פורום הריון ולידה (עמוד 401)

s-m ו L-XL כלומר 2 מידות

אבל אולי שווה לךללכת למרפאה שהאחות תחבוש לך את הברך...

 הסיכוי לקליטת הריון בחודש בו מנסים, גם שהכל נראה תקין וסדיר, הוא לא גבוה. הסטטיסטיקה מראה שרק בסביבות 15% מהניסיונות בחודש מסוים - נקלטים.

ועד שנה של ניסיונות לזוג צעיר - לא מתחילים בירורים ובטח לא טיפול.  

את יודעת לזהות שהביוץ אחרי הטבילה?

כן , לפי המקלונים והאפליקציה נראה שהביוץ ביום ה 14

אצלי היו בהתחלה סוגים שהיו גרועים ממש, וחשבתי שפשוט ככה זה, עד שגיליתי שיש סוגים יותר איכותיים שסופגים באמת טוב (ועדיין התחלה אחרי לידות אני שמה לידי רפידות נקיות ומחליפה לפעמים באמצע הלילה, ולפעמים בעל זאת קמה רטובה, אבל זה בכל זאת פחות מוגזם...).

ממליצה על לנסינו (החד פעמיות. הרב פעמיות שלהם התאימו לי רק בשלב הרבה יותר מאוחר, הן סופגות בסדר אבל לא מספיק בשביל ההתחלה אצלי).

אם יש לך כוח אז הייתי ממליצה לשאוב, חבל על החלב שמטפטף, הןא זהב

מה שהיה קורה אצלי שהייתי קמה מגודש, התינוק ישן, מחכה כמו ילדה טובה שהןא יתעורר,

וכשסופסוף נשברתי והחלטתי לשאוב- הוא קם... אבל גם היתה לי הקלה וגם היה לי מה להביא, שאוב

ששאיבה יכולה להגביר את ייצור החלב,

ואז זה ימשיך לטפטף ולא יתאזן.

אבל לא יכולתי לסבול את הכאב

וגם יצא מזה לפעמים שקית חלב לשעת חירום, אז לא יצאתי בהפסדי

לוקח זמן, וצריך לשתות הרבה הרבה כדי שזה יפחית כמויות

אומרת לך את זה כמי שממש ניסתה לייבש ככה

זה לא קסם 

אין לי פתרון להפחתת החלב.

אני שמתי עלי חיתול בד, שיספוג את מה שנוזל.

וואי מוכר...

וזה באמת מאתגר גם הצד הזה😅

לי עזר לישון קצת לילות עם חזיה או גופיה מאוד צמודה זה קצת החליש את הזרימה עד שמתאזן...

ולהניק לפי דרישה מאזן את זה תוך כמה ימים זכור לי...

בין החולצה לגוף

ישנה בלי חזיה

את כל מי שהייתה איתי בתשיעי כבר עוברת לשאלות על הנקה

ורק אני עדיין מאחור חחח

בינתיים תנוחי

תשני

תנשמי

וואי איזה מעצבן זה לשמוע את האמירות האלה

אבל אומרת לך את זה הכי בכנות שיש!!!🥴

שאיבה רק מגבירה יצור חלב

ולכן משמשת רק כפתרון כשאין ברירה והגודש בלתי נסבל ומוביל כבר לאודם, נפיחות, קושי להניק כאבים וכו

לא כפתרון להקלה בטפטופים

זה ממש יכול להגביר אותם 

רק אם מרוקנים את השד הוא מבין שיש ביקוש ומייצר עוד, אם שואבים רק קצת להקלה אז לא.

עם השאלה של הפותחת אין לי איך לעזור כי לצערי לא הגעתי לרמות כאלה 😌

אבל בעיקרון ככה הגוף עובד.. רק עצם השאיבה לא זה מה שבגביר יצור.. אם גוף מרגיש שהשד ריק, ויש דרישה לחלב (בין אם זה יניקה של התינוק ובין אם זה שאיבה במשאבה) אז הוא ייצר עוד חלב אם יצא חלב מהשד (ביניקה/שאיבה/סחיטה וכו') אבל השד לא התרוקן אז הגוף מבין שלא צריך את כל הכמות הזאת של החלב וייצר פעם הבאה כמות פחותה. לכן ריקון יגביר ייצור חלב (ולכן גם מניקים/שואבים על ריק כשרוצים להגדיל את הייצור חלב, למי שיש בעיה של כמויות)

ככה אני הבנתי מיועצות הנקה

גם משחרר את הגודש אם יש.

לא הייתי ממליצה לשאוב ממש, רק מגביר את ייצור החלב.

אפשר גם לסחוט לתוך כוס.

זה שהחלב יוצא זה מצויין.

ככה המקום מתרוקן ולא גורם לגודש.

בע"ה יתאזן בהמשך.

זה מתאזן לגמרי בהתאם לכמויות שהתינוק צורך

אם תרצי המלצה בשמחה בפרטי

סידר לי לפי שעות!

בדרך כלל יצאו או אחרי ארוחת בוקר, סביבות 10:30-12:00.

או יותר מאוחר, סביבות 12:00-13:30.

בימים חמים לפעמים יוצאים יותר מוקדם.

המון זמן

לא סביר בעיני שילדים קטנים ככ הרבה זמן בחוץ בחום

לק"י

למשל יוצאים מוקדם יותר.

אבל את יכולה לשאול את הגננת, מתוך התעניינות.

נגיד זה כן תלוי במזג האוויר.

ימים של עומס חום לא יוצאים, או יוצאים ישר כשמגיעים בבוקר, כשעוד סביר.

לק"י

מתי אפשר להוציא החוצה. אם בכלל....

אנחנו בביה"ס מקבלים הנחיות. מניחה שזה לא שונה בגנים.

מלא😅

סתם, לא יודעת להגיד זמן מסויים.

אבל זה הזמן האהוב עליהם ביום, עם הכוונה נכונה ומספיק דברים בחצר אפשר לבלות בה שעות.

בגן של הבן שלי היו כמה מתקנים, ארגז חול, אבל גם כל מיני גרוטאוצ, בלוקים מעץ וכאלו. הדימיון פעל שעות נוספות, זו הייתה הממלכה שלהם וזה מהמם.

אם יש בחצר יותר ממגלשה וארגז חול, אפשר להיות הרבה מאד זמן.. חצר גרוטאות לדוגמא זה דבר מהמם שמעסיק ילדים לאורך זמן. חצר זה לא זמן הפסקה כמו בבית הספר, זה זמן למידה לכל דבר.

וכמובן לפי מזג האוויר..בימים חמים מידי או גשומים לא יוצאים 

שבוע הבא ברביעי אני בדיוק כמוך ..

התאריך שלי מגיע

ואמרו לי להגיע לשם.

אז תכתבי לי אם קבעת תור ולאן התקשרת וכו'.

תודה לך

זה כל הזמן עבר למוקד

וגם לא הצלחתי להגיע היום לירושלים אז אם אני לא אלד עד ראשון- נלך בראשון

התקשרתי למוקד ואמרו לי לדבר ישירות עם המזכירות של בית אגד היום אחרי 10 וחצי

הם אמרו שאין להם מקום...

לוידעת מה לעשות

הפנתה אותי למרפאות אחרות שממש מסובך לי להגיע אליהן

בחרתי מיון נשים ומזכירות , נראה לי זה מס' 4 בשלוחה שלהם.

התאריך שלי של הלידה המשוער שלישי הזה

אז בקשתי לקבוע לרביעי. היא קבעה לי לשעה 11:00.

תנסי לקבוע למחר לפחות.

אז מנסה לבדוק מקומות אחרים

מלחיץ אותי לחכות הרבה

אמנם יש לי עוד זמן,

אבל התאריך שלי זה באמצע החגים שחצי מהמרפאות לא עובדות...

אני כבר 40 +2 

אז לא רוצה לדחות את זה...

אני התקשרתי אליהם ממש עכשיו וקבעתי תור ליום רביעי הקרוב.

צריך לבחור בשלוחות. למיון נשים ומזכירות

בהצלחה

הוא נקרא "שעשני אישה", ברחוב אלשיך 13. שם עושים את הא"ס והמוניטור, ואז עם התוצאות הולכים לרופא במרפאת מאוחדת רחוב ליד.

הייתי שם פעם אחרונה לפני שנתיים. מקווה שעדיין פעיל.

את יכולה לנסות לשאול במאוחדת איפה אפשר לעשות הריון עודף. אותי מאוחדת בעצמם הפנו לשם לפני כמה שנים, כשבאתי למעקב ונפל החשמל בבית אגד.

בינתיים במאוחדת ממש מאכזבים

אין תיאום בין המרפאות למוקד

ושום מרפאה לא מוכנה לקבל אותי היום

הייתי מתקשרת לבדוק..

והפנו אותי למזכירות חדרי לידה

ושם לא עוניםםםם

אולי כדאי פשוט ללדת חחח

ואמרו לי לבוא בלי תור

כמה זמן זה לחכות שם?

תתכונני להרבה זמן🙈 מקסימום תסמיני מוקדם מהצפוי...

לי מעקב אחד היה ממש מהר, הכניסו אותי למוניטור ישר כשהגעתי, משם אולטרסאונד ואז ישר לרופא.

בפעם השניה הייתי צריכה לחכות די הרבה בין לבין... מאמינה שזה עניין של מזל🤷

הלוואי חחחח

זה תלוי בעומס

העומס במיון יולדות משתנה בשניות

או שאני כבר אלד ואז זה לא יהיה סתם

גם אני עשיתי מעקבים בבית חולים כי היה לי הכי נגיש

את יכולה להביא תעסוקה כגון ספר, פודקאסט, סודוקו, 

סתם סקרנות,

אני עכשיו בדיוק בשלב של הבחירה...

אל תשאלי למה כי אני לא יודעת...

פשוט היה נמאס לי להתלבט אז החלטתי

לפני שיצאתי למיון נכנסתי שניה לאחות אצלנו ביישוב

כדי לקבל זריקה של בי12 ושאלתי אותה למה אי אפשר לעשות פה מעקב הריון עודף

היא אומרת לי בטח שאפשר וחיברה אותי למוניטור

ואמרה לי לבוא מחר לאו"ס

וזהו ברוך ה' הכל תקין וחסכתי נסיעה למיון...

מה שאת מרגישה בבטן זה השרירים שלו שהוא מכווץ כדי להוציא את הגזים. הגזים זה אוויר שנקלע לתוך מערכת העיכול בזמן האוכל, וזה יוצא מלמטה (פי הטבעת)

אם הוא רק יונק- אז בערך בגיל חודש יש פחות יציאות בלי קשר, ועד יציאה אחת בשבוע זה נחשב לתקין.

הגזים עושים ממש כאבי בטן, וכנראה הוא מתפתל וזה מה שאת מרגישה. מה אפשר לעשות?

זה עניין של בשלות מערכת העיכול.

אני כרגע בעיקר נמצאת שם בשבילו, מחזיקה אותו בתנועת ערסול ומנדנדת. המנחה של הערסול (או כל מנח שמקרב את הברכיים לבטן) ממש מקל עליהם. אפשר גם לעסות בעדינות מסביב לטבור.

אני יודעת שיש גם טיפות כלשהן אבל הבנתי שהן לא הכי יעילות אז אפילו לא ניסיתי...

וגם תואם לגיל.

עוזר-

תנוחת נמר על העץ

עיסוי לבטן (יש תרגיל שנקרא ירח על שם צורת האותיות, קו קטן לי, אח"כ שני קווים מאונכים לר, ואז שלושה קווים לח)

מנשא

תרופות

שינוי תזונה (של התינוק או במקרה של הנקה של האם המניקה)

על כל אחד מהם כדאי להרחיב את המידע בעזרת חיפוש מקורות בגוגל.

באופן כללי, כדאי ללמוד בצורה מסודרת על התפתחות תינוקות בשנה הראשונה (בדגש על חצי שנה ראשונה כרגע) כדי לאחוז מה אופייני ומתי ואיך ניתן להקל.

וולקאם טוב זה קלאב ❤️

קודם כל לנסות תנוחות שונות שמרגיעות, תראי ביוטיוב נמר על העץ , להתנדנד איתו וכד', להרים רגליים למעלה..

וגם, אם זה בלתי נסבל והוא לא ישן טוב בלילה, תנסי להוריד מוצרי חלב, רק אחרי שבועיים רואים את ההשפעה, כי חלב נמצא בגוף שבועיים. אני עשיתי ככה וחזרתי לחיים כי לא ישנתי הכלללל.

בגדול, זה אמור לעבור בגיל 3-4 חודשים בערך.

החלום שלי זה להיות מנהלת, מנכלית. ואני עובדת קשה בשביל זה לאט לאט ובסוף זה יגיע.

מזדהה איתך בקטע של תחביבים.

אני מסתובבת מסביב לכולם יש תחביבים ורק לי אין.

ברמה שאם יש יום חופש- אשכרה אין לי מה לעשות בו חוץ מבזבוז הרבה כסף שזה כיף לי.

הלכתי פעם לקואוצ'רית שאחרי שעברנו על הכל היא אמרה לי שזה בסדר שאין לי תחביבים ופשוט לעשות את היומיום יותר מגוון ויותר מעניין בשבילי.

אולי זה יעזור לך גם. 

אצלי זה בעיקר להנות מהיומיום שלי, להצליח לאזן בין עבודה לבית לזוגיות ומשפחה, להרגיש משמעות בעשייה שלי, להרגיש רווחה נפשית

אין לי יעד גשמי ככ

אם את מדברת על תחביב - אז לי יש אחד שאני רוצה לפתח אבל כדי להגיע אליו אני צריכה להשתלם ביעדים למעלה 🙃 אבל זה לא דחוף לי לעשות אותו 

מה החלום שלי

מה יהיה לי הכי כיף לעשות?

איןןן לי תשובה

יש לי עבודה שאני עובדת בה כבר כמה שנים, מקצוע, תואר שני.

להגיד שזה החלום שלי?

לא

האמת שמבחינה מקצועית החלום שלי הוא לא להגיע ליעד המקצועי שהיה לי לפני כמה שנים (והיה לי כזה ועשיתי הסבה), אלא שהעבודה שלי תשרת את אורח חיי בעיקר ועל הדרך אם אפשר שלא תשעמם אותי למוות לכל הפחות

העבודה מבחינתי היא אמצעי ולא מטרה. את ההנאה בחיים אני שואבת גם מהעבודה, ברור, אבל זה ממש חלק זניח מבחינתי מהמכלול. או במילים אחרות -- ה'חלום' שלי היה עבודה נוחה וגמישה בתחום שאוכל לעבוד בו לאורך שנים

אם את מרגישה שאת רוצה להגיע למקום אחר, תתחילי לגשש. ואם את עוד לא יודעת, אפשר לעשות אימון ממוקד על החוויה במקום העבודה, מה זה מימוש עצמי מבחינתך, האם זה חייב לקרות גם בפן המקצועי,למה לא להישאר בעבודה הנוכחית/ מה היתרונות שלה והאם זה גובר על החלום, כמה זה תופס מקום אצלך, והאם זה יספק אותך אחרי שתגיעי ליעד

כבר כשהתינוק בן 4 חודשים.

גם כי לא היתה ברירה

עכשיו אני פתאום אומרת למה לחזור?

זה לא החלום שלי וזה בוודאות יהיה קשהההה מאוד לחזור למשרה מלאה ואז לאיסופים וארוחות ערב וכו וכו וכו ברוך השם

מצד שני גם להישאר בבית זו לא אופציה

אז מה עושים???

זה מאוד נפוץ

הלוואי ותמצאי משו יותר טוב 🙏

שיהיה לי סיפוק בעבודה

הצלחה ותנאים טובים

העבודה שאני מתכוונת לעבוד בה היא לא חלום חיי ולא תחביב כלשהו שלי

כן תחום שאני טובה בו ויש לי סיפוק

החלום הוא יותר להצליח לנהל בית ובמקביל לעבוד

לגדל ילדים והכל בטוב ובשמחה

חיים רגועים

באקראי ממש הגעתי לעבודה הנוכחית שלי, בפעם הראשונה הגשמתי חלום תעסוקתי שמתאים לרצונות שלי, בלי לתכנן קודם, בלי לשנות מקצוע.

זה קרה בגלל שצברתי ניסיון מעבודות קודמות, איך להתנהל ומה הכי מענין אותי, וגם הארגון ומטרותיו מתאימים לי, וגם התפקיד מאפשר לי גמישות והתאמה לדרך המקצועית שלי.

אם זה חשוב לך אולי כדאי לחשוב מה הכיוון המקצועי היותר מדויק ולחפש עבודה אחרת.

רק מקווה שאני עושה טוב את התפקיד שלי כאמא.. כבןאדם..

וגם חלום של לישון, של שקט, של נחת..

את בסדר גמור בכל מקרה!

השאלה למה את על אוטומט?

יש לך זמנים שקטים לעצמך?

שאת יכולה לתת לעצמך את המקום?

לכתוב לעצמך וכזה..?

להרגיש את עצמך?

וזה שלווה

כל לילה מתפללת לה' שיתן לי שלווה, ביטחון, נחת.

בלי דאגות ומחשבות אינסופיות, להאמין בתמימות שיהיה בסדר לא משנה מה המציאות מראה..

לגבי יעד כמקצוע- אין לי משהו

יש הרבה תחביבים שהייתי רוצה להתחזק בהם אבל לא כמקצוע, אלא בשביל עצמי

שהחיים יהיו מושלמים

שלווים, זורמים, מאושרים, נטולי עצב וקשיים.

אני יודעת שאי אפשר להגיע לשלמות מלאה, אבל אני רוצה להוציא את המקסימום.

אני מפרקת את הרצון הזה להרבה מטרות ותתי מטרות, חלק השגתי אבל צריך לשמר אותן, חלק בתהליכים, חלק אני עדין לא יודעת איך להשיג ומחפשת את הדרך.

לשאול את עצמך מה את רוצה, זו התחלה טובה להבנה מה חשוב לך, מה את רוצה לעשות, לשנות ולהתקדם.

בגדול להצליח בלימודים ולסיים אותם זו השאיפה שלי כרגע

היה לי חלום מאוד ספציפי ובגלל חלום אחר (שב"ה מתגשם) ויתרתי עליו.

החלום שמתגשם הרבה פחות ספציפי ולכן לא מרגישה ש"חיה את החלום"

כרגע החלום זה לעשות הסבה לתחום שבאמת יעניין אותי. שאני אוהב לקום בבוקר לעבודה. עוד לא ברור לי בדיוק מה הוא אבל הבירור הזה מתקדם

ויש במישור אחר את החלום להשתקע, לקנות ולבנות את בית חלומותינו. למצוא את המקום שלנו (קנינו דירה אבל לא רוצים לגור בה)

יש עוד שהייתי רוצה אבל זה לא הזמן כרגע, חלק מהחלום אולי זה פשוט לשמוח במה שיש

הייתי רוצה לדעת איך הילדים שלי יגדלו להיות, לדעת שאני פועלת נכון

חלום שלי זה לשמוח בכל הטוב שהקב''ה מרעיף עלי.

להרגיש את כל הטוב הזה בתור חיבוק מה'.

וגם יש לי חלומות קטנים ללמוד הדרכת כלות, ללמד נשים מתחזקות , להתפתח בתחום של האמנות והעיצוב בתור תחביב...

הוא להיות אדם טוב ומשפיע.

ומזה נגזרות הבחירות שלי בחיים, לגבי משפחה, עבודה וכו'.

אבל זו עבודה קשה, וזה חלום שהוא דרך חיים, אז הוא אף פעם לא יגיע לסופו.

ולכן יש תקופות שאני מרגישה שאני יותר מצליחה, ויש תקופות יותר מעייפות ומשמימות.

מה שאני אוהבת בעצמי זה שאני לא מוותרת על חלומות, גם אם לפעמים אני שמה אותם בצד או מתעסקת בהם פחות.

שמשמח אותך פשוט להיות "אישתו של.." ואמא של...", טיפוח הבית.

דווקא נדיר בימינו, כשה"בחוץ" כל כך מושך.

תחשבי אולי באמת *לך* אין את הצורך הזה להתגשם בחוץ וכרגע מספיק לך המשפחה שלך או העבודה הנוחה שלאו דווקא עבודת חלומותייך והמחשבות האלה נובעות מהלחץ בחוץ.

אבל זה שכתבת שאת "על אוטומט" קצת מבאס. אולי כדאי לחשוב איך את מכניסה התחדשות במה שאת כבר עושה?

....

כשאני חולמת..אני מנסה לדמיין איך הייתי רוצה לראות את חיי, את היומיום שלי, איך היום המושלם שלי ייראה, מה ארגיש, מה אעשה וכו'...

העומס וכל מיני חששות ממסמסים לנו את החלומות...

תנסי לשאול את עצמך מה היית רוצה לעשות, אם לא היו לך שום מגבלות.

של כסף, לא של השכלה, לא של ילדים.

בדרך כלל מגלים דברים משמעותיים ומעניינים  

אבל זה כל כך קשה!

מקנאה מאוד בכל מי שפרצה לשוק.

אלול זה ממש הזמן לחשוב על חלומות, אז זה מהמם שהשאלה הזו עולה לך עכשיו.

אני חושבת שזה ממש מבורך לא להישאר באוטומט של המציאות העכשווית, אלא לחשוב מה הייתי רוצה לשנות, לאן הייתי רוצה להתקדם. זה ממש המטרה של אלול...

אבל חלומות יכולים להיות לגמרי כלולים כחלק מהמציאות שלנו. לא לרצות לעשות משהו *אחר*, אלא לחלום את המציאות הנוכחית בצורה יותר אידאלית.

ממשש לא חושבת שזה חסרון שאת לא רחצה לשנות משהו במציאות שלך, דווקא יש בזה הרבה ברכה...

אבל גם בתוך המציאות שלנו, תמיד יש מה לשנות ולהוסיף.

אבל יש לי פנטזיה כזו-

לגור במקום שיהיו לי חברות סביבי שאוכל לצאת ולפגוש אותן, ושהילדים והבעלים שלנו גם יהיו חברים, ויהיה כיף ביחד. 

בינתיים מאד רחוקה מזה.

אבל חוץ מזה ב"ה יש לי חיים שאני שמחה בהם- משפחה, עבודה, תחביבים, אבל שואפת להיות יותר שמחה ולהיות יותר בעבודה פנימית ורוחנית.

תהני מזה, אחרי כמה ילדים כבר מחפשים את הרגש..

ואיזה כיף שהיא הייתה מדהימה!

וואו זה משחרר

😃

לפהמים אבל דווקא הילדים הטובים במסגרות נושרים בית הכיסאות…

אצלי מילד לילד זה מתגבר

חחח 🤭

מרגישה שהרגש האמהי רק גובר ומתפתח עוד ועוד

ולא שהיה חסר קודם, כן?

תמיד הייתי אמא רגשנית

אבל משהו כאילו באמהות נפתח כמו פרח

בהרגשה שלי אחרי שליוויתי באותו יום לתחילת חטיבה, ולכיתה א' והתרוצצתי לפני כן לקנות מלא ציוד ותלבושת והגדולים יש להם הערות מה טוב להם ומה לא וכן כזה ולא כזה..

ועד שסוף סוף כולם מרוצים, באותו בוקר קלטתי שלא קניתי כלום לבן ה3, אפילו לא בגדים יפים ופעם היה חשוב לי ביום הראשון בגדים חדשים ותיק מדוגם ותסרוקת..

והשנה זה שזכרתי לאיזה גן הוא רשום היה במקסימום חחח

ועוד זה הבייבי שלי..

באותו יום השלמתי לו הכל, כן??

אבל כאילו ככל שהגדולים גדלים זו חוויה חדשה עבורי וזה תופס נפח גדול יותר במחשבה, והקטנים שאיתם אני עוברת את החוויה הזאת בפעם ה... אז כאילו זה כבר פחות מרגש, כלומר פחות תופס מהאנרגיות שלי כי הם מופנים למקומות אחרים.

מקווה שלא יצאתי אמא מזניחה 😄

קחי בחשבון שהיא יכולה להתחיל להתקשות להפרד אחרי כמה ימים. לפעמים לוקח זמן עד שנופל האסימון....

למרות שמסכנה אנחנו מסבכים אותה

התחילה הסתגלות היום

מחר עד 11 וחצי

שישי עד 12

ואז ראשון שני היא תלך לגן

שלישי טסים ל10 ימים אז שוב חוםש גדול לה🤦‍♀️

בעז״ה שתהיה לה נחיתה רכה

הלם 

אחרי כמה ימים שהתלחהבתי מהסבבה שחה אני כבר שובע חוזרת בוכה

שיעבורר

או שהתכוונת מעון/משפחתון וסתם קראת לזה גן😅

זכור לי שהיא בת שנתיים בערך

וברור, אנחנו התחלנו בראשון ואני עדיין בוכה כל בוקר בערך

אבאל'ה איזה קשה זה לשחרר ילדה לגן אחרי 3 שנים איתי בבית!!

מבחינתי מי שלא בבית- בגן!😂

כן היא במעון של התמת

בת שנתיים בדיוק😍

היום כבר לא בכיתי

מגיעה לי מדבקה

מי מביא לנו מדבקות?

למרות שהמשוער שלך היה לפניי ובפועל ילדתי לפנייך😂

הבה נתפלל שהגנים לא יאכזבו גם בהריון הזה אין לי מידי המון כוח

38 והחוצה😅

ילדתי אותה באמת מאוחררר

42

אמןן🤍🤍 בבריאות ובשמחה 

לידה ראשונה החליק לו החוצה אחרי שעתיים של צירים בשבוע 37

לידה שניה חיכינו חיכינו חיכינו

וכמעט בשבוע 41, אחרי איומים לזירוז, ומלאאא שעות במיון

נולד לו הנסיך🥰

ואם לא הייתי מצפה ללדת ב37, אז הייתי מרגישה רק שבוע אחרי התאריך ולא 4 שבועות....

את הגדול ילדתי 41+4/5, ואת השניה ב-40+5, וזה היה נראה לי מוקדם מידי.

בדיחות מלחמה, חזק!

הבה נקווה כשיגדל כסר לא יהיו מלחמות וכו.

אני אמשיך את השירשור פריקת גן ברשותכן🤓

חצי שעה בבוקר זה קריטי

משמעותי

ובלתי מתפשרררר

אני נכנסת לפקקים של החיים בשבע וחצי!

וחוץ מזה

הורדתם חצי שעה- איפה הורדת המחיר?…

אני באמת לא יודעת איך נסתדר עכשיו עם הלוז זה ממש מסובך…

היו שני אבות ששיחקו עפ הילדים

אחד מהם אומר לי היום זה יום הפעלות עצמאיות😂

חיכו שיתבוא הגננת…

אז הלכתי לתינוקות ושאלתי מה הולך עם זה

אחת המטפלות שלהם באה לשמור על הקבןצה של הבת שלי עד שתגיע גננת

זה מעצבן… 

מה זאת אומרת לא לפי שעות?

ומה הכוונה בגובה ההכנסה?

נניח אם אני מרוויחה 2000 ש"ח בחודש, אבל עובדת רק 12 שעות בשבוע אני אהיה זכאית להנחה?

וכפי הידוע לי הסכום הור פר נפש: אז נניח שאנחנו 4 נפשות במשפחה, הכוונה היא שהמשכורת הכוללת תהיה עד 3159 לאדם?

(כלומר עד כ12,500?)

יש 2 דברים:

1. האם זכאים להנחה בגלל העבודה. עד השנה היה שצריך לעבוד לפחות 24 שש. השנה שינו שצריך להרוויח 3159. כלומר אם את עובדת 12 שעות ומרוויחה את הסכום הזה תהיי זכאית, אם את עובדת 24 שש ומרוויחה רק 2000 שח לא תהיי זכאית.

אבל עדין לא פרסמו את ההנחיות לשנה הקרובה אז אי אפשר לדעת שלא יחזירו את זה למה שהיה בעבר.

2. מה ההכנסה לנפש, לפי זה נקבע מה הדרגה. בשביל הדרגה הכי טובה צריך עד 2100 לנפש, יש טבלה אבל לדעתי עד 5000 לנפש עדין זכאים לאיזשהי הנחה.. זה יורד ככל שההכנסה לנפש יותר גבוהה

מוכרת בחנות

מזכירה

ואז צריך לכל השנה.

החלפות לא צריך...

עבודה זה לא כלא והם ימצאו פתרון או יסגרו את הקבוצה.

את גם יכולה להציע להיות מחליפה אם בוודאות תעזבי.

חסרות הרבה ידיים עובדות ואני בטוחה שיש מעון באזור שישמח למחליפות גם זמניות

מה שכן, נתקעתי על זה שכל החיים היו לך כאבי ווסת כמו צירים שחווית בלידה

לא יודעת אם לקנא בך או לרחם עליך ...

ירד הפקק

אבל הרגשתי כאבים רגילים כאלה של כל חודש

בגלל זה גם אני וגם הבעל לא דאגנו ככ

אבל אחותי אמרה לבעלי שלא הגיוני שיש כאבי מחזור בחודש תשיעי , החלטנו לחכות כי חשבנו שזה הכאבים הרגילים

והגעתי למיון רק כי היא לחצה , בפתיחה מלאה בלי כאב מיוחד או משמעותי

רק בלחיצות הכאב קצת כאב

באיזה איזור את מחפשת?

תחפשי בגוגל, אנדומטריוזיס ישראל, זה אתר עם הרבה מידע עח המחלה. ויש שם גם רשימה של המרפאות

וזה לא נשמע רק חשד לאנדו...כאבים כאלה כל חודש זה כנראה באמת זה. חיבוק

בעקרון אזור ירושלים או שומרון כזה גם בית שמש מודיעין אחלה לי

לא יודעת אם זה נחשב מרפאת אנדו...

ממליצה בחום, אנושי ביותר!

מקבל בהדסה ככל הידוע לי (אבל לא הייתי אצלו כבר הרבה זמן)

דר' אורי דיאור

היא נתנה לי הפניה לשם ובעצם לכן יכולתי ללכת דרך הקופה

זה כן חלק מהאבחנה, אבל את תמיד יכולה לסרב אם לא רוצה.

אפשר לאבחן גם רק לפי התיאור שלך ולפי זה להציע טיפול..

(אני חושבת שהבדיקה תעזור לרופא לדעת את המצב בצורה מדויקת יותר וככה להתאים טיפול, אבל זה בחירה שלך, תמיד)

תמיד אפשר להוסיף מטרנה

רק יכולה לומר לך שאני כן שואבת, אבל פעם ביום, בסביבות 12 וחצי-אחת ולא חסר לי חלב בסופשים

השאלה אם אני מניקה אז האם יהיה לי גודש ביום ראשון - כי הגוף שוב יתרגל לייצר חלב בשעות הבוקר

אבל לא חושבת שיהיה גודש. נשמע לי הגיוני שהגוף ילמד את זה

תתחילי ותראי.. 

שזה יהיה להרגיל בשישי את הגוף לייצר חלב, ואז שבת אחלה..

ואז ראשון שוב להרגיל שאין הנקה ולא צריך לייצר..

מקווה שלא יהיה בלגן

אז רוצה לשמוע ממישהי שניסתה את זה

מקסימום אם החלב שלי לא השביע בסופ״ש הייתי משלימה עם מטרנה אחרי ארוחה או הנקות צפופות יותר  

(

רק מציינת שחוסר שאיבות גמר לי את ההנקה בגיל 7-8 חודש

בילד הבא למדתי ושאבתי)

תלכי תסחטי קצת לכוס וזהו

אבל בעיקרון לא אמור להיות אחרי כמה חודשי הנקה ממה שאצלי לפחות 

מעולה, מקווה שלא תהיה בעיה.

אני פשוט אנסה שבוע אחד ונראה איך הולך..

תודה!

בלי מטרנה..פשוט הנקה בצהריים- לילה,

ובבוקר היו במעון..וסופש היה רגיל.וכמובן גם בראשון שאחרי .

שווה לנסות, לא חושבת שזה יוצר גודש .הגוף מסתגל לזה ומסםק בדיוק מה שצריך.נפלאות הבורא

אחלה טוב לשמוע..

תודה!

חוזרת לעבודה ורוצה להמשיך להניק בבית אבל בלי שאיבות.

איך את מתמודדת עם זה שלא יהיה לך גודש ביומיום? עשית בהדרגתיות?

אבל המתוק לא הסכים לקחת בקבוק.. בסוף אולי 20- 40 מ"ל ביום.. הוריד נגיד חצי הנקה.

אז לא עבד ההדרגתיות כ"כ..

ואז 3 ימים לפני החזרה להעבודה התעקשתי יותר, וחצי בוקר בערך היה על מטרנה בלבד. לא הסכים לאכול הרבה, אבל לא הנקתי.

ביום הראשון-שני היה גודש אז סחטתי פעם אחת טיפה. ביום השלישי-רביעי היה גודש אבל לא מוגזם אז לא נגעתי.

מאז במהלך השבוע התאזן ב"ה.

וגם הוא כבר זורם עם בקבוק.

בהצלחה!!

מקוה שגם אצלי יזרום.. כרגע ההסתגלות במעון

חצי בוקר בלי הנקה

אבל בהמשך יהיה מלפנות בוקר עד ארבע.. מקוה לטיב בעזרת ה'

בע"ה יעבוד גם אצלך..

בהצלחה!

גם לי הייתה תקופה שעבדתי כמה שעות ולא שאבתי ובאותו גיל. הייתי מגיעה ומיניקה מיד (השד היה מלא בחלב)

אצלי לא היה גודש

רוב הבוקר בסופ"ש הנקתי, וכשזרם שילבתי מטרנה.

ועכשיו בעבודה וב"ה אין גודש..

נפלאות הבורא ממש..

תודה על השיתוף

תרגישי טוב!!!

לא זה היה שככבתי על צד ימין אבל עבר כשתהפכתי.

לא בדקתי מה זה היה

כשהבטן מתחילה לגדול

מרגישה כאילו היא מושכת את כל האיזור הזה - למטה וזה כואב/שורף כזה

לא יודעת אם זה בדיוק מה שתיארת, אם כן אז היי 👋 לא מצאתי שום פתרון מלבד לשכב על הצד הכואב, זה כאילו מרגיע את המתיחה וממילא את הכאב

הלוואי שיעבור ולא יחזור לך ♥️

אם זה מרגיש לך חריג ולא עובר כמובן שהייתי הולכת להיבדק

זה לא כף יד, זה קרסול, העובר מצג ראש

והוא נמתח לכיוון הצלעות ומכאיב

תנסי להתמתח לעמידה או ישיבה זקופה יותר ותראי האם מקל עלייך

זה כאב אבל לא כאבי תופת אז אני מקווה שזה רק זה

של אבנים בכיס המרה

תבקשי לבדוק (עם א.ס.)

התינוק...

כשאני ילדתי בשבוע 34 הראו לי לרגע את התינוקות ואז לקחו אותם לפגייה.

בכל אופן, בהרדמה את ערה לגמרי, רק החלק התחתון של הגוף שלך רדום. אם קיבלת פעם אפידורל, אז תדמייני שזה אותו דבר רק פי כמה יותר. תרגישי מעין התעסקות כזו בזמן הניתוח, אבל לא תרגישי שום כאב.

אחרי הניתוח יעבירו אותך (פיזית יעבירו אותך לאלונקה) להתאוששות למשך כשעתיים, ושם לאט לאט התחושה תחזור לרגליים (ואיתה יתחיל הכאב...)

אחר כך יביאו אותך למחלקה, ושם את תהיי במיטה עוד כמה שעות, עד שאחות תבוא לעזור לך לקום בפעם הראשונה מהמיטה.

המלצה חמה: לקחת משככי כאבים (מהאחיות) על השעון - ברגע שעובר מספיק זמן מהפעם הקודמת תבקשי עוד אחד. זה יעזור לך לתפקד, במיוחד שתצטרכי להגיע לפגייה (אני הגעתי לפגייה בפעם הראשונה על כיסא גלגלים, אבל אחר כך לגמרי בכוחות עצמי). מצד שני - זה שתצטרכי להגיע לפגייה יעזור לך להחלים יותר מהר, כי הליכה חשובה להחלמה...

לגבי הדימום - *בעיקרון* אחרי קיסרי הדימום פחות יותר, אבל תכל'ס אני כבר לא זוכרת אם באמת זה היה ככה בקיסרי הראשון שלי. (בשני הקיסריים הבאים היה באמת דימום מופחת, אבל מצד שני אלה היו לידות במספר מתקדם, שזה גם משפיע על דימום מופחת...)

שיהיה בשעה טובה ובקלות! ובעיקר - החלמה מהירה גם לך וגם לתינוק, שבע"ה יצא מהר מהפגייה ויהיה בריא וחזק ❤️

אני אישית לא לקחתי כל הזמן, לא היה לי צורך.

לקחתי פעמיים - שלוש ביום, ואחרי השחרור לא לקחתי בכלל.

בניתוח חירום, לא מתוכנן.

אין לי מה לומר על קיסרי אלקטיבי, אבל על קיסרי בכלל ועל פגייה אני יכולה לעזור.

ויש מצב שבקיסרי הראשון (גם חירום) לא לקחתי משככים על השעון (אבל אז באמת ההליכה לפגייה עזרה לשכך את הכאבים).

אז באמת יכול להיות שאפשר להסתדר גם בלי זה...

לי אישית הייתה התאוששות ממש טובה מהקיסרי.

גם לי היו הליכות לפגייה, ואחרי השחרור גם נסיעות.

גם בהתחלה, עד שהתחילו הכאבים לקח זמן. כנראה המשככים בהרדמה (מלאה) השפיעו גם אחר כך.

אני כותבת את זה כדי שידעו שלא חייב אוטומטית לקחת משככים כל הזמן, אלא בהתאם לצורך.

את מקבלת מהרופאה הפניה לניתוח, ומתקשרת לבית חולים לקבוע תור. יקבעו לך באותה הזדמנות גם טרום ניתוח שזה יום או כמה ימים לפני הניתוח יום בדיקות והסברים בבית חולים.

ההרדמה היא הרדמה ספירלית שמאוד מזכירה אפידורל, יש אפשרות להרדמה מלאה במקום. נותנים גם מורפיום.

לי נתנו להניק בחדר ניתוח, כדאי לתאם את זה עם הצוות מראש. להחזיק בטוח יתנו, לא בטוח שתרגישי מספיק טוב כדי להיות עם התינוק יותר מדקה.

אח"כ שעתיים התאוששות בדרך כלל לבד בחדר התאוששות, ואז למחלקה.

בהצלחה❤

את יודעת איפה תלדי? במידה ויש לך כמה בתי חולים אופציונליים, הייתי שואלת ספציפית עליהם.

מבחינת כאבים זה אינדיווידואלי. אני ביקשתי מורפיום כשההשפעה של ההרדמה עברה, ואחר כך לא לקחתי יותר כלום.

לי היה דימום חלש יחסית ללידה וגינלית, מחזור חזק פלוס כזה.

בשבוע הראשון שאחרי הניתוח - מרגישים אחרי ניתוח! קשה לקום, כואב.. כדאי שתהיה עזרה.

בהצלחה!

זו זריקה בגב, משפיעה תוך רגע, ממש כמה שניות

בהתחלה תרגישי נימלול ותחושת חום ברגליים ומהר ישכיבו אותך

אחרי כמה שניות כבר ממש כל פלג הגוף התחתון מורדם ואין תחושה בכלל בכלל.

לוקח בערך שעתיים עד שההרדמה פגה, עד אז תועברי להתאוששות. אל תיבהלי שאת עוד לא מצליחה לזוז או להתהפך. זה תקין ולוקח זמן.

לפעמים יש תחושה ממש מציקה כזו בשרירים ונותנים פיטדין להרפות אותם או שיש בחילות ונותנים פרמין.

הפיטדין נוטה לגרום לסחרחורות אחכ..

בהתאוששות את עדיין עם קטטר ומחוברת לעירוי נוזלים, יש מצב שבגלל זה לא יתנו לך לשתות רגיל אלא רק בכמויות קטנות. חוץ מזה מנוטרים באופן רציף- לחץ דם כל כמה דק וסיטורציה באצבע.

בהצלחה!!

ממש לא כואב

שיהיה המון בהצלחה 

זה לא מומלץ, כי בהריון התוצאה עלולה לצאת חשודה, גם אם הכל תקין.

אני חושבת שמגרדים קצת תאים מצוואר הרחם.

בדקת את עניין הדימום?

על פניו הכל נראה תקין

בגלל שאין להם בדיקת פאפ שלי הם לא יכולים לדעת אם הדימום מצוואר הרחם .. ממש לוחצים עלי לעשות בימים הקרובים במרפאה. גם באינטרנט כתוב שלא ממולץ לעשות בהריון.. בגלל זה אני לא ככה מצליחה להבין מה לעשות.. ההפרשה נראית כמו התחלה של מחזור ורדרדה .. יש גם ציסטה באחת השחלות שהם אומרים שזה בסדר וזה בגלל הורמונים 

אני חושבת שבמקומך הייתי מבררת כמה זה נורא לדחות את הבדיקה לאחרי הלידה, מה הסיכונים וכו

ולפי זה לגבש החלטה

כי אנחנו יודעות רק את החשש על ההריון בבדיקה אבל לא יודעים גם למה כן חשוב לעשות

שאני מעדיפה אחרי הלידה

אבל בגלל הדימום זה כאילו מחייב 

מה הדימום יכול להצביע?

אי אפשר בבדיקה ויגינאלית פשוטה לראות מאיפה הדימום? במקום לעשות פאפ שזה יותר פולשני ויותר מסוכן להריון?

אני שואלת כי כמו שכתבו לפניי- לעשות פאפ בהריון זה סיכון ברמה שיש רופאים שלא מוכנים לעשות

אבל אם חלילה הדימום יכול להצביע על משהו מסכן חיים שחייב לטפל כאן ועכשיו (חס ושלום) אז לא לוקחים סיכון.

אני בכוונה מקצינה כי לדעתי זה המקרה היחיד שצריך לסכן הריון בשבילו  , אחרת- לחכות לאחרי הלידה

לק"י

לפחות בהריון תקין אני די בטוחה שלא.

לא עושים בהריון בדרך כלל כי אם יוצא ממצא כלשהו, זה לא תמיד נכון בהריון 

שיחכה עם הפאפ לאחרי ההריון כי לא עושים בהריון

הרופא אמר לי שאפשר רק אחרי לידה, ושאלצי את האחות למה, היא אמרה שהדגימה נלקחת מצוואר הרחם שסגור בהריון ולא פותחים אותו.

עשיתי את הבדיקה בבדיקת רופא 6 שבועות אחרי הלידה

לק"י

שה לא מומלץ, אבל אפשרי.

אולי יש גישות שונות.

כאילו אין לי המון ניסיון

אבל למה מדימום מבקשים בדיקת פאפ?

חושבים שזה קשור לזה?

בכל אופן לפי מה שקראתי זה ממש עדין מה שעושים זה לקחת דגימה מרירית צוואר הרחם וזה נעשה עם מטוש ומספיק ממש כמות קטנה כדי לבדוק את התאים

וחייבת להגיד שגם אם חלילה יוצאת תשובה חיובית זה לא בהכרח מצביע על הגרוע מכל...

אל תדאגי הכל יהיה בסדר בע"ה פשוט הרופאים תמיד חייבים לבדוק כל אופציה אפשרית

ודווקא דימום זה משהו נפוץ יחסית בהריון

אוף כבר לא יודעת איפה לשים את עצמי

מרגישה שזה יותר מידי דאגות למצב שלי.. כמה שאני מנסה לשדר רוגע ולזרום והפעם אמרתי שלא אבוא לחוצה לכלום! בסוף אני שיא הלחץ

אני לא מצליחה לתפקד אפילו בדברים הקטנים כל היום עם בחילות כל היום מקיאה את הלב שלי.. הדופק שלי בשמיים לא יודעת אם זה תקין.. הציסטה בשחלה שלא הייתה לי אף פעםםםם מאיפה זה בא? 

אני גם עם וגינימוס (מקווה שהשם נכון) יש לי בעיה קלה עם כל ההתעסקות הזאת שם

זה מכניס אותי לחרדה ואני לא מסוגלת בשלב הזה

מה גם שהמצב הפיזי שלי משפיע על הנפשי

אני לא מסוגלת לדבר מילה בלי להקיא את הלב שלי

חייבת להגיד לך שגם לי היתה את הבעיה הזאת של הויגיניסימוס עד לידה שניה. אחכ זה כבר הסתדר... כי כל המקום נפתח. אבל אני מאוד מבינה אותך ומזדהה. וגם אני סבלתי מכתמים ודימומים בהיריון. אבל אצלי ראו שיש  מקום אקוגני משהו כזה והמטומה ברחם. רואים את זה באולטרסאונד. לכן דיממתי. . .

לפעמים מפספסים את זה באולטרסאונד. הייתי מנסה ללכת למכון א.ס אחר ולעשות שוב ואולי הפעם יראו מאיפה הדימום ולא תצטרכי את הפאפ הזה.

בהצלחה יקרה

וגם אני סבלתי מהקאות ובחילות בלתי פוסקות. קיצר מזדהה נורא עם כל מה שאת עוברת שה' ישלח לך במהרה ישועה אמן.

מקווה שזה שטויות והכל בסדר

תודה רבה🩷

נראה לי חכם לקחת אותה בבוקר כשמגיעים,

וגם בצהריים לקחת אותה איתך,

ולשחרר, לא לדבר על זה ולא לחשוש. בעז"ה תוך כמה ימים היא תרגיש בטוחה יותר ללכת לבד.

לקחת אותה לשירותים בגן בלי הגננת ולהיות איתה שם כשהיא עושה?

גם הבת שלי הייתה ככה כשנגמלה ואחרי פעם אחת שעשתה בשירותים של הגן (איתי, לא עם הגננת), זה עבר לה ב"ה.

וחיבוק, גם לי יש חששות מעניין השירותים בגן עם הבן שלי רק בעיות אחרות..

אם אנחנו מבוהלים. גם הילד נבהל,

מבין שיש משהו "נוראי" סביב נושא מסויים,

ועוד יותר מתבצר בהתנהגות שלו.

קודם כל, חצי פתרון מתחיל בך.

מאיפה נובע התסכול?

האם קשה לך להאמין בילדה שהיא מסוגלת להתמודד עם האתגרים בכוחות עצמה?

האם נובע ממקום שאת לא סומכת על המערכת?

האם את בעצמך שאת עוד הפוכה ומתרגשת ובתקופת הסתגלות לשינוי?

אולי את דואגת שמשהו לא בסדר עם הילדה שלך?

תחשבי מה אצלך גורם לתחושה שאת מתארת.

ידע ונרמול זה קודם כל כח אצל ההורה.

אולי אם תדעי שזה נורמלי ועובר בד"כ, זה יעזור לך להרפות, ומתוך הכח שלך תתני כח לבת שלך להתמודד ולצלוח את האתגר.

אחרי שאת מחזירה לעצמך את תחושת המסוגלות והיכולת לנהל את הנושא, כדאי לשוחח עם הגננת (עדיף סייעת, זה התפקיד שלהן בעיקרון)

לשמוע ממנה מה בדיוק היא עושה.

האם היא לוחצת על הילדה לשבת על האסלה או הילדה מתיישבת מרצונה?

האם הילדה רואה חברות שהולכות לשירותים ועושות?

האם הגננת מחכה לה שתסיים וזה מלחיץ את הילדה?

התהליך הנכון הוא שהסייעת לוקחת קבוצת בנות לשירותים (בד"כ הבנות שומעות ומצטרפות מעצמן)

מחכים בתור ונכנסים אחת אחת, שטיפת ידיים וחזרה לפעילות.

עדיף שהסייעת לא תעמוד לידה ותחכה שתסיים, אלא תראה לה מה צריך לעשות כשהיא מסיימת.

כשהילדה תרגיש בנוח עם התהליך היא גם תשחרר ותעשה בשירותים.

כל עוד לא נוח לה בתהליך, היא לא תשחרר. לחץ (מצד הצוות או ההורים) לא יעזור פה.

לכן אחרי שאת רגועה, לוודא שהצוות לא מלחיץ אותה ושהסייעת לוקחת. הגננת צריכה לנהל את הגן. אין לה פנאי לחכות לילדה בשירותים לכן זה פחות מומלץ.

אולי הגננת עוזרת לסייעת כי זה תחילת שנה ויש הרבה עבודה סביב בכיות ובעיות של ילדים, אבל עדיף שהסייעת תסייע בזה.

דבר נוסף, כדאי להגיע כמה דקות לפני סוף היום, שאת תקחי אותה לשירותים בגן. אם היא לא משחררת להסיח את דעתה לדבר על דברים, לספר לה דברים.

לפחות 10 דקות.

בסוף היא תתרגל ותשחרר גם בגן. זה שאת לידה בגן יעזור לה להתרגל למקום ולרעיון ויקל עליה להתרגל גם במהלך היום.

אפשר למשל להדביק מדבקות חמודות על הקיר הפנימי ואז כשאת איתה לדבר עליהם ואם זה דמויות אז להמציא סיפור על זה (נניח שלושה פרפרים אז לספר מה הם עשו היום)

ואז בימים אח"כ בבית לשאול אותה אם היא הלכה לשאול בשלומם של הפרפרים ואם היא שאלה אותם איפה הם היו היום...

וככה הנוכחות של הפרפרים תתן לה עוגן וביטחון וגם מטרה להיכנס לשירותים.

עד סוכות היתה מתאפקת כל יום עד שבאתי לקחת אותה. הלכתי איתה לשירותים בגן בסוף היום לפני שיצאנו הביתה (אחרי פעם אחת שפספסה בדרך...).

היתה שם סייעת מהממת שממש ניסתה לעזור לה, בסוף אחרי סוכות היא הסכימה ללכת איתה לשירותים בגן ומאז השתחררה. לא זוכרת אם היה משהו מסוים שעזר לה לשחרר.

זה הימים הראשונים בגן, וזה נשמע לי כמו עניין של זמן (במיוחד שאת אומרת שבגן הקודם לא היתה לה בעיה לעשות).

לא הייתי עושה מזה כרגע עניין מולה.

מבינה אותך ממש שקשה לך❤️

הבן שלי בן 5 וגם ככה

יש לה בבית מקטין אסלה אם כן אולי תנסי להביא לה את זה.

זה מוכר לה אז אולי יהיה לה יותר סבבה

בדרך כלל זה יותר זול מהשנה הקודמת, כי על בוגר משלמים פחות התינוק.

אצלינו נתנו אפשרות להגיש בקשה לדרגה זמנית, ואז משלמים שתי דרגות מעל הדרגה הצפויה.

שאם אני אמלא אותו אז עד שיפתחו הדרגות של השנה אקבל את הדרגה של השנה שעברה

מכירה?

איך משלמים? הייתי אמורה לתת פרטי אשראי או הוראת קבע באיזה טופס?

משפחתון תמת..

במשפחתון, אני לא את יודעת איך זה בדיוק.

אצלינו ברישום צריך לעשות הוראת קבע.

התשלום זה מול המטפלת..

צ'קים מראש לכל השנה.