הבת שלי בת שמונה שאלה אותי כבר כמה פעמים איך יודעים שבהריון. בהתחלה עניתי בדיקת דם וכדומה, אבל זה לא סיפק אותה. לבסוף הסברתי מלמעלה על מחזור, כל התהליך עם זרע וביצית, ועל זה שרואים שאין דימום.
ואז היא שאלה איך הזרע מגיע לביצית. אני ממש בדעה שצריך לענות ולהסביר את האמת אבל לא ממש יודעת איך להתנסח. תעזרו לי?
אני איתם מ6 בבוקר!
מרגישה שכבר אין אותי ואני רוצה לצעוק עליהם. ואני בשוק מעצמי שאני רוצה לצעוק עליהם! אבל כבר באמת אין לי סבלנות. אני מ19 מנסה להשכיב אותם.
איך אפשר להיות איתם יותר בסבלנוות? מה עושיםם עם המתוקים האלה.
את איתם מ6 בבוקר, מנסה להשכיב אותם כבר כמעט 3 שעות, ואת רק מרגישה שאת רוצה לצעוק עליהם?
אני מעריצה
אני צורחת הרבה הרבה קודם, ובשלב הזה הרגש שאני בהלם ממנו זה שאני רוצה להרביץ להם🙈 (כמובן שלא עושה את זה, אבל זה לגמרי עובר לי בראש)
אני חושבת שלגיטימי לגמרי להיות בחוסר סבלנות כשיש סיטואציה קשוחה, ואנחנו לא יכולים לשפוט את ההורות שלנו לפי ימים של חופש. הכל יותר קשה עכשיו.
מקווה שעד עכשיו כבר נרדמו לך🩷
תודה על העידוד
לק"י
פה גם ערים, אבל לפחות לא משש בבוקר.....
(וחלקם בטח גדולים משלך).
לא רוצה לחשוב איך מתאפסים לפני תחילת השנה🤦♀️
שימי להם פרק בפודקאסט בזמן שהם מציירים בשקט
או אם זה לא מספיק מעסיק אותם אז שימי סרט.
תנוחי שעה ותקומי להמשך היום.
אם יש קטנטנים אז להשכיב אותם צהריים לשעה בזמם שאת נחה, ממילא בערב שישו ושמחו אז לפחות שיהיה תיאום.
בעלך לא יכול להחליף אותך בשלב כלשהו?
אולי תנסי מקלחות ואוכל בשעה מוקדמת יותר כשאת עוד בכוחות ואת הערב להעביר רגוע יותר ואז נשאר להתאמץ רק בהשכבות ולא בכל השעה שלפני.
הם 2 קטנים (הקטנה 10 חו) והיא עושה בלגן בלי סוף. צריכה 100 עיניים.
כשמצליח מביאה ביביסיטר לשעה אבל לא תמיד יש.
בעלי מגיע ב5 ועוזר אבל זה ככ קשוח שאי אפשר לבד.
הקטנה ישנה פעם אחת באזור 11 כשעה. וערב שאר הזמן מ7 בבוקר עד 10 בלילה עם אנרגיות שיא שאני לא מהינה מאיפה היא מביאה. הגדול מעליה (אין מתחתיה) בן שנתיים וארבע ישן גם כשעה וחצי. אבל זה לא תמיד מצליח לחפוף.
כי בגיל הזה לישון רק שעה זה ממש לא מספיק. לרוב עד גיל שנה הם צריכים 2 זמני שינה של שעה- שעה וחצי..
כנראה שהיא מפספסת שינה ואז האנדרנלין בשמיים
שימי לב שהיא צריכה עוד שינה
יש טבלה כזאת של שינה לפי גיל, אם את רוצה אחפש לך אותה
ועוד דבר
ממש עזר לנו הרפיה
חצי שעה לפני ההשכבות כבר קצת עושים חושך בסלון
סיפור שמע
רוגע רוגע רוגע
בהצלחה!! נשמע מזה קשוח
לק"י
ומסכימה שהיא ישנה מעט. הבן שלי בן 10 חודשים וישן פעמיים ביום.
היא לא מראה עייפות כשהיא ערה?
לבדוק מזוזות בחדר שלהם.
הייתה לנו תקופה ארוכה של חוסר שקט סביב השינה ובדקנו מזוזות בחדרים, היה צריך להחליף ופתאום כל השינה נרגעה
תנור של חברת זנוסי ZOHXF1X1A
מדיח של חברת בוש -SMS2ITI09E
שואב שוטף- ROBOROCK דגם F25 ACE
מי שיש לה מה לספר עליהם מניסיון, אשמח לשמוע.
יש לנו מדיח של בוש, לא בדיוק הדגם הזה.
יש לנו אותו כבר שנתיים, עושה את העבודה מצויין, שקט. בוש זו חברה טובה
שקט, עובד מעולה בלי עניינים.
מייבש מצויין גם את הפלסטיקים
הדגם שכתבתי מומלץ? או שיש חברות טובות יותר?
לא יודעת איזה דגם.
ת'אמת אני לא כ"כ מרוצה וגם לא כ"כ משתמשת, בעלי כן משתמש לפעמים.
יש לו ריח ממש לא נעים, כנראה כי לא תיחזקנו אותו מספיק טוב (יש לי מספיק דברים לנקות ואין לי סבלנות למכשירים עם תחזוקה מסובכת...)
כשאני משתמשת בו אני שמה אקונומיקה במיכל המים המלוכלכים ואז הריח שלו זה פשוט ריח של אקונומיקה ואז זה סבבה
כן מנקה טוב את הרצפה ומאוד נוח לשימוש (פחות לתחזוקה)
יש לו קטע מעצבן שאת שמה במיכל של החומר את החומר אבל הוא לא יוצא
בהתחלה במשך איזה 3 חודשים של שימוש החומר לא נגמר וגם לא היה נראה שהוא מתרוקן
היום אני שמה את החומר ישר בתוך המים הנקיים
אבל בגלל שאני שמה אקונומיקה אז לא מרגישים את הריח של החומר.
בקיצור הוא שואב שוטף נחמד, יותר טוב במחיר מהמותגים המוכרים יותר
אבל נראה לי שבפעם הבאה שנקנה נשקיע יותר.
כן מסייגת שאני לא יודעת איזה דגם יש לנו, אולי יש הבדל בין הדגמים...
בשואב הזה שמים חומר במים המלוכלכים?
לא נשמע לי הגיוני
תמיד החומר במיכל המים הנקיים. ויש חומרים שהריח שלהם לא מורגש ככ כמן החומר של הטינקו אבל אפשר לקנות את זה של ליאור קוקה ואחרים שכן משאירים ריח
אני שמה קצת אקונומיקה כי אחרת יש ריח מסריח....
ובדיטק מתעניינת ברובוטי, מבינה שלא משנה כמה רובוטי טוב ויקר - הוא לא טוב כמו הידני.
ככה גיםיטי אומר, כי אין לו את היכולת להפעיל לחץ על הלכלוך כמו ידני.
בינתיים לא קניתי. מחכה למבצעים של נובמבר או דצמבר (באיזה מהם יותר שווה? נובמבר סייל או דווקא סוף דצ?)
יש לו גם הפעלה של קיטור שמנקה חזק
החזיק מעמד הרבה שנים יחסית ועבד טוב מאד
אבל אנחנו קנינו שואב שוטף שלהם וממש לא אהבנו
מסרנו אותו אחרי כמה חודשים
אני בשבוע 6+4
הריון קודם בסיכון ולא שרד
קבעתי תור לרופא נשים שאני רוצה אבל הכי קרוב זה רק בשבוע 10+3.
לעניין ללכת לבדוק דופק ושהכל תקין במוקד?
אני במאוחדת
אם לא, מה הייתן עושות במקומי?
באפליקציה
ולקבוע תור לטכנאית או"ס
אצלי לרוב הרופאים לא עשו אולטרסאונד.
אז או שביקשתי הפניה לטכנאי בתור הראשון, או שביקשתי באפליקציה.
אני פשוט לא מסוגלת!
בהריון הקודם הייתי רק באולטרסאונט בלי רופא כי לא היה לי תור
ואז היא ראתה שיש בעיה רצינית
ולא היה לי למי לפנות כי לא היה לי תור לרופא
היית צריכה להתחנן שיכניסו אותי לרופאה כלשהי וזה לקח זמן - והמון חוסר וודאות והמון דמעות
חוויה נוראית!
הבטחתי לעצמי שאני לא הולכת לאוטרסאונד בלי רופאה במקביל.
אני מנסה להבין מה נשים עושות במעקב הריון? כל פעם תור לרופא ותור לאולטרסאונד? זה לא מליון תורים ומליון פעמים להגיע למרפאה??
למה כל החיים צריך לרדוף אחרי תורים? עייפתי..
אפשר לקבוע לטכנאית בבית אגד, ששם יש גם את המוקד.
ואז אם יש בעיה, אפשר לבקש שיכניסו אותך לרופא שבמוקד.
אם הולכים דרך המוקד, זה לוקח הרבה יותר זמן.
צריך ללכת קודם לאחות, שתיתן לך הפניה לאוטרסאונד, ואחר כך גם לרופא. ובדרך כלל יש תור.
אצלי תור לרופא ואולטרסאונד זה שני דברים נפרדים. לא כל פעם שאני הולכת לרופא אני צריכה גם אולטרסאונד.
ובכל מקרה יש שקיפות וסקירות שזה עושים בנפרד.
ובסוף ההריון אני בכל מקרה צריכה מעקב צפוף, אז אני הולכת לאוטרסאונד יותר מלרופא.
לא ידעתי שאפשר לקבוע תור לטכנאית בבית אגד. האם נדרש הפניה מיוחדת?
אני לא מוצאת אפשרות באפליקציה לקבוע תור לשם
יכול להיות שצריך להתקשר?
ואולי אפשר גם במרפאה עצמה.
אפשר גם דרך הצ'אט באפליקציה.
צריך להגיע עם הפניה לאוטרסאונד שליש ראשון. תבקשי הפניה באפליקציה מרופא נשים או רופא משפחה.
הפניה לאו"ס דחוף
אם אני זוכרת נכון
וצריך לקבוע בטלפון
אם אני מבינה נכון זה צריך להיות אוטרסאונד דחוף בגלל שזה מוקד?
ככה זכור לי
אני מקווה שאני לא מטעה אותך
יש את המוקד נשים ויש מכון אולטראסאונד.
את יכולה לבקש הפניה לאוטרסאונד רגיל, זה נקרא שליש ראשון, ולקבוע תור למכון אולטרסאונד. לא יודעת מה הזמינות של התורים, יכול להיות שאין אפשר לקבוע להיום או מחר.
זה בקומה 4.
אפשרות שנייה זה להגיע למוקד.
אפשר להוציא לשם הפניה דרך מוקד ההריון הטלפוני, ואולי אפשר להגיע גם בלי הפניה.
במקרה כזה מגיעים למזכירה בקומה 8, משם לאחות, והיא נותנת הפניה לאולטרסאונד. אחר כך צריך לחזור לאחות עם התוצאות של האולטרסאונד, ואחר כך לרופא.
מתוך הבנה שלוקח זמן עד שיש תור לרופא נשים
ולהדביק למה את לא רוצה תור רק לא''ס, בדרך כלל הם יכולות להכניס בין התורים או על ביטולים או כל מיני בסגנון
אחרי בדיקת הריון חיובית עשיתי בטא בשבוע 4/5 יצא בטא נמוכה למה שאני רגילה ...460, מאז יש הכתמות ולא מתפתחות בחילות , יש כזה יום כן יום לא ואני בדרכ סובלת מהיפרמאזיס, כל הכתמה כזאת מערערת אותי כשאני כבר בוודאות שההריון הזה כנראה לא תקין. מה אתם מציעות לי לעשות, אציין שגם אין זמינות בכלל לתורים בקופה ואין במאוחדת אצלנו מיון נשים. והתור שלי לאולטרסאונד עוד שבועיים. אני אמורה עכשיו להיות בתחילת שבוע 7.
לבדוק אם העלייה תקינה.
ואם יש צורך, ללכת למוקד בקופה או למיון נשים, גם אם זה לא קרוב.
אינדיקציה
תתקשרי למוקד לקבל גפניה למכון כלשהו או לרופאה גם בלי תורים או אפילו למיון
אני עשיתי ככה כמה פעמים עם דימו ים
בעקרון על גל דימום אמורים להבדק
אלא אם כבר בדקו ויודעים מה הסיבה ואין ישנוי באופי הדימום
הבטא תקינה לשבוע 4..לי יצא פחות..
ולא בטוחה שהסחילות זה מדד בשלב כזה
לדעתי עדיף לך להבדק ולחסוך את כל הספקות
התקשרתי למוקד ייעוץ של מאוחדת ןאמרו לי שבגלל שזה הכתמות אין עילה ללכת עם זה למיון וזה רק המתנה...מורטת עצבים יש לומר, הריון שישי שלי ובחיים שלי לא חוויתי דבר כזה.
לי היה טיפת דם בניגוב ונתנו לי אישור להכנס לרופאה דחוף באותו היום
ואגב לצערי אצלי זה כן העיד על הפלה
או שתתקשרי למזכירה בקופ''ח לשכם
פשוט אל תהיי כזאת עדינה תגידי שיש לך דימומים ואת חייבת דחוף להבדק
זה לא שקר
וזה לתועלת
טוב הכותרת אומרת הכל
עוברים לדירה משלנו, אחרי שנים בדירות שכורות.
ההורים שלי עזרו ממש כלכלית, בעצם דחפו את כל המהלך (גם מסיבות שלהם של השקעת הכסף וגם מרצון לעזור לנו להתיישב... אבל הם קצת שתלטנים אז זה מסובך).
אני מאד מאד אוהבת את הדירה השכורה הנוכחית שלנו, מרגישה הכי בבית ואוהבת אותה ממש, גם מבחינת היתרונות שלה היא ממש מצויינת.
אנחנו כרגע ב-4 חדרים ועוברים ל-5 + מרפסת (שכרגע אין...) באותה שכונה, ממש קרוב.
אבל ממש קשה לי, גם כי אני מאד מחוברת לדירה הנוכחית (בעל הבית לא רצה למכור... לצערי)
וגם כי במהלך החיפוש דירות, ראינו דירה אחת שממש התלבטנו עליה ובסוף לא לקחנו, ובדיעבד אני נורא נורא מצטערת על זה.
הדירה ההיא נמצאת באותו הרחוב כמו הדירה שכן קנינו.
ואני מנסה להתחזק באמונה, לחשוב שזו הייתה השגחה פרטית, שאני לא יודעת למה באמת כל זה יצא ככה. ואולי יש סיבות שאני לא מבינה שהדירה ההיא לא הייתה בשבילנו.
אבל על הנייר אני רואה הרבה יותר יתרונות בה, מאשר הדירה שקנינו.
ואני רוצה לשמוח במעבר ולהתרגש אבל זה מאד קשה לי. וגם כשאני עוברת ליד הבית עם הדירה שלא קנינו, קשה לי. אני כל הזמן בהשוואות.
חבל לי שזה יהיה ככה, אני ממש רוצה לראות את הטוב ובאמת מנסה לחשוב על היתרונות בדירה העתידית שלנו (ויש! היא מאד חמודה ומיוחדת)
אבל אני לא שמחה. כל הלוגיסטיקה של המעבר עוד יותר קשה כי אין לי מוטיבציה ואני עצובה כל הזמן
אשמח מאד לשמוע דעות או משהו שיחזק ויעודד...
וגם... פרקטית
איך לקלח ילדה קטנה במקלחון (אין שם אמבטיה...)?
והאם קשה לך בכללי עם שינויים?
אני שמה לב שמעברים (מכל סוג) מאוד קשים לי לפני מעשה, אבל לאחר זמן אני שמחה שהם נעשו.
הוא קצת פחות קשור לדירה הנוכחית וסנטימנטלי. ויותר רוצה כבר להיות בלי בעל בית על הראש...
שינויים גדולים בחיים כמו עבודה קשה וכו' קשים לי מאד וגם פרידות
ובמקרה הזה אני גם לא מרגישה שזה היה לחלוטין מיוזמה וצורך שלי, כי מבחינתי היינו ממשיכים בשכירות... כאילו השינוי הזה חצי נכפה עלי.
היא זאת שעוזרת.
את יכולה להבין שהקושי שלך קיים בכל שינוי גדול ולא בהכרח מצביע שהמעבר עצמו רע או הדירה פחות טובה.
נשמע שלדירה החדשה יש יתרונות גדולים והיא פשוט חדשה לך.
לקבל את זה שקשה לך במעברים (גם לי)
מבלי להשליך על הדירה הבאה או על מי שיותר דחף למעבר.
את קו החשיבה שלך
שבאמת כנראה זו הדירה המתאימה לכם בהשגחה פרטית ואין מקום להשוואות בעיקר כי היתרונות הדירה הם לפי מה שאתם היום אבל לא ניתן לצפות את השינויים העתידיים ולראות למה בעצם שהדירה הזו מתאימה לכם לגבי דברים שעוד יתעצבו/ יתווספו בהמשך הדרך ושכרכע אין להם משמעות או שעדיין לא קיימים ודווקא הדירה הזו היא תהיה הדבר הנכון לגבי הדברים האלו
אני באמת רוצה לזכור שאין לי מושג מה ההשגחה הפרטית ושיש הרבה דברים נסתרים גם בעתיד כמובן וגם בהווה
הרי בסוף גם בדירה שרציתי ביקרנו פעמיים ואני לא באמת יכולה לדעת איך היה לנו שם. זו גם הייתה דירה עם מדרגות( דו מפלסית) שזו הסיבה שבעצם וויתרנו והדירה שלקחנו מפלס אחד... והמדרגות האלו הדאיגו אותי גם כי זה מעייף וגם חשש מנפילות שלנו או חלילה של קרובי משפחה מבוגרים/אורחים
אבל שאר הדברים היו ( לכאורה!) מושלמים
חברה אמרה לי פעם שבגיהנום עוברים דירות...
ההצפה הרגשית יחד עם העומס הפיזי מעצימים את כל הקושי.
בטוחה שככל שתתרגלי לדירה החדשה, תראי בה את היתרונות ותשמחי בה. (ואל תשכחי שהכל הפיך. אם תראי שקשה ואת לא מתרגלת תוכלו לעבור / לשפץ).
יכולה לשתף שפעם התלבטנו מאוד בין שתי דירות (בשכירות), ואחרי שסגרנו במשך תקופה ארוכה מאוד הייתי בחרטות ותהיות. אני חושבת שלקח לי איזה שנה אחרי המעבר להשלים עם זה באופן סופי. אבל היום אני יודעת שבעלת הדירה היתה הרבה יותר טובה וזה היה סופר משמעותי, וגם פרקטית לא יודעת איך היינו מסתדרים בדירה השניה מבחינת גודל.
האמת כנראה יש דברים שמבינים בדיעבד. ואני עוד לא שם אז לא יודעת איך יהיה לי
דווקא בגלל שמעבר זה כל כך קשה אני מאד לא רוצה להגיע למצב שאנחנו עוברים שוב
אני רוצה לתת צ'אנס אמיתי, בלי השוואות
אבל את צודקת שזה יכול לקחת זמן.
תודה לך!
וגם אנחנו בדקנו דירה אחרת שלדעתי היתה יכולה להיות טובה יותר מהדירה שקנינו בסוף.
כשבדקנו אותה היו כמה שיקולים למה לא לקנות. אחד מהם היה המחיר, ובסופו של דבר הדירה שקנינו היתה אמנם זולה יותר, אבל היתה צריכה שיפוץ די משמעותי, שבסה"כ ביחד עם מחיר הדירה כבר יצא בערך אותו דבר...
(חוץ מזה לבעלי קצת הפריע משהו אחר. אבל היו לה יתרונות שאין בדירה הנוכחית, וזה מבאס אותי לפעמים לחשוב על זה שהפסדנו אותה).
אבל אני באמת מחזקת את עצמי במחשבה שזה מה שהיה צריך להיות... זה ממש מבחן באמונה בעיני. ואני משתדלת לא לשקוע במחשבות על העבר אלא לשמוח מהבחירה שלנו ולהאמין שזה נכון לנו. (וזה גם בר שינוי אם נראה בהמשך שזה באמת לא מתאים. גם אם זה מבאס, עדיין הכסף שלנו לא ילך עכשיו 'לפח' כמו בשכירות. ואם בהמשך נרצה לעבור, נוכל למכור את הדירה הנוכחית, במחיר שמן הסתם יהיה כבר גבוה יותר ממה שקנינו, לסגור את מה שעוד לא החזרנו מהמשכנתא, ובשאר להשתמש בתור הון עצמי לקניה של דירה חדשה).
באמונה את יודעת שהכסף לא בך ממך אלא הוא עובר דרכך למילוי הצורך של בניית עולם של החסד מבורא עולם אז אין בעיקרון עניין להשתמש במילים רווח והפסד
זה גם ככ מקטין להשתמש בזה כי כמות הכסף שיש לך לא באמת משקף את כל הערך שאת.. הערך שלך בנוי מכ'כ הרבה דברים שהם לא כסף... ואז העיסוק סביב זה לחשוב מה הפסדתי מה הרווחתי מתגמד
ועדיין אני כותבת לך לא משיפוטיות חלילה רק מלהאיר את המציאות באור יותר רחב להתבונן ביש ולא שאין, ומה שלי נראה כמו נמלה לך יכול להיראות כמו פיל כך שאי אפשר בכלל לשפוט ולהבין כמה זה מטריד אותך... את אלופה על עצם ההתמודדות בניסיון בכלל
זה לא העניין של ההפסד הכספי.
זה יותר הנקודה שאז חשבנו שזה קצת יקר מידי עבורנו. ובסוף הוצאנו את אותו סכום על הדירה שקנינו (וב"ה הסתבר שאנחנו כן יכולים להוציא את הסכום הזה).
אבל אז זה ביאס אותי, כי שם היה ממ"ד, מטבח גדול ומשופץ, ופחות מדרגות לעלות לדירה. וזה דברים שכן היו יכולים להוסיף לנו בנוחות של הדירה. (מה שהפריע לבעלי היה משהו שבעיני הוא ממש זניח לעומת היתרונות שהיו שם. אבל בשבילו זה כן משמעותי).
בכל מקרה כרגע זה לא באמת נתון לדיון. אנחנו כבר עומדים לעבור בקרוב, ואני מאמינה ומקווה שנאהב את הדירה שקנינו ונתחבר אליה, והיא תענה על הצרכים שלנו...
קודם כל שיהיה לך מעבר קל וטוב, ושתגלי שהבחירה נכונה וטובה.
אני גם מבינה את ההשוואה בין היתרונות של הדירות וההתבאסות... מבינה ממש ממש.
ואני גם שומרת לעצמי תכנית ב' כזו דומה למה שכתבת. וזה באמת טוב לזכור שהערך של הדירה יעלה אז מקסימום נמכור ולא בהפסד.
(אני קצת מתבאסת על המחיר של ההובלה הנוספת, אם תהיה, אבל זה באמת בקטנה ומקווה שלא נצטרך. אבל רוצה גם לזכור שזה אפשרי ושום דבר לא חקוק בסלע.)
אצלנו לפחות אני פחות חווה קושי לעזוב את הדירה הנוכחית. מאז שאנחנו יודעים שבקרוב נעבור, אני עוד יותר מרגישה את החסרונות של הדירה הנוכחית (בעיקר שהיא כבר קטנה בשבילנו). אז מקווה שהמעבר ייתן תחושת רווחה ואני אתחבר לבית החדש.
זה גם עוזר שאנחנו עושים שיפוץ ואז אני יכולה לבחור את הדברים שיקבעו את המראה של הדירה לפי הטעם שלי, ולא לקבל את הדברים שנעשו לפי בחירה של אחרים.
מקווה שגם לכם יהיה מעבר מוצלח וטוב.
ושהמחדבה על מעבר תישאר רק בגדר מחשבה מרגיעה, אבל בסוף לא יהיה בה צורך כי תתחברו לדירה ותאהבו אותה...
אני בטוחה שתהני מהשיפוץ וזה שהכל חדש ונקי ולפי טעמך!
ואת תתחברי לדירה, במיוחד שאת בוחרת מה שאת אוהבת וכשהחפצים שלך יהיו שם
ותתחילי לבשל ולהכניס ריחות של בית והאוכל שלכם, הילדים יתחילו לשחק שם (אומרת את זה גם לעצמי... )
אני מרגישה שכל הסיפור הזה גרם לי ממש לחקור את כל הנושא של השגחה פרטית, גורל, בחירה...
וכמובן אני עדיין לא יודעת אפילו על קצה המזלג
אבל אמרתי המון המון תהילים ותפילות כל התקופה הזו
עברנו דירה לפני שנה, רצינו לעבור כבר כמה שנים ולקח הרבה זמן למצוא את הדירה המתאימה, היה לנו כבר מאוד צפוף בדירה הקודמת, הכל היה ישן ורק רציתי לעוף משם כבר ושמחתי והתרגשתי לעבור לדירה גדולה ומרווחת. כל כך רציתי לשם משם שאפילו לא "נפרדתי'' מהדירה הקודמת, יצאתי בלי להעיף מבט, היה לי כל כך חנוק שם שלא רציתי לראות אותה יותר.
להפתעתי בשבוע-שבועיים הראשונים בדירה החדשה היה לי ממש ממש קשה! כל כך חיכיתי לעבור, לא הבנתי מה עובר עלי, אבל הרגשתי מנותקת, בלי בית, ועוד לא הרגשתי בבית בדירה החדשה, הכל היה חדש וזר.
משתפת מהצד שלי כדי להראות שאפילו כשזה כן נעשה מרצון ולא אוהבים את הדירה שיוצאים ממנה, זה עדיין יכול להיות מאוד קשה, כי בסוף זה שינוי גדול, מעבר מתקופה אחת לתקופה אחרת, זה לא קל גם אם זה בסוף שינוי מבורך בע"ה. בהצלחה ענקית!
תודה על השיתוף הזה.
מזכיר לי שאפילו בדירה הנוכחית שאני מאד אוהבת, היה לי קשה בהתחלה...
רוצה להפסיק מניעה, מרגיש לי שכבר בא לי הריון נוסף והבייבי כבר בן שנה ככה שיהיה מרווח של קצת פחות משנתיים במידה ואקלט מהר. מצד שני לא רוצה לחכות עם זמה כי לא יודעת כמה זמן ייקח לי להיקלט ואני לא רוצה מרווח של יותר משנתיים.
אממה למרות שידעתי שארצה להפסיק בערך עכשיו אני שכחתי לקחת חומצה פולית בחודשים האחרונים.
כמה זה משמעותי?
כי ככשאלנו רב אז הוא אמר שאם רוצים הריון לא מונעים בגלל חומצה פולית והפנה אותנו ליתר ביטחון למכון פועה (עוד לא תפסנו אותם)
תכלס יצא לכן להיכנס להריון בלי לקחת שלושה חודשים לפני חומצה פולית?
לפני ההריון הראשון בכלל לא ידעתי שצריך חומצה פולית, וגם אחר-כך לא תמיד הקפדתי.
תתחילי לקחת, ואם יהיה הריון מהר את יכולה לבדוק בבדיקת דם אם החומצה פולית תקינה, ואולי לקחת מינון יותר גדול בהתחלה.
כי חוסר משמעותי עלול להשפיע באחוזים גבוהים מאוד שה' ישמור, ואני מניחה שילד בריא ושלם גובר על הרצון שלך להביא ילד עם פער של עד שנתיים...
אמרה שאין צורך לחכות בשביל זה, כמובן להתחיל לקחת כבר עכשיי
לא תתגבר על זה תוך כמה שבועות בודדים..
ואיך אפשר לדעת את זה בלי בדיקת דם??
בעיני פשוט סיכון מיותר.
לכל הפחות לבצע בדיקת דם לפני החלטה כזאת
תבדקי עם רופא משפחה.
אגב, לאחרונה הבנתי שנותנים 5 מ"ג גם במשקל עודף.
תתחילי מעכשיו.
עד לפני דור או שניים לא היו לוקחים בכלל חומצה פולית ועדיין רוב מוחלט של הילדים נולדו בריאים ושלמים.
אני ממש חיפפתי בזה, בקושי לקחתי...
אני לא ממליצה ללמוד ממני וגם אני משתדל להקפיד יותר, אבל בעיניי זו ממש לא סיבה להמתין
אם אומרים שבמצב מסויים יש אחוזים יותר גבוהים לסיכוי לעובר פגוע, גם אם החשש קטן
איך אפשר בכלל לבחור אחרת?? ולא שמדובר פה על המתנה ארוכה
כמה חודשים בודדים..
גם ככה לא תמיד נקלטים על החודש הראשון, נגיד נקלטים בניסיון שני או שלישי, כל הזמן הזה לוקחים חומצה פולית, זה כבר בטווח הסביר
אבל בבדיקה פשוטה אפשר לבדוק
ואם יש חוסר אז למנוע קצת
(יש לא מעט נשים נשים שנקלטות ממש מהר. אצלי עד כה בלי מניעה נקלטתי תמיד על החודש הראשון)
כשיש חוסר משמעותי הסיכוי גדל משמעותית..
בנושאים האלו.
ואני מאוד קונבנציונלית והכי בעד לקחת חומצה פולית.
אבל מבחינתי לחכות כמה חודשים להריון, כאשר כל שאר התנאים בשלו, רק בשביל לכסות עוד איזו סטטיסטיקה זו לא סיבה מספקת למניעה
שזו גם הסתכלות כללית על כל הנושא של מניעה.
אני לא מאמינה שצריך לחכות לתנאים "מושלמים" בשביל הריון, אלא צריך שתהיה מסוגלות ומוכנות פיזית ונפשית.
ומבחינתי חודש לפה חודש לשם של סטטיסטיקה כזו או אחרת לא נכלל ב"אי מסוגלות"
מקסימליים להריון תקין עד כמה שזה בידיים שלנו.
רוב הדברים לא בידיים שלנו
ואז יש משהו קטן כמו חומצה פולית שכן
אז למה להתעקש על זה דווקא??
למה להתעקש למנוע על דבר כ"כ קטן?!
ברור, להתחיל לקחת עכשיו.
אבל מבחינתי למנוע נטו על עניין של חומצה פולית זו ההתעקשות ולא להפך...
ושוב, השאלה מה זה תנאים מקסימליים...
כל אישה עם עודף משקל/ תת משקל גם צריכה למנוע הריון עד שתגיע למשקל תקין? כן אישה עם ברזל טיפה נמוך כנ"ל?
שוב, אני לא מדברת על מקרי קצה שהגוף לא מסוגל להחזיק הריון, אלא על דברים קטנים שבעיניי הם לא עילה למניעה.
מבחינתי בשביל למנוע הריון צריך סיבה משמעותית ולא על כל חשש רחוק מונעים הריון
זה מונע הופעה של מומים קשים מאוד במערכת העצבים המרכזית
זה ממש לא דבר קטן, זה דבר שהילד יכול לסחוב איתו כל החיים וזה במחיר של מניעה של חודש-חודשיים
של זה על העובר..
ראית פעם תינוק שנולד עם שפה שסועה? או כזה שנולד עם פתח בעצם הזנב? זאת נכות קשה לכל החיים.
ברזל והשמנה של האמא
זה משפיע בעיקר על האמא ולא על העובר ככה שלא קשור בכלל הדוגמאות שהבאת.
בסקירה או לא?
סליחה שמשביתה שמחות אבל אצלי פספסו בגדול
ברור שזה אם לא מפספסים
אבל בעיקרון זה דבר שניתן לזהות לפני
מדובר על מניעה של מומים במערכת העצבים, כלומר ספינה ביפידה או תינוק שנולד בלי מוח לא עלינו
כאילו, זה בכלל תינוק בר חיות?...
בכל אופן, זה באמת מזעזע. מניחה שאלה דברים שאפשר לראות בסקירות ואפילו בשקיפות...
נולד עם גזע המוח ללא הקורטקס שזה שאר המומ ונפטר אחרי כמה שעות...
תחפשי בגוגל, לא זוכרת את השם הרשמי של זה
עורכת: השם הוא אנאצפולוס
מתואמתאבל בינינו.. לא זה העניין
כל המומים שמופיעים פה בשרשור אף אחת לא מאחלת את זה לעובר שלה ואם אפשר להוריד את הסיכוי שיקרה למה לא???
דר גוגל תומך בך
מכירה אישית מישהי שעברה הפסקת הריון בגלל מום כזה. שהוא או מוות עוברי או מוות בלידה או תוך ימים.
חומצה פולית לא מבטיחה. אבל מורידה סיכון בהמון....
מתואמתבסופו של דבר תשעה ילדים בריאים ב"ה (לפחות במובנים של חומצה פולית, לפחות).
אין בדבריי המלצה וכו' - רק עונה על שאלתך בסוף.
מהרופא משפחה פשוט
בדיקת דם פשוטה שאת עושה במרפאה, תוצאות מגיעות לרוב באותו היום
אם את בחוסר משמעותי- חד משמעית להמתין
אם הרמה סבבה או גבולית את יכולה להתייעץ עם רופא משפחה ליתר ביטחון.
ולהמשיך עם החומצה הפולית כמובן. תקני היום.
אבל תבדקי בדיקת דם ליתר בטחון
כשהסיכון לעובר במצב של מחסור בחומצה פולית הוא גבוה
נראה לי מאוד משתלם מבחינת סיכון-סיכוי
זאת בדיקת דם הכי פשוטה בעולם
ויכולה לתת קצת נחת אם יוצאת רמה טובה של חומצה פולית, להפסיק מניעה בצורה רגועה ובטוחה יותר
כמה חודשים לא לקחת חומצה פולית? את לוקחת ברזל/מולטי ויטמין/משהו בסגנון?
יצא לי להיכנס להריון בלי לקחת חומצה פולית לפני כן, הרופא לא התרגש מהלחצים שלי וב"ה הילד בריא ושלם,
מצד שני הפעם האחרונה כשבאתי להוציא את ההתקן אצל רופא אחר הוא אמר לי מיד שהוא מקווה שלקחתי חומצה פולית שלושה חודשים כי אחרי התקן יש סיכוי טוב לכניסה מיידית להריון.
ככה שככל הנראה היחס והחשיבות של חומצה פולית גם תלוי גישה של רופא.
הגיעו מבחוץ, ישר עשה מקלחת הילד והכל לכביסה.
היו כבר מפוזרים על הרצפה בבית והרגנו את כל מי שראינו.
יש עוד מה לעשות שעזר למישהי שנתקלה?
תודה!!
אם יש חתול כלב אז לטפל אם זה משהו קבוע אולי יש עכברים.
לשטוף טוב את הבית לשאוב לכבס מצעים
אני יודעת מאיפה הגיע וזה לא אצלנו, הגיע מביקור של הבן שלי במקום שיש חיות שכנראה נגועות.
אז ניקינו הכל ומחכה שיעבור.
תודה
אנחנו הצלחנו להיפתר מהם רק בהדברה (פעמיים), שטיפות ושאיבות בלי סוף, כיבסנו כל מה שלא היה בארון. מצאנו קן שלהם ונפתרנו ממנו, מאמינה שזה היה הכי יעיל...
אז נשמע שבאמת אחרי כביסות ושטיפות זה לחכות פשוט.
תודה
את קוראת לזה פרעושים
אולי זה פשפשים או משהו אחר.
2.5 כוסות קמח (או יותר)
כוס סוכר
½ שקית אבקת אפיה
1 סוכר וניל
1 ביצה
½ כוס שמן
½ כוס מים
מערבבים את כל החומרים לבצק נעים, לי יצא דביק מדי והוספתי עוד הרבה קמח בערך חצי כוס נוספת, בטח תלוי בגודל של הביצה.
מחלקים לשתיים או שלוש, מוסיפים לחלק כף קקאו (כדאי להוציא אותו לפני שמוסיפים עוד קמח כי הקקאו גם הופך לפחות דביק)
לחלק מוסיפים שתי כפות קפה נמס וחלק משאירים לבן.
אפשר לקרר לחצי שעה שהבצק יהיה יותר נוח.
יוצרים צורות כמו פלסטלינה. כיף גדול!
אופים על 160 מעלות ל20 דקות.
שרשור עוגיות מוצלחות🍪 - הריון ולידה
אחלה תעסוקה עם ילדים לחופש הגדול
מגיבה בשביל לשמור לי
אולי ננסה מחר עם הילדים. רעיון
יצא שלא היה לנו טיול/נופש משום צד השנה וחוץ מדברים פה ושם לא עשינו הרבה הקיץ
ממש חשוב לי לתת לילדים כן את החוויה המשמעותית וכיפית של טיול כמה ימים
במיוחד שאנחנו מתחילים מילואים ממש עוד שבועיים לכל החגים סבב מספר מיליון אז עוד יותר חשוב לי חוויה משפחתית משמעותית וטובה
אבל זוגית אנחנו בתקופה ממש קשוחה ולא בטוב רבים הרבה
הרבה פערים צפים קונפליקטים על כל דבר וטריגרים וקשוח מאד בקיצור (ורק בסוגריים פחד אימה מה מילואים יעשו לנו במצב הזה השם לא יכולה לחשוב על זה אפילו תתפללו איתי שרק טוב אוף)
האם כדאי לצאת במצב הזה לנופש משפחתי? האם יהיה גרוע בגלל שזה או שזה רק יחריף את המצב או להיפך?
אשמח לשמוע כיוונים..
תודה ♥️
לגבי חוויות לקיץ- אולי עדיף טיול או אטרקציה של יום, או אם גם זה עלול לעורר קונפליקטים אז אולי שרק את תיקחי אותם או את עם חברה.
מקווה שאחרי החגים
אבל גם לא הייתי יוצאת לנופש זוגי בתקופה כזו
בשביל מה?
חופשה משפחתית עם ילדים זה לא קל ומכיל המון טריגרים גם לזוג שהוא יחסית בטוב
אם כן יוצאים צריך לתכנן ממש טוב מה יהיה, לשים לב שהכל בנחת ממש וכמה שפחות זמנים לחוצים וחסכם מראש מה עושים עם בלתמים
שינוי פיזי של מקום , יציאה לטבע, החוצה, משנה הרבה פעמים את ההסתכלות ונותנים איזו הפוגה.
גם ככה זה מתיש ועלול להביא לקצה, לא הייתי מותחת את החבל עוד.
אבל את מכירה הכי טוב את הדינמיקות שלכם ויכולה לצפות פחות או יותר איך זה יהיה.
אם מחליטים לצאת בכל אופן ממליצה לעשות תיאום ציפיות מלא ותכנית כמה שיותר מפורטת, שלא יהיו ציפיות לא מותאמות ועוד אכזבות.
האם יציאות מביאות אתכם למתיחות ועצבים או דווקא מרעננות אתכם? או הכל כרגיל? אם הכל כרגיל אז זה לא משנה, אם אתם בבית או בחוץ, לפחות תצאו ותנו לילדים להנות. למען האמת הייתי משתדלת שתהיה מינימום של דינמיקה ביניכם כדי לא להתפוצץ, תתעסקו בילדים... אבל אם יציאה תביא אתכם לפתיל קצר אז למענכם ולמען הילדים עדיף שלא ... בע"ה תזכו בשלום ואהבה.
מתחילה להתאפס לאט,
ופתאום נזכרת שחלמתי בלילה שאני בהריון.
ועכשיו כל הבוקר עצוב. ואני עצובה. ומתבאסת על בעלי על דברים שלא מגיע לו.
והדמעות עומדות מאחורי העיניים.
וזהו.
חיבוק גדול אהובהאמהלהמוכר וכואב..
אמן שהחלום יהפוך למציאות מהר בעז"ה
מתפללת עלייך
נגעת לי בלב.
מבינה אותך גם לי לאחרונה מרוב ציפיה חולמת הרבה שאני בהריון שיש שתי פסים שאני עם בטן מתעוררת למציאות מאוכזבת
הלוואי בקרוב לשתינו ולכל מי שמצפה 🙏
נשמע קשוח וכואב
שבע"ה יתמלאו ידייך
שהחלומות יתגשמו לטובה בקרוב
והוא יסיים ב4, ואני לא אראה אותו כל היום.
ואני מתגעגעת כבר מעכשיו.
והוא קטן (ענק, אבל קטני שלי), ורגיש כל כך.
אני יודעת שזה ידרוש ממנו מלא משאבים, לתפקד ולהיות ממושמע.
אני יודעת שהוא יסתדר ויגדל ויצליח בעזה.
אבל מה איתי?
למה בגיל כזה מוקדם? למה אני לא עושה הום סקולינג?
למה אני מייחלת כל היום לקצת שקט ואז בוכה בלילה שהם ישנים ואני מתגעגעת?
ממש קשה ליצור זמן של אחד על אחד. כולם רוצים אותי כל הזמן. אז אני מרגישה שאני לא מספיקה אף אחד.
היו לנו את האחרי צהריים ששיחקנו קלפים ביחד. מתי אני אספיק? ב7 כבר במיטות, וערב זה הזמן שהקטנה הכי נקצית ולא נותנת לעשות כלום.
מחכים שיגדלו ואז בוכים שגדלו מהר מדי
זה עוזר להניח את זה כאן - תודה עליכן
מלווה גם בקושי שלנו…
לי יש קטנטנה שתלך לראשונה למשפחתון השנה. זה גם קשה מאוד.
רק שאלה - למה הוא יהיה במסגרת עד 16:00? אי אפשר שיחזור לפני? זה יכול להקל גם עליו וגם עלייך את השינוי.
זה לא צהרון או מסגרת בחירה. והמקום והצוות מדהימים, אני יודעת שיהיה לו טוב בעז"ה, הקושי הוא שלי, כמו שכתבת - קושי של מעברים.
בהצלחה גם לך עם הקטנטונת🙏
אצלינו גם מכיתה א גומרים בארבע )תלמוד תורה(
מבדיקב שלי כל הורה שיכול מוציא בכיתה א את הילדים מוקדם יום בשבוע.
זה ככה הרבםצה ס
בגלל ההסעות, והצוות מאד מכיל את האוורור הזה.
למרבית הילדים זה אויר לנשימה לצאת יום אד מוקדם.
אני אבדוק את זה, תודה
ורואה מהשרשור שזה נהוג כך בעוד מקומות. אצלנו בכיתה א מסיימים באחת וחצי. גם בנים וגם בנות. לפעמים זה קצת קשוח עם העבודה, אבל בסוף כן מרגיש לי בריא. אולי באמת שווה ליצור התאווררויות יזומות כמו שהציעו לך.
הרבה הצלחה בע"ה.
איזו אמא מקסימה את!מתואמתממש נגעת לי בלב, עם הרצון שלך להגיע לכל הילדים, עם הדאגה שלך לו ולעצמך...❤️
אז קודם כול - טוב שאת יודעת לזהות שהוא רגיש. וטוב שאת יודעת לשים לב למעבר החד שהוא הולך לחוות, הן מבחינת שינוי המערכת והן מבחינת השוני בשעות. תמשיכי תשים לב אליו, שהוא מתאקלם טוב, שהוא מסתדר, שטוב לו...
את מכירה את המחנך (מניחה שזה מחנך, לפי השעות שכתבת) שהולך להיות לו? אולי שווה לנהל איתו שיחה קצרה, לומר לו שהילד שלכם רגיש, שקצת ישים לב אליו יותר...
ועוד הצעה: אפשר פעם בכמה זמן להשאיר אותו באופן יזום בבית, לעשות לו יום כיף. אפשר גם עם שאר הילדים. זה יכול לתת להם ולך המון.
(ואני מצדיעה לך שבשבע הם כבר במיטות! לא מובן מאליו בכלל... אבל אולי אפשר, לרגל העלייה שלו לכיתה א', לאחר לו קצת את שעת השינה, לתת לו זמן אישי קצר? כמובן, אם התינוקת מאפשרת או אם יש מישהו שיכול להיות איתה בזמן הזה...)
נתת לי כח, ורעיונות
הקטנים בצהרונים עד 16:00 והגדולים יותר מרכע שיכולים לחזור עצמאית לא נשארים לצהרון ויש יון אחד ב13:00
ולפעמים במערכת יש ימים שאפשר לצאת יותר מוקדם.
ואז אפשר להיות בנחת עם הגיל ביניים הזה של א-ג.
יש לך אפשרות של עבודה מהבית? אצלי זה מתואם עם הימים הקצרים שלהם ואז יושבים לאכול צהריים יחד ויש זמנים שאני יכולה לעשות הפסקה קצת יותר ארוכה,
ולפעמים עצם זה שהם קוראים ספר או מכינים ש"ב לידי זה גם זמן איתם.
מהרגע שהקטנים חוזרים הביתה זה זמן טורבו.
בערב הקטנים והבינוניים ישנים מוקדם ואז הבית שלנו עם המתבגרים.
לפעמים אני משאירה בבית ילדים בימי שישי לסירוגין לפי מה שאני מרגישה שהילדים זקוקים יותר בנחת ונפרד משאר האחים.
העניין הוא שזה זמן לימודים, גם אם קלילים יותר.
אני אנסה לברר אם יש ימים שיותר "קל" להפסיד אותם.
או שאתגבר ואתבגר, ביחד איתו.
ולרוב זה בבוקר
עד 4 זה באמת ממש ארוך לילד קטן
אם יש אפשרות לשחרר מוקדם חלק מהימים זה נשמע לי מעולה
וב"ה היה נהדר כמובן לא אומר על כולם אבל מהחוויה שלי זה היה טוב
מבחינת רגילות לבית ספר זה אולי סוג של הדרגה אחרי הגן
וגם לפעמים אחרי הארוחת צהריים לא ממש לומדים ויש בלגן כי לכולם ארוך ועייפים...
שאומרת שחשוב האיוורור
אני גם יהיה בדילמה הזו
אני גם מרגישה שיהיה קשה לעולה לא שלי האינטנסיבית של ימים ארוכים ולדעתי באמת באסה שמסיימים מאוחר...
מצד שני יודעת שיש משמעות לזמנים של סוף יום שהם יותר קלילים כי חברתית הם מאוד משמעותיים.. ובכלל התחושה שלא מפספסים ונמצאים בחוץ...
מעניין, אצלנו אצל הבנות מסיימים בכיתה א' באחת ורבע... יותר קצר מהגן🤭 (אצל הבנים מסיימים מאוחר יותר, אבל בשלוש, לא בארבע)
יתרונות.. אני מרגישה שאצלנו לא פוגשת מספיק את הילדים.. מסיימים ב3 וקצת עד שמגיעים הביתה וזה כבר 4...
אבל באמת אם כל הילדים שלי היו גומרים בארבע - זה היה עצוב לי... (אם כי יש לי ילדים שמצוין שהם גומרים בארבע🙈)
בשנה הקרובה יש לי ילדים שלא יחזרו בכלל הביתה בסוף היום, וזה עצוב לי כבר מעכשיו...
בין בתוך בית ספר ובין מחוצה לה.
אם זה יום ושעה קבועים כבר מתרגלים לזה.
לפחות אצלנו זה ככה. שווה לבדוק.
מבחינה חברתית לדעצי עבור ילדים רגישים להחזיק כ"כ הרבה שעות בחברה זה מעמיס מדי ולא תורם.
כמובן שכל אחת תבחן את הסיטואציה אצלה,
ככה ראיתי אצלנו לפחות.
ועומס על ילד רגיש זה לא בריא.
אני חושבת שזה לא רק אינסטינקט שנובע מאובר גוננות שלך.
אין שום דבר שיותר חשוב מצב נפשי של ילד.
אם זה רק עניין שלך מול עצמך אז הזמן יעשה את שלו.
אבל אם הוא ילד רגיש כניסה למתחם עם ילדים שענקים ממנו לכ"כ הרבה שעות ועם אתגרים כאלה ואחרים- מהניסיון שלי זה באמת מאוד מציף.
בעיקרון חיפשתי טיפול רגשי לילד ואז הבנתי שאת הטיפול הרגשי אני אעשה לו בבית פשוט מזה שאני איתו בנחת בלי קטנים ובלי לחץ.
אף בית ספר לא זורם עם חיסורים והיעדרויות בשישי או בכלל.
אני לא מחפשת שיזרמו איתי,
מה שלטובת הילד שלי לא מחפשת אישורים והסכמות.
כן מחפשת את הדרך לעשות את זה באלגנטיות ובלי להילחם במערכת כדי שלא נפסיד מזה בדרך אחרת. אבל לא בדרך של להתייעץ או לבקש רשות, פשוט לעשות את זה חכם.
ובעקבות זה אני חושבת שאהיה דרוכה יותר לעקוב אחריו ולתת את הדעת על העומס ועל זמנים שאפשר אולי יותר לשחרר.
גם בהורות אנחנו עולים כיתה כל פעם, וצריכים להסתגל ולהתרגל
וממליצה לזכור כמה זה חשוה לך, ולמצוא עבורכם זמנים שבהם אפשר באמת למצוא זמן של יחד.
ב"ה בהריון, שבוע 7, אחרי טיפול לעידוד ביוץ, ונצפו שני עוברים בשני שקים ולשניהם יש דופק. אני קצת בלחץ מהסיכונים של הריון תאומים, ואשמח לדעת איך להרגע עד האולטרסאונד הבא. אני רוצה ששניהם יוולדו בריאים ושלמים.
מעבר לזה לא ככ מבינה בהריון תאומים
שיהיה בהצלחה בשעה טובה בבריאות בקלות ובשמחה!!!
(וסתם מעניין אותי לדעת האם הרופאה יידעה אותך שהטיפול עשוי לגרום להריון מרובה עוברים?)
הוא מהסוג הכי פחות מסובך בהיריונות מרובי עוברים.
איך הרופאה אמרה לי בתחילת היריון התאומים שלי? "זה היריון תאומים שאנחנו אוהבים"...
אצלי ב"ה לא היו סיבוכים בכלל במהלך כל ההיריון, ואפילו לא היו לי תופעות היריון מוגברות, מלבד כבדות וגרד בכל הגוף.
הלידה התחילה בהפתעה בירידת מים בשבוע 34 ובסוף הסתיימה בקיסרי, אבל אפשר בהחלט לסחוב היריון תאומים עד שבוע 38 וללדת רגיל, תלוי במנח של העובר המוביל.
בשעה טובה!
אני סבלתי מבחילות במשך שבועיים שהלכו והחמירו,
אמאל'ה איזה בחילות,
הרגשתי שאין לי חיים.
לא יכולתי בקושי לדבר, לנשום, לאכול, לעבוד... פשוט סמרטוט רצפה מהלך על 2, רק חיכיתי שהיום יחלוף ...
משהו נורא. בחילות שלא מרפות ממך 24/7 והקאות . סבל.
התחלתי לקחת בונג'סטה ומיד למחרת הרגשתי שקיבלתי את חיי במתנה. עדיין יש קצת בחילות ודברים שמפריעים אבל לגמרי מצליחה לחיות לצד זה.
תודה לבורא עולם שכבר כ"כ בכיתי לו על הצער שאני עוברת, שהביא תרופה לעולם וגם עשה לי נס, הצלחתי לקבוע תור טלפוני לרופא לעוד 10 דקות שנתן לי מרשם ובדיוק בעלי נסע לעיר וקנה לי...
אז בקיצור, מי שסובלת, לא להסס, לנסות מיד. זה יקר אבל שווה כל שקל!
וחוצמיזה, זה פתאום כ"כ חידד לי להעריץ את כל האמהות באשר הן שעןברות הריונות, ולידות , כל אחת והקןשי שלה! 🫅
שימושיתשיהיה לך המשך קל ולידה קלה בידיים מלאות בריאות ונחת.
מוסיפה כוכביות-
*הרבה פעמים לוקח לזה שבוע-שבוע וחצי עד שזה עוזר
** בונג'סטה כוללת שתי מרכיבים B6 ודוקסילמין, להרבה מצבים שהבונג'סטה עוזרת, אפשר לקחת 100 מ"ג B6 (פעמיים ביום כל פעם חצי כדור) ומרוויחים שקט יחסי מבחילות ללא העייפות.
*** אני אשמח לשמוע עיצות למקרים של היפראמזיס קשה.
ובהצלחה עם ההיפראמזיס! אוף איזה קשוח זה 💔
הייתי על זה עד הלידה וב"ה הצלחתי להכניס כמה דברים לפה
פתאום קלטתי שעוד 3 שבועות בערך התאריך, אמנם לא לידה ראשונה אבל עבר זמן מה מאז האחרון.
מחפשת בעיקר את העקרונות- נשימות, איך ללחוץ טוב וכד'.
יש רעיונות למשהו אונליין?
הוא מדבר גם על נשימות אבל בעיקר על הכנה נפשית ורוחנית, אז אני לא יודעת אם זה בדיוק מה שאת מחפשת
ואולי גם זה יעזור לרענון, זה יותר מתאים ללידה ראשונה-
https://youtube.com/playlist?list=PLcUGJ6g2PwiSSYWc0R2JYA0ZrkGXsTk-C&si=jwseqHRddtzZpER1
כדאי כבר עכשיו
ואמאלה, איזה מהר עברה לי השנה
לא להאמין
(פתחתי משתמש חדש)
אז אין לי כרגע
ממליצה פשוט לכתוב שמלות צנועות בנות
הזמנתי לה אחת של anwesta יש להן מלא יפות וחגיגיות
ועוד 2 שזה שמלה עם גקט חיפשתי שמלה עם קרדיגן ילדות
וגם חולצות יש מלא יפות לילדות גם מכותנה רשמתי בחיפוש חולצה אלגנטית בנות
לק"י
אבל בגזרה רחבה?
זוכרת שראיתי משהו. אבל לאחרונה לא מצאתי.
אני מדברת על המכנסיים שיש בכל מיני צבעים, לא השחורים המבריקים כמו של חליפות.
יש גם גזרה רפויה אין לי מושג איך זה נראה.
חושבת שאני ניסיתי בעבר את הסקיני שבאמת היה מאוד צמוד, ואת הגזרה הרגילה שבעיני גם יחסית צרה אבל יפה. שתיהן לא ישבו ממש טוב על הבן שלי, נראה לי שבלי קשר לרוחב, אבל היה בסדר (למשל מכנסיים מקסטרו ומקידישיק ישבו עליו הרבה יותר יפה )
מדברת על המכנסיים האלה
https://www.next.co.il/he/style/ST017062/625745
יש פה אפשרות לבחור צבע, גזרה ומידה.
לק"י
מתלבטת איזו גזרה לנסות.
לא יודעת מה עושים ילדים בני 12 אבל שלי קרע אותם בקצב מהיר עד שאבא שלי פים אחת האיר לי שהמכנס צמוד מדי למטה ולכן נקרע יותר..
עברתי מאז למכנסיים של בזאר שטראוס שהם הרבה יותר מתאימים (וגם לא כאלה זולים) אבל עדיין נקרעים🙂
הכי זולות יחסית ויפות ויש מבפנים כפתורים כאלה שניתן להתאים בדיוק למידה במותן
אבל כל המכנסיים מכל החנויות שניסיתי
כולם נקרעות ..ככה זה בנים...
לק"י
הבן שלי שמנמן, לכן ההתלבטות.
הוא דוקא לא בן של כדורגל וכאלה.
ואני מחפשת לו גם מכנסי שבת עד אחרי הברך, וגם לא מוצאת.
לאחרונה קניתי לו מלידר ארוכים. החזיקו יפה, אבל מידה 16 כבר קצת צפוף. היום קניתי לו 18, וזה באורך שלי🤭 ואני גבוהה ממנו ב-10 ס"מ.
לק"י
מכירה את עצמי.
או שננסה לקפל, או שאם דודה שלי תוכל לתקן- אני אבקש ממנה.
דיברתי על אנשים אחרים כמובן
זה זול ושימושי מאוד, רק שצריך לתחזק את זה פעם בכמה כביסות. אבל זה כ"כ קל לשימוש שזה לא מפריע לי.
אני חושבת שכדאי לך לנסות.
מה שכיף אצלם, שהמידה היא אורך המכנס, ולרוחב יש 3 אופציות.
לק"י
אז אני אזמין 2 אותו צבע, כי זה מה יש.
כרגע יש לו 3 מכנסי שבת קצרים.
ויש גם ארוכים.
בעיקרון זה מספיק, אבל הוא הגמילה אז יכולים להיות פספוסים.
מתלבטת אם לקנות עוד קצר, ואז זה יספיק רק לתקופה קצרה.
ארוך אני לא אקנה עכשיו, כי יש לנו. ואחרי החגים יהיו אירועים שאז אני אקנה לו.
חוץ מזה, לא נראה לי שאני צריכה משהו חדש.
אולי מכנסיים ארוכים לגדול. אני צריכה לראות אם נשאר משהו משנה שעברה או שהכל נקרע.
בעיקר באשמתי
קודם כל יש לי בן ובת וכל סנטימטר של גדילה זה בגד חדש בערך🤣
לבן נגיד אני לא קונה,כי יש לו הרבה חולצות לבנות ולאחרונה קיבל גם חליפה. מכנסיים "רגילים" הוא תמיד צריך בנוסף קונה 2 בחודש
לבת שלי אין בכלל שמלות שעולות עליה,אני קונה פעמיים בשנה - ראש השנה ופסח
ולי אני תמיד קונה
הרגל מהבית שלי להתחדש לפני חג
גם בפיגמה ומצעים האמת אבל השנה לא כזה צריך
אבל מצעים זו חתיכת הוצאה
יחד עם בגדים החדשים לכולם זה ושאר הוצאות החג איכשהו הפסקנו עם זה.
לבנים והקטנים קונה, למתבגרות שלי קשה מאוד מאוד למצוא בגדים לטעמן לצערי למרות שבאמת הכל יפה עליהן. ננעלו על סגנון אחד וזהו.
לעצמי גם לא מוצאת לצערי, למרות שממש צריכה להתחדש ליום חול ושבת
יש 2 בנים ו 2 בנות. אז לגדולים יותר צריך לקנות, והקטנים מקבלים הרבה בגדים, אבל לפעמים צריך גם השלמות.
כרגע הם בשלב שלא גדלים בקצב מהיר, אז אני לא צריכה כל רגע להחליף מידה.
אני לא רגילה שצריך לקנות בגדים חדשים לכל חג. לפעמים אני מנצלת את החג כדי לקנות בגדי שבת, אבל לא דווקא.
והרבה פעמים זה יוצא לא נח עם העונות. בתשרי לרוב עדיין חם, אבל אם אני קונה קייצי זה רק לתקופה קצרה. ובפסח עוד לא תמיד מספיק חם. יוצא שאני קונה לפעמים לשבועות.
כרגע לגדולה יש בגדים מפסח.
לשני יש מספיק בגדי קיץ. לחורף אני צריכה לבדוק.
שלישית גם יש בגדים, אני צריכה לראות אם יש חולצות בסיס לבנות שנשארו מהגדולה, או לקנות רק את זה.
לקטן כדאי לקנות עוד חולצה, כי כשהגדול היה במידה שלו הוא לבש גם חולצות עם תיקתקים למטה וזה לא מתאים לילד גמול.
ועל מכנסיים אני מתלבטת.
לעצמי אני לא קונה יותר מידי.
נקנה אחרי החגים לחתונה של אחותי.
בהצלחה
השאלה מה יהיה עוד חודש בראש השנה.
גם ככה 3 מכנסיים ליומיים זה בדיוק.
השאלה איך הוא יהיה עד אז מבחינת פספוסים.
זה שאפשר להלביש מכנסיים ארוכים בלילות וקצרים ביום
זה נותן מרחב תמרון.
אצלכם עוד ממש חם?
ולרוב אני משאירה לבוקר את אותו בגד של הערב.
בשנים האחרונות החורף מגיע מאוחר.
יש לי תמונות של הילדים עם קצר גם מנובמבר.
יש גם את סוכות ושמחת תורה..
לק"י
ובסוכות לרוב צריך גם מאווררים בערב.
אבל אני בדרך כלל קונה בגדים קצרים קצת יותר גדולים, שיתאימו גם לאזור פסח והלאה.
או קונה ארוך ולא מלבישה בסוף😂
קצת שמנמנה אשמח.
וגם בגדי שבת יפים לילד בן שנתיים
יש דרך לחפש את המוצר אשני רוצה אבל עם משלוח חינם
מעולם לא הזמנתי ואני רוצה לדעת איך זה עובד, האם המחירים זולים משמעותית מהארץ ואיך הסחורה? האם המידות מדוייקות? האם הכותנה היא אכן כותנה?
ו8 שמחכה שיתחיל הגן?
עם אמא היריונית שממש קשה לה עם החום. והוא גם בגמילה אז מעדיפה קצת להיות יותר בבית השבוע… ..
אשמח לרעיונות
דבר ראשון לעשות סדר יום, איזה פעילות פחות או יותר מתי, ולהכניס לזה זמן סיפור, זמן משחקי דמיון, זמן משחקי קופסה, זמן יצירה
רעיונות לתעסוקה-
דפי צביעה ומדבקות, אמבטיה ארוכה עם משחקים, עזרה בבית- להכניס ולהוציא כביסה, לשטוף כלים, לטאטא. לעזור לך לבשל, לחתוך סלט עם סכין חד פעמי, ג'ימבורי מכריות ומזרונים, להכין עוגיות, לרקוד עם שירים לפי תנועות, להזמין אליכם חברים עם ילדים בגיל, לגזור ולהדביק דפים עם ציורים
זה כל מה שעולה לי בינתיים😅
משחקי קופסא כמו לוטו, פאזלים, משחק זיכרון וכד'.
משחקי הרכבה- מגנטים, לגו דופלו, קוביות וכד'.
משחקי תנועה- מסלול, הליכות של חיות, כדור, בימבה.
גם אנחנו בשלב הזה. לרוב הוא משחק עם האחים הגדולים.
אם קשה לו לחכות לגן -
ללכת לראות את המבנה מבחוץ
לסמן בלוח שנה בגדול את תחלית הלימודים וכל בוקר להסתכל יחד מה יש לפני ומתי הגן יתחיל
להכין תיק עם דברים ולתת לו לשחק כאילו הוא הולך לגן
גם שלי בגיל הזה. קצת יותר קטן. שנה הבאה במעון. וגם בגמילה.
.
על הרעיונות המעולים!
שמחה לעדכן שברוך ה'
פוצון שלי (שכבר לא קטן, בן 4.5)
עבר אתמול ניתוח לתיקון הפזילה המשמעותית בשתי העיניים.
ברוך ה' הניתוח עבר טוב, תוצאות ברורות יהיה ניתן לדעת בעוד 6-8 שבועות בעז"ה.
כבר עכשיו רואים שיפור גדול, גם בתנועה האחידה של העיניים וגם בנטייה של הראש שכנראה נבעה מהצורך שלו למקד את הראייה.
חסדי ה'!
מי שזוכרת את המסע שלו...
הריון בסיכון גבוה - מיעוט מי שפיר
נכנסתי ויצאתי ממחלקת אם ועובר
לידה דרמטית עם זירוז בשבוע 37
15 ימים בפגייה...
ואחרי זה
לא יצר קשר עין , רופא מלחיצה:"אני לא יודעת אם הוא רואה"...
לא הרים ראש
פיזיותרפיה מגיל 3 חודשים
עיכוב התפתחותי ... התגלגל במקום לזחול
בגיל 11 חודשים - אבחנה של לקות שמיעה בינונית ב2 האוזניים...
המסע היה ארוך ומלא בצוות מדהים בכל המקומות שהוא עבר בהם.
ברוך ה' המצב היום- השיג את הפער ההתפחותי!(עדיין בגן מיוחד, הלוואי על כל ילדי ישראל מה שמקבלים שם)
לקות השמיעה נעלמה!!!! רופאים לא יודעים להסביר . לא צריך מכשירים!!!
פעיל, רץ, קופץ, מטפס....
מתוק מאוד וחכם ממש
ועכשיו גם הפזילה תוקנה!
מחכים לתוצאות
ומתפללים שתהיה לנו פרנסה טובה
כדי לקיים בעזרת ה' בלי נדר מסיבת הודיה בשמחה גדולה
ו...מי זוכרת איך היה לי קשה בחודשים הראשונים?
היה לי קשה להיקשר אליו
האשמתי את עצמי שאני לא משקיעה ואולי התרופות השפיעו עליו ..
ברוך ה' אני מאוהבת בו
פוצון היום: "אמא, אני יכול לעזור לך? לנקות את הבית "
"אמא, אני יכול לצייר לך ציור?".
חסדי ה'.
תודה על מתנת החיים.
איזה תיאור מתוק ומשמח!! נמסתי...
ילד חלום. בע''ה לתוצאות הכי מעולות שניתן, פרנסה, נחת, אור וטוב!!
פרנסה בשפע ובקלות
כל כך טוב לשמוע ממך על העין הטובה בכל המובנים!
שתמשיכו לרוות ממנו נחת!❤️
איזה שיתוף מרגשששש כ"כ משמח הכרת הטוב שלך לה'!!!!
איזה יופי!! ב"ה ב"ה ב"ה!!
שימשיך ככה
איזה יופי שיש היום דרכים לתת מענה לכל הקשיים שהוא חווה, ואיזה פלא שהוא הצליח להתקדם כל כך! ממש חסדי ה'!
בדיקות של תשובה כנה שליליות.
מה זה בעצם? פשוט לחכות? צריך ללכת לרופא נשים?
יכול להיות שהביוץ היה יותר מאוחר, ואז זה עדיין לא איחור.
את יכולה לחכות כמה ימים ולבדוק שוב.
או לעשות בדיקת דם, התוצאה יותר מדויקת.
וגם אם יש עיכוב בלי סיבה, אין מה למהר ללכת לרופא.
רק אם יהיה איחור משמעותי ובדיקת דם תצא שלילית.
איחור של הביוץ זה גם בעייתי, לא? הווסת שלי די ממש מסודרת, מופיעה כל 28 יום כמו ברזל. כשהיה איחור זה היה הריון. עכשיו 4 ימים אחרי.
מתי לבקש לעשות ב דם?
לפעמים יש שינויים הורמונליים והמחזור מאחר
ואולי כן יש הריון והביוץ היה יותר מאוחר הפעם
הגוף הוא לא מכונה ויש שינויים לפעמים
פשוט לחכות..
לא צריך ללכת בעיני בכלל אם פעם אחת מאחר ..אפילו בהרבה..קורה...
אם בכללי יש תופעה של ווסת עם הפרשים מדי גדולים או כל מיני שיבושים אז ללכת לבדוק
פעם אחת שקצת מאחר לא מעידה על בעיה
לפעמים בדיקה ביתית לא מזהה.
גם אם המחזור ממש סדיר, זה תקין אם יש פתאום שיבוש.
יכול להיות בגלל לחץ, שינוי תזונתי, מחלה וכד'
ויכול להיות גם בלי סיבה.
עדיין לא קיבלתי הפניה לבטא,
יש פס שקפקף בבדיקה ביתית. איחור של כמעט שבוע.
איחור של שבוע עם בטא 30,
מתיחסים לזה כתוצאה חיובית לכל דבר.
אבל עבר הרבה זמן והבטא צריכה להיות גבוהה יותר. הריונות קודמים היא היתה באלפים בשבוע כזה.
לחשוש?
כמובן שאבדוק הכפלה. אבל רוצה להכין את עצמי לכל מקרה. האם גוסה הבטא היא אינדיקציה להריון לא תקין?
מה שאומר שהיה לך ביוץ מאוחר, ואת לא בשבוע שאת חושבת.
מכאן הכל יכול להיות. 30 יכול להתברר כהריון כימי, אבל גם כל הריון תקין היה בנקודהכלשהי בתחילתו עם בטא 30.
לא רואה סיבה לדאוג.
בעז"ה הכל יהיה בסדר!
מבינה שכימי
האם צריך לבדוק התאפסות? מתי?
ומתי אני אמורה לצפות לווסת?
אצלי סביב בטא 25 התחיל הדימום.. אז מניחה שיגיע בקרוב.. .
הרופאה שלי ביקשה לבדוק שמתאפס.. אפשר עוד שבוע..
אני בת 38, זכינו לכמה ילדים וממש מתפללת ומקווה לזכות לעוד אחד, בהמתנה של שנה מאז שהמחזור התחדש לאחר הלידה הקודמת.. כבר שנתיים אחרי לידה וממש רוצה לזכות בתינוק נוסף, בהתייעצות עם הרופאה התחלנו מעקב אחרי הביוץ, וב"ה נראה שאין פספוס של הביוץ.
יד דרכים ברפואה משלימה או בתזונה או בכל דרך אחרת לחזק את הרחם ואת התהליכים של הפריון בכלל? אולי זו שאלה קצת מוזרה אבל ממש אשמח לדעת, כי אני מרגיש ה במרוץ נגד הזמן.
אשמח לכל הכוונה,
תודה!
במעקב זקיקים הכל תקין? זה רופאת פוריות? מה היא אמרה?
בשורות טובות!!
יש לרפואה הטבעית הרבה מה להציע בתחום הזה, לא כתחליף לרפואה הקובניונאלית ואין הם הבטחות אבל זה ממש יכול לשפר את הסיכויים
אני יודעת על דיקור סיני ונטורופתיה.
מציעה לך להתרחק מכל מי שמבטיח לך דברים, וכן להחליט כמה את רוצה להשקיע בזה מבחינה כספית בידיעה שאין לך מושג מה יהיו התוצאות. כי אפשר גם להכנס לסחרור בהקשר הזה, אז תחליטי מה הגבולות שלך בהקשר הזה ותחפשי אנשי מקצוע טובים עם נסיון בתחום הזה ספיציפית
לצערי הרב מאוד, צריכה לעבור כריתת שחלות מניעתית.
לא בטוחה שזה הפורום הנכון אבל אם מישהי מכירה רופאה מומחית לגיל המעבר אשמח לשמוע.
בעזרת ה' בריאות לכולן ובשורות טובות.
