פורום הריון ולידה (עמוד 41)

פשוט אם תעשי מכונה ענקית לא הכל יכנס לך..

אץ באמת עושה 10 קילו כל כביסה?

ומכניסה בערך 3/4 מכונה כל פעם.

בגדים עדינים כנו בגדי שבת אני מעדיפה לייבש כשזה תלוי על קולב (מחוץ לארון)

כשזה מתייבש מכניסה לתוך הארון.

מצעים ושמיכות אוהבת לפרוס במרפסת.

מכנסיים של הגדולים (בסגנון דגמח) תולה במתלה.

סוודרים גם לא במייבש.

מה שכן במייבש זה חולצות טריקו, בגדים של הילדים, פיגמות, מגבות וכד'.

זה חוסך לתלות ולהתעסק עם כל הבגדים הקטנים.

לתלות כמה מכנסיים או לפרוס סדינים זה לא עבודה בשבילי

ולתלות על קולב ממילא צריך אז זה לא מוסיף עבודה.

בקיצור מכל מכונה לפחות רבע זה לא למייבש.

מכונת כביסה אני מפעילה על שעה וחצי בד"כ, מייבש אותו דבר על כמות של 3/4 מהבגדים, ואז זה מסתדר.

לא יצא לי שמכונת כביסה סיימה לפני המייבש ונתקעתי.

(כשיש פחות בגדים זה מתייבש מהר יותר)

בכל מקרה לא מכניסה את כל הכביסה למייבש.

בכביסות של הילדיםן אני גם ככה בדכ לא ממלאה מכונה מלאה, אז זה לא בעיה.

בכביסות שלנו בדכ יש לנו חלק לתליה. ואז זה מתקזז

יוצא דופן מכונה של מגבות ומצעים שאני כן יכולה למלא מכונה, ואז מייבשת ב2 נגלות.

המייבש שלי עובד די חזק ומהר כך שזה לא מציק לי.

מוכרים נאון 7 קילו ב479 עם צינור

אצלי שנה שנייה כבר ואני ממש ממש מרוצה 

אבל אם תפוצצי אותו אז כן

אם לא, הייתי הולכת בעיקר בשביל ההנחיות.

הייתי לפני כשלושה- ארבעה חודשים.

לא אמרה תדירות, רק שאבטא חודש אחרי סיום ההנקה

אם אין היסטוריה, ההמלצה זה לבוא לביקורת פעם בשנה מגיל 25 או 30.

או אם חלילה מרגישים משהו חשוד.

זה מסודר לפי קופ"ח ואזור בארץ.

אני חושבת שאפשר להגיש או דיווח שלך או דיווח של רואה חשבון. זכור לי שזה נספח 3 ו4.

מציעה לבדוק אם זה אפשרי 

מקווה שתצליחי.

אני מנהלת את התיק שלי

אבל גם כעוסק זעיר/פטור

יש לך מייצג שזה או רואה חשבון אויועץ מס

ושצריך אישור מבקשים ממנו

התמ"ת לא יאשר ככה שתחתמי בעצמך

הרו"ח שעובדת איתו לא לוקח על חתימת מסמך סכום נוסף- הוא לוקח עלות כוללת של עוסק פטור

בררת לפני עם הרו"ח שלך אם לוקח כסף עעל חתימת מסמך או שזאת השערה שלך?

פעילויות וחוגים

איך נראית החצר

בטיחות כמובן

איך המטפלות מתנהגות/מדברות

וכמובן שבלי מקליט אי אפשר להמליץ או לדעת שום דבר, ככה שאם יש לך המלצות שמגובות בהקלטות זה עדיף

מותר שיבכו, השאלה מתי נתינוק מקבל מענה, חיבוק או מה שצריך.
אם נותנים לו לבכות ולא מתייחסים זה איקס גדול. 

חושבת שסימן הבכי כולל בתוכו הכל (מרחב,כמות ילדים, נשות צוות, בטיחות, יחס המטפלות,פעילויות מגוונות- אם כל זה קיים והסביבה בטוחה לילד לא צריך לשמוע בנעון הרבה בכיות בלי סוף...)

תנסי לנוח כמה שיותר... וכדאי גם להתחיל לקחת ויטמינים, הרבה פעמים זה עוזר

בשעה טובה🩷

אני הייתי בתחילת הריון בסוף מועדי א והייתי נרדמת באמצע הלמידה למבחנים. ואני לא בן אדם של שנ"צ בכלל.

עייפות לא מוסברת ממש, אבל זה משתפר עם הזמן בע"ה.

הריון תקין וקל❤️

זה לא עייפות הגיונית בכלל.

היה לי חתונה של גיסה בשבוע 10 בהריון הראשון ולא הבנתי איך אני אמורה הלשאר ערה עד הסוף

בכללי בשליש ראשון ב8-9 בערב אני קורסתתת עד הבוקר.

כמו שענו לך פה, הגיוני מאוד...

עשינו את זה כמה פעמים.

ללכת לבית קפה/ קונדיטוריה מפנקת,

ובשביל לציין את היום הייתי מביאה מחברת וכותבים ביחד איחולים אחד לשני/ או מסכמים את השנה שעברנו,

לפעמים מביאה משחק קטן כמו כרטישיח שיפתח את הדיבור

מחפשת מקום/רעיון קצת אחר

אבל במסגרת הזמנים

חדר בריחה גם יכול לעמוד במסגרת הזמן

של עגלת קפה

או יקב, איך אתם עם יין וגבינה?

מאיזה איזור את?

וכדי לציין את היום אפשר באמת להגיע עם איזה משו שכתבת ולאחל לו,

או אפילו לקנות משו קטן שמסמל לכם משו ואחד יביא לשני

אבל אנחנו יום אחד לקחנו שנינו יום חופש מהעבודה

ואחרי שפיזרנו את הילדים יצאנו לטיול ארוך בטבע.

וחזרנו לאיסוף מהמסגרות בארבע.

ימי שישי לדעתי זה קצר מידי.

או לרשום אותם לצהרון? עוד מעט חורף ממילא לא יהיה אפשר לצאת

ואם אני זוכרת את בהריון, אז זה יקל עלייך גם בהמשך

לא נפתח כי לא היה מספיק ביקוש

בעלי איתם בחוץ שעה בערך, אבל הוא גם נותן להם צהריים.. 

בכל מקרה זה לא פותר לי את התעסוקה גם אם הם כבר קבלו את מנת ה'בחוץ' שלהם

שאני לא מעסיקה ילדים באופן אקטיבי ככ

ז"א, דאגתי שיהיה מרחב בטוח, מספיק משחקים, וזהו. הם ימצאו כבר מה לעשות ואני נוכחת נמצאת לידם ומשגיחה. לא נורא אם ישתעממו, זה אפילו מוציא מהם יצירתיות ייחודית. אבל הייתי מאוד מאפשרת. ואחרי יום בחוץ פלוס שעה נוספת נגיד עם אבא, לא דחוף לי שיהיו שוב בחוץ. הם ממילא ישנים מוקדם בגיל הזה (אצלי לפחות)

אפשר בנוסף  לעשות יומיים של יציאה לבחוץ ושאר הזמן בבית נגיד

עוד מעט חורף ממילא לא רלוונטי לצאת

פשוט עד עכשיו זה היה התעסוקה שהיה לי הכי קל לתחזק

כי בגינה כל אחד העסיק את עצמו יפה

בבית זה לא קורה..

לא מדברת אפילו על הבלגן (שוב, משאירה לבעלי הוא מסדר)

אלא פשוט על זה שמסתובבים סביבי רבים מושכים מטפסים

אין משחק שמחשקים בו יחד (כרגע, בגילאים שלהם, משהו שמענין את שלושתם)

ואם אני משחקת עם מישהו האחרים מפריעים.

אפשר לספר סיפור- זה מעסיק את 2 הקטנים והגדול קורא

אבל אני לא יכולה לספר סיפורים מארבע עד שש

והם גם לא יירדמו אחר כך כי זה מדי פסיבי

מקלחת ארוכה עם משחקים, זה מרגיע ומאפס אותם.  

אח"כ לשבת איתם בשטיח ולבקש מכל אחד להביא משחק לשחק לידך.

שנה וחצי ושלוש יכולים לשחק יחד במגנטים, אנשים של פליימוביל, אפילו אם סתם הייתי פורשת שמיכה ואומרת שעושים פיקניק עם תפוחי חתוך זה היה מעסיק אותם.  

תנסי לפני שאת מגיעה הביתה לאכול משהו ולשבת עם עצמך כמה דקות לפני שאת נכנסת אליהם..

כשהיו בערך בגילאים האלו

עכשיו הקטן שובב ומופרע

כשהוא באמבטיה היא מתרוקנת החוצה

וצריך להכניס אתו בחזרה כל כמה דקות (מדי פעם בא לו משהו מבחוץ אז הוא פשוט יוצא)

אז זה מאד פיזי ומאמץ ומלחיץ בשבילי.

לא עובד איתם הענין של מגנטים/חיות/פליימוביל

ז"א, כל אחד מהם לבד יכול לשחק עם חבר או איתי אבל ביחד זה לא עובד

לפעמים יש משחק יפה בבובות ל10 דקות

בריכת כדורים?

המח של פירה אז לא ככ זוכרת מה האופציות האפשריות בגילאים האלה

יש בבית?

זה לא גילאים שכל כך משחקים יחד (הקטנים)

אבל אפשר לשבת כולם יחד על הרצפה, וכל אחד עושה משהו אחר.

אם את מביאה מגנטים ומכוניות ורק יושבת לידם זו כבר תעסוקה יפה.

זה לא המון זמן להעביר עד השלב של ארוחת ערב ומקלחת

ואולי לחשוב גם על אופציה של לשמוע סיפור מוקלט לשני הגדולים יותר, כך שאת פנויה קצת לקטן

הוא מגיע לשולחן ב5 שניות, והגדולים קטנים מדי לשחק בלי תיווך שלי אז אני לא יכולה להעסיק את הקטן (שבטוח שהוא גדול מאד ובכלל לא מבין למה הם רוצים לשחק בלעדיו)

דברים כמו חיות, פליימוביל, מגנטים, משחקי הרכבה ודמיון- עד לפני חודשיים היה עובד. עכשיו הוא מדי מתפרע והורס הכל והם מתעצבנים

הם קטנים מדי בשביל להכיל את זה (הגדול מכיל, האמצעית לא)

סיפור מוקלט אני שומרת להשכבה- הם נרדמים עם פודקאסטים של ילדים.

ואם הם ישמעו גם אחר הצהריים לא יהיו מספיק עייפים בלילה...

מגלשה קטנה, סוס נדנדה, טרמפולינה קטנה, אוהל כדורים...

נשמע שזה יכול להתאים לכולם, גם לגדול - אולי אם יראה את הקטנים משחקים זה יפתה גם אותו והוא ישכח את המותשות שלו.

החדר שלהם ענק ויש מלא מרחב

באמת כשהרשיתי בימבות ואופני איזון בבית זה העסיק טוב

עכשיו הגדול כבר על אופניים וכבד להעלות הביתה (אין מעלית)

וזה גם דופק את כל הקירות אבל נניח אעלים עין

מה את הכי ממליצה לקנות?

לא אוהל כדורים, נשמע לי עונש לאסוף אותם מכל הפינות

(הגדול לצערי זה אינטרס שלי בלבד שישחק, מבחינתו הוא יכול לקרא מאז שחוזר ועד שהולך לישון- זה התעסוקה האידאלית בעיניו.

מקסימום תשבץ או סודוקו)

הכי כיף זה טרמפולינה, נראה לי. ואפשר לאחסן אותה בעמידה על הצד בפינה ליד מיטה וכדומה. גם מגלשה זה כיף לקטנים, ואפשר לאחסן אותה מפורקת מעל ארון, למשל.

אפשר גם בימבה כוכב, שתתאים לגדול.

מבינה שאת רוצה שהוא ישחק, למרות שיפה מאוק שהוא יודע לקרוא ברמה כזו שזה מעסיק אותו!

איך הוא בבית הספר? משחק בהפסקות? אם כן, אז הייתי מרפה מהצורך שישחק בבית. אם לא - אז כדאי בלי קשר לבדוק למה...

הוא כל היום היה בחוץ וזה אחלה לנוח.

אם את יוצאת עם הקטנים לגינה הוא יכול לבוא עם ספר ולקרוא שם…

גם קרא.. 

ובהפסקות הוא לא יוצא החוצה.

המלמד אסר עליו ללמוד בהפסקה (הוא היה קורא מהחומש קדימה...)

אז הוא לא קורא

אבל אני חוששת שהחצר קצת גדולה ומבולגנת בשבילו, למרות שיש שטח מוגדר לכל שכבה 

בדרך כלל כשאני שואלת מה עשה בהפסקה הוא אומר לי נשארתי בכיתה ופטפטתי/טיילתי בכיתה

לאט לאט הוא מצא חברים ותעסוקה ויצא לשחק בהפסקות. בכיתה א' עוד קשה להם שאין חצר ומשחקים כמו בגן...הם צריכים להעסיק את עצמם בלי כלום... הכי הרבה כדור נגיד...

והבלגן שבת"ת, שחדש לו, קשה לו...

אז כרגע הוא עוד בהסתגלות וזה בסדר. תני לו לעשות את מה שטוב לו. תעקבי בהמשך לראות שהוא כן מצליח להיפתח ולהשתלב בהפסקות, ואם לא - תנסי אז למצוא דרכים לעזור לו...❤️

וגם מחפשים את העזרה הנכונה בשבילו אבל זה לשרשור אחר..

רק עכשיו חזר לשגרה מלאה אחרי החגים.

הגיוני שיהיה עייף מאוד.

אולי תאפשרי לו לנוח בבית לבד לשעה?

אולי שיצטרף אליכם אחרי חצי שעה? יש מצב להשאיר אותו עם טלפון? זה לא שאת יוצאת רחוק מהשכונה.

לא הייתי משאירה את הקטנים בבית ולא הייתי לוחצת על הגדול לצאת.

אולי מקלחת של הגדול עם ארוחת ביניים של תה ומזונות יעזרו לו להתאפס.

ממילא מחשיך עכשיו ב17:00 ופחות יש חשק להיות הרבה זמן בחוץ.

בכל מקרה אין טעם לתכנן עכשיו לטווח ארוך, כי הדברים האלו משתנים.

הסתכלות מרגיעה ונכונה בתכלס

זה כל הזמן משתנה..

היית משאירה בבית ילד בן 6 עם טלפון חצי שעה? רק לי זה נשמע מוגזם?

והוא יודע להתקשר אלייך,

וזה נשמע לו כמו רעיון טוב ולא מפחיד,

אז אני כן (מקווה שאף אחד לא ידווח עלי לרווחה)

בת ה8 שלי לחוצה ממש וכשהיא הייתה בת 6 היו מלא אזעקות, אז לא היה שייך,

אבל את הגדולים כן זכור לי ששחררתי במיוחד כשזה מיוזמתם.

אפשר לנסות בהתחלה כשאת יוצאת רק מתחת לבית ואם הוא רוצה שיצטרף מתי שמרגיש לו.

הוא גם יכול לקרוא ספר במרפסת ולהשקיף מהחלון נגיד.

אפשר גם להציע לו כשהוא יוצא איתכם לאפשר לו לשבת על ידך בספסל, אולי מכורבל איתך ותספרי לו סיפור או משהו.

וגם שמיכת עיטוף כיפית יכולה לעזור לו עם ההתשה והמוצפות.

אולי תצאי עם הקטנים בשעות הצהריים המוקדמות יותר ואז ב16:00 כבר תמצו ותחזרו הביתה?

חוצמזה בגינה הכי קל לי לשמור עליהם

בבית צריך פעילות ופה אני מסתבכת

טושים, מדבקות...

בר בצק

כל אחד עושה ברמה שלו

גם להדביק מדבקות על אמא לקטן יכול להיות כיף

שאת חוזרת בשלוש ארבע ויש לך כח לצאת עם הילדים לגינה!

זה מתיש אותי.

וגם כל אחד רוצה את הצומי שלו ובחוץ יותר קשה לקבל...

נראלי הכי חשוב להשקיע בגדול כרגע כי כיתה א זה ממש קשה .. רואה אצלנו שמתיש וסוחט רגשית וזו טלטלה משמעותית..

לקטנים אפשר אולי לקנות עוד משחקים

בת 3 אוהבת פליימוביל? אפשר לקנות עוד אם כן..

או עוד בובות עגלות, להזמין חברה רגועה..

בן שנה וחצי אפשר ביממה ג'וק בבית...

אפשר אמבטיה ארוכה לשניהם.. ואז להוריד לחץ מההשכבות...

לאטלאט כשנמצאים בבית כל יום מתרגלים לזה ונהנים מזה...

שיהיו בחוץ בצהריים עם בעלך וזהו. .

עכשיו גם שעון חורף יהיה חשוך בחוץ ופחות מושך...

וברור שאת בהריון וחוזרת מהעבודה בארבע סרור שתחזרי גמרוה...

במקומך הייתי רק שוכבת על הספה מ4 עד 6 והם מסביבך, קוראת ספרים וכאלה..

בהצלחה יקרה!

את מרגיעה אותי לגבי הגדול

כי אני קצת דואגת לו..

את רוצה להחליף איתי ילדים? אני חשבתי שהם ממש טובים אבל אין שום מצב בעולם שאני שוכבת על הספה והם סביבי

מקסימום הם עלי, וזה מאד לא נח לי (וזה 5 דקות עד שמתחילים לקפוץ ולהשתולל ואז מישהו בוכה כי קיבל מכה)

הקטן מאד מאד שובב.. יש לו בימבה גו'ק כבר אבל זה לא מעסיק אותו לאורך זמן

האמצעית משחקת מהמם אבל הוא מציק לה במשחקים

ואז היא נהיית עצבנית ונרגנת. בעצם היא רוצה חברה, אבל בלעדיו (מדי פעם 2 הגדולים מציעים לי להלוות אותו למישהו, הם נורא אוהבים אותו אבל תכלס הם יורת רגועים בטבעם 

ורוצים לשחק בנחת והוא מחרב כל חלקה טובה

ואם אני מרשה להם להכנס לחדר ולנעול (לפתוח הוא כבר יודע..) הוא בוכה מרורות מאחורי הדלת כי נעלב שמשאירים אותו לבד.

ואז הגדול מתלונן שכואב לו הראש מהבכיות שלו..

אוף מרגישה שצריכה הנחיית הורים שלכולן פה יש איזה שיטת קסם ורק אני כל יום מחפשת את עצמי מחדש

את לא קוסמת ולפעמים באמת יש מצבים שבהם תמיד יהיה מישהו מתוסכל

משתדלים לגוון בין המתוסכלים כדי שכל אחד יהיה גם קצת מרוצה

השלב הזה ...

שוכחים מהר...

אצלי הם פשוט בגילאים גדולים וזה אחרת...

להיפך, אני לא מצליחה להיות איתם בחוץ בלי שישגעו אותי ובבית עובר לי יותר בטוב..

אני נזכרת שבאמת כשהיו כולם קטנים היינו יוצאים מלא..

וגם כאן הם יכולים להוציא מהדעת

בע"ה דווקא מהמשבר מוצאים פתרונות וגודלים עוד יותר. כשקשה זה מכריח אותנו לגדול ולהתפתח. ככב זה, כל הזמן... ממש כל הזמן

ואת לא סתם חושבת שהם טובים! הם באמת ממש ממש טובים!!!!

אפשר להגיד להם לעשות הליכות של חיות (לזחול כמו נחש, לדהור כמו סוס וכד').

אפשר להכין להם בבית מסלול שמורכבת מכמה שלבים (לזחול מתחת לכסאות, לקפוץ עד לספה וכד').

או לקנות אביזרים מתאימים כמו מגלשה, טרמפולינה, מנהרה, כדור וכד'.

זה יכול להעסיק את הקטנים בזמן שהגדול קורא ונח.

והרבה מהדברים את יכולה לעשות כשאת יושבת נותנת להם הוראות.

אפשר גם לקטן שירי אצבעות, משחקי קוקו, שהגדולים בונים מגדל והקטן מפרק, לצייר.

אצלי יש את הקטנים בגילאים שלך , 3 ושנה וחצי.

בה בהריון מתקדם.

את מתייחסת אליהם ולא לגדול..

מזדהה עם העניין של להיות בחוץ. הרבה פעמים אחרי העבודה אגיע הביתה ל 20 דקות ואארגן פיקניק. ככה הם אוכלים ומשחקים בחוץ, חוזרים הביתה סביבות חמש, מקלחת והתארגנות לשינה בנחת.

זה עזר גם מבחינה להעסיק וגם לא היה בלאגן גדול בסוף היום. (הם קמים מאוד מאוד מוקדם ככה שיש להם שעתיים בבוקר לשחק ןמאפסת את הבית בבוקר לפני העבודה).

עכשיו נגמר לי הכוח להיות בחוץ. ובאמת להעסיק בבית זה קשה.

עוזר לי מאוד "יצירות" קלות שלא מבלגנים.

קניתי מלא סוגי מדבקות, צבעים, בריסטולים וזה ממש ממש מעסיק אותם. עוזרים לי במטבח עם מגדל למידה, עוזרים עם כביסה. משתפת אותם במה שצריך לעשות. בעיקר את הגדול.

זה לא קל.. בכלל.. אבל זה עובד. ימים יותר וימים פחות.

לשבת על הספה ולנוח כשהם משחקים - לא קורה אצלי😅😅

לפעמים מזמינה חברה של הגדול. היא באה יחד עם האמא (בת יחידה כרגע) וזה ממש מעסיק. או שאנחנו הולכים אליהם.

כמו שאמרו - הכנה לחורף.

ו.. זה באמת קצת שונה כי אין לי את הגדול.

בהצלחה ובשעה טובה!!

ו(עוד שניים מלמעלה)

ולמען האמת אני לא כ''כ מעסיקה אותם.

מידי פעם מוציאה ספר, גם הקטן יכול להסתכל בספר,

מוציאה חיות, מגנטים... הם לפעמים באמת משתעממים אבל זה חלק מהחיים  להשתעמם, דווקא מתוך השעמום פתאום יוצאים רעיונות יצירתיים, דמיוניים, מחשבות, זה מפתח עצמאות שהם מוצאים תעסוקה לעצמם . נכון שהם המון סביבי "אמא, אמא אמא..."...  על הראש שלי על החצאית וכו'. אם יש לך מפרסמת תני להם קצת להסתובב שם.. למען האמת אותי מאוד מאוד מתיש אחרי יום עבודה לצאת החוצה, חוזרת מותשת ואין לי בכלל כח להכין אוכל ולקלח אז לרוב אני בבית, שוכבת על הספה, ועצם הנוכחות שלי זה בשבילם המון. אני מפטפטת איתם, שרה להם, שואלת מה היה היום וכו'. לא מצפה מעצמי להעסיק כ''כ... זה ממש גומר, גם את בנאדם... כמה אפשר? 

אני יודעת שיש כאלה שמקםיאות רטבים. כמו רוטב פסטו, רוטב פיצה וכאלה

אני מכינה כרוב סגול במיונז

בטטה וחציל אפוי עפ רוטב צילי

סלט חי של חסה נבטים שרי / כל סלט חי אחר לפי מה שיש בירקן

סלט זיתים

רוטב פיצה לבן שלי שאוכל רק את זה 

זה הכל.

כל תקופה אני מגוונת.

סלטי חסות:

סלט קיסר

חסה בטטה חציל ורוטב

חסה עגבניות שרי, בצל סגול ורוטב שום

חסה עם מנגו/אננס

וסלטים שמקפיאים זה לא חי

משהו כמו מטבוחה וכאלה

סלט ירוקים טחונים

פסטו

קונפי שום/עגבניות שרי/גם וגם

(אבל למה מאנונימי?)

בעלי אוהב מלא סלטים ויש כמה כאלו ממש קלים

חצילים ופלפלים- פשוט חותכת לרצועות שמה בתבנית תנור, שמן מלח מערבבת אופה עד שניהיה שחום

פטריות מוקפצות עם בצל ירוק וקצת סויה

יש סלט שנקרא משוויה- 

אני עושה אותו ככה: שמה חציל, בצל סגול, פלפל חריף, עגבניה, גמבה, שום, ככה שלמים (חוץ מהחציל) מורחת בקצת שמן.
אופה בגריל אבל שיהיה רך, מוציאה חותכת דק הכל מוסיפה קצת שמן זית וזהו.

יוצא טעים. 
תבדקי בצ'אט GPT אם טוב להקפיא דברים כאלו. 
חומוס אני יודעת שאפשר להקפיא מבושל ואז פשוט לטחון אותו....
 

לק"י

שופכת מעליו שמן זית להגנה...

לא בטוחה שזה באמת נצרך.

או כרוב במגוון ווריאציות

סלט חסה, או סלט עם מגוון ירקות

סלט קישואים וביצים קשות, אפשר לטחון או בקוביות

מטבוחה

סלט פלפלים בצבעים עם שום, עגבניות ובצל

סלט חי - ירקות שאתם אוהבים (אצלנו חסה, פלפלים, בצל סגול, עגבניות שרי, כוסברה)

כרוב עם גזר ומיונז

קונפי שום

סלט ביצים

טחינה כמובן

אצלנו הולך סלטים עם חסה אז למשל חסה עם בטטה וגרעיני חמניה/חסה עם בצל סגול ועגבניות שרי/גרעיני דלעת וכו

כל פעם מגוונים קצת

החרקים בשום נמצאים מתחת לקליפה, לכן חשוב לקלף כל שן ולשטוף את השום לאחר הקילוף

אז כותבת דברים שקלים מבחינתי..

חציל שרוף עם טחינה או מיונז

ממרח פטרוזיליה עם שום, מיץ לימון ושמן זית

ממרח זיתים עם פטרוזיליה שום ושמן זית

חומוס- אפשר להוסיף למעלה בשר טחון או פטריות ובצל, משדרג ממש

טחינה לבנה או ירוקה

זיתים ברוטב אדום

לא את כולם אפשר להקפיא אבל כולם דקות בודדות של הכנה

חציל וגמבה.

לקלף אותם. את הגמבה לחתוך לקוביות. לקצוץ קצת פטרוזיליה, קצת כוסברה, לימון, מלח פלפל ושמן זית.

גזר מגורד

תיבול חריף- פלפל חריף, שום כתוש, לימון, שמן זית מלח. אפשר גם קצת עריסה או קצת צ'ילי גרוס.

תיבול חמוץ מתוק- שמן קנולה, חומץ, סוכר, שום כתוש ולפזר מעל פקאן מסוכר.

חציל מרוקאי- לקלף חציל, לפרוס לפרוסות, למקוח בשמן מכל צד של הפרוסה, לאפות ולהפוך באמצע כדי ששני הצדדים יקבלו צבע. לתבל בשום כתוש, פפריקה, כמון, מלח ולימון.

בטטה ועדשים- לאפות קוביות בטטה, לבשל עדשים שחורות. בצל סגול, בצל ירוק, חמוציות. תיבול- סויה, סילאן, מיץ לימון, מלח, שום כתוש וממש מוסיף- נענע יבשה או נענע טרייה קצוצה. זה סלט עם יותר התעסקות אבל אני בדכ חותכת ומתבלת אחרי כניסת שבת אז זה רק אפייה של הבטטה ובישול של העדשים.

סלט ביצים- ביצים קשות, מיונז, לימון, מלח פלפל. אפשר להוסיף בצל ירוק או שמיר.

סלק- קוביות סלק (אפשר לקנות סלקים מבושלים בואקום)- לימון, מלח, כמון, שום כתוש, כוסברה/ פטרוזיליה.

חציל קלוי- לפתוח אותו, לזלף טחינה וקצת ירוקים מעל ויש סלט הצגה בלי להתאמץ אפשר גם לפרגן בגרגירי רימון, בעיקר מוסיף לנראות. 

מטבוחה גם אחלה בהקפאה וגם חצילים.

אני מכינה גם סלט זיתים ומקפיאה, סתם כי בקושי אוכלים פה.

גם חריף ופסטו עוברים הקפאה מעולה.

אבל התחלתי לפני המקווה

ולגבי הכתמים

אני מבינה אותך

ולכן שואלת הרבה את הרב

אפילו שאני כבר יודעת מה תהיה התשובה (עד היום, עם המניעה הנוכחית, אף פעם לא אסר)

אבל זה מרגיע אותי ונותן לי שלווה

וכן נאסרנו.

אבל אח"כ היה שקט לפחות לשנה...

עכשיו אני עם מניעה אחרת שעושה לפעמים כתמים

אבל כמו מחזור. טבלתי, ואחר כך היה לי שקט להרבה זמן.

או שזה מחזור?

מקבלים מחזור עם סרזט?

ואני מתחילה את היום השלישי וזה עדיין כבד כמו ביום הראשון, זה תקין?

מקווה שזה לא יסחב לי עכשיו חודשים עד שאצליח להיטהר 🤦‍♀️

מבחינה הלכתית זה תלוי פסיקה

וזה ממש לא עבודה בעיניים.

כמו שאם יורד לך דם מהברך זה לא עבודה בעיינים.

יש הגדרות הלכתיות ואם זה לא דימום אוסר אז הוא לא אוסר.

הכמות היא לא המדד היחיד.

אצלי ההסתגלות מסרזט הייתה בערך 10 ימים ואז הכל היה נקי (אז לא ידעתי שזה הסתגלות הייתי בטוחה שזה מחזור וככה התייחסתי מבחינת טהרה, לא הייתה בעיה להיטהר ולא קיבלתי עוד מחזור אח"כ אז הבנתי שזה לא היה מחזור בדיעבד) 

אם לא אשים פד, הכל ישפך לרצפה.

זאת באמת כמות שאני לא מכירה מעבר ליום הראשון. וגם ליום הראשון אולי זה מוגזם.

אפילו לא חשבתי לשאול, מקווה שאני לא טועה ושסתם נאסרנו 🤦‍♀️

את יכולה לשאול ליתר ביטחון.

אני מעודדת אותך לחכות לפחות שבוע- שבועיים ולראות אם זה נגמר.

וכן

לפעמים דימום הסתגלות אוסר

אני שמתי התקן הורמונלי

ודיממתי ממש במשך כמה שבועות, עם קצת הפסקות באמצע

עד שזה נהפך לכתמים לקח זמן.

עכשיו בזמן הטהרה

כל פעם שיש לי כתמים

אני ממש עוקבת שזה נשאר בגדר כתמים

ולא דימום שמצריך החלפת פדים כמה פעמים ביום.

וזה תלוי פסיקה.

אני לא ידעתי שיש בכלל מה לשאול, רק בדיעבד שלא קיבלתי עוד מחזור, הבנתי שזה מה שנקרא דימום הסתגלות ושזה לא היה מחזור.

עד כמה שזכור לי באמת הדימום היה כבד,

כנראה שייכתי את זה למחזור ראשון אחרי הלידה אז היה לי הגיוני שזה מחזור כבד.

בקיצור כמה שישמע מוזר, התיאור תואם לדימום הסתגלות של סרזט.

לכתמים יש תנאים אם נאסרים מהם או לא

וכל עוד זה עומד בכללים אתם לא נאסרים.

אבל אם יש דימום בכמות של ווסת- אני לא מכירה שזה לא אוסר

הרב שלנו אמר שיש נשים שמחליפות פד כל חצי שעה כדי שלא יצטבר עליו דם וזה ממש לא חלק לדעתו..

אולי יש בזה דעות אבל נשמע שמממש שפעת..

ואני מקווה שזה באמת תקין.

יש מצב שזה גם משפיע על הכח שלי?

למרות שתכלס, עכשיו נזכרתי שלא עברו אפילו חודשיים מהלידה. כבר שכחתי שילדתי.

אז אולי גם זה משפיע על זה שאין לי כח.

כן, כשכמות הדם כבר הצריכה פד אז הבנתי שאין ברירה ונאסרים.

את מאבדת דם..

ברזל וכו'..

הייתה לי פעם עם מחזור כבד במיוחד שהרגשתיככה..

אני זוכרת עשרה ימים שהתחלתי סרזט  היה ממש כמו ווסת

וברור שזה אסר . זה ממש דימום כבד זכור לי

ולכן פעם שנייה שלקחתי התחלתי לקחת בווסת עצמה ולא היה בכלל דימום הסתגלות 

ורוב הנשים לא מקבלות מחזור עם גלולות הנקה.

זה היה לי דימום חד פעמי .

לא מחזור

אח''כ ברוב הפעמים ממה שאני מבינה אין כלום

וגם מה שהיה אצלי 

או שאני טועה עם הגלולות האלו?

בזמן הזה הדימום יכול להתגבר או שתקבלי מחזור שוב...

בפעם הראשונה שלקחתי גלולות היה לי דימום ממש במשך חודש. לקחתי בתחילת המחזור והמחזור לא הסתיים עד שהגיע המחזור הבא, ורק אחרי זה הפסיק

ומתישהו כשטבלתי בזכות מלא היתרים של הרב (בלי קשר לגלולות.. סתם קושי להטהר אחרי לידה בגלל כתמים לא נגמרים) אז אמרתי לבעלי שזה מרגיש לי ממש מוזר לטבול ככה ושאולי אני לא באמת טהורה וכו'.

אז הוא אמר לי לזכור שמדאורייתא רק דימום של וסת באמת אוסר.

אחכ עם כל ההשתלשלות של שבעה נקיים וכו' אז יש את כל ההלכות סביב זה אבל בסוף צריך לזכור שהתורה וחז"ל רוצים שתהיי מותרת לבעלך! זה המלכתחילה.

אותי זה הרגיע בזמנו.

אבל כמובן שתמיד אם יש ספק, אפשר להתייעץ שוב עם הרב אם זה עדיין בגדר כתמים שלא אוסרים

השם מחליט מה נקרא טמא ומה נקרא טהור.

יש גדרים מסוימים שגורמים לדם להיות מטמא, ואם הם לא קיימים אז זה טהור.

וזאת האמת

זה לא הצגה,

גם ככה זה מעל ההיגיון,

כי כל עניין טומאה וטהרה זה מעל ההבנה במובן מסוים..

אצלי התחיל אחרי שבוע דימום כמו מחזור שאסר (ביום הראשון זה היה רק כתמים), נמשך בערך כמו מחזור - אולי יומיים יותר.

נטהרתי בקלות ואח"כ שקט לשנה

אני לא בנויה לכזאת כמות של דימומים חודש. לא עומדת בקצב.

באופן פרטי

קיבלתי 70 או 80 אחוז החזר משהו כזה

לצערי לא זוכרת כמה עלה לי במדויק

עשיתי את דר' אייל מזעקי בשערי צדק (הוא מנהל מחלקת אולטראסאונד נשים, משהו כזה. אני סמכתי עליו והוא ממש צדק)

הוא ממש היה אחלה

תתקשרי למזכירות של אולטרסאונד

אם לא תמצאי תעדכני ואחפש

ובסוף נתנה לי איזה אימייל להתכתב איתם. מקווה שיקדם אותי לאנשהו…

עייפתי🥴

סליחה שמנצלשת לך @סטודנטית אלופה 

בדיוק קבעתי תור לפרופסור שמחה יגל לסקירה מוקדמת, אמרה לי שזה עולה 2,300 ש"ח

אני רוצה לדעת אם לפנות ללאומית או להראל...

יש לי לאומית זהב

תמיד כשהתקשרתי אליהם ישירות המזכירה נתנה לי תור באותו שבוע.

לא דווקא לסקירה מכוונת אבל דברים בסגנון 

אצל ד"ר יוליוס גולנדר

והם החשיבו לי את זה כייעוץ עם מומחה, אז שילמתי רק 250 שקל (אני בכללית מושלם) ומשיכת ייעוץ (בכללית יש 4 בשנה) אם אני לא טועה

והיתה להם זמינות יחסית טובה ביחס לכל מי שדיברתי איתם, ודיברתי עם המון..

בעלי תיקן אותי שקיבלנו על אייל מזעקי החזר מהביטוח ולא מלאומית כי בלאומית כבר ניצלתי את ההחזר על דברים אחרים

אם את בונה על ההחזר תבררי עם המרפאה

סליחה שהטעתי בהתחלה, עשיתי בהריון כלכך הרבה בדיקות וכבר לא זוכרת מי שילם מה.

ב"ה שהצלחת לקבוע תור.

עם לאומית.

לא מצליחה להזכר בשמו

היה לי תור תוך שבוע / שבועיים 

אני מנסה למצוא את שם הרופא, תכף אעדכן בעז"ה

מלפני כ7 שנים.

אם זה חשוב עדיין אני אחפש

רק לקרוא את זה נגמר לי האויר

חיבוק ענק ענקקק

אני מאמינה שאת עדיין בתוך הסיטואציה

❤️❤️❤️❤️

אולי כשהגדולה שלי תתחיל ללכת לבד אני אשים לה אותו בתיק באמת. 

הגדול עלה לכיתה א

שמתי לו בתיק.

הוא אפילו לא מודע לקיומו

זה בעיקר עוזר לי לתזמן מצי לחכות לו בתחנה כשהוא חוזר מבית הספר

כי אני לא עם אייפון.

אם כן אשמח לקישור 

כי אני עם אייפון…

אבל מישהי שאלה על זה בפורום אחר, אז שתדעי שיש צמידים ממש חמודים של ילדים, שיש בהם מקום לתג.

תכלס על היד זה נראה קצת כמו שעון, רק שבמקום החלק העגול של השעון יש את התג האלקטרוני בתוך כיס כזה

מזמינים משיין/טימו וכו. ואז זה תמיד על הילד…

בע"ה שלא יהיה צורך לאתר… אבל תמיד מרגיע שיש

קנינו באמזון

היה משלוח חינם (עכשיו לא)

מגיע בחבילה של 4

https://www.amazon.com/dp/B0CJYL1Q9S?ref_=pe_125775000_1044873430_t_fed_asin_title

יש גם זולים יותר באלי אקספרס

וגם בודדים

אני עם פלאפון אחר עם אנדרואיד ולא נתן לי לחבר תג של סמסונג...

הזמנתי עכשיו משהו מאלי אקספרס, הלוואי שיעבוד אבל אני כבר סקפטית. בע"ה אעדכן אחרי שאקבל אותו אם זה עובד.

ושושנושי, חיבוק 🤗

אזמין אותו גם לפני שתקבלי את זה

חבל לי לחכות 

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress:

₪40.76 | מעקב GPS של Android Airtag Google Find My Device Smart Tags Bluetooth Search Tracking Finder ילדים מפתחות תיקים כיסויים לחיות מחמד

מעקב GPS של Android Airtag Google Find My Device Smart Tags Bluetooth Search Tracking Finder ילדים מפתחות תיקים כיסויים לחיות מחמד - AliExpress 44

אני אמורה לקבל את החבילה ממש כל יום...

זה לילד בכיתה א' שחוזר לבד הביתה מבי"ס.

אבל אני בטוחה שאפשר למצוא לזה צמידי סיליקון באלי אקספרס, רק צריך לחפור.

אגב, הציעו לך להצמיד לו שם וטלפון, זה גם משהו שהזמנתי בעבר והיה מעולה, כתבתי בשתי שורות מספר של אמא ומספר של אבא:

SOS אישית מזהה צמיד ילדים ילדי מתכוונן סיליקון נירוסטה תליון שם טלפון מספר מותאם אישית צמידי מתנה - AliExpress 36

חיבוק ענק!!

תני ללב שלך להירגע.

מקלח חמה ומפנקת.

ואיזה פינוק שווה.

על פתרונות אפשר לחשוב בהמשך.

את אלופה, בע"ה הילד הזה יביא לך הרבה נחת!

אני מפחדת להוציא אותו מחר לגן

פשוט מפחדת שייעלם לנו עוד פעם

לא מצליחה להירגע מזה

ובדיוק השבת אנחנו נוסעים למלון עם המשפחה

הבן שלי מזה עצוב,

אמרנו לו כזה שחיפשנו אותו כי הוא נעלם

אומר לנו אני הלכתי הביתה, אבא ואמא נעלמו.

במיטה שאל אם נלך לאיבוד עוד פעם

עצוב וכואב לי ברמות

תכלס ברור שאנחנו ההורים אשמים

ועדיין ממש שמרנו עליו

אנחנו כל הזמן עם 100 עיניים עליו. כנראה שזה לא מספיק.

טוב שמגיע החורף ולא נהיה יותר מידי ברחוב 

ברור שצריך להיזהר שלא יקרה וכו'

רק היה לי חשוב שתדעי שזה קורה.

זה קרה לי לדעתי כמעט עם כל ילד, ואני לא משחררת אותם ללכת לבד עד גיל גדול יחסית (יחסית פה לסביבה לפחות) וכן ממש שומרת

ועדיין...

ב"ה שהסתיים ככה

חיבוק גדול על החוויה הלא פשוטה הזאת ♥️

אמרת בעצמך ששמרתם עליו ב-96 עיניים יותר ממה שבאמת יש לכם...

אבל יש ילדים כאלה - שובבים או רחפנים וכדומה - שפשוט מסוגלים להיעלם ככה למרות הכול... (שאספר לך כמה סיפורים מאצלנו?🤭)

אבל לפחות דווקא נשמע ש"יש פה עם מי לדבר".

מניחה שחיבקת אותו והרגעת אותו, אבל אולי כדאי היום לנהל איתו שיחה רצינית על זה -

קודם כול לשבח אותו על התושיה שלו, שהצליח לחזור הביתה.

שנית - לעבור איתו על כללים כשיוצאים לרחוב (נשארים צמודים לאבא ואמא, לא מתעכבים בכל מיני מקומות בדרך, אם יש דברים מעניינים - אז שואלים את אבא ואמא אם אפשר ללכת לראות אותם וכו')

ושלישית - לפני הרעיון של תג איתור - אפשר באופן קבוע להצמיד אליו תג עם שם ומספר טלפון שלכם (בסיכה לבגד, על שרשרת או צמיד וכו') וללמד אותו להראות אותו לאנשים ברחוב אם חלילה הוא הולך לאיבוד. (אם יש סיכוי שהוא יצליח לזכור בעל פה את מספר הטלפון שלך - אז תלמדי אותו גם. או לפחות לדקלם את השמות של כולכם)

ערבים ואנשים רעים עדיין קיימים כמובן, לצערנו, אבל רוב הסיכויים שהוא יפגוש אנשים טובים ברחוב...

וחיבוק! זו חוויה קשה נורא-נורא...

כל פעם עם ילד אחר.

פעם אחת בשבת וזה עוד יותר מלחיץ

האמת שלא האשמתי את עצמי אף פעם

כי זה לא מחוסר זהירות או תשומת לב

זה קרה פשוט כי הם ילדים שובבים

וגם התברר שלא שהם ברחו או נעלמו ממני

זה קרה להם תמיד בטעות כי לא שמו לב

דיל מטורף לבעלי מכשירי אנדרואיד, תהנו!

סט 4 יחידות Smart Tag במחיר מטורף!

🔹 תואם למכשירי אנדרואיד עם תמיכה מלאה ב-Google Find My Device

🔹 אידיאלי לאיתור מפתחות, ארנקים, תיקים ואפילו חיות מחמד

🔹כולל אזעקה קולית לאיתור מהיר של חפצים

רק $16.19 כ-53.15 ש"ח בלבד

בשילוח חינם ברכישה מעל $12 ✈️

קישור לפרטים ורכישה - מעקב GPS RSH 4PCS עבור Samsung Global Finder עובד עם מערכת הפעלה אנדרואיד Google

מקווה שיועיל, חיבוק על החוויה❤️

אצלי כשהדימום לא הפסיק הצלחתי לטבול רק בזכות ליווי של הרב.

ובנוסף, הייתי הולכת שוב להבדק.

בלידה השניה, שישה שבועות אחרי לידה אמרו לי שהכל בסדר אבל כשהדימום לא הפסיק הלכתי שוב להבדק ואז ראו שארית.

בקיצור חודשיים אחרי לידה ועדיין דימומים זה סיבה ללכת להבדק. 

תביני שהשאירו אותי באשפוז בגלל זה לפני הלידה הנוכחית

כי בלידה הקודמת שחררו ובאתי בלידה )שבוע 26)

ואני גםפיזית באמת לא יכולה

ובית החלמה ובמקביל עוזרת הביתה?

כאילו, נשמע שאת בכל מקרה צריכה לנוח, אבל אם תצליחילמצןא עזרה לבעלך זה בונוס נחמד

כלומר אין לדעת מתי תהיה הברית.

כדאי לך ללכת לבית החלמה עם התינוק.

מבחינת הבית והילדים, הם יכולים לעבור למוד הישרדותי

שכולל אכילת שטויות וחטיפים,

מקלחות מינימליות, כשנגמר הכלים בארון עוברים לחדפ, ללבוש בגד יומיים. לא להכין שיעורים וכד'

ההחלמה שלך יותר חשובה מכל זה ביחד.

את צריכה להירפא, מהניתוח ותופעות לוואי, ולטפל בתינוק. זה מעל ומעבר בשלב הזה. השאר יסתדרו איכשהו.

עוד שבוע מקווה שהכל ישתפר.

אחרי לידה לא צריך לחשוב על הבעל

אלא להיות עסוקים בהחלמה

הוא 'ילד גדול' ויכול להסתדר לבד

אם אי אפשר לנוח בבית ברור ללכת לבית החלמה

גם בשבת

כמה שצריך עד שמתאוששים 

ככל שיוצר קרוב ללדת יותר חשוב להיות במנוחה..

אחרי קיסרי כן חשוב ללכת אבל בכללי מוד של מנוחה..

ובבית אי אפשר לנוח...

בעלך והילדים כנראה יסתדרו

את יכולה להגיד שהרופא אמר לך ללכת..

ואם תחזרי הביתה כנראה שלא תצליחי לנוח בכלללללל מה שעלול להשפיע על ההתאוששות הפיזית והנפשית לטווח רחוק רחוק...

בהצלחה גדולה ומזל טוב!!!!!

החלמה מאשר מהבית לבית החלמה

יכול להיות גם הרבה ימים וזה שווה

ולא לשדר לבעלך תחושה של "איזה מסכן, אתה קורס".

הוא לא ילד קטן והוא לגמרי יכול להסתדר. גם אם בצורה שונה או פחות מוצלחת ממך. עכשיו התפקיד שלך זה לנוח. ואם יש אופציה להביא הביתה ביביסיטר/ עוזרת (רק במידה שבעלך מעוניין כי כרגע הוא מנהל את הבית) אז בכלל טוב.

ואףאחד לא ימות, מקסימום יהיו מוזנחים כמה ימים

ולהיות ממש בשחרור לגבי מה שקורה בבית

תני לו לעשות כהבנתו

את אחרי ניתוח והחלמה לא פשוטה

והריון קשה

לבית החלמה וכמה שיותר זמן

גם שבת כן

תשמרי על עצמך יקרה!

הרבה מזל טוב!

לנסות לסחוט לו לתוך הפה שיבין שזה כדאי..

ושימצוץ על ריק.. זה יכול לעודד יצור חלב.. כמובן לשים לב שמוצץ נכון שלא יעשה לך פצעים..

וכמובן שהכי חשוב לפגוש בהקדם יועצת הנקה תותחית שתלווה אותך.

בימים הראשונים גם ככה אין ממש חלב

וביום השלישי- רביעי זה מגיע בבום

עור לעור

וכל פעם שנראה שהוא טיפה רעב

תני לו הנקה

ככה לא יתעצן מייד שלא יוצא יותר מידי

אם את יכולה תניקי שעות בשכיבה, התנוחה הזאת הייתה לי הכי נוחה והנקתי ככה שעות ברצף 

לק"י

אבל נראה לי שאם את מניקה הרבה כמו שהמליצו פה בשרשור, אז אפשר לוותר.

אבל הכי הגיוני להתייעץ עם יועצת הנקה.

בהצלחה!

יש פה את נושא שמירת אספקת החלב

ויש פה את הנושא שהתינוק פיתח העדפת בקבוק

זה שהוא לא מוכן לינוק לא אומר בהכרח שאין לך חלב

אלא שהוא מעדיף חיים קלים (הבקבוקים של מחלקת יולדות הם בקבוקים זוועתיים... החלב נשפך מהם בלי שום מאמץ וההמלצה למי שרוצה להניק זה שאם הגיע למצב שכרגע לא יכולה וצריכה לתת תחליף- להעביר את הפורמולה לבקבוק תומך הנקה)

זה בר שינוי

בעבודה קשה של שניכם

השאלה אם יש לך כוחות לזה

אבל אין טעם להיתעקש איתו על זה אם לבנתיים יתיבש לך החלב

ולא אחרי הברית..

שיהיה לך אוכל טוב והרבה מנוחה כדי לייצר חלב בשפע.

וסליחה שערבבתי בין השרשורים 😄

אבל הקשר הדוק בעיני.

כמו שכתבו לך הרבה עור לעור ולנוח ולאכול טוב.

שימי לב לא לעבור בבת אחת להנקה כי גם ככה הוא צהוב.. הייתי לוקחת ליווי של יועצת טובה. יש החזרים מהקופה..

שולחת לך חיבוק!!

שה' ימלא חסרונכם ❤️

איך את מרגישה? מקווה שיותר טוב.

בשורות טובות בקרוב בעז"ה בבריאות ובידיים מלאות.

הלכתית?

או איך פותרים את העניין של האמבטיה?

כי הלכתית אני מכירה שזה לא חובה, אלא המלצה.

ואז אפשר לוותר

זה רציני שאסור אמבטיה?

כי הדבר היחיד שאני אוהבת בחויה של הטבילה זה הרגיעה באמבטיה

אבל אם תמיד את עושה אולי תשאלי רב אם זה לא נחשב נדר?

אני טבלתי פעם בהריון, הבלנית אמרה לי שתבדוק לי את המים שהם לא מדי חמים

זה לחץ דם נמוך.

אם את לא סובלת מזה ומרגישה טוב, אז לא כזה נורא לשבת באמבטיה.

אני סובלת מלחץ דם נמוך אז לא הייתה לי שאלה, ברור שבלי אמבטיה חמה.

אפשר מים חמימים, לא חייב ממש פושר, או מקלחת ללא אמבטיה.

חיבוק!

יש מה לשאול מוקד אחיות? או שהן בטוח יגידו שאסור?..

זה מסוג הדברים שאף אחד לא רוצה לקחת אחריות כי ההריון במצב רגיש, מצד שני גם הנפש במצב רגיש.

לא יודעת, תשאלי, את הלא כבר יש לך, מה יש לך להפסיד מלשאול?

יסודית. וכמובן לא לשבת הרבה זמן. (גם אני נוהגת כמוך....)

כמו ג'קוזי

אמבטיה במים חמים נעימים לא חושבת שזה בעיה מבחינה רפואית

עד כמה שידוע לי...

בעייתי.

לא כדאי לקחת סיכון

מומלץ להתייעץ עם רב. כי מדובר בהנהגות ולא הלכה גרידא.

מים לא חמים אלא יותר פושרים

יצא לי כמה פעמים

במצב שלך, כשאת עוד בשליש ראשון לא הייתי עושה את זה

אני לא מהווה חוות דעת מקצועית או הלכתית אבל הייתי עושה רק מקלחת יסודית

שליש ראשון הכי בעייתי

https://www.nursewithlove.com/post/%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA

לא מידי התעמקתי

שמחתי שלא צריכה אמבטיה וזהו

הרב אמר לי שזה מנהג שמגיע מזה שאם יש פצע עם גלד צריך הלשרות את הפצע חצי שעה במים

אז נשים החליטו להשרות את עצמן על כל מקרה..

ושאם אכן יש לי פצע כזה- לעמוד או לשבת מתחת מים זורמים 10 דקות מספיק

בקורונה שמעתי מלא שאן להן אמבטיה ועושות רק מקלחת

אני עם פסוריאזיס

אז תמיד מלאה בגלדים

אבקש מבעלי להגיד גם את זה לרב.

ממש אמר שאין שום צורך..העיקר להתקלח יסודי ולעבור על כל חלקי הגוף ..וכן קצת ארוך מהרגיל

ומדובר על רב מאוד מוכר ועם שיעור קומה ואפילו ידוע כמחמיר

זה לא שזו פסיקה מקילה או משהו.

מים לא חמים מידי. נזהרת לקום לאט כדי לא להסתחרר.

בלי קשר למקווה.  זה הפינוק שלי..

כמובן שזה תלוי במצב ההריון, לחץ דם וכו.. 

האמת שלדעתי אם המים תא חמים מידי אבל זה צריך להיות בסדר.

לא עונה לכל אחת כדי לא להכביד על השרשור...

קראתי את כולכן..

אבקש מבעלי שיברר את הנושא, ובמקביל אתקשר למוקד אחיות.

תודה לכולכן!!

לא מזמן היה לי וזה החמיר, אחרי יותר משבוע וחצי של צינון ושיעול. פשוט סבל! כל עיטוש ושיעול הרגשתי כאילו דופקים לי אבן מבטון על הראש.

רק אנטיביוטיקה עזר. וזה מותר בהריון.

בטוחה שזה הסינוסים ולא מיגרנה? גם זה גורם לי לתיאורים שכתבת. רק שזה בלי צינון.

אם את בטוחה, הייתי הולכת לרופא אחר. אפילו רופא תורן אם לא נותנים לך בגלל הרבעון.

תרגישי טוב!

גם שם הרופא אמר שלא מומלץ, זה בוודאות סינוסיטיס.

אמר שרק אם יהיה חום אז הוא ממליץ לקחת...

מרגישה שדופקים לי פטיש במצח כל רגע

הלכתי לרופא אף אוזן גרון הוא הסתכל שם פנימה, ואמר שהמצב חמור כל כך והוא מביא לי אנטיביוטיקה שאסורה בהריון, אבל המצב שלי גם אסור בהריון. סבלתי כמעט חודשיים.
ומסתבר שכל המי מלח והספריים לא עוזרים, מצבי רק החמיר מיום ליום.
עצה שלי- הלכת לרופא משפחה? לכי לרופא אף-אוזן גרון, יש לו מכשור מקצועי לראות מבפנים את המצב ולהחליט. 

לי עזר מאוד גם למלא קערה במים חמים עם שמן כל שהו (רבסרב/אקליפטוס וכו)

ולנשום את האדים עם מגבת מעל

כי אם צריך אנטביוטיקה לא ידוע לי שזה אמור לעבור לבד

אם זה אמור לעבור לבד (לא נשמע לי...)

תקחי קצת אטוריוון לאף, אבל לא הרבה זה ממש ממכר

אנטיביוטיקה. אין מצב שלא במצב כזה שכבר כואב מאד.

כל מה שתקחי לא יזיז... מניסיון של כמה וכמה שנים.

לכי לרופא אחר או שתחזרי אליו שוב 

מותר מה אסור. תשאלי את המרכז הטרטולוגי.

הייתי פעם צריכה לקחת אנטיביוטיקה בהנקה ורופאים אמרו לי שאסור להניק עם זה. אחכ התברר לי שזה בכלל לא נכון ויכלתי להניק. וסתם שבועיים וחצי התינוק אכל מטרנה ןאני סבלתי בשאיבות וזריקה של החלב... 

מעתיקה לך משהו ש@דבורית כתבה פה פעם:

סינוסים זה דבר כואב מאוד

כורכום הוא חומר אנטי דלקתי ואנטי וראלי

הוא סופח נוזלים

שותים כפית מהתבלין מעורבב במים שלוש פעמים ביום, ומרגישים שיפור כבר מהמנה השלישית

חשוב לתפוס את זה בזמן ולא לחכות

כורכום הוא למעשה אנטיביוטיקה של הטבע

אם התבלין מגעיל אפשר לקנות בכדורים אבל מהניסיון שלי הם פחות חזקים מהתבלין עצמו

צריך לדעת שכורכום קצת מייבש

אם יש לך נטיה לעצירות חשוב לשים לב לשתות הרבה

הוא יכול גם, בזמן השימוש, להפחית מעט את כמות החלב לנשים מניקות. כשמפסיקים החלב חוזר

שאיפה של אדים חמים, אפשר עם מלח ושמן אתרי כמו אקליפטוס, מנטה..

בעיקרון דקסמול צינון ופוקוס וכאלו אמורים לעזור (לא לוקחים בהנקה ולדעתי גם לא בהריון..)

אבץ, ויטמין c לחיזוק מערכת החיסון באופן כללי.

עוזר רק אם זה ממש התחלתי. לפעמים הכדורים האלה לא עוזרים בכלל ואז צריך אנטיביוטיקה.

יש שתי סיבות לסינוסיטיס - אחת וירוס ואחת חיידק. אם זה וירוס האדים, הדקסמול התרסיס- עוזר.

אם זה חיידק- זה לא. ואז צריך אנטי'

ראיתמ כוכבים

תקשיבי מה לעשות

תרתיחי שום ובצל בסיר אחכ תקחי מגבת שימי עליך ועל הסיר תנשמי תאדים שיוצאים ככה כמה פעמים ועובר כלא היה

מניסיון!!!

לכי לרופא אחר

לקחתי מלא פעמים אנטיביוטיקה בהריון...

איזה קשה זה לעבור את כל המסע ועכשיו הדימום הזה

אני לא דיממתי בתחילת הריון אלא בהמשך שלו וב''ה נולד תינוק מתוק בריא ושלם

טוב שאת לוקחת תמיכה

מקווה איתך לבשורות טובות

אל תהססי ללכת כבר בהמשך השבוע לאולטרסאןנד נוסף כדי לבדוק אם כבר יש דופק. 

בדקו לי פרוגסטרון וכשראו שהערכים תקינים אמרו לי שהכל בסדר ולא צריך לבדוק עוד. לא יודעת כמה אמין אבל אחות אמרה לי פעם שעד שבוע 8 אם יש דימומים מחשיבים את זה עדיין דימום השתרשות

בלי קשר, באופן כללי, מסתבר שיש כזה דבר דימומים בהריון שהם בלי סיבה וההריון תקין לחלוטין. היה לי כמה פעמים, והלכתי לבדוק אבל הרגיעו אותי שזה יכול להיות גם תקין ושאם לא רואים בעיה מיוחדת באולטרה סאונד אין סיבה להילחץ.

בכל מקרה לדעתי כדאי לנוח, בעיקר בשביל השקט הנפשי שלך, ולזכור שדימום לא אומר בהכרח הפלה, ולאורך כל ההריון יש דימומים מסיבות שונות ועדיין התינוק יכול לצאת בריא ושלם

תודה רבה! מניחה שהייתי רגועה יותר אם היו רואים ‏דופק באולטרה סאונד אבל בגלל שזה זה שבוע שש והאולטרה סאונד הוא רק בשבוע הבא מידת החרדות עולה כן ראו שק הריון  ושק חלמון  אבל צריכה להיעזר בסבלנות ולחכות לבדיקה דופק בעוד כשבוע מתפללת מתפללת מתפללת אבל נופלת לפעמים ומצרה  על כך קשה ‏קשה לי נורא היריון ראשון לאחר כל כך הרבה שנים של כשלונות וצפייה

‏

אבל בשלב שלך זה הגיוני שאין דופק, ולא אומר כלום. באמת שהכי חשוב זה שתשתדלי לא להיכנס ללחץ מיותר כי זה בטוח לא טוב להריון...

אני יודעת שזה קשה ונראה בלתי אפשרי אבל לי עזר לדעת שאני עושה את ההשתדלות שלי ונחה ובודקת כל מה שצריך ושמפה זה בידים של הקב"ה וזה לא תלוי בי...

ויומיים אחרי זה כבר היה דופק יפייפה

בשורות טובות!!

היה לי מקרה כזה שנגמר בהריון ואחד לצערי שלא.

חשוב מאוד לנוח הרבה ולשתות! לא להתאמץ בכלל.

ולבוא למעקב בעוד כמה ימים/ שבוע לוודא שיש דופק.

בשורות טובות.מתפללת איתך שימשיך בטוב ובבריאות!!!

שלך את באמת כבר עושה -

מנוחה

לא להתאמץ כרגע כלל ליתר ביטחון

לקחת את כל התמיכה שאת צריכה (מתכוונת לתמיכה תרופתית או של ההורמונים ובפן הרפואי, וכמובן שבנוסף גם תמיכה טכנית ורגשית מהסביבה )

ואפשר לשאול עוד את הרופא המטפל אם יש עוד תמיכה נוספת רפואית שיכולה לחזק אפילו עוד יותר ואם כן לקחת

תפילה כמובן

שתייה

נשימה

והשאר - הרפו ודעו כי טוב ה'

זה כבר האמונה

את עושה את שלך

וכל השאר מרפה לקב"ה שהכל בידיו והכל מאיתו

אומרת עכשיו פרק תהילים בשבילך 🙏❤

שיהיו בשורות טובות במתיקות עצומה ב"ה!!!

והכל הכל יהיה בסדר יקרה ❤

תודה רבה רבה על הדברים המחזקים והנפלאים הללו ❤