פורום הריון ולידה (עמוד 401)

עד 38.5 אני לא נותנת תרופה

אלא אם כן התינוק סובל מכאבים

וכן, שיניים זה קשוח

סביב 39.0

אני גם לא נותנת תמיד, אבל עכשיו אני נותנת בעיקר להקל על הכאב

אוף 

צילום ראות, בדיקת צואה

הייתי עושה גם בדיקת קורונה שפעת.

שבוע חום זה כבר יותר מדי גם אם יוצאות שיניים..

אצלנו אחרי שבוע חום, ללא שיעול כמעט, בדיקות דם כמעט תקינות חוץ מברזל הרופאה שלחה לצילום ראות, נמצאה דלקת קבלנו אנטביוטיקה ובזה נגמר הארוע..

נורופן ונובימול להורדת חום

חיבוק ורפואה שלמה!

קשוח שילד חולה  

נראה שעכשיו יש מכת חום כזה לתינוקות. גם הבת שלי עם חום גבוה מאוד מאוד ועשינו ס.דם הבוקר

לדעתי אם זה עדיין ממשיך תדרשי בדיקות חוזרות.

בשורות טובות!🌹

חום מוזר,

של עד 38.8 כזה. הוא במצב רוח מעולה ובס. דם הכל תקין.

הרופא החליט שזה שיניים כי יש שן אחת שכרגע ממש בבקיעה

מקווה שזה באמת זה

אצלי גם כל היום הוא בסדר יחסית (באי שקט כזה) אבל בלילה צרחותתתת

אוף 

צרחות שאני לא מכירה וכל פעם מספר סיפור אחר

פעם אחת שיש חתול, פעם אחרת שילד הרביץ לו

פעם נוספת כאבה לו האוזן (בדקנו יום אחרי אצל רופא ילדים והכל באוזן תקין) ואיזה פעמיים או שלוש בגלל שיניים - שמנו גינגיגל ונרדם חזרה

בכל הפעמים אחרי איזה 5 דקות שאנחנו יושבים איתו הוא נרגע וחוזר לישון 

משחה מאוד יקרה, עלה לנו 80 שקל

כל מריחה אני שמה ממש קצת וזה מרגיע אותו מאוד

גם הקטן כבר התחיל עם בקיעה ואנחנו עם אותה שפופרת מאז הקנייה. 

הרבה פעמים רופאים מפספסים את זה

היית אצל רופאים שונים?

בקעו לו שלושה שיניים בבת אחת

והיה לו בדיוק מה שאת מתארת.. חום במשך שבוע.. שצונח בבוקר ומטפס בלילה..

ביום היה בסדר, בערב כבר מסכני כזה, ובלילה צרחות.

נושמים עמוק וזה עובר בעזרת ה'.

שזה נראה שהולכות לצאת עוד 4 שיניים!

ממש נפוח וכזה וקצת לבן

אבל בלי קשר מסתבר שזה גם הפה ועטלפים מסכני זה ממש כואב 

היינו אצל הרופא שוב והוא ראה אפטות בפה, מסתבר שזה הפה והגפיים (המטפלת התקשרה לפני איזה שבועיים להגיד לי להתכונן כי אחד הילדים בגן חלה..)

מסכני קטן

מסביר את החום הממושך והצרחות

לדעתי גם שיניים יוצאות 

אם כבר ניסית והילדה זורמת - לגמרי הייתי יוצאת לבד.

בעלך ישמור עליה מצוין, היא תזכה לקבל גם קצת חום ממנו מה רע??

תעשי את זה, לדעתי רק יתרום לשניכם 

לפעמים לא מרשים.

אם אפשר - אני הייתי לוקחת, כי אני לא אוהבת להיפרד מהתינוקות שלי בגיל הזה. (אבל אני גם לא חושבת בכלל על יציאה מהסוג הזה שבועיים אחרי לידה🙄🤭)

אם לא ניסית עד עכשיו אז לא שייך לנסות בזמן אמת כשאת שעה נסיעה

לפי דעתי 5 שעות לשאוב לפני ואחרי לא מספיק

יכול להיות קצת גודש

אלא אם כן התכוונת לפני ואחרי ההצגה

אם כן ברור שלהשאיר.

אם לא עניין של הרגשה שלך, אני כן הייתי חוששת אם לתינוקת בת שבועיים לא בטוח שהיא תצליח ויהיה לה מענה, אבל השאלה מה התחושה שלך.

אם לא- אז ברור שלא משאירים תינוקת בת שבועיים ל5 שעות  בלי שיש דרך וודאית להאכיל אותה

אני גם דאגתי על הקטנה שלי שלא עושה שום מחוות

ומלא זמן לימדתי אותה לעשות כפיים

לפני שבועיים בערך התחילה לעשות כפיים בגיל שנה.

(וניסיתי ללמד אותה איזה חודשיים)

בקיצור זה נשמע לי בסדר...

2. גם שלי היו ככה.. מאוחר יותר פשוט הוציאו את כל הידע בבת אחת 🙂

ילד שמשלשל *לא* הולך למעון סימן קריאה.

2. ילדנו ביחד וגם שלי לא. נראה לי בסדר

למה אני שואלת?

בגלל שבגיל הזה הם עוד נחשפים למוצקים לראשונה, ואז הוא יום עם עצירות, יום עם שלשול, והכל נורא לא מסודר. אז תוהה לעצמי מה ההגדרה לילד משלשל, אולי זה סתם צואה רכה בגלל הקוואקר והפירות... מבינה? ז''א אם זה וירוס וודאי שלא לשלוח, אבל אם הוא מרגיש מעולה,  אז איך יודעים אם זה וירוס? 

בעיני גם יציאת שלשול ברורה אחת ביום זה חשוד

אבל אני לא יודעת

לק"י

וזה תלוי גם בריח.

נניח ריח חריף ומימי נראה לי חשוד יותר מקקי רך.

אבל כן, זה נושא סבוך למדי🤦‍♀️

פעם אחת ביום.

לכן הגדרתי מה *המעון* הגדיר ולא מה זה שלשול

לק"י

לא בטוחה שזה בעייתי למעון.

(בסוף העניין הוא שלא יגיעו ילדים משלשלים בהגדרה הרפואית).

ולא משהו שנתון לפרשנות.

אני יכולה להגיד לך שלרוב זה דווקא עובד הפוך, שילדים לא לגמרי בריאים מגיעים בכל זאת.

בתור אמא אם את רואה לאן זה הולך ברור שאת צריכה לקחת אחריות.

יש הורים שלא לוקחים אחריות ולהיפך- שואפים שהילד יהיה במעון כמה שיותר ולכן צריך שתהיה אינדיקציה מאוד ברור אם כן או אם לא.

הגדרה רפואית של שלשול זה גם יציאות מרובות. אם יש מישהו שכשהוא אוכל משהו מסויים זה גורם לו לפעילות מעיים מסויימת זה לא הגיוני ולא הוגן שישלחו אותו הביתה. 2 זו כבר מגמה..

חלק מהמטרה של זה היא למנוע מגיפה של שלשולים בכל המעון, שלמטפלות אין כלים להתמודד איתן וחוץ מזה שזה לא התפקיד שלהן זו גם בעיה תברואתית.

השכר של מטפלת הוא מאוד לא מתגמל ביחס לכמות העבודה. חושבת שיש פה לא מעט נשים שלא היו מוכנות להחליף טיטולים של ילדים של אחרים גם אם היו משלמים להן 100 לשעה. ובטח ובטח לא טיטולים של שלשולים.

אז המעון לא ישלח הביתה על פעם אחת, אבל מ2 שכבר רואים כיוון שלילי הגיוני מאוד לשלוח. וכן, מצופה מאמהות שיהיו ראש גדול ואם הן כבר רואות מגמה שלא ישלחו את הילד מראש.

ובכלל לא דיברתי כאן על טובת הילד שהיא שיחליפו לו את הטיטול מייד ולא יהיו עסוקים בעוד 8 ילדים אחרים ויתעכבו עד שיהיו פנויים.

ואת הכלל הזה לא קבעו המטפלות אלא משרד הבריאות.

מה זה שלשול..

ולכן כל הנושא הרבה יותר מורכב מאשר קשר לינארי אם יש חום או אין חום, אבל כן צריך קו מנחה ברור.

מ3 פעמים ביום ומעלה לא שולחים.

אם זה עד פעמיים ביום אז כן אפשר לשלוח (זה היה כלל לפני כמה שנים לפחות)

כי היו ניכויים בחודשים הקודמים, שזה בעצם היה תלוש שלילי - יש ניכויים ואין משכורת,

אבל זה אמור להיות ניכויים לקופת גמל ולקרן השתלמות, ולא למס הכנסה...

אולי טרם מלאת טופס 101 לשנה הנוכחית?

וגם כל הניכויים שהמעביד שילם בזמן שהיית בחל"ד

ועוד טעויות.

כל הניכויים שציינת, לא מגיע ליותר מחצי המשכורת 

אם לא, אז בגלל זה הורידו לך

פשוט תמלאי טופס 101, ויחזירו לך את ההפרש.

אם זה לא הבעיה, תפני לחשבת השכר, לברר מה הבעיה.

אני מניחה שאפשר דרך הפורטל, או לפנות למי שאחראי על הנושא בבית הספר.

לא זכור לי שמילאתי

אז יחזירו לי רק חודש הבא?

אין מצב שזה יהיה מיידי? 

יכול להיות שיכולים לשלם מקדמה.

תנסי לברר.

הוקל לי שזה רק זה

עכשיו מילאתי 

כדי לדעת אם זה זה,

תבדקי אם מעודכן לך אחוז מס קבוע 47%,

בנוסף תחפשי מידע על נקודות זיכוי.

אם את מוצאת נתון על אחוז מס קבוע, ואין מידע על נקודות זיכוי, אז כנראה רק בגלל שאין טופס 101.

אם זה לפי מדרגות מס. הבעיה היא אחרת.

(לא מכירה את התלושים של משרד החינוך אז לא יודעת להכווין אותך איפה בדיוק לחפש את זה)

כשילדת ביקשו ממך את חישוב המס של הדמי לידה?

כי בד"כ מכניסים את זה למערכת השכר כדי להימנע מתשלום כפל מס, אז שווה לוודא גם את זה.

ממשרד החינוך שיש לו מעט שזה קרה להם באמת בגלל טופס 101.

כולל את החלק שאת אמורה להפריש מהשכר שלך,

את החלק הזה צריך להחזיר למעסיק.

ולכן יכול להיות שזה מה שירד לך

של העבודה

ייתכן שלא עודכן ה101 וצריך לעשות חדש ולעדכן במס הכנסה מהעבודה אמורים לטפל בזה

ועשית את הבדיקה אחרי האיחור במחזור

אז זה קצת מחשיד כהריון כימי

אם המחזורים שלך לא סדירים

אז יתכן מאוד שהכל בסדר ופשוט בדקת מאוד מאוד מוקדם

הווסת אצלי בין 25-40 יום ככה שאני לא יודעת להגיד מזה איחור אצלי.

הלוואי שהוא תקין מצפה להריון .. 

מה שכן, אחרי האכזבה הראשונה לא בדקתי הריון לפני שהאיחור היה כמה ימים אחרי המחזור הכי ארוך שהיה לי...

שבת שלום ובשורות טובות!!

אני מרגישה התכווצויות בגב התחתון ודקירות באזורים שונים בבטן וכאבים מחזור קלים אבל הוא לא נראה באופק המחזור ובנוסף עייפות. יכול להיות חוץ רחמי ?שהבטא נמוכה ככה

גם אני עברתי דירה שבוע לפני פסח

בדיוק לפני שנה...

האריזות לא נפסקו עד שהגיעו המובילים בבוקר

הדברים העיקריים ברובם נארזו

נשארו דברים של הרגע האחרון

באנו למחרת לקחת. את הדירה מסרנו בסוף אותתו שבוע

הלוואי שימצאו..

ומה הכוונה תינוק חסיד?

אות ראשונה ואחרונה אותו הדבר

(חחח הקדשתי לזה מחשבה כשראיתי את ההודעה פעם ראשונה)

על הדרך מקפיצה 😉

אני חבדניקית..

זה כינוי חיבה אצלינו.. כמו צדיק, מתוק, אהוב

מחכה שזה יבוא מעצמו

אצל הילדים שלי הם מתפללים בגן על הציצית ומנשקים אותה אז מביך אותם להיות בלי 

לא יודעת באיזה סביבה אתם גרים..

אבל בדכ כל הילדים עם ציצית, בגן מעודדים את זה (בברכת ציצית מי שיש לו עומד, הולכים לגננת שתנשק את הציצית), אפשר גם לדבר עם הגננת על זה.

ואולי שווה לדבר עם הגננת מה קורה לגבי זה בגן, אם בבוקר דווקא הוא נמנע.

אני חושבת מהדברים שעדיף להרגיל לזה בגיל צעיר, זה הרבה יותר קל אחכ.

אבל לא להרגיל בלחץ.

לפעמים כן צריך דחיפה והתעקשות קצת מצד ההורים כדי להתחיל משהו.

הייתי מנסה לשאול עוד את הילד למה הוא לא רוצה, לנסות לחשוב איתו. לא תמיד הם יודעים להסביר חמה מייד ואומרים רק לא. אולי בשרותים הציצית מסתבכת לו ולכן הוא לא רוצה? ואז ללמד מה ואיך עושים?

חוץ מזה לשדר גאוות יחידה על ציצית, לדבר על זה, יש שירים חמודים (רבי אלתר למשל), תראי חיילים עם ציצית. זה דבר ממש גדול, הלוואי והיה לבנות - ללכת עם מצוה כל היום. כדברי רבי אלתר: אני אוהב ללבוש חולצה לבנה, אולי גם עניבה לחתונה, אבל מכל מה שאני לובש רק את הציצית אני מנשק...

לא התעקשנו.

הוא לא רצה אז לא שם.

בכיתה א יש יותר דיבור על זה בכיתה, ואז זה כבר הגיע ממנו והוא ביקש.

גם יותר קל בכיתה א להסתדר עם זה ולהתארגן נגיד אחרי שירותים, מאשר בגן. כי גדולים יותר.

הוא ביקש כי בגן זה חלק מהתפילה

אבל בפועל הוא מתבייש ללכת איתה וגם בבית מסכים רק לשתי דקות ומוריד

הוא מופנם . בגן דווקא כמעט כולם עם

הגננת הסכימה שישים ציצית במגירה והוא לובש רק בזמן התפילה ומחזיר

אבל לא יודעת אם זה מה שיעזור לו

נשמע רעיון טוב

אותו.

לא בבוקר כשהוא לא רוצה.

אלא בזמן רגוע.

"שמתי לב שבערב אתה רוצה ציצית, אבל בבוקר אתה אומר לא. אתה גם שמת לב לזה? למה זה קורה?"

להוסיף קצת תמלול של מה הוא מרגיש

ואז להציע את הפתרון.

ותבדקי האם זה באמת מפריע לו, אולי הוא סבבה עם זה, ואז לגמרי הייתי מניחה להתעסקות הזו

כי לכאורה אם כולם חובשים ציצית בסביבתו, אז הוא אמור להתבייש בדיוק ההפך...

מעלה השערה: אולי יש לו רגישות תחושתית כלשהי? כי ילד שרגיש תחושתית ציצית עלולה להציק לו.

הפתרון הכי טוב לזה הוא גופיית ציצית, ואז זה יושב לו טוב ונעים על הגוף.

מעולה.

ואני לא הייתי מכריחה אותו ללבוש.

זה חלילה יכול לעשות לו "אנטי"

אפשר לבקש מהגננת שתעשה מבצע

זה נקרא ויסות חושי ויש סקאלה שלמה של מגע מוגזם בחומרים או הימנעות ממגע..

אני לא יודעת מה הכוונה שלך, אם הוא מחפש מרקמים או נמנע מהם אבל ציצית רגילה זה בהחלט אחד הדברים שילדים שמתמודדים עם הויסות החושי שלהם מתקשים להתמודד איתו

בכל אופן נראה לי שהייתי מדברת על זה קצת ומציעה מדי פעם, אבל לא בלחץ מדי.

המשכתי להניח בערימת הבגדים שלהם באופן קבוע בלי להגיד כלום. הכוונה הייתה להמשיך להנגיש אבל בלי ללחוץ. בהנחה שהוא בחינוך דתי, הרבה פעמים כשיש גננת או מורה שעושה מזה עניין חיובי (מדבקה, צל״ש, סתם מחמאה) הם מעצמם מתחילים לשים. בהצלחה 🩷

1. לשתות מלא. לפחות 2 ליטר ביום

2. לפתוח את היום בארוחה קטנה (אצלי יוגורט ופרי), אחרי שעתיים ארוחת בוקר טובה (פחמימה, חלבון וירקות)

3. להוריד ממתקים, זה גורם לנשנוש ולרצון לאכול עוד.

4. לאכול כמות מספקת של חלבון, בכל ארוחה. אם רעבים קודם להוסיף עוד חלבון (בהנחה שכבר אכלת מנת פחמימה)

5. לא לוותר על פחמימות. זה חשוב. אבל להעדיף אותן מורכבות (קמח מלא / כוסמין, בטטה, בורגול, קינואה, קטניות מבושלות) ולא מקמח לבן (פסטה, פתיתים וכו')

6. לנסות לסיים לאכול עד שעתיים לפני השינה

7. ארוחות מסודרות, של פחמימה חלבון, ירקות ומנת שומן קטנה. לא להתקמצן בארוחה, אחרת רעבים אחר כך. לאכול עד ששבעים.

8. בעיניי זה לא הזמן לשיקולים האלו ההנקה😅 אבל כותבת בכל אופן. וההתמקדות צריכה להיות בעיקר על אוכל בריא, פחות נשנושים ויותר מסודר

בטוחה שזה דימום ולא כתמים?

בדקת הריון?

תקין שיהיו שיבושים במחזור אחרי הפסקת מניעה הורמונלית במשך חצי שנה.

נשמע שרירית הרחם עדיין לא התעבתה כמו שצריך ולכן הדימום מועט מאד, או שזה לא מחזור..

מדי פעם לעשות רענון במיוחד אחרי תקופה ארוכה כ"כ.

והלימוד גם יתן לכם כח לעבור את התקופה בטוב יותר....

לגבי 2- הגיוני אחרי תקופה ארוכה של מניעה הורמונאלית.

את יכולה גם לעשות בדיקת הריון

אבל לדעתי זה בגלל המניעה- לוקח זמן לגוף עד שמתאפס.

שיהיה לכם רק טוב

פסח כשר ושמח

וגם לפעמים לא זוכרים דיוקים...

כי זה כמו בדיקה פנימית.

האמת שפסקו לנו על כזאת רמת דימום עם גלולות שזה לא אוסר, אבל הבנתי שזה בגלל שעם גלולות נחשבים "מסולקת דמים"

יש מצב לקבל מחזור אמיתי ולא להאסר? סתם שאדע פעם הבא אם יש מה לשאול על זה לפני ששמה טמפון... כי מצד אחד זה לא נחשב שטף נראה לי, מצד שני זה מחזור... איך אפשר להתיר?  

ממה שרב של מכון פועה אמר לי כשהתלבטתי במקרה דומה, זה שגם אם זה מחזור אבל חלש אז זה בסדר

את רק עם תחתונית.. זה כלום בעיניי

אבל אני לא פוסקת וזה רק מה שאמרו לי במקרה שלי

כמה שאני לא אוהבת להיות אסורים בגלל זה מעדיפה את כל הטרלול ההורמונלי רק לא להאסר

תודה שהארת את עיניי!

בלי קשר למסולקת דמים. יש מצבים שהדימום חלש ויש דרך לא להאסר כי העניין של הרגשה לא קיים בימינו.

צריך לשאול רב שינחה מה הכמות שלא אוסרת זכור לי כמות של כרטיס אשראי אבל הכי טוב לשאול להבא.

את עדיין מניקה? אולי הגוף פשוט לא חזק לעצמו עדיין וכשהרירית דקה זה ישפיע על הדימום

לי אמרו שגם יותר מכרטיס אשראי אם זה בניגוב, כי זה מראה שזה "לא בשטף", אמרו לי שכל עוד צריך תחתונית ולא אמצעי ספיגה רציני יותר אז זה לא אוסר.

פשוט ממה שידוע לי, הטומאה בעומק שלה היא בגלל איבוד פוטנציאל חיים, ולכן כל עוד זה דימום הורמונלי של גלולות ללא ביוץ, אין כאן אובדן של ביצית לא מופרית ולכן זה נידון לפי כתמים.

אבל ברגע שזה מחזור בוודאות, אז יש טומאה מעצם זה שזה וסת, זה המהות של נידה, יש כאן איבוד חיים, איבוד ביצית שלא הופרתה... ולכן זה בכל מקרה אוסר.

אבל אולי אני מערבבת רעיון רוחני עם הלכתי, אין לי מושג.

ואני כבר לא מניקה... הפסקתי להניק די הרבה לפני שהפסקתי עם הגלולות... 

טוב שאתן כותבות לי שאולי אשאל רב להבא.

תודה!!! 

כאילו בקטע שמה שקרה קרה

אל תאכלי את עצמך

פעם הבאה מקסימום תשאלי

לי על דימום שהיה כתמים אבל ממש מתמשכים לאורך כל היום כן נאסרנו אז באמת את לא יכולה לדעת בוודאות

יתכן שיש הבדלי פסיקות בכך מקרה אם יקרה שוב כן כדאי לדעת שיש מצבים שיש מחזור ודימום חלש וזה לא אוסר. אז כדאי לשקול רב שיפסוק ויכון איך אוסר ואיך לא.

זה יכול לקרות גם בהנקה וגם מגלולות ואולי עוד סיבות.

יש כאלה שזה לא אוסר בניגוב לפעמים הרב יגיד לא להסתכל וכל עוד זה לא מצריך פד זה בסדר.

יש הנהגה כזאת, לייחד בגדים מיוחדים לזמנים שאסורים ומותרים ואז זה מזכיר.

נניח כמו בראש חודש, אם לבשתי חולצה לבנה יותר סיכוי שאני גם אזכור להגיד יעלה ויבוא ואם לא לבשתי יותר סביר שאשכח.

את יכולה לחשוב על משהו שאת לא לובשת בדרך כלל ותלבשי בימים האלה עד שתהיו מותרים, איזשהו שינוי...

(אצלינו יש איזה סימן ביני לבין בעלי, בתקופות טהרה ארוכות כמו הריון והנקה אני לובשת מכל הסוגים אבל כשנכנסים לתקופות של מותרים ואסורים אז אני משתדלת, אני אתן דוגמא שזה לא מה שאנחנו עושים אבל סתם שיהיה רעיונות אם בא לך- נניח שרשרת או שעון שאת שמה ביומיום ובנידה לא תשימי או הפוך, שרשרת שתשימי רק בימי הנידה. או נניח בגדים מקושקשים בימי נידה ובגדים חלקים בימי טהרה)

וגם ללמוד את ההלכות, לא כי לא יודעים אלא כדי שזה יהיה יותר במודעות.

פורטל הדף היומי: ייחוד בגדים לימי נידה (כתובות סה ע"ב)  

היה לי כזה לאחר תקופה ארוכה של הריון ומניעה, קיבלתי איזה פעמיים דימום ממש מועט ברמה שהייתי צריכה תחתונית, בנשמת אמרו לי שזה לא אוסר.

אגב, מיד אחר מכן נכנסתי להריון שוב אז זה לא פגע בפוריות בהמשך

במשך שנים הרגשת שהיא המוצלחת, וניסית גם ועבדת כל כך קשה ועד שהצלחת במשהו והוא היה סוף סוף ההצלחה שלך (ורק שלך) פתאום השתוויתן בזה ושוב אין לך שום יתרון עליה ובעצם אולי את מרגישה שחזרת להיות "הנחותה".

זה רגש ממש טבעי ונורמלי, אבל בשבילך כדאי לך באמת לעבוד על הביטחון העצמי ולהבין שההגדרה של האם וכמה את טובה פשוט לא קשורה לשאלה אם יש תחום שרק את טובה בו אלא אם את במקום שבו טוב לך בחיים, ולשם לחתור. 

בס״ד

שלקחת את הנושא המעיק הזה ומצאת את האומץ לפתוח אותו! אשרייך. וחיבוק על העניין המטריד הזה. לא כיף… ❤️

לפני המון שנים הבנתי שהתרופה לקנאה או תחושה של תחרות היא להגדיל את התחושה של שמחה בחלקנו.

במה שיש לנו.

ובמי שאנחנו.

ככל שאני מלאה יותר מכל מה שיש לי,

כך אני פחות מתעסקת במה שיש לשני.

אישית אני משתדלת כבר שנים רבות לכתוב כל יום 3 דברים טובים על עצמי ו-3 דברים טובים שיש לי בחיים. זה מאד מפתח את הערך העצמי ואת ההבנה כמה יש לי בחיים.

כתבת שאת קצת לא רוצה שהיא תצליח. סחטיין על הכּנוּת קודם כל! ואני רוצה לשאול אותך בעדינות - האמנם? באמת באמת? אם היא תמצא את עצמה ממש מאותגרת בתחום הזה ויהיה לה קשה, את תרגישי יותר טוב בטוח? את תרגישי יותר שמחה לדעת שלא מצליח לה? לא יהיה לך קשה לחשוב על זה שקשה לה?

אני חושבת שזה מקסים שבתוך תוכך, לצד הרגשות הטבעיים של תחרות שעולים לך, גם קשה לך עם זה שאת מרגישה לא מספיק מפרגנת כלפיה. בסוף הנשמה שבתוכנו מכוונת אותנו ומאותתת לנו מה דרך החיים הבריאה והנכונה יותר.

ואולי גם היא שמה, בתוך מערכת היחסים הקצת מסובכת הזאת? ואולי אולי אם תצליחי את להיות בתיקון של התחרותיות שהכניסו בכן כשהייתן ילדות, זה ייטיב לא רק לך אלא לשתיכן? וכמובן גם לקשר ביניכן.

ומילה לבסוף - זה שבסך הכל יש לכן קשר סבבה,

בעיניי זה משהו סופר יקר!!!! כי בסוף, אין מה לעשות, אחות זה אחות וזה לתמיד.

בהצלחה נשמה יקרה 🫶🏼

אם את יותר טובה ממנה בתחום מסויים, את יכולה לעזור לה להתקדם בו.

זה גם עוזר להשליט את השכל על הלב, כלומר מתוך כך שאת יודעת שזה מה שנכון לעשות גם הרגש הנכון יתפתח

וגם אם את עוזרת לה, יש לך חלק בהצלחה שלה (כמו בשיטת הפירמידה) וזה מעקר את התחרויות וזה מגביר את הרצון שלך שהיא תצליח.

זה לא במקום לפתור את הדברים מהשורש, סתם טיפ שיכול לעזור.

רואה ברגש הקנאה דבר טוב, זה נותן זרקור על דברים שאני לא מרוצה מהם ורוצה לשפר/ לשנות,

ככה אני שמה אבני דרך לרצונות והחלומות שלי ומנסה להגשים אותם.

את יכולה לשאול את עצמך ממה נובעת הקנאה (רצון לקבל הערכה/ להצליח יותר בעבודה/ להעלות שביעות רצון מהחיים באופן כללי/ משהו אחר) ואז לנסות לשפר ולשנות את הדרוש כדי להרגיש טוב יותר

שלא להרגיש קרבה וחום בין אחיות, אלא ריחוק ותחרות ועצבנות.

את האמת, שמי שבעיקר מוביל לזה אלו ההורים. התחושה של מי ש"שווה", מי מוצלח יותר,

ולא שכל אחד מוערך לפי המסע שלו והכישורים שלו והאופי המיוחד שלו.

לא אגיד שזה לא קיים אצלנו, קיים ועוד איך. זוכרת איך היה לי קשה מול האחים בשבתות שלא הייתי באה כי הילדים של בעלי באו אלינו.

או שאנחנו התמודדנו עם אתגרים כלכליים בלתי אפשריים בזמן שאחותי קנתה בית (שירווח לה!!). קינאתי מאוד. זו הייתה תחושה שלה בא הכל בקלות ואצלי אחרי קשיים.

אבל עם השנים יש הרבה יותר רפואה בזה.

והסוד- ליצור את הקשר. 

ברגע שאת עוזבת את אינסוף המחשבות המתפתלות על התחרות, ואיפה את ואיפה היא,

ומתקשרת סתם לשאול ה שלומה,

קצת מספרת על עצמך, בעיקר משדרת חום וחביבות

יקרה הנס...

אחי הקטן עשה את זה, והתקשר אליי. לא פעם ולא פעמיים. סתם לשאול מה קורה.

וזה לגמרי תחושת האחאות.

אנחנו אחים. אנחנו מקשה אחת. טוב לי כשטוב לך.

כשזו תהיה התחושה, את תרגישי כאב של החמצה על הזמן שבילית בניכור הזה מולה. ברצון להיות מעליה.

תביני שכשמישהו מעל, הוא לא באמת שמח, זו לא שמחה אמתית

זו שמחה מדומה של האגו

שמחה אמתית היא עם חום בלב ותחושה שאני לא מפחדת שמשהו יילקח ממני

הכאב שלך לא טפשי

הוא מבטא נקודת הנחה פנימי וזו הזדמנות לברר איפה זה כואב לך?

האם אני נחשבת רק כשאני מובילה?

האם אני מיוחדת וטובה רק כשאני נחשבת מצליחה?

במה ההצלחה שלה מאיימת עלי?

נשמע שאת סוחבת כאב מילדות וזו הזדמנות לתת לו מקום ולבחון אותו ואת השפעותיו על מהלך חייך

קנאה וכל רגש שמבטא כאב בא לספר לנו משהו על עצמנו וכדי לשמוע מה זה אומר חשוב שנקשיב לכאב שזה הציף

את צריכה לעבוד על עצמך כדי לצבור בטחון שאת טובה בפני עצמך ולא רק בגלל הישגים חיצוניים כאלה או אחרים

תמיד יהיה מישהו שיותר טוב מאיתנו. תמיד. בין אם קרוב, בין אם רחוק.

התחרות הזו לא בריאה בעיניי, ובעיניי זו מעין מראה עבורך להתפקס בעצמך ולטפל בשורש

השוואות פנימיות בין אחים.

לכולנו יש צורך עמוק להרגיש טובים, אהובים, ראויים, מוצלחים, מוערכים...

אחיות צמודות זה מצב שהרבה פעמים מעורר השוואה, אולי חוויות ילדות של תחרות, לקיחת מקום ועוד.

בסופו של דבר, תחושות כמו שאת מתארת לרוב ישבו על חוויות כאלה,

ובעומק על הערך העצמי שלך, האם את מספיק טובה ומוצלחת, האם את טובה וראויה ואהובה...

ממליצה להתמקד בחיזוק של המקומות האלה אם את מרגישה שזה משהו נוכח אצלך.

היא עם חום קרוב ל40,

לא ישנה טוב

מקיאה מידי פעם

יש עוד משהו? שותה? רמת עירנות?

חום גבוה ממש לא מרגש במיון, בלי מדדי דלקת משמעותיים מתיחסים ממש בביטול. גם לחום גבוה מ40.

תרופה שמורידה בערך מעלה זה תקין, ולא צריך להוריד מעבר לזה.

לא ישנה טוב כי היא באי שקט או כי לא נעים לה בגלל החולי?

תנסי להבין אם לדעתך משהו כואב/ מפריע מאוד ומפספסים. סתם בגלל חום וכמה הקאות אין למה ללכת למיון..

רפואה שלמה!! תרגישו טוב

הייתי הולכת למוקד כמו טרם

יעשו לה שם בדיקות מידיות ויגלו אם יש דלקת 

לפותחת- מתחת לגיל שנה צריך לשלוח עוד דברים, הלכתם לרופא??

מזמן הייתי הולכת לבדיקות דם ולבירור מעמיק יותר לשלול דברים אחרים כי היא קטנטנה

במכבי יש עד השעה 6 בערב, יעשו לה בדיקות דם ושתן ויראו. בטוחה שיש גם בקופות אחרות

מחלת הנשיקה מאפיינת בחום לא כזה גבוה, היה לבן שלי. חום לסירוגין של שבןעיים אבל לא הגיע ל 40 מעלות

אחרי 5 ימים עם חום מפנה לבדיקות דם.

בגיל 11/10 חודשים  אצל שתי הילדים שלי היה אדמדמת. חום גבוה סביבות ה 40 ל 4-5 ימים ואז זה פשוט עבר. הגיע פריחה אדומה ממש כל כך הגוף . וזהו.

וירוס..

ממליצה לקפוץ למוקד או למיון.

הרופאה לקחה בעצמה. אבל היא רופאה די נדירה משהו אחר היה שולח למיון /מוקד

בשקית לא הצלחנו לעשות

ממליצה כן לפנות אולי לטרם , תבדקי עם מוקד אחיות טלפוני איזה מענה יש לכם

וגם לא עם קטטר

הגענו למיון ושם עשו בדיקת שתן תחת טשטוש

אגב, הקאות זה אחד התסמינים לדלקת בשתן.

שראית שזה מתאים.

סליחה ושיהיה רק בריאות!!

היתי מתקשרת למוקד אחיות שיםנו למוקד בהקדם

גם אצלי לא ראתה כלום הריאות היו נקיות

ולא זוכרת איך גילו

אבל היה לה דלקת ריאות מתקדמת 

במקרה אחר- זו היתה שפעת עקשנית

אבל כן היתי הולכת שיבדקו יותר גם אם בבדיקה של רופא ילדים לא רואים כלום...

תראו לפי התשובות

מאוד יכול להיות גם דלקת ראות

ואם לא מוצאים כלום תלכו למיון או רופא מקצועי יותר

זה יותר מדי זמן וצריכה טיפול

טוב שהלכתם לבדוק.

שיהיו בשורות טובות ושתרגיש טוב.

אם חושדים במחלת הנשיקה אפשר לבדוק את זה, רואים את זה בקלות בבדיקת דם לפי נוגדנים

וכל כך הרבה זמן שלא בדקו כלום. סליחה אם זה מעצבן לשמוע אבל נשמע לי לא מקצועי.

הייתי הולכת למיון או למרפאה אחרת עם רופא ילדים מומחה

בבדיקות דם לא ראו כלום כלום? שום ערך חריג?

להערכתי בשלב כזה הרופאה אצלנו היתה נותנת אנטיביוטיקה גם אם לא ידעה מה זה כי גם אם התחיל ויראלי יכול להתפתח משהו אחר

(ובפעמיים שהיה באמת לא ברור מה זה זה עזר)

תבקשי גם בדיקות צואה.

הריאות היו תקינות?

ותבררי על רופא ילדים אחר או תתעקשי על הפניה למיון. נשמע לי חבל להמשיך לסבול

עד עכשיו הייתי אצל מחליפים והוא מצא דלקת באחת האוזניים. אמר שיש גם אודם בגרון (בקטע ויראלי) ואמר שנעשה אינהלציות לעזור להפטר מהליחה. אז מקווה שטיפות האוזניים יעזרו

אם היא יונקת זה ממש אחלה

הייתיממחראת כאגע ממוצקים

ד.א. אם נראה לך שהיא לא יונקת מסםיק

יש תמיסות שממסים במים שיש בהם מלא מינרלים.

ככה היא לא תתיבש.

ו

אפשר עם דקירה קטנה באצבע.

גם אצלנו היה חום כמה ימים וכשבדקו מדדי דלקת ראו שהם ממש ממש גבוהים, וגם בסוף מצאו דלקת ריאות חמורה שלא ראו בצילום ריאות, אלא רק בהקשבה ארוכה.

תבקשי שיבדקו.

ספירת דם. אני היום עשיצי לבת שלי בגלל חום גבוה מאוד (נושק ל 41 כבר 3 ימים) והרופא אמר לי ספירת דם זה מהאצבע ומדדי דלקת זה דרך הוריד

אני טועה? אמר שגם לפי ספירת דם אפשר לראות

גרים בחו"ל..

ספירת דם זה כמו בדיקת דם

במרפאה לא שלחו למיון

חום גבוה שנורופן אקומלי וכל החברים לא עזרו..

שיעול כבד מלא ליחה, לא אכלה לא שתתה בכתה לי כבר מכאבי בטן.. הרופאה שכנעה אותי שזה ויראלי ואחכה אחרי 3 ימים של ייאוש לקחתי למיון שם גילו דלקת ריאות חמורה.. בצד ימין

בגלל שלא שתתה כמה ימים התייבשה והתחילה לה דלקת בשתן 

אני מחכה יום יומים נותנת מה שיש בבית אבל לא מעבר לזה 😥

נראה לי שתלוי עד כמה את רוצה קשר איתה.

חוץ מהסנג'ורים האלה, יש לכן קשר שאת רוצה לשמר?

סתם לא אוהבת שמקפידים עלי....

לא רגילה לזה האמת.

בכא כתבתי לה הבוקר

אמרה שהיא ממש לא כועסת והיא נראה לא שמה לב

היא גם עוברת עכשיו תקופה קשה אז לא חפרתי מידי

מקווה שזה נכון 

לא עשית משו בזדון

לא הייתי חוששת מהקפדות במצב כזה

וזהו

לא נעים, אבל התגובה הלא נעימה היא שלה🤷‍♀️

את לא יכולה לבחור איך אנשים יגיבו למעשים שלך, את ממש בסדר, וזו ממש בחירה שלה.

את יכולה מצדך להמשיך להיות בסבר פנים יפות ונעימות, לחייך, לומר שלום, ולהיות רגועה ושלווה במקום שלך- את עשית הכל נכון!

את בסדר גמור וזה ממש לא נעים להרגיש ככה.  

יצא לי כמה פעמים לעשות את זה מול נשים אצלנו בעבודה כשהרגשתי שהם לא בטוב איתי מסיבות כאלו ואחרות. ממש לא עם כל אחד, כן עם כאלו שהיה לי קשר איתם, גם אם לא קשר מאוד מאוד קרוב. זה לבוא ולהסביר מה היה ממקום שהצד השני לא ראה, וכן אם צריך אפשר גם להתנצל לפחות על מה שהוא הרגיש. אני רואה אצלנו שהרבה פעמים אי הבנות יכולות לייצר תקשורת גרועה של חודשים, וחבל לי על זה. גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית. אני לא אחראית על מה כל העולם חושב עלי וזה לא רלוונטי, אבל התיקון יכול להיות לפעמים יותר קליל ממה שאת מדמיינת, וחבל להישאר במקום הזה.

אגב יש אצלנו אחד שיש לו דעה שלילית עלי והוא כבר הצליח כמה פעמים לשים לי רגליים ובפעמים אחרות להימנע מלעזור לי במקומות שהיה מתבקש, ואין לי אומץ לברר מולו את המה ולמה וזה די דופק אותי..

היא שהעובר כל כך קטן, שיכול לשנות תנוחה ופתאום לא ירגישו אותו.

אז אני מבינה לגמרי, וזה קשה, אבל אין ברירה אלא לשחרר ולדעת שאין לך כרגע דרך "לוודא שהכל בסדר" (חוץ מאולטראסאונד, אבל את זה כמובן אי אפשר כל הזמן).

בהצלחה ♥️

יש גם בנק חלב אם אבל יש להם תנאים די מחמירים ממי הם מקבלים ואיך זה אוכסן

יש שם מלא אמהות שמחפשות ומגיעות לכל מקום... את יכולה לבחור שיפנו אליך במייל או בהודעה.

תרמתי ככה כמה פעמים וזה ממש כיף.

שימי לב אחרי המסירה למחוק את ההודעה באתר כי אחרת ממשיכים לפנות אליך.

התקשרתי וענו אחרי שעה בערך ואז אמרה לי שחסרה חתימה באחד המסמכים

אחרי שפעם קודמת התקשרתי ואמרו לי שהכל טוב ורק לחכות.

שלחתי מחדש את המסמך ואחרי כמה ימים קיבלתי דרגה!! אחרי שחיכיתי לה מתחילת שנה!!

שווה להתעקש על מענה טלפוני

היתי צריכה להגיש בקשה כמה שנים רצוף

כל פעם בגלל ילד אחר ברוך השם

וכל פעם סיפור אחר

פעם לקחו לי כמעט שנה תשלום ללא דרגה ואז שהיו צריכים להחזיר החזירו כמעט 20.000

כלכך שמחתי שסיימתי איתם לתקופה- הם באמת סיוט

העיקר אני מתקשרת והם קוראים לעצמם

האגף לעידוד תעסוקה.. 

ליצור איתם קשר במשך שעות🤣

ואני ממש לא מעוניינת שאצטרך גם באמצע הלילה לתמרן בין 2 !!!

אם תשימי אותה בלול (גם אם הוא קטן) בחדר שלה, היא תצליח להרדם?

והפוך?

יש ילדים שצריכים יותר את המסגרת והגבולות של המיטה, ככה שגם אם הלול קטן זה לא מפריע להם, להפך. הבת שלי בכוונה היתה נדבקת לדפנות של הלול. כשמעבירים למיטה פחות יש לה את זה ואז צריכה מגע/קרבה של אבא ואמא.

או שזה החדר החדש שהיא לא רגילה אליו. ואז הייתי מנסה לשהות בו הרבה במשך היום, לדבר על זה שזה המיטה שלה והחדר שלה ואבא ואמא באים כשהיא קוראת לכם וכו .

אם היא מתעוררת אחרי שנרדמת כשיושבים לידה אז להפרד בהדרגה - אחרי שהיא נרדמת להרפות אחיזה קצת, אחרי כמה דקות שרואה שהיא חוזרת לישון עמוק להתרחק עוד קצת, וככה בהדרגה. אפשר לשים מוזיקה רגועה בחדר שגם מרפה את הילד וגם עושה את המעבר פחות מורגש.

יש ילדים שצריכים הרבה אבא ואמא בהרדמות, זה קשה אבל לומדים,את זה. תכיני לך קפה, תביאי מחשב.. תנסו לעשות דברים כשיושבים לידה

זה המעבר דירה (עם תחנת בניים אצל סבתא) ואז מהלול למיטת מעבר צמוד למיטה שלנו בחדר הורים

ואז מהחדר הורים לחדר שלה.

היא לדעתי כבר הבינה שזו המיטה שלה והחדר שלה,

וכשאני מרדימה אותה היא ממש רוצה שאשכב לידה במיטה, מחזיקה לי את היד "אמא יד" ואפילו מביאה את היד שלי לללטף אותה, היא ממש דבוקה אליי בקטע הזה

ען בעלי מספיק לה רק שיישב לידה (אולי כי היא יודעת שאין מצב שהוא ייכנס במיטה שלה 😂😂)

כשחושבים על זה, גם בבית במהלך היום אני רגע הולכת מהמטבח שניה לחדר היא רצה אחריי בהיסטריה

מה נסגר??

בדרך כלל אני מאוד יודעת איך להתנהג, ואם לא אז שומעת פודקאסטים\ קוראת ומחכימה 

הפעם אני ממש לא מוצאת את עצמי 

ישנה עכשיו? בחדר איתכם או בחדר שלה?

בלול או במיטת מעבר?

את האמת, שאני מאמינה בגבולות ברורים בנושא הזה, גם במחיר בכי. אבל יודעת שיש שיחלקו עליי.

אני לא אשאיר תינוק לבכות שעות לבד כמובן.

אבל במקרה הזה, שהיא בת שנתיים, אני הייתי אומרת במהלך היום מה הולך לקרות בערב.

"הולכים לישון. נשיקה ולילה טוב. לא יוצאים מהמיטה. אם תצאי אנחנו נחזיר אותך. אבא ואמא לא נשארים לשבת לידך, אנחנו בסלון."

זה המסר, וזה מה שאתם עושים.

ואם היא בוכה, את חוזרת על המסר יוצאת מהחדר. ממשיכה לבכות? קחי כמה דקות לפני שאת נכנסת שוב.

אני גם מאמינה בגבולות ברורים, פשוט לא בטוחה אם זה הזמן בשבילם, ולא אצא בהצהרות כשאני לא בטוחה בעצמי.

כשהייתה יותר קטנה וישנה בלול, הייתה לנו גם תקופה קשה עם הרדמות עד שהחלטנו בלעי ואני שזהוו והיא צריכה ללמוד להירדם לבד, זה לקח כמה ימים של בכי בלול כשהיינו מניחים אותה  (ואני בסלון יושבת ובעלי מחזיק אותי לא לגשת אליה ) ואז היא הבינה את העיקרון, ומאז ישנה לבד. (עד השינוי העכשוי...)

התינוקת שלי בלילות האחרונים ישנה רק איתי במיטה

והולכת לישון ב11 אוףףף

ופעם היתה תינוקת כ"כ נוחה.

עבר לה.

אז היא עדיין כזאת ומדו בהרגל שלנו צריך להשתנות.
אצלי עד שהייתה נוחה הייתה בוכה, עד שהרגלתי אחרתץץץ

לק"י

למשה מסיני.

אצלינו 2 הגדולים עברו בגיל שנה וחצי לזמן ממש קצר למיטת תינוק, ומשם למיטה רגילה.

זה היה לנו נוח ככה.

שאת כותבת את זה.

זה פשוט סימן שהילדון אוכל טוב ב"ה!!!

כל הכבוד לאמא שלו

הרבה מזל טוב והרבה נחת

יעוץ של טיפת חלב.

וגם סתם ממליצה לך ללכת לשקילה בטיפת חלב ואז תוכלי לשאול אותן הכל