אני לגמרי מסכימה עם הכל.
זה מגיע בעוד הרבה נושאים בחיים שלנו.
הוא פשוט בן אדם עם חוסר מסוגלות בבית.
לא יודעת איך לתאר את זה.. ברור לי שהוא ככה כי אני נמצאת ומחזיקה הכל. אבל איך משחררים ולאן אני יכולה להיעלם כדי שילמד לתפקד בלעדיי.
אני חייבת ללמוד לשחרר זה ממש נכון
אבל לא מרגישה שיש לי פרטנר.
הלכנו לטיפול וכל מה שהוא לקח מהטיפול זה שאני חייבת שליטה, כמובן שצעקתי עליו שיקח ממני את האחריות כי מי בכלל רוצה את השליטה..
ניסינו לעשות חלוקה אבל היא קרסה דיי מהר,
אני תמיד מתפקדת תמיד נמצאת..
אני ממש מתבאסת מזה, ברור לי שהוא צריך לקום בבוקר, בהיגיון הבריא אין דבר כזה שאתה שומע את התינוקת צורחת ואת הגדולה עושה הכל לאט ואותי מבקשת ממנה להזדרד ומתארגנת מהר בעצמי ואתה ממשיך לישון ולא קם לעזור..
וחשבתי לעצמי שאולי אני צריכה לקום מוקדם יותר, אבל אם הוא היה קם קצת יותר מוקדם ומעסיק את התינוקת טיפה כשאני מתארגנת היה לי הרבה יותר קל...
מעצבן אותי שהוא לא מבין כלום..
פעם הוא אמר לי את האמא הילדות הן עלייך ככה זה אמור להיות...
אבל וזה אבל גדול, גם הבית עליי רוב הזמן. הוא כן שוטף כלים אבל לא תמיד, כביסה רק אני כולל קיפול תלייה וכו'.. וגם בישולים אם לא הכנתי משהו הוא יזמין אוכל גם כשאני אומרת שיכין לעצמו משהו כי יש המון מה להכין..
עשינו פעם חלוקה של כל המטלות אבל זה פשוט לא עובד באמת..
הוא לא מבין שהוא חייב להתאפס..
בא לי לעשות שביתה פשוט.
איך עושים את זה?
שיחה רגילה לא עוזרת הוא תמיד מתנהג כאילו לו יש הכי הרבה בעיות ועניינים בחיים,
אבל באמת כמעט הכל עליי. אני אפילו מטפלת לו בעניינים של הלימודים שלו..(כאילו הוא לא יודע לעשות את זה לבד..)
אני חושבת על זה שאם אני לא אהיה בבית כמה ימים הוא פשוט יקרוס..
כבר אין לי כוח לקפל כביסה
לשטוף כלים
לבשל
לדאוג לדברים למעון ולגן
לארגן את הבית בסוף היום.
לשלם חשבונות(זה רק עליי תמיד)
לטםל בכל הבירוקטריה בכל תחום.. ביטוחים, קופת חולים וכו'..
לדאוג ללכת לחיסונים בזמן, להתעסק במצב הבריאותי של הגדולה שיש לה מעקבים קבועים בבית חולים שרק אני לוקחת אליהם
לקום בלילה לתינוקת
לקום בבוקר לארגן אותן
לעבוד בעבודה שלי שדורשת גם המון אנרגיות
ולהיות תמיד מאה אחוז בהכל כי ככה אני חייבת לעשות את ההכי טוב שאני יכולה.
ולקרוס בערב כשאין לי כוח..
תמיד הייתי כזאת שנותנים לה המון אחריות כי אפשר לסמוך עליי, מאז שאני ילדה אני עושה המון דברים לבד, למדתי להסתדר לבד,אבל אין לי כוח היום כבר באמת... אני רוצה שותף. לא מישהו ש''עוזר" לי...
זו הייתה פריקה ארוכה
סליחה ותודה לכן על כל העצות