ שלי, במקום להוריד אותו, פשוט כל לילה לפני השינה, למרוח קרם רגליים או קרם ידיים. זה מרכך את העור.. אני ממליצה על פנג'ל

זה לא חציצה.
ומי שנוהגת לשבת באמבטיה. כמובן שהיא נקייה יותר, וגם אם העור בכף הרגל מתקלף זה לא חציצה. לעומת פצעים יבשים שהעור מתקלף עליהם.. שכן חוצצים...

אבל תתיעצי עם רופא

האם היה חשד לשאריות שלייה אחרי הלידה?

אבל שבוע אחרי הלידה היו לי כמה ימים כאבי בטן נוראיים ברמה שלא יכלתי לעמוד בלי להחזיק במשהו, רופא משפחה בדק ואמר שאין דלקת בשתן וזהו

הכאבים האלו היו הרבה יותר חזקים מהכאביםמהכאבים של ההתכווצות שהיה לי בבית חולים וגם הגיעו אחרי כמה ימים שכבר לא כאב בכלל

נשמע שזה היה ווסת.
בשורות טובות

ושיגיד תודה שהוא לא בהריון - כי אז היה מושבת הרבה יותר... ועם הרבה פחות זמן לעשות דברים שרומה ואוהב.

ברור שהבעל נדרש לתת מעצמו יותר בתקופה כזו.

לדבר איתו ולהסביר לו כמה חשובה, ומועילה, העזרה הקטנה הזו. שלו.

מה זה כלום מועיל. לעזור חל זה מועיל וזה יןתר לשוב כרגע מדברים אחרים
לדבר איתו ולהסביר

מה שעשית עבורי אתמול היה מאוד משמעותי

לא לבקש דברים שאני יודעת שיתסכלו אותו
אבל כמו שכתבו לך, תסבירי לו שזה מה שהכי משמעותי כרגע!
להיות עם האישה, לתמוך בה פיזית ונפשית.
לפעמים גברים לא מבינים את זה, ממליצה לכם גם לערוך תיאום ציפיות לקראת הלידה והאחרי לידה.

לפעמים עצם הנוכחות, הפניות הנפשית שלהם לאשה שלהם שיולדת- שווה הכל.

כתבת שהוא הגיע מוקדם לעזור עם הילדים. ושעשה לך מסאז'.
אלה שני דברים שבעיני נקראים משהו מועיל.
אז אולי כדאי להתחיל משינוי התפיסה. ייתכן שאת שניהם הוא עושה ללא מאמץ מיוחד ולכן גם נראה לו שזה לא ממש מועיל. אם יבין ממך את גודל התועלת, ירגיש שאכן עשה משהו "מועיל".
כמוכ כדאי לתאם ציפיות. מה שנחשב בעיניו ללא מועיל בעינייך מאד מועיל. לפעמים אפילו גלידה טובה שרק צריך ליזום ולקנות, מחוללת פלאים בהרגשה של ההריונית. כמובן שגם להיפך כלפי הבעל. יש דברים קטנים בעינייך שבעיניו הם חשובים ומועילים.

אני משתמשת עד גיל 3 ככה, זה לא שורף בעיניים ולא מייבש את העור.
לדעתי שווה, ואני ממש לא קונה כל דבר שמוגדר ל"תינוקות"

הוא עדין יותר. אני חופפת לילדים שלי , אפילו בכיתה ג' עם שמפו תינוקות , כי רק הוא לא שורף להם בעיניים.

אני משתמשת בצהוב של ד"ר פישר עד שניגמר+-.
ואז קונה את הזול שלא שורף בעיניים.
סביב גיל 3-4 משתמשת בכל סבון שמיועד לילדים/תינוקות. וחופפים עם סרקל.

הם בדר"כ היפואלרגנים וללא דמעות סבון של מבוגרים יכול לשרוף

ולא עולה כזה הרבה יחסית לזמן שזה מספיק. לא נראה לי משהו שהייתי מתקמצנת עליו

הפעם היחידה שקילחתי אותו עם סבון רגיל שרף לו בעיניים והוא ממש צרח (למרות שלא התקרבתי לעיניים בכלל... כנראה היה קצת במים)
מאז- רק סבון תינוקות
וזה לא כזה יקר, אז מה הבעיה?

יצאנו שבוע שעבר לחופשה של ארבעה ימים עם הקטנה, ושכחתי להביא לה סבון.
קילחתי אותה בתחליב רחצה שלנו ועבר סבבה, מלבד פעם אחת שנכנס לה לעיניים ואז היא באמת צרחה...
אז שאלתי את עצמי אם הסבון לתינוקות זה באמת חשוב ואמיתי, או תכלס מיותר.

למה שזה יקרה?
אישית לילד שלי הראש והצוואר והפנים מאד מתלכלכים ואני רוצה לשטוף שם יסודי עם סבון, ולכן אני חייבת סבון שלא כואב שמתאים לתינוקות.

אז עקרונית זה לא מיותר. פשוט סבון לרגישים.
ולגבי כסף, יש ממש בזול, אז גם פה אין בעיה

אבל כמובן שאם אין ברירה תנקי עם סבון רגיל או רק מים, ואת הפנים עם מגבונים...
(לי יש בקבוקון קטן שאני ממלאת אם יוצאים לאנשהו כדי שאני תמיד אוכל להשתמש.)

הייתי גמורה ממש כל ערב. ב9 אם לא לפני מבחינתי היה ללכת לישון...

9 אני כבר גמורה

ככה זה בתחילת הריון.
אפשר לעשות כל מיני דברים שיקלו על זה- תזונה נכונה ולא מכבידה, שינה בצהריים

אני עושה את זה כשאני ממש גמורה... נכנסת איתה למיטה שלנו, לפעמים היא קצת עלי.
לוקח לה יותר זמו להירדם ככה, אבל אח"כ היא ישנה ממש טוב והרבה זמן, ואז גם אני יכולה לנוח

ויש פעמים שהיא עייפה ונודניקית ולא נרדמת
או נרדמת לשניה ואז קמה ובוכה

כל הסימנים מצטרפים.

 

אם את אוכלת ובלי בחילות, קחי כפית חמאה ליום - ככה, עם דבש, או מרוחה על לחם.

וגם להקפיד על ביצה או שתיים ליום.

 

יכול להיות שתצטרכי מינון גבוה יותר של B12 ממה שאפשר לקבל מאוכל. תהיי עם האצבע על הדופק.

טוב, אז חמאה בטח לא מתאים, אבל ביצה- אפילו בכח. מיד אחר כך תרגישי שעזר להפחית את הבחילות.

 

אפשר מקושקשת, אפשר ביצה קשה, מה שמתיישב לך טוב.

טיפה תכריחי את עצמך - תטרפי את הביצה ותטגני מקושקשת.

 

נשמע שעכשיו זה לא רק B12, אלא גם B נוספים - הגיוני כשיש בחילות בתחילת הריון - מהר מאוד מתחילים לאבד B1-3,6 כי כדי להעלות את הרמה ההורמונלית הנדרשת להריון, הגוף שואב את הויטמינים האלו מהמאגרים.

 

אם את לא מצליחה לאכול, את יכולה לקנות בנפרד בכדורים קטנים - B12 וגם B3,

ול B6 את יכולה לאכול חתיכה קטנה מאגוז מלך כל פעם שהבחילה עולה.

 

תרגישי טוב.

לי שצריך מרשם

בקשר לעניין הטהרה כדאי לשאול רב ולא להסתמך רק על הרופאה כי בשלב כזה יכול להיות עדיין כתמים מהרחם

 

המליצה על רופא שהוא צורב את הפצעים

אולי כדאי לחכות קצת שירפא לבד

לציין עוד שבלידה הזאת(לעומת הלידה הראשונה שעברה טוב ב"ה) עברתי אירוע קשה ואפשר להגיד גם טראומתי ברמה שכמעט ולא דיברתי עליו עם אף אחד..ועדיין קשה לי ולכן מאז הלידה די מדליקה(5 חודשים!! )
בקיצ' אשמח לעזרה וחיזוקים!

מה התוכניות שלך לחודשים הקרובים? לצאת לעבודה? להמשיך להיות בבית?

אשמח להיות אוזן קשבת ולתת כתף תומכת ...
מוזמנת לשתף ולהתייעץ. יכולה גם בפרטי.

מתכננת להמשיך בבית.. אני ובעלי דוגלים בגידול הילדים בבית במידת האפשר..ולאחרונה מנסה להשתפר עם זה ולנסות למצוא לעצמי בתוך כל הבלאגן קצת זמן אישי עם עצמי כי אין לי!!
וזמן זוגי עם בעלי ממזמן בגדר חלום!
פשוט בלתי נסבל כל המצב הזה. ממש עצוב לי!
סליחה על ההשתפכות
וסליחה על הבורות..אבל חדשה בעניין כתיבה בפורומים..איך פונים בפרטי?

כשאת עומדת על ההודעה ממני, יש לך תפריט אפשרויות - בתוכו: מסר למחברת.

יש גם אפשרות שיחה עם המחברת, אבל יעבוד לך רק כשתגיעי לצבירת מעל 25 הודעות בפורומים.

הכי מושלמים,אבל במציאות זה לא תמיד מסתדר ואת תהיי אמא מושלמת גם אם תוציאי את בנותיך לכמה שעות,אפילו לא בכל יום רק 3 פעמים בשבוע

היה לך חלום ואולי המציאות הוא לא עובד

אנחנו צריכים לדעת לשחרר

מה שנותן לי כח. זה להגדיר מתי הזמן של הילדים נגמר. אצלי בדכ בהשכבה. אז גם הטיפול בבית נפסק. ובזמן הזה להקדיש לעצמי. ארוחה טובה. יציאה לשיעור.
זמן לתחביב.
אם בעלך יכול את יכולה מידיי פעם לבקש עזרה בהשכבה. ואז יש לך ערב יותר ארוך.

את נמצאת כרגע בתקופה של הנקה מן הסתם ותינוק קטן בבית. זה באמת תופס גם את שעות הערב.
בתקופות כאלה... הייתי מתחברת לתינוק בהנקה. ולומדת משהו דרך המחשב תוך כדי הנקה.. כמו שיעור של הרבנית ימימה. או רבנים שונים.
כמו ציור. הייתי מסתכלת איך אומנים מציירים. ולומדת. לקחתי שיעורים באוניברסיטה הפתוחה .התעניינתי בתפירה באתר עיצוב חופשי.
מלאתי את עצמי בדברים שאני אוהבת. התינוק היה נרדם תוך כדי. בלי שארגיש. ואז יכולתי להתפנות לקצת הליכה בשכונה. לפעמים עם התינוק בעגלה לפעמים עם בעלי. הייתי משאירה מכשיר דולק ליד מי שיישן בבית כדי שאדע לחזור מהר אם יש בכי. הדברים האלה ממש נתנו לי כח.

יכולה לומר שזו תקופה עם הקטנים שהיא קצת עמוסה. אבל היא עוברת. הם גדלים ככ מהר ונהייים פחות תלותיים בנו. וזה מקל ומשחרר.

דבר נוסף שנתן לי כח. זה ליצור סדר יום בשעות הבוקר. ולהתנהל ממש כמו גננת. לפחות עם הגדולה יותר. להכין לה משחקים וליצור. לחבר לה שירי לימוד. לרקוד ולשיר. יצירות. נהנתי יותר מהילדים. ואז הבוקר מלא עניין ויצירתיות שלך. וזה הרבה הרבה פחות שוחק.

להגדיר יעדים במה את רוצה לקדם את הילדים.
ולנסות לקדם בדרכים שלך. וכל התקדמות נותנת כח וממלא בתחושה של היה שווה להשאיר אותם בבית.

אם הכיוון הזה מדבר אלייך. אני יכולה לפרט לך רעיונות.
איך להעסיק אותם בכיף ולהתמלא בשמחה מתוך השהות איתם.

הקפדתי תמיד להשכיב גם ביום ואת הזמן הזה לנצל לעשות משהו בבית. כמו כביסה וכו'. למקרה שמישהו לא נרדם הייתי מקליטה את עצמי פעם אחת בשיח עם הילד/ ילדה. איך אנחנו סופרים . קולות של בעח. שיר אותיות. סתם דו שיח של שנינו. ונותנת לילד להאזין. זה היה מפנה אותי מאד.

אני ממש מחכה כל פעם לקרוא אותך.

תודה!

אחרי הרבה שנים בבית ברצף. היתה לי הפסקה של שנה שבה עבדתי . עכשיו ככ מחכה ללידה לחזור לתקופה הזו שוב....

גם אני לומדת פה המון. וזה מצחיק לפעמים כי אפילו שזו לא לידה ראשונה...וגם לא עשירית...ב"ה. ככ הרבה דברים מתחדשים לי כאן.

הרבה נחת ושמחה

אני באמת מניקה וגם זהסיפור בפני עצמו. הקטנה לא כ"כ עלתה טוב במשקל..עלתה בערך קילו(!!!)מאז הלידה!
אבל אחרי בדיקה עם אחות טיפת חלב המקסימה שלנו(ואחרי ששללנו דברים אחרים כמו לשון קשורה מספיק חלב וכו') הגענו למסקנה שהיא מהתינוקות ה"קטנים" ופעלתניים יותר.. שצריכה הנקה כל שעתיים ושקצב הגדילה שלה איטי יותר..כמובן שמחתי והקל עלי, מצד שני זה מן הסתם קשור ומוסיף לתשישות שלי.

לגבי סדר יום טוב ונורמלי ממש נלחמת בשיניים!! כי זה לא בדיוק הטבעי לי, כנ"ל לגבי השכבה ביום לשון"צ ובערב..
אבל ב"ה שיפור גדוללעומת פעם.

סליחה על האריכות..בכל אופן ממש אשמח בפרטי לרעיונות מנסיונך להפעלה לגדולה בבית(שנה ושמונה) מהירים וקלים, ולוחמים לסדר יום שפוי תודה!!

בעיני, דחוף לצאת מהבית!

עם כל הכבוד לאידאל ובאמת שאני מאוד מעריכה אמהות שמגדלות את הילדים בבית, חייבים קודם כל אמא עם כוחות, שמחה, בריאה בגופה ובנפשה.
תמצאי מטפלת חמה לבנות אפילו עד 13:00. תתלבשי ותצאי לעבוד. אפילו רק חצי משרה... הנפש חייבת להתאוור, להחליף נוף , אווירה. חשיבה. מה גם שזה יעזור כלכלית בע''ה.


רק טוב ובריאות!!

אם כבר את בבית, אולי תפתחי משפחתון וזה יעזור לכם כלכלית....הבנתי שילד שלך גם נחשב כחלק מילדי המשפחתון

או שאכלת משהו לא טרי.

אפשר לשתות הרבה תה קמומיל מרוכז (שקיק תה לספל - לחלוט במים רותחים, להשאיר בספל. לתת לכל התה להתמצות אל המים).

ולימון - לימונדה או תה או מים חמים עם לימון.

 

רפואה שלמה.

ממה שהבנתי הרבה פעמים אחרי לידה יש שינויים במערכת העיכול וזה נורמלי, אמור לעבור.
(אצלי זה החמיר לצרבות וכאבי בטן חזקים ובסוף אופמרדקס פתר את העניין)

לשים פד- לשכב/רגלים למעלה למשך חצי שעה/שעה
ואז לעמוד- ואם תוך מס דקות הפד רטוב.. זו כנראה ירידת מים.

היא ללכת לשירותים ולהתרוקן, אם מייד אני יוצאת ומרגישה "בריחת שתן" (והרגע התרוקנתי) אני יודעת שזה ירידת מים.

אם הוא יוצא רטוב זה ירידת מים אם הדליפה ממשיכה זה שתן

במיוחד כשיש חשד לירידת מים חשוב להיזהר. הרחם הרבה פחות מוגן במצב הזה.

בכל אופן, קוראים לזה "מי טסט" וקונים את זה בסופרפארם.

הצבע שלהם אחרי כמה שעות משתנה לירוק (הם יוצאים כמובן שקופים) לא יודעצ להגיד לך תוך כמה זמן זה משנה צבע.. אבל הכי טוב ללכת להיבדק

כי אני עד עכשיו לא יודעת אם באמת הייתה לי ירידת מים בטפטוף או לא (הרופאה גם אמרה שהיא לא בטוחה ורצתה לזרז אותי) ועכשיו אני נזכרת שזה באמת הפך משקוף לירוק אחרי כמה שעות...

כי אם המים עכורים, יתכן והיו ככה גם כשיצאו מהגוף, ואם זה אכן היה ככה זה סימן למצוקה עוברית וצריך ללכת למיון כמה שיותר מהר.

אם המים יוצאים עכור יש להגיע בדחיפות לביח

זה מראה על מים מקוניאליים. - תינוק במצוקה.

אם המים יוצאים שקופים זה תקין, אם עכורים אז לא תקין.
מי שפיר שכבר יצאו כשקופים הצבע שלהם משתנה אחרי כמה שעות לירוק, בכל אופן אם יש ירידת מים צלולים צריך להגיע עד שעתיים לביח.
אם היא לא בטוחה נגיד שהפד שינה (מלכתחילה יצא שקוף) את הצבע לירוק סביר ביותר שזו לא דליפת שתן

אני ממש זוכרת שהתייחסו למים בצבע ירוק כאל מים מקוניאליים...

אם המיםיש יוצאים עכורים יש מצוקת עובר! זה וודאי!!
שהייתה לי ירידת מים הם היו שקופים צלולים ממש. החלפתי פד ונסעתי לביח פחות משעה, כשחזרתי (לאחר הלידה) הפד עם הירידת מיםשרוצה הפך לירוק, לא יודעת להגיד תוך כמה זמן הצבע משתנה על הפדזה, אבל זה מצב נורמלי.

וכתבתי לה שלא כדאי לחכות שהצבע יהפוך לירוק אלא להיבדק

של מים צלולים והפדים לא הפכו לירוקים...

קיצר.

להיבדק.

כל טוב!

או כעבור זמן אחר...

פשוט החלפתי אותם וזרקתי לפח.

קיצקוץ להבדק.

בשורות טובות!

זה מה שאני יודעת לפחות.

יכולה להיות ירידת מים צלולים עד הלידה.

אם יש מים מקוניאליים אז העובר במצב חירום הרבה יותר מאשר בסתם ירידת מים.

בשום מקום לא ראיתי/ שמעתי שמי שפיר צלולים הופכים לירוקים... וקראתי על זה די הרבה.

יש ריח של זרע, קשה לפספס.
לשתן יש, ובכן, ריח של פיפי.

אפשר לפספס מי שפיר- דווקא בגלל הריח שדומה לזרע..כי אולי היו יחד בימים האחרונים וזה מזה...

איזה שבוע את?
אפשר לעשות בדיקה במיון נשים אם יש סיבה באמת לחשוד ולחשוש.

כמו שעושים בסקירה
פשוט עם רופא שיודע להסתכל במיוחד על החלקים של הלב

בקרדיולוג ילדים...

פשוט אומרים לך אם יש מום כלשהו בלב או לא. ומה האפשרויות לטפל בדבר כזה ומתי.
אם יש מום זה יכול להיות אולי חלק מאיזה תיסמונת וכד' ויכולים לשלוח לעוד בדיקות שקשורות.
ויכול להיות גם לא חלק משום דבר אלא פשוט רק המום הזה וזהו.

אז בעצם לא חייבים לעשות את זה דרך הקופה? אפשר גם דרך בי"ח? (ואז זה נחשב לשירות פרטי או ציבורי?)

כי נראה שבכל כללית ירושלים יש רק קרדיולוג ילדים אחד...

לי היתה הפניה מרופא נשים
קבעתי תור בבי"ח (שניידר)
ואז הוצאתי במזכירות של הקופה טופס 17 לבדיקה (30 שח בערך בקופ"ח כללית)

(זה היה בעצם ציבורי.
יכול להיות שאפשר להשתמש גם בשרותים של הביטוח המשלים, בטח זה עולה קצת יותר)

את צריכה לברר בקופה שלך איפה עושים את הבדיקה בסביבתך (איזה בתי חולים וכו')
ואז להתקשר בעצמך למקומות שניתן לעשות את זה ולחפש תור פנוי

דרך הייעוץ של כללית
לצערי אני לא זוכרת את שמה אבל תנסי לחפש

דרך *2700 או דרך בית החולים?

הפנו אותי למחלקה בשערי צדק ואז הלכתי לשם וקבעתי את התור אבל אני לא בטוחה במאה אחוז

היא רופאה גם שם.

 

מקסימה זה מילה קטנה עליה! היתה כזאת מתוקה ומבינה, יסודית, רואים עליה שמקצועית.

והכי הכי- היחס שלה....  הגענו בגלל שלא הרגשתי תנועות, היתה כזאת מרגיעה והשרתה ביטחון כאילו את ביידים הכי טובות.

רדפה אחרינו במסדרון להביא צילום של האולטרסאונד, כי בהתחלה המדפסת לא עבדה וכשהיינו בחוץ הצליחה להדפיס, אז רצה אחרינו... שיהיה..

 

בקיצור מומלצת ממש! אני שקלתי לעבור לכללית בגללה

 

תבררי בכללית

דרך אגב גם שוקולד פוגע בספיגה של הברזל

להערכתי עכשיו כבר הרבה פחות.

ביקשתי עירוי, אבל הרופאה אמרה שעדיף קודם לנסות כדורים.

זה פשוט מקל ככ. ומעלה את הברזל.

לא כדאי לבנות על ממתקים . אלא על פירות מתוקים בתוספת מנת שומן כמו אגוזים או שקדים. היום האחות הציעה לקחת תמר שבתוכו אגוז למשל.
פירות יבשים. כמובן הכל לפי כמות מתאימה. יש טבלה. 12 ענבים טריים. דברים מהסוג הזה.

שוקולד מקפיץ את הסוכר . ואחכ מצניח אותו.
ובכלל כל הסוכרים כמו סוכר לבן חום שוקולית.
וכו'. סוכר מפרי. נספג לאט בגוף ובשילוב עם מנת שומן כמו אגוזים או שקדים הסוכר שבהם נספג טוב ויוצר איזון ברמת הסוכר בגוף. ככה הבנתי מהאחות.

"רגילים" (עם ממתקים מלאכותיים ועם אישור של האגודה לסוכרת) - מתאימים גם להיריון?

כי הם רעל מרוכז... הממתקים המלאכותיים.

עוברים שיליה ומאוד לא מומלצים בהריון.

2 תמרים הם מנת פחמימה ומוצריו עד פעמיים ביום.

ממליצה לך בחום לדרוש עירוי ברזל. זה נס הדבר הזה. מניסיון!

כשהייתי חייבת משו מתוק הייתי אוכלת שוקולד צ׳יפס אחד, זה נתן לי אשליה של שוקולד בלי להעלות את הסוכר
כמובן שפעם ב, לא כל שעה...

וכשהייתי חייבת מתוק בשביל המוניטור אכלתי חלבה. אמנם דוחה, אבל מתוק פיצוצים טעם הרבה שומן, אז לא מקפיץ את הסוכר.

גם סורבה פירות או פרוזן טבעי יכולים להיות פיתרון נקודתי לצורך המתוק, גם במידה...

תנועות, ואז אמורים לאכול מתוק בשביל לעורר את העובר...

מה עושים באמת?

ויש אופציה של שילוב של פרי עם שומנים (שקדים וכו) כדאי לך להתייעץ לגבי זה גם עם התזונאית

אפילו קוביות קרח, זה גורם להם לקפוץ..

מופחתי קלוריות (100 ק ל20 ג. או משהו כזה)
עם שוקולד

99 קלוריות לחטיף

על כמות הקלוריות ל100 ג'
בגלל זה חשוב ללכת לדיאטנית, יש לה את כל המידע הדרוש.
החטיפי אנרגיה זה עד 100 קלוריות ל25 ג'
אז חטיפי שוקולד כאלה למשל, אפשר לאכול בתור מנה.

אין בעיה עם סוכרלוז, סטיביה ומלטיטול.
אספרטיים, סכרנין ועוד זה מסוכן.
יש הרבה ממתקים שמותר.

וסטיביה הרבה פעמים מעורב עם סוכר או ממתיק אחר. לשים לב...

כנראה תלוי ברופא.

אולי תנסי לבדוק אופציה כזאת?

ואני כן הייתי במקומך מנסה לעשות שוב גם את ההעמסה הרגילה של המאה
מגעיל נכון..אבל אולי הפעם לא תקיאי ותדעי תשובה ודאית?

ובכללי- תראי בתכלס את רגילה פשוט לצורת אכילה מסויימת שכוללת הרבה שוקולד ומתוקים
אז ברור שעכשיו הגוף שלך ירגיש הבדל
ויהיה לו חסר
זה באמת נסיון
אבל נראה לי שבעיקר מה שיעזור לך זה שינוי תפיסה
לנצל את האתגר ללמידה מחדש -ללמוד כמה בלי קשר לסכרת הסוכר והשוקולד מזיקים לגוף
הגוף מתמכר ומרגיש שחייב
אבל זה נטו הרגל
לנצל את הסכרת לרכוש הרגלים בריאים יותר ומאוזנים יותר
לאכול שוקולד על בסיס יומיומי זה בעייתי בלי קשר לסכרת
גם התחושה של זה מחזק אותי כשהברזל צונח -זה באמת אשליה של רגע..כי סוכר מעלה לחץ דם מהר אבל אח''כ גם גורם לצניחה הבאה
לחזק ברזל יותר טוב לאכול מאכלים שמחזקים ברזל,
ואם צריך משהו למיידי- אז מתוק בריא..תמר

תראי בלי סכרת זה שונה- לא נורא בשבת לאכול עוגה או משנו מתוק וטעים
אבל כל יום...

סתם נראה לי יותר רל להמנע מסוכר כשיש לזה ערך בעיניך מלבד הסכרת

אגב זה גם אחלה דיאטה

כרגע הרופא (של היריון בסיכון) החליט על סמך פרופיל הסוכר שמדובר בסוכרת - אמנם ברמה נמוכה, אבל עדיין דורשת מעקב.

לא מספיק הבנתי ממנו עד כמה להימנע ממאכלים... כלומר - לבלוס מתוקים ודאי שלא. אבל האם קוביית שוקולד פעם ביום גם מזיקה? לא הצלחתי להבין. וכן לגבי מאכלים אחרים, לא מתוקים, כמו תפו"א וקמח לבן - הוא לא דיבר עליהם בכלל...

הוא הפנה אותי לדיאטנית, אבל היה נשמע ממנו שסיכוי קלוש שאצליח להשיג תור עוד לפני הלידה

לדעתי שימי אותה קצת על הבטן/ צד זה יעזור

אבל יש לי הרגשה שברגע שאני מניחה אותה היא מתעוררת בבכי

אני באותו מצב בערך.. מהניסיון שלי כשהם נרדמים בהנקה קשה להן לישון בלי, ואז היא באמת צריכה אותך בתור מוצץ כל הלילה... אצלי (באותו הגיל בדיוק!) נראה לי שהיא ישנה הרבה יותר זמן רצוף כשהיא נרדמת בידיים, במנשא או בעגלה מאשר כשהיא נרדמת מהנקה. וגם לפעמים אני חוששת שדווקא בערב יש פחות חלב, ואז היא אוכלת פחות, וכל עוד אני לא ישנה או עושה לה רווח גדול בין ההנקות יש כל פעם מעט חלב, אז היא אוכל מעט ונרדמת, בלי לשבוע ממש.
אצלי אני רואה שכדאי לתת לבעלי לבלות איתה איזה שעתיים בערב, אחרי שהיא אכלה, גם אם קשה כי היא קצת בוכה, ואז להניק, גראפס (!חשוב!!) ,להחליף חיתול, ולישון.
ואם את מצליחה להרגיל אותה למוצץ אז עוד יותר טוב...

תוך כדי. ודי מהר. כך שאני לא יודעת אם היא רוצה לאכול או רק למצוץ.
התחלתי לשאוב קצת חלב כדי שבעלי יתן לה בתחילת הלילה.

התינוק ישן איתי.
אבל אפשר שתפרסי שמיכה חמימה עם מגע נעים במקום בו את משכיבה אותה לישון, ושימי אותה על גבי השמיכה מעליה את יכול לשים שמיכי דקיקה, תלטפי אותה שישאר החום גוף שלך מההנקה והיא אמורה להירדם.
החום גורם לשקוע בשינה טובה ונעימה.

אבל אני ישנה על הפנים חחח.
היא יונקת ואני על הצד.
מאוד קשה בשבילי לישון טוב ככה אבל זה מה יש.
כאשר אני מחזירה אותה למיטה הנצמדת רוב הזמן היא מתעוררת שוב

אפשר לשאול כמה זמן אתם מנסים?
הלכת לרופא?

איזה מאכזב!
אבל תסתכלי על זה כהתחלה חדשה.
אני הייתי נורא מתאכזבת גם. אבל ביום השני..השלישי.. כשהדימום התחיל להיחלש נכנסתי להתלהבות של, שוב ננסה. שוב סיכוי להצלחה.
מחזור חדש. הזדמנות חדשה בע"ה.

הבעיה שהמחזור שלי בחודשיים האחרונים נורא מיאש
מתחיל בכתמים חומים כשבוע לאחר הביוץ וממש עושה טוב שבא ככה שלוקח מלא זמן עד שמתנקה ומתחילים תקווה חדשה ..
נגיד עכשיו היה לי 5 ימים כתמים והיום בבוקר התחיל טיפת דם ומהבוקר כלום
בכל מקרה זה מייאש קבעתי רופא נשים לאחרי המחזור ..😣

לפעמים גם מחכים הרבה זמן בתור לרופא פוריות
אז מקסימום תקבעי אצלו
ותלכי גם וגם

בכל מקרה אל תעשי דברים תכלס שקשורים לפוריות ללא התייעצות עם רופא פוריות.
בדיקה אצל רופא נשים לראות מה פשר הכתמים וכו' זה סבבה,
אבל אל תקחי כדורים או משהו כזה בלי להתייעץ עם רופא פוריות.
אפילו אם זה כדורים קטנים כמו פרוגינובה, אסטרופם או איקקלומין (שזה כבר לא קטן)

אני סבלתי מאוד מבלגן לפני מחזור כמו שאת מתארת (ועוד כל מיני בלגנים שלא בא לי להיכנס אליהם).

בסוף התקשרתי למכון פועה ושאלתי אם הם יכולים להמליץ לי על תכשיר טבעי שיעזור לסדר את הגוף.

כבר הייתי אחרי כל מיני נסיונות של הורמונים רק שהרסו לי את הגוף יותר ויותר.

שלחו אותי לבית מרקחת בירושלים שנקרא ציון פארם. הם המליצו לי על כדורים טבעיים בשם LCA, וגם עושים משלוחים למי שלא גר בירושלים.

ב"ה לא הספקתי להשתמש כי היו לי ניסים והריתי בזמן שלא היה שום סיכוי טבעי בעיני שזה יקרה, ולא הספקתי לקחת אותם.

אבל ברור שמתאימים למי שהביוץ שלה לפני הטבילה.
לא פותרים כל בעיה בפוריות ...

אנשים מציעים תרופות ותכשירים בלי לבדוק בכלל מה עומד מאחורי הטיפול.

אני הצעתי את הכדורים לא רק בגלל זמן הביוץ, אלא משום שהמליצו לי עליהם שעוזרים לסדר דימומים.

ובכל מקרה, ממליצה לפותחת להרים טלפון למכון פועה. יש עוד תכשירים טבעיים שמתאימים לכל מיני בעיות.

ותמיד עדיף לנסות קודם טבעי.

הרי לא מקבלים שקית עם צמחים עם הנחיות לעדות חליטה ולשתות.

מדובר בכדורים.
כדורים מיוצרים בבית חרושת, במפעל תעשייתי. מחומרים כימיים טבעים.
גם אקמול ומוקסיפן מיוצרים מחומרים כימיים טבעיים - תקראי בעלון המצורף.

בכל מקרה תלכי לרופא נשים לברר מה פשר הכתמים.
הרבה הצלחה

על הפדים של מגע הקסם.
כבר לפחות 3 נשים סיפרו לי שעזר להן כשהיו להם בלאגנים כאלו.
שווה לנסות.