פורום הריון ולידה (עמוד 379)

במיוחד בגלל שמנסה לפתוח את הראש לכיוונים שפחות מכירה. המאבחן הספיצי שהלכתי אליו בעיני התנהג בחוסר מקצועיות, השקעתי הרבה כסף וזמן באיבחון שנתן לי ובסופו של דבר היה מאוד חסר סבלנות נתן כיוון אחד מאוד ספציפי וכשאמרתי לו שזה לא מדבר אלי אמר שזה מה שיש וזהו.

מאמינה שייעוץ תעסוקתי יכול להיות שונה מהחוויה שאני חוויתי. 

פשוט אני באה אליהם ומציגה את עצמי, אין להם באמת אפשרות לדעת מה באמת מתאים לי או לחדש על עצמי משהו..

אני משערת שאני אומרת להם מה התחביבים שלי, איזה תחום מעניין אותי, איזה טווח שכר אני רוצה,

והם ממליצים לפי הקריטריונים.

ויכול להיות שאני בכלל טועה במה שאני מחפשת.

שאני רוצה לעבוד משרדי אבל בכלל מתאים לי פרונטלי, או שאני רוצה תחום פיננסי אבל בכלל מתאים לי בתחום הריפוי...

יותר מאמינה ברבנים, שאז יש ברכה בהצעה שלהם, אבל לא מכירה רבנים גדולים שמצליחים לזהות ולכוון תעסוקתית. אבל זו גם אופציה

יעוץ תעסוקתי, זה לא כלל רק שאלות פתוחות כאלה, אלא גם שאלונים פסיכוטכניים, שאלוני אישיות וכד' (שאמורים לגלות עלייך דברים בלי שתספרי אותם על עצמך)

עשיתי הרבה מבחנים של כל מיני דברים, כבר לא זוכרת מה בדיוק, אבל מהרבה כיוונים שכנראה עוזרים לאפיין אותי.

במפגש הבא היועצת אמרה לי את הניתוח שהיא עשתה על פי המבחנים שעשיתי, וזה היה מדהים לגמרי. היא דייקה ברמה שהיא הסבירה לי את עצמי, ממש איך המוח שלי עובד, מה מעניין אותי, ועוד הרבה.

והיא כן נתנה לי כמה אפשרויות שונות לדברים שאני יכולה ללמוד ולהיות טובה בהם.

מה שהיה פחות מוצלח עבורי זה שהיא לא באמת ידעה לשקלל את זה עם עוד דברים שחשובים לי. אמרתי לה בהתחלה שמבחינתי מאוד חשוב לי עבודה שאפשר לשלב יחסית בקלות עם משפחה, שיש אפשרות לעבוד גם בחצי משרה, וכדו'. והיא לא באמת התחשבה בזה.

אז כל מה שהיא אמרה לי שאני יכולה לעבוד בו באמת מאוד מתאים לאישיות ולכשרונות שלי. ואם הייתי רוצה להשקיע בקריירה גם על חשבון הזמן המשפחתי, יש סיכוי טוב שהייתי מאוד נהנית בכל אחד מהדברים שהיא הציעה לי.

אבל זה לא התאים לי ולסולם הערכים שלי...

(בסוף למדתי ואני עובדת במקצוע שהיא כן הציעה לי, וזה כן מתאים ומצוין בשבילי. אבל הוא היה היחיד מכל האופציות שהיא נתנה שהתאים מצד השילוב עם המשפחה, ואת הבירור הזה הייתי צריכה לעשות כבר לבד).

ומעניין לעבור ייעוץ כזה מעמיק

איפה עשית?

כבר אין לי את הפרטים שלה. לא יודעת אם המקום עדיין קיים בכלל.

נראה לי שקראו לה חוה, ולמקום קראו 'חוות דעת'. זה היה איפשהו במרכז.

לא הצלחתי למצוא פרטים בגוגל...

של השוואה בין הרבה מכוני ייעוץ תעסוקתי, שעוזרת להבין מה כל מכון נותן ואיך עובדים שם.

את המכון שעשיתי בו אני לא רואה שם. אבל אולי בכל זאת הטבלה תוכל להועיל פה, נראה שם שיש עוד מקומות בסגנון דומה למה שעשיתי.

https://kivunim.huji.ac.il/guide/table.html

במיוחד אם זה תחומים משיקים, שאז הרזומה שלך מקנה לך אפשרות לדרישות שכר גבוהות יותר כי יש לך ערך מוסף שאת מביאה

מצד שני, אני עשיתי שינוי תעסוקתי לתחום אחר לגמרי והיום מרוויחה יותר. אז ה'מאפס' הוא בעצם אצלי פלוס אחד.

את עצמאית? שכירה?

זה גם שיקול לגבי מה שיכול להתאים לך

את ברוויה מוחלטת? כי לא תמיד חייב להתחיל לגמרי מאפס. אפשר לעשות שינוי תעסוקתי תוך כדי עבודה בתחום הנוכחי, ואז הנחיתה יותר רכה.

עוד כיוון - אני יודעת שאנשים מהתחום הטיפולי (הנפשי בעיקר) צריכים לטפל גם בעצמם. אם זה התחום שלך - עשית את זה? יכול להיות שאת צריכה לאוורר את ארגז הכלים שלך ולא בהכרח לעזוב

לא יודעת כמה זה רלונטי, ניסיתי בכל אופן

בתקופה עם ילדים קטנים מרגישה שדואגת לאחרים ולא מספיקה להגיע ללדאוג לעצמי. אבל נראה לי שמראש יש מאפיינים של המקצוע שלי שלא כל כך מתאימים לי ובמאמץ להתאים את עצמי השחיקה מוגברת.

אם אפשר לשאול, עשית שינוי תעסוקתי למקצוע שדורש לימודים? מאיפה האומץ לשינוי? ממש חוששת לטעות

ותודה על התגובה שלך❤️

מאיפה האומץ .? לא יודעת. זרמתי האמת..

זה היה קשוח קצת, אבל בסוף עובדת היום בתחום ומרוצה מהשינוי שעשיתי

אגב, לא שוללת שינויים נוספים בהמשך. אני עוד צעירה סהכ וחושבת שאני יחסית גמישה בראש שלי. כל עוד העבודה עונה על הצרכים שלי ממנה אני לא ממהרת לאף מקום, ברגע שאמצה או ארגיש שכבר לא - לא רואה מניעה לעשות שוב שינוי

אבל חשוב - אצלנו בבית הכלל הוא שכובד הפרנסה  על בעלי למרות שאני עובדת. אם הייתי בראש שממש חייב שאעבוד בכל מחיר, זה בטוח היה תוקע אותי בתהליך, כי זה היה מכניס לי חששות על הכאן ועכשיו. כשזה לא חלק מהשיקול - זה הרבה יותר קל

יש כל מיני משרות שמיועדות למטפלות אבל הן יותר ניהוליות, השאלה מאיזה תחום טיפולי את מגיעה וכמה ניסיון יש לך...

ואז השכר ככל הנראה כן יהיה תואם לדרישות שלך

ופחות דורש?

גני ילדים וכאלה...

אולי עבודה במעון שיקומי? לא יודעת אם רלוונטי לך למקצוע.

אולי להוריד פשוט שעות בעבודה?

ולא יכולים לוותר על הכסף שאני מכניסה

זה למשל תחום שלא אעבוד בו לא במקצוע שלי ולא במסגרת מקצוע אחר

תודה על התגובה!

בע"ה שתמצאי את המקום שהכי מתאים לך ונכון לך זה קודם כל!!

זה לא קל למצוא עבודה שאוהבים

מה כן התחבר לך בעולם הטיפול? יש שם משהו שהוא את שאולי יבוא לידי ביטוי בעולם אחר של עבודה?

או שפשוט הגעת ב"טעות" לטיפול והבנת שהוא לא מתאים לך ואז באמת זה להתחיל לחשוב מאפס מה את אוהבת ויתאים לך...

נשמע לי שיהיה לך נחמד משהו משרדי, לא מחייב יותר מדיי עם שעות סבירות... השאלה איזה רקע של לימודים יש לך (יש לי חברה אם אני לא טועה בהנהלת חשבונות, לא הכי מעניין לה בעולם אבל יש לה את השקט שלה ומצאה גם משרה שיכולה לצאת מוקדם יחסית בסביבות 3)

חיפשתי משהו שארגיש שהוא משמעותי, וזה גם הסיבה שקשה לי לעזוב, הרגשה של אני לא בסדר אם אני אפסיק לתת מהכלים שיש לי. מצד שני ממש מרגישה שצריכה מנוחה מזה.

הנהלת חשבונות יכול להיות לכאורה כיוון שיתן לי את זה אבל חוששת שאשתעמם, האמת שלא מכירה יותר מידי מה הם עושים, אולי אברר

תודה רבה על התגובה❤️

ואם עצמאית צריך להחליט שיש כח להסתער על זה עם כל הכח.

גם אם את מכינה סנדביץ

שיהיה מקמח איכותי וללא סוכר, ושיכיל בתוכו גם חלבון וירקות..

ובעיקר לשתות הרבה מים ולחתוך הרבה ירקות טעימים לנשנש במשך היום...

להכין אולי מרקים גדולים, שתמיד יהיה זמין במקרר דברים בריאים.

כושר לצערי כרגע אין לי עצות. (חוץ ממשהו בתשלום...) אני לא מצליחה להתמיד מלפתוח ביוטיוב אימונים

לא מנסיון אישי אבל עוקבת אחריה בפייס וכו'.. נראית ממש מוצלחת

מציעה לקנות פירות שאת אוהבת

ושתוכלי בין ארוחות לנשנש אותם

ככה לא מגיעים רעבים לארוחות הגדולות.

לגבי בריא:

אורז מלא, (אפשר גם רגיל אבל הוא פחות מזין ומשביע ובריא)

קינואה עם בצל (הבצל ממש מוסיף)

בטטות בתנור (בכללי ירקות בתנור מאוד טעים לדעתי)

כוסמת (צריל לאהוב את הטעם)

שיבולת שועל בתור דייסות או ביוגורט

חזה עוף מוקפץ

טחינה לשלב בארוחות

לשלב אגוזים ושקדים. מאוד בריא לגוף

לחם מלא יש הרבה סוגים בלי הרבה סוכר.

במקום שוקו אפשר קקאו ואפשר גם נס קפה רגיל בלי הרבה כפיות סוכר

גבינה, קוטג' 5% אם את לא רגישה, לגמרי אפשר לשלב בירידה במשקל

לעשות לך כדורי תמרים בתור קינוח (יש מתכונים ברשת)

יש גם ארטיקים בלי הרבה קלוריות. (לא בקטע הבריא יותר בקטע של הקלוריות)

להשתדל לסיים לאכול את הארוחה האחרונה הכבדה ביום יחסית מוקדם (אני משתדלת ב6 וחצי. גג 7 וזה ממש מוריד במשקל)

ספורט יש הרבה ביוטיוב

ויש גם כל מיני תוכניות שאפשר להרשם אליהם בתשלום שעושים ספורט מהבית. 

גם לא מספיק מבינה בלחם מחמצת 😅

ואגב אם את צריכה תזונאית קלינית שעוזרת בלבנות תפריט ולרדת במשקל יש לי מישהי טובה...

לאכול בריא- הפיתוי לאכול כמות גדולה ואיכות גרועה, גדול מאד ומנצח מול רצון להרזות.

ספורט- שינוי הרגלים וביצוע פעולות שדורשות מאמץ, קשה מדי עבור רוב האנשים.

אם רוצים לאכול בריא/ לעשות ספורט, צריך לשנות הסתכלות, להאמין שזה מאד חשוב ולהתמיד באמונה הזו (רוב האנשים תקועים פה, באמונה, הם לא מאמינים בזה מספיק או לא מתמידים באמונה הזו)

כשזה מספיק חשוב צריך לתכנן תפריט מתאים ולהתמיד בו, לא חייבים להשקיע בבישול (אני אוכלת ביומיום תפריט בריא נטול בישול לגמרי) ולהקצות זמן לספורט ולהתמיד בו.

אחרי תקופה של התמדה, הגוף מתרגל והקושי פוחת, אצלי הוא כבר נעלם לגמרי וההרגלים החדשים באים באופן טבעי.

טונה

פריכיות אורז

ירקות חיים

פירות

שוקולד 90%

כשבא לי מבושל באמצ״ש ואין לי כוח לבשל, הולכת לאכול במסעדה דג ירקות מבושלים ואורז.

שיספיק עד שלישי

ואז מבשלת שובבשלישי עד סופש או אוכלת טונה מקופסא (אין לי בעיה לאכול אותו דבר כמה ימים)

ירקות כמו חסה וכרוב אפשר להשרות ולשים בקופסה עם נייר סופג ומחזיק כמה ימים

זה השקעה, אבל שווה

לא לזוז ימין ושמאל.

שיעבור בקלות ובבריאות בע"ה 

הריון בסיכון זה לאאאא הריון רגיל שבו מתייחסים לתחושה של האשה... זה משהו אחר. מנסיון. 

יש מקרים יוצאי דופן ובשביל זה יש רבנים, והשנה אם אצום זו תהיה העבירה ולא ההפך..

תודה רבה על זה!

החיים של העובר ושלך כל כך חשובים

אותו אלוקים שאמר לצום

אומר לך עכשיו לשתות שיעורים

זאת המצווה שלך

זאת הדרך שלך לקיים את התורה השנה

אבל את צודקת לגמרי

וכרגע המצווה שלי זה לשמור על העובר

והרבנים זה הגיבוי שלי למעשה

תודה רבה רבה!

אם תשתי שיעורים מההתחלה אולי תחזיקי את כל הצום בשיעורים שזה סוג של צום.

אם תנסי לצום, כשלא תרגישי טוב הגיוני מאוד ששיעורים כבר לא יספיקו ותצטרכי לאכול לגמרי.

ואפשר רעיונות לקינוחים לחג?🤗

חחחח באהבה

הכנתי קינוחים קלים

מוס שוקולד- שמנת להקצפה פרווה עם שוקולד מריר נמס, מקציפה, מזלפת בכוסות ומעל מפזרת אגוזי מלך קצוצים (רק אם את אוהבת)

וגלידת רימונים- גם שמנת להקצפה פרווה (ריץ), עם רימונים שטחנתי בבלנדר וסיננתי במסננת דקה את הגרעינים, וסוכר לפי הטעם. (אם אני משתמשת ב425 מל שמנת אז אני משתמשת ב2 רימונים כדי שיהיה צבע ורוד יפה, ומוסיפה בהדרגה חצי כוס סוכר- בודקת מתיקות לפני ששופכת הכל, הכל מתבצע במהלך הקצפה) ולפני ההגשה לפזר גרגירי רימון טריים

ועוגת דבש מהאינטרנט, קלאסית

חוץ מזה שברור שצריך להקשיב לרב ולרופאה, זה גם לא כל כך נחמד לשתות ולאכול לשיעורים...

את תרגישי את הצום ואת זה שאת לא אוכלת רגיל טוב מאוד...

אחת הנשים נאלצה לאכול בשיעורים

אמרה שהיא העדיפה לצום ולא שיעורים

לשתות כמות מסוימת קטנה מאוד, וכל כמה דקות.

מדמיינת את זה

אבל בהחלט יכולה לדמיין...

קרה לי מקרה שהרופאה החילונית אמרה שאני חייבת לאכול ולשתות ביו"כ

ופניתי לפוע"ה והם הכירו את הבעיה שהיתה לי יפה מאוד ואמרו שהתייעצו עם רופאים רבים ואין עניין בכלל עם אוכל אלא רק שתיה... אז זהו, סמכתי עליהם...

ובהמשך הרב האישי שלנו גם התייעץ עם רופא מומחה ואמר לו כך גם...

אז כבודה של הרופאה במקומה מונח אבל אכן הם לא תמיד אומרים את הצורך המדוייק בגלל שהצום לא חשוב להם... 

במקרה שלי מדובר ברופאה יראת שמיים,

אבל עדיין לא רצתה לקחת סיכון איתי ולכן אמרה לי לא לצום בכלל גם לא שיעורים

אני גם נזכרת שהרב אמר שלפעמים הרופאים לא מאשרים שיעורים כי הם חוששים שבגלל הטרחה בלאכול בשיעורים אז כבר נצום ואז זה באמת מסוכן, אבל זו כבר אחריות שלנו כן להקפיד לאכול כל כמה דקות ולא להתעייף

שלפעמים רופאים חושבים ששיעורים זה רק שתיה/מים.

בעוד שהתירו לי שתיה איכותית שזה יכול להיות כל מאכל נוזלי שלא צריך ללעוס.

והוא אמר שאם אקפיד לאכול כל 9 דקות שיעור של מרק/מים/מעדן אז זה יתן לי כוח ואפילו אני אוכל יותר ממה שאני אוכלת לא בצום.

בנוסף הוא אמר שלאכול ממש אוכל,  כמו ביום רגיל ולא בשיעורים, זה כבר איסור אחר שלא מתירים בקלות

סליחה שאני כותבת ככה אבל כל פעם חצי מפגש היה על כמה שדתיים נוראים, הורסים את המדינה וכו

היתה כועסת עלי שאני לא עושה משהו מסוים שהוא חילול שבת מדאורייתא! שקיבלתי חווד רפואית נוספת מרופא שאמר שאין שום עניין לעשות את זה דווקא בשבת.

(באיזשהו שלב פשוט אמרתי לה שעשיתי את זה למרות שלא כי לא עמדתי בהטפות שלה).

הייתי מחליפה רופאה ומתלוננת

טיפול רפואי לא אמור להתקשר בשום צורה לנטיה פוליטית או מגזרית

בתקופה שבאתי אליה

אני לא התלוננתי עליה אבל היא היתה ממש לא טובה.

(היתה עושה אולטסאונד עם דלת פתוחה, בלי וילון, יוצאת לטלפון תוך כדי, צועקת: נו תשכבי כבר. כמה זמן לוקח לך וכו)

והרופאה אמרה שזאת לא התנהגות של דתיים להתלונן והיא תבקש שיחזירו אותה🙈

בקיצור די מקרה אבוד.

שמחה שאני אחרי וזהו

וסליחה על הניצלוש @דפנה06032000 

רק רציתי להבהיר שממש לא תמיד מספיק ללכת עם מה שהרופאה אומרת, במיוחד אם יש אג'נדות מאחורה.

אני טיפוס שמעדיפה לזרום בדרכ

אבל זה כבר היה מוגזם

זה כמו שכשיצאתי מהבית חולים אחרי הלידה הרגשתי כל כך טוב

שבמקום לנסוע הביתה נסעתי לקנות עגלה...

הייתי בטוחה שאני מרגישה מעולה

תוך זמן קצר קרסתי לגמרי...

זה אשליות!!! זה היצר הרע שאומר לך לצום ושאת מרגישה טוב!

אם אסור לך- אז אסור!

הספקות.

ואת צודקת  זה מה שאמרו לי והם השליחים אז הם יודעים.

ובעזרת ה' שאצליח לכפר על החטאים ולהתפלל ולהרגיש את היום הזה גם עם טעימות כל כמה דקות

1. שאת חייבת לשמור על עצמך והעובר ולשתות שתיה מזינה בשיעורים

2. שאם מקפידים על השיעורים לפי הזמנים אז זה באמת מספיק ומזין, אז זה ממש בסדר לא לאכול רגיל כמו שהרופאה אמרה

מניסיון, זה לא קל אבל זו המצווה שלך כרגע

לק"י

את יכולה לשאול בקבוצת ווצאפ של כושרות, אבל לא בטוח שיענו מיד.

(הם שואלים לפי מי הפסיקה שאתם הולכים לפיה/ ספרדים/ אשכנזים).

ספרדית כי אין חזקת חלבי/ בשרי

כמו שבשאלות רפואיות שואלים רופא.

יש פה דיונים בנושאי הלכה, כמו שיש פה גם דיונים בנושאי רפואה. אבל כדי לדעת מה לעשות למעשה, צריך לשאול את מי שלמד.

יש גם אפשרות לשאול בצורה וירטואלית אם זה יותר נוח (במקרים פרטניים זה פחות מומלץ כי יש יותר אפשרות לפסוק בצורה מדויקת כאפשר לדבר ולשמוע את כל הפרטים. אבל בשאלות כלליות זה כן יכול להתאים לפעמים).

אפשר למשל פה -

שאל את הרב | שאלות בהלכה, אורח חיים ודיני ממונות | דין

ובנושאי כשרות אפשר גם להיכנס לקבוצות שו"ת של כושרות ולשאול שם, כמו שיעל מהדרום הציעה -

קבוצות ווצאפ ועדכונים במדיה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות

ויש לכושרות גם סימולטור כשרות -

סימולטור כשרות - כושרות

(לא התנסיתי באף אחת מהאפשרויות, אבל כולן נראות לי עדיפות מאשר שאלה בפורום...)

אאלט לפי הרב עובדיה גם אפשר לאכול עם חלב

לאשכנזים נדמה לי שאסור

היא לא להתייחס להפחדות בתקשורת

כי הן לא עוזרות

הן לרעתנו

להחזיר את עצמך להכרה שהכל מושגח

שגם הגיונית הסיכוי לסכנה הוא ממ ש מזערי יחסית

ושה' איתך

בעיני הפחד הוא יותר מאיים מהמציאות לפעמים

אם את במרכז נגיד- יש לך דקה וחצי

אם תספיקי להגיע למקלט- עדיף

לא תספיקי- בחדר מדרגות

לא צריך לקחת ללב.

וכמה בדיחות להעלות חיוך על הפנים..

לרגע חשבתי שנפל לי טיל בסלון 
ואז נזכרתי שככה עזבנו את הסלון לפני כניסתנו לממד😂
 

כשקיבלתי את ההתראה להיכנס למרחב המוגן...

אבל למזלי הילדים כבר הכינו כמה דברים. וחלקם הודיעו שהם לא יישנו הלילה

נקווה שיהיה לנו סימנא טבא השנה למרות שעוד לא הכנו שום סימן...

את הבישולים עוד בכלל לא התחלתי. הפשרתי כמה דברים ותכננתי להתחיל היום, וכל היום לא ממש הצלחתי להתחיל (שילוב של חוסר כוח שלי, עם קטנה שרצתה אותי, וגדולים שהחליטו בדיוק להכין כרטיסי שנה טובה לכל המשפחה...). אז אמרתי שבערב אני אנסה להספיק כמה שיותר כשהם ישנו.

לא נורא, שאלו יהיו הצרות שלנו. ב"ה שהקב"ה שמר עלינו והגן עלינו מכל הניסיונות שלהם לפגוע בנו...

העליתי כבר בשרשור אחר, אבל זה מתבקש גם פה

למי שנשרף האוכל

שיישרפו אויבינו

😂

ב"ה הם כבר נשרפים... שימשיכו כולם

"והרשעה כולה כעשן (/בעשן) תכלה"

מקווה שיעבור לך מהר

זיהומים בהיריון: מהם הזיהומים השכיחים ואיך מטפלים? | שירותי בריאות כללית ,%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%92%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9F%20%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%20%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F.

מותר להתקלח במים חמים כל עוד מדובר בדוד שמש ולא יונקרס

ככה גדלנו בבית..

מקווה שלא הטעו אותי כל השנים 

מי שעם שיער ארוך לא חופף ראש, בגלל סחיטה.

אבל בחג מתקלחים חופשי

וזה אש תמידית...

אז אין בעיה לחג

(וגם אם כן- זה גרמה)

במים שהתחממו בשבת מהשמש.

אז מקלחת הרבה פעמים בשבת, אם עייפים מידי 

ולא חשמל או יונקרס מותר

ויש דעות שגם אין סחיטה בשיער אז פשוט מותר

ובחג זה יותר קל משבת ממה שאני יודעת כי מותר מים חמים

אם צריך עבורי, מתקלחת רק בגוף

כמו בהרבה נושאים אחרים, יש פה פסיקות שונות.

בדין הבסיסי יש הבדל בין פסיקת השו"ע לרמ"א (הבדל בין ספרדים לאשכנזים) לגבי האם מותר להתקלח עם כל הגוף, או רק לרחוץ איבר איבר.

ויש גם פסיקות שונות בין פוסקים בני זמננו לגבי הלכה למעשה.

וכמו שכבר הוזכר פה, זה גם משנה אופן חימום המים - דוד שמש, דוד חשמלי או חימום בגז. ובכל אחד מהם יש דיונים הלכתיים לגבי אופן השימוש, ופסיקות שונות.

אפשר לראות חלק מהדיון ההלכתי בתשובה שנכתבה פה (ואין שם התייחסות לחימום בגז שמצריך דיון בפני עצמו).

https://www.yeshiva.org.il/ask/105572

בכל מקרה, שכל אחת תברר מה הפסיקה שמתאימה להם.

אפשר לכתוב ולשתף פה מה אתם עושים. אבל מי שלא יודעת איך הם נוהגים בזה - שלא לסמוך על מה שנכתב פה כדי לפסוק לעצמה, אלא תברר בעצמה ולפי הנתונים שלהם.

אם צריך, אז שוטפים נקודתית אזורים בגוף במים קרים.

אני מתקלחת קצרות במים קרים, בלי שיער. לי זה אכן קשוח...

לכל הדעות נראה לי שמותר בחג יותר מאשר בשבת.

(הכי גרוע - מנקים קצת עם מגבון, אבל יכול להיות שכן אפשר יותר מזה...)

שווה לשאול!

אצלנו אסור להשתמש במים חמים מהברז, אבל מותר להשתמש במים מהמיחם או לחמם בסיר בשביל זה.

וגם ככה תלתלים עדיף לסרק כשהשיער רטוב.

אם יש צורך אז שוטפים את האזור שצריך שטיפה

אם אנחנו חייבים, שוטפים רק גוף

לק"י

שווה לברר מה בדיוק אצליכם.

אני מתקלחת בחג, אולי לא כל יום. אבל כן מתקלחת.

באמת לא שאלתי ברמה ההלכתית אלא הפרקטית...

נברר ונחשוב

תודה רבה!

נשמע לי קצת עיכוב ביחס למה שאני מכירה. אבל לא מבינה בזה מבחינה מקצועית.

באופן אישי כן הייתי מתייעצת עם רופא. 

זה יכול מאוד לעזור לו ולקדם אותו

מתחילים אצל רופא משפחה ותקבלי הפניה

חבל להתעכב עם זה כי התפתחות מוטורית מאוד משפיעה על היכולת של ילד להגיע ולחקור משחקים וחפצים חדשים

אולי גבולי אבל בטווח אני חושבת..

אם הוא יודע אבל בוחר ככה זה כנראה בסדר וזה מה שנוח לו.. היא כבר הרבה זמן ככה? אולי עם עוד תרגול הוא יזחל יותר על 6. פיזיותרפיה במקרה כזה לא תזיק אבל לא בטוח שדחוף. מציעה כמו @בארץ אהבתי לשמוע מה אומרים בטיפת חלב

אבל לגבי זה שלא נעמד עדיין נשמע פחות תקין.

וזה שהוא נעזר בבטן מחשיד קצת לכיוון של חולשה בשרירים של הרגליים, במיוחד ביחד עם הנתון של זחילת גחון

כיום בן שנה ו 7 וטרם הולך לצערי. למד לזחול על 6 בחודשיים האחרונים רק.

אני חושבת שזה בתווך התקין. מתייחסים ברצינות לילד שלא הולך רק אחרי שנה וחצי. אבל, תמיד טוב ללכת לפיזיו ולקבל הדרכה על מה לתרגל, איפה לחזק ולשמוע עוד חוו"ד.

במכבי אחות טיפת חלב מפנה, יש סניפים שיש פיזיו בטיפת חלב או דרך מכון להתפתחות הילד אבל זה יותר מסובך...

להתייעץ זה תמיד טוב ולא מזיק אף פעם

וחיבוקק חםם יודעת כמה שזה מתסכל ומאתגר ❤️

אבל גם רופא הילדים או רופא התפתחות של טיפת חלב.

לי נשמע שזה בטווח התקין.

לא חייבים לזחול על 6, ומצופה ממנו לדעת להעמד אבל עדיין לא חייב ללכת.

אבל נשמע שכן קשה לו, ולכן נראה לי כדאי שפיזיותרפיסטית תראה אותו אולי זה משהו שאפשר לחזק.

בגיל הזה הרבה פעמים מפגש אחד או שניים וכמה תרגילים יכולים לקדם המון (ולחסוך ריפוי בעיסוק בגיל מאוחר יותר...)

בדרך כלל לוקח זמן עד שיש תור

מקסימום עד שיגיע התור כבר לא יהיה צורך.

אחר כך לטיפול, לקח עוד 3 חודשים.

בינתיים היא הדביקה את הפער.

לבן שלי לקח אולי חודשיים, לא זוכרת בדיוק.

פזיותרפיה. וללחוץ שתקבלו את האבחון כמה שיותר מהר. לא בלחץ מטורף. אבל כן נשמע שיש לו עיכוב מינורי.

נשמע שעם עזרה של תרגילים של פזיותרפיה הוא יתחזק ויוכל להתקדם הלאה

לדעתכן זה מיותר או שעדיין עדיף לעשות בדיקה? 

לדעתי שווה ללכת פעם אחת לראות שהכל תקין ולקבל הדרכה

שמישהו מקצועי יבדוק את המצב.

וגם אם אין צורך בהמשך טיפול, יכולים לתת לכם תרגילים כדי לעודד ולקדם עוד את ההתקדמות.

קרה לי בעבר שהלכתי לפיזיותרפיה עם תינוק למרות שעד שהגיע התור כבר ישב (קבעתי את התור כי לא ישב יציב), נתנו לי כמה תרגילים לחיזוק השרירים הקשורים ולא היה צורך בהמשך מעקב.

(הכל בהנחה שאין לך מה להפסיד אם תלכי, מקסימום כמה שעות, אם מסיבות אחרות מורכב לך מאוד ללכת אז לא נורא אם לא תלכי)

עדיף ללכת, לבדוק שהוא באמת השלים את כל הפערים.

ולקבל הדרכה איך אפשר יותר לקדם אותו, ולמה לשים לב בהמשך.

כשהבן שלי התעכב בהליכה וקבעתי לו תור לפיזיותרפיה. כל הזמן אמרתי שזה הדדלייו שלו להתחיל ללכת. ובאמת עד התור הוא כבר הלך.

בעיקרון דימום עם ריח לא טוב, עלול להצביע על דלקת וחשוב לאבחן בהקדם.

אם 

בהתחשב בעובדה שילדתי. מרגישה מפורקת וקשה לי לעמוד הרבה ולעשות דברים בבית אבל זה בטח בגלל שהברזל שלי לא גבוה.

אם אין לי חום או משהו זה בסדר או שגם כדאי לבדוק?

אז חשוב להיבדק

אחותי היה לה כזה דבר

היא אמרה שזה היה ריח מסריח מאוד מאוד

בהתחלה חשבה שזה מהטיטול של אחד הילדים

עד שקלטה שזה בא ממנה בעצם

ובאמת התברר שהיה לה דלקת.

היה לה גם הרגשה כללית מאוד רעה, חום, צמרמורות.

אם הריח לא נעים, אל תחכי לעוד סימפטומים לדעתי

עכשיו זה הזמן לנוח כמה שאפשר ולאגור כוחות חזרה

בדרך כלל שבוע אחרי לידה עדיין קשה לי לעמוד (זוכרת מהבריתות), ולתלות כביסה זה בכלל לא דברים קטנים, זה משהו שדורש מאמץ, עמידה ממושכת, התכופפות לסל/מכונה. בבקשה תמצאי מישהו אחר שיעשה את זה 🙏

ארוחת ערב בקטנה אני עוד יכולה להבין, את יכולה להכין את הרוב בישיבה ובסופו של דבר כולם צריכים לאכול. אבל גם זה אם אפשרי שלפחות בימים הקרובים מישהו אחר יעשה זה מאוד חשוב להתאוששות שלך.

זה היה לפני הרבה שנים, אבל לא זכור לי שהיה ריח מסריח במיוחד.

לדעתי כדאי לשאול גורם רפואי...

מזל טוב ותרגישי טוב!

לק"י

הגיוני לי שיש תקופות כאלה. אולי גדלה ונהייתה יותר דעתנית?

עכשיו גם ככה כמה ימים של חופש, אולי כשתחזור בראשון, גם תחזור לאכול.

(בת כמה היא?)

תקני כלי מתאים וגלגלת וזה יותר קל מלקפל כביסה

ואפילו לא מלכלך כמעט אם עובדים נכון

יכולים לראות קצת הבדלי גוון כשצובעים חלק

אבל החלטה שלך ..מה יותר גרוע הלכלוך או ההבדלי גוון

ככה לא יהיה הבדלי צבע באותו קיר

או אם מדובר בחדר בגודל סביר אפשר לקנות םחית בינונית ולסייד את כל החדר

לא מסובך לסייד,

רק שימי דבק נייר על הפנלים ועל התקרה למעלה שלא יתלכלכלו

על הרצפה מפת ניילון וזהו

כיף ממש לעשות את זה 

שמים עם כסא או סולם

תלוי בגובה התקרה

אם צובעים לבן וגם התקרה לבנה - כנראה לא ממש קריטי כי זה צבע זהה אלא אם כן התקרה מושחרת 

רק אם צבע הקיר שונה מצבע התקרה.

פשוט צובעים בקצה עם מברשת ולא עם הרולר.

לגבי טפטופים אני מכינה סחבה רטובה ליד ומנגבת מייד כשמטפטף אם נשאר משהו שלא הספקתי לנקות עוברת עם מרית שפכטל וזה מוריד הכל (הכי נוח להדביק עם סלוטיפ את המרית על מקל של מטאטא ואז לא צריך להתכופף ולגרד.

לא מסובך.

מה הצבע שלי הקיר?

אם לבן זה הכי פשוט.

אם לא, כנראה לא יצא הכי מדויק אבל דומה.

קונים פחית לבנה ואת הצבע בנפרד, מוסיפים לאט לאט (זה טיפות) עד שיוצא גוון דומה, ומנסים קצת בצד (הצבע נראה קצת שונה כשהוא מתייבש ).

עדיף לצבוע קיר שלם, ולא נקודתי.

כן חשוב לנקות לפני, גם אם את צובעת,

לפעמים רואים מבעד לצבע.

שלא תצטרכי כמה שכבות.

עשינו הכוונה בעלח עשה ואני הסתכלתי 🤣

יש לנו קיר גדול  שמאוד התלכלך כי הילדים אוכלים שם, אבל כל הגובה שלי ומעלה נקי, אז הוא שם פס של מסקנטייפ מגובה הלכלוך, כדי שזה יהיה פס ישר, נגיד מגובה הכתפיים שלי, רק צריך למדוד שזה ישר עם מד מטר נגיד 1.45 לסמן כמה נקודות ולהעביר פס של מסקנטייפ ( נייר לא השקוף). ואז פשוט לצבוע עם מברשת עד למטה, זה יצא ליטר בערך, קיר גדול. וזה לבן, אם זה צבע אחר אני לא יודעת להגיד אם אפשר לעשות חלק .

אף פעם לא צובעת קיר

ממליצה על מברשת קטנה ולא גלגלת

זה כן יוצר גוון מעט יותר בהיר אבל לא שמים לב

בטח שאת עושה מדי כמה חודשים טת מגיעה לכל מיני מקומות

ולא עושהמפסים

וזה יותר קל בשטח קטן

החיסרון זה רק בפינות/ אזורים צרים שעדיין צריך מברשת

צובעת עד הגובה שמגיעה עם היד, מעל זה זה כבר לא מלוכלך.

בהתחלה זה נראה אולי לפעמים לא מספיק אחיד, אבל כשזה מתייבש זה נראה בסדר גמור ומשפר מאד את הניראות.

אישית מעדיפה לצבוע עם מברשת רחבה (לא אחת ממש שמנה אלא פשוט באוחב קצת יותר מהרגיל). זה פחות משפריץ לדעתי אם נזהרים.

רק להניח קרטון על הריצפה שלא תתלכלך. ואם הפנלים קצת מתלכלכים לנקות עם מגבון/סמרטוט רטוב לפני שזה מתייבש.

אפשר גם לשים מסקנטייפ לבן כדי להגן על הפנלים, לי לא היה כח להתעסק עם זה אף פעם.

אין לי קישור קניתי בחנות..

מברשת

גלגלת

פח צבע על בסיס מים

דבק נייר

ניילון על הרצפה.

תוך כמה זמן מתייבש?

מותר לישון עם הריח הזה?

ואז טובלים בו את הגלגלת

מגלגלים קצת שלא ינזול ואז צובעים.

הגלגלת לא תיכנס לך לתוך הכלי המקורי של הצבע.

בעקרון גם אם תעבדי עם מברשת עדיף לשפוך לאיזה קופסא קטנה יותר קצת צבע כי הדלי הוא גדול וגם אמורים לדלל את זה עם קצת מים שלא יהיה סמיך מדי.

מתייבש לחלוטין תוך שעה / שעה וחצי.

לא נשאר ריח.  

יש כאלה שמבשלים עם הקליפה, סתם שתדעי..

הם רוצים רק להכין דברים "מגניבים", לא סתם לקלף דברים...

האפשרות השנייה היא לחכות לערב ולתת לבעלי לעשות את זה (כמו גם את הבדיקה והניקיון של כל הסימנים שדורשים זאת).

אם מבשלים עם הקליפה - איך זה עוזר? קל לקלף אחר כך? (האמת שאני אוהבת לאפות את זה בתנור, כדי שיהיה טעים יותר...)

מחזיקים את הסכין כמו חרב, אני לא מצליחה לחתוך.

כדאי באמת שתחכי לבעלך או תרככי,

יש מספיק עבודה לקראת החג, תשמרי על עצמך.

בכל מקרה, נראה לי שאחכה לבעלי וזהו.

עקרונית כנראה לא אכין בעצמי מעבר לסימנים - הילדים בע"ה הכינו/מכינים/יכינו...

אני קודם מבשלת ואז קילוף עם סכין

במקלף זה מסובך אחרי בישול. ערכתי למעלה 

הכי נוח לנו ולילדים

אבל גם בזה אין לנו כל כך ברירה וחייבים להתארח

יכול להיות שלבעלך לא יותר חשוב התפילה מאשר הטבילה, נשמע שאולי לא נעים לו שהפעוט השובב יפריע לאחרים בתפילה. את בעצמך כתבת שמבחינתו זה אופציה גם להישאר איתו במקום האירוח..

אולי זה ילדה חמודה/ נערה תסכים לשמור עליו?

ועוד אופציה זה ללכת כולכם למקווה ואולי יש ליד המקווה גן שעשועים נחמד שבעלך יוכל להיות איתו כמה דקות שם, תטבלי ואז תלכו כולכם ביחד לביהכנ"ס ואח"כ תמשיכי משם עם הילדים לבית של המארחים? זה מה שאנחנו עושים כשיצא לי לטבול בימי שישי.. בעלי היה לוקח את הילדים לגינה שליד המקווה ואז הייתי טובלת צ'יק צ'ק חוזרת עם הילדים לבית והוא לבית הכנסת.

קשה לי להאמין שהוא יסכים ללכת חצי שעה כי אז בעצם הוא גם יפספס חלק גדול מהתפילה וזה בעיה כי יש עוד בם גדול שהולך איתו לתפילה

להישאר בבית הוא אמר כי ככה הפעוט יוכל לשחק והוא יוכל להתפלל ורק לשים עין

ר"ה שעבר כמו משוגעת עליתי חצי שעה עם תינוק בן חצי שנה צורח במנשא. ועגלה

אה, וזה היה לילה שני של ר"ה.

קיצר הגעתי למקווה (באיחור)

הבלניות הצדיקות הרגיעו אותי

הנקתי אותו והוא נרדם. שם.

חיכו לי.

נכנסתי טבלתי.

וחזרתי טהורה ועם תינוק ישן בעגלה

לא יודעת למה מספרת את זה

זה היה משוגע אבל לא היה אופציה אחרת

גם לי היה ברור שהוא נשאר להתפלל בישיבה..

בהצלחה רבה רבה 

ויש עוד תינוק שברור שיבוא איתי

אלופה שהלכת! נראה לי שאם זה היה יוצא ביום השני של החג או בליל שבת הייתי מוותרת מראש

ויישחק עם הילד בגן שעשועים קרוב עד שתסיימי

זה הלכה לגמרי שבמקרה שיוצאת טבילה הגבר לא ילך לתפילה..

המארחים יחשבו שהוא בבית כנסת...

שעם הרצון שלו יש סיכון של דחיית טבילה?

מבינה את התחושה שלך,

באמת מרגיש קצת אטום ולא מתרגש לקראת זה

חיבוק ♥️

ולא נראה לי שזה יותר מידי מעניין אותו

אני עובדת על עצמי לא להיפגע יותר מדי (בינתייםלא כל כך מצליחה..)

אני חושבת שיש גברים שקשה להם להבין את הסדר עדיפויות בדברים האלה... לא כי חס וחלילה הוא לא רוצה את הטבילה והקירבה אלא כי חינכו אותם המון המון שנים על חשיבות התפילות בימים נוראים וזה נראה להם פשוט נורא להפר את זה. זה סוג של סוויץ' בראש. לי היה עם בעלי בעניין אחר על תפילות יום כיפור שאמרתי לו שאני חושבת שלפי ההלכה הכי חשוב הצום של האישה יותר מהתפילות של הגבר ושעדיף שיעזור לי בבית עם הילדים מאשר שהוא ילך לתפילות(בהריונות וכשהם קטנים וכו'). והוא אמר לי שהוא לא חושב. אבל הוא באמת הלך ושאל את הרב שלו והרב שלו אמר שאני צודקת ובעלי אמר שרב עכשיו הוא יודע את זה ושהוא לא ידע את זה לפני.... והאמת זה עשה לו סוויץ' בראש. גברים מאד שכליים וקשה להם לפעמים להגיע לבד למסקנות האלה מה סדרי העדיפויות הנכונים בחיי הנישואים מול נושאים כמו תפילות וכו'.

אולי תגידי לו שידבר עם הרב שלו על זה מה כדאי שיעשה?

באור יותר טוב

באמת חשבתי לבקש שישאל את הרב שלו (אני חוששת שאז הוא עדיין יחליט שהוא לא הולך לתפילה ונשאר עם עוד בבית ואז זה יוצר בעיה גם מול הילד הגדול וגם מול המארחים)

האמת שהוא ממש הוריד לי את החשק לטבול ולהיות איתו, תודה לה' שיש לי הזדמנות לעבןד עכשיו על המידות שלי

איך את מתאמצת לראות את הטוב ולא לכעוס!

שה' יברך אותך!

זה חלילה שהוא לא רוצה אותך או את הקרבה פשוט יש פה סיטואציה שקשה לאכול, באמת! גם לך וגם לו... 

טבילה אחרי לידה ממילא זה מצב רגיש.

יש אנשים שמתקשים להתמודד עם בלתמים ובעיות או שינויים.

אז שילוב של חג ארוך+ אירוח מחוץ לבית+ טבילה יכול להיות קשה להכלה בשבילו או בשבילך.

יכול להיות שהזמן יעשה את שלו, ובימים הקרובים הוא יבין שזה לא סוף העולם, ויכול להיות שעדיין יהיה לו קשה עם זה.

אם הוא מבין שאין לך ברירה אחרת, הוא יודע שהטבילה תלויה בו. אם הוא עומד בסירובו פשוט הייתי משחררת.

לא הייתי שמה במשוואה תפילה מול טבילה, כי העובדה שאתם מחוץ לבית בהחלט משפיעה פה.

ממילא זה לא שיש לך אפשרות אחרת, לפחות שיהיה בהסכמה.

שכן ישאר בבית ופשוט יגיד שהוא לא מרגיש טוב כמו שמישהו כתבה כאן וכך ישמור על הפעוט.

או שאת תגידי לו שזה ממש חשוב לך ואולי הוא יותר יצליח לראות את זה ויוותר הוא?

או משהו אחר שהציעו כאן כמו גן שעשועים ליד? 

או בלנית שתפתח לך מאוחר יותר אחרי התפילה או אחרי הארוחה ואז הוא ישמור עליהם ואת תגידי שאת יוצאת לסיבוב עם התינוק להרדים?

אני אישית לא הייתי דוחה... זה חג ארוך ולקבל חיבוק ועוד אחרי חודשיים ועוד במצב מלחמה שלכי תדעי מה עם אזעקות או סתם לחבק ולקבל כוח או שבכלל יהיו עוד הגבלות או לא יודעת הכל יכול להיות במצב הזה של מלחמה והייתי טובלת הכי מהר שיכולה. ומסבירה לבעלי הכל ומבקשת ממנו ממש חזק את זה.

בהצלחה לך!

לא הייתי דוחה טבילה

יש בזה משהו מאוד חזק לא לדחות

כשדחיתי מאילוצים זה היה חוויה לא טובה בכלל..

מאז יצא לי שהזמנתי בייביסיטר כדי ללכת/

ללכת חולה/ להיכנס לשבת עם בית מלוכלך אבל ללכת ואף פעם לא הצטערתי..

אני בעד למצוא כל פתרון ולא לדחות

לא משנה למה הוא לא מבין ולא יוצא מגדרו מבחינתך..

ולהישאר ולהגיד שהוא עם כאבי ראש זה אחלה ממש!

או שיתפלל במניין טיפה יותר מאוחר?

להישאר ולהגיד שכואב לו הראש או להתפלל במניין מאוחר יותר זה פתרונות שתלויים בבעל, ואם זה לא מתאים לו, אז זה פוגע בשלום בית.

כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.

אם לחץ לטבול בזמן גורם לסכסוך ועוגמת נפש בין בעל לאשתו, אז מה התועלת?

לפעמים אין כוחות נפש לבעל או לאישה לכל זה, ואם מגיעים להסכמה משותפת לדחות, זה גם בסדר. בסוף הקשר לא תלוי בעוד כמה ימים מותרים או אסורים, אלא בדרך להגיע לשם. לפעמים ריחוק הוא בשביל קירוב ולחץ עלול להוביל לתוצאה הפוכה של התבצרות בעמדה וחוסר מוכנות להתמודד.

זה מצב שונה ממצב שלאישה יש אילוצים שתלויים בה, והיא בוחרת אם לוותר או להתמודד, מה שהיא תבחר זו החלטה שלה. זה לא כמו שהבעל צריך לבחור האם להתמודד ואיך.

אז אולי בגלל זה קל לי להסכים

(זה החלטה שלי ושל בעלי ביחד שמוסכמת על שנינו)

שדיברנו שוב היום. כבר נרגעתי מהפגיעה והחלטתי שמה שהוא יגיד מקובל עלי גם אם זה אומר לדחות את הטבילה בשלושה ימים

הוא אמר שהוא יקח את הילד לבית הכנסת ויהיה איתו שם

תודה לכולן על הרעיונות והעיצות

ממש לא משהו מלחיץ

נשמע שזה מבנה של השילייה, שעלול להוביל להיפרדות שילייה, iugr, לידה מוקדמת...

כתבת למטה שהפנו אותך לגנטיקאי וכו'. הם שולחים כל הריון בסיכון לעשות את כל הבדיקות האפשריות.

המעקב שכתבת שאמרו לך לעשות חשוב מאוד! הגיוני שהוא יהיה ''סתם'', אבל עדיף לא לקחת בזה סיכון, כדי לא לבכות על זה בדיעבד.

ממליצה לך ללכת לרופא ולשאול בשביל מה כל הבדיקות, ומה יצא מזה. אולי באמת יש צורך לבדיקה ספיציפית.

אני, במקרה אחר, לא עשיתי את כל ה5 בדיקות ששלחו אותי לעשות.

אין דרך חזרה למשך 3 חודשים (נראה לי זה התוקף שלהם)

אם זה עושה לך מצבי רוח זוועתיים, או דימומים

זה רק לחכות שההשפעה תעבור

ואין דרך לדעת מה יהיה חוץ מלנסות

לאחת יכול חהיות זוועה

לשניה- כלום

עכשיו נותר להחליט אם שווה לך את הנסיון ל3 חודשים.

ואין בעיה לשים התקן לזמן קצר!

גם לחודשיים

השיקול הוא רק כלכלי

כן, התוקף של זריקות זה 3 חודשים.. לא בטוחה שרוצה לקחת סיכון למצבי רוח משוגעים, דימומים פחות יפריע לי, כרגע.

לגבי ההתקן- קודם כל גם שיקול כלכלי זה שיקול... אבל יש בו עוד כמה אלמנטים שמרתיעים אותי

הוא אכן שיטה למנוע הריון על ידי המנעות בימים הפוריים.

ולמי שבקיאה בה מאוד זו דווקא שיטה יחסית בטוחה

ודרך אגב, בכל האמצעים ההורמונליים אין ימים פוריים בכלל...

שיטת שמ״פ עם דיאפרגמה, שקפים, קוטל זרע.  

כי זה בכלל לא אותו דבר

מי שמיומנות בשמפ, בימים הפוריים, בפרט בליל הטבילה, משתמשת באמצעים נוספים כדי להיות ביחד.

השמפ מאפשר לצמצם למינימום את השימוש בדיאפרגמה למשל.  רק לימים הפוריים.   

אוף אני אבודה.. חשבתי שבזריקות זה יהיה מתון יותר..

מתסכל הקטע הזה של אמצעי מניעה!!

שנים לא מנעתי וזה היה בהחלט חלק מהשיקולים, כרגע אני חייבת למנוע וההורמונים האלה גרועים גרועים גרועים

התופעות אמורות להיות קשות יותר, לפחות בהתחלה, כי מזריקים כמות של חומר שאמור להספיק ל3 חודשים...

שווה גם לתקופה קצרה וגם נותן שקט ושפיות

במיוחד שאת אומרת שדימומים זו לא בעיה (הכוונה להסתגלות)

אני צריכה מניעה עם אחוזי מניעה מקסימליים לכן לא אלך על שקפים/ קוטלי זרע וכו.

מבינה שאין מנוס מהתקן, מבאס, כי יש לו את החסרונות שלו שכ"כ רציתי להימנע מהם...

תודה בכל אופן לכל מי שענתה והתייחסה.

שנה טובה!

אבל אם היא לא נלחצה כנראה שזה לא מלחיץ