פורום הריון ולידה (עמוד 3711)

אין איך להוכיח אם יש בעיה או אין.

הרעיון של יין לברקסטונים, הוא להרגיע, להרפות. כשהגוף רפוי - זה מה שעוזר לצירים להתברר, כפי שכתבת.

יש עוד דרכים להרגיע ולהרפות. תחשבי מה עובד אצלך - אמבטיה? רפלקסולוגיה? לצפות בסדרה...

לא חייבים יין דווקא.

אחד הדברים שהכי עוזרים אצלי לקדם צירים שיהפכו לצירים ולקדם את קצב הפתיחה זה לשתות הרבה מיץ ענבים.....
אני תמיד מגיעה לחדר לידה עם בקבוק תירוש ושותה כמעט את כולו במהלך הלידה....

השאלה הייתה לגבי יין עם אלכוהול.

אבל במצב שיש כל יום צירים אז מה תעשי? כל יום תשתי?
אני מציעה לך ללכת לישון.

אני ממש מבינה אותך, כל ערב התכווציות .
עכשיו אני מרגישה שעוד שניה היא מוציאה איזה יד מלמטה מרוב התמתחויות והתכווציות.

ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי: מותר חצי כוס יין, פעם בשבוע כמדומני.

אין לי זמן לכתוב באריכות רק מציינת שיש בזה דעות סותרות ומחקרים סותרים.
למשל:
מחקר: כוס אלכוהול ביום בהריון - לא מזיקה לעובר

ממליצה לכל אחת שמתלבטת ללמוד את הנושא ברצינות ממקורות מוסמכים ולקבל החלטה מושכלת שמתאימה לה.

כי לכאורה יגידו שעדיף להימנע וזהו.
אבל לא, אני לא מאמינה בלהימנע וזהו.
גם לזה יש לפעמים מחיר- למשל במקרה של צירים מוקדמים מתמשכים כמו בשאלה של הפתחת.
אני מאמינה בלבדוק ברצינות ולקחת אחריות על החיים שלנו.
אכבד כל בחירה של אשה שנעשתה בצורה רצינית אחרי בדיקה ושיקול דעת.

כי זה סבבה, שיבחרו מה שבא להן. אבל אח"כ שלא יצפו שהמדינה (דהיינו, כולנו) נממן את התינוק הפגוע (ואלה פגיעות ברמה משתנה, אבל בלתי הפיכות).

מומחים במשרד הבריאות קראו את החומר המחקרי בנושא. לא ידועה כיום כמות בטוחה, ולכן ההנחייה היא בכלל לא. יש כמות שגורמת לפגיעה קשה, יש כמויות שלפעמים פוגעות, ולפעמים לא.

ולגבי לבדוק ברצינות- קראת את המחקר, המתדולוגיה וכו'? כי לקרוא כתבה של טמקא לא נחשב. הם משבשים להחריד את המחקרים שהם מביאים (ובעצם, כמעט כל דבר). בתור התחלה, כתוב כוס ואח"כ כוסית... למקרה שהיה לך ספק שהם לא ממש מקור רפואי בר סמכא.

אני לא מבינה את אלה שכותבות שחשוב לעשות בירור, ואז הבירור נשען על כתבות מפוקפקות ברשת ולא על קריאה של מחקרים ומקורות רציניים (וזה עוד בלי לדון בשאלת האוריינות המחקרית של הקוראות. נניח שיש לכולן).

בכל מקרה- לכתוב שההמלצה של משרדי הבריאות היא כמות מסוימת פשוט לא נכונה.

אין לי כח להיכנס שוב לדיון הזה, מחילה.

בכל אופן, ברור שynet הם לא מקור להסתמך עליו בשום ענין שהוא..
הבאתי את הקישור, מה שנקרא, להמחשה בלבד.

ותעשי טובה, תסמונת אלכוהול עוברית זו תסמונת נדירה שנגרמת לילדים של אלכוהוליסטיות. לא מקצת יין פה ושם.

זה בדיוק מה שמעצבן אותי, שבגלל אינטרס פוליטי כזה או אחר לוקחים כל טיפה של אלכוהול ומנפחים אותה, וצועקים ישר "תסמונת אלכוהול עוברית"
(לא מדברת עלייך אישית אלא על הגורמים שמובילים את השיח הזה בחברה)

והיא באמת נדירה. בביטוי חלקי גם אצל מי ששותה יין בכמות גדולה מדי במקרה שלה בהריון, יש נשים שגם כמות קטנה יחסית גורמת לפגיעה אצלן, ולכן מציעים פשוט לא לבדוק את זה.

את לא צריכה להכנס לדיון, פשוט לא לכתוב דברים לא נכונים בשם משרד הבריאות, כי אני בספק אם את מתכוונת לקחת אחריות גם על התוצאה. להגיד שיש אינטרס פוליטי, סבבה, תגידי (אני חושבת שיש אינטרס, והוא להחזיק את האוכלוסיה בריאה, זה הרבה פחות יקר, כן). בכל מקרה- זו תסמונת שניתנת למניעה ב100% מהמקרים, בצורה מאוד פשוטה (לא נראה לי ששתיית יין היא חיונית, אבל כל אחת ומה שחיוני לה, כנראה).

מי שבאמת מתעניינת במה שמשרד הבריאות אומר, בבקשה- תסמונת האלכוהול העוברית, משרד הבריאות

לא כתבתי שום דבר בשם משרד הבריאות,
בכל מקרה תודה שאת מעמידה דברים על דיוקם

זה לא משרד הבריאות הישראלי. ואישית כשיש סתירה בין המלצות השניים, אני מעדיפה ללכת לפי הראשון.

בכל אופן חזרתי בי, זו היתה טעות שלי כי הסתמכתי על מקור לא מעודכן (ערכתי גם בהודעה למטה כדי שיהיה ברור)

אז אני לא מצהירה כאן שום דבר לגבי עמדה של גוף רשמי מקצועי כלשהו.
ועודדת אותי לקרוא עוד קצת בנושא הזה, תודה.

עומדת על דעתי לגבי האינטרס הפוליטי. לדעתי מעורבים כאן אינטרסים פסולים. אבל זה בהחלט דיון נפרד.

וכדי שלא יובן לא נכון מדברי-
לא באתי לעודד נשים לשתות אלכוהול בהריון, בטח לא בכמויות גדולות.
אני מעריכה מאד נשים שעושות מאמצים ונזהרות למען בריאות העובר שלהן.

מקווה שלא פגעתי במישהי בניסוחים, אני לא רגילה להיכנס לוויכוחים על גבי הפורום.
זה פשוט נושא מאד אמוציונאלי מבחינתי.

וסבבה, כשזו הבעת דעה אישית אין לי בעיה

אל מחקר בודד לא ממש מתייחסים... הם מגבשים המלצות ע"ס מאסות של מחקרים.

גם אני חושבת שבחלק מהדברים יש מחיר גבוה מדי ללהימנע וזהו - אבל אני ממש לא רואה למה זה כך בענייני אלכוהול ניקוטין ושאר סמים בהריון. כי חייבים את זה כדי להרגע ולהרפות בצירים המוקדמים? נו, לא יזיק לאשה אם תמצא לה עוד דרכים להרפות, שלא תלויות בחומרים חיצוניים.

אבל כדברייך, כל אישה תבחר. רק שלא תטעה לחשוב שזו ההמלצה של אה"ע, לכן הערתי.

בזכותך בדקתי וראיתי שהמקור שלי היה מספר שיצא לפני כמה וכמה שנים.
מאז אכן השתנו ההמלצות.

שתיתי חצי כוס יין

לאחר חצי שעה הצירים די נעלמו, וחזרו אחרי שעתיים כאילו כלום 

 

רק מה, 

שהתחיל לכאוב לי מאד הראש, אולי זה קשור ואולי לא (אני לא רגילה לשתות יין)

 

לדעתי לא שווה את זה

שכל אחת תעשה את השיקול שלה

מתי יש לך צירים? כל היום או רק בערב?

רוצה לעודד אותך שאחרי שבועיים שאני קמה מפורקת כמו בובה שאפשר לפרק ממפרקי הירך.
היום קמתי שלמה ואני מרגישה חזקה.. לא יאומן.

בלילה אני לא יודעת- ברוך ה' אני ישנה (וזה לא מספיק חזק כדי להעיר)

עם הפסקות בנות שעתיים בערך, פעם- פעמיים ביום

הייתי אצל רופא ואין שום פתיחה

 

יש לי הרגשה שגם החילופי- עונות האלה משפיעים לא טוב בעניין, למי שרגישה

אני הולכת כמו נכה, שני צעדים ומתכווצת בגלל כיוןץבמפשעה ובישבן.
אמרתי לבעלי שעוד שניה היא מוציאה יד לעשות לנו שלום.

ולחצים בעומק הנרתיק? 

יש לך מושג מה זה אומר?(אולי משהו מתחיל לזוז שם...)

ואחרי יותר משבוע ככה אני מרגישה היום מצויין. ככה שזה לא אומר כלום חוץ מזה שאנחנו בהריון.

היה לי ככה ברוב ההריונות.. השבועיים-שלושה האחרונים היו סיוט מתמשך. בעצם סוג של תחילת לידה שנפרס על פני שבועות..
הפעם אין לי כלום. רק קצת כובד ועייפות...
אז מצד אחד זה ממש מקל, שאין את כל הציאים והלחצים ומוריד המון חרדות שאולי זה זה.. ומצד שני ממש מייאש כי בטח אעבור את התאריך בהרבה... והסיוט עוד מחכה לי ממש בימים לפני החג..
לפחות זה כנראה אומר שאלד אחרי ליל הסדר..

הייתי מנסה שוב לאחר איחור או פשוט עושה בדיקת דם

אני שואלת כי גם בעלי ראה משהו בפס לעומת בדיקה אחרת

באיזה קופה את? עונה לך לפי מה שאני מכירה- בכללית. כשאת אומרת לנציג שירות שאת בהריון אז הם יכולים לקבוע יותר מתור אחד לרופא שלך. אני הלכתי מלא קדימה וקבעתי כי אחל הרופאה שלי היה קשה מאד לקבוע תורים. חוצמיזה אם את יודעת באיזה שבוע את אז הנציג יגיד לך את הטווחים שבהם קובעים ואת תגידי לו בין איזה תאריכים זה יוצא לך. אם עוד לא היית בבדיקת דופק אולי כדאי שתחכי עם קביעת התורים כדי שתדעי בוודאות באיזה שבוע את ואז תוכלי לדעת, אבל גם אפשר לשנות אחכ...
בקשר לאולטרסאונד זה תלוי- יש רופאים שעושים אצלם כבר את הא'ס ויש כאלה שנותנים הפניה ושתבואי בתור הבא עם זה.
אם לרופא שלך יש רק במאי אולי כדאי שתנסי לברר על רופא אחר? תרשמי פה באיזה איזור וקופה את ואולי יוכלו להמליץ לך..
מקווה שעשיתי קצת סדר...
בהצלחה ובשעה טובה

ומי שמכירה תענה. בכל מקום זה עובד אחרת..

אני במאוחדת וגם אצלי לא היה שום תור פנוי בזמן הקרוב, אז הלכתי לרופא אחר שפנוי יותר, וגם יש תור שונה להריוניות.. אני מתקשרת למזכירות עצמה של הקופה שהרופא יושב בה ולא למוקד. את צריכה בעיקר לקבוע קודם בדיקת דופק.. משם הרופא ימליץ לך מתי לקבוע עוד תור- למשל אצלי המעקב הוא בכלך אצל האחות וטכנאית האולטרסאונד ככה שיוצא שאני אצל הרופא פעם בחודש וחצי-חודשיים.. ואם יש המלצה דחופה מהרופא לתור בזמן מסויים, אז יקבעו לך תור דחוף לפי בקשת הרופא..

והם קובעים לך את התורים שצריך.

בדיקות מעבדה זה דרך המזכירות.
תורים דחופים כנ"ל.

את צריכה לקבוע תורים לפי מה ששלחו אותך.
אלא אם הפגישה הראשונה עם הרופא בשבוע מאוחר יחסית, ויש בדיקות שאת רוצה לעשות של ההתחלה. כמו שקיפות וסקירת מערכות מוקדמת.


בדיקות הריון: מידע על בדיקות הריון לפי שבועות

זה תור לשבוע 7-8 לפי התוצאות של הבדיקה תקבלי גיל הריון מדוייק ורק אז כדאי לקבוע תור לשאר הבדיקות. (אם אין בכלל תור לשבוע כזה גם לא דרך רופא אחר או סניף אחר אז אפשר לחשוב על לנסות לקבוע תור לשקיפות גם בלי תוצאות אולטרסאונד אבל זה פחות כדאי) אחרי שתלכי לתור את מבררת עם הרופאה נשים באיזה סניפים בעיר שלך עושים שקיפות עורפית וסקירה מאוחרת (סקירה מוקדמת זה לא דרך הקופה). ואז את מתקשרת ישירות לקופה ולא למוקד ומבקשת תור לשקיפות ולסקירה מאוחרת זה סוג תור אחר ואין להם בעיה לקבוע לך גם לזה וגם לזה בנוסף לתור שיש לך לרופא נשים. אחרי זה תתקשרי למוקד לבקש את רשימת הרופאים שעובדים עם הקופה ועושים סקירה מוקדמת באיזורך. אם תבחרי רופא מתוך הרשימה העלות תהיה מסובסדת (למשל בכללית מאה ומשהו אם יש לך מושלם וחמישים ומשהו אם יש לך פלטינום) אם את רוצה אפשר לקבוע גם לרופא פרטי שלא עובד עם הקופה (אם יש לך ביטוח ברמה הכי גבוהה בקופה תוכלי לקבל החזר של 75 אחוז על הבדיקה).

איזור השרון.
אני נתקלת במערכת לא ברורה ולא מאורגנת ואני לא יודעת אין לי מי שממש ידריך אותי גם האחות ליווי הריון החמודה לא ממש היתה ברורה לי. אולי יש לי בעית הבנה אבל זה לא מובן לי. אין מישהו אחד שעוקב? כל פעם אני קובעת איפה שזמין? נראה לי לא הגיוני

חוץ ממנו יש רופאים מומחים שהולכים אליהם לבדיקות ה'לא שגרתיות'-שקיפות, סקירה מוקדמת ומאוחרת.

השקיפות היא דרך הקופה
סקירה מוקדמת-יש לך מושלם/פלטינום?כי אם כן יש רופאים פרטיים שבהסדר, וקובעים לאחד מהם ומשלמים סכום ממש פעוט. מותר סקירה אחת כזו בהשתתפות בהריון..(אני במושלם, עלה לי 114)
סקירה מאוחרת גם יש דרך הקופה.

לכל הדברים האלה מתקשרים לנציג שירות של *2700 והם ממש יודעים את כל הכללים וקובעים לך תור!זה ממש נוח.

אשמח לשמוע חוות דעת מנסיון
ואם יש המלצות למישהי על רופא פרטי בהסדר עם כללית באיזור השרון במקרה.
תודה מראש בנות🌼

מספיק שיהיה רופא טוב.

לא מאפשרת לי ממש ללכת לרופאה שלי וכל פעם אני קובעת תור לרופא אחר (בנתיים) ואין לי מושג מי הם.
אולי משהו אני עושה לא נכון.אבל לרופאה שלי אין תור פנוי עד מאי. זה שבוע 12. אני צריכה א"ס. אז אני לא הולכת אליה בשביל זה. וזה מבאס כי אני מעדיפה מישהו אחד שיעשה לי לפחות כמעט הכל.

לפעמים הם יכולים לתת לך תור שהמוקד לא יכול

תסבירי את המצב שלך..

צריך תור כל חודש וחצי בערך. וקובעים את זה מראש דרך המוקד.

ואולטרסאונד עושים בד"כ אצל טכנאים או רופאים שמומחים באולטרסאונד.
לא כל רופא מומחה באולטרסאונד.

אם אין תור במוקד, אני מתקשרת למרפאה, מסבירה את הצורך ותמיד קיבלתי תורים מתי שהיתי צריכה, הם שומרים תורות למקרים כאלה וכשצריך מכניסים בין לבין.
לפעמים אמרו לי תתקשרי ביום שהרופא נמצא ונכניס אותך .
באופן כללי, בהתנהלות מול קופת חולים כדאי להבין שמה שאומרים במוקד הוא לא קדוש וכשאת צריכה תור, תקבלי אותו כשתפני למרפאה שלך ותסבירי את הצורך.

תורים לרופאי נשים בשרון לא אמורים להיות כל כך רחוקים. אם את כן מעדיפה לעשות מעקב אצל הרופאה שלך - לא נורא אם תלכי פעם אחת לרופא אחר בשביל בדיקת דופק והפניות וכו', ואחרי שתהיי אצלו תקבעי את התור הבא לרופאה שלך, גם דרך המוקד יאפשרו לך אם את אומרת שהיא הרופאה המטפלת שלך (אלא אם כן היא במרפאה עצמאית שלא מקבלת מטופלים של אחרים, אין לדעתי הרבה כאלה בשרון אם בכלל). להמשך הטיפול אצלה ממליצה כל פעם כשאת יוצאת ממנה לבדוק מול המוקד אם יש תור רלוונטי לפעם הבאה ואם לא לסדר ישירות מול מזכירה במרפאה. בשרון אי אפשר לקבוע כמה תורים עתידיים אפילו למעקב הריון.
לשקיפות תקבעי כבר מעכשיו כי תורים רחוקים, ובמיוחד שיש הרבה חגים בקרוב. תנסי לקבוע בערך באמצע הטווח אם אפשר כי אולי יזיזו לך קצת לפי אולטראסאונד. סקירה מוקדמת היא בפרטי דרך מושלם אם יש לך - אפשר לקבל רשימה מנציג של מושלם במוקד. באזור המגורים שלי (צפון) בכלל לא הבינו מה אני מתקשרת אליהם לפני שעשיתי שקיפות כי בפרטי התורים הרבה יותר זמינים. אבל עדיף לך לבדוק.

הרבה הצלחה!
(מה שכתבתי לגבי קביעת תורים הוא מידע שלי כנציגת זימון תורים במוקד...)

זו הרבה אינפורמציה. אני אקרא ואנסה להתנהל לפי זה.
תודה!!

כדי לק וע תור לרטפאה שאת נמצאת אצלה ממחיצה לקבוע במרפאה כשאת יוצאת. הם יתנו לך תור למתי שהרופאה אמרה לך לקבוע.
ממחיצה לקבוע מוקדם מאוד תורים לסקירות ושקיפות כי באמת אין הרבה תורים. רק אם נתקעת תנסי פרטיעם רופאים שעובדים עם המושלם.
ותשאלי במרפאה יש מוקד הריון אזורי לכללית ששם את יכולה לקבוע את כל הבדיקות בבת אחת.

כנראה לא רלוונטי לך בהריון ראשון... אבל נותן כיוון לחשיבה:
אם הכל תקין לאורך המעקב הריון, כמעט כל מה שהרופא עושה זה לקבל את התוצאות של הבדיקות הקודמות שעשית ולתת לך הפניות לבדיקות הבאות.
א. אפשר בהחלט לעשות את זה גם אצל רופא משפחה. וככה עשיתי מעקב הריון בכמה הריונות.
ב. אפשר גם ללכת כל פעם לרופא אקראי שמצאת אליו תור רק בשביל לבקש הפניות.
מה שאת צריכה לדעת זה אילו בדיקות את רוצה לעשות ומתי עושים אותן.. אני אפילו קובעת קודם את התורים לבדיקןת בזמן שמתאים לי ואח"כ מסדרת את התורים לרופא להשיג מקסימום הפניות במינימום פגישות.
כמובן שזה בתנאי שאת יודעת להבין את תוצאות הבדיקות ברמה בסיסית כדי לדעת שהכל תקין וזה עובד רק בהריון שהכל ממש תקין...

או רק בודדות? אולי קיבלת מכה בהן?

 

אם זה כולן, יכול להיות מעיד רק על מצב רגשי מסויים, ולא יותר מזה.

ליתר ביטחון, תגברי סידן, ו D.

לא קבלתי שום מכה, ולא נצפה שינוי במצב הרגשי לאחרונה...

בצבע השיניים בדרך כלל מגיע אחרי תקופה ארוכה של מצב רגשי מסויים.

 

אפשרות נוספת היא תגובה לתרופה או מולטיויטמין שאת לוקחת.

התחלתי לקחת ברזל מסוג אחר לאחרונה. כדור לבליעה. יכול להסביר?

לא רואה הסבר רגשי... 

אם אני רוצה להמשיך לקחת אותו ולא רוצה להראות מזעזעת?

אפשר לשאול באיזה סוג מדובר?

אפילו לא יודעת איך קוראים לו כי הוא סוג מיוחד

אולי המינון שלו גבוה לך מדי?

העניין הוא שאם ככה הוא צובע את השיניים, משהו בו לא כל כך טוב לך.

 

 

אולי אפילו לא תקין.

החשש הוא שהשינוי המיידי, שרואים בצבע השיניים, מעיד על הצטברות של רכיב שאולי לא מתאים לך ויזיק בטווח הרחוק.

 

זה יכול להיות כתוצאה ממינון יתר, זה יכול להיות בגלל אחד המרכיבים הלא פעילים, או מהמקור ממנו מופק הברזל.

לענ"ד.

 

את יכולה להמשיך ליטול אותו ולהיות עם האצבע על הדופק. באמת לא פשוט לוותר על סוג ברזל שאת מרגישה שמועיל לך, אחרי חיפוש ממושך וניסוי וטעיה.

האם קם עם הפרשות?

הפרשות בלי נפיחות ואודם אני לא בודקת, בדרך כלל עובר מעצמו.
אבל נפיחות בעין דווקא כן היתה מלחיצה אותי.
לא כדאי לקחת סיכון בעיניים, הייתי הולכת לבדוק

לא ספקרטה כמו של יד שרה

שיש שבוע של שקט ואז פתאום דימום חוזר, וזה תקין. לא סביר שזה מחזור פשוט כי זה מעט מידי זמן אחרי הלידה, אלא אם כן יש לך מחזורים מאוד קצרים.

כאלה שכן מצליחות, אבל לרוב זה תקין שעדיין לא. הדימום בא והולך עד חודשיים בד"כ אחרי לידה. אם יש מעבר לזה כדאי לגשת להבדק (המלצה של רופאת הנשים)

אם את שואלת לעניין של עונת פרישה הייתי ממליצה להתייעץ עם רב. להסביר שאת מתלבטת האם זה המשך של הדימום אחרי הלידה, או מחזור. 

גם בעיניי מוקדם מדי..

המחזורים שלי בדרכ כל 30 יום.
מה גם שבלידה הקודמת טבלתי חודש ושבוע אחרי הלידה וכבר היה לי בתקופה הזאת מחזור. לכן חשבתי שאולי זה זה.
אז מה?*לא לנסןת הפסק בזמן הקרוב?
גם נדימום נראה כמו של מחזור.
וואי אנימרגשה על סף שיגעון.
זה קשור אולי לשאיבות?אן שאין קשר?

ההריון והלידה משנים הכל.

או שיכול להיות שבוע יותר מוקדם?

אם את באמת בשבוע 6, ולא 10 (ביוץ מאוחר, מחזור לא סדיר וכד') אז זה בסדר שעוד אין דופק.

תבדקי שוב עוד שבוע- שבועיים.

 

אם בוודאות זה שבוע 10- אז כנראה שהעובר הפסיק להתפתח 

היי ממש מצטערת לשמוע . לצערי זה בדיוק מה שקרה לי. לי באופן כללי היה ביוץ מאוחר ככה שהיה פער מאוד גדול בין הווסת האחרונה לבין גיל ההריון באולטרה סאונד. לי נצפה דופק בסוף שבוע חמישי אך יום לאחר מכן היה לי דימום והחלה לי הפלה טבעית שהסתיימה בגרידה. במיון החליטו לעשות גרידה כיוון שהייתי גבולית מבחינת התוכן שנשאר ברחם וגם צוואר הרחם היה סגור ולא היה ידוע כמה זמן אני אצטרך לדמם כדי שזה יירד לבד. גם מבחינת אח"כ להיטהר בכדורים ושמחכים לדעתי זה יכול לקחת גם שבועיים. לי היה מאוד קשה שאנחנו היינו אסורים במיוחד שזה אירוע ככ קשה נפשית ורגשית. הכי טוב שתתייעצי עם הרופא שלך או עם הרופאים במיון שאליהם את הולכת. ולשאלתך האם יש סיכוי, הכל יכול להיות ואת זה בדר"כ רואים באולטא סאונד. לפני שהתחיל לי דימום מאסיבי אמרו לי לחזור עוד כמה ימים לבדוק אם יש דופק, אך הדימום התגבר לאחר כמה שעות..

בהצלחה רבה! וחיבוק 

בשבוע 7 ראו שק הריון בלי עןבר והיום בשבוע 10 ראו שק עם עובר בלי דופק וגודל שמתאים לשבוע 6.
הרופאה דיי סקפטית ואני החלטתי לחכות עוד שבוע.
נראה לי שהביוץ לא היה מאולר אבל זה כן צמוד להפסקת גלולות.

איך את יודעת שהביוץ לא היה מאוחר?

לי נשמע הגיוני לחכות עוד שבוע

 

שולחת לך המון כוחות לעבור את השבוע בקלות

היו לי כאבי בטן אז הלכתי לאולטרסאונד ואמרו שזה היה ביוץ, זה היה בזמן המתאים..

לחברה שלי לא ראו דופק בשבוע 8 ואחר כך בשבוע 10 ראו, אם מעודד קצת.

בהצלחה לך

אולי הוא לא יתפתח כמו שצריך בהמשך..
בגלל זה שואלת.

אם גם הקודם היה ככה, יש סיכוי שגם זה יהיה אותו דבר, לא?

אני לא רוצה לפתח תקוות שווא, אבל זה פשוט קרה אישית לחברה שלי.

אצל הקודם ראו דופק בשבוע 8 והגודל היה מתאים וכאן הגודל לא מתאים ואין דופק.
ואי מלחיץ אותי לדבר על זה

לק"י

 

לא בעיניים.

אני שמה לה באמבטיה, ומנקה עם המים שם את הפנים.

זה יכול להיות עור אטופי בצורה קלה (בלי לחץ... זה לגמרי לא נורא בפני עצמו)

ואז מטפלים קצת שונה

תשאלי את הרופא בביקור הבא

אין בעיה באמול באמבט וגם על הפנים

ממליצה בנוסף על אקווה קרם - לקניה בכל בית מרקחת. קרם לחות עדין מאוד וטוב לתינוקות

אצלנו עושה פלאים.. זה שפורפרת בצבע תכלת ירוק וכתוב עליה קרם פנים לתינוקות

את ממש לא בן אדם רע, את בסדר גמור אני גם בתחילת הריון ראשון, שבוע 6, ואני חושבת שזה לגמרי בסדר שבעיקר מה שמעניין אותך זה את והעובר שלך . אני גם משבוע 4 כל הזמן עם מחשבות שמה עם משהו לא תקין, שמה אם ההריון יפול, אם משהו לא יצא תקין בבדיקות, וזה באמת קצת קשה לשמוע בתקופה הזאת של החוסר וודאות על נשים שההריון שלהן מתקדם וקל ולא לחשוב על עצמך ועל זה שאת מקווה שגם שלך יתפתח ולשלב כזה.. זה לא שחס וחלילה את מאחלת לאותן נשים שמשהו יקרה להן להריון.. זה פשוט שאת חרדה להריון שלך ורק על זה את מצליחה לחשוב, זה בסדר, אל תרגישי לא טוב עם עצמך זה כמו שמשהי תודיע שהיא מתחתנת ותדבר על החתונה ואת באותו הזמן תחשבי על הבעל שלך לעתיד ומתי את תתחתני והלוואי שיגיע הבעל המושלם.. לגמרי נורמלי

ואחרי החפירה הזאת.. אני עכשיו לקראת שבוע 7, עוד לא נמצא אצלי עובר ודופק ואני בהסטריה רוב הזמן.. אבל באמת כשאני עסוקה, רואה סדרה שאני אוהבת, יוצאת להתעמל.. אני מצליחה לסדר את המחשבות וזה עוזר להרגע ולהוריד את רמת החרדה גם לטווח הארוך בהצלחה!

עם כל החששות והפחדים שלך, התחושות שלך מובנות לגמרי! יש שלבים בחיים שמתאים לנו יותר להסתגר עם עצמנו ופחות להיות קשורים עם הסביבה. תסתכלי על עצמך בעין חיובית. בעז"ה כשתראי שההריון מתפתח יפה ותהיי רגועה יותר אולי תרגישי צורך לשתף ולהחליף חוויות גם עם אחרים. איך שהוא שמתי לב שיש לי שלבים כאלה שאני לא מפסיקה לדבר על זה

ממש הקלתן עליי. אני מרגישה פחות רע עם עצמי... פשוט חברה הכי טובה שלי עם ילד אחד כבר בן שנתיים ועכשיו יש לה בעיות עם הריון נוסף לילד שני שהיא ממש רוצה ויש לה בעיות ואני לא סיפרתי לה על שלי כמובן. היא שבוע 10. ואני פשוט לא מסוגלת לשמוע אותה. אני שומעת ואני מכריחה את עצמי להתענין ולחזק ולומר מה שאני חושבת שהיא צריכה לשמוע ממני. אבל אני פשוט לא שם. וזה מרגיש לי כל כך אגואיסטי. זה לא שלאחרים אין את הבעיות שלהם עם זה. ואני לא פנויה להכיל את זה בכללללל. גם חברים טןבים אחרים שלי נקלטו והוא בכלל עם סיפור לט פשוט. וגם היא עברה הפלה ואז נקלטה שוב. זה פשוט תקופה לא קלה מלאת אי וודאות שצריך להשאר רגועים

חדשה 22-אני לא יודעת בת כמה את. אבל אני הכי מבינה אותך בעולםםןם. כל הכבוד שאת מצליחה לשלוח חיוך בזמן שאת מרגישה חוסר וודאות ורושי מבפנים. אני מחזקת אותך!! תהי חזקה צריך הרבה חיוביות ואמונה בתקופה הזו. כל הנשים בשלב הזה באותה סירה. מגלים וזה אושר גדול ובשבילי גם הפתעה בגילי שכבר דאגתי נורא מתי זה יבוא... ואתה רק רוצה שיבטיחו לך שהכל יהיה בסדר. אז בעזרת השם יהיה בסדר. שתינו באותה נקודה וצריכות סבלנות 😘

ובקשר למה שכתבת בכותרת השרשור- כאן זה ה-מקום לפרוק ולדבר על זה ועל דברים אחרים. זה פורום באמת כיף ומכיל.
אז בעז"ה מחכות להמשיך לראות אותך כאן😁

שאני בהריון כי עוד לא ראו כלום

כאילו הדבר היחיד שהמחזור איננו ושהבטא שלי עלתה. אבל אני כאילו מחכה שתהיה הוכחה ממשית שהיא קיימת! (החלטתי שזו בת;)) וזה משגע המצב הזה. מבינות?

אפילו לא התחילו לי הבחילות
השלב הכיף לדעתי זה להרגיש את הבעיטות בפנים.

אני גם מחכה לזה.. רחוק לי לפחות ראית דופק באולטרסאונד?

מחכה לשבוע הבא

אני לא חושבת שיש לך בעיה לשמוח עם אחרים על ההריון המשמח שלהם.
את מתארת שלחברות שלך יש בעיות עם ההריון, וקשה לך לשמוח איתן. לדעתי זה הגיוני מאוד שפשוט קשה לך לשאת את הבעיות שלהן ולהכיל אותן בזמן שאת מלאת דאגה לגורל ההריון האישי שלך. אז אין לך בעיה לשמוח בשמחתן, אולי קשה לך להשתתף בדאגתן. את יכולה לומר שגם זה אנוכי, אבל זה פחות אנוכי מאשר לא לשמוח איתן
ושוב זה לגמרי טבעי ואני מאמינה שזה רק בגלל השלב שאת נמצאת בו

ראיון עם פרופ רפי קרסו, שסיפר שממש עשו מחקרים ומסתבר גם שיש הורמון שמופרש במהלך ההריון וגורם לאישה להיות אנוכית ואגואיסטית וכל זה במטרה לשמור על ההריון..

איזה מטורף.
לא אמיתי. מעניין איך חוקרים כזה דבר.
אז הייתי יכולה לחזק את המחקר....

לא מחקרי אבל לא נורא.
א. תחילת הריון זה מסיבת הורמונים בגוף...וזה יכול להתבטא בכל מיני דרכים. ברגישות יתר, בעצבנות, בחרדות, וכנראה גם בסוג של ''אגואיזם'' כמו שאת מתארת. אז תרגישי טוב עם עצמך. יש את מי להאשים!!! אלו ההורמונים...
ב.זה מאוד הגיוני, מעבר להורמונים...
קורה לך עכשיו משהו עצום בגוף. המון אנרגיה פיזית הולכת לשם (לכן העייפות הגדולה) וכנראה שגם אנרגיה נפשית. זה כ''כ טבעי שתרגישי שאת ממוקדת בעצמך ובמה שקורה בתוכך.
ג. אני חושבת שזה ממש יפה שהתאמצת ונראית ענין בהריון של חברה אפילו שזה לא מעניין אותך עכשיו. תראי את עצמך בעין טובה--קשה לך להתענין ולהקשיב ובכל זאת עשית את זה. זה לא בדיוק אגואיזם....
ד. כל הקטע של חרדות ודאגות- מנסיון...אל תחפרי לעצמך יותר מדי עם החרדות. כשעולה חרדה תהפכי אותה לתפילה. זה עוזר...
מאחלת לך הריון שמח ונעים.

כמוך- כמוני

ההריון גורם לי להיות אגוצנטרית (במיוחד בהתחלה..) לא מתחשבת באחרים, לא מתעניינת, מדברת בנחמדות רק מן השפה ולחוץ...

ברמה שיש לי בת משפחה שזקוקה בתקופה האחרונה להרבה סיוע- טכני ונפשי, וכל הזמן רק ניסיתי וחשבתי איך לעזור לה, ומהרגע שהתחיל ההריון- זה בקושי מזיז אותי ומעניין אותי. בעלי היה בשוק מ"חוסר האכפתיות"...

לדעתי זה ממש נורמלי, והנה אפילו הביאו לנו תימוכין מחקריים... (תודה לעדינה אבל בשטח שעוזרת לי להרגיש יותר טוב)

אני ממש חושבת שזה לגיטימי לאור העובדה שיש יצור חדש שמתפתח בתוכנו ממש- 

וברור שכל האנרגיות יופנו אליו ולמצב ההורמונלי שלנו...

מקווה שזו תקופה ויעבור בהמשך ההריון-

ןאם לא- הלידה פותרת הכל (בד"כ)

 

חיבוק גדול והמשך הריון תקין וקל!

ואני חשבתי שמחקו לי את השרשור. בסוף קיבלתי מלא תשובות של כולנו באותה סירה...
איזו הרגשה מנחמת נתתן.
עדינות- ב"הצלחה לשבוע הבא 🙏
טוב שאתן פה... מרגישה יותר בנוח עם זה שלא מענין אותי אף אחד מסביבי.
ברמה שאומרים לי על הריון של מישהי אחרת ואני כזה "יופי לה". בקטע של קודם תנו לי לראות שאני במסלול הנכון.
אז תודה. אני אהנה מלהיות מכונסת בעצמי ולא להרגיש כלום מלבד ביתי כרגע. ולהרגיש שמחה בזה. להתמלא בשמחה של בעלי ושלי ולעקוב אחרי היצור החדש בבטן שלי בלי טיפת מצפון שזה כל עולמי כרגע.
ולהפוך חרדה לתפילה- לקחתי לגמרי
🌸

היינו אצל רופאת התפתחות ובפיזיוטרפיה שם נעימים ומקצועיים מאד

אבל הבת שלי מאוד אהבה מוצצים בגיל הזה ועדיין היתה צורחת.
נסי מוזיקה עם כל מיני קצבים, לבדוק שהכסא לא מציק לה ושאין משהו שלוחץ לה או מכאיב במושב, אנחנו במצבים קשים שמנו לה פלאפון עם שירים מולה

כמה עיצות לגבי הרכב:

קודם כל תנסי לצאת מתי שהיא ממש לא רעבה. 

וגם הבת שלי בכתה מלא בנסיעות, עד ששמתי לב שהיא פשוט מזיעה בראש ובגב. כנראה הבד של הסלקל לא בד כ"כ נושם. אז אפשר לשים לה חיתול טטרה מתחתיה.

וגם לפעמים השמש ממש מפריעה להם אז זה גורם להם לבכות.

 

ולגבי המוצץ - בכוח מכריחים בהתחלה ואז הם מתרגלים. 

עדיף להתחיל להרגיל כשהיא לא בדיוק אחרי אוכל (ולכן תרצה "לינוק"), שמים אותה בידיים שלך בהתחלה, בתנוחה דומה להנקה, ושמים לה מוצץ.. לאט לאט תתרגל.. 

2. יש ילדים שלא יקחו מוצץ. וכלום לא יעזור.

ככ מתסכל
אני גם באותה סירה
הראשון לא הסכים למוצץ למרות שקנינו לו את כל הסוגים הקיימים בערך...
עכשיו עם השניה אני באותה סירה של לנסות להרגיל מלכתחילה גם למוצץ וגם לבקבוק....

שהיא כן מסכימה לקחת בקבוק זה רק ממני וממש לפעמים מאחרים....
האמת שזה פחות מציק לי כי היא כן לאט לאט מתרגלת..
אבל מהמוצץ אני ממש ממש חוששת כי זה היה לי סיוט עם הראשון .. היה ישן צמוד אלי כל הלילה
ממש הייתי מוצץ אנושי
ועד עכשיו קשה להוציא אותו מהחדר שלנו
הלוואי שהיא כן תקח מוצץ לאורך זמן...

תודה...

יש תינוקות שמעדיפים מוצצים גדולים.

היא קטנטנה אז שאני נותת לה מוצץ היא עושה קולות של קיא ואפילו פולטת...
היא מצליחה רק עם מוצץ קטן....


האמת שבלי קשר היא פולטת הרבה לפעמים יוצא לה גם מהאף ולא מוכרת לי תופעה כזאת
וזה קורה אצלה הרבה 🤔

אם היא קטנה אולי מוצץ של פגים יהיה לה טוב.

בינתיים יש לי מוצץ שהיא כן מצליחה מידי פעם למצוץ...
אם לא אז באמת אולי הפתרון זה מוצץ של פגים..
ננסה..
.

תודה!

הבכורה שלי היתה צורחת ככה ולעיתים מקיאה.
זה עבר רק בגיל שנה כשהפכנו את הכסא עפ כיון הנסיעה.
עד עכשיו היא רגישה בנסיעות ואומרת שהן עושות לה בחילות(בת 10.5)

א. יש המון תינוקות בגיל הזה שסובלים מנסיעות, במיוחד שהוא נגד כיוון הנסיעה. אצלנו לפעמים עבד רעש חזק, רדיו, מוזיקה. וגם זה לא תמיד, והנסיעות בגיל הזה זכורות לי כסיוט עם מלא עצירות בדרך (למרות המוצץ)

ב. נסי לתת את המוצצי גומי המגעילים של פעם. יש תינוקות שאוהבים דווקא אותם (ואחרי שמתרגלים עוברים למוצצים נורמלים), עוד אפשרות זה מוצץ סרבנים (למרות שגם הוא לא תמיד מבטיח הצלחה).
אה, ועוד רעיון, אולי, לנו יש מוצץ של חברת ביבי עם פטמה כדור. אצלנו הם אוהבים אותה יותר מכל מוצץ אחר. רק קחי בחשבון שאם היא תאהב אותה זה מלכודת כי קשה מאוד להשיג את המוצצים האלה, אין אותם בכל חנות.

הבן שלי גם צורח נורא בנסיעות ניסיתי לבדוק מזה יכול להיות,

ואמרו לי שיש תינוקות שצורחים בנסיעות כי חסר להם ברזל! כשחסר ברזל יש פחות חמצן, וברכב יש עוד פחות חמצן וזה מלחיץ אותם אז הם צורחים.

לא יודעת עד כמה זה נכון אל שווה בדיקה....

גם אני נסעתי עם הגדול שלי שעה כל כיוון בגיל הזה, אבל באוטובוס. זה היה תענוג - אפשר להיניק, אפשר להסתכל ביחד בחלון, אפשר סתם לשים עלייך ראש.. אם יש לכם אפשרות - ממליצה בחום.

(ועל הדרך חסכתם כסף וזיהום אויר)

(את האמת שזו הסיבה שהבת שלי במעון ואני נוסעת לבד..)
מישהי פה אמרה את מה שאני עושה-טלפון עם שירים וסרטונים. כן זה גרוע אבל זה הדבר היחידי שעוזר לבת שלי.
מישהי הציעה לי להעביר אותה לידי גם..(היא מאחורה) ,הבעיה שמקדימה אין איזופיקס.
אולי נשכן.. צעצוע שהיא אוהבת..
אני כבר נותנת עוגיה (הבת שלי בת 9 חודשים)
בהצלחה. כל כך מתסכל... תנשמי עמוק!!

סכנת חנק.

גם סמוי קשה להם מאוד בנסיעה.
אולי יתן לך עוד כיוון



ממני שילד אחד לא עזר כלוםםםם ולא לקח מוצץ מעולם. הנסיעות היו זוועה. עד שעבר מתישהו

הרופא שלי רק עוד שבוע יהיה בקופה ולא מוכנים לתת לי את הפלאפון דלו להתייעץ, סה דחוף?

(תקראי קודם את התגובה השניה שלי)

 

אם השליה אחורית אז זה רחוק מהצלקת

ולא מחשיד לשליה נעוצה על הצלקת

(וזה גם המצב שלי בדיוק )

 

מעניין, נראה לי שברגע שבאולטרסאונד קולטים שאת אחרי קיסרי הם מתחילים לבדוק בתשומת לב לקונות וזה...

הטכנאית אמרה משהו? הממצא כשלעצמו לא מדאיג, המטומה בינונית,
אבל חשוב ודחוף תלכי בהקדם לרופא נשים לקבל הנחיות כדי לא להחמיר את המצב.
אם את רוצה פירוט תוכלי לעשות חיפוש "המטומה" בהודעות שלי.

לגבי השילייה- לא מכירה

מה אני עושה בנתיים?, זה מסוכן אם אין לי דימום?.

אם מתחיל ח"ו דימום- לכי למוקד חירום להיבדק

אני חושבת שבינתיים אסור לקיים יחסים

(תבררי את זה עם איזה רופא- אפילו דרך האינטרנט, או בטלפון עם הרופא שלך),

כדי לא לגרום לרחם להתכווץ

 

ההמטומה יכולה להיספג מעצמה בהמשך, אין בה משהו מדאיג לכשעצמה. (זה מצב לא נדיר)

 

לגבי לקונות בשליה:

לקונות הם אגמי דם קטנים בתוך השליה, זהו המבנה התקין של השליה (איבר ספוגי ועמוס בדם)

לפעמים אם רואים הרבה לקונות בשליה, מעבר לנורמלי,

ואם עברת בעבר ניתוח קיסרי \ פעולה כירוגית אחרת ברחם, ומיקום השליה קדמי סמוך לצלקת

או בפתח הרחם,

זה מעורר חשד למצב של שליה נעוצה.

כל ההדגשות האלה הן כדי להדגיש שאין מה להלחץ אם את לא עונה על הקריטריונים האלה.

(מנסיוני האישי  ומהתייעצויות עם רופאים)

 

הדחיפות היא לא בשביל לטפל אלא כדי לקבל רשימת עשה ולא תעשה,
מנסיוני עד שלא תראי רופא כדאי ללכת בגישה המחמירה
להימנע מכל מאמץ, תשכחי מנקיון פסח,
הכנות לשבת רק מה שאת חייבת ולא מצריך להפעיל כוח. (בעלי היה מכין את הכל בסיר ואני הייתי מטבלת לצורך הדוגמה)
לקחת חופשת מחלה מיום ראשון ועד התור
לא להרים ילדים
ממש להימנע מכל דבר שעלול לגרום ללחץ על ההמטומה.

לגבי הדימום- לא מסכימה עם איה, יכול להיות דימום כתוצאה מספיגה של ההמטומה וזה סימן טוב כי ככה היא נעלמת, יכול להיות דימום כתוצאה מלחץ עליה ואז היא תגדל,
ויכול להיות שהיא תחמיר בלי שום דימום ושום תחושה בלי כאב, את תרגישי מצויין ותרשי לעצמך להרים דברים כשבעצם בפנים יכולה להיות החמרה.

לא מצטרפת להרגעות, 55 מ"מ, ללא נקיטת אמצעי זהירות מתאימים, יכול להגיע בקלות להמטומה מסוכנת. (לי היה 4 ואחרי שלושה ימים גדל ל7 והרופאה העיפה אותי למעקב הריון בסיכון שכלל הרבה אזהרות ואל תעשה)

אז כרגע ההמטומה שלך בינונית, במצבה הנוכחי היא כנראה לא מסוכנת, הסכנה היא שהיא עלולה לגדול.

כי בישוב הוא נמצא רק שבוע הבא

לנקות חדרים שהילדים מסתובבים בהם חופשי

בגדול - עכשיו זה השלב למיין משחקים, אפשר לנקות ולסגור עד פסח או רק למיין ובפסח לא להשתמש

למיין ולארגן ארונות בגדים, כל מני מדפים, ארונות שירות

אפשר כבר לעשות את החדר הורים ולהקפיד שיהיה סגור אם נראה לך ריאלי

 

מיטות יסודי ומתחת ארונות בחדרי ילדים זה רק לקראת אמצע שבוע הבא, כנ"ל סלון מטבח.

 

 

 

הקב"ה לא מצפה שנעשה דברים בלתי אפשריים 

(ואולי את מגזימה קצת עם הלחץ? אם תשגיחו בזמן הארוחה

ואחריה תנערו אותם זה לא מספיק?)

 

ויש שני דברים שבעיני עדיף לדחות לאחרי פסח- סידור ארונות וניקיון חלונות,

די טיפשי לסדר ארונות ואח"כ להחליף לבגדי קיץ ולנקות ארונות כדי שיתלכלכו 

מהאובך של אייר

לא הולכים עם אוכל בבית
אין מציאות כזאת
אוכל ליד שולחן , גם לאורחים אני אומרת
אחרת זה ממש לצאת מהדעת

פעם גם אצלי היו מטיילים
וראיתי אצל חברה טובה שאצלה אין כזה דבר
לקח זמן עד שהחלטתי ליישם
ולהפתעתי זה הלך ממש בקלות

ולהקפיד שיתנערו אחרי האוכל אחרת את לא יכולה לסמוך על ילדים קטנים שלא נושר מהם פירורים בכל מקום, גם אם אכלו ליד שולחן

הם רוקדים אותו ויודעיפ להתנער לפני שהולדים לחדרים (מהגדול וכמעט עד הפצפון )
ברור שבהתקרב המועד הגדול נשאב שוב מיטות ונשטוף יסודי
בעיניי זו השתדלות סבירה
מקווה שגם ה' מסכים איתי...

אמא שלי תמיד אמרה לנו בשבועות האלה לא לשכוח לקפוץ ולרקוד לפני שיוצאים מהמטבח

ובבית לאכול ספגטי, אורז, תפו"א.
פרוסות לחם כשהם מופשרות ולא מחוממות- עדיין מתפזר?
אני מנקה הכל קודם בתוך הארונות ומקומות גבוהים, חדר הורים, מחסן חדרי שירות,
גם מגירות של הילדים לא אמור להיכנס חמץ דווקא בשבועות האלו

בשבוע האחרון יישאר לשטוף יסודי חדר ילדים וסלון (מי ששואבת ספות לדוגמה יכולה לעשות כבר בשבוע הבא ולכסות היטב ולפני בדיקת חמץ להסתפק בניעור טוב,
גם ככה ביממה לפני בדיקת חמץ שוטפים שוב את כל הרצפה בבית יסודי, לא?

משבוע הבא נשאר בעצם שבועיים עד פסח, אפשר להפסיק לאכול לחם בבית אלא רק פיתות שזה הרבה פחות מתפורר.

ואז- חמץ לא מתפורר, לא מכניסה שקדי מרק/ קורנפלקס/ ממתקי חמץ.
אוכלים הרבה בחצר של הבית.

אני לא בנויה ללחץ הזה ככ הרבה זמן מראש.

1. תקני פריכיות וקורנפלקסים כשרים לפסח. ואז גם אם לא אוכלם אצלכם קטניות את לפוחת יודעת שזה לא חמץ ממש
אצלנו זה מה שמותר לנשנש סשסועות האלה.
2.חמץ ממש כמו שכבר ענו לך: רק ליד השולחן או במרפסת ולהתנער..
3. ניקוי חדרים עכשיו אפשר ארונות, מדפים, הזזת מיטות ומגירות. אבל החלפת מצעים ספונג'ה יסודית רק ממש בשבוע האחרון..
4. לגבי ארונות: אני כבר מוציאה בגדי חורף ומשאירה רק כמה סוודרים או קפוצונים. ככה יש לי מקום להוציא בגדים נןספעפ לחג ובגדי מעבר.
5 בגדי קיץ אני מוציאה רק ממש אחרי פסח: ביחד עם הבלאגן של הכביסות אחרי החג מוצאה זופית אץ החורף
. וקצת אחכ מכניסה בגדי קיץ.
(השנה אני לפני לידה אז זה לא ממש יצא ככה אבל ככה אני עושה בדרך כלל..)
בהצלחה!

אלא בשולחן אוכל בסלון / במטבח. למה שתשתגעי? 

את האמת שגם במשך השנה אני לא מסכימה לאכול בחדרים.. אז אולי זה שונה

כנ"ל בזמן קריאה של ספרים. שיאכלו או לפני או אחרי, אבל לא במהלך הקריאה.

אז ישמצב שהם פשוט מתורגלים..

 

אפשר לאכול חמץ שמתפורר בחוץ ובתוך הבית, להכניס פריכיות וכו', או דברים ניטרליים אורז, עוף/ תפוח אדמה/ ביצה/ דברים כשרים לפסח(יש..)

 

מנקה יסודי יסודי, ואז-

מה שאפשר(נגיד סלסלת דובונים ענקית) מחביאה בחדר שינה

מה שאי אפשר-

משתדלת שלא יטיילו בבית,

אבל ממש בראש שברגע האחרון נעבור עם שואב אבק מלמעלה על ה-כ-ל

שזה אומר: מגרות נעלים שכבר ניקיתי, ספה שכבר ממורקת וכו'

עכשיו זה נקי ולא כשר,

בפסח זה יהיה כשר וכבר לא נקי

 

לגבי החלפת בגדים-

ניקיתי בשבוע שעבר ארונות בגדי ילדים,

עדיין על המדפים יש בגדי חורף,

אבל בארון העליון שמתי נגיש מקדימה לכל ילד את כל הבגדי קיץ,

בחלוקה ל: שרוול ארוך+ מכנס ארוך, שרוול קצר+מכנס קצר (2 ערמות)

בחול המועד אם פתאום יהיה חם- יהיה לי קל לשלוף

 

בהצלחה והמשך הכנות קלות!

כדי להרגיע את עצמך. למרות שהכי אמין זה בדיקות דם

בדיקות הריון?

יש לי איחור של חודש וחצי
ויש לי כאבי בטן ממש חזקים בהתחלה היה כמו של מחזור עכשיו סוג של התכווצויות ולחצים לא יודעת להסביר

לפעמים יש לי חולשות ואין לי כוח לכלום עייפה כזאת וסחרחורות הכול מסתובב לי וכאבי ראש ובטן מאוד חזקים

לעשות בדיקה לא דווקא על השתן הראשון

בסדר בכול מקרה אמרו לי שעדיף על השתן הראשון אז אני אחכה כבר למחר ואני אעשה תבדיקה

אמרו לי לעשות על השתן הראשון של הבוקר מחר אני יעשה בדיקת הריון קניתי היום...

באמת קשה להם זמן ההמתנה

ילדים קולטים שמשהו קורה וזה עלול ליצור אצלם חוסר ביטחון שמסתירים מהם דברים, עלולים חלילה לחשוב שמשהו רע קרה, במיוחד שלרוב אמא לא מרגישה טוב ויש תור לרופא וכו'

תספרי מה שרלוונטי כרגע.
לא מבינה את הקטע הזה לא לספר כי הלידה עוד המון זמן,
גם הבר מצווה שלו עוד הרבה זמן אז גם זה נושא בטאבו?

פשוט מספרים ומדגישים את המצב העכשווי, יש תינוק בבטן בגודל של אגוז (לצורך הדוגמה)
אמא יותר עייפה, יש בדיקות וכו' מה שרלוונטי.
אם שואל מתי יצא התינוק אפשר לענות עוד מלאאאאא זמן, קודם יש פסח, ורק אח"כ יום העצמאות, ורק אח"כ שבועות, ורק אח"כ חופש גדווווול ורק אח"כ תתחיל כיתה x ורק אח"כ יש חגים, ורק אח"כ אמא תלד...
התינוק קודם צריך לגדול בבטן...
וזהו, לא לדבר יותר על הלידה ועל האח שיהיה לו, אלא רק על העובר ומה שקשור עכשיו.
למשל את חוזרת מסקירת מערכות ומספרת מה זאת הבדיקה הזאת, מה הרופא בודק ומה הוא אמר...

רק בשלב הרבה יותר מאוחר לספר שעוד מעט התינוק יצא, והנה הבגדים שמכינים לו, והמיטה תהיה בחדר של ההורים וכו' לשתף בהכנות.

אם לא ילדת לאחרונה הילדים לא ירוצו כמה מהלכים קדימה, מה שמעניין אותם זה מה השינוי שקורה ממש עכשיו בבית מתחת לאפם.

זו גישתי, כך נהגתי והיה מצויין!
לבן 4 ומטה... ולא, לא היה ארוך מידי או קשה מידי. הבינו שהתינוק קטן קטן וצריך לגדול עוד הרבה זמן בבטן וכל יום גדל קצת וכו...
מידי פעם שאלו אותי- כמה התינוק כבר גדל? מה הגודל שלו עכשיו? והייתי מדגימה עם הידיים וזהו.
כשהלכתי לבדיקות אמרתי שהלכתי לרופא שבדק כמה התינוק גדל.
קיבלו בשמחה ובאהבה! היה תהליך משפחתי משמח וכיף!
לקראת הסוף אז התחלתי רק לתת מושגי זמן בערך מתי הלידה צפויה.
בהצלחה!

זה באמת עוד הרבה זמן
כשהילדים שלי שאלו (גם בחודש מוקדם ממש) עניתי בפליאה 'מה..אמא כ'כ שמנה?!.. אכלתי כנראה הרבה..' עד שהם הרפו מזה ויכלתי לספר בשלב יותר מתקדם..

שמתי לב שסביבות גיל 5-6 פתאום הם קולטים את הבטן ואין להם מושג מה זה יכול להיות.. זה קרה לי עם אחיינין בגיל הזה ואפילו עם ילדה חמודה בגינה...
פתאום רואים מישהי עם בטן גדולה ויכולה וזה נראה להם מוזר ומסקרן.. אבל זה לא היה בחודש שלישי.. יותר בשמיני-תשיעי.

לבן השש שלי סיפרתי בסוף הרביעי וזה עדיין ארוך מידי בשבילו

לספר לו רק לו ולבקש שישמור בסוד עד שגם הקטנים ידעו?
ואם לא עכשיו עוד חודש...

ואז לפתח איתו שיחה האם הוא רוצה שזה יקרה, ולמה וכו' כלומר להסיט את העניין ממך ויותר לשמוע אותו

ולא יוזמת בשלב זה, שמוקדם מדי לספר בו...
אם הוא אכן ישאל הייתי מחזירה בשאלה כמו: אתה ככ רוצה שכבר יהיה לנו תינוק, נכון? זה ישמח אותך? זה באמת מאד משמח.. תינוקות ככ קטנים וחמודים... וכו...
אם הוא "לוחץ" אפשר לומר אמירות מרגיעות שאינן שקר:
בע"ה בקרוב יהיה לנו... ואני אספר לך בזמן כדי שתוכל להתכונן... אל תדאג...
בינתים אפשר להתפלל שלאמא יוולד תינוק בריא... מה היית רוצה תינוק או תינוקת? וכו...

עוד שבועיים - שלוש אם לא מגיע הייתי כבר מבררת

את מונעת?