בעלי יוצא לסבב ג בעוד כמה ימים. אני תמיד מקבלת את זה גרוע. ולצערי גם עכשיו.
החרדות רק מתגברות מסבב לסבב ואני תמיד בחרדות שרק יחזור לשלום בע"ה. הקושי לישון לבד. לתפקד עם הילדים..
צריכה חיזוקים, ממש זקוקה לזה.
וברמה הפרקטית גם טיפים לעבור את התקופה בשלום.
תודה רבה.
מוזמנת מאוד לפנות אלי בפרטי,נפתח קבוצת תמיכה😉😢
באותו מצב בדיוק ובתחושות דומות..
ליבי איתך.
ובע"ה שיחזרו לשלום
מבינה לליבך מאוד מאוד..
אותי לפעמים מחזק בזמני משבר השכר העצום שנקבל על כל רגע ורגע, והזכות הגדולה להיות חלק משהו כל כך גדול בתהליך הגאולה.
ברמה הפרקטית, ממש לשבת ולכתוב איזה דברים הכי מפחידים אותך ויהיו לך קשים ולנסות למצוא להם מענה
(עומס- רק! חד פעמי, בדידות- לדאוג שפעמיים בשבוע חברה/ סבתא/ אחות באה להיות איתך, דאגה- לעשות פלייליסט מרגיע, לדאוג לפינוקים ודברים כיפים שימלאו אותך וכו').
אצלי למשל הבוקר שהוא חוזר אחרי חופשה הוא תמיד הכי קשה, אז השתדלתי לדאוג לי למשהו כיף- יציאה לבית קפה עם חברה, שופינג וכאלה.
שבתות- לא לפחד לנסות דברים חדשים, לפעמים מתקבעים על משהו מסוים שהוא לא באמת טוב אבל הוא הכי נוח.. אני למשל תמיד דאגתי מראש שאם אני מגיעה להורים אחד האחים מגיע גם, ככה גם היתה לי קצת עזרה וגם הילדים היו מועסקים ופחות שיגעו אותי..
הלילות לבד עם הילדים יכולים להיות באמת מאוד מאוד קשים, אז למשל אני תמיד שמתי לידי ילד אחד שהוא המפריע הראשי באותה תקופה וככה פחות דאגתי שהוא יעיר את האחרים, סתם דוגמא שעלתה לי..
ובגזרת התובנות הפרקטיות - לחשוב כל פעם רק על המשימה הקרובה. מקסימום-מקסימום על היממה הקרובה. עכשיו אני צריכה לעבור את הכנת ארוחת הערב. עכשיו אני צריכה לעבור את שיעורי הבית. ועכשיו אני צריכה לעבור את יום העבודה הזה. ככה להסתכל על הזמן רק על ״המנה״ המיידית ואיך את צולחת אותה. רק הצעד הנוכחי. לא להסתכל על כל ההר כי לפעמים זה בהחלט לא נראה עביר. אבל מצעד לצעד עוברים את זה.
ולבקש מה׳ עזרה.
שוב תודה מעומק הלב. ושוב חיבוק. שיחזור מהר, בריא ושלם בגוף ובנפש ושה׳ יברך אתכם בכל הטוב שבעולם ❤️
התקופה בין הידיעה שהוא נוסע ועד שהוא באמת נוסע
וה2-3 ימים הראשונים
הכי קשים
אני הופכת למכשפה
הסבלנות קצרה
והחרדות בלילה
ואז זה כמו שריר
ככל שעובר הזמן- הטכני הופך לנסבל יותר
לומדים לתפיל את העסק לבד
וגם היחדים מסתגלים
(אבל לא הגעגוע)
מה שאצלי עובד- זה לחיות את הרגע
בלי תוכניות קדימה
בלי ציפיות גדולות
השרדות
כ"כ נכון
אבל החרדות, רק מתגברות
8 מקומות אך ההחזקה יקרה.. עדיף לקנות רכב קטן יותר? ולהסתדר ביציאות כשכולם צריכים לנסוע?
נשמח לתובונות
אה ואני ללא רשיון אז 2 רכבים קטנים לא בחשבון
אצל ההורים שלי, כשהגענו ליותר מתפוסה של רכב, או שהגדולים נסעו ברכבת לבד, או שלאחד האחים כבר היה רישיון ונסענו ב2 רכבים (או יוצתר)
אם מדובר בילדים קטנים, זה כבר אחרת לדעתי. או רכב גדול או הורה אחד בתחבצ
ממליצה אגב לעשות רישיון. זה ממש מקל על החיים
כאן וגם מבחינה טכנית אצטרך לנסוע לעיר לשיעורים ,נאצלנו ביישוב אין שיעורי נהיגה
ויש עוד זמן עד שהגדולה תוציא רשיון..
קונים רכב גדול
כן זה יותר יקר
אבל מה תעשו-לא תסעו יחד להורים-לטיולים וכו?
זה מסבך כל כך
וכמו שכשהמשפחה גדלה אז צריך עוד מיטה או עוד ארון
אז ככה גם אם רכב
7 מקומות קל להשכיר גם כשצריך ואז היתי אמרת לך שאפשר אוטו קטן ליום יום ולננסיעות משותפות תשכירו
אבל 8-9 מקומות לא מוצאים כל כך להשכיר בקלות וזה גם מאוד יקר
ואם זה מעודד אותך
אנחנו שוקלים לקנות 10 מקומות 🫢🫢
(בהריון שמיני ב''ה)
ומעודגת אותך לעשות רשיון
גם אני עשיתי בגיל מאוחר
וגם לי היו פחדים וחששות
ולא חייב להתגבר על הכל בבת אחת
כל פעם מתקדמת במשהו
(לא היינו קונים רכב כזה גדול, כנראה, אבל אולי יכולנו לשכור מדי פעם רכב גדול במקום לשכור הסעה...)אני עם רשיון חדש ולא בטוחה עדיין בנהיגה שלי למרחקים ארוכים❤️🙏
וגם קשוח לנהוג מרחקים לבד אחרי לידה עם תינוק קטן
אבל כן..זה בהחלט הכי חכם..
אם תקנו רכבים קטנים, זה מה שייתן לך בטחון.
ככל שתסעי יותר יהיה לך יותר אומץ.
ככל שתמנעי יותר יווצר חשש ופחד..
אנחנו גרים במקום נגיש לתחבורה ציבורית, אז זה יחסית קל.
כשצריכים להגיע למקומות בלי תחבורה ציבורית (לאירועים ומפגשים משפחתיים) אז נעזרים במשפחה שלנו (לא אוהבים לעשות את זה) או שוכרים רכב/הסעה (רכב עד תשעה מקומות לא דורש רישיון מיוחד - זה מה שעשינו כשהיו לנו עד שבעה ילדים. אחר כך האפשרות היחידה היא הסעה - יקר מאוד, אז מתאים רק לעתים רחוקות...)
אגב, הרכב שלנו של שבעה מקומות הלך לעולמו לפני שנה, אז בעלי העדיף לקנות רכב של חמישה מקומות שזולל פחות דלק, כי גם כך רוב הנסיעות הן לא משפחתיות וגם כך לא כולם נכנסים ברכב אחד... (זה יוצא מאתגר כשרוצים לנסוע בנגלות למקום קרוב, ואז צריך לעשות שלוש נגלול במקום שתיים...)
גם לי אין רישיון... הבת שלי לומדת נהיגה עכשיו, אז בע"ה כשיהיה לה רישיון נוכל לשכור רכב של שבעה מקומות שבעלי ינהג בו והיא תנהג ברכב שלנו, וכך נוכל לנסוע כל המשפחה
(או זו לפחות הפנטזיה... אבל לקח לנו שמונה שנים להגיע לאפשרות הזו...)
לא רוצים להתקע בבית כל הזמן
לי אין רשיון ואין כאן תחבורה טובה ככ
אז עוברת לשאלה הבאה---
וחסכוני בדלק
🙏🙏🙏
אלא אם כן אתם בטוחים שלא יהיו לכם עוד ילדים...
אבל הבנתי שרכבים של שמונה מקומות הם נדירים יותר ויקרים יותר. (לשכנים שלנו יש רכב של שמונה מקומות - הוא נכה צה"ל, אז קיבל בחינם - והוא המליץ לנו בזמנו לא לקנות רכב כזה...)
עשיתי ממש ברור בעניין
יש 8 מקומות- שברולט טראוורס אבל לא יודעת מדי מידע
והז שוק שיותר נדיר לקנות-למכור
9 מקומות מצוי יותר..
ואם בהמשך יוולד עוד ילד עדיף בעיני כבר 9
אני לא יודעת להמליץ כי לשנו זה שנתון ישן ולא ממש משקף משהו
כדאי לשאול דברים שמבינים במכוניות😉
בעיקר שכתבת שאתם גרים במקום לא מאוד נגיש
נכון, לנהוג בהתחלה זה מפחיד אבל בתור אמא זה ממש מקל על החיים ומאפשר לך לא להיות תלויה בנסיעה עם בעלך
זה רכבים מאד יקרים עם החזקה מאד יקרה.
ומכיוון שאני מניחה שרוב הפעמים שאתם נשתמשים ברכב זה לא נסיעה בפורום משפחתי מלא, זה אולי חבל על הכסף. .
אם יש לכם בשפע אז שמחה בשבילך ממש. באמת.
אבל נראה לי שלרוב המשפחות בציבור הדתי זה יקר מידי להחזיק כזה רכב..
מה כן?
בנסיעות המשפחתיות שכן יש או ששוכרים חדפ רכב גדול. או שנוסעים אחד או 2 בתחבצ. או שמצטופפים אחד
אין כמעט רכבי 8-9 מקומות להכשרה..נדיר בטרוף...
תחבורה. ציבורית- לא רלוונטי ביישובים
ולא רלוונטי כהשילדים קטנים עדיין
ובישוב- בטרמפים
בסוף מי שבוחרת לא לעשות רשיון זה חלק מהיתרונות והחסרונות. ןהכל טוב. בחירה עם יתרונות
.אבל מי שאין לה רשיון בטח בעצמה יוצא לה להעזר בתחבצ או טרמפים...
כל אחד יעשה כחכמתו
אני רק לא חושבת שלהחזיק רכב של 9 מקומות זה מעשה משתלם בדרכ..
כמה נסיעות משפחתיות יש? פעמיים שלוש בחודש?
לפחות אצלנו זה המינון...
נראה לי ש2 רכבים זה האידיאלי בדרכ במצב הזה. ולא רכב של 9 מקומות
יש רכבים שלא כתוב בהם מספר המקומות. ושם זה שטח אפור
רק אומרת שלצופף ילד בלי להוסיף חגורה( גם אם חוגרים 2 ילדים יחד) זה סכנת נפשות ממש.
ולגבי אחזקת הרכב , לא בטוחה שלהחיק רכב אחד של 9 מקומות יותר יקר מלהחזק 2 רכבים קטנים.
בדיוק מתלבטים אם לקנות.
מה לגבי עלויות וכו'?
אשים כאן את המשפט האכזרי של בעלי-
כשאתם מחליטים מי יהיה יחד בחגורה אחת (או בבגאז'), תבחרו את הילדים שאתם פחות אוהבים.
סליחה, אבל זו לא אופציה.
פשוט לא רלוונטי.
לא קיים.
משהו שאסור להעלות על דעתנו.
(מכירה אישית משפחה שאיבדה ככה שני ילדים).
אצלנו למשל..
לא נכנסים ברכב של חמישה מקומות. אבל לא קנינו אחר..
אנחנו יוצאים משפחתית פעם ב..
חוהמ
פעם אחת בקיץ וכן הלאה
ביומיום הילדים הוכלים ברגל למוסדות הלימוד.
באמת שלא יוצא..
יש רכבת גם אם צריך. אבל באמת שאין צורך.
בחגים שרוצים לטייל.. או שלוקחים רכבת אם יש לשם. או שמסתדרים עם דודים או החלפת רכב וכו'.
בה עובד לנו מעולה. ובאמת חבל לנו על הכסף להחזיק רכב גדול שבעצם ביומיום הוא יהיה ריק.
אבל זה ממש אינדיוידואלי.
תלוי כמה אתם נוסעים כולם ביחד
מבחינת ביטוח היה יקר כי הוא היה ישן אבל מבחינת דלק לא צרך הרבה בכלל וגם שעברנו ממרכז לדרום- הוא שרד יפה מאוד וכמעט שלא נתקע
לעומת הרכב הגדול- הוא נתקע יותר, צורך יותר טיפולים
אבל הרבה יותר נח לילדים שם- יש להם מקום לשבת וזה גורם משמעותי לרגיעה אצלהם...
ביציאות להסתדר זה בעיה עם רכב קטן אחד. תצטרכו 2 נגלות כל פעם שזה מגביל לתוך העיר רק ולט לטיולים או נסיעות ארוכות יותר
שהיינו גרים במרכז היינו נוסעים גם הרבה באוטובוסים- הכל היה יחסית קרוב
טרנספורטר, גיר ידני.
הוא שימש רכב עבודה, והיה עם ספסל קדמי 3 מקומות ועוד ספסל מאחורה עם 3 מקומות.
אנחנו הוספנו לו עוד ספסל של 3 מקומות ועכשיו הוא מתאים ל9.
מרווח יחסית. ממה שאני רואה התחזוקה לא בהרבה יקרה יותר מלהחזיק רכב משפחתי.
מוצלח ונוח מכל מה שהיה להם לפני 8 מקומות (טויוטה פריוויה ישנה, טויוטה הייאס ולא זוכרת מה עוד)
במקדימה אין אפשרות לשים סלקל במושב האמצעי וגם אין אפשרות לשבת שם כשאסורים (קרוב מידי ונוגעים עם ההילוכים)
אבל כשמותרים אין נוח מזה!! הסלקל במושב הימני ביותר מקדימה, האמא באמצע והאבא נוהג
וגם- ביחס לרכבים כאלה, ממש נוח להגיע למושב האחורי וגם מבוגרים יושבים שם בכיף
אחת הסיבות שאני עשיתי.
לא רק בגלל נסיעות משפחתיות, אלא גם כי עם מספר הילדים תמיד יש מלא סידורים, קניות, תורים, איסופים... ואי אפשר שזה טיפול רק על צד אחד.
לגבי רכב אין לי המלצה, הרכב שלנו ישן מאוד וכבר צריך החלפה ואנחנו עדיין לא יודעים מה לעשות. השמונה מקומות אין הרבה דגמים, מאוד יקר, והרבה דלק
זה מאוד משנה אם גרים בעיר או במקום נידח יותר.
בעיר מאוד קשה למצוא חניה ולנהוג ברחובות צפופים עם רכב תשע מקומות שהוא בגודל של רכב הסעות...
ומנגד בעיר אפשר להסתדר לפעמים בתחבצ...
הבעיה מתחילה כשצריך ללכת לסידורים או משהו ויש ילדים קטנים שאי אפשר להשאיר בבית, אז צריך לקחת את כולם, ואז צריך רכב גדול.
א. אתן מרגישות שבתור ילדות השקיעו בחינוך שלכן?
במה זה התבטא? לפרט כמה שאפשר
ב. איזה דברים חשוב לכן בחינוך וגידול הילדים שלכם?
ג. מבחינה לימודית - מה יעזור לילד להצליח להיות מצטיין?
ד. מבחינה רגשית - כנ"ל, מה?
ה. יש ילדים שנותנים להם לגדול עם גבולות אבל אין דחף לעודד אותם להצליח וכו' (לא מבחינת להיות הכי מצטיינים, אלא נניח הוא לא טוב בחשבון- לא נורא, סוג של אדישות..) מתחברות לזה? אם לא, איך לקדם ילדים להצלחה?
החלמה מהירה ❤️
הרבה נחת!
התאוששות מהירה ❤️
חשבון הבנק שלנו עוקל מסיבה כלשהי, נטפל בזה בעז"ה אחרי החג.
עכשיו אני רואה שהחשבון במינוס ,אמנם מינוס נמוך (פחות מ200₪).
1.מה המשמעות של חשבון מעוקל?
2.האם דמי ביטוח לאומי של הילדים גם מתעקלים?
3. אם אעשה עכשיו העברה לחשבון בסכום המינוס כדי לסגור את המינוס האם זה יכסה את המינוס או שזה יגיע לגורם המעקל.
4. יש משמעות להעברה היום לחשבון לכיסוי המינוס או אפשרי לחכות ל 20 לחודש שנכנס ביטוח לאומי
היה מקרה שהעירייה עיקלה על 300₪
סדרתי את זה באותו יום אבל זה לוקח זמן עד שהעיקול יורד אז בררתי מול הבנק את המשמעות
הם אמרו לי שאין משמעות לעיקול כל עוד יש כסף או מסגרת בחשבון מעל הסכום המעוקל
ואכן החשבון התנהל כרגיל והחיובים כובדו
לקח לעירייה בערך שבועיים להסיר את העיקול
מספיק שיש לך דוח עיריה למשל שלא שולם מלא זמן ושלחו לכם התראות ולא טופל
ומעקלים את החשבון.
אבל היה כסף אז אין לזה משמעות ככ
הבת שלי בת כמעט חצי שנה, וכבר מלא זמן מריירת ומתעסקת עם החניכיים. אמא שלי מיששה לה את החניכיים ואמרה שיש 4 שיניים שעומדות לבקוע, והחניכיים נפוחות. היא מאוד בוכים, עצבנית ולא שקטה ואני תוהה איך להקל עליה. יש לנו נשכן רגיל, לא ג'ל, והוא עוזר לפעמים. נתנו לה אקמולי בבוקר וגם עכשו, ואני תוהה האם אקמול זו הדרך הנכונה, זה יכול להזיק יום אחרי יום במשך שבועות? או שיש מצב שהשן תבקע עוד מעט ממש והיא תרגיש יותר טוב בעז"ה?
המשחות שמורחים על החניכיים לא כשרות לפסח
לתת אקמול שבוע- שבועיים ברצף, כמובן במינון המומלץ, יכול ליצור תלות בתרופה?
אני נותנת משככים וגם כשיצאו שיניים לא נתתי ככ הרבה זמן רצוף
והאם זה משתנה במהלך התקופה שאתן לוקחות?
ומתי הזמן לעבור מסרזט לגלולות רגילות?
היה לי דימום הסתגלות אחרי כמה ימים כמו ווסת
ואז שקט
וברגע שמפסיקים הנקה מחליפים גלולות.
אחרי תקופה והורדת הנקה מתחילים להיות כתמים לא סדירים וזה הזמן להתחיל לחשוב על גלולות משולבות.
ועדיין- זה לא וסת.
אשמח להמלצה על רופא.ה לסקירה מוקדמת בכללית בירושלים.
הריון הקודם היה לפני יותר מ6 שנים ואני כבר לא זוכרת 🥰
בנוסף, אשמח לעזרה
איך סופרים שבועות הריון? אם אני 8+5
אז מתי מתחיל שבוע נוסף?
קבעתי כבר שקיפות, יש עוד משו שעליי לזכור? תודה
לא קרה לי מאז שהייתי ילדה בתיכון בחופש הגדול 🤣
אפילו שיצאנו וגם הילדים ובעלי בבית...
מנסה בכל הכוח לשמוח ולהנות רק אנחנו, תאחלו לי בהצלחה 🙏
אבל הוא עוד לא הולך לבד בלי לגרור כיסא!
אבל הוא דוחף את הבימבה בעמידה בחוץ והוא מתמלא בקוצים ברגליים....
גרביים גם לא יעזור..
נעליים כבר אפילו שהוא לא ממש הולך???
מהסגנון הזה
(סתם קישור לנעליים הראשונות שמצאתי בחיפוש. את יכולה גם לחפש עוד סוגים, אבל מה שטוב בהם זה שהסוליה מאוד רכה וגמישה, כמעט כמו גרב, אבל כן אטומה ומגנה מקוצים וכדו').
אם הייתי אצל טכנאית אולטרסאונד לצורך מעקב זקיקים
וכשהגעתי היא אמרה שאני אחרי ביוץ (שאלתי כמה פעמים כדי לוודא 🙈)
זה אומר ששבועיים אחרי הבדיקה אני יכולה לקרוא לזה ׳איחור במחזור׳ בוודאות? או שיכול להיות שבכז עוד לא בייצתי..?
כשאתם שומעים שהוא מתחיל עוד סבב
וכן יש לו בבית אישה בהריון וקרוב למניין ילדים קטנים
וכן הוא לא חייב
ולא ,זה לא סבבה מצידי
אז
אל
תגיבו
בלהביע את דעתכם
שלמה הוא הולך
הוא הרי לא חייב
ויש אחרים
ולא צריך
ויש עוד אידאלים.
ואיך הוא משאיר ככה אישה ומלא ילדים ללא אף תמיכה-הרי יש לו אחריות
פשוט בבקשה
אל תגידו לי
למה הסכמת לו
ויפה לך שאת מתחשבת ומסכימה
ואיזה אלופה את וכל הכבוד לך שאת מאפשרת
כי מה אתם יודעים
ומי אמר
ואל תתנו לי להתחיל בעצם להצטדק ולהסביר בשמו למה הוא כן מתגייס ולמה הוא כן הולך וכו
ואל תחשבו שאם רק היתי אומרת לו ש'אולי תשרת קרוב לבית?
הוא היה ברגע משנה את דעתו
במקום זה
פשוט תשאלו
וואי מה איתך? איך את מרגישה לקראת?
יש משהו שאפשר לעזור?(אפילו לא חייב)
אפילו אל תגידו כלום
אבל בבקשה
גם ככה קשה לי
ואני מנסה להיות גיבורה
והז גם עבורי אילוץ לא ממש רצוי
אז
בבקשה אל תעמיסו גם את כל השדר הזה
שגם נותן תחושה שכל ההקרבה מיותרת ולא הכרחית
שאני פריארית
אני לא
אני רק מנסה לשמור על השלום בית שלי
בית פרטי בפנים
בית כללי בחוץ
( זה לא מופנה לאף אחת פה. מרגישה כל כך מותשת ומתוסכלת מתגובות כאלה. היתי חייבת לפרוק)
אמנם לא ברגעים אלה ספציפית אבל היו לי תקופות כאלה
חיבוק לך 😘
מרגש כמה כמה הבית חשוב לך וכמה את מקריבה למענו, הבית הפרטי שלך אבל גם הבית של כולנו פה.
זה נשמע קשוח ממש
מאחלת לכם שתצאו מהתקופה הזאת אוהבים, מחוברים וחזקים יותר ❤️
מרגישים במילים שהנושא הזה מאוד טעון עבורך, וזה כנראה מעבר לקושי הטכני להתסדר לבד בהריון וילדים קטנים.
מקווה בשבילכם שאם כבר זה המצב שהוא יוצא למילואים וכו וכו
שבכל זאת תצליחו לצמוח מתוך זה ❤️❤️
איזו אישה מדהימה את!
טוב שכתבת פה. הלוואי שהיה אפשר להגיד גם לסביבה האמיתית...
אני מקווה שיש מסביבך גם כאלה שמציעים עזרה?
אנשים אומרים שהתעייפו כבר..שמיצו את היכולת לעזור שהם עמוסים..
ולרוב לא אומרים
פשוט מתעלמים
מניחים שהתרגלנו
אז זהו
שלא
ואין לי משפחה או חברות לתמיכה
אבל ב''ה שה' נותן כח מעל הטבע לפעמים
ובזכותך ובזכות שאר הנשים המגויסות עתידין להגאל
וזה לא משנה אם רצית שילך או לא מה שמשנה זה שאת מחזיקה את המשפחה ותומכת מרחוק.
למרות הקושי שלא יאומן.
יש בדור הזה נשים כל כך צדיקות ומסורות שעד המלחמה לא ידענו עליהן גם אם אנחנו לא מכירות כל אחת בשמה.
הקב"ה מכיר כל אחת בשמה.
חג שמח והרבה כוחות!
בן ה 8 חודש שלנו,
עם חום חמישה ימים
חום שמגיע למקסימום של 40.5
הרופאה לא ראתה כלום
שלחה לספירת דם - מצרפת תוצאות.
הילד מצונן, קצת משתעל - ריאות נקיות.
עם חום וממש חלש.
החום יורד עם נורופן (לא יורד עם אקמול נובימול וכדומה)
יש לי רופא רק בחמישי,
מישהי יודעת אם יש פה משהו חריג שכדאי ללכת בשבילו לטרם?
לדוגמה כדי לקבל מרשם לאנטיביוטיקה...
אולי זה מצביע על דלקת ועל צורך באנטיביוטיקה
את יכולה להתייעץ טלפונית עם רופא
הבת שלי הייתה עם חום של 40.8 יומיים סהכ נשלחנו לספירת דם, לא עברו 3 שעות וקיבלתי טלפון מהרופא שלנו, בגלל חריגות שהראו על זיהום חריג איפשהוא בגוף
התחלנו אנטיביוטיקה וב"ה זה עבר.
ממליצה למצוא תור טלפוני כמה שיותר מהר, אם כי הרופא אמור ליצור קשר אם יהיה משהו חריג באמת (כמו שאצלינו,ובחיים לא התקשרו אלי חוץ מהפעם האחרונה)
אף אחד לא יצר איתי קשר
אולי בגלל שחג והמרפאה סגורה
אם בבדיקת רופא הכל היה תקין
איזה זיהום זה יכול להיות?
נשמע לי ממש מלחיץ
במיוחד שהחום כל 6 שעות חוזר והחופ ממש גבוה (עכשיו היה 40.5, מלחיץ אותי ממש)
אפילו שיעול לא היה, עד היום אני לא יודעת איזה זיהום היה לה. אולי ישלחו אותכם לבירור אותנו לא שלחו.
גם המרפאה שלנו הייתה סגורה והרופאה התקשרה מהטלפון הנייד שלה, במקרים דחופים הם עושים זאת.
ביקשו שנעשה ספירת דם חוזרת לאחר שבןעיים, מחר בע"ה עושים
תעדכני מה הרופא אמר , בשורות טובות 🙏
עוד מעט אצא לטרם
וואי זה מעצבן!!! מקווה שנמצא מהר פתרון
שמתי כבר בבית שקית לאיסוף שתן, מניסיון עם הגדול לקח לנו נצח עד שהיה..
ינסו לאתר את המקור של הדלקת
לנו רק אחרי יומיים הרופאים האחרים התפלאו איך לא נשלחנו למיון
בשורות טובות🙌
בע"ה יהיה בסדר ולא ארוך מידי. ככה יוכלו למצוא איפה הזיהום ולהתאים אל האנטיביוטיקה הטובה ביותר.
רפואה שלמה!
עשינו צילום חזה ובדיקת שתן - תקין.
בדיקת דם נוספת - שוב מספר גבוה של הדלקת
הביאו לנו מרשם לאנטיביוטיקה בלי באמת לדעת מה המקור
נתחיל היום טיפול
תודה לכן על העזרה
מועדים לשמחה
טוב שהלכתם להיבדק. תראי מחר החום כבר ירד (לא לגמרי אבל יהיה הרבה יותר נמוך)
שירגיש טוב המתוק! 🌹
מעריכה מאוד, תודה לך!!
טוב לדעת שיש מי שמוכר וחושב עלינו
לגבי קטני, מאתמול ב''ה בלי חום
האנטיביוטיקה התחילה ''לעבוד'' דיי מהר (תוהה לעצמי אם זה ירד בגלל אנטיביוטיקה או סתם וירוס שהחליט לסגת)
בכל מקרה, פשוט מסיימים עם זה.
שאלה לי,
יש לנו תור לטיפת חלב באסרו חג
הוא יוכל לקבל חיסון בפרק זמן כזה קצר ממחלת חום + במקביל לטיפול אנטיביוטי?
אנחנו בעיכוב של חודשיים מהחיסון שהיה אמור לקבל בגיל חצי שנה
קשה להשיג כאן תורים ולא רוצה לוותר על זה בקלות.
האנטיביוטיקה מחלישה את הגוף.
לא הייתי מחלישה עוד יותר.
עד כמה שזכור לי רשמית מותר, אבל כשזה קרה לי פעם אז לא חיסנתי. חיכיתי שהוא יתאושש ויחזור לעצמו.
תקשיבי ללב שלך..
אגב, גם אצלינו היה פעם זיהום לא מוסבר והאנטיביוטיקה השפיעה מיד.
רפואה שלמה!!
ותמיד הרופאה אמרה לחכות עם החיסונים
אגב, הוא תיכף בן שנה ועד עכשיו לא קיבל חיסונים של גיל חצי שנה בגלל זה 🙄
הוא מרגיש טוב יום קודם החיסון הייתי עושה
פרט לחיסון נגד שפעת שיכול ליצור מחלה חדשה
(ככה עשיתי עם הילדים שלי והכל היה תקין)
שניה לפני חיסון של גיל שנה, הרופאה אמרה לנו לחכות שבועיים!
אתמול ביצענו ספירה חוזרת אחרי שבועיים ומראה שעדיין יש מדדי דלקת בגוף, אמנם בירידה אבל עדין הגוף לא החלים 100%
לא הייתי עושה,
זה לא סתם מחלת חום
בגלל שהחיסון של גיל שנה הוא חי מוחלש.
בשונה מהחיסון של גיל חצי שנה
אם יהיה צורך בטיפול, הם חייבים להסתכל על תוצאות של בדיקות דם
נראה שמצריך טיפול אנטיביוטי..
הבאה?
ואיך זה עובד עם הדרגות בתמת? אשמח ממש למידע ותובנות איתם
אני מניחה שכרגע אפשר להירשם רק אם יש מקום פנוי.
אבל יכול להיות שכרגע אי אפשר לעשות שום דבר, עד שיהיה את השלב הבא.
הכי טוב זה לפנות למנהלת המעון אליו את מעוניינת לרשום, ולשאול אותה.
האפשרות להגשת בקשה לקבלת דרגה, נפתחת בשלב הרבה יותר מאוחר. בדרך כלל לפני תחילת השנה, ולפעמים גם אחרי.
יש כמה קריטריונים כדי להיות זכאים לדרגה, כמו עבודה או לימודים של שני בני הזוג. ויש קריטריונים לקביעת גובה ההנחה, כמו גובה ההכנסות ומספר הנפשות.
מה בדיוק את רוצה לדעת?
כשאני מאכילה מבקבוק אני משתדלת לעשות איזה 4 הפסקות ולשים אותה לתנוחת גרפס שתוציא הכל ולא יהיה לה אח"כ גזים כואבים או גיהוקים - זה טוב??
בהנקה גם צריך לעשות את ההפסקות האלו? או שפחות?
היא תעצור מעצמה ולא תרצה להמשיך ואז תדעי שיכול להיות שיש לה גרעפס, תעשי לה הפסקת גרעפס, ואז תציעי לה להמשיך לינוק.
מזל טוב! 😃
בפועל בגיל גדול יותר זה כל שלוש שעות בערך. מי יותר ומי פחות
ובדרכ זה יותר.
לפי דרישה
אני בגיל הזה מציעה כל פעם דהתינוק מביע אי נוחות
ואיד הסימנים שעוזרים לזהות בגיל הזה, משחק עם הלשון מעיד על רעב
זה באמת אינטנסיבי בהתחלה...
אבל הוא חייב יותר אוכל כדי להתפתח בטוב.
הפרש של 4 או 5 שעות זה לא מספיק
התינוקי רגוע?
בדקת עליה במשקל?
זה מאד עמוס בחודשי חיים הראשונים...
הנקה בכללי היא לפי דרישה ולא לפי שעון. אבל בדרכ זה גג שלוש שעות בין הנקה להנקה
אצלי גם הרבה פעמים זה שעתיים בגילאים האלה.
מה יכןל לעזור לך?
כדי שיהיה לך כוח לתת לו את האוכל שהוא צריך.
אולי בין ההנקות שבעלך או מישהו אחר יהיה איתו ותוכלי לנוח?
אולי להעזר בתמ"ל?
עדיף לשלב תמל עם הנקה מאשר לא לאכול מספיק.
מציעה ללכת לטיפת חלב הם מאד יכולים לעזור.
מזל טוב ללידה והתאוששןת קלה והרבה כוח בעז"ה!!!
לק"י
אם התינוק פותח פערים בלילה, אז ביום אמור לינוק יותר.
כל כמה שעות הוא קם בלילה?
אבל ביום אפשר לקרוא ספר או לראות סרטונים ביוטיוב במקביל ( להדברות יש סרטונים ממש יפים של סיפורי השראה עם מורן קורס וחני ליפשיץ או כל מיני נושאים מעניינים עם אפרת ברזל).
אם את מאלה שפחות מתחברות.. זה ממש בסדר. לא לכולן זה ממש זורם בכיף.
לטעמי שווה להתאמץ, בהנקה יש כל כך הרבה טוב. ועם הגיל זה נהיה יותר קל, הנקות יותר קצרות. לדעתי את בערך בשלב הכי קשה..
אולי לשלב בקבוק יעזור לך?
אבל אח''כ זה ממש נהיה קל יותר,
התינוק לומד לינוק בצורה יעילה וארוחה אחת אורכת ממש כמה דקות, לעומת בגיל הקטן שזה יכול להיות 3/4 שעה...
את תראי שזה אפילו זמן בשבילך למנוחה ותהני מזה.
עכשיו הקטנציק שלך עושה מעבר בין העולם בו הוא נוצר בבטן שלך, לבין העולם החיצוני, וההנקה היא עמוד הבטחון שלו בעולם החיצוני, הוא מחובר אלייך בחזרה כמו במקור.
לא יודעת, אני פחות הטיפוס האימהי בגיל קטן
הייתם בטיפת חלב?
הוא עולה יפה במשקל?
כמה זמן נמשכת כל הנקה?
הוא נינוח בין ההנקות?
את לא חייבת לענות פה, אבל אלה שאלות שיכולות לכוון אם ההתנהלות איתו היא בסדר כי הוא עולה בקצב הגיוני במשקל ולא נראה סובל הרבה מהזמן. אם הוא דוקא לא עולה ולא נינוח אז יש סיכוי שהוא רעב או לא תופס כמו שצריך, ואז בהחלט כדאי לפנות ליעוץ הנקה או לוותר על ההנקה ולעבור לתמ"ל או לשלב הנקה ותמ"ל.
ואם את מרגישה שהאנרגיות שלוקחת ממך ההנקה לא משאירות לך כח, אז זה בסדר לוותר על ההנקה. אפשר לגדל תינוקות בריאים ושמחים גם בלי הנקה.
מזל טוב, גידול בנחת והרבה בריאות
כתבו לך פה לבדוק עליה במשקל ושהתינוק רגוע, אני רוצה להוסיף גם שצריך נראה לי 6 טיטולים רטובים ביממה (יציאות יכול להיות הרבה פחות אצל תינוקות יונקים ויכול להיות גם יותר, אבל שתן חייב להיות כמה פעמים ביום) וגם חוץ מזה שהוא רגע לבדוק שהוא לא ישנוני מדי, שהוא עירני לפעמים, לא זוכרת מה בדיוק צריך להיות בגיל הזה, זה עדיין גיל שישנים הרבה, אבל זוכרת שאצל הגדול שלי בגיל שבועיים הוא היה ישן כמעט כל הזמן והייתה לו צהבת כשהוא נולד, אצל הקטן הופתעתי כמה תינוק יכול להיות עירני כשאין לו צהבת. וצהבת גורמת להם לינוק הרבה פחות אבל צריך לינוק הרבה כדי שהיא תעבור.
משהו נורמלי
מכירות?
אמורה להיות שם שבת ומוצש ואמורה לטבול במוצש.
מה השעות פתיחה?
בית וגן שכונה גדולה.
אני אוהבת את בית לוי, הוא קטן ונקי ובלניות נחמדות. יצא לי כמה פעמים לטבול בשבת והיה ממש רגוע ונעים.
את יכולה להתקשר לשאול על שעות פתיחה מדויקות,
מקווה טהרה בית וגן בית לוי
+972 58-768-7610
מקווה בית לוי - חיפוש ב-Google
יש עוד מקווה ברחוב שערי תורה שהוא המקווה המרכזי של השכונה אבל לא יצא לי להשתמש בו.
את השעות
זה הכי חשוב
ויש שערי תורה למעלה של בית וגן
עכשיו קיץ אז פתוח יחסית מאוחר
כדאי להתקשר
לא מכירה אותו רק יודעת שיששם
מקווה נעים?
מתוחזק?
מהממים
הסגנון הוא לפי האזור
הבן שלי סובל מעצירויות. לא משהו חדש..
מרגיש לי שהמערכת עיקול שלו מאוד רגישה. ברמה שאם אוכל זה יכול לגרום לו לעצירות. למזלי אוהב מיץ שזיפים.
עכשיו עם המצות - זה לא עוזר...
שילבתי לו תקופה יותר סיבים, לחם מלא, פירות וירקות.... לא ראיתי שינוי משמעותי.
דיברתי על זה עם הרופאה, היא אמרה לי לתת נורמולקס במשך חודשיים שלוש כדי להרגיל את הגוף ליציאות רכות. במיוחד בתקופה שרוצה לגמול אותו (רציתי לפני פסח אבל היה חולה. אז זה יחכה לקיץ ...) לא יודעת מה אני חושבת על הפיתרון הזה.
ובכללי - זה משהו שיהיה לו לתמיד?
מישהו חווה את זה עם הילדים?
השתמשתי לבת שלי תקופה בפגלקס עד שעברו העצירויות.
היא למדה לא לפחד מיציאות, ואז הפסקנו בהדרגה.
החזיר לה ולנו את השפיות לחיים.
זה ממש סבל, אני לא הייתי מחכה עם זה.
זה באמת סבל.
נותנת לו כשמרגישה שממש צריך.
שלא יסבול. ומיץ שזיפים.
את לא צריכה לחשוש מלתת לו
לעצירות יש השלכות על השרירים באזור פי הטבעת ואם זה ממושך אז עדיף להשתמש בנורמלקס
מה ששמעתי פעם מחברות רוקחות, שבגלל זה נותנים את התרופה לתקופה ארוכה. זה כל פעם ממיס קצת את הגוש עד שמשתחרר
שתי רופאים וגם האחות
אמרו שזה ממש לא בריא
ורק לשנות תזונה
נשמע שהאוסתאופתיה נכנס חזק בשנים האחרונות.
המליצו לי לצינור לריפלוקס. בסוף לא עשיתי.
נתת כיוון מחשבה אחר.
תודה!
עבר עם טפטוף חלב אם לעיניים.
הרופאה נתנה כן טיפות, אבל לא השתמשנו.
ולעשות עיסויים במעלה האף (הוא הראה לי איך).
במקרים חמורים צריך לפעמים ניתוחון לפתיחת צינורית הדמעות, אבל ב"ה נראה לי שאנחנו רחוקים משם... (וגם עושים את זה בגיל גדול יותר)
יש לי איך להתפרנס מזה?
טובה בלארגן דברים, בלהפיץ, בלסדר נתונים..
טובה בהכלה רגשית, ויש לי סבלנות.
הוראה מעניינת אותי אבל מרגישה שזה כ"כ תלוי מקום,
מנהלת, תלמידות, והיו לי כבר חוויות מתסכלות..
אני מלאה באידיאלים וגדלתי בתנועות נוער,
לא יודעת מה לעשות..
אוהבת ספרים ובחיי שלבלות בספרייה היה מקסים בשבילי!
איך מתקדמים?
בתים
אני יודעת על 2 כאלו. נראה שזה יכול להתאים לך
והתשלום מן הסתם גבוה ומתגמל יותר מהוראה
כדאי לנסות לפתח את זה בנוסף לעבודה קבועה ומשכורת כמו שצריך.
שווה לך לברר על יעל זלץ, היא מומחית לסדר ואירגון ויש לה סדנאות שמלמדות אותך איך להתעסק בזה
יעוץ אירגוני מתאים גם לפן הארגוני היעיל המסודר
וגם לפן האנושי שציינה שטןבה בו וקשר עם אנשים והקשבה
טפשר פקטי וטפשר לעבוד בחברות וארגונים
אז ככה- יש לנו 3 בנים, מאוד רוצים עוד ילד.
התחלנו תהליך עם מישהי שעוזרת במעקב של ביוץ ותזמון יחסים כדי להעלות את הסיכויים לבת. כבר 4 חודשים של כשלון בכניסה להריון... (ה3 הקודמים ב"ה על הפעם הראשונה...) היא אומרת שהממוצע להצלחה הוא 9 חודשים אצלה, ויש לה סטטיסטיקה טובה.
ממש ממש מתלבטת מה לעשות, בעלי מבחינתו לא לחוץ לו בכלל בת. הוא רוצה להפסיק את התהליך ומה שיהיה יהיה.
אני... מתלבטת... רוצה בת מאוד, מצד שני, בזמן האחרון משלימה יותר עם אפשרות שיהיו רק בנים, ורואה בזה את הצדדים החיוביים ואפילו נהנת מהחבורה הזאת שלי.
מפחדת שבטווח הארוך, יום אחד אסתכל אחורה ואגיד חבל שלא התאמצתי עוד קצת, שלא נתתי הזדמנות. צצד שני- לא רוצה רווח גדול מידי בין הילדים וקצת מתחילה לפחד מהפער הזה... לא יודעת כמה זמן יקח, ואף אחד לא מבטיח שיצליח. ויש בי צד שאומר שתכלס אם ה' ירצה שיהיה לי בן, יהיה לי בן לא משנה מה, ואם ירצה בת, תהיה בת לא משנה מה.
בקיצוררר אשמח לתובנות, הערות, הזדהות.... יש פה מישהי שעשתה תהליך כזה? עבד? כמה זמן לקח? יש כאלה שהתחילו והתיאשו?
שאת הולכת אליה.
זה קשוח מאוד למי שלחוצה ממש להריון, ובמיוחד כאשר מנסים בת, כי אז מתרחקים מאוד מהביוץ מה שדי מוריד את הסיכויים להריון בכלל.
האמת שאני נכנסתי להריון מאוד בקלות גם אצלה, על החודש הראשון
אבל עברתי הפלות והריונות כימיים אחד אחרי השני
באיזשהו שלב החלטתי לרדת מזה כי הרגשתי שזה לא נכון עבורנו ההתערבות הזאת.
אני לא חושבת שזה דבר לא נכון לעשות באופן כללי,
אני דווקא שמחה שהגעתי למסקנה הזאת אחרי זמן מה ותהליך שעברתי אחרת הייתי כל הזמן במחשבות על זה מה היה אילו ואילו.
ב"ה נולד לנו בן חמישי לפני שנה
ואני משוגעת עליו ושמחה איתו כמו שלא היה לי אף פעם. לא יודעת להסביר. נראה לי שההשלמה הזאת שהגעתי אליה עשתה לי טוב ואני פשוט שמחה ורגועה ולא להוטה אחרי בת, לפחות לא בשלב הזה של החיים.
יש לי חלום לבת אבל זה לא בוער לי הכאן ועכשיו. וגם כנראה באיזשהו מקום השלמתי עם זה שאולי באמת יהיו לי רק בנים.
ממש מתחברת למה שכתבת.. תודה..
אולי באמת נפסיק.. מרגישה יותר שלימה מאשר כשהתחלתי את התהליך הזה...
אבל אחרי 4 היא הגיעה
בלי מאמץ מיוחד...
הבלנית אמרה לי פעם אחת תשכבי על צד שמאל שיצא לך בת ויצא בן
אחרי הבת רציתי עוד אחת ובעלי שאל מה תעשי אם יהיה בן
אמרתי לו שאגדל אותו בשמחה בשמחה ואהבה העיקר בסופו של דבר ילד בריא
ויצאה עוד בת
עכשיו בקשתי בן
נראה מה יצא בסוף- כי העובר דרך אולטראסאונד רגיל לא מראה מה הוא
ומחכה לתור לסקירה לדעת בוודאות
שאחרי ארבעה בנים, היא וחמי עשו כל מיני דיאטות מיוחדות ושטיפות עם חומץ ודברים כאלה, וכשהיא נכנסה להריון, היא בחרה לא לדעת מה יש לה, ועברה הפלה בשבוע 18. אז עד היום היא לא יודעת אם זה עזר.
בהריון אחכ לא עשו כלום, והיא השלימה עם זה שיבוא בן חמישי, וב"ה נולדה גיסתי היחידה (והמהממת😍).
היא אומרת שמה שבאמת עזר זה התפילות לקב"ה שיזכה את חמי במצוות פרו ורבו (לפי הדעה שפרו ורבו זה בן ובת
).
וזה שב"ה בקודמים נכנסת להריון בפעם הראשונה זו זכות, אבל זה ממש לא מובן מאליו, וגם אם תפסיקי את התהליך לא אומר שישר תיכנסי להריון
בסוף זה הכל סטטיסטיקה... ומלמעלה.
ההתלבטות כמה לנסות להתערב וכמה לתת להוא שם למעלה לעשות את שלו. וכמה בכלל באמת יש לנו השפעה בכלל...
