מרגישה ממש כאבים בבטן תחתונה, לא יודעת אם זה התכווצויות או התרחבות של הרחם.... ממש מתקפלת מכאב...
עוד מישהי חוותה בזמן הזה ? זה תקין?
מרגישה ממש כאבים בבטן תחתונה, לא יודעת אם זה התכווצויות או התרחבות של הרחם.... ממש מתקפלת מכאב...
עוד מישהי חוותה בזמן הזה ? זה תקין?
ואז הגיע שוב...
ייחסתי את זה לתזונה.
יש לי מחרתיים סקירה מוקדמת. מחר לא מאמינה שאצליח לעשות בדיקות לפני...
הבת שלי היקרה התחילה מעון. היא בת שנה וחצי.
עד היום הייתה איתי בבית
הייתה יומיים בהסתגלות לשעתיים בערך ברביעי וחמישי.
שישי היא לא הגיעה
ויום ראשון באתי לקחת אותה לפני שירדימו אותה ומצאתי רותה רדומה...
מיותר לציין שבכיתי רק מהמחשבה שמישו אחרי הרדים אותה אחרי שבכתה לי בבוקר...
וחזרתי שוב מיד כשהיא קמה.
אני לא עובדת כרגע ומרגיש לי כאילו היא יותר מידיי זמן בגן, עד 4 זה ממש ממש המון מה נשאר לי??? 3 שעות עד 7 וגם זה בקושי כי ב6 היא כבר ממש ממש עייפה
מצאתי את עצמי הערב בוכה, לא רציתי שהיא תשכב לישון אני מרגישה כאילו לקחו לי אותה
אני יודעת שאני מגזימה כמובן, אבל משתפת בכל זאת
חשבתי לקחת אותה מוקדם מהמעון אבל מוקדם זה רבע ל12 וזה ממש ממש מוקדם בהתחשב בעובדה שאני שמה אותה שם ב8 וחצי.
כי אז הם ישנים וקמים בערך ב2
אז מתי ניקח אותה??
ממש קשה לי עם זה
אבל עדיין מרגיש לי המון
זה כאילו ממש מוריד לי את המצב רוח
אני צרגישה כאילו השתלטו לי עליה
בת שנה ו(כמעט)10 נכנסה פעם ראשונה למסגרת. התחילה בראשון.. בנתיים שמנו רוצה ב7 וחצי כזה, שמגיע לפני שיש המולה של כל הילדים (בהמשך השנה אולי נכניס יותר מאוחר..) בנתיים לקחנו אותה בסביבות 11.
השאיפה שלי במשך השנה, להוציא אותה אחרי השנ"צ, בסביבות 2 וחצי, זה נראלי סביר, זה שאני משלמת עד 16 לא אומר שאני צריכה להוציא אותה בזמן הזה, אם אני יכולה לפני.. ככה אני מרגישה
אחרי שהייתה רק איתך
קודם כל חיבוק❤️
דבר שני, אני בעד לקחת אותה קצת יותר מוקדם בבוקר, להביא אותה לישון בבית ולהיות איתה בשעות הערב.
אז מה אם זה מעט זמן.
(אא"כ את לא יכולה ... אז תדעי שהם ישנים מעולה כשרואים שכולם הולכים לישון)
לכן אני גם מתלבטת, כי למה להפריע היא בסך הכל עולה לישון
מצד שני זה לאכמו לישון בביץ
אבל באמת לא כדאי להרגיל אם זה לא יהיה ככה כת הזמן
שאם אני אקח אותה מחר מוקדם לפני השנצ
אז שברביעי לא תצפה לי גם לפני שהיא עולה לנוח
הבנת?
זה יהיה חד פעמי רק מחר להסתגלות שלי 
המקוריתאת לא עובדת
אז את לא חייבת לשלוח אותה אם את לא רוצה..
ומקסימום בהמשך כן
או
להוציא ברבע ל12
בעייני לא מוקדם מידי
ולשינה בבית ליד אמא יש ערך בפני עצמו. זה לא כמו שינה במעון
שאלה קצת מוזרה. אני מניקה 4 חודשים ולאחרונה נהיה לי צמרמורות בתחילת ההנקה, הרגשה כזאת של חולי
שמתי לב שזה קורה רק בהנקה ובדרכ רק בהתחלה
קרה למישי?
פתאום התחיל…
כשהתינוקת היתה בת איזה 4 חודשים, כל פעם כשהיתה מתחברת היה לי ממש מתהפך בבטן
עבר…
כי זה באמת סוחט כזה... ולוקח כח מהגוף...
חוץ מזה את מרגישה טוב?
תמיד טוב לעשות ב.דם ולבדוק ברזל וכו'.
אבל זה כאבי תופתתת
לא נשמע התיאור שלך
לי היה כמו חולשה של עייפות ככה פתאום בתחילת כל הנקה סביב 4-6 חודשים מהלידה
היו פעמים שגם היו בחילות.. תופעות כאלה אבל אחרי חצי שינה מהלידה בערך זה עבר
תודה! נחכה שיעבור
זה בעיקר בלילה. אני אתחיל לקחת ברזל נראלי🥴
שהילדים עם ההסתגלות הכי קשה יהיה להם שנה הכי טובה ומתוקה
פליז!
נשמע שאת זקוקה לכזה.
שנה שעברה היה לבן שלי הסתגלות נוראית, אבל בהמשך השנה היה לו נהדר. והשנה הוא בינתיים נכנס ממש יפה בבוקר.
אז רק מעודדת שיש תקווה
זה אומר שיש לך אפשרות לראות על הילד שלך אם טוב לא או לא- וזה מתנה
יש ילדים שלא מביעים כלפי חוץ בצורה ברורה מה הם מרגישים- וזה סימן שאלה תמידי
שלך אומר לך שנכון לכרגע- קשה לו
ואת יודעת להיות שם בשבילו
סביר להניח שזה תקופה חולפת. והוא יסתגל וישתלב ויהיה לו טוב
ואם לא- אז הוא יספר לך בדרכו שלו
פעם ראשונה שאני מכניסה ילד שבוכה וצורח כשאני הולכת, אבל זה לא שלגדולים שתי היה קל, פשוט הוא מרגיש משוחרר לבכות וזה חשוב מאוד במקום להישאר בפרצוף חתום, ואף אחד לא ניגש לעזור לך או לחבק.
הוא בכה והגננות יצאו איתו לסיבוב בחוץ והרגיעו אותו, תכלס, האחרים שלא בכו, זה לא בהכרח כי היה להם כ''כ קל...
בעז"ה יהיה טוב!
תאמיני בזה, תשדרי את זה לך ולהם. (למרות הקושי).
מנסיון של אמא לילדה עם הסתגלות קשה ומתישה...
ובהמשך השנה הבת שלי היתה מאושרת וממש שמחה ללכת.
והשנה (בלי עין הרע) ההסתגלות כל כך בקלות (אצל מטפלת חדשה), שזה באמת מדהים שזו אותה ילדה...
חיבוק לך, אני יודעת כמה זה קשה להשאיר ילד בוכה...❤️
בכה כשהגיע כל יום במשך חודש
שאר השנה היתה מעולה
(גן גיל 3)
מצטרפת לתפילות. הלב שלי נקרע עם ילדה בפנימיה בכיתה ט שקשהההה לה.
אני עובדת משרד החינוך, עברתי כבר את המשוער ועדיין לא יילדתי🤦
אני משובצת במערכת, אבל היה ברור לי ולמי שמעלי שלא נכון להתחיל את השנה ואמרו לי שאני יכולה או לקחת חופשת לידה מוקדמת (לא רוצה...) או לדווח חופשת מחלה.
השאלה שלי היא כזו:
האם על הימים שאני מדווחת חופשת מחלה אני מקבלת משכורת? איך זה יהיה? כי בתכלס אני מקבלת משכורת חודשית ולא לפי שעות ואין סיכוי שאני מסיימת את החודש.
מצד שני, אם אני לא מקבלת על הימים האלו כלום, אז אני סתם "מבזבזת" ימי מחלה, לא?!
קצת מבאס אותי הסיפור הזה... מישהי מבינה בזה?
אז את מקבלת משכורת כרגיל (באופן יחסי לחלק החודש שעד הלידה).
כמובן מותנה בזה שתביאי אישור מחלה מרופא.
בפורטל עובדי הוראה את יכולה לראות כמה ימי מחלה צבורים יש לך. (וגם בתלושי משכורת האחרונים).
כשעות מעקב הריון
ולא התחלתי את השנה...
הבאתי ימי מחלה על אותם ימים, וכן זה ירד לי מימי המחלה הצבורים שהיו לי.. אבל זה לא שיכלתי להגיע לעבודה, הייתי סמוך ללידה... במצטבר לקחתי איזה 8 ימים כי גם היו חגים אז זה כזה יצא בין החגים הימים שלקחתי מחלה..
וקיבלתי תלוש חודשי...
משכורת חודשית היא ביחס למה שעבדת.. את לא מדווחת לפי שעות אלא מקבלת על חודש אבל בתלוש כן מדווח כאילו על שעות בשבוע ולכן תקבלי ביחס לימים ש'תעבדי' (הימי מחלה)..
אם עברת את המשוער אז על הימים של המעקב הריון עודף אפשר להביא אישור ולקבל שעות הריון ואז יצא לך בקושי ימי מחלה..
בעז"ה לידה בקלות, בבריאות ובשמחה!!🤗😁 ובקרוב ממש!😉
הבת הגדולה בת 9.5 בכיתה ה',
חזרה היום מביה"ס, אכלה ארוחת צהריים לאחר מכן ישר אמרה שמשעמם לה...
יש לה יצירות בלי סוף, הצעתי לה לעשות אותן, טרם סיימה. לא רצתה.
הצעתי לה לאפות עוגה, כך עשתה...
אחכ שוב משעמם לה...
הצעתי לה דף צביעה שמאחוריו מסתתרת תמונה... צבעה ושוב אמרה שמשעמם לה..
אמרתי לב שהיא צריכה למצוא לה משהו להתעסק בו, אם זה קריאת ספרים- לעקוב אחרי סדרה מסויימת, אם זה אפייה/בישול..
נרשום אותה לחוג בעזרת ה' בהמשך, אבל בכל זאת זה רק פעם בשבוע..
אין חברות מהכיתה שגרות לידינו, אלא ממש בשכונות מרוחקות..
השכנות שלידינו ממש קטנות ממנה..
איך אני מעסיקה אותה??
אשמח להצעות
הבעיה שאחת מהן כל הזמן בפלאפון שלה ואנחנו לא מרשים פה מסכים..
והשנייה מגיעה והן עושות יצירה מידי פעם אצלנו לפעמים אצלה..
אפיה לא בא בחשבון כרגע שהיא תעביר למישהי... הכל אצלנו באותו מתחם- מטבח, פינת אוכל, סלון... פחות מתאים.. כולם ירצו לשהות איתן..
וקריאת סיפור, היא לא תקריא לה...
מרגישה שעוד לא מצאתי את התחום שהיא ממש אוהבת...
הייתה בחוג ריקוד שנה שעברה, לפני כן בחוג תסרוקות...
השנה היא רוצה ממש חוג שחייה.. לא יודעת כמה זה ימלא אותה... או יספיק לה..
במקום שהיא תעסיק את עצמה.
עוד לא פיצחתי את הסוד איך לגרום להם להעסיק את עצמם אבל כשיוצא שאני לא באזור הם עושים את זה פשוט מקסים.
השעמום עצמו הוא המפתח לרעיונות חדשים, ליצירתיות ועוד…
היא באה אליי עם האמירות האלו.. מה אני אמורה להגיד במצב כזה?
לא יודעת, מנסה לעזור לה....
זה המילים הקבועות אצלי😅
שולחת אותם לחדר והם מוצאים מה לעשות
לא בקטע רע, כן? אבל קורה. מה עדיף , שתשב לך כל היום על הראש ותשגע אותך?
יש לה שפע אופציות, שתבחר. זה באמת להעביר את זה אליה לדעתי כל עוד יש אופציות. וזה לא חייב להיות האופציות שהיא הכי אוהבת כל הזמן כמו חברות. יש זמנים שאפשר חברות ויש זמנים שמתפשרים. מאכזבות לא קורה כלום.
כי באמת אני עושה ומנסה מה שביכולתי.. אבל אי אפשר לשבת ולחפוררר שמשעמם, יש גבול.. אני גם תוכדי מנהלת את הבית.....
וגם מוצאת זמן לשחק איתה תוכדי...
הנקודה הפנימית הזו שקשה לך. כאעלו שיעמום ותלונות שלה זו אשמה שלך, ותעסוקה - הצלחה
אז לדעתי, ממש ממש לא
היא ממש גדולה בעיניי בשביל להעסיק כל היום את אמא במה היא יכולה לעשות
תאמיני בה שככל שתרפי היא תצטרך למצוא אופציות. התלות הזו לא בריאה בעיניי
ותאמיני בך, שאת אמא מעולה שמלמדת אוצה עצמאות
מה לעשות, ילדים לא יכולים להיות רק מרוצים. גם אכזבה זה לימוד חשוב. התמודדות זה חשוב. לא צריך 'לפתור' להם הכל.
הנקודה היא אצלי, שלי קשה עם זה.
מקווה שאצליח לשחרר זאת ושהיא תמצא אופציות להפיג את השעמום
אני לא עושה משהו שונה בגלל תלונה, אלא אם טעיתי או שזה משהו שזורם לי.
ככל שמתייחסים יותר לתלונות, הילד יתלונן יותר כי זה מנהל את ההורה. ככל שפחות מתייחסים, הילד מבין שהעולם לא סובב סביבו ומפחית את התלונות.
גם חושבת כך. אבל לא אוכל להיעלם ממנה לחדר שלי לככ הרבה זמן כדי שהיא לא תשגע אותי באמירות של משעמם לי....
אפשר לענות תשובות כלליות ׳שיעמום עוזר להיות יצירתיים׳ ׳כבר אמרת את זה׳ ׳שמעתי והבנתי׳
לא צריך תמיד להגיב, לפעמים אפשר להקשיב וזהו.
זה מצריך סבלנות אבל אח״כ התלונות פוחתות.
חופש שלם לא התלונן שמשעמם והיום כשחזר ללימודים מהרגע שחזר רק התלונן שמשעמם.. לדעתי זה שילוב של השינוי של הסדר יום והחזרה ללימודים והמפגש עם החברים..
היום היה חצי יום ממחר יום מלא ומקווה שגם יסתגל ללוז החדש ובהמשך מדי פעם אביא לו חברים אבל ממש לא כל יום ולא כל שבוע..
עם אחות שגדולה ממני ב7 שנים ..
כשהייתי אומרת לאמא שלי שמשעמם לי
היא הייתה לי תמיד אותו משפט "זה לא נורא, החיים משעמים לפעמים".אז הייתי מתעצבנת עליה. היום אני מודה על זה. כל היצירתיות והעולם הפנימי זה בזכות זה שהיה לי משעמם לפעמים חחח
במקום שבו מתחיל השעמום שם מגיעה היצירתיות...
היא לא מפעילה מחשבה מה לעשות כי היא בונה על הראש שלך שיתן לה רעיונות...
תגידי לה, אין לי רעיון .. ותלכי לחדרך לנוח, כשאת לידה היא תשגע אותך אבל כשהיא תהיה לבדה, פתאום ימות לה רעיון. לפחות ככה זה עם החבר'ה שלי... לא תמיד היצירתיות מוצאת חן בעיני, כן? אבל לפחות פתחו עצמאות וחשיבה בדרך...
.( או שתגידי לה לעשות סדר במשחקים ותראי שפתאום היא עסוקה במשהו מאוד חשוב אחר 😆 )
היי,
אני אמורה לקבל מחר מחזור (מחר היום ה28)
כבר יומיים שבורה כי רואה הפרשות חומות בתחילת היום ואז נעלמות.
עשיתי גם שתי בדיקות שיצאו שליליות.
אני יודעת טיפשי מצידי … ההתעסקות הזאת, החיפוש אחר סימנים, אבל כל כך רציתי שהפעם זה יהיה זה. ממשיכה להיאחז בכל תקווה קטנטנה.
יודעת טיפשי לשאול, אבל חייבת….
מה הסיכוי שההפרשות החומות האלו לא מקדימות מחזור? למרות הבדיקות השליליות …
וחיבוק
זה באמת קשה לצפות ולרצות ולא לדעת
מתי עושים?
הרופא אומר בין 10-15 ואז זה אומר שהתור שקבעתי לא רלוונטי
ומכבי אומרים משו אחר
ועד שמצאתי תור קבעתי אותו חודשיים מראש ועכשיו כנראה זה לא מתאים
וזה כואב??
היא מדהימה ממש! חמה ואוהבת ונקיה ואמינה ומקצועית ואכפתית עם גישה מהממת. באמת סומכת עליה.
אממה
יש לה מחזור חדש כל שנתיים ולא הבנתי אותה נכון וכל שאר הילדים הם ממשיכים.
הבן שלי בן חמישה חודשים ושאר הילדים בני שנה עד שנה וחצי.
מצד אחד הוא בגיל שלא צריך חברה באמת, מצד שני אף אחד לא יהיה איתו על השטיח על הבטן, סומכת עליה שלא ידרכו עליו וכזה אבל לא יודעת איך מצליחים לזפזפ בין גילאים כאלה.
בינתיים אין לי בכלל לאן להעביר, אבל יש פה התלבטות בכלל?
אלא עניין - שהסביבה תהיה מעניינת. וזה צורך שבהחלט יסופק לו כשיראה סביבו הרבה ילדים בני שנה וחצי מתרוצצים 
אני בכלל לא שולחת בגיל הזה למטפלת (עובדת מהבית, אז הם נמצאים איתי). בבוקר הם משתעממים איתי
ובעיקר סופגים חום ואהבה (והנקה), ומהצהריים והלאה הם מקבלים עניין בזכות האחים הגדולים... ב"ה ילדים שמחים ומפותחים רגשית 
מטפלת חמה שאפשר לסמוך עליה זה נכס שלא הייתי מחליפה במהירות!
הוא כזה נסיך ומדהים לנו ביחד!
אבל לצערי אני חייבת לחזור לעבוד...
צודקת שאם הוא היה איתי אז כנראה היה משתעמם יותר חח (לא שאכפת לי, כיף לך שאתם יכולים להיות יחד ככ הרבה!)
תודה על התגובה שלך!
בגיל הזה הדבר העיקרי, ואולי היחיד שחשוב זו מטפלת שאפשר לסמוך עליה, חמה ואוהבת.
עדיין אין צורך בכישורים חברתיים(ילדים רבים בגיל הזה נמצאים לבד עם אמא בבית ומתפתחים מעולה...)
ביחס לילדים הגדולים יותר
אבל כן, את צודקת, בגיל הזה צריך מטפלת טובה וזה יש ב"ה
ואצלנו זה מצרך נדיר ממש
איך היא מסתדרת עם הגילאים השונים.
אני פעם בדקתי משפחתון כזה שהיא אמרה שבגלל ששעות הערות שונות היא עושה זמן מחוץ ללול לתינוק בזמן שהגדולים יותר ישנים, אבל כן הם יותר בלול מאשר בחוץ.
יותר מדאיג לדעתי איך היא דואגת שהגדולים לא נגיד יזרקו עליו קוביות או משחקים לתוך הלול. זה דברים לשאול את המטפלת בעיניי ולראות מה היא עונה ולפי זה להחליט.
גם חשוב כמה ילדים יש אצלה, אם מעט - יותר סביר שהיא תצליח. לפי התקן, אם הבן שלך (או ילד אחר) מתחת לגיל שנה והיא עובדת לבד, אפשר רק עד 6 ילדים
או לא סומכת עליה?
מאוד קשה לי לשאול בגלל זה, לא רוצה לשדר לה שאני לא סומכת עליה.
יש לה כמות ילדים לפי התקן, לפחות זה...
היום בבוקר עשיתי בדיקה שיצאה חיובית (פס חלש) אני 11 יום מהביוץ. בעלי במילואים ואמור לחזור רק עוד שבוע לכמה ימים כך שאם ח"ו זה יתברר כהריון כימי (כבר חוויתי כמה פעמים) אנחנו נהיה אסורים כשהוא יחזור לאפטר ויצא גם שאצטרך לטבול לבד.
אני מתלבטת מאוד אם לקחת פרימולט נור- מצד אחד יש אןמרים שזה סיכון להריון, ומצד שני לא רוצה שנהיה אסורים כשהוא יחזור, כבר חווינו את זה וזה היה אחד הקשים.
בדיקת דם אני אוכל לעשות רק ביןם רביעי, שזה יום האיחור.
אולי למישהי יש פתרון יצירתי? 😊
חוץ מישובים מסוימים שבהם אין....
אולי תבררי בקופה שלך
של הקופת חולים שלך
שם צריך להיות רשום פרטים על בדיקת דם עד לבית... (זה בתשלום של 25 שקל בערך)

אבל הצלחתי לקבוע למחר 😀
אבל אם אני רוצה שהפרימולט יעבוד אני חייבת להתחיל לקחת היום (עובד אצלי 4 ימים לפני) אז חשבתי אולי לקחת רק כדור אחד היום וכדור נוסף על הבוקר ואחכ לשקול מה לעשות בהתאם לתוצאה של הבטא.. רעיון חכם או שזה לקיחת סיכון מיותר?
כי זה סהכ שני כדורים..
מבחינתי לקבל ח"ו מחזור אחרי בדיקה חיובית כשהוא לא כאן ולהיות אסןרים כשהוא חוזר ולטבול לבד זה גם לא פחות מלקחת סיכון🙁
הבוקר עשיתי שוב בדיקה של תשובה כנה וגם של עליאקספרס ובשתיהן יצא פס ברור ויפה.
עשיתי בדיקת דם שיצאה שלילית!! אני יודעת שבדיקת דם הכי אמינה אבל זה פשןט מוזר לי בטירוף.. איך זה יכול להיות??
בדיקות חדשות ולא פגות תוקף או משהו. לפחות 3 בדיקות של איביי ועוד 3 של תשובה כנה והכל היה חיובי.
זה מצביע על בעיה כלשהי?
נמאס לי מזהההה
עשיתי בדיקת דם רק כדי לוודא אבל היה לי ברור שיצא משהו. לא יכול להיות כל כך הרבה בדיקות חיוביות ואין כלום.
או שגם הבדיקות שנחשבות אמינות ביותר לא שוות כלום
רציתי להוכיח לבעלי שבדיקה חיובית במקלון תהיה חיובית גם בב. דם🫢
וכבר לפני חודש יצא לי להשתמש בבדיקות האלו שיצאו שליליות לחלוטין ובאמת קיבלתי מחזור אחרי כמה ימים
אין לי משהו יותר חכם לומר על זה
מעניין לשאול רופא על זה..
אצלי תשובה כנה לא הייתה אמינה אז אני חושבת שזה הכיוון..
איזה מוזר, הבדיקות האלה נחשבות אמינות מאוד
בעז"ה בלי נדר מקבלת על עצמי לזרוק את כל הבדיקות הביתיות לפח
רק נזק נפשי הן גרמו לי עד עכשיו
מה לגבי איחור ותסמינים? היה משהו?

אני לא אומרת, זה באמת מוזר לגבי הבדיקות ועוד שתיים..
אבל לבדוק לפני איחור זה ריסקי :/
אז לא רוצה סתם להטעות..
אני בעד לא להתייחס לבדיקות ביתיות ולא לבדוק לפני איחור
איך זה עובד עם הבדיקת סוכר? יש חוקיות?
נגיד אמרו לי לעשות בדיקה שעה אחרי הביס הראשון
אבל אם אכלתי לאט וסיימתי לאכול בסמוך לבדיקה?
או לחילופין, אם אכלתי מהר אבל אז החלטתי לשתות תה עם דבש ?
אז הדבש מתוק ויכול לשבש את הבדיקה לא?
ומה גורם לסוכר להיות גבוה? הבנתי שלא רק מתוק
אלא גם קמח לבן, או אם לא משלבים ירקות בארוחה
אשמח לטיפים, קצת מהידע שלכן🙏
לשקף לרופאה והיא תגיד את דעתה
והיום בכל מקרה אכלתי בכוונה גלידה (אני בכלל לא אוהבת מתוק, רק בשביל הבדיקה) ורשמתי גם את התוצאה שלה כדי שיהיה לי שקיפות גם למזון לא מאוזן, אם אפשר לקרוא לזה מזון...
תמיד עשיתי אצל ד"ר קלוד שוקרון, אבל עכשיו כשהתקשרתי לקבוע תור הם אמרו שהם עוברים למרפאה אחרת ויחזרו לפעילות ב1.8 (שכידוע עבר מזמן).
מישהי הייתה שם לאחרונה או הצליחה לדבר איתם?
או המלצה לרופא אחר מוצלח לסקירה מוקדמת בהסדר עם כללית?
תודה!
עכשיו מבינה למה..
סליחה שזה מאנונימי, כואב לי מדי בשביל שזה יהיה מהכרטיס שלי..
אז היום קיבלתי מחזור.
אחרי עוד חודש של הורמונים ומעקב זקיקים.
אחרי יותר משנה של סגולות ותפילות.
אחרי יותר משנה של עבודת המידות ושל תהילים וקברי צדיקים.
היום קיבלתי מחזור.
ובכיתי אולי שלוש שעות.
כי אני טובה. אני באמת טובה.
אני הולכת סופר צנוע והראשונה לעזור למי שמבקשת ולמי שלא.
אני מתפללת שחרית ורצה למעקב זקיקים ואז לעבודה כדי לפרנס בעל אברך שלא עובד בכלל, ומשאירה בית מתוקתק אחריי.
אני מתמודדת עם חמות בלי גרם של טקט ולא אומרת לה מילה, אף פעם, ותמיד מכבדת אותה מאוד, יותר מהילדים שלה לפעמים.
אני תמיד מכינה אוכל ליולדות ומארחת את כל מי שצריך ורוצה.
אני כמעט תמיד שמחה וצוחקת ומאירת פנים.
אני מחפשת לי בכוונה סביבה לא דתית כדי לקרב את מי שצריך ולהיות דוגמא.
אני לא מוציאה את בעלי אף פעם מהישיבה, אני עושה הכל בבית, סוחבת קניות, עובדת בשלוש עבודות ונותנת לו ללמוד בשקט. גם בימי שישי לחוצים.
אני נחמדה לכולן וחברותית ואוזן קשבת, וכשצריך אני מארגת אירועים ומפגשים.
אני מחנכת את בנות ישראל ומשתדלת שזה יהיה ביראת שמיים ואהבת תורה.
אני באמת בסדר! ריבונו של עולם אני באמת בסדר!
נותנת את כל כולי בשבילך
אבל כשאתה אומר לי לא-
אני מגלה שאני בעצם לא שווה כלום, כי אין לי מספיק אמונה.
אני רוצה ילדים, והרבה, ובקלות.
למה זה כל כך מסובך?
למה זה נראה שכולן מסביבי עם עגלה או בטן או גם וגם?
למה זה נראה שרק אצלי משהו תקוע?
למה השפע מתפזר אצל כולם ורק עלינו מדלג?
ולמה, ריבונו של עולם, למה, אני בכלל מסתכלת על בתים של אחרים כל פעם שאני במחזור?
למה?
למה אני כל כך מתערערת כשגיסה או חברה זוכה לדבר שאני כל כך מייחלת לו?
הרי אני לא רוצה שלא יהיה להם, חלילה.
אבל אני רוצה שיהיה גם לי.
יש לי תמונה בראש שלי ושל בעלי עם לפחות 12 מסביבנו, לפחות לפחות.
ה', אתה יכול הכל, אז למה אתה לא נותן?
ולמה אני רוצה להבין אותך ולהבין את החשבון, אם אני יודעת שאין לי סיכוי?
ה'
אני רוצה להיות החיילת הכי טובה שלך,
תעזור לי לשחרר ולרצות להבין,
לרצות לשלוט,
לרצות להחליט.
בבקשה תעזור לי.
כואב לי ליפול וכואב לי להתאכזב וכואב לי שאתה שוב אומר לי לא.
אנא ממך
קח ממני את העוגמת נפש הזאת, תעזור לי להבין מה שאני צריכה להבין ותיתן לי מלא מלא ילדים בקלות ובשמחה.
אנא ה'.
אוך, בכלל לא התכוונתי שתצא לי כזאת פריקה.
בסך הכל רציתי לשאול איך אתן מתמודדות עם האכזבה הזו ועם הנפילה, עם המחשבות של מה יהיה ואיך יהיה ולמה אני לא בהריון,
איך אפשר להתחזק באמונה ולשחרר את המקום של "מגיע לי" ושל האוף.
פשוט לתת לו להוביל אותי ולשמוח, ולסמוך עליו שהוא יודע הכי טוב ומכין לי את הכי טוב.
תודה למי שקראה ועוד יותר תודה למי שתגיב..
אני.
אמאל'ה..... 💔
ככ מרגישה את הלב שלי איתך.... כמה כאב
(יא מושלמת אחת, בסוגריים, אמאל'ה.. וואי איזו אישה צדיקה את כפרעלייךךךךך).
חיבוק חזק ותפילה עמוקה ביחד איתך
❤️❤️❤️❤️❤️❤️
את אמותינו הקדושות.
באמת.
מאחלת לך שתפילותייך יענו כהרף עין, ובראש השנה תשפ"ו תאחזו בלפחות שני תינוקות מתוקים ומשם והלאה יושפע עליכם שפע רב מן השמיים בפשטות ובקלות
באמת. כתבת כלכך נוגע.
והזדהיתי מאד.
ב"ה עברתי את התקופה שאת מתארת (פעמיים),
ויכולה להגיד שלא פשוט להרים מבט ולהסתכל בעיניים אמוניות.
אבל-
כשכן הצלחתי, ניסיתי להסתכל על התקופה הזו כחתיכה במסע החיים שלי ולחשוב מה אני לומדת מהחלק הזה של המסע.
חיזוק הקשר עם ריבונו עולם, כי פתאום התפללתי הרבה יותר בכוונה.
עבודה על מידת השמחה, למרות שלא הולך כמו שאני רוצה.
הזדמנות להשקעה בקשר עם בעלי.
מפגש שלי עם עומק רגשי של עצמי שלא הגעתי אליו בנסיבות אחרות.
ועוד ועוד שאני בטוחה שתמצאי.
וזה יבוא. בע"ה.
ואז תזכרי את התקופה הזו ככזו שזימנה לך גם מתנות.
בע"ה בקרוב!!
חיבוק!
כתבת כל כך נוגע.
ומרגש שאת מעיזה להגיד את כל מה שעל ליבך.
להיות כנה ושבורת לב ומשתוקקת כמו שאת.
את לגמרי בסדר. לגמרי לגמרי.
בא לי להגיד לך שזה לא בגלל משהו שעשית או שלא עשית. זה לפעמים פשוט גדול מאיתנו.
אבל גם אני לא באמת יודעת...
תזכו בקרוב, באהבה ובריאות ❤️
את ממש צודקת.
לא פשוט בכלל...
לי נראה שדווקא בגלל שאת כזאת טובה, משתדלת, מכבדת, צנועה.... דווקא בגלל כל הטוב שלך, הקב''ה מתאווה לתפילות שלך. ממש כמו האמהות שהיו בוודאי כל כך טובות וצדיקות, אבל לא. לא. לא. לא. עשרות שנים.
שולחת לך מלא כח, ואמונה. ❤️
לא תמיד התכניות שלנו זה התכניות של הקב''ה בעולם הזה...
החזרת אותי לשנות ההמתנה
היטבת להגדיר ולתאר
מה את בסה''כ רוצה? ילדים שיאירו את העולם בתורה ומעשים טובים
למה כולם כן ןרק את לא
למה???????
למה לטובים לא ולכל השאר כן
למה???????
אוף, זה פשוט כואב מידי
לא מתיימרת לעודד
בטוח לא מנסה לתת כח
כן שולחת חיבוק מלא בתפילות
הלוואי ובקרוב
כתבת ככ נוגע ומהלב....
אין לי באמת תשובה
באמת שאין
רק רוצה לתת לך חיבוק
ענק ענק
ולומר לך כל הכבוד
ושאת אלופה
איך את נאמנה להשם
אין לי מה לומר
רק שאני בטוחה שהשם אוהב אותך עד כלות
למרות שעדיין לא נתן לך את מה שאת הכי מבקשת
הלוואי ויהיה בקרוב
חיבןק ענק
ומבינים שכנראה השם מתכנן לנו דברים אחרים.כנראה בזמנים אחרים או האופנים אחרים ממה שרצינו, אבל הכל בהשגחה וכחלק מהתכנית האלוקית. וצריך לקבל את זה בהכנעה, אבל לא להפסיק להתפלל. לפעמים זה להתפלל לקבל את מבוקשנו, וגם להתפלל לקבל את רצונו שיתיישב על ליבנו. לא להפסיק להיות מי שאת בגלל זה, שזה החלק הכי קשה, כי אנחנו כביכול מתייחסים לקשר כ- נתתי את שלי, אז תתן לי גם. אבל הרבה פעמים זה לא סימטרי מסיבות שלא נבין. וזו גדילה כואבת, אבל מחזקת מאוד. תשליכי עליו את הכאב. תבקשי שירפא אותך 'אני מחצתי ואני ארפא', תנצלי את הקושי כדי להתקרב אליו כי לפעמים זו כשלעצמה המטרה של הייסורים
שולחת לך חיבוק ענק❤️ ובעז"ה תתבשרו בבשורות טובות בקרוב ממש!
כתבת יפה ונוגע
רק אומרת,
לא תמיד כשה' אומר לא
זה כי הוא לא מרוצה ממך
תמיד טוב להיות טובים יותר
אבל לא הכל אפשר להבין
ואת נשמעת מדהימה וה' אוהב אותך וגאה בך
לא תמיד זה טוב רק לחפור ולחפש איפה אני לא טובה
צריך להתפלל מלא
אני בטוחה שהוא אוהב את התפילות שלך
ותאהבי את עצמך! תחבקי את עצמך! את מדהימה!
ובעזרת ה' בקרוב תזכי לראות ישועות
איזה כאב לב, ואיזה מפח נפש❤️
את נשמעת כזאת מסורה ומשקיעה ומשתדלת, וכמה זה כואב להרגיש ככה.
קודם כל רוצה להגיד לך שזה הזמן לכאוב, ולהתאבל, על החלום הזה ועל החלומות שקשורים בו, על התקווה הגדולה
על האכזבה מזה שכל מה שאת עושה כאילו לא מספיק
על חוסר האונים הזה שבסוף הדברים לא באמת בידינו.
שולחת לך חיבוק גדול.
ה' רוצה את הלב. ולפעמים הלב זה דווקא לכאוב כשכואב,
ולפעמים הלב, זה להקשיב לאן דברים לוקחים אותי במציאות שה' מביא לפתחי. מול הבעל, בעבודה, עם החמות
לא להגיד אני בסדר ולדלג מעל, אלא לעבור בתוך.
אני ככה מאמינה, שעבודת ה' עוברת במציאות עצמה, בלחוות ולהיות נוכחת בחיים שלך ובמה שה' מדבר אלייך את המציאות.
ה' כנראה לא רוצה שנעבור מעל ונבליג ונדחיק דברים שקורים לנו,
אלא שנבין אותם לעומק, איפה הם מטלטלים אותנו, במה הם נוגעים
איזה פצע שיש שם הוא שולח לנו דרך לרפא ואנחנו הודפים כשאנחנו מדחיקים.
מאחלת לך שבע"ה מהרה כל תפילותייך יתקבלו לטובה!!!
זה עבודה של ממש להבין שאין לנו דרך לדעת חשבונות שמים.
אבל הקב"ה רואה כל מעשה ומעשה שלך,
כל התגברות כל התחזקות.
שום דבר לא מתפספס מעיניו.
והוא אוהב אותך אהבה שלימה וענקית.
הייתי חושבת שאולי בגלל שאני מרגישה שאני בסדר והשם הוא הריי כל כך טוב אז אדרבה אני אמורה להיות יותר רגועה שזה הרצון שלו וכנראה זה באמת בול בשבילי.
ולפעמים הייתי חושבת שאולי הוא מתאווה לתפילות שלי
ולפעמים הייתי אומרת לעצמי "סתמי ותגידי תודה על מה שיש לך"
אחות יקרה ואהובה. ריגשת כ"כ עם כל האמת שלך.
הסגולה האמיתית היא רק השמחה. השמחה של היהודי אינה צריכה להיות תלויה בכלום! אלא אך ורק על עצם היותו בן של מלך מלכי המלכים.
נכון, יש הסבר בשמיים לכל דבר ולכל עיכוב, בסיבת גלגולים בסיבת ניסיון האמונה או התפילה. דבר אחד הוא בטוח, השמחה היא פותחת הכל ככה שלא רלוונטי לנו בעולם הגשמי לדעת מה הסיבה לעיכובים וחלילה ליסורים.
צריכים לדעת שהשם הוא טוב כמו שנראה שאת יודעת ומאמינה. תאחזי חזק בכח השמחה. תשמחי על כל דבר שיש לך ואין יהודי שאין לו! כי גם מי שחסר כ"כ הוא בכל זאת זכה לקבל נשמה אלוקית חלק מהשם אנחנו ה' יתברך ממש!! זה עמוק כל כך הנשמה האלוקית. תחזיקי חזק תמשיכי להתפלל, תתנצחי עם הקב"ה תאמרי לו שהוא ברא לך את הרחם בשביל מטרה מסוימת והמטרה הזו היא רצונו יתברך והוא רוצה בזה יותר ממך! ואת רוצה לגדל אותם בדרכו שלו! תגרמי לו "להבין" כמה שווה לו לתת לך! זה ניצחתי ואנצח!
השם איתך תמיד. את אהובה! ואלו המתייסרים הם הנשמות החזקות ביותר והמאמינות ביותר ולהשם יתברך יש תענוגות מכל תפילה והתמודדות של נשמות כמוך. תשמחי על הנחלה שמחכה לך בגן עדן עם אימותינו הקדושות על הקרבה בשביל התורה והקדושה. השם יתן לך ויכפיל לך את מה שיש ויתן לך בקלות ממש בזכות סגולת השמחה את מה ש"חסר". תודה לך שבאת לעולם. ריגשת אותי מאוד וחיזקת מאוד 🤍
הכנות שלך. התמימות. את באמת נשמעת בת שכל אבא היה רוצה ומתפאר בה.. את בעצם עושה הכל נכון אבל העולם לא מחזיר לך...
מבינה קצת קצת ממה שאת עוברת , עברתי עקרות משנית, אז קצת.
במה שרשמת בהתחלה, עזר לי להבין שדווקא בגלל שאני טובה, אני יכולה לעמוד בניסיון הזה.. שאני מהנבחרת של בורא עולם. שלא כל אחת היתה מקבלת את הניסיון הזה. אז נכון, לא בא לך אותו ויש בנות טובות של ה' שמקבלות שפע, אבל פה נכנס האלמנט שלא הכל אנחנו יודעים , לא רואים את התמונה השלמה, וצריך באמת להאמין שהכל לטובה, ושבסוף, יהיה טוב!!
מאחלת לך להרגיש את הטוב בכל מה שבורא עולם עושה, שולחת לך כוחות, את במסע לא פשוט, אבל תהיי בטוחה, בטוחה, שהוא ייגמר בטוב ❤️ ואולי ממש ממש בקרוב!
לבקשה שלך לשחרר ולהפסיק לשלוט, לרצות להבין, להחליט.
תמשיכי להתפלל ולהתעקש ולהחזיק חזק ברצון.
כי רק הרצון שייך לנו, ההוצאה לפועל זה ממנו יתברך.
ה' אוהב אותך ואת התפילות שלך במיוחד כשאת מתעקשת ואומרת שמה בסך הכל את רוצה??? לעשות רצונו!! לקיים את המצוות פרו ורבו שזה המצווה הראשונה בתורה ולגדל את הילדים לתורה ולמעשים טובים.
הרצון שלך חזק, מכאן והלאה זה ממנו, שיכין את הגוף שלך ואת הנפש שלך להריון ואת כל התנאים מסביב וכו'.
תנצלי את הזמן הזה של הירידה להתפתחות רוחנית ובעיקר להתחזקות בשמחה.
ממש תעברי על כל דבר ודבר שאמרת ותשאלי את עצמך האם את עושה את זה בשמחה?? ואיך את יכולה לעשות את זה ביותר שמחה. לא בקטע של לרדוף את עצמך, להיפך.
נשמע שאת סוחבת על עצמך המון, מנסה לרצות את כולם, אולי כדאי טיפה להוריד הילוך, להאט?
ה' אוהב אותך תמיד והכי רוצה לראות אותך שמחה כפשוטו.
אז תעצרי רגע ותחשבי מה ישמח אותך לעשות?
ותעשי משהו שישמח אותך ולא כי צריך♥︎
כל הברכה תלויה בשמחה שלנו.
המהות, בגדול היא שכדי להאמין -
עלינו לעבור בכאב שהקב"ה מכין לנו
זאת האמונה.
וכדי לעבור בכאב -
עלינו לכאוב...
לכאוב ממש.
מצרפת פה את הפוסט
ארוך אבל כל מילה זהב!!
נכתב אתמול בעקבות היום הקשה שעברנו כעם...
(ובכללי ממליצה בחום על כל מילה של שרה מושייב.
אפשר לבקש ממנה בהודעת ווטסאפ לעקוב אחריה,
מי שתרצה אצרף מספר)
מסיימת יום שבו המשולש הקדוש היה על repeat
100 פעמים לפחות.
קבוצות -WhatsApp סטטוס- אימייל .
משהו מהם בטוח יהיה מרתק מספיק,
לקחת אותי הרחק מכאן ,
מהלב הנוכח ברגעים אלו,
שכל פעימה בו מורגשת.
כואבת.
אי ההלימה בין החוץ לפנים,
רק מעצים את הכאב.
הקרנבל שלקחנו את הילדים,
כי אין ברירה ,סנדיי, וצריך לעשות איתם משהו ,
החיוכים שצריך לחייך אליהם,
ולעמוד בתור שעה בשביל כתר מבלונים שהתפוצץ תוך רגע ,
ונקניקיה שבסוף תיפול על הרצפה חצי אכולה.
החיים ממשיכים,
והם גם נעצרים,
ואיפה בדיוק הקו הזה,
שעוצרים בו לנשום ולאחוז את הגאפ.
ההתבודדות,כמובן.
מה זה הקטע ההזוי הזה ,
שאלתי אותו.
איך אתה מסכים לכאלה ימים להתרחש?!
מה, אתה לא רואה כמה אנחנו מנסים להחזיק את עצמנו מעל המים?!
אז תביא לנו בשורות טובות.
שיהיה לנו קל יותר להאמין ולקוות.
11 חודשים הם בשבי ,
ומה שמחזיק אותם זה התפילות שלנו .
אבל מה מחזיק את התפילות,
שלי ,לפחות?!
התקווה הזו,
שמשהו טוב קורה איתם ,
או יקרה עוד רגע ,
או מחר.
או מחרתיים.
איך אתה נותן לתקוות שלי להתפזר ברוח,
מה ,אתה לא רואה שאין לי גרם של כוח לאסוף אותם?!
כעסתי עליו בלי להתבייש ולהסתיר,
כי אלול.
אלול,
למדנו היום בבית. מדרש רחם,
זה חודש הרחמים והסליחות,
ואתה אומר לנו,
א-ל מלא רחמים,
שיש לך מלא רחמים.
נתת לכל אישה בעולם רחם ,
והוא תורה והוא תבונה אינסופית ,
ומה שעולה בי באינטואיציה,
בשיחה מולך ,
זה לגמרי קדוש.
אתה רוצה לשמוע אותו.
אלול זה חודש הסליחות ,ברבים,
וזה לא רק אתה סולח לנו ,
זה גם אנחנו שאתה מבקש שנסלח לך ,
כל שנה מחדש,
על כל מה שהעברת אותנו באותה שנה.
ואיך אני אסלח לך,
אם אני לא אכעס עד הסוף.
ואיך אני אכאב אם לא אכעס קודם.
זה הולך בשכבות הרי,
רק אחרי שהכעס משתחרר,
מגיע השקט,
ואנחנו נפגשים שוב.
נזכרתי תוך כדי שיחה,
בסדרה שצפיתי לא מזמן .
אריקה ,בחורה שמרגישה לא מוצלחת ומלאת חרטות על בחירות שגויות שעשת בחיים שלה,
נכנסת למועדון יוקרתי של מטפלים במכונת זמן ,
שבו היא יכולה לחזור אחורה ולתקן את הטעויות שטעתה בעבר,
בתנאי אחד,
אסור לך לשנות את העבר של מישהו אחר.
אריקה, וכל שאר גיבורי הסדרה,
כאשר יש בידם את הכוח להפעיל את מכונת הזמן ולשנות את המציאות שלהם או של האהובים להם,
כל אחד בתורו,
כשהוא רואה את החיים של החבר שלו -
עושה את הטעות,
פועל נגד הכללים,
ומשנה- רק קצת-
את העבר או העתיד של החבר שלו,
כי הם לא מסוגלים לחוות את האהוב שלהם סובל.
הם ננזפים על ידי הפסיכולוג הראשי,
ומראים להם איך השינוי בתוכנית לא באמת מסייע לבנאדם בטווח הארוך,
איך הוא צריך לעבור את כל הלימוד מחדש,
בצורה אחרת.
עבורי ,זה היה מפליא ומרתק לצפות ,
מה יעשה בנאדם ,
טוב ומסור ואנושי,
שנמסרו בידיו יכולות אלוקיות .
היכולת לשנות מציאות.
בן אדם הוא קטן .
אכפת לו מדי.
לא מסוגל לראות בקושי של האחר,
אז הוא לא יעמוד בפיתוי וישנה דברים.
ככה אנחנו.
זו מגבלה להיות אנושיים.
והשם.
אלוקים.
אנחנו אוהבות לקרוא לו הבורא.
אבא.
אנחנו רוצות לשמוע את מידת הרחמים,
לא מידת הדין.
אבל יש לה מקום,
למידה הזו .
אלוקים.
גבורה.
שהוא מתגבר ורואה ועלבונו ועלבונינו.
ומתגבר.
ולא פועל .
ושותק.
ומסכים למציאות להתרחש.
הוא כל כך על אנושי,
שהוא מסוגל לאפשר למציאות להתרחש ,
כפי שהיא נועדה,
לאפשר לנו לעבור את הכאב והלימוד,
בלי לשנות את זה מרוב רחמים עלינו .
כזה גיבור הוא.
מסכים לראות את הדמעות של כולנו.
מסכים לנו לעבור את המצב הזה,
כי איכשהו,
כבורא עולם,
הוא יודע שמשהו מיטיב קורה פה.
תראה אבא,
יש מלא מלא הצעות ייעול עבורך
איך היום הזה אמור היה להיות,
אפשר לשוחח,
אעלה אופציות ,נבחר ביחד ;)
אבל אם נודה על האמת,
אפילו שיש לי מלא עצות לתת לך,
בכל אופן ,
יש לך רזומה של 5000 שנה פלוס של ניהול העולם,
ואני בקטע של ניהול,
לומדת ב27 שנים
לנהל את הרגשות שלי
ואת מערכות היחסים שלי ,
וזה עדיין תהליך שנמצא בחיתוליו.
המסקנה ,
היא אחת אפס לטובתך בקטע של ניהול.
ואם אם אתה יודע יותר טוב ממני ,
ואתה מסוגל לחוות את הכאב של כולנו,
יותר ממני ,
ואתה מאפשר לדבר מאוד כואב להתרחש,
ונותן בנו אמון שנגדל מזה,
אני מסכימה לעשות את החלק הקטן שלי ,
ולעבור בכאב הספציפי שנתת לי.
את הכאב של אחרים אני משאירה לך.
אתה יודע איך להתמודד איתו.
ואת הכאב שלי ,
אני אשתף אותך,
עד שארגיש יותר טוב.
יותר בטוחה.
יותר סומכת.
כל פעם מחדש…
ותודה לשרה סהלו אלבז,
שפתחה את בית מדרש רחם היום ,
עם מילים שהן פנינים מתוקות,
ביניהם הפירוש היפה
על א-ל מלא רחמים
וחודש הסליחות ההדדי .
בית מדרש רחם
הוא לגמרי טל תחיה אחרי שנה עמוסה כזו.
שרה מושייב
זה בכלל לא קשור לכמה את טובה.
את טובה פלוס פלוס וצדיקה (באמת. וואו) ואהובה בשמיים ובארץ.
זה חשבונות שמיים שאין לנו מושג בהם.
שולחת הרבה כח ופרק תהילים לשמיים עבורך.
ושואלת בזהירות, למה הורמונים ומעקב בלי טיפול? הזרעות? הפריות? כמה זמן אתם מנסים? עשיתם את כל הבדיקות? כולל זרע!!
מקווה שכן יקרה.
כרגע חודש לפני התל"מ
בכל אופן אץמסיבות שונות אצטרך לחזור לעבודה בערך 12 שבועות לאחר הלידה ולכן רוצה לצאת לחופשת לידה עכשיו כבר. כאילו להפסיק לעבוד ולהתחיל לקבל את הכסף.
משהי יודעת איך עושים את זה?
הכוונה איך מגישים בקשה כזו לביטוח לאומי?
אני לא מתכוונת לימי מחלה.
מתכוונת להתחיל לקבל דמי לידה של ביטוח לאומי
המקוריתתתקשרי לברר את הפרטים המדויקים,
אבל זה תלוי בך מתי את רוצה לצאת ופשוט מודיעה לביטוח לאומי ולמעסיק.
וסופרים שבעה שבועות אחורה.
ברור שזה לא מדע מדויק אבל
היי בנות
תחילת חודש 5, שבוע 20
מאתמול יש לי באזור ספציפי בבטן העליונה (ממש מתחת לחזה) תחושה של אזור רדום. אם נגיד אני מגרדת אז לא מרגישה את הציפורניים. קור אני מרגישה, ואם אני צובטת חזק אז מרגישה. אבל התחושה במגע עדין היא תחושה של מקום רדום.
מתחת לחזה ורק בצד ימין.
אני בכלל לא יודעת עד כמה זה קשור להריון..
מישהי מכירה את התחושה?
שמקבלת גם בזום.
מתאים לך?
@נגמרו לי השמות היקרה..?
אני חושבת שהיא עונה על הקריטריון לגמרי
מאוד מרגש ומחמם את הלב, תודה ❤
מהממת מהממת!!
מקבלת בזום
אבל זה שאני התחברתי לא אומר שגם את 🤭
מבינה שיש שם משהו
אבל נראה לי שתאלצי לחכות יום יומיים ולבדוק שוב כדי לקבל כיוון
וגם יש בדיקות לא תקינות שמופיע פס שני סתם (מנסיון)
בתמונה ששמת לא רואה כלום
זה לא אומר כלום
כשהיה צבע לרוב זה אמין ..
או הריון כימי
אבל צבע הכוונה ורוד שרואים בעין
לא כזה חצי שקוף
היי.
ב"ה ילדתי לפני כשבוע..
החלטתי לא להניק .
מישהי מכירה מחמם בקבוקים מומלץ? שתוך 1-2 דקות יכול לחמם לי את המים? שיהיה בטמפרטורה נעימה ..
תודה
אני חושבת שיש משהו לבימבה
תכתבי בגוגל
הבנתי שזה יקר ממש
למה לא להרתיח ולשמור מים רתוחים בקנקן/בקבוק גדול ייעודי, ואז פשוט להוסיף חם לפי הצורך?
אבל במחשבה נוספת
מקווה שאת מודעת לזה שבכל מצב תצטרכי לעשות את האפקט של מים רתוחים.. כלומר שרתחו בעבר והספיקו להתקרר.
כי חימום לטמפרטורה נעימה הוא לא מספיק בשביל להרוג את החיידקים שעלולים להיות בהם...
ואגב
הבן שלי בזמנו אהב רק מים פושרים.. ובכלל לא הוספנו לו חם.
רק מים רתוחים פושרים ומטרנה...
אולי זה עניין של הרגל ותצליחי גם.. לא יודעת 
בפגייה היה מחמם בקבוקים של מדלה ממש טוב.
אבל לקח לזה איזה 2 דקות כזה....
שזה די אותו זמן כמו להרתיח מיחם בעיני...
והעברתי הלאה כי היה לי מיותר..
למה לא לחפש ביד2?
מנות שרדתי יופי
מקווה שתמצאי🙏
עם התשלום?
לא תפסתי עדיין את מכבי להביא לי הפנייה
עד מתי אני יכולה? כבר עשינו קבלה במיון…
לא פתוח עכשיו מוקד של הקופה
אמרה שבגלל שכבר חנינו היא לא יכולה להוציא הפנייה
אמרה לי לבוא אחרי השיחרור למרפאה עם מכתב שחרור
ושלחה לי לינק שאומר למה מקבלים החזר
אבל לא הבנתי אם אנחנו מתחת הקטגוריות…
בקשה להחזר אחכ. בגדול אם קיבלה טיפול מציל חיים או אושפזה אמורה לקבל החזר ממכבי. גם אחרי..
אותי פעם רופה הפנה למיון באמבולנס למרות שרציתי לנהוג בעצמי ואז מדא ביקשו ממני לשלם כי לא אושפזתי אבל לא וויתרתי השגתי אישור מהרוםא שהוא זה שביקש את האמבולנס ואכן מכבי שילמו את הנסיעה בסוף
מבוגר בחיים לא היה נותן לה!!!
היא צרחה!
מסכנה שלי
צדיקה שלי
אני גם כבר בכיתי
קרה לנו גם.
ואחרי שהיא לא הצליחה כמה פעמים וקראה לאחות בכירה יותר ביקשתי להניק אותו תוך כדי כדי שיכאב לו פחות והיא לא הסכימה, אמרה שבתנוחה הזו לא יהיה לה נח ובסוף יכאב לו יותר 😑
אני גם במיון עם התינוק שלי...
בהצלחה ורפואה שלמה
בעז״ה הביתה מהר ובקלות!…
מזל שאצלי היא רגועה לפחות
לא בוכה כשלא בודקים אותה וצוחקת איתנו
מרגיע אותי קצת
בכיתי כשלקחו לה דם היא חיבקה אןתי
חיים שלי
הוא עדיין רגוע לפחות?…
הילדה בסדר גמור שמחה וחיונית יותר מכל הצוות שם יחד🥸
קיבלנו מרשם למזרק אפיפן והפנייה לאלרגולוג
בעזרת ה׳ שלא נצטרך
שלא תצטרכו את זה יותר!!
בת כמה הילדה? ואם אפשר לשאול מה גרם לה להתנפח?
אנחנו גם בברור אלרגיה עם הקטנה בת 7 חודשים לכן שואלת
ואין טריגר
היא היתה בבית איתנו ולא היה כלוםםםםם חדש
כבר פעם שלישית שזה קורה…
היינו אצל אלרגולוג כשהיתה בת פחות משנה הוא טען שזו לא אלרגיה ושזה ויראלי אבל עכשיו במיון אמרו לי ללכת לאחד אחר כי זה כנראה כן וחייב למצוא למה
בעז"ה שתצליחו להבין מה זה קורה לה, לפחות כיוון..
בהצלחה!!
עושים פה החייאה לילדה קטנה
אמא שלה מבקשת שיתפללו
יש חדש?
מה קרה לה?
פיצית בת אולי חודשיים…
ראיתי אותה כשהתשחררנו היא היתה בסדר ואמא שלה היתה רגועה יותר אז אני מניחה שיצאה מכלל סכנה
אמאלה זה היה מפחיד
כשהם נכנסו למיון היא ממש נראתה לבנה לבנה לבנה
והם אמרו משו שהיא הקיאה או משו כזה
הכניסו אותם לאיזה חדר ואחרי כמה זמן היא יצאה האמא תועקת ובוכה שיראו תהילים 🥺🥺 מסכנה…
2 אופטלגין
לסירוגין, כל 4 שעות
אחרת זה עושה כאבי בטן...
בבי"ח יגידו לך כל כמה שעות אפשר כל אחד
2 אקמול
אופטלגין טיפות
איבופן
כל שעתיים שלוש אני חושבת לקחתי את הכדור הבא.
אני תמיד מפחדת שבסוף מרוב כדורים,
הם ישפיעו עלי פחות בהמשך החיים. כי למשל פעם אקמול אחד היה משפיע עלי בקלות, היום 2 אקמול לא עוזרים ואני לוקחת דברים חזקים יותר בד"כ (לסתם כאבים, לא לידות)
חח אני אכן שוקלת הרבה הרבה יותר
גם 2 אקמול כבר לא משפיעים לגמרי, לכן חשבתי ככה.
ונכון שזה קצר טווח אבל אם אני לוקחת כל 3-4 שעות שילוב של כמה כדורים חזקים במשך כמה ימים, זה יוצא כמות נכבדת.
בכל אופן אני שמחה שזה לא משפיע, תודה!
ותודה לכל העונות!
כי אני לוקחת רק במצבי קיצון ממש אקמול
ומשפיע עלי אחד לזמן ארוך
והbmiשלי גהוה
ממש באדיקות, כי לא עומדת בהתכווצויות.
אבל זה רק לכמה ימים, ולא ראיתי שינוי בהשפעה ביום יום כשצריכה לקחת.
לא נשמע לי שמכמה ימים של שימוש מסיבי (שהוא גם נצרך מאוד) הגוף יתרגל עד כדי כך