פורום הריון ולידה (עמוד 380)

תבדקי שוב עוד כמה ימים

ואם קצת שתיתי יין  ולקחתי כדור של דלקת גרון, אז זה ממש נוראי או שזה לא קריטי בשלב שלפני האיחור ? 🙈

ומה עושים עכשיו חוץ מלקבוע אולטרסאונד לדופק ?

הייתי הולכת למרפאה לעזרה ראשונה

וחיבוק. סיוטטט כאבי שיניים

החומציות של ההקאות גרמת לשחיקה בשיניים

כמובן זה שבקושי צחצחתי ההריון עצמו גם 

אחרי כל הריון יש לי סדרת טיפולי שיניים ועכשיו אני מחברת

איזה קטע 

יום שלישי הכוונה מחר?

אם מדובר בעוד שבוע, אפשר ללכת לעזרה ראשונה מחר. מוזר שביום שישי לא עשו לפחות את זה..

תרגישי טוב!

כאבי שיניים זה סבל

לק"י

זו הסיבה הרשמית שקראנו ככה לבת שלנו.

(אני אהבתי את השם בלי קשר. ובעלי לא רצה. חיפשנו שמות של ירושלים, וגילינו שזה אחד השמות).

כינוי של ירושלים?

אני מצאתי שכתוב "ארץ הכרמל" ככינוי לא"י אבל לא מצאתי מקור לכינוי של ירושלים 

וזוכרת שראיתי שכתבו שזה מופיע בספר של הרב קוק.

אני אנסה לחפש מקור.

והריחות....

עם גקוזי ובריכה

בכולם יש ארוחה בליל שבת בטווח זמנים המתאים להגיע אחרי תפילת ערבית של שבת

בכולם יש ארוחת בוקר בטווח זמנים המתאים לחוזרים מתפילת שחרית (לסיים את התפילה עד 10.00 פלוס מינוס)

ארוחת צהריים (וגם שתהיה מאוחרת, כי שובעים בארוחת הבוקר הגדולה והמגוונת) - את זה יש במעט מלונות. כאן נדרש לבדוק פרטנית.  

ולא מכירה פרמין האמת

ניסית גינגר? דברים מלוחים?

לא להישאר עם בטן ריקה?

והרבה כוחות!!!!

כתבתי תגובה בהקשר למישהי, אם מעניין אותך לראות

סיוט, אני שבוע 8 וגם בשוק מהתופעות - הריון ולידה

בהריון נותנים בונג'סטה, זה מיוחד לבחילות בהריון, לרוב זה עוזר.

מקווה שגם לך!

את חושבת שאני צריכה לחזור אליו ולבקש משהו אחר?

החלטתי שלא מסוגלת לסבול עוד

באמת לא טוב זמן ממושך אבל ברמה של חודשים.

באופן אישי קיבלתי פראמין ולא בונג'סטה כי הנקתי במקביל, ובונג'סטה לא בטוח בהנקה.

אבל כמובן מסתייגת שאם את לא מניקה עדיף בונג'סטה כי בכל זאת ייעודי להריון ואמור להיות יעיל יותר (אם כי יקר בהרבה).

מצאתי עכשיו חוברת שמסבירהמכל מיני דברים על הבונג'סטה (כמו תופעות לוואי ותרופות דומות)

הנה קישור

20250429075021.pdf

בחודש אייר, בתוך שבועיים מתלכדים להם כמה תאריכים חשובים עבורי:

פסח שני ("חג ההזדמנות השנייה) 

גטולדת (תאריך הגט) (9 שנים!!)

ולהבדיל - שבוע אחרי זה יש לנו יום נישואין 7 ב"ה!!

מי שחישבה גילתה שהייתי גרושה בדיוק שנתיים ושבוע 

ומתוכם (מאז ערב ר"ה) כבר הכרתי את בעלי

שזה ממש ממש ממש כהרף עין בסטטוס הזה. 

אז בא לי לספר את הסיפור, הנס הגלוי שלי (כן, קוראים לי גלויה כי אני נ"ס גלוי)

וגם מקווה שבע"ה עד אז העיצוב הגרפי של הספרון יהיה מוכן...

(בהשתדלותי הרבה, אמן)

אז... מי תרצה להיות בזום איתי? 

משהו פתוח, לא צריך לפתוח מצלמות או לכתוב ניק  

אני אפרסם בעוד מקומות אולי. 

אז... מה את אומרת? בא לך?

או שיש כוונה אחרת לזום כזה, כוונה שאיננה (רק) פרסומי ניסא?

התחתנתי מהר ב"ה, זה נס כי יש לי חברות שנתקעות שנים. 

והסיבות הן גם נס - היו לי "נתונים" ו- גרושה, OCD, - הפרעה טורדנית כפייתית,  והעובדה שב"ה המשכתי ללכת עם כיסוי ראש. 

ולמרות כל זאת התחתנתי מהר, (עם רווק, אפילו שמראש לא חשבתי)

ודי מהר נכנסתי להריון. 

אז לא הבנתי איך זה מוריד מהנס?

אני רוצה לספר כדי שנשים יקבלו כח מהמסע והשירים שלי

וחוץ מזה - בקרוב יהיה אפשר לרכוש את הספרון.

אבל המטרה העיקרית היא מה שכתבתי- לחזק. 

יש ניסים גלויים, שבאמת מנוגדים לטבע, שאנחנו כבר שנים לא חווים.

ויש ניסים שבתוך הטבע, ניסים שהם לא שבירה של חוקי הטבע, אבל דרך ההתבוננות עליהם רואים את יד ה' פועלת במציאות (כמובן שזה תלוי בתפיסת העולם שלנו אם לראות את יד ה' או לחשוב שהכל קרה בלעדיו...).

אני יודעת שזכיתי לקפיצת הדרך.

שבזכות מישהי ששיתפה סיפור אישי לחיזוק, והחלק שהיה רלוונטי לי היה רק פסיק מהסיפור, משפט, קיבלתי כח לעבור ניסיון מאוד מאוד קשה שהיה לי, משו שאני לפחות מגדירה נס, ביחס לעצמי ולמקום שהייתי בו אז

זהמשו שבדרך הטבע כנראה לא נחשב ככזה, אבל אני ראיתי בבחורה הזו שליחה מבורא עולם להריץ אותי מהבור. אם היא עברה את זה והיום מספרת את זה ככה כמשפט בעלמא שהוא רק פיפס מכל הסיפור, כנראה גם לי יש כח.

וזה רק משפט, שבכלל לא היה עיקר הסיפור

וזכיתי ב"ה

אז רק לחזק את @גלויה, אי אפשר לדעת באיזה אופן המילים שלך ישפיעו וישנו חיים לאנשים. 

במילה 'נס' כדי לתאר אוסף של צירופי מקרים 'טבעיים'? או כדי לתאר צליחה של נסיון/משבר אישי שהרבה כבר עברו אותו קודם?

למשל חז"ל אמרו 'קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף', למרות שמלא מלא מלא אנשים התחתנו ומתחתנים. עדיין, עבור רווקים( וגם לא רק רווקים) שמחכים זה בהחלט מרגיש כמו נס כשזה כבר קורה.

זה מפריע לך כשמתארים חתונה כנס פרטי? 

כדי לקבל חיזוקים או השראה

תודה ששיתפת!!

ב"ה שהתמלאתי

לגבי זום- נשמע רעיון מעניין. חושבת ששמעתי אותך פעם באיזה פודקאסט? והיה מעניין וריגש אותי מאוד, יצאתי מהשמיעה בפה פעור.

לא יודעת אם אצליח לפנות את עצמי לזום כי אני מרגישה עומס ולא מפנה את עצמי להרבה זומים שמעניינים אותי... אבל תיאורטית הייתי שמחה.

כן, השתתפתי פעם בפודקאסט של מיכל כהן חי בהקשר של תשעת הימים. 

תודה על המילים, ריגשת אותי!

בגדול לחלק ספורט לשניים - אירובי וכוח.

אירובי עובד על סיבולת לב - ריאה, קצב לב. יכולת לעבוד עם דופק גבוה. זה הספורט ששורף הכי הרבה קלוריות, אבל הוא לא עובד על שריר.

זאת אומרת, הוא יכול לעזור לירידה במשקל מבחינת הורדת קלוריות, אבל הוא לא "נותן צורה".

בתוכו אפשר לכלול ריצה, שחייה, אימוני אינטרוולים וHIT למיניהם (תרגילי אירובי שמתחלפים כל דקה).

לעומת זאת, יש אימוני כוח. שהם שורפים מעט קלוריות יחסית, אבל תורמים לעיצוב וחיטוב של השריר.

למשל: הרמת משקולות, כפיפות בטן, סקווטים. אימונים עם גומיות ואביזרים שונים.

לרוב ההמלצה היא לשלב בין השניים, כי הגוף צריך את שניהם.

לק"י

צריך לדעת לעשות נכון.

ואני חושבת שצריך לבדוק שאין הפרדות בטנית.

חולצות, מכנסיים, פיג'מות, ופשוט מניחים בהן את הבגדים לפי המיון. חולצות מכופתרות - כן תולים.

לבנות קנינו לאחרונה מגירונים של כתר, והם מתפקדים כסלסילות (רק לגדולה יש ארון והיא מקפלת את בגדיה).

יש עוד משהו לא מובן?

יותר גדולות?

מידות כמו s,m?

(התחלתי היום לעשות את זה בבגדים של הקטנים וזה נראה בסדר, אצל הגדולות לא יודעת כמה זה יעבוד.. נראה לי שזה יותר מסורבך כי הבגדים גדולים יותר..)

אולי תניחי להן בסלסלה או על המיטה ושיהיו אחראיות רק על הבגדים שלהן?

חוץ מהחולצות המכופתרות כאמור. הוא במידות 18-20-s (הוא גדל בקצב, אז לא עוקבת אחרי המידה המדויקת שלו...).

הבגדים נכנסים בסדר.

הגדולה כן מקפלת את בגדיה, כי חשוב לה שהם ייראו יפה. לפעמים גם הבנות שאחריה מקפלות בתוך המגירות, כשנחה עליהן הרוח שיהיה יפה.

אם קשה לך לקפל כביסה והרעיון של סלסילות לא מסתדר לך - תני לגדולים לקפל לעצמם... (עד הקיפול או המיון לארונות אני מניחה את הבגדים ביחד בסלסילות. סלסילת בנים וסלסילת בנות ולבכורה יש סלסילה משלה.)

בוגרת ואחראית וששאר הבנות לומדות ממנה

יכולה לשלוח לך תמונה של המיטה שלנו בחדר אורחים😅 איך זה עובד? צוברים ערימות ומתייחסים אליהם פעם בשבוע שבועיים.

אחד הדברים שאני לא מצליחה להשתלט עליהם בבית.

כמה זמן אתם יושבים לידו?

(גם הגדולים אוהבים שאני יושבת לידם, אבל יכולים להירדם בלעדי).

אני יכולה לשבת לידו כמעט שעה.

הוא לא יכול להירדם בלעדי, אם אני לא במיטה לידו הוא בורח ומשתולל. 

וגם בגיל יותר גדול.

והם ישנים במיטות תינוק, אז לא יוצאים כל רגע.

אצלינו היה ממש ככה, נורא ואיום, סיוט כל השכבה, ברגע שגמרנו עם השנ"צ ההשכבות הפכו להיות חלום.

לא יודעת איך להמליץ לצלוח את התקופה הזאת כל עוד השנ"צ לא תלוי בכם אלא במסגרת, אבל לעודד אותך שילד שפשוט לא ידע להירדם בכלל בשום שיטה כולל יעוץ שינה שלקחנו, כיום נרדם תוך חמש דקות בשבע בערב.

ויש ילדים שגם בלי שנ"צ מתקשים להירדם לבד.

אני כן מסכימה, שאם לוקח לו שעות להירדם והוא לא עייף, הגיוני שזה בגלל השנ"צ. ואז הייתי משחררת, שיישן מאוחר עם פחות מלחמות.

הוא היה גמור מעייפות, וניסנו להרדים אותו בלי שנשב לידו.(לא צלח)

ורק שהיינו לידו הוא נירדם תוך 10 דקות בערך. 

זה לא בעיית שינה.

למה חשוב לכם לגרום לו להירדם לבד? במיוחד אם זה 10 דקות אם זה שעה כנראה שהשעה שאתם מרדימים אותו מוקדמת מידי.

אני יושבת ליד ילדים גדולים בהרבה.

אגב הכי כיף לי לשבת עם ספר קריאה שאני אוהבת ולקרוא בשקט ליידם.

לפעמיים זה יכול באמת לקחת 10 דקות ולפעמים שעה שלמה, חשוב לי שהוא ירדם לבד בגלל שיש לי עוד שני פעוטים בבית, בן חודש ושנה וחודש, ותודה להשם(בלי תלונות ) זה 

קצת מאתגר. פתאום הם רוצים בקבוק ואני צריכה להכין להם והוא בורח לי מהמיטה אחרי שנראה שהוא כמעט נרדם. 

יכול להיות שבתחושה שלך הוא גדול ובגלל זה את מצפה שירדם לבד אבל בפועל הוא קטן גם אם יש לו 2 אחים קטנים.

בזמן ההרדמות את לבד איתם או שבעלך איתך ואפשר להתחלק בין הילדים?

בעלי השתדל להיות איתי, אבל הוא חייב לחזור ללמוד בכולל, ואני אצטרך להשאר לבד. 

אם זה הגיל ועדיין מוקדם מידי בכדי לצפות מימנו להשאר במיטה, אז אני פשוט אשחרר ואנסה לראות איך אני מרדימה את כולם ביחד, או לנסות להרדים את הקטנים לפני קצת

בכדי ששעת השינה שלי איתו תעבור יותר בכיף .

מקווה שזה בסדר להגיד...

לי יש בן שלוש ובת שבעה חודשים, ואני משכיבה לבד חלק מהשבוע. וזה קשה מאד מאד

הילדים ואני משלמים על זה מחיר כבד.

בדיוק השבוע אמרתי לבעלי שזה לא יכול להמשיך.

את בכלל עדיין במשכב לידה

זה שעות שתינוקות לא רגועים בד"כ

ילד בן שנתיים וחצי זקוק לאיסוף בסוף יום, ואם לפני חודש נולדה לו אחות אז יותר מתמיד.

היו תקופות שבעלי הלך ללמוד בערבים, אבל ברוב השנים מאז שיש לנו ילדים (ובעצם גם לפני) - הוא נמצא בבית בשעות האלה. כי הוא אבא בנוסף לכך שהוא אברך/לומד תורה. ויש לו אישה שלרוב לא מצליחה לבד להשכיב את הילדים - וזה נורמלי שהיא לא מצליחה.

פותחת יקרה, מציעה לכם לחשוב שוב על הנקודה הזו. במיוחד שאת באמת עדיין סמוכה ללידה. (אני בשלב הזה אחרי לידה רק התחלתי לחזור בקטנה להשכבות - ילד אחד בכל פעם, זמן קצר... זה באמת קשה!)

והוא יכול אחרי ההשכבות ללכת ללמוד. אם תעשו את זה ביחד רוב הסיכויים שהן לא ייקחו זמן רב, ויהיה לו מספיק זמן ללמוד בערב.

זה לא הירדמות עצמאית, אלא להישאר במיטה ולא לצאת.

אצלי בגיל הזה היו במיטות תינוק. היה שלב שכבר ידעו לצאת לבד מהמיטה (אל מיטה של אח שהיתה צמודה), אבל זה פחות זמין.

אם את יושבת לידו, הולכת כשיש לך צורך כמו להכין בקבוק לתינוק, ואז חוזרת לשבת לידו.

את יכולה להסביר לי שצריך להישאר במיטה, ולחזק אותו אם הוא לא יוצא. במחמאות, פרס קטן, סיפור מוקלט שהוא שומע רק אם שוכב יפה במיטה וכד'

סיפור מוקלט? יש למגזר החרדי משהו? 

לשים לו סיפור לשמיעה.

זה יכול להיות מיוטיוב, ספוטיפי, דיסק.

הרעיון זה להשמיע לו, בלי להראות לו סרט או משהו.

אבל לדעתי מתאימים לילדים גדולים יותר.

יש סיפורים של ניקית מהפורומים @קיווי (רבקי פרדימן). שמעתי שיש גם בינוש חסידוש. ויש קלטות ישנות של לאה פריד ושרה קיסנר, שאפשר כיום להשיג בדיסקים...

כי נכנסים מראש למודעות שעכשיו זמן השכבות, ולא מתכננים שום דבר אחר לזמן הזה.

אני יושבת לידם ושרה שירים, לפעמים מיניקה את התינוקת תוך כדי. אצלי יש גם גדולים יותר, אז הם מבקשים סיפורים (זה יותר מאתגר משירים, כי צריך לחשוב מה לספר, וזה גם יותר מעורר).

באמת בגיל הזה עוד קשה לצפות שהילד יישאר במיטה מרצונו הטוב... בדרך כלל זה משתפר בסביבות גיל שלוש וחצי-ארבע, כשבאמת אפשר להסביר לילד שעכשיו זמן לישון. (אבל גם אז זה לא מבטיח שהוא יקבל על עצמו את הגזרה...)

 ישן צהריים במעון. גם המתוקי שלך היה בורח מהמיטה כל הזמן ועושה בעיות בשינה?

כיום בדיעבד הייתי משכיבה אותו בשעה מאוחרת יותר, אבל אני לא בטוחה כי השכבתי אותו לפי סימני עייפות מובהקים.

היום אני ממש מתחרטת על ההשכבות האיומות שהיו לנו אבל לא יודעת מה הייתי עושה אז אחרת  

היה סיוט, בגיל שנתיים ושבע הוא כבר לא היה בורח מהמיטה אבל בהחלט הייתי צריכה לשבת לידו בחדר כל ההשכבה שעה, שעה וחצי, שעתיים. בגיל קטן יותר הייתי צריכה לשבת ממש לידו שלא יקום. 

התייעצנו עם יועצת שינה, היא אמרה שזה סימני עייפות מובהקים והציעה אפילו להקדים שעת שינה, מה שהאריך את זמן ההשכבה עוד יותר.

מאז למדתי שילד מתחיל להיות עייף עוד לפני שהוא ממש צריך לישון ושבכי ועצבנות יכולים לנבוע ממגוון סיבות ולא רק עייפות וגם אם הם מתגברים בשעה מסויימת בערב זה לא אומר שהילד זועק לישון. וגם שיפשופי עיניים ופיהוקים יכולים להתחיל שעתיים שלוש לפני זמן השינה והכל בסדר. איך גיליתי את זה? כי כשהילד בבת אחת הפסיק לישון צהריים אז סימני העייפות האלה הופיעו בשלוש במקום בשש (כשהם היו מופיעים בשש הילד גם נרדם בעשר, כן?) ובשלוש אפילו לא עלה על דעתי להשכיב אותו, בשש וחצי שבע הילד צנח למיטה ונרדם תוך עשרים דקות, למחרת זה ירד לרבע שעה, אחר כך תוך כמה ימים הוא למד להירדם ממש תוך דקות בודדות. וכשכל כך קל לו להירדם אז הוא גם לא חייב שאני אשב לידו. הוא מבקש מעצמו ללכת לישון כשהוא עייף, הוא שמח להתכרבל במיטה ולשקוע בשינה, חלום שלא דמיינתי לפני שנה.

כיום כשהקטן שלי (בן שנה וחצי) רוצה לקום אני לא מתעקשת, פשוט מוציאה מהלול ומחזירה שוב אחרי עשר דקות.

יש פעמים שהלוואי שהיו אומרים לי בי והולכים לישון אבל אני מבינה שזה ממש צורך שלהם

לסיים את היום איתנו, להירדם כשאני מלטפת אותם

לילה זה פרידה..

תנסי להנות מההרדמות.. זה יכול להיות הזמן הכי מקרב ביום. לשכב לידם במיטה ולדבר על היום שהיה 

עכשיו אני קוראת שהוא הבכוא שלך ויש לך עוד 2 מתחתיו.. וואו זה באמת קשוח

אצלי הקטנה בת שנתיים ו3 והיא התינוקת מבחינתי

בגלל שהוא הבכור את מצפה דברים שלדעתי לא מותאמים

או למצוא את הדרך להשכיב את שלושתם לבד- חלק ישחקו ואת מרדימה אחד אחרי השני

תראי את מי יותר קל להרדים ראשון ואולי אותו להשאיר לסוף

או שמישהו יהיה איתך בהשכבות. זה באמת ממש קשוח להרדים 3 כאלה צפופים 

לדעתי השינוי קרה כשהתחלנו לשחרר

הרבה פחות נעולים על הספר

התחלנו להשכיב לישון כשראינו שהוא עייף ולא לפי השעון.

וזרמנו עם איך שנח לו.

ככה גם בחוויה שלנו ההשכבות נהיו קלות יותר וגם הוא חווה אותם כמשהו נינוח ונעים

היום בן שלוש וקצת ונרדם לבד ובקלות.

וגם זה היה תהליך...

קודם כל אני מציעה לבחון את השעה שאתם מרדימים אותו, ילד בגיל הזה ששונצ במעון-ילך לישון מאוחר יחסית, ראיתי שכתבת שיש לך עוד שני קטנים-אולי לנסות להרדים אותם קודם. כשלמדנו לשחרר את הציפייה בשמונה הילד כבר יישן-זמני ההרדמה שלנו פחתו משמעותית. אני לא מכניסה אותו לחדר לפני שמונה וחצי -תשע, תלוי ביום וכמה הוא עייף.

דבר נוסף-שלושתם ישנים באותו חדר? כשלמדנו את הילד שלנו להרדם לבד התחלנו מללמד אותו לשחק לבד בחדר לפני השינה, ואז אנחנו באים כדי להרדים אותו, זה גם קיצר את זמני ההרדמה, לא הייתה לנו שום בעיה שהוא יצא מהמיטה, פשוט הסברנו לו שאנחנו יושבים איתו רק כשהוא שוכב במיטה, והוא יכול להמשיך לשחק ואנחנו נבוא עוד מעט... אבל אם הוא עם עוד שני תינוקות בחדר זה כנראה פחות מתאים.

באיזה שעה את משכיבה אותו לישון?

בת שנתיים +

מאז שעברה למיטת מעבר צריכה לשבת לידה שתירדם זה יכול לקחת 40 דקות בכיףףף ולפעמים אפילו הרבה יותר 

זה לא נוח לי בכלללל, שעה שלמה שיש לי מה לעשות בה,

ותכף צרכה ללדת איך אני אשב לידה שעה שלמה לבד בערב??

מבינה, שעדיף לי פשוט להפוך את ההרדה למשהו כיפי יותר ולא לאיזה מטלה שאני צריכה לסיים בשביל להתפנות בשביל שאר הדברים,

מעודד אותי לשמוע שזה לא רק אצלי  שהוא חייב שישבו ליידו, סביר להניח שזה העניין שהוא פשוט עדיין קטנציק ואני צריכה סבלנות ובסוף זה יקרה ב"ה. 

אני אנסה להרדים את הקטנים לפני או לנסות לראות איך אני משלב אותם בתוך ההרדה שלו.

אין בעיה להשכיב תינוק בהטייה.

ככה זה גם בסלקל, טרמפולינה וכו'.

התינוק לא יושב ככה זקוף, הוא שוכב ונשען על העגלה.

עדיף שיהיה גם מצב של שכיבה מלאה, אבל אם הוא ישן במקום אחר אז זה בסדר.

 אם יש הטיה אחורה של הגב זה בסדר

אם זה ממ ש90 מעלות אז לא..

כמובן לא מושיבה .יש אפשרות לעשות הכי למטה שזה כמעט שכיבה עם מעט הגבהה

לא יודעת איזה טיוליון יש לך אבל זה אמור להיות

(בהנחה שיש לי עגלת אמבטיה)

משכיבה על הבטן עם הראש לכיווני וככה הם רואים עולם ועל הדרך מפתחים חגורת כתפיים.

הקטנה שלי בת שבעה חודשים ונאלצתי להעביר אותה לטיולון, אבל היא לא יושבת בו. היא שוכבת על הבטן או לחילופין על הברכיים ומחזיקה בידית.

באמבטיה אבל היא אטומה מהצדדים ודי גבוהה אז הוא יראה פשוט את הדפנות

תודה לעונות, נראלי אחזיר לאמבטיה

הראשונים.

באמבטיה הרגשתי שהוא יותר בטוח. ולקח לו זמן להתרגל לטיולון. אבל-

1. הוא כבר מתהפך לשני צדדים ב"ה וממש חששתי שפשוט יעוף מהאמבטיה.

2. ב"ה הוא שמנמן והאמבטיה אמנם יחסית גדולה אבל נראה לי כבר מלאה את יעודה.

3. אחרי כשבוע הוא התרגל לטיולון וממש כיף לו שם. הוא רגוע ושמח.

על הבטן הוא נמצא לאורך כל היום בלול/ברצפה.

בעקרון יש הגבלה באמבטיה עד גיל חצי שנה/עד משקל מסוים.

אני בד"כ במיוחד תינוקות של חורף לקחתי את הזמן עם המעבר. אבל עכשיו אני דווקא מרוצה מהשינוי.

מה שכן פתאום הוא כבר פחות מרגיש לי בייבי קטן

אז אמבטיה הז סכנת נפשות

בטח לא שוכבים על הבטן

רק על 6 או יושבים

סתם מציינת כי זה נכון רק לתינוק עשוד לא יןדע לשבת-לזחול-לעמוד..

לי יש 5/6 לא זוכרת

ובטיולון יש אפשרות למצב של חצי שכיבה ולא רק ישיבה מלאה.

אני לא גורם מוסמך אבל לפי מה שיודעת אין בעיה שיהיה בחצי שכיבה.

אני מעבירה בגיל הזה מהאמבטיה, מרגיש לי מאוד לא בטיחותי.

ברגע הם לומדים להסתובב, להושיט יד ולהחזיק בקצה האמבטיה- לי מרגיש מסוכן.

כי הוא קצת יותר רציני

אבל לעדה לזורגן יש cc cream שהוא קרם הגנה 50spf

הוא לבן לגמרי וכשמורחים אותו הוא הופך לצבע גוף

מגניב ממש, קליל ונותן כיסוי מהמם

כל מי שאני מכירה שמשתמשת בו ממש אוהבת.

רק הצבע הבסיסי שיוצא בוא טיפה כהה לנשים ממש בהירות, ראיתי שאם מורחים עם האצבעות (כמו קרם הגנה ולא בספוגית כמו מייקאפ) זה משתלב יפה.

הוא הופך לצבע גוף?

ותודה על התשובה!

של עדה הרבה יותר קליל, אבל זה הרעיון

אני ממש ממש אוהבת

נותן גוון עדין

ומכסה טוב

ועם ריח נעים.

קניתי בבית מרקחת של הקופה וגם שם הוא היה דיי יקר אבל מבחינתי הוא שווה את זה.

זה מהמוצרים שמחוץ לעמדה של הרוקח..

יש אותו גם בפארמים אחרים פשוט יקר יותר..

מושלם!!

מלמדים אותה שהיא הולכת לחלוק חדר ומתוך התחשבות באחיה הקטן בשעה הספציפית הזאת לא מדירים אותה משום מקום, אלא היא מתאמצת להתחשב באחיה.

זה אומר שיתכן שיהיו שינויים ממה שרגילה עד עכשיו ומהר מאוד תתרגל לשינויים. וגם אחיה יתרגל לזה שבשעה הזאת יהיה קצת רחשים ורעשים קלים בחדר במהלך השעה הראשונה לשינה שלו...

כל משפחה מוצאת את הפתרון שמתאים לה. אנחנו בזמנו לימדנו את הגדול יותר להתלבש אצלנו בחשר או באמבטיה... כבר לא זוכרת מתי זה לא הפריע לקטן יותר והשינה שלו לא הופרעה מהכניסות לחדר... 

אם תשדרי לה שהיא מסכנה מזה - כך היא תרגיש, שממדרים אותה וכו'.

אם תשדרי לה שאיזה כיף, היא חולקת חדר עם אח אהוב, זה מה שהיא תרגיש (לרוב).

זה לא אומר שאין אתגרים או קשיים, אבל מתייחסים לזה אחרת לגמרי.

אני מציעה שקודם תבררי את נקודת המבט הזאת אצלך, ורק כשזה יישב לך טוב - אז תכיני אותה בהתרגשות וצפיה לבוא האח כולל השינויים שתצטרכו לעשות.

טכנית, אפשר שתתלבש במקום אחר אחרי המקלחת (אולי פינוק שלה בחדר הורים) כולל סיפור לפני שינה או משהו כזה. כך היא גם תרוויח דברים שלא היו לה קודם.

קריאת שמע להתרגל לומר בלחש, יכול להיות לזה אפקט נחמד.

חוץ מזה אחרי שהתינוק יתרגל, לא אמורים לשמור על סביבה סטרילית מרעשים אלא קולות מהוסים רגילים של בית בערב.

בהצלחה רבה!

לי יש ילדים בערך בגילאים שכתבת, והם הולכים לישון ביחד

לא רואה אפשרות שהקטנה תלך לישון לפני הגדול באופן קבוע... מרגיש לי הרבה עבודה

אצלינו אם היא נרדמת היא ישנה חזק אז זה לא כ"כ מפריע שהוא נכנס, מספרים סיפור וכו' בחושך יחסי עם מנורת לילה.

לפעמים קורה שאחד הילדים נרדם מוקדם, ואז אני משאירה את החדר חשוך, מספרת סיפור בסלון ואז הולכים למיטה. בדרך כלל לא התעוררו מקצת רעש.

אומפרדקס (Omepradex) - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית

בסוף כתוב

כמה פעמים

בלי מרשם זול יותר ויותר יחידות בחפיסה.

זה ההבדל העיקרי ממה שידוע לי.

אז תיאורטית אפשר גם בתחילת ההיריון לקבוע תור, תלוי מה זמינות התורים אצלכם.

אסור להתחיל בהריון אלא רק להמשיך מה שהתחלת

להריון הנוכחי אני מגיעה במצב הכי פאדלאה מבחינת פעילות ואני ממש מרגישה את התופעות יותר קשה...

הליכה פעם בשבוע/ שחייה פעם בשבוע/ פילאטיסססס

הכי טוב פעלאטיס כי מחזק בטן ורצפת אגן שמאוד משמעותי להחזיק את הגוף טוב בזמן ההריון

לי אמרו שבדיקות גנטיות זה בלי הפניה פשוט מגיעים, שניכם למעבדה, אבל תקבעי תור לרופא משפחה ותשאלי ליתר ביטחון...

בקע לא מכירה בהצלחה

בע"ה בבריאות תמיד

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא הדריכה מה אני יכולה

תודה!

אני אישית עברתי ניתוח ועכשו שוב בהריון ב"ה

לא יודעת כל כך להגיד אם זה היה כדאי, המליצו לי אז עשיתי.

אפשר לשאול איך היה הניתוח וההחלמה?

אם הוא נחשב רפואי או אסטתי? ומה היה המצב לפני?

(תרגישי חופשי אם פחות יתאים לך לענות

או אם תעדיפי שאפנה אליך בפרטי)

 היתה תקופת החלמה שהיתה לא קלה, היה אסור לי במשך חודשיים בערך להרים דברים כבדים והייתי חלשה בערך שלושה שבועות, נחתי הרבה.

אני אישית סבלתי מכאבים בטבור בהריונות וכשהמליצו לי לעשות ניתוח החלטתי שכדאי.

ובאמת יש לי בקע גדול בעקבות זה

מתלבטת למי אני יכולה לפנות כי הכירורג לא התרגש מזה ואמר שאם אני אעשה ניתוח זה כנראה יהיה אסטתי ולא רפואי

אבל באמת מפחדת להכנס להריון ככה.. גם עבר זמן מאז שהוא ראה אותי וזה ממש השתנה מאז

ואנחנו גרים ממש בפריפריה כך שברדיוס של ה3/4 שעה בערך הוא הכירורג היחיד

הסתכלתי באתר וראיתי שהאחות גנטית הכי קרובה אלינו זה 40 דקות נסיעה מאיתנו!

איזה באסה זה שאין שירותי רפואה קרובים

אחות גנטית זה כל כך נדיר?

זה לא נדיר במרכז אבל אני כן גרה בצרכז וקבעתי ביבנה כדי לקדם לי את התור... ופעם אחרת נסעתי לראש העין.... כלומר, גם תושבת המרכז נוסעת לאחות גנטית... 

ב"ה הדרום גדול

גם באר שבע רחוק לי

אבל יפה שזיהית😉

מן הסתם היום יש דברים חדשים...

זה כמובן לא מחליף טיפול אישי, אבל זה כן פוקח את העיניים... (לי הוא עזר בעצם ההיכרות עם העניין. תכל'ס נשמע שאת כבר מודעת למצב, רק מחפשת איך לטפל בו...)

הרבה כוחות!

אבל ממליצה מאוד ללכת לטפל,

מניסיון העבר.

תרגישי טוב!

בוחרים להרגיש טוב, הוא ספר עזרה עצמית לדכאון באופן כללי

לא חושבת שאפשר להעזר בו בפועל בזמן אמת

כבד מאד ולא תואם חוסר מוטיבציה של אישה בדכאון ועוד אחרי לידה.

אנונימית אהובה,

ממליצה לך לקרא את הבלטג של [@קמה ש. וכן, ללכת לטיפול.

זה הציל אותי.

זה הציל את בעלי. את הזוגיות שלנו ואת הילדים.

לא חייב כדורים, כן חייב דמות מקצועית.

מברכת אותך שתמצאי את הדרך שלך...

התפספס לי כנראה… תודה רבה ❤️

לפותחת, חיבוק גדול גדול ואנחנו כאן בשבילך בע״ה בל״נ 🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼🫶🏼

(וגם דיכאון אחרי לידה)

ממש ממליצה על הספר הזה!!

בתנאי שהמצב הוא ביניים- בלי מחשבות אובדניות ועם טיפת כח כי הוא באמת ארוך ודורש...

בתקופה של דיכאון קשה מאוד אכן לא מצאתי את הכוחות אפילו לחשוב על לפתוח אותו.

אולי דווקא ספר קליל שכתוב בהומור יכול להרים במצבים כאלה?

אני אוהבת את הספר של רבנית ימימה מזרחי "הזמנה לשמחה"

ויש ספר "המריך לשמחת חיים" (הוא כתוב על ידי מישהי לא דתיה, אז, לא יודעת אם מתאים לך) קוראים לה יאנה דרום שעברה סרטן שד בזמן שהייתה בהריון, לא קראתי את הספר, אבל שמעתי כמה פודקאסטים ויש לה שמחת חיים מדבקת

ההמלצות כמובן בנוסף לטיפולים שהציעו אם מדובר בדיכאון רציני.

לא דתייה..

קיבלתי אותו מתרומה שתרמו לנשות מילואים בתחילת המלחמה.

ספר ממש חמוד וקליל בנושא שמחת חיים.

וכנל זה ממש לא במקום טיפול.

איזה כיוון מעניין זה ספר

אף פעם לא חשבתי בכיוון

בטח גוגל יודע.

6 חודש על הגב.

יש מתאם מגיל לידה שזה מין כרית קטנה כדי למנוע פיסוק מלא מהתינוק הקטן. אולי תמצאי סרטון שמסביר איך להשתמש, ואפשר בכיף להשתמש בקפוצון מגולגל או כרית קטנה מאוד.

בלי המתאם

פשוט עוטפת את הרגלים בחיתול בד

את הרגלים

אז אי אפשר להוציא את הרגלים שלהם מהצדדים

אז כדי שהם ישבו בנוח

אני עוטפת להם את הרגלים עד לטוסיק בסיבוב אחד של חיתול בד.

בתנוחה הרגילה של תינוקות בגיל הזה, שהרגליים לא ישרות אלא כאילו מקופלות לכיוון הטוסיק.

לא עטשה תנועה מיוחדת רק עוטפת ככה בחיתול בד.

ואז מכניסה למנשא

היה לי פעם מתאם של ארגו וזה  בדיוק מה שהוא עשה, קיפל את הרגלים לכיוון הטוסיק ואסף את זה.

אבל הןא היה עבה וזה היה חם לתינוקי אז עברתי לחיתול בד.

מגיל חודשיים וחצי כבר עברתי לשימוש רגיל

להיות בחודשים הראשונים כמה שיותר בנוחה עוברית שרגלים מקופלות לכיוון הטוסיק,

ושפיסוק לא בריא לירכיים בשלב הזה...

אבל אני לא בדקתי את זה לעומק ולא מספיק יודעת...

לא יודעת מחקרית. אבל בגדול כי הוא מובנה ובעצם "מכריח" את התינוק להיות במנח זקוף שלא מתאים לצורה הטבעית שלו.

נניח ארגו (אני מכירה רק את הקלאסי הישן) הוא בד, ולכן הוא בעצם מקבל אליו את הצורה של הילד ולא מקבע את הילד לצורה של המנשא. ככה גם המנשאי בד הם בעצם מנשאים טבעיים. (סתכלי על הנשים האתיופיות איך הן סוחבות ילדים על הגב עם 'מנשאי' בד שבעצם משמרים את התנוחה הטבעית. מפעים בעייני כמה כוח יש להן)

כמו שאומרים שאסור להושיב תינוק שלא יושב מעצמו כי זה בעצם יוצר לו לחץ על הגב ועושה במקומו את מה שהוא לא מסוגל לעשות ולכן מפעיל את הגוף שלו בצורה לא בריאה.

של התינוק.

משתמשת בו בגב מגיל שהם יודעים לשבת עד שנה וחצי וצפונה

ממש ממליצה

בפועל או שהוא זז או שנופלים בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה, לא יודעת למה האמת

יש מקרים שממליצים להשאיר, יש שלהוציא. בכל אופן זה כל מקרה לגופו, הוצאה יכולה לסכן את ההריון

לא יודעת איך זה בדיוק אמור למנוע

לרוב ממליצים להוציא את ההתקן למרות הסיכון להריון, משום שלפי הרפואה להשאיר את ההתקן עלול לגרום סיכונים רבים יותר בהמשך.

הייתי שם....

חיבוק ובהצלחה!