אני מחפשת המלצה לרופאת נשים של קופת חולים כללית בבית שמש להכנסת התקן.
בפעם הקודמת אחרי ההכנסה של ההתקן היו דימומים והכתמות אינסופיים, וגם ההתקן לא היה מונח כמו שצריך ונכנסתי להריון קצת מהר מהמתוכנן. רוצה הפעם לחסוך את כל הפארסה...
וחוץ מזה אם אפשר שתהיה גם אנושית ולא אנטיפתית מדי..
באופן כללי הבנתי שיש בבית שמש שני מרכזים גדולים של בריאות האישה - אחד בביג ואחד בשדרה. האם אחת מהמרפאות האלו עדיפה על השניה? מבחינת זמן המתנה בתור, זמינות של טכנאיות אולטרסאונד, אנושיות של הצוות וכו'.
תודה רבה!
ד״ר רונית גלעד.
מדהימה מדהימה מדהימה. אנושית ברמות ומקצועית מאוד.
מקבלת בימי שני בבוקר במרפאה בירושלים בסיטי קורט (5 דק הליכה גג מהתחנה המרכזית)
קשה לי לחשוב על לנסוע עם הפיצקי באוטובוסים לירושלים ואז חדשות שוב את הנסיעה בשביל הביקורת
אני גם מחפשת המלצה כללית על רופאת נשים בבית שמש, לאו דווקא בשביל התוא הזה של ההתקן.
עברנו דירה מעיר אחרת ואין לי מושג מה הולך פה מבחינת רופאי נשים
אישית לא הייתי נוסעת לתור הזה עם הפיצקי… לתורים רגילים כן, אבל ההתקנה עצמה אורכת כמה דקות, בהן אין סיכוי שתוכלי לגשת אליו אם הוא בוכה וכו, וכן זה כואב לחלק מהנשים… לפעמים כואב מאוד.
אם יש לך סידור אחר בשבילו לזמן הזה (ומומלץ גם לשעתיים או יותר אחרי, שתהיה לך התאוששות) אז כדאי ממש!
אם כבר התקנת בעבר התקן ואת מכירה את עצמך שלא כואב לך זה עניין אחר…
ממש ממש לשיקולך 
רק כדי לראות שהכול בסדר עם המתוק
מה אומרים להם? ממציאים סיבה?
נכנסת למוקד אומרת כאבי בטן תחתונה שזה באמת אמתי כי אין אשה בלי כאבי בטן בקטנה
לא משהו הסטרי אבל רק רוצה לוודא שהכל בסדר והם מכניסים אותך לאולטרסאונד ( אגב הם רגילים לזה הכל טוב תרגישי חופשי ללכת )
יש לך אפשרות לשלוח בקשה כתובה לרופא?
שלום ד"ר,
אודה לקבלת הפנייה לביצוע בדיקת אולטרסאונד.
גיל ההריון ...
תודה,
אני
הרופאים לא מחפשים תירוצים ואין להם זמן להתקשקש עם זה.
פעם גם אני הייתי כותבת סיבות עד שהבנתי שזה מיותר ומסרבל.
ואם הוא לא נותן בקלות להמציא סיבה
אחרי סקירה שנייה?
הרופא לא נתן לי הפנייה, יוצא משבוע 21 עד 30+ אין אולטסאונד?
בתאומים יש הרבה יותר בדיקות...
אחרי תשיעי קשוח באוגוסט, עם צירים כל הזמן, כשהיה לי ברור שאני יולדת באמצע אוגוסט ולא קרה🤷 וכל יום שעבר היה יותר קשוח מהקודם🥵
גיליתי שדווקא תשיעי בספטמבר זה די נחמד🤭
ותכלס, כל יום שעובר יש לי עוד קצת זמן רק לעצמי של שקט וצבירת כוחות💪
ועדיין אפשר לפזר את הילדים בנחת בבוקר ולחזור לפיג'מה ולישון עד הצהרים בלי הפרעות באמצע 🤫
לכן אם כבר, פעם ראשונה שאני עוברת את התאריך, תודה ל-ה' שזה קורה בתקופה הזו.
אז החלטתי לשחרר💪💪
עכשיו רק נשאר לי לקבל את ההחלטות שלי ולהאמין להן🙈😅🙈😅🙈
עוד לא עברתי את התאריך
אבל הוא קרוב
ויש לי תחושה שזה לא יקרה בקרוב
בסוף הרצון הזה הגיע
יאללה כבר אין לי כוח לחכות
אין לי כוח להמשיך בשגרה
שתצא כבר
תשני מלאאאא
תצאי עם הבעל לכמה שיותר טיולים
ופשוט תהני מהחופש להעביר את הזמן ובום תלדי
בעז"ה לידה קלה ויידים מלאות🙏🏼🙏🏼
מקווה שזה לא יהיה הרבה מידי אחרי התאריך
יש לך שעוונית ואתן מחליפות בין בשרי לחלבי כל ארוחה?
אתן מגישות את האוכל לשולחן או הכל נשאר במטבח ואתן מוזגות לפי בקשה?
מנסה לבדוק איך להקל על הנושא
תמיד היה בפינת אוכל בסלון. כשעברנו לדירה הזאת תכננו לעשות אי ליד המטבח ואיכשהו עדיין לא הגענו לזה.
יש לנו מטבח פתוח עם סלון אז זה ממש יכול להתאים.
עכשיו הזזתי את השולחן קרוב למטבח למקום שהיה אמור להיות האי. באמצע שבוע הוא מוקטן ובשבת מגדילה אותו על ידי השלבים. דווקא נחמד, פתאום הכל קרוב, לא צריך לרוץ כדי להגיש. וגם הסלון נפתח פתאום יש מלא מקום.
ועוד לא זכינו להריון
פרופיל הורמונלי הכל תקין
מחזור מסודר
ביוץ כל 14 יום
מזהה ביוץ וקולעים לביוץ בכל חודש
ואני תוהה אם הכל תקין אצלי, זה אומר שמה שתוקע זה בעיה אצלו?
בעלי איש בריא צעיר וחזק ואוף לא רוצה בכלל להעלות את זה מולו
או שיש עןד משהו שצריך לברר?
תודה♡
וכמובן שצריך הרבה תפילות לבורא עולם.
לפעמים גם הלחץ והציפייה יוצרת אצלנו מחסום.
משתפת על עצמי ואומרת בזהירות כי אולי לא לכולן זה מתאים אבל אני עברתי טיפול רגשי בתת מודע לפני שתי הריונות והרגשתי שהמטפלות (כל פעם הייתה מישהי אחרת ) היו שליחות נאמנות ועזרו לי לשחרר חסמים רגשיים אצלי.
פעם ראשונה נקלטתי חודש אחרי הטיפול (מפגש אחד )
הפעם השנייה התהליך היה קצת יותר ארוך ומעמיק אבל זה היה נדרש וב"ה נקלטתי שוב בסיום התהליך.
תודה לאל באמצע גם היה הריון ספונטני ללא טיפול אבל שם הייתי במצב רגשי אחר.
אם את רוצה לשמוע יותר פרטים את מוזמנת לפנות בפרטי.
הצעד הבא הוא רופא פוריות, כמובן שניכם הולכים יחד, רופא טוב יבדוק את הצד שלו לצד הבדיקות אצלך.
באמת אל תסכימי לבדיקות פולשניות או מסובכות לפני שעושים בדיקת זרע שהיא בדיקה פשוט מאוד (למרות שלצערנו יש גישות כאלה שממצים את הבדיקות אצל האישה לפני שניגשים לבדוק את הגבר בל זה כמובן שגוי כי סטטיסטית הסיכוי זהה)
וכמובן כדאי להעזר במכון פועה
ולפעמים אין בעיה אמיתית, פשוט הקב"ה מחליט שעוד לא הגיע הזמן....
מחר בבוקר יש לבן שלי בדיקת דם,
הוא ילד קצת היסטרי וכשדיברתי איתו על זה הוא אמר שהוא לא רוצה.
מאוד חוששת שהוא יתנגד ויבכה, יש לכן עצות מה יכול להרגיע אותו?
לפחות דרך כללית זה בערך 30 ש״ח וזה בסדר לחצי שנה (ולא מספר ימים כמו אמלה)
רק אם את מעוניינת לתת לו משחה מאלחשת כמובן.
אני משתמשת בה בלייזר והיא עושה את העבודה מעולה. פשוט למרוח ולסגור עם ניילון לחצי שעה בערך.
וכמובן ממליצה לנסות גם להסביר למה עושים… בשביל הבריאות שלו, זה יעשה בסוף טוב וכו׳
או לחנות צעצועים ותקני לו איזה צ'ופר?
אצלי זה עבד. ועד היום מה שהיא זוכרת מהבדיקה זה הממתקים שקיבלה אחכ 🤭
וחיבקתי אותה חזק תוך כדי ואמרתי לה שהיא גיבורה והזכרתי שתקבל אחכ ממתק וכו
אני בשבוע 32.
1. ה-TSH שלי הוא בסביבות 4. הרופאה אמרה לי לקחת שלוש פעמים בשבוע עדור לבלוטת התריס. למרבה הפדיחה איבדתי את כל חפיסות הכדורים שהיו לי🙈 (נפלו מאחורי המיטה ובתוך ארון עמוס בתרופות) ואני מתפדחת לבקש מרשם חדש...
כמה זה נורא שלא אקח את הכדורים? זאת אומרת, מה הסכנה בזה שלא לוקחים? (במיוחד שאני כבר בשלב מתקדם של ההריון...)
2. מאז תחילת ההריון לא עליתי במשקל, אולי שלושה קילו (לפני ההריון עשיתי קצת דיאטה, ואולי ירדתי 3 קילו, אבל זה לא היה יציב. עכשיו אני שוקלת 3 קילו מעל, אבל גם זה לא יציב). הרופאה אמרה לי לאכול חלבונים ולקחת פרנטאל. הבעיה שאני לא מסוגלת... (כל החלבונים עושים לי בחילה, רק ביצים מדי פעם אני מסוגלת. מוצרי חלב אני אוכלת אבל זה לא ממש חלבונים. ופרנטאל מאז ההריון הראשון אני לא מנסה לבלוע כי הגודל שלו היה מפחיד וגורם להקאות. יש סיכוי שעכשיו הוא פחות יגרום לי כי אני פחות מקיאה בהריון הזה, אבל עדיין מפחדת לנסות)
אז גם על זה אני שואלת: כמה זה מסוכן שלא אעלה במשקל? העובר עד עכשיו היה תקין לגמרי בכל הבדיקות שעשיתי (ואני אמורה בקרוב לעשות כוד אולטרסאונד של הערכת משקל).
סליחה על האורך ותודה מראש לעונות!
והאם זה יכול להשפיע בטווח זמן קצר כזה עד הלידה (אני יולדת מוקדם)
כי הרופאת משפחה באמת נלחצה מזה, אבל רופאת הנשים דווקא לא כ"כ, אמרה שסה"כ זה בסדר, ושאחרי הלידה אלך שוב לבדוק מה המצב (זאת אומרת, בלי קשר להשפעה על העובר). היא כן אמרה שאמשיך במינון של הכדורים שהרופאת משפחה אמרה לי.
כשלא הייתי מאוזנת (כלומר ערכים מעל 2.5, בתוך הטווח אפילו) ההריונות נפלו. היה לי 3 הפלות כשהיו לי ערכים בסביבות 4..
ורק כשהייתי מאוזנת (כלומר ערך שהוא מתחת ל2.5) ההריון החזיק עם מעקב צמוד לאורך כללללל ההריון מה הערכים ושינויי מינון תרופתי תוך כדי
ההריון.
אבל אני כן יודעת זה יכול להשפיע על ההתפתחות של העובר.
וגם על הרמות Tsh שלו..
כדאי לשאול אנדריקולוג..
ממה שאני יודעת- אם את במשקל עודף, אז זה בסדר.
יש נשים שיורדות בהריון.
קורה לכולם.. הרופאה לא תזכור אותך שניה אחרי שתשלח לך מרשם
גם לא נראה לי את צריכה לומר שאיבדת. פשוט לבקש עוד מרשם באפליקציה/דרך המזכירה ושלום על ישראל.
תקחי, תאזני, זה חשוב.
וב"ה מצאתי את הכדורים לבלוטת התריס💪
מצאתי על הדרך כדורים שקניתי לפני כמה שנים טובות (לא זוכרת כמה) של אומגה 3 ממרווה מרושתת, ונזכרתי שהרופאה אמרה שכדאי שאקח אומגה 3.
לא כתוב עליהם תוקף. הייתן לוקחות מהם? או שעדיף שלא כי כבר עברו כמה שנים מאז שקניתי אותם?
שאלה לי-
אם ח"ו אחד ההורים שלכם בניתוח וב"ה ההורה השני מתפקד ואיתו,
האם תעשו תורנות אחים להשתגע על להיות שם במשמרות?
אין סכנת חיים. והילדים עם משפחות עם ילדים קטנים.
וההורה שמאושפז ... לא נח איתו. מתלונן, עושה מצפון, מדבר דיבורים מעצבנים, וכזה. הוא לא היה איתנו, לא הגיע, לא תמך, חיי מנותק מאיתנו.
כמה גרועה אני שאני לא רוצה ללכת להיות לידו????
ברור שלהגיע לבקר.
אבל אחריי
בצד של בעלי
משמרות עושים כשאין מי שיהיה, אם ההורה נוכח זה מעולה.
אני חושבת שבשביל המצפון שלי הייתי הולכת לפחות לביקורים לא ארוכים.
אם ממש קשה אולי להגיע 2 אחים יחד ואח"כ אפשר לצחוק קצת ולהקליל את העניינים.
אבל לא להגיע בכלל פחות נראה לי.
ומשמרות זה ממש ממש קשה.
מה המצב הפיזי שלו? ממש חייב שכל הזמן יהיה מישהו לידו מעבר ליומיים שאחרי הניתוח?
קצת רקע
אחרי הלידות הקודמות לא מנעתי בכלל.
בפועל ההנקה מנעה לי לתקופה מסוימת ויש לי רווחים של בערך שנתיים בין הילדים.
הלידה האחרונה היתה בקיסרי ואחריה התחלתי למנוע עם סרזט ולא הסתמכתי רק על ההנקה.
קיבלתי מרשם מרופאת נשים. לא קיבלתי ממנה הנחיות כמה זמן למנוע.
בסך הכל אני לא מרגישה שזה משפיע עלי מבחינה הורמונלית, הדבר היחיד זה שאין חשק.
יש לי בבית כדורים שיספיקו לעוד כמה שבועות, שזה יהיה בערך 10 חודשים מהלידה.
אני מתלבטת אם לקנות עוד חבילה, או להפסיק את המניעה.
הלידה היתה בשבוע מוקדם. האם זה יכול להשפיע על הסיכון בהריון הבא?
האם יש עוד שיקולים שיכולים להשפיע?
זה משהו שצריך להתייעץ איתו עם רופא?
תודה
אבל יש המלצה כללית של שנה מניעה לאחר קיסרי.
אני במקומך הייתי ממשיכה עם הסרזט עוד חודשיים כדי לא לקחת סיכון. זה כ"כ טירחה לקנות עוד חבילה? זה גם לא דבר יקר למיטב ידיעתי...
(זכור לי כ30₪ לחבילה של שלושה חודשים)
פשוט אני רוצה להפסיק למנוע.
שקצת יחזור החשק.
שממילא הסיכוי להריון כרגע הוא נמוך.
היא שנה מהניתוח,כדי לתת לרחם להחלים..
אם ההריון יהיה מוקדם יותר, יש סיכוי גדול בלידה הבאה ויכול להיות ששוב זה יהיה הריון בסיכון
ההנקה מנעה בשלב הזה, בלי מניעה.
אז רוב הסיכויים שזה יהיה גם עכשיו.
בדרך כלל ממליצים על הפסקה של שנה בין הקיסרי להיריון הבא, אבל אולי אצלך ה"פסיקה" תהיה אחרת, אפילו דווקא לחומרה... ואם הלידה האחרונה הייתה מוקדמת בלי סיבה ממשית (כמו היריון מרובה עוברים או נפילה במהלך ההיריון שגרמה להיפרדות שלייה וכדומה) - נראה לי שכל ההריונות אחר כך נחשבים בסיכון מסוים... אז ודאי שכדאי להתייעץ עם רופא כדי לדעת איך להתכונן להיריון הבא...
שיהיה בשמחה ובקלות!
בגלל היפרדות שילייה, מסיבה ידועה.
זה לא אמור לחזור בהריונות הבאים, אבל בכל מקרה ההריונות שלי בסיכון.
אז בטח בהיריונות הבאים יתנו עוד יותר תשומת לב לצלקת הקיסרית (אצלי זה קורה גם בלי היריונות בסיכון).
חושבת שבאמת כדאי לך להתייעץ עם רופא...
רופא רגיל בקופה עובד לפי פרוטוקולים ופחות יחס אישי. אם אומרים למנוע שנתיים אז הוא לא יוכל להגיד לך למנוע פחות.
מכון פועה זה גם יחס אישי, תשובה שמתאימה לנתונים והיכולות שלך וגם מבחינה הלכתית את מסודרת
ולא מכון פוע"ה.
(על אף שבמקרים רבים הם אכן פתרון מעולה)
צריך מישהו שיעבור על מעקב ההריון, על הדו"ח ניתוח,
ויחליט עפ"י זה
לא נראה לי שקיבלתי משהו כזה.
הם אומרים מה שהם מכירים ושולחים להתייעץ עם רופא על הסיטואציה הספציפית.
הטווח שאני שמעתי הוא חצי שנה- שנתיים, אז זה כן משמעותי לאיזה רופא הולכים.
כשאני באתי לרופא לפני שעברה שנה מהקיסרי הוא אמר שאפשר לעשות או"ס ממוקד לצלקת לראות מה המצב שלה ולפי זה.
בלידה מוקדמת בקיסרי יש סוג חתך אחר
תדברי שוב עם הרופאת נשים לכמה זמן מומלץ
לרוב אומרים שנה
אבל זה גם תלוי שבוע לידה...
שסוג החתך לא מושפע מזמן הלידה (או לפחות לא רק ממנה)
אלא מגורמים נוספים כמו: מנח העובר, בהילות הניתוח ועוד.
הרופא שלי הוא רופא הריון בסיכון.
אני צריכה לבדוק במרפאה אם אפשר לקבוע אליו תור, לא של מעקב הריון בסיכון.
אחרי הלידה הלכתי לרופאה אחרת. ידעתי שאני רוצה גלולות, אז לא ביררתי איתה כמה זמן צריך.
היא פשוט נתנה לי מרשם, ואחר כך חידשתי אותו אצל רופא משפחה.
הבת שלי בת 8 ( תיכף 9)
נפלו לה מזמן 2 השיניים הקדמיות מלמעלה...
לא זוכרת בדיוק אבל לפני כמה חודשים טובים..
יצאו לה שיניים חדשות אבל אחת חצי דרך והשניה ממש מעט... נשמע הגיוני? בגדול היא מוצצת 2 אצבעות עדיין 🙈 יכול להיות שיש קשר? היתה אצל רופאת שיניים לא מזמן.. לא הביעה את דעתה בעניין
למציצת אצבע.
כן שווה להתייעץ עם רופא לדבי הגדילה האיטית ואולי ישלח לצילום לוודא שהחלק שלא יצא עדיין בריא ושלם
אני בשבוע 31.5 ב"ה..
בשבוע וחצי האחרון יש לי כאבים בלמטה של הבטן, כאבים לא נעימים, לפעמים קמה בלילה מהכאבים האלה או כמשנה תנוחה כואב, ולפעמים אפילו סתם ככה.. הכאבים באזור המשולש ולפעמים גם בצדדים שליד המשולש..
הלכתי להבדק וב"ה הרופא לא ראה משו חריג או מיוחד, גם המוניטור היה תקין וללא צירים בכלל וגם בתרבית שתן אין צמיחה..
למישהי יש רעיון מה זה יכול להיות? זה לגיטימי שיכאב?
לא מומחית בנושא אבל נראה לי שזה יכול להיות הכיוון
בערך בשלב הזה
נראלי סימפיוליזיס אבל לא בדקתי את זה
וואי זה סיוט
?שאלה בקטנהתחשבי שמה שמחבר בין הצדדים של האגן זה סחוס ובהיריון יכול להיות מצב שהם נפרדים קצת יותר מדי, מקווה שההסבר מובן
לא נראלי שיש מה לעשות עם זה
אבל היה לי את זה לא הרבה, רק בתנוחות ספציפיות (ישיבה ברכב)
אולי יש בנות יותר מנוסות שמצאו פתרון
אני כשבא התקף של כאב פשוט הייתי בוכה זה היה סיוט
אל תתאמצי הרבה
הרופאת נשים שלי ךא הסכימה לאבחן בטענה שאין מה לעשות והתרחב לעןד מקומת.
הייתי מתעקשת למצוא אבחון עי פיזיוטרפיסטית רצפת אגן או אורטופד.
ותדעי שיש מה לעשות
דיקור עושה פלאים
ואיזון אגן טיפול אקווילבריו שיש גם מטפלות שיודעות לאבחן אם זה אכן זה
וגם אם לא הטיפול עצמו יעזור ויפתור מהשורש שזה מגיע
היום קיפלתי כביסה, אחרי תקופה ארוכה שהשארתי את זה לילדים ולבעל
היום היה היום הראשון שהם במסגרות יום מלא, והערימת כביסה צעקה שאקפל אותה
קיפלתי בישיבה והנחתי במקום, בלי להתכופף או להרים כבד.
ועכשו בשירותים ראיתי פס דק אדום, אחרי שבוע שאין הפרשות ונראה היה שתכף ההמטומה תהיה ז"ל... אבל היא מתעקשת להתקיים..
הרגשתי שאני מסוגלת לקפל, וברוך ה' אין תחושה של לחץ בבטן, וממש הקשבתי לגוף.. והפס הזה תודה לה' קטן אבל הפתיע.
מחכה שהסכנה תהיה מאחוריי ואמשיך עם הריון תקין
אבל מרגישה שה' אומר לי להמשיך לנוח גם כשהכל מרגיש בסדר
למישהי יש תובנות מניסיון שלה עם המטומה?
או להניח בגדים בארון?
כי זה הדבר היחיד שעשיתי..
ותודה רבה!
לשתות מלא
לקחת חומצה אלפא ליפואית
ולהתפלל
מרגישה ממש כאבים בבטן תחתונה, לא יודעת אם זה התכווצויות או התרחבות של הרחם.... ממש מתקפלת מכאב...
עוד מישהי חוותה בזמן הזה ? זה תקין?
ואז הגיע שוב...
ייחסתי את זה לתזונה.
יש לי מחרתיים סקירה מוקדמת. מחר לא מאמינה שאצליח לעשות בדיקות לפני...
הבת שלי היקרה התחילה מעון. היא בת שנה וחצי.
עד היום הייתה איתי בבית
הייתה יומיים בהסתגלות לשעתיים בערך ברביעי וחמישי.
שישי היא לא הגיעה
ויום ראשון באתי לקחת אותה לפני שירדימו אותה ומצאתי רותה רדומה...
מיותר לציין שבכיתי רק מהמחשבה שמישו אחרי הרדים אותה אחרי שבכתה לי בבוקר...
וחזרתי שוב מיד כשהיא קמה.
אני לא עובדת כרגע ומרגיש לי כאילו היא יותר מידיי זמן בגן, עד 4 זה ממש ממש המון מה נשאר לי??? 3 שעות עד 7 וגם זה בקושי כי ב6 היא כבר ממש ממש עייפה
מצאתי את עצמי הערב בוכה, לא רציתי שהיא תשכב לישון אני מרגישה כאילו לקחו לי אותה
אני יודעת שאני מגזימה כמובן, אבל משתפת בכל זאת
חשבתי לקחת אותה מוקדם מהמעון אבל מוקדם זה רבע ל12 וזה ממש ממש מוקדם בהתחשב בעובדה שאני שמה אותה שם ב8 וחצי.
כי אז הם ישנים וקמים בערך ב2
אז מתי ניקח אותה??
ממש קשה לי עם זה
אבל עדיין מרגיש לי המון
זה כאילו ממש מוריד לי את המצב רוח
אני צרגישה כאילו השתלטו לי עליה
בת שנה ו(כמעט)10 נכנסה פעם ראשונה למסגרת. התחילה בראשון.. בנתיים שמנו רוצה ב7 וחצי כזה, שמגיע לפני שיש המולה של כל הילדים (בהמשך השנה אולי נכניס יותר מאוחר..) בנתיים לקחנו אותה בסביבות 11.
השאיפה שלי במשך השנה, להוציא אותה אחרי השנ"צ, בסביבות 2 וחצי, זה נראלי סביר, זה שאני משלמת עד 16 לא אומר שאני צריכה להוציא אותה בזמן הזה, אם אני יכולה לפני.. ככה אני מרגישה
אחרי שהייתה רק איתך
קודם כל חיבוק❤️
דבר שני, אני בעד לקחת אותה קצת יותר מוקדם בבוקר, להביא אותה לישון בבית ולהיות איתה בשעות הערב.
אז מה אם זה מעט זמן.
(אא"כ את לא יכולה ... אז תדעי שהם ישנים מעולה כשרואים שכולם הולכים לישון)
לכן אני גם מתלבטת, כי למה להפריע היא בסך הכל עולה לישון
מצד שני זה לאכמו לישון בביץ
אבל באמת לא כדאי להרגיל אם זה לא יהיה ככה כת הזמן
שאם אני אקח אותה מחר מוקדם לפני השנצ
אז שברביעי לא תצפה לי גם לפני שהיא עולה לנוח
הבנת?
זה יהיה חד פעמי רק מחר להסתגלות שלי
המקוריתאת לא עובדת
אז את לא חייבת לשלוח אותה אם את לא רוצה..
ומקסימום בהמשך כן
או
להוציא ברבע ל12
בעייני לא מוקדם מידי
ולשינה בבית ליד אמא יש ערך בפני עצמו. זה לא כמו שינה במעון
שאלה קצת מוזרה. אני מניקה 4 חודשים ולאחרונה נהיה לי צמרמורות בתחילת ההנקה, הרגשה כזאת של חולי
שמתי לב שזה קורה רק בהנקה ובדרכ רק בהתחלה
קרה למישי?
פתאום התחיל…
כשהתינוקת היתה בת איזה 4 חודשים, כל פעם כשהיתה מתחברת היה לי ממש מתהפך בבטן
עבר…
כי זה באמת סוחט כזה... ולוקח כח מהגוף...
חוץ מזה את מרגישה טוב?
תמיד טוב לעשות ב.דם ולבדוק ברזל וכו'.
אבל זה כאבי תופתתת
לא נשמע התיאור שלך
לי היה כמו חולשה של עייפות ככה פתאום בתחילת כל הנקה סביב 4-6 חודשים מהלידה
היו פעמים שגם היו בחילות.. תופעות כאלה אבל אחרי חצי שינה מהלידה בערך זה עבר
תודה! נחכה שיעבור
זה בעיקר בלילה. אני אתחיל לקחת ברזל נראלי🥴
שהילדים עם ההסתגלות הכי קשה יהיה להם שנה הכי טובה ומתוקה
פליז!
נשמע שאת זקוקה לכזה.
שנה שעברה היה לבן שלי הסתגלות נוראית, אבל בהמשך השנה היה לו נהדר. והשנה הוא בינתיים נכנס ממש יפה בבוקר.
אז רק מעודדת שיש תקווה
זה אומר שיש לך אפשרות לראות על הילד שלך אם טוב לא או לא- וזה מתנה
יש ילדים שלא מביעים כלפי חוץ בצורה ברורה מה הם מרגישים- וזה סימן שאלה תמידי
שלך אומר לך שנכון לכרגע- קשה לו
ואת יודעת להיות שם בשבילו
סביר להניח שזה תקופה חולפת. והוא יסתגל וישתלב ויהיה לו טוב
ואם לא- אז הוא יספר לך בדרכו שלו
פעם ראשונה שאני מכניסה ילד שבוכה וצורח כשאני הולכת, אבל זה לא שלגדולים שתי היה קל, פשוט הוא מרגיש משוחרר לבכות וזה חשוב מאוד במקום להישאר בפרצוף חתום, ואף אחד לא ניגש לעזור לך או לחבק.
הוא בכה והגננות יצאו איתו לסיבוב בחוץ והרגיעו אותו, תכלס, האחרים שלא בכו, זה לא בהכרח כי היה להם כ''כ קל...
בעז"ה יהיה טוב!
תאמיני בזה, תשדרי את זה לך ולהם. (למרות הקושי).
מנסיון של אמא לילדה עם הסתגלות קשה ומתישה...
ובהמשך השנה הבת שלי היתה מאושרת וממש שמחה ללכת.
והשנה (בלי עין הרע) ההסתגלות כל כך בקלות (אצל מטפלת חדשה), שזה באמת מדהים שזו אותה ילדה...
חיבוק לך, אני יודעת כמה זה קשה להשאיר ילד בוכה...❤️
בכה כשהגיע כל יום במשך חודש
שאר השנה היתה מעולה
(גן גיל 3)
מצטרפת לתפילות. הלב שלי נקרע עם ילדה בפנימיה בכיתה ט שקשהההה לה.
אני עובדת משרד החינוך, עברתי כבר את המשוער ועדיין לא יילדתי🤦
אני משובצת במערכת, אבל היה ברור לי ולמי שמעלי שלא נכון להתחיל את השנה ואמרו לי שאני יכולה או לקחת חופשת לידה מוקדמת (לא רוצה...) או לדווח חופשת מחלה.
השאלה שלי היא כזו:
האם על הימים שאני מדווחת חופשת מחלה אני מקבלת משכורת? איך זה יהיה? כי בתכלס אני מקבלת משכורת חודשית ולא לפי שעות ואין סיכוי שאני מסיימת את החודש.
מצד שני, אם אני לא מקבלת על הימים האלו כלום, אז אני סתם "מבזבזת" ימי מחלה, לא?!
קצת מבאס אותי הסיפור הזה... מישהי מבינה בזה?
אז את מקבלת משכורת כרגיל (באופן יחסי לחלק החודש שעד הלידה).
כמובן מותנה בזה שתביאי אישור מחלה מרופא.
בפורטל עובדי הוראה את יכולה לראות כמה ימי מחלה צבורים יש לך. (וגם בתלושי משכורת האחרונים).
כשעות מעקב הריון
ולא התחלתי את השנה...
הבאתי ימי מחלה על אותם ימים, וכן זה ירד לי מימי המחלה הצבורים שהיו לי.. אבל זה לא שיכלתי להגיע לעבודה, הייתי סמוך ללידה... במצטבר לקחתי איזה 8 ימים כי גם היו חגים אז זה כזה יצא בין החגים הימים שלקחתי מחלה..
וקיבלתי תלוש חודשי...
משכורת חודשית היא ביחס למה שעבדת.. את לא מדווחת לפי שעות אלא מקבלת על חודש אבל בתלוש כן מדווח כאילו על שעות בשבוע ולכן תקבלי ביחס לימים ש'תעבדי' (הימי מחלה)..
אם עברת את המשוער אז על הימים של המעקב הריון עודף אפשר להביא אישור ולקבל שעות הריון ואז יצא לך בקושי ימי מחלה..
בעז"ה לידה בקלות, בבריאות ובשמחה!!🤗😁 ובקרוב ממש!😉
הבת הגדולה בת 9.5 בכיתה ה',
חזרה היום מביה"ס, אכלה ארוחת צהריים לאחר מכן ישר אמרה שמשעמם לה...
יש לה יצירות בלי סוף, הצעתי לה לעשות אותן, טרם סיימה. לא רצתה.
הצעתי לה לאפות עוגה, כך עשתה...
אחכ שוב משעמם לה...
הצעתי לה דף צביעה שמאחוריו מסתתרת תמונה... צבעה ושוב אמרה שמשעמם לה..
אמרתי לב שהיא צריכה למצוא לה משהו להתעסק בו, אם זה קריאת ספרים- לעקוב אחרי סדרה מסויימת, אם זה אפייה/בישול..
נרשום אותה לחוג בעזרת ה' בהמשך, אבל בכל זאת זה רק פעם בשבוע..
אין חברות מהכיתה שגרות לידינו, אלא ממש בשכונות מרוחקות..
השכנות שלידינו ממש קטנות ממנה..
איך אני מעסיקה אותה??
אשמח להצעות
הבעיה שאחת מהן כל הזמן בפלאפון שלה ואנחנו לא מרשים פה מסכים..
והשנייה מגיעה והן עושות יצירה מידי פעם אצלנו לפעמים אצלה..
אפיה לא בא בחשבון כרגע שהיא תעביר למישהי... הכל אצלנו באותו מתחם- מטבח, פינת אוכל, סלון... פחות מתאים.. כולם ירצו לשהות איתן..
וקריאת סיפור, היא לא תקריא לה...
מרגישה שעוד לא מצאתי את התחום שהיא ממש אוהבת...
הייתה בחוג ריקוד שנה שעברה, לפני כן בחוג תסרוקות...
השנה היא רוצה ממש חוג שחייה.. לא יודעת כמה זה ימלא אותה... או יספיק לה..
במקום שהיא תעסיק את עצמה.
עוד לא פיצחתי את הסוד איך לגרום להם להעסיק את עצמם אבל כשיוצא שאני לא באזור הם עושים את זה פשוט מקסים.
השעמום עצמו הוא המפתח לרעיונות חדשים, ליצירתיות ועוד…
היא באה אליי עם האמירות האלו.. מה אני אמורה להגיד במצב כזה?
לא יודעת, מנסה לעזור לה....
זה המילים הקבועות אצלי😅
שולחת אותם לחדר והם מוצאים מה לעשות
לא בקטע רע, כן? אבל קורה. מה עדיף , שתשב לך כל היום על הראש ותשגע אותך?
יש לה שפע אופציות, שתבחר. זה באמת להעביר את זה אליה לדעתי כל עוד יש אופציות. וזה לא חייב להיות האופציות שהיא הכי אוהבת כל הזמן כמו חברות. יש זמנים שאפשר חברות ויש זמנים שמתפשרים. מאכזבות לא קורה כלום.
כי באמת אני עושה ומנסה מה שביכולתי.. אבל אי אפשר לשבת ולחפוררר שמשעמם, יש גבול.. אני גם תוכדי מנהלת את הבית.....
וגם מוצאת זמן לשחק איתה תוכדי...
הנקודה הפנימית הזו שקשה לך. כאעלו שיעמום ותלונות שלה זו אשמה שלך, ותעסוקה - הצלחה
אז לדעתי, ממש ממש לא
היא ממש גדולה בעיניי בשביל להעסיק כל היום את אמא במה היא יכולה לעשות
תאמיני בה שככל שתרפי היא תצטרך למצוא אופציות. התלות הזו לא בריאה בעיניי
ותאמיני בך, שאת אמא מעולה שמלמדת אוצה עצמאות
מה לעשות, ילדים לא יכולים להיות רק מרוצים. גם אכזבה זה לימוד חשוב. התמודדות זה חשוב. לא צריך 'לפתור' להם הכל.
הנקודה היא אצלי, שלי קשה עם זה.
מקווה שאצליח לשחרר זאת ושהיא תמצא אופציות להפיג את השעמום
אני לא עושה משהו שונה בגלל תלונה, אלא אם טעיתי או שזה משהו שזורם לי.
ככל שמתייחסים יותר לתלונות, הילד יתלונן יותר כי זה מנהל את ההורה. ככל שפחות מתייחסים, הילד מבין שהעולם לא סובב סביבו ומפחית את התלונות.
גם חושבת כך. אבל לא אוכל להיעלם ממנה לחדר שלי לככ הרבה זמן כדי שהיא לא תשגע אותי באמירות של משעמם לי....
אפשר לענות תשובות כלליות ׳שיעמום עוזר להיות יצירתיים׳ ׳כבר אמרת את זה׳ ׳שמעתי והבנתי׳
לא צריך תמיד להגיב, לפעמים אפשר להקשיב וזהו.
זה מצריך סבלנות אבל אח״כ התלונות פוחתות.
חופש שלם לא התלונן שמשעמם והיום כשחזר ללימודים מהרגע שחזר רק התלונן שמשעמם.. לדעתי זה שילוב של השינוי של הסדר יום והחזרה ללימודים והמפגש עם החברים..
היום היה חצי יום ממחר יום מלא ומקווה שגם יסתגל ללוז החדש ובהמשך מדי פעם אביא לו חברים אבל ממש לא כל יום ולא כל שבוע..
עם אחות שגדולה ממני ב7 שנים ..
כשהייתי אומרת לאמא שלי שמשעמם לי
היא הייתה לי תמיד אותו משפט "זה לא נורא, החיים משעמים לפעמים".אז הייתי מתעצבנת עליה. היום אני מודה על זה. כל היצירתיות והעולם הפנימי זה בזכות זה שהיה לי משעמם לפעמים חחח
במקום שבו מתחיל השעמום שם מגיעה היצירתיות...
היא לא מפעילה מחשבה מה לעשות כי היא בונה על הראש שלך שיתן לה רעיונות...
תגידי לה, אין לי רעיון .. ותלכי לחדרך לנוח, כשאת לידה היא תשגע אותך אבל כשהיא תהיה לבדה, פתאום ימות לה רעיון. לפחות ככה זה עם החבר'ה שלי... לא תמיד היצירתיות מוצאת חן בעיני, כן? אבל לפחות פתחו עצמאות וחשיבה בדרך...
.( או שתגידי לה לעשות סדר במשחקים ותראי שפתאום היא עסוקה במשהו מאוד חשוב אחר 😆 )
היי,
אני אמורה לקבל מחר מחזור (מחר היום ה28)
כבר יומיים שבורה כי רואה הפרשות חומות בתחילת היום ואז נעלמות.
עשיתי גם שתי בדיקות שיצאו שליליות.
אני יודעת טיפשי מצידי … ההתעסקות הזאת, החיפוש אחר סימנים, אבל כל כך רציתי שהפעם זה יהיה זה. ממשיכה להיאחז בכל תקווה קטנטנה.
יודעת טיפשי לשאול, אבל חייבת….
מה הסיכוי שההפרשות החומות האלו לא מקדימות מחזור? למרות הבדיקות השליליות …
וחיבוק
זה באמת קשה לצפות ולרצות ולא לדעת
מתי עושים?
הרופא אומר בין 10-15 ואז זה אומר שהתור שקבעתי לא רלוונטי
ומכבי אומרים משו אחר
ועד שמצאתי תור קבעתי אותו חודשיים מראש ועכשיו כנראה זה לא מתאים
וזה כואב??
