פורום הריון ולידה (עמוד 390)

הטיפות יותר חזק, וגם יותר מתאים אם יש הרבה פריחה ולא משהו נקודתי.

לבת שלי היה ככה לפני שנה.

עבר אחרי כמה ימים.

שאת שבעה מהתינוקת בבטן 😅

מרוב שאין מקום בבטן אוכלים ממש מעט.. 

איפה זה התכונה הזו??😂😂

שי בסוף אני אראה בהריון אחרי הלידה וזה לא חיובי לי🙈

ואני מבינה שמה שכתבת זה רק חלק קטן מהתסכול שלך..

קודם כל חיבוק!

ודבר שני, החיים שלנו משתנים בשלבי החיים השונים, וזה שעכשיו מאד עמוס לא אומר שכך יהיה עוד כמה שנים.

ואולי לנסות לחשוב באופן זוגי איך עושים זמן לדברים שחשובים לכם ואתם לא מספיקים בשטף החיים.

מאד מתסכל לחיות במרוץ אחרי משימות. ואפילו יותר ממתסכל, זה מכבה. מוריד את החיוניות ושמחת החיים. לכן חשוב לעצור ולחשוב מחוץ לתבניות הרגילות איך עושים שינוי, אפילו קטן, כדי להרגיש אחרת.

בימבה, סוס נדנדה, מגלשה קטנה...

זה באמת גיל קשה, שמצד אחד הם כבר פעילים ואנרגטיים, ומצד שני עדיין לא מספיק "חכמים" בשביל להתעניין במשחקי דמיון וביצירות...

זה לא ישעמם אם תהיה נדנדה בבית כל הזמן?

אבל לפעמים אין כח לצאת ולפעמים אני פשוט צריכה קצת ספייס בתוך ה 3 שעות האלה 

בכל מקרה יש לי הרבה רעיונות למשחקים מותאמים גיל. אבל לא שבהכרח זה יגרום לה להיות עסוקה ולא להעסיק אותך...

אופציה אחרת זה לשתף אותה בעבודות בית שאת גם ככה צריכה לעשות- לדחוף את הכביסה למכונה או להוציא. או להביא לך בגד בגד כדי לתלות. או לעזור לך לשים מרכיבים באוכל. או לתת לה כאילו לקלף תפוח אדמה בזמן שאת חותכת ירקות. עבד לי עם הילדים בעבר. לא הולך לי עם הפעוט הנוכחי. הוא לא מוכן לשתף פעולה אפילו לא בשביל שאני אכין לו נניח צלחת עם משהו שביקש, מתקשה לפעמים לרדת מהידיים... מחזיק אותי קרוב אליו הרבה מהזמן..  

גם של חרוזים (גדולים ועם חור גדול יחסית) על שרוך

גם של קופסאות עם מכסה שחותכים בו חור בגודל מותאם לפקקי שעם של יין או פקקים של בקבוקי שתיה קלה.  אפשר להשתמש בקופסת קיסמים או תבלין שנגמר שיש להן חורים במכסה עם גפרורים (אפשר לקנות צבעוניים של חומרי יצירה או להוריד את הראש הנשרף של גפרורים להדלקת אש). ויש כמובן לקנות דברים בסגנון התאמת צורה לחור.

ספרים וסיפורים

ערכת כלי מטבח צעצוע (ואם יש מטבח צעצוע זה נחמד).

משחק פטריות שנועצים בלוח עם חורים (קנוי) וכאלה בסגנון

פאזלים מעץ

בובות ועגלה

לק"י

כמו מנקה מקטרות.

באמת בסוף היא יושבת מול הארון של הסירים או הקופסאות

בימי שישי הוא איתי בבית, הוא מתעסק בסירים ואני מבשלת. ולפעמים הוא "עוזר" לי

חבל שהוא לא יכול לבשל באמת לבד🤣

לא לבנות אלא לפרק. אני בונה היא מפרקת.

או שסתם היא משחקת איתם בלי לבנות משהו.

וגם קופסה עם דברים שאפשר להוציא ולהכניס, או סתם להעיף לכל עבר. אפשר גם גרביים או פונפונים גדולים. לא חייב משהו משוכלל.

ובריכת כדורים להיט חחח גם על יבש וגם באמבטיה

במעון הקודם שהיינו היו להם קופסאות של פריטי8 שהילדים ממש אהבו - קופסה של אריזות מגבונים ריקות, קופסה של קופסאות מסטיק ריקות, קופסה של הכפיות מדידה האלה לתרופות של פעם שהיו כמו מבחנות. כל פעם הוציאו להם אחד והם היו משחקים ונהנים

חוץ מזה להסתכל על תמונות בספרים, לבנות מגדלים ממגנטים, משחקים שעושים אורות ורעשים, מדבקות, להיפגש עם ילדים באותו גיל בתדירות גבוהה לאט לאט הם מתחילים להנות ביחד.

וגם לשתף בעשייה בבית- להכניס בגדים למכונה, לבשל ולתת לה להכניס מצרכים ולערבב

כותבת דברים שהבן שלי אוהב או מתעניין (בן שנה ו10)

מגדל כוסות

פאזלי עץ

פאזל של 2 חלקים

הך פטיש

בובות ועגלה

כלי אוכל (התחבר דווקא לאלה מעץ ופחות הפלסטיק)

מכוניות (לא מסיע. רק מסדר אותם על "כביש")

כלי נגינה- רעשנים, קסילופון, תוף וכו.

ספר תורה מבד

המפתח להתפתחות

חיות

מגה בלוקס

מגנטים- בעיקר מסדר בשורה או ערמה

כיסאות קטנים (של ילדים), ספונת, אוהל וכו'

ציור- צבעים.

מדבקות- עוד לא מצליח לקלף לבד. אפשר לגוון לפי התמונות שאוהבת.

משחקי מנגנים (וחופרים😉) למינהם

בימבה ג'וק

השחלות (למינהם על מקלות. יש לפי צבעים, גדלים, צורות)

לוטו- לא ממש מצליח להבין מה רוצים ממנו, אוהב את התמונות.

ספר 100 שירים ראשונים- לילדים שמעליו היינו שרים הרבה ואהבו.

ספרים- הקלאסיקות של הילדים: אליעזר והגזר, חמישה בלונים, האריה שאהב תות, פלוטו..

היינו הרבה בפארק או בגימוברי

ספרים המון ואלבומי תמונות - כן! גם בגיל הזה הוא ממש אהב לראות תמונות שלו

בובה ועגלה וביבמה

תנסי להביא גם ברבצק וכאלה אצלי פחות אהב הוא דיי נגעל מהמגע..

ואמבטיה היה בכלל אטרקציה יומית מלא מים, משחקים

לפעמים צבעי יידים - בכייף היה לוקח לי שעה

כמובן שבכאלה אמבטיות אסור להוריד את העיניים לשניה

חוזרים מהמעון, עוצרים להריח כל פרח, לרדוף אחרי כל חתול, כלב, ציפור.. זה כבר לוקח זמן 😅

נמצא לידי במטבח כשאני מכינה אוכל בקטנה, משתדלת לשתף אותו, "תביא לי זה, תביא לי זה..." הוא כבר ממש מיומן, סוחב ביצים מהמקרר אליי בכיף בלי לשבור, מוציא חלב ומביא לי, מצליח לערבב בלי לשפוך (כמובן שעוב לא מערבב מושלם וצריך לערבב אחריו) הוא עף על זה ברמות, ומרגיש שעוזר לי.

גם כשאני מקפלת כביסה, לפעמים הוא עושה ערימות של כביסה לידי, הוא מושיט ליד מהערימה בגד ומכריז "אבא!", "אמא!", "אני!" בהתאם לשל מי הבגד.

הוא אוהב לעבור על המגנטים על המקרר והדלת להגיד את שמות בני המשפחה, דודים, סבא וסבתא ולסדר אותם..

לפעמים אנחנו יוצאים לגן משחקים

מדיי פעם רק כשבעלי בא איתי כי זה קשוח לבד, אז הוא יוצא איתנו לסופר, הוא ממש אוהב! "עוזר" לנו לבחור ירקות, אנחנו מצביעים לו מה להביא מהמדף והוא מושיט לנו, ואפילו בפעם האחרונה התיישב ליד הרסקי עגבניות והתחיל לבנות מגדל

בגזרת היצירה - טושים (צבעים הוא פחות אוהב, לדעתי כי צריך להפעיל יותר כוח כדי שזה יצייר חזק), מדבקות, ברבצק...

משחקים - השחלות הוא ממש אוהב, ספרים הוא עף על זה.. מעסיק אותו מלא מלא זמן!!! גם ספרים עם סיפור ספרים עם מילים ראשונות, ספרים עם חלונות.. פשוט אוהב ספרים בטירוף. כלי מטבח, מכוניות, בימבה, מגנטים, סברס, משחק כזה עם מגנט של לדוג דגים.. זה בעיקר. ממש לאחרונה התחיל להתעניין גם בפאזלים, אחרי שחשפתי אותו תקופה ארוכה ולא הביע עניין עד כה.

אני שמה שירים עם תנועות, ואנחנו רוקדים וזה חמוד ברמות הוא יודע כבר ממש את התנועות והמילים.

הרבה התכרבלות, דגדוגים, צחוקים...

כשהוא צריך להוציא אנרגיה ואין לי כח לצאת איתו, מביאה מזרון ושמה כריות וכל מיני מכשולים.. עושים מסלול/ קופצים ומוציאים אנרגיות..

זהו בגדול, חוזרים על כל פעילות מאתיים אלף פעם חח

זה גיל מתוק מדבש, הם ממש לומדים ומתעניינים בהכל, לא צריך דווקא משחקים, החיים פשוט מעניינים אותם! לפעמים אני פותחת את החלון והבן שלי מטפס על הספה ופשוט מתרגש מזה שהוא רואה "אוטו" "ציפציף" "(ח)תול" ומדווח לי בהתרגשות מה הוא רואה 😅 משחקים מוגדרים לא תופסים אותו להרבה זמן...

אני מתה לקנות מגנטים, מגה בלוקס, חיות וכו'אבל כבר אין מקום בבית..

האמת שאני גם ממציעה את עצמי מחדש עכשו עם הכניסה למעון עם בת שנה ועשר.. היא לרוב חוזרת גמורה (במיוחד בימים שחוזרים באוטובוס, המעון לא במרחק הליכה מהבית ולא תמיד אפשר עם האוטו) ואז בכלל לא ברא לה לשחק.

היא הרבה פעמים מבקשת לצאת החוצה אז אנחנו יוצאות עם הבימבה לטיול בחוץ, הרבה פעמים אני מוסיפה לזה קניות בחנות קרובה, אז פורסת את הקניות, יום חלב, יום גבינה וכו' 😉 בגלל שהיא עייפה אז לפעמים עושים את כל הסדר ערב מוקדם יותר והיא הולכת לישון מוקדם יותר ממה שהיה..

תמיד גם עוזרת לי להכין ארוחת ערב, לתלות/להוריד כביסה וכו'

קנינו לשם מגירות כמו של כתר רק חברה אחרת, שקופות וככה גם הבן שלי יודע מה יש בכל מגירה. בנמוכות מאחסנת משחקים שלא צריך תיווך, בהכי עליונה מאחסנת חומרי יצירה. מעל המגירות יש 3 בובות (עוד אחת נמצאת קבוע במיטה), הבימבה ג'וק מתקפלת ונמצאת יחד עם כדור בגודל בינוני בין המגירות לחלון. בתוך המגירות לפי הצורך תוחמים/ סלסילה כדי לארגן טוב ולניצול יעיל של המגירה. במגירות הנמוכות לא משתמשת בזה כי אין בזה תועלת, זה מגירות שהוא כל הזמן פותח 😅

במגירות יש רק משחקים תואמי גיל, הישנים מאוחסנים בשקית ואקום.

מגנטים, סברס, כלי מטבח, מכוניות, השחלות - לא קניתי חבילות ג'מבו מטורפות... אלא משהו בין קטן לבינוני, כרגע הוא ילד יחיד ואין לי צורך ביותר מזה. פאזלים - יש לי כרגע חמישה וזה די והותר.

כלי מטבח זה בלי מטבח עצמו כי אין לי מקום לצערי, יצירה על הרצפה לצערי כי אין מקום לשולחן וכסאות.

לספרים עוד לא מצאתי אחסון הולם (ויש לנו סהכ 10 ספרים, לא כמות מטורפת ובאורח פלא הוא לא משתעמם מהם), אין מקום במגירות, אין לי מקום לעוד כוורת/ ארגז/ מגירה ולא רוצה במדף כי נמוך יפריע לתזוזה בבית וגבוה לא יהיה לו נגיש, אז כרגע הם מעל המגירות יחד עם הבובות, וכשמגיע מהמעון מורידה לו בערימה על הרצפה וכל ערב מעלה חזרה.. אם למישהי יש פתרון יצירתי, אשמח לשמוע

גם אנחנו שוכרים אז לא משקיעים מידי, כל מדברים על לעבור..

רק שהייתי טוען שאם נעבור לדירה גדולה עומר יהיה פשוט יותר מקום לבלאגן 🙈 שזה נכון, אבל גם יוכל להיות לו מקום מוגדר יוצא

את מה שכתבת 

גם בן 1.5 ב"ה

בכללי גם מחפשת את עצמי

במיוחד שאני גמורה ממש *בדיוק* בשעה שלוקחת אותו, איזה קטע?;)

אז לפעמים מתעכבים בחזור מהמעון, עוצרים בגינה שישחק במגלשה..

בבית הוא אוהב לאחרונה שאני שמה לו שירים בבוקסה ושנינו רוקדים וזה בכללי עושה אווירה טובה בבית גם של אלול..

את המשחקים שלו הוא באמת ממצה, הם ממש לא מעניינים אותו!!

מה שהוא אוהב זה לפתוח את כללל המגירות בבית החדש ולהוציא כלמיני כלי בישול.. כשאני תולה כביסה הוא לידי עוזר לי.. אוהב להוציא בגד בגד

יוצאים כל יום בצהריים לשחק עם הילדים של השכנים

אה, והוא אוהב לאכולל

ולהתקלח.

אפשר לשים אותו שם אולי חצי שעה זה מורח תזמן

אבל בדרכ בשלב הזה בעלי כבר חוזר ואז אני ספונה במיטתי עם הטלפון

שלה אני כל הזמן מנסה לא להגיע לנשנושים בסוף

סיפורים

לשים מוזיקה ולרקוד ביחד

ונשמע שהיא פשוט מחפשת חברה..ואת צריכה לספק לה את הצורך. אז אפשר לצאת איתה לגינה, ללכת לחברה.. 

-לבנות במגנטים + לשלב בובות קטנות בבתים שבונה

-לשחק במטבח צעצוע + לשלב בובות גדולות שאוכלות את האוכל שמבשלת

-ספרים גם להקריא לה בלי סוף וגם היא מדפדפת בעצמה

- בית בובות עם בובות וריהוט

- משחק סקוצים של הדבקת ביגוד על אנשים

- מפתח ההתפתחות

- בימבות

- צבעים/מדבקות/טושטושים

ואצלי היו הרבה הפרשות בהריון..

תדלגי על אולמות התצוגה ותעברי מיד לאולמות מכירה

אלא אם כן את באה גם לבלות אז זה סיבוב נחמד😉

ממליצה לך קודם לעבור על האתר כדי להיות ממוקדת, להגיע עם מידות לכל מה שאת צריכה.

אני אוהבת לצלם לי את הפינה בבית שאני רוצה ״להלביש״  

לבחור מה את רוצה

לבדוק מלאי

ולדלג על האולם תצוגה

ולעשות את המסלול ההפוך וככה לא לעבור בין אולמות תצוגה מתישים.

להגיע ישר לוילונות. 

שהחנות מאד גדולה, לוקח הרבה זמן להסתובב בה, אז להקצות מספיק זמן, כדאי לאכול במסעדות שם לפני הסיבוב, יש אוכל נחמד בזול וככה לא עושים קניות רגשיות של רעב.

אם את רוצה משהו ספציפי, כדאי לחפש קודם באתר ולבדוק באיזו מחלקה הוא נמצא ואיפה אוספים אותו.

לדוגמה - אם לא צריכה כלי מטבח פשוט תדלגי

כדי שיהיה לך כח למחלקות שאת כן צריכה

להגיע עם תקציב,

לעשות אפילו רשימה לפי האתר למה שאת בדיוק צריכה (תבדקי באתר אם המוצר שאת רוצה בכלל קיים במלאי בסניף שאת הולכת)

בנוסף לתקציב הבסיסי תשאירי לך נגיד 100-200 ש''ח לבזבוזים שתראי תוך כדי

לקחת מידות מדויקות בבית

כמו שכתבה 00 כדאי גם לצלם את הפינה הרלוונטית וככה לדמיין בחנות לצד התמונה את המוצר 

חוצמזה, דווקא 07.10 זה הכי סגירת מעגל לדעתי

ביום הזה איבדנו הרבה חיים, ואת ביום הזה מביאה חיים.

אבל מבינה את הרצון לא ללדת ביום הזה.,

בכל מקרה אל תדאגי, מעטים מאוד הנשים שילדו בדיוק בדיוק במשוער.

לגבי שאר הימים, אל תחשבי על זה. תסמכי על ה' שהוא ידאג ליום המושלם ללדת בו , שיהיה מתאים מכל הבחינות.

גם יש לך כמעט שבועיים עד החגים, אם תלדי בשבוע הקרוב זה יפתור לך את כל הדילמות שתיארת בע"ה

אז רק תהיי רגועה וזה יגיע,

והכי חשוב שיהיה בשעה טובה, בקלות ובידיים מלאות🙏

התאריכים האלו ממש מיוחדים בעברי...

בחגים יורד אורות מיוחדים שאין בשאר השנה.

במקומך הייתי ממש שמחה.

ולאורך כל ההיסטוריה היהודית יש תאריכים שהיה בהם מצד אחד עצב גדול או טרגדיה ומצד שני גם שמחה. אני חושבת שבדכ זה ככה ויש לזה סיבה

לכן בכלל לא הייתי חוששת מצד תאריך "עצוב"

בפרט אם את מסתכלת על התאריך העברי ששהוא יותר משמעותי

ואם מעניין אותך לכל יום בשבוע יש חשיבות ומשמעות למי שנולד בו. ככה כתוב בגמרא. את יכולה להציץ... ממש נחמד..

(נגיד שבת, יש לו פוטנציאל להיות צדיק. ראשון ראש למשהו... וכו') 

יכולה לקרוא פה, מאוד מעניין

פורטל הדף היומי: שינוי המזל (שבת קנו ע"א-ע"ב)

שזה נשמע כלכך מבלבל שאיזה מזל שאת לא צריכה להחליט באיזה תאריך תלדי,

והכל בידיים של מי שיודע הכי הכי טוב מה מושלם עבורך ועבור התינוק המתוק שיבוא לעולם בזמן המושלם בשבילו. 

אבל לא יודעת אם זה עוזר.. ממש מבינה את ההרגשה והעיסוק בזה.

בע"ה מאחלת לך שתצליחי לשחרר את זה ולהשלים עם כל תאריך שיהיה, העיקר שבבריאות ובשמחה!

כאילט הייתי שם בלידה הקודמת.... ומזכירה לי חלק מהמחשבות האלו....

בסופו של דבר, ברוך ה' לכל אחד יש את תאריך ההגעה שלו לעולם, זה מה שחיזק אותי... שאין לי יכולת שליטה, ללדת בחג כזה או אחר, למנוע ברית אם תהיה בכיפור וכו....

רק להאמין שהוא ייצא במוועד שלו.

בסוף ילדתי יומיים לפני כיפור ברוך ה', ככה הייתי בביח 48 שעות ולא ביקשתי להשתחרר לפני עקב חג וכו.. והשתחררתי בצהריים הביתה... שניה לפני הצום..

וכן, כל ראש השנה הייתי בדאגות שלא אצטרך לנסוע בטעות ומי יהיה עם הילדים וכו

כל היום עם הלוח שנה עושה חישובים חח

בגלל שבעזרת השם אמורה להיות לנו ברית אני בלחץ

ככה סתם לא היה ממש משנה לי

לפני 8 שנים.

התאריך שלי היה בתחילת חודש תשרי וממש פחדתי שיפול על החגים, שאתקע בבית חולים באיזה חג או משהו (ב''ה זו בת אז לא דאגתי לגבי הברית) בסוף היא נולדה שבועיים לפני והכל הסתדר 

אני אמורה ללדת בו בע"ה (קיסרי מוזמן), ודווקא התרגשתי מאוד שדווקא בתאריך הזה, שבו אבדו כל כך הרבה חיים, אני הולכת להביא חיים חדשים! (ובדרך כלל אני בכלל לא מתייחסת לתאריכים הלועזיים, אבל הפעם לא יכולתי להתעלם מזה...)

ולגבי המוהל - מוהלים עושים מסירות נפש... מניחה שתמצאו מוהל שיוכל להגיע. אולי תצטרכו למצוא לו ואפילו למשפחתו דירת אירוח, אבל זה לא שאף אחד לא יסכים לבוא...

מה שלא יהיה - שיהיה בשעה טובה ובקלות!

לק"י

לפני שנתיים התל"מ שלי היה בראש השנה, אז באמת היה חשש מתי תצא הברית בתקופת החגים.

בסוף ילדתי בכיפור (ומזל שהשכנים יכלו לשמור לנו על הילדים), והברית היתה בחוה"מ סוכות.

בעז"ה שתהיה לידה קלה ובידיים מלאות ושמחות, בעיתה ובזמנה!!

שולחת רק חיבוק ותודה גדולה גדולה. נשמע כל כךך לא פשוט.

מעריכים אתכם מאוד💕

קשה ממש.

אני עוברת יום יום.

אין הסתכלות לאופק, לא חושבת על מתי זה ייגמר.

פשוט כל יום עובר בנפרד.

משחררת כל מה שאני לא חייבת, משתדלת להכניס פינוקים שכיף לי.

(נגיד אני מאוד מאוד אוהבת לקרוא, אבל לא יצא לי הרבה בגלל עומס. בזמן האחרון אני מפנה לזה זמן, דואגת שבכל רגע נתון יהיו בבית 2-3 ספרים שאני יכולה לצלול אליהם ולשכוח מהכל).

היו לי כמה גלים של כניסה לדכדוך וחוסר כוח בגלל המצב. ובכל פעם משהו אחר עזר לי.

אז משתפת גם כאן:

1. טיפול. אבל בעצם למצוא את מי לשתף, עם מי לדבר. זה יכול להיות גם חברה טובה או משפחה. לא להיות לבד.

2. ספורט. גם אם בקטנה. זה ממש סיפר לי את המצב רוח.

3. לעזור לאנשים אחרים. נשמע הזוי, אבל זה גרם לי לזוז. לעצמי לא הצלחתי לדאוג, אז התנדבתי ךדאוג לאחרןת. להכין ארוחה ליולדות, לעזור בכל מיני דברים. זה ממלא ומספק.

אני גם ממש בגישה שלך בד"כ, אבל היה תאריך שחרור אז כבר התחלתי לקוות וזה די בא לי בבום:/

אני כמעט בתחושה שאין לי רעיון אפילו מה ישמח אותי כרגע, אבל בזכותך הזמנתי ספר בספריה עכשיו אז אולי זה קצת יעזור.

גם הפסקתי לעשות ספורט כי עשיתי במקום קצת רחוק ובזמן של ההרדמות וזה פחות רלוונטי כרגע. אני יודעת שזה עוזר אבל מעשית ספורט עם היוטיוב עובד לי לפעמיים-שלוש של התמדה וזהו.

אלופה על שאת עוד עוזרת לאחרים, באמת כל הכבוד!♡

מקווה שבשבוע הבא אצליח יותר לצאת מזה, מעריכה את העזרה.

תודה לכם על כל מה שאתם עושים בבשילנו!!!

וחיבוק ענק

ועוד חיבוק!!!

בע"ה שיעבור מהר, ובקלות ושיצא הרבה❤️❤️❤️❤️

ושתצליחי להתחזק ולעבור את התקופה בטוב ככל האפשר...

זה באמת באמת באמת מאתגר!!!

ושאת מאוד מאוד מוערכת!

אני חושבת שכולנו בתוך מי כאישה, מי כאם ומי כאחות או כבת.. יש בזה משהו שנותן לי כוח

ההבנה שכולנו יחד

הגבוהות ביותר של מסירות נפש!

במקום שנשות מילואים עומדות אנשים רגילים לא יכולים לעמוד.

חוץ מהכרת הטוב עצומה ולהתפלל שהשם יתן לך כח אין לי מילים.

תודה על הכוחות שאתן שולחות לי.

אני כרגע אפילו לא מקווה לעבור את זה בטוב לצערי, בעיקר מקווה שלא יהיה גרוע מידי. מניחה שבשבוע הבא יעבור ההלם ונחזור להתמודד עם המצב.

תודה על התפילות♡

רק להגיד שיש המון המון שמעריכים אתכם

גם אם אולי זה לא מורגש בפועל (וחבל..)

ממלאת אותך כוחות מרחוק

איזו תעצומות

איזו גבורה

את לביאה

אני לא בדיוק במצבך..

אצלי הוא היה אמור להתחיל אחרי החגים ואני נהיתי דרוכה מבפנים...רק שלא יקדימו לו עכשיו כי אין סיכוי אני לבד בחגים (אני לא נוהגת וגרה בחור ואין לי פה חברות בכלל ואין משפחה לעזרה אז לבדדדד בעולם)

אבל למרות זאת מרגישה ממש כמה זה מרסק האכזבה..כשכבר נגמרו הרזרבות של הכוחות...

והחוסר ידיעה קדימה מטריף

כמה נק' שעזרו לי בזמנו בחודשים שהיה מגוייס-

א. לא לחשוב קדימה להתרכז במשימה של הרגע הזה. לא לנסות לחשוב או להבין איך אהיה מסוגלת ואיך אצליח

רק לתפקד בכאן ועכשיו

קצת רובוטי אבל במציאות הזאת זה מה שעזר לי

ב. כשקשהוכשיש רגע שמציף או פשוט מתרוקן הכל...

לא להגיב בלחץ

לא להלחם ברגשות

לנשום עמוק

לתוך הכאב

לא להתנגד לו או להתוכח איתו זה לא עוזר

יש רגע אחריו

ואם נושמים עמוק ושןב

בוכים

ושוב

בסוף הכאב החד עובר וחוזרים חזרה להרגיש יותר שפוי

לי זה עזר להזכיר לעצמי

שאין איך להמנע מהשבירות

אבל הן לא ישארו ככה לנצח

ושאם לא אתנגד הן ירגעו

וזה היה נכון

ג. לחסוך אנרגיות

לעשות מינימום

לא להעמיס על עצמך

רק מה שחייב

ד. לא לקחת אחריות יתר

להיות בחמלה כלפי עצמך

את לא יכולה העל

את עושה מה שאת יכולה

ואת לא אמורה להצליח הכל

ה. להיות יצירתית בכל עסרה שתקל עליך

חד פעמי בנוהל

לקנות ערכות יצירה לילדים שיעסיקו אותם

לצמצם מקלחות

לקנות נשנושים לילדים.. לזמנים שצריך

אוכל פשוט להכנה בלבד

מותר גם לחם עם שוקולד או קורנפלקס

ו. להעזר ..

לא לסרב לעזרה

לא להציג את עצמך כהכל טוב וחזקה ומסוגלתת הכל

מציעים תגידי שתשמחי ותודה

ולזמנים קשוחים אפשר להביא מישהי באופן יזום

2 הריונות עד כה

אני מגלה / בודקת בשבוע 5-6 והתסמינים מתחילים גם אז אולי שבוע אחכ אפילו

3-4 זה ממש מוקדם זה הביוץ 🥸

שני הריונות רגישות בחזה משבוע 3, כמו כל חודש רק שלא הפסיק כי הוסת לא הגיעה.

הריון שלישי לא היתה רגישות והיה תקין

בכל ההריונות לא היתה לי רגישות בחזה, וגם לא נפיחות כמו שהרבה טוענות שיש להן

ובהריון הזה דווקא פעם ראשונה היתה נפיחות ופתאום נעלמה, בדיוק חשבתי על זה אתמול...

יש סדרות מדהימות.

למשל יציאת אתיופיה אני אוהבת לשמוע.

אולי זה סוער מדי להריון, יש הרבה סגנונות ותכנים.

אני חושבת שזה מאוד ממנף ולא דורש מאמץ.

סתםם.. היה עדיף שאלך לישון

אבל בעיקר שורפת זמן על המחשב..

לפעמים נכנסת למיטה מוקדם עם ספר טוב וזה הכי כיף.

אולי תחשבי על משהו שכיף לך לעשות ולא דורש יותר מדי שכל וכח. 

אגב, לישון זו אופציה טובה, מתחילים את הבוקר יותר טוב

בהריונות הלכתי לישון גם ב7 בערב אם הייתי עייפה

ואם שעמם לי סתם לנוח אז נטפליקס 

ארוחה טובה.סדרה כיפית.ספר טוב .מקלחת חמה קרם פנים/גוף מפנק

זה מה שעושה לי טוב 

אחרי שכתבתי צנחתי לישון

עכשיו מנשנשת ערגליות במיטה חחחחחחח

אנסה בעז"ה לחשוב באמת מה אני לוקחת לשנות בזמן הזה!!

איך את עכשיו?

חיבוק גדול

זה רגע מבאס ממש

והחיים כל כך אינטנסיבים ועייפות לפעמים גוברת על הכל...

ועוד באיזה שעה

בסדר, מרגישה ככה ככה מצוברחת עדיין

כששמת לב והתייחסת לבעלך.. שתדעי שזה לא מובן מאליו ובזכות המסירות שלך לבעלך בעזרת השם ניגאל בקרוב!

וכמו שכתבה מעלי, יש ימים עמוסים שלא מצליחים להחזיק מעמד והעייפות גוברת  (לצערי פעם אחת קרה לנו אפילו בליל הטבילה)

אני מנסה עצה אולי לפעם הבאה, להראות לו שהבנת את המסר ולהמשיך איתו את הקו.. ברמיזות, סימנים..

למרות שזה שהיה פה מעשה טכני זה טריגר די חזק ובולט....

מבינה אותך מאוד זה מתסכל ומעליב.

זה לא קל, אני לא אומרת את זה כמשהו שברור מאליו וקל ליישם

זה תהליך שלוקח זמן ופיתוח אינטימיות עמוקה יותר-

הפתרון הנכון הוא לאמץ שיח קצת יותר ישיר

כמובן לא חייבים להתחיל לדבר גס, אפשר לשמור על שפה נקיה וגם מעוררת תשוקה של רמזים אבל שיהיה ברור לשניכם  מה הציפיות

במקרה הזה הנחת שהוא רוצה ומשם פעלת, אבל זה יכול להיות גם אחרת שהוא רוצה ולא תביני או שאת רוצה וצריכה שהוא יבין

בגדול כל זוג מתמודד עם זה

אצלכם זה צף בגלל הצורך להכין את הדיאפרגמה אבל אולי תראי בזה ברכה שזה כלי שיכול לעזור בתקשורת- לדבר על הדיאפרגמה ולא על הדבר עצמו יכול להוריד קצת מבוכה ובושה (שכמובן לא אמורה להיות בשיח בין איש לאשתו אבל מטבענו והחינוך שלנו קיימת שם המון פעמים)

דיברתי על שיח פתוח שאמור להתאים ועדיף לכל זוג נשוי

את מדברת על בערב עצמו,בלי רמזים?

כתבתי שהוא רמז, הוא עשה את כל מה שהוא עושה בקבוע לפני שאנחנו יחד. זה היה יותר מ''רמז'' לאדם זר. אז מבחינתי זה היה כמו להגיד ממש

חשבתי שהתכוונת על זמנים ידועים מראש

שיח פתוח ב''ה יש לנו

רמזים יכולים להיות רק פלירטוט ולא רצון לקיים יחסים

אין בזה בעיה הלכתית?

המדריכת כלות שלי אמרה לי שלאישה אסור להגיד מפורשות שהיא רוצה אלא רק לרמז

תמיד זה מסבך אותי אנחנו מדברים ישיר לגמרי אבל לפעמים כשבאלי אני מתלבטת איך מותר להגיד את זה מבחינה הלכתית...

לומר: "תשכב איתי" (או כמו שאמרו פעם "שכבה עימי")

אבל בהחלט מותר לספר לו שיש לך חשק הערב ואת מעוניינת.

כמובן שבחכמה נשית...

לשים אותה כל ערב לפי תדירות היחסים שלכם.. נגיד אם בערב שבת זה די דפוס קבוע שמקיימים יחסים, אז לשים אותה בערב ולא לחכות שירמוז.זה תורם לספונטניות (מקווה שאת משתמשת גם בקוטל)

וכמה ימים לפני פרישה, בהמחה והמחזור שלך סדיר ואת מזהה ביוץ, אפשר גם לא לשים בכלל

מוניטור עוברי (NST - Non-Stress Test) משמש כדי לעקוב אחרי מצב העובר על ידי מדידת תדירות וקצב הלב של העובר יחד עם פעילות הרחם (צירים). ישנם שני גרפים עיקריים שמופיעים על גבי המוניטור העוברי:

1. **הגרף העליון** - **קצב הלב של העובר**:

  - הגרף מראה את קצב הלב של העובר לאורך זמן. הערכים לרוב נעים בין 110 ל-160 פעימות לדקה (BPM). קצב הלב עשוי להשתנות בתגובה לתנועות העובר, צירים או שינויים אחרים.

  - נקודות חשובות בגרף זה כוללות את:

    - **האצות** (Accelerations) – עלייה זמנית בקצב הלב של העובר מעל הערך הבסיסי, ונחשבת תגובה תקינה לתנועות העובר.

    - **האטות** (Decelerations) – ירידה בקצב הלב שיכולה להיות סימן לבעיה, אך ישנם סוגים שונים של האטות ולכל אחת יש משמעות שונה (לדוגמה, האטה מוקדמת עשויה להיות נורמלית, בעוד שהאטות מאוחרות עשויות להצביע על מצוקה עוברית).

2. **הגרף התחתון** - **צירים/פעילות הרחם**:

  - הגרף התחתון מציג את פעילות הרחם ואת תדירות הצירים אם ישנם. ככל שהגרף עולה, זה מעיד על עלייה בלחץ הרחם, שיכול להעיד על ציר או על שינוי בטונוס הרחם.

  - צירים מופיעים כתנודות קבועות בגרף התחתון, והם נמדדים לפי חוזקם ותדירותם.

### פרשנות כללית:

- **הגרף העליון** צריך להראות שינויים דינמיים, והאצות בקצב הלב של העובר הן סימן חיובי לתפקוד תקין.

- **הגרף התחתון** יצביע על נוכחות ותדירות של צירים. אם יש צירים סדירים, זה עשוי להעיד על התחלת לידה או פעילות רחמית כלשהי.

הפרשנות הסופית תלויה גם בסטנדרטים קליניים וברקע הרפואי הספציפי של המטופלת.

שפיץ זה ציר. בד''כ הדופק העוברי למעלה והצירים למטה.

גשלי זה קרה בשבוע שלך הביאו תרופה בעירוי להפסיק אותם. בעיקר כשכאב לי, לא התפתח כלון

איך שאני זוכרת מהצירים שראו במוניטור שלי במהלך הלידה, ציר לא היה נראה כמו שפיץ בודד שקופץ למעלה, אלא כמו עליה וירידה בצורת גל ברור.

מצאתי תמונה בגוגל שדי ממחישה איך זה נראה (הגרף הכי תחתון שם זה של הצירים).

אולי בצירים מוקדמים זה נראה שונה.

בכל מקרה מה שרואים בתמונה של הפותחת זה לא צירים של לידה, להבנתי (אולי לכן שחררו...).

אולי @YaelL תדע לדייק אותי יותר.

(ולא צירים) ככה זכור לי שכל פעם אמרו לי כששאלתי מה זה אבל לא באמת מבינה בזה

הכוונה היא עליה שמובילה לשפיץ, ניסיתי להסביר את ההבדל בין ציר לדופק

תקראו שוב ותראו שזה מה שכתבתי. ניסיתי להסביר לה כדי שתבין למה הכוונה

אבל עזבו' הכל טוב

איפה תהיו בחג? יהיו עוד ילדים לשחק איתם..?

אפשר לצאת לפארק בבוקר ובשעות אחהצ

אפשר אולי להכין לו כמו חוברת עבודה שמותאמת לשבת: למשל - התאמת דברים, ובמקום לגזור הקלפים יהיו גזורים מראש ומודבקים באמצעות סקוצ'ים.

מקווה שמובן למה התכוונתי... אם לא אנסה להסביר יותר. אפשר לחשוב על עוד דברים בסגנון. (לא עשיתי אף פעם משהו כזה, זה משהו שעלה לי הרגע)

לחלופין - אפשר לחפש משחקי קופסה תואמי גיל. אולי דברים כמו לוטו, אם כי זה לגיל צעיר יותר בדרך כלל. גם פאזלים אפשר. כדאי ללכת לחנות צעצועים ולהסתכל מה יש ומה נראה מתאים.

באמת ספרים זה הזמן של שבת

גם אלבומי תמונות הוא תמיד התלהב לראות אותנו ועכשיו גם קלט שהפיצפון בתמונות זה הוא

אז ממש שמח לראות אותו ולשמוע עליו ("שהייית קטן מאוד אהבת את האמבטיה של התינוקות.." "פה הלכנו ביחד איתך לגן חיות ושמחת לראות את הקוף..." ועוד כאלה)

יש לנו בובות אצבע לפעמים מכינים הצגות

וגם משחקים משחקים כאלה של גן -

מה חסר בגנינו הנחמד, גמד גמד ביער, תוק תוק מי אני

למרות שאנחנו קצת הוא סופר נהנה

בנוסף לא יודעת איזה משחקים יש לכם אבל אצלנו לאחרונה הוא קלט את משחק זיכרון ונהנה ממש!!

יש מגנטים שמעסקים המון וגם פליימוביל

ועוד כמה משחקים אם תרצי רעיונות בכייף

אהה ולפעמים גם יוצאים החוצה לפארק

אצלינו זה יומיים חג ומיד מתחבר עם שבת…

ככה בראש השנה ובסוכות

נתתן לי כמה רעיונות

בעיקר העניין של ההכנה מראש- אנסה

משחקי זיכרון הוא גם קלט ואוהב, אולי אשיג אחד.

מגנטים יש. פליימוביל גם יש קצת אבל לא כזה מעסיק אותו.

אם יש עוד רעיונות לתעסוקות שיכול לעשות לבד אשמח

אחשוב גם על הרעיון הזה

תודה 

נסעה במיוחד לרופא במרכז הארץ

מחזיק מעמד בערך שנה- שנה וחצי וקצת יקר

אבל יש תוצאות וזה נראה טבעי

ומה זה בעצם עושה? ממלא את הקמטים, או מזרז את העור להחלים בעצמו?

ואם כבר - את יודעת מה שמו של הרופא?

אבל כל החומרים שמזריקים כולל חומצה הילרואנית פשוט ממלאים את הקמטים. אין קרם או הזרקה שיכול להחזיר קמטים לאחור, רק אולי לעכב את הגעתם..

הבוטוקס משתק את השריר

והחומצה ממלאת את הקמט, משהו כזה..

חייבת להגיד שהטרנד של הזרקות ממש לא מחמיא בעיני.

נכון שהכל עניין של טעם, אבל כשאני רואה נשים מוזרקות , זה מאוד ניכר לעין, זה מוריד הבעות פנים, נראה כאילו משהו עם הרגשות לא עובד נכון... לא יודעת, לא ראיתי אף אחת שהחמיא לה, כל דבר שנראה לא טבעי הוא מוריד מהיופי.

כן, קמטים זה חלק מהתהליך של החיים, מבאס, מודה, גם אני מאוד מתבאסת על כל קמט שמצטרף, במיוחד אם זה קמטים של כעס... קמטים של חיוך בצידי העיניים מאוד יפים בעיני, זה עדין ונשי ואנושי. 

לדעתי זה לא מעלים את הקמטים כמו הזרקות, אבל כן גורם לעור להשאר יותר מתוח (זה ממש שרירים שמאמנים אותם)

לי ממש אין סבלנות לדברים האלה.

דווקא ראיתי נשים עם הזרקות עדינות שבכלל לא מורגשות (נראה לי תלוי אצל מי עושים)

שיש קוסמטיקאיות שמתעסקות בזה

עם מכשירים טכנולגיים (כאילו במקום הזרקות)

בשילוב של קרמים

אולי שווה לנסות

אני מכירה מישהי, לא באופן אישי...

אבל נראה לי היא ממש יקרה.

ובאמת אף פעם לא עברתי את שבוע 40 (הכי מאוחר שילדתי היה 40+4).

אבל עדיין יכולות להיות הפתעות... את כל הלידות שלי (מלבד התאומים) ילדתי בשבועות 40-39, והלידה האחרונה הפתיעה פתאום בשבוע 37. כך שיש סיכוי

(באופן אישי אני חושבת שעדיף ללדת מאוחר יותר משבוע 37, כי לפעמים בשבוע הזה התינוק עדיין קטן וזה יכול לעשות קשיים בעלייה במשקל...)

אם הוא מרגיש טוב וכמות המים תקינה והבדיקות תקינות אז אני חושבת שכל עוד הוא בפנים- זה מעולה.

דבר נוסף,

יכולה לספר על עצמי שב-3 הלידות הראשונות שלי ילדתי אחרי התאריך (מ-40+2 ועד שבוע 41) וחשבתי שכך יקרה גם בלידה רביעית שלי..

והתל"מ שלי היה ביום ראשון בשבוע אז אמרתי לעצמי שאארגן תיק לבי"ח במוצ"ש...

בסופו של דבר התחילו לי צירים בליל שבת והייתי צריכה לארגן לי תיק תוך כדי צירים וחושך חלקי בבית כי האור כבר כבה..

וילדתי ב-6 בבוקר שבת. יום לפני התאריך

למדתי מיזה לא לחכות לרגע האחרון לפעמים יש הפתעות

אבל הוא היה היחיד שהפתיע ונולד יום לפני התאריך המשוער..

הילדים שנולדו אחריו המשיכו את המסורת של 3 הגדולים ונולדו קרוב ואפילו בשבוע 41....

שיהיה בלב שמח ובקלות ועם המון בריאות, כוחות, שמחה ואושר

אמן

חוץ מלידה אחת בשבוע 39...

תמיד יש תקווה : )

לכולן על התגובות.

אני מתחילה להכין את עצמי נפשית שאלד אחרי התאריך, אבל כמובן אשתדל להיות מוכנה אם אלד מוקדם יותר. בעזרת ה' לא לפני שבוע 37.

רק משתפת למה כל כך מבאס אותי לחשוב על לידה אחרי התאריך, כי ממש לפני ההריון הזה היה לי לידה שקטה בחודש שישי, ויוצא שבשנה האחרונה אני כבר בהריון 12 חודשים בערך 😭 ויש לי עוד זמן.. ואני ממש לא אוהבת להיות בהריון. תודה לאל לא סובלת כמו הרבה אחרות כאן.. אבל עדיין, לא בכושר, עייפה וחלשה, מתה שיעבור הזמן מהר. מקווה לקבל כוחות בשביל הסוף שמרגיש כמו נצח.

ילדה ראשונה- 6 ימים אחרי

שניה- בול בתאריך

שלישית- שבוע לפני

רביעית- שבוע וחצי אחרי

חמישי- שבועיים אחרי וגם זה אחרי 3 סטריפינג...

שישי- שבועיים לפני...

שביעי- בול בתאריך, עם סטריפינג אחד ודיקור סיני...

אין כללים.

הריון ראשון 41+5

הריון שני 41+2

הריון שלישי 40+3

היא יכולה לכתוב בקבלה דולה/הכנה ללידה, ואם היא מוכרת אצלם אז זה דרך הסל הריון. 

אצל חיה וושדי

ממליצה ממש

כבר כמה הריונות עם כאסים שכנראה סימפיולוזיס.

הפעם הגעתי למצב שלא הצלחתי לקום מהמיטה כמה ימים ובמיטה היה גם כאבים נןראיים ברמת צירים

והיה שיפור ברמה  שנעלם לכמה ימים וכל עןד הקפדתי על תרגילים יכלתי לשמור על מצב של כאבים עמומים בלבד

לא פירטו פה על כל אחת 

הסתכלתי קצת באינטרנט עליה והיה נראה לי שאתחבר.

לא יודעת אם להתייאש כי היא לא עונה... 

ההלכה אומרת שאפשר לעשות הפסק כשהדם מפסיק, ז"א שאם נגיד אני באמצע מחזור ועושה מלא בדיקות ובסוף אחת יוצאת נקיה כי הכל נוגב אז זה לא נחשב.. אבל אם את יודעת שהדימום הפסיק וזה רק שאריות אז זה כנראה בסדר

בכל אופן זה מה שאני יודעת, אני לא פוסקת ולא רבנית, אז כמובן לשאול רב 😊

אז ההפסק יפסל.

אם הם יהיו כתמי דם ישנים (אני עושה על זה שאלת רב) שלא יטמאו אז זה בסדר וזאת ההלכה.

גם ההנחייה לא להסתכל בניגוב לדוגמא היא כאילו "עבודה בעיניים" כי אם יש דם ןאנחנו לא רואים זה לא אומר שאין ובכל זאת זאת ההלכה וזה בסדר לעשןת את זה.

אני אישית נמנעת מלעשות הפסק בכל כך הרבה ניסיונות כי אז זה פשוט גורם לי פצע ואז אני מסתבכת בשאלות.

אני עושה 2-3 ניסיונות, אם רואה שזה לא הולך ויש עדיין דם ממש אדום אז משחררת.

קרה לי בעבר.

לא רוצה לפסוק הלכה. אבל תשאלי.

אף פעם לא מפסידים מזה.

2. יש מצב שגם הצבעים שהיו קודם היו צבעים טהורים. אני תמיד עושה במקסימום 3 בדיקות ואם השלישית לא נקייה עדיין לוקחת אותה לרב והרבה פעמים הוא מתיר (אבל לא תמיד). אם עושה יותר יש לי נטייה להיפצע ואז זה שהקדמתי את ההפסק ביום חא שווה את המחיר

3. לפחות לפי הפסיקה שלנו, השטיפה שלפני ההפסק כוללת שטיפה פנימית וגם משם צריך לנקות את שאריות הדימום. במקרה כזה לרוב אם את שוטפת ממש ומיד אחר כך או אפילו 5 דקות אחר כך ממש יש דם ולא רק צבע אז כנראה שהדימום עוד לא נגמר...

ומייבש של אושר עד 🤭

שניהם אחלה ממש

ובהצלחה!

שזה לא סיפור בשבילם

יש לנו הרבה שנים.

מייבש שמעתי פעם שאפשר לקנות את הכי זול (אם מתאים לכם צינור) כי זאת מכונה פשוטה ואפילו עדיף בלי חיישנים

תוכלי גם לקרוא אם תרצי את הפירוט של הלידה בכרטיס האישי שלי

אני ילדתי בלידת מים בעין כרם

ככל הידוע לי בהר הצופים מדובר בבריכה מתנפחת

בעין כרם מדובר באמבטיה מרובעת גדולה מובנית. 

ברמת הזרימה,

לידה קודמת היה לי דימום מוגבר

לרוב אחרי דימום מוגבר לא מאפשרים לידת מים

בעין כרם זרמו איתי

זה מוכיח ברמה מסוימת שהם יחסית זורמים עם גישה טבעית

נתנו לי להיכנס למים בפתיחה 6

משם זה התקדם מאוד מהר לפתיחה מלאה ולידה

בלידה עצמה

ניסיתי בהתחלה ללחוץ בתנוחת חצי ישיבה כמו על מיטה, ניסיתי 2 לחיצות ולא הלך

לאחר מכן הציעו לי להחליף תנוחה

שאלתי את המיילדת לאישה תנוחה יכולה

אמרה לי שיכולה לכל תנוחה שמרגישה לי נכונה

בפועל ילדתי בכריעה

הייתה לידה מדהימה ב''ה

אני הייתי מאוד מרוצה

המים הקלו מאוד על הכאב

לגמרי מתכננת גם לידה הבאה ללדת כך בעז''ה 

אני הייתי במחלקה החדשה של ביות מלא

בהתחלה הייתי לילה ראשון בחדר עם עוד אחת

בהמשך העבירו אותי לחדר פרטי

היה פשוט כיף

להיות לבד אני בעלי ותינוקי בחדר

מקלחת שלי

כל היום מסתובבת איך שנוח לי

בקיצור - אם את יכולה תבקשי חדר פרטי במחלקה החדשה של יולדות ד'..

הילד היה איתי כללללללל הזמן

לרגע לא לקחו אותו

כל הבדיקות

ביקורי רופאים

זריקות

הכל היה איתי ביחד

נשמע ממש טוב לגבי הביות וגם לגבי הלידה.

זה כולל גם אפס הפרדה?כלומר עלית עם התינוק ישר לחדר שלך?

יצא לך להיות שם בשבת? אשמח לדעת איך האווירה מהבחינה הזו.

אני והוא ביחד כל הזמן

ביום בלילה

בדיקות

הוא לא נלקח ממני לרגע.. 

לא ילדתי בשבת

אבל כן הייתי מלווה של מאושפז בשבת

יש שם סעודות מאורגנות של הרב פרץ

אווירת שבת מדהימה 

זמירות שירים (אבל מתקתקים. תוך שעה מסיימים סעודה)

אוכל מצוין

אפשר לאכול באולם ליד הבית כנסת ביחד עם כולם

או לקחת שקית לחדר

הבעיה היא שברפס הפרדה אסור להוציא את הילד מהמחלקה ככה שאת לא יכולה לאכול למטה על כולם

את צריכה לדאוג שמשהו יביא לך את השקית אוכל לחדר 

רציתי לדעת יותר מבחינת התנהלות במחלקה בשבת עם כתיבה וכו'.

במיוחד שאני לא מתעדת ללדת בירושלים בכלל אבל אם הלידה תצא בשבת כנראה שכן אגיע לשם.

לא לגמרי זוכרת הכל, אבל כן זוכרת שבשבת בצהריים רצו למדוד לי חום (במדחום דיגיטלי), והתלבטתי אם מותר בשבת. הסבירו לי שזה כדי לזרז את כתיבת המכתב שחרור שלי, שאני לא אצטרך להתעכב במוצ"ש. שזה בוודאי לא סיבה טובה לחלל שבת בשביל זה.

בסוף כן נתתי לאחות למדוד לי, כי גם לא הרגשתי טוב,ומסתבר שזה כן היה דבר נכון לעשות, כי באמת היה לי חום ונתנו לי אח"כ אנטיביוטיקה, מכתב שחרור כמובן לא קיבלתי במוצ"ש כי האשפוז התארך... (מסתבר שלא סתם יש נהלים של לקיחת מדדים, זה לא רק כדי 'לסמן וי', לפעמים באמת מתגלים דברים שצריך לטפל בהם. אז גם בשבת זה נצרך).

בקיצור, זה לא כמו בשערי צדק שאת יודעת שהם עושים כל מה שצריך בצורה הכי טובה הלכתית, ונמנעים מחילול שבת איפה שאפשר.

אבל בסופו של דבר, אין לך אחריות על מה שהאחות עושה. ולרוב מה שעושים יש צורך רפואי באמת.

יכול להיות שכן כדאי להתייעץ מראש עם רב על התנהלות בבית החולים בשבת, מה את צריכה לדעת לגבי זה.

אולי באמת נתייעץ עם רב למה צריך לשים לב.

מקווה מאוד לא ללדת בשבת בכל מקרה, ברית בשבת נראה לי מאוד מסובך.

שכשאני הייתי מאושפזת בשבת רוב האחיות שעבדו בשבת היו ערביות, אז אולי אפשר שאם מגיעה אחות יהודיה למדוד חום לבקש אם יש אופציה שערביה תעשה את זה

וזה היה מעולה

אני לא זוכרת האמת אם מי שבדקה לי את המדדים היתה ערביה או יהודיה כי זה ממש לא הטריד אותי

מבחינת אוירה היתה אוירה טובה ורגועה. גם מי שהיתה איתי בחדר היתה דתיה כי היא ביקשה להיות עם דתיה בחדר בשבת

כל הם אמרו לי, וכך ראיתי בעצמי.

יש רק מקלחות בחדרי הלידה.

הייתי בחדר כזה ובגלל זירוז לא נתנו לי אבל אמרו שהאמבטיה היא בשביל זה

זה אמבטיה בנוסף למקלחת

יש כמה חדרים כאלה והם גדולים יותר

2 לידות בהר הצופים

שתיהן לאחרונה חחח בשנה וחצי האחרונות

הראשונה (לידה ראשונה) זרמו איתי להיות במקלחת עד פתיחה מלאה

ניסיתי ללחוץ על הצד והיו ירידות בדופק, אז לחצתי על הגב. המיילדת לא רצתה שאנסה עוד תנוחה בגלל שהייתי בלידה ראשונה

הרופאה שהיתה שם כבר ממש רצתה לעשות לי חתך, והמיילדת התעקשה לתת לי להמשיך לנסות - וילדתי בלי תפרים בכלל ב"ה! ממש בזכותה

לידה שניה-

הייתי עם פתיחה קטנה יחסית, צירים סדירים אבל לא מספיק צפופים, ועם לחץ דם גבוה לא מוסבר, הרופאה במיון כבר ממש רצתה לתת פיטוצין, ואני נורא נורא רציתי לתת לגוף שלי לנסות לבד.

בפועל נתנו לי לנסות ב"ה, אחרי הרבה תחנונים, ובקשה לקבל חוות דעת מקצועית נוספת. נתנו לי צ'אנס של שעתיים בחדר לידה, ואם אני לא מתקדמת מספיק, נותנים לי פיטוצין.

היה מאוד קשוח לעבור את השעות הארוכות ארוכות האלו של הצירים על כסאות בקבלה. לא הסכימו לשחרר אותי, אבל גם לא לתת לי חדר לידה. מתסכל ממש

בבתי חולים אחרים יש אפשרות להתקלח בקבלה, בהר הצופים אין אפשרות כזאת. רציתי להביא דולה שתעשה לי רפלקסולוגיה לזירוז, אבל לא היתה לי מיטה בשום מקום... בקיצור חיסרון ממשי בעיני.

הייתי במקלחת שוב עד הסוף, ובמהלך כל הזמן אמרתי שאני רוצה לידת מים, המיילדת לא חשבה שאני מתקדמת מספיק בשביל זה. כשהיא סוף סוף בדקה, כבר הייתי בפתיחה 8 וילדתי כמה דקות אחכ...

היא אמרה שאין מיילדת מתאימה ללידת מים בבית החולים עכשיו, ולא שיתפה פעולה בלקרוא למישהי במיוחד.

זה היה לי מתסכל מאוד.

הצירים התחילו להיות לי כואבים ממש וכמעט בלתי נסבלים רק כשיצאתי מהמים. והיה לי חבל שאני לא יכולה ללדת ממש במים.

היא נתנה לי ללדת באיזה תנוחה שאני רוצה, וילדתי על הברכיים כשאני מחבקת את הגב מיטה.
 

בשתי הלידות הייתי בביות מלא. כל הבדיקות, כולל הכל מתקיימות לידי, ואפילו כשהוא איתי על הידיים.

הולכים ישר לחדר, אפילו לא מבקרים בתינוקיה. התינוקי לא זז ממך.

נשמע ממש מבאס איך שזה התנהל.

בלידה הקודמת הגעתי בפתיחה 3 וילדתי תוך חצי שעה (לא הספיקו להכניס אותי לחדר לידה וילדתי בקבלה), מאוד מפחדת שיחזור על עצמו.

יצא לך במקרה להיות שם בשבת? איך האווירה?

בשתי הלידות

יש שם סעודות שבת של משפחת פרצוביץ'.

בעלי העלה לי למחלקה ועשינו סעודות שבת יחד, היה ממש נחמד.

בגדול כל המחלקה של הביות מלא היו נשים דתיות או חרדיות למעט אחת. (בשתי הפעמים שלי שם...) ערביות לא היו בכלל.

המיטה לא מותאמת לשבת. ניא מתכוננת רק בצורה חשמלית ע"י לחיצות על הכפתורים. בעלי אמר לי ללחוץ בשינוי, לחצתי עם המרפק.

הייתי חייבת להרים את המיטה לישיבה כל הנקה... זה מעצבן.
מעבר לזה הכל היה מותאם לשבת.

אני ג"כ פחדתי מלידה מהירה...

כי בלידה הראשונה הגעתי בפתיחה 7 ושעה וחצי אחרי שנכנסתי לחדר לידה ילדתי, שמותכם 50 דק של לחיצות.

בפועל הלידה השניה לקחה שעות.

מעבר לזה לדעתי לא היה שום דבר בעייתי. אני לא הוצרכתי לכתוב כלום.

ממש התלהבתי, וזה עזר לי מאוד

אבל יכול להיות שבגלל שזה היה בין משמרות🤷🏼‍♀️

יש בתי חולים שאפשר להתקלח בקבלה ממש.

יש מקלחות וזה הציל אותי

כי הייתי שם 12 שעות עד שקיבלתי חדר לידה

נראה לי שאלך על עין כרם בתקווה שלא אצטרך בשבת.

סה״כ הייתי מרוצה.

יצא לי ללדת שם בחג שאחריו מיד שבת ואחכ לידה גם בשבת.

יש ארוחות למטה שאפשר לקחת בשקית ולהביא לחדר, ממש יפה עם כל הסלטים והחלות וכו׳. הייתי ביולדות ד׳, בביות מלא. אז עוד לא היו חדרים פרטיים אבל נהניתי מאד להיות עם התינוק. 

לגבי שבת - כעיקרון יש שם פיקוח הלכתי, באמת יצא לי לראות באשפוזון בשע״צ ששם ממש לוקחים מישהי ערביה לכל מקום והיא עושה הכל במקום האחות אבל אמור להיות על זה פיקוח בהדסה ואני מאמינה שהן לא סתם עושות מה שהן אומרות.

זורמים עם לידה טבעית

נותנים לנסות כל מיני תנוחות

בלידה הרביעית גם עם אפידורל המיילדת המהממת עזרה לי לנסות הרבה תנוחות כדי שהוא יתברג ויצא.

אפס הפרדה הייתי במחלקה הישנה, בהתחלה הולכים לקבלה ועושים שם הכל לידי

ואחכ בחדר הכל לידי, עלי, ואפשר בהנקה..

היחס באפס הפרדה מהמם ויש עזרה בהנקה וכו אם צריך.

בלידה האחרונה הייתי מאושפזת בשבת

רוב האחיות ערביות אז היה נראה לי בסדר

האווירה הייתה רגועה ושקטה

יש ארוחות מחוץ למחלקה אבל אסור לצאת, בעלי הביא מיץ ענבים וחלות משם והאוכל במחלקה טעים לדעתי.

יצא שהיינו כמה זוגות דתיים אז די ישבנו ביחד לקידוש ולארוחת שבת.

בגלל שהיינו ביחד היה ממש נעים ושיחות מעניינות וכו. השתחררתי בראשון אז לא היה לחץ של בדיקות.

פויייייי

1. תלונה על הרופאה בפניות ציבור

2. מחליפה רופאה

בהלם מהאמירה הזאת.

מקווה ממש שלקראת שליש שני הייה שיפור

חיבוק על התחושות

נשמע סופר מאתגר 

יש יותר ויש פחות אבל בגדול קשה

הלידה זה לא קל

הגידול קשה- מי יותר ומי פחות

אבל עצם הילדים הם מתנה, הם האוצר הכי גדול שיש

כמה שחיכיתי להריון הזה, לא יכולתי לשמוח במשך שישה שבועות ארוכים מרוב שהסבל היה בלתי נסבל

ואני אומרת את זה בלי היפראמזיס (רחוק מזה) ועדיין היה לי כל כך נורא ומבחיל

ובלתי נסבל.

אז הריון עם היפראמזיס? זה בלתי נסבל בעליל, והרופאה הזאת מזעזעת.

ממליצה שוב להחליף כמובן, ושולחת חיבוק❤️

והחיים כוללים בתוכם גם קשיים, לפעמים כאלה ממש בלתי נסבלים... זה לא אומר שבגלל זה אנחנו לא מודים ושמחים ברגעים הטובים שיש בחיים.

והרופאה הזו באמת נוראית ולא הגיונית. אם היא רופאת נשים (שאמורה להכיר מה זה היפרמאזיס) - אז לגמרי צריך להתלונן עליה. אם יש לך כוח, כמובן. אבל להחליף אותה - זה לגמרי צריך. שתהיה לך רופאה שתתמוך בך ותנסה להקל עלייך ככל האפשר.

מעריצה אותך ואת כל כל היפרמאזיסיות על מה שהן עוברות כדי להביא חיים לעולם!!

מתחושת החולי וזה שאני מושבתת

כל היום רע לי בגוף

אני ממש שוקלת ללכת להתאשפז אפילו בבריאות הנפש

אין מצב שכל הבנות כמוני לא מתפקדות

וכל היום על הפנים

אני באמת מרגישה לא טוב כל היום

זה לא אמיתי כבר אני על סף שיגעון 

את במצב לא פשוט בכלל..

זוכרת את עצמי, כמה דכאונית הייתי בשמירה השנייה שהתחילה מוקדם יותר מהראשונה, עם מוגבלות פיזית וכאבים בכל הגוף חודשים.. אז את, כבר מההתחלה ולא מתפקדת ברמה הזו... וואו..

תתייעצי עם רופאת משפחה. אם זה יכול להקל, אני בעד

בגלל החוסר יכולת שלי לתפקד .. אם הייתי יכולה להמשיך להתנהל כרגיל לא היה מפריע לי

ההרגשה התחושה העובדה שאני כל היום מרגישה כמו שקית זבל דרוסה לא מוסיפה

אבקש משהו לדכאון😔

הטריגרים לדכאון הריון ודכאון אחרי לידה

לחלוטין. אני כל כך כל כך מבינה אותך, להרגיש חולה כל היום, וזה לא שהשכיבה במיטה 

עוזרת, גם כשאת שוכבת את מרגישה גוססת.

אוףףףףףף

אני גם בהריון עם היפרמזיס הייתי בדיכאון.

אמיתי

לא רוצה לצאת מהמיטה

לא מתפקדת

לא מתעניינת בכלום

ירדתי מלאאא במשקל

היה זוועה

והבטחתי לעצמי שזה הריון ראשון ואחרון 

לדעתי וממה שאני שומעת יש קשר מאוד חזק בין היפרמזיס לדיכאון.

שומעת על מלא שהרגישו מאוד רע מבחינה נפשית בהריון שהיה קשה פיזית.

אז קודם כל תרגישי בנח את בחברה טובה.

דבר שני תעזרי לעצמך.

1. מקווה שאת כבר לוקחת בונג'סטה שתקל מעלייך לפחות קצת 

2. בדיקות דם מקיפות ולקחת תוספים (ברזל וויטמינים) שיעזרו לך לאושש את עצמך

3. ליווי מקצועי רגשי. אני בהריון הלכתי לליווי פסיכולוגי

אני לא ראיתי קסמים אבל זה עזר לי לדעת שיש לי מישהו שמלווה אותי ואם אני נופלת מישהו ידע ויעזור.

ועוד משהו לסיום מהחוויה האישית שלי. מקווה שגם לך יהיה ככה.

איך שילדתי הכל פרח ונעלם, הייתי מאוהבת קשות בתינוק (ומאוד דאגתי בהריון שאם אני לא מתחברת לתינקו בהריון מה יהיה אחרי הלידה)

ודבר נוסף, בהריון הבא שכן הגיע בסוף התכוננתי לפני לחודשים מאוד מאוד קשים בהתחלה ובסוף היה הריון ממש ממש קל בלי השוואה לראשון.

ממליצה לך בחום לפנות למרכז חוה בתל השומר. נותנים מענה לכל הצרכים.

כדור ' מירו' למשל גם עוזר נגד בחילות וגם עוזר ברובד הנפשי. כמובן מאושר לשימוש בהריון 

תקחי משהו! אל תהיי כמוני. אני בהריון האחרון הייתי "גיבורה" כל ההריון סבלתי כי חשבתי שהבחילות ייגמרו באיזשהו שלב (ככה היה לי בשני הריונות קודמים)

וחיבוק על היחס המזעזע של הרופאה.

בהריון היו לי רופאות מקסימות ודווקא עכשיו נתקלתי ברופאה מזעזעת (ועוד היא רופאה של פריון שאמורה להיות קצת רגישה?!!!)

מתפקדות.

אני כבר חודשיים לא יצאתי מהמיטה. כפשוטו. רק לשירותים כשאני חייבת (כן, אני מחכה כמה שעות גם כשצריכה לשירותים כי זה סבל לקום). וגם לשירותים אני קמה עם עזרה.

בקיצור, זה מצב ממש הגיוני להיפר. את הכי לא בכיינית ומפונקת!!

זה סבל בלתי יתואר!!!

ואולי יעודד - לי יש היפר ממש קשה ובד"כ עובר לי סביב אמצע ההריון, אז לא מחייב שיישאר עד הסוף.

חיבוק גדול! זה פשוט סיוט. אבל אחר כך מקבלים את הדבר הכי מושלם וטהור ומתוק בעולם

זאת מחלה ממש קשה

את צריכה תמיכה, לא ביקורת

רק משלמת דרך פייפאל שזה בטיחותי יותר

לא לוקחת אחריות אבל זה מה שאני עושה

לכן משתדלת לשלם רק בפייפל

היום רוב האתרים עובדים עם זה

כי האנשים נהיו מאוד חשדניים

ובאמת מעלה את הסיכון לגניבת פרטי האשראי.

קניתי כמה פעמים באתר הזה

דברים טובים והגיע תוך שבוע וחצי עם שליח בפתח הבית

יש גם בגדים

אבל שיין יותר טוב בבגדים

ואולי אני לא אוהבת את שיין כי כל מה שקניתי משם לא היה מוצלח 🙁

לא תמיד ההזמנות מגיעות

לי תמיד הגיעו, ואפילו ממש מהר

אני מאוד אוהבת להזמין משם, כל מה שהזמנתי הגיע ממש טוב.

ואני כמובן משלמת בפייפאל

כמה פעמים

תכלס המוצרים דיי זהים לאלי אקספרס...

יש לפעמים הנחות הזויות

כאילו מכריחים אותך לקנות

אז קנינו חח סתם

יש דברים מגניבים...

והשתמשתי באשראי שלי, לא ראיתי בעיות

אהבתי שהמשלוח הגיע מהר ועד לבית!