בלי עין הרע!מק"ריש ימים שאת חוזרת לפניהם? אם כן- לזרוק את התיק לקצה אחד, את הנעלים לקצה שני, כיסוי ראש על המיטה של הבעל והופ למיטה עד שהם באים.
להעזר במי שאפשר (בעל/תשלום/ בנות משפחה וכו')
להעסיק אותם בדברים שהם יכולים להתעסק לבד ואת תשכבי על הספה לידם (לחבר להם דפים לדף גדול אחד ולתת לכולם לעשות ציור גדול שנתלה בקיר בסלון, לגו, קפלות, מגנטים וכדו'. כל מה שמעסיק אותם לבד)
בהצלחה והרבה כוחות!!
אם יש לך בבית אמבטיה את יכולה להתארגן בבית, יותר נח לטעמי.
בדר"כ יש בכל מקוה חדר איפור שאת יכולה להתארגן בו בנחת עם איפור אחרי
מציעה לך לעבור שוב על ההלכות אם יש לך חומר כתוב שממנו למדת לפני החתונה כי הרבה זמן לא היית בסיפור הזה ושוכחים פרטים, זה יוריד לחץ לדעתי.
מגבת יש במקווה אלא אם כן את מעדיפה את שלך
לגבי החינם אני לא יודעת
יש בשביל זה מקום מיוחד. נכון, זה פחות נעים כי שם אפשר לפגוש כאלו שלא רצית לפגוש
אבל נראה לי לא הוגן לתפוס חדר לאחרות שממתינות כי רוצים להתאפר..
אא"כ זה מקווה ריק שאין שום תור ואז את לא מעכבת אף אחת
בהצלחה ובשעה טובה!
קחי אדויל לפני
יכול להיות שעה שעתיים דומים לכאבי מחזור אבל לא יותר מזה.
קחי בחשבון שלפעמים ההתקנה עצמה גורמת דימום ואז יתכן שתהיו אסורים, אם זה חשוב לך כרגע אז תדחי.
הריון ולידה2הייתי בהנקה ללא וסת
מאד אישי.
לי כאב ברגע ההתקנה, אבל לא כאב מאד אח"כ,
באתי לבד חזרתי לבד (נהיגה של כמעט שעה), קצת כאבי מחזור חלשים לא יותר.
לא לקחתי משכך כאבים.
אני הייתי כ3 חודשים אחרי הלידה.
הרופאה אמרה לי שככל שיותר סמוך ללידה הצוואר עוד קצת פתוח וזה אמור לכאוב פחות. אז מבחינה זאת עדיף לך לא לדחות.
מקווה שיעבור לך בקלות
התקנתי בהנקה ללא וסת, שלושה חודשים אחרי לידה.
היו התכווצויות בדומה לכאבי מחזור כשעתיים-שלוש, לא היו דימומי הסתגלות (טיפה הכתמות מפתיחת צוואר הרחם, לא אסר)
כנראה זה ממש שונה מאחת לאחת 1. מודעות. תנסי לשים לב מה את עושה כשכואב לך יותר ואיזה תנועות גורמות יותר לכאב ולהימנע מהן. טיפ- רב הפעמים זה קשור או לעבודה על מחשב או לסמארטפון. לא מן הנמנע שזה קשור אולי לתנוהח שאת מניקה או מחזיקה את התינוק. את תדעי הכי טוב אם תעקבי אחרי זה כמה ימים, מודעות עצמית זה התרופה הכי טובה.
2. ריפוי בעיסוק- בקופ"ח המרפאות בעיסוק עושות לך סד מותאם אישית ליד שמחזיק את האגודל בתנוחה ישרה ומונע ממך לקפל ולעשות תנועות מכאיבות. מאד עוזר. יש גם לקנות בבתי מרקחת אבל המותאם אישית יותר נוח, אפשר גם לישון עם זה בלילה.
3. אם זה לא עובר למרות הסד, הכדורים, ושינוי שלך יש אפשרות לבקש זריקה מאורתופד, ב50% מהמקרים זה עוזר, אבל אם תמשיכי לעשות את התנועה שגרמה לדלקת זה יחזור, לכן כמו שאמרתי למעלה, אבחון עצמי שלך זה הכי חשוב.
תרגישי טוב!
קחי כבר עכשיו מהטיפות של התינוק.
ציפור מתוקהאם כל חיתהני מהאמהות!!!
לב אמיץשנהאאחרונהצלמת הריון במחיר סביר.
באזור המרכז-שפלה
טארקותמיד כשהוא במנשא זה בטן לבטן, לשים אותו ולשכב איתו?
זה מחזק את השרירים שמחזיקים את הראש
התכוונתי למנשא בד כזה.
איך סבתא שלי לימדה אותי - עדיף שהוא יבכה עכשיו משאת תבכי אחר כך.
חשוב לשים עלהבטן, תשכבי מולו ותשירי לו.
היום 2 דקות כל כמה שעות, מחר 5 דקות כל כמה שעות וכן הלאה
ואם קשה לך שהוא בוכהתשירי לו כמה את אוהבת אותו ושאת עושה את זה בשבילו.
אל תוותרי.
אצל הגדולה שלי ויתרתי כי היה לי קשה לשמוע אותה בוכה כל כך ובסוף פיזיוטרפיה 3 חודשים שהיא בכתה הרבההההההה יותר והיה לי קשה נורא.
בהצלחה!
הנוגדנים שאת מפתחת נגד הוירוס, היא מקבלת אותם דרך החלב בהנקה.
רק תקפידי לשתות המון ולאכול כמה שאת יכולה מזון שמתאים למצבים האלה - אורז מבושל כמעט ללא שמן (זית) - אפשר להכניס פנימה חתיכות גזר או גזר מגורר.
תפוחים.
רסק תפוחים.
ובטח יש עוד רעיונות.
תשתי הרבה תה קמומיל.
וגם לימונדה מלימון סחוט טרי.
הכל יוצא ישר.. אבל צודקת שחשוב להקפיד למרות הכל.אם את מרגישה חלילה התחלה של התייבשות, לכי לקבל עירוי.
תרגישי טוב
בן שנה וחצי כל ערב הוא ישן כמה שעות חזק וטוב
ואז כל לילה באזור 11-12 הוא מתעורר ופשוט לא ישן.
רואים שהוא עייף אבל הוא ממש ישן גרוע מתלונן וזז ואם הוא לידי אז מטפס עלי
הסתכלתי ולא ראיתי תולעים אבל אולי לא בדקתי טוב? איך בודקים?
לפי התיאור זה נשמע שכן.
פשוט מפעילים נוהל תולעים: גרעיני דלעת קלופים טבעיים לטחון לו ולהוסיף לאוכל.
להוריד את כל המתוק - סוכר, דבש, סילאן.
וגפרור קטנטן משן שום - למשוח היטב היטב בקרם סמיך כלשהו - אורה או לנסינו או מה שיש לך בבית, ולהכניס פנימה בעדינות לפי הטבעת.
יש כאן מישהי שיצאה מזה לגמרי לחיים מאושרים?
מחפשת סיפורים מעודדים
גיל שנה ו..גיל החרדות
הבכורה שלי היתה גמולה מהנקה נרדמה עם מים וטפיפות
הנוכחית שלי בת שנה דבוקה אלי נרדמת בהנקה או עם בקבוק
וחייבת את הנשימות שלי בשביל להירדם
הלכתי להתקלח התעוררה וראתה שאני לא שם התמלאה בזיעה מצרחות
מפחדת ממטריה בלון או כל דבר חדש
קודם מתלכלכים בארוחת ערב ואז אמבטיה אם הפוך אז ארוחת ערב נקיה
היו פעמים שהיא היתה נרדמת קצר והרבה פעמים לא
אז כן שוב ושוב ולילה טוב
היה כאן ששור פעם עם יועצת שינה או משהו?
צנסי לחפש
זה תה מרגיע, וגם המציצה כמובן מרגיעה.
עוד רעיון- אם אפשרי לשים את המיטה שלו במקום שהוא יכול לראות אותך בסלון או במטבח.
אני מרדימה ילד בגיל הזה בהנקה או בנדנוד בעגלה. (אני לא רוחצת אותו כל יום. אבל ביום שכן- אז קודם ארוחת ערב ואז מקלחת והנקה)
לדעתי- אל תבהלי מזה יותר מדי...זה יעבור ויסתדר די מהר, מן הסתם.
לא בטוח שיש הסדר עם לאומית, אבל פרטי הוא וודאי עושה
אני ממש ממליצה
רופא מעולה ירא שמים. מקבל שרפ בהדסה וכן במאוחדת
בעמל רב הצלחתי לשמור על הריון יחסית שפוי מבחינת עליה במשקל. ועד חודש תשיעי לעלות 10 קילו. זו הייתה ניראת לי עליה סבירה ומתונה.
אבל מסתבר שהגעתי לחודש תשיעי.
ומה שקורה לי עכשיו - אוי ואבוי.
אני מ-ת-נ-פ-ח-ת! כל בוקר עוד קצת.
כל שבוע עוד קילו.
ובמקביל- רעבה רעבה רעבה. כל הזמן חושבת על הדבר הבא שאכניס לפה. ומה טוב אם זה מתוק.
הצילו.
לא רוצה להכפיל את העליה במשקל בחודש אחד.
ולא רוצה סימני מתיחה.
ולא רוצה להרגיש את הכבדות הנוראית הזו.
אני ממש חסרת אונים אל מול עצמי.
פתאום כל מי שרואה אותי אומר ״או, סוףסוף רואים באמת שאת בהריון״, ואני יודעת שהם באמת מתכוונים לומר ״וואו, גדלת מאוד מהפעם הקודמת שראיתי אותך״
אוף. מה לעשות?
לא מצליחה להיות סלחנית כלפי עצמי פה, כי זוכרת מהריונות קודמים כמה סבלתי עם המשקל העודף שנשאר אחרי הלידה...
תפוחים מתוקים, תפוזים, בננות... רק לא להגזים איתם כי גם זה סוכר. 
מחיעשר דקות יעוץ גנטי, 5 דקות בדיקת דם. באיזור ה800 שח ושקט נפשי גדול יותר.
לא רואה למה לא, במיוחד שאם חס ושלום כן יש משהו יש היום
הריון ולידהלפומיניק יש טעם מגעיל זה כל ההבדל.
יעל מהדרום
