פורום הריון ולידה (עמוד 409)

פס ברור ביום של האיחור נשמע לי אחלה

תמיד אפשר לעשות בטא כדי להיות בטוחים.

אבל ראיתי שנשים שיתפו על תוצאות בטא שלהן, והם אומרות שמופיע ml/l או רק ml...

למה אצלי זה iu? האם זה תקין? להתעלם מהאותיות באנגלית ורק המספר רלוונטי? 

גם לי הופיע ככה(בכללית)

בשעה טובה!!

אבל במצב דומה מכירה מישהו שיועצת שינה אמרה להשכיב לשינה קצרה, משהו כמו 20-30 דק' בשעות אחה"צ המאוחרות, ואז להשכיב לישון בערב כרגיל.

וזה עזר.

הלוגיקה היא שעייפות יתר פוגעת בשינה כי הגוף עמוס באדרנלין... ואז קשה להירדם והשינה פחות איכותית 

אבל לוקח לה זמן להירדם ואם תישן ב16:30 זה כבר ממש מאוחר לשנ"צ... וזה גם מורכב לאחים שלה שאני עסוקה בלהרדים אותה מיד כשהם חוזרים מהמסגרות.

או להשכיב בכל זאת אחר הצהריים לשינה קצרה.

או להקדים את השינה בלילה, ל 18:00-18:30.

הבן שלי גם בגיל הזה. בינתיים אני זורמת איתו.

היום הוא ישן בסביבות 16:30, אתמול לא ישן.

עוד מעט היא כבר לא תצטרך את השינה אחר הצהריים, אז יהיה יותר פשוט.

ומשכיבה לשנת לילה יותר לקראת 20:30

ככה היה עם הבן שלי בגיל הזה

קצת באסה שהוא לוקח את הערב אבל לטעמי בגיל הזה זה פחות מפריע לנו ההורים

לקראת גיל שנה, השינה הזאת הייתה מיוצר והשכבתי ב19:00 לשנת לילה 

כי גם הלידות שלי יחסית מאוד מהירות. אבל אני תמיד מתחילה עם פתיחה נחמדה..

השאלה כמה מהר הגיוני שייתפתח משהו אם אין בכלל פתיחה?

מעניין אותי אם הייתה מישהי שנבדקה ולא הייתה לה פתיחה בכלל ובכ"ז יילדה תוך כמה שעות (בלידה רגילה, בלי התערבות....)

אני הייתי בצהריים בלי פתיחה בכלל (גם בלי צירים)

בערב התחילו צירונים. אחרי שעה התחילו להצטופף, להיות סדירים ולהתחזק קצת אז יצאתי לבית חולים ואחרי 3 שעות ילדתי.

3 ילדים חוזרים בשתיים.

אוכלים ארוחת צהריים.

אחר כך משחקים, מציירים, הגדולה עושה שיעורי בית.

בארבע בעלי אוסף את הקטן.

כשיהיה פחות חם אולי נצא לגן שעשועים. הגדולה לפעמים הולכת לחברה.

אחר כך מסדרים.

ארוחת ערב בסביבות חמש-חמש וחצי.

אחר כך מקלחות.

אני משכיבה את הקטן בסביבות שבע

את הגדולים בסביבות שמונה.

מסך אני מאפשרת- סרט אחד ביום. מעניין את שני הגדולים.

הגדולה גם משחקת קצת בטלפון שלי.

לרוב חוזרים הביתה מיד, מידי פעם אני מביאה ארוחת ערב לפיקניק והולכים לגן שעשועים.

משחקים במשחקים שלהם, בעיקר משחקי דמיון. אני מאפשרת יצירות עד שעה 17. מקריאה סיפורים אם רוצים. ארוחת ערב ב17:30-18 ואז מקלחת ולישון ב19:30

שחוזרים בהסעה בערך ב1:30

בגדול מגיעים, שוטפים ידיים, מחליפים חוויות, עוזרים לי לערוך שולחן

בעלי מגיע בסביבות 2, אוכלים ביחד

אחר כך אני נותנת להם עד בערך 4 לשחק לבד במשחקיהם וכו

מ4 עד 6 או הולכים לגינה, או מזמינים מישהו לביקור, או מתארחים, או עושים משהו מיוחד (יום נקיון, אפיה, מוזיקה וריקודים, סרטון, שיחות טלפות לסבתות, דפי צביעה.) מה שיזרום אבל שנהיה ביחד

אחר כך מתחילה הסאגה של ארוחת ערב, מקלחות, השכבות

אחד בגן חובה

אחת בטרום

ותינוק קטן איצי בבית (חופשת לידה)

בעיקרון הם חוזרים ב16.00

כרגע לבת אין צהרון אז ב14.00

סבוב 16.00 נשנוש קטן

יש ימים שיוצאים לחוגים.

יש ימים שיוצאים לגינה

יש ימים של בית

אין מסכים למעט יום שישי

רבע לשש- מתחילים לשבת לא. ערב

18:30- מקלחות

19:00- למיטות

יש לי שלושה ב"ה, 4, 2, ושלושה חודשים וחצי

חוזרים כולנו יחד כולל בעלי בערך ב3 וחצי, בד"כ בעלי אח"כ יוצא שוב

מקבלים שלוק להתרענן, אוכלים משהו קטן

ואז יש משחקים, חוברות צביעה, דפים, מדבקות, לפעמים גם מכינים משהו ביחד

אני מאפשרת סרט אחד ביום, בערך 30-40 דק', אח"כ הם כבר משתעממים סוגרים לבד.

לפעמים הם מבקשים לראות את התמונות היומיות בגוגל תמונות🤭

סביבות 6 וחצי א. ערב, מקלחות ולמיטה.

אבל כל זה תקף עד עכשיו

עכשיו התחילה שנה חדשה וצריכים לראות איך אנחנו מהנדסים את הכל שוב 

לפעמים בדיוק כדי להתסיס אותם.

יש יום אחד שהוא עובד מהבית- ונוכח פה אחרי הצהריים

ניהלו על זה שיחה

אמרתי לו שאני לא אחראית על הקשר שלו עם הילדים

זה שלו

אבל אני גם לא יכולה לשנות להם את הלוז

או לי - גם אני מתה שהיום יסתיים כבר

עוד לא מצאנו פתרון מושלם

אהל אנחנו עובדים על זה

לפעמים חוזר בול ב7 לתת נשיקה במיטות, לפעמים מספיק אותם בא. ערב (6-6:15).

יש זמנים עמוסים שהוא מגיע כשהם כבר ישנים..

למזלינו יש לו יומיים עבודה מהבית קבוע שאז הוא ממש איתם ולפעמים אפילו סוגר מחשב בצהריים ומשלים שעות אחרי שהם הולכים לישון 

לפני 6 בכל אופן.. כן בימים האלה היא קצת אתה בעיקר גם..

אבל אולי הוא פחות פנוי בגלל שזה עבודה חדשה והיא מתאקלם עדיין מהמילואים.. מקווה שזה ישתנה בהמשך (ז"א עד המילואים הבאים שישבשו שוב 😬)

חוזרים ב16.

הם שומעים קצת שירים ונחים עם פרי.

אחרי זה מזמינים חבר / משחקים לבד / משחקים איתי

בסביבות 17:30 ארוחת ערב

18:30 מקלחת והתארגנות לשינה

משחק לבד

סיפור לפני השינה

בערך ב20:00 הולכים לישון

בחופשים כן וגם עכשיו בתקופת הסתגלות עוד יש מסכים. במהלל השנה זה יותר משחקים ולא הרבה סרטים ובערך פעמים שלוש בשבוע לחצי שעה כל פעם תלוי בגיל כמובן.

מגיעים (כל אחד בשעה אחרת בין 13:30-16:00)

אוכלים

שיעורי בית למי שיש

משחקים בחצר או בבית תלוי מזג אויר

משחקים במחשב כשמרשה לפי תור כל אחד חצי שעה.

שוב משחקים

מקלחות,ארוחת ערב ולישון מתחילה בשש וחצי שבע לרוב

בני 13-3.

הגדולים כמובן הולכים לישון מאוחר יותר ולפעמים גם אוכלים בנפרד מהקטנים.. הקטנים לרוב בשבע וחצי שמונה במיטות.

אה ופעם או פעמים בשבוע מזמינים חברים הגדולים לעיתים רחוקות ממש הולכים לחברים

עד שמגיעים הביתה כבר כמעט 14:00,

ואז משחקים עד 14:45, אוכלים עד 15:30,

משחקים שוב,

אח"כ גינה/חברים/יצירה,

ואז כבר ארוחות ערב, מקלחות וכו'.

בעלי מגיע ב19:00 ואז יש זמן אבא...

אבל הכי טבעי וזה לשנות תזונה

בלי סוכר, צבעי מאכל  , חומרים משמרים וכל התוספות למינהן

בנוסף , להפסיק מסכים ולתת לו משחקים שצריך לשבת ולבנות/להפעיל את הראש. 

שאלתי כי אנחנו היינו  די מהמתנגדים לרטלין, אבל בסוף אחרי הרבה התלבטויות, עשינו ניסיון והיה ממש ממש מוצלח. עזר מאוד בלי תופעות לווי גדולות (בעיקר חוסר תיאבון, אבל לא בעייתי מידי בעיניי) ממש מבאס שזה לא עוזר לו.

בזמנו המליצו לנו על סוג של טיפול, קונג משהו... בטח יש חכמות ממני שיידעו לתת לך פרטים.

בהצלחה!

לשחק עם מינונים וסוגים עד שמגיעים לנוסחה המתאימה לילד

וילק מתופעות הלוואי גם עוברות אחרי שימוש בתרופה במשך תקופה.

אנחנו מביאים לו לתקופה של חודש חודשיים ומעלים במינון ועדין.. או שזה לא משפיע או שהוא זומבי ואני ממש לא בעניין של לגרום לו להיות מישהו אחר.. כיאלו כן חשוב לי שיתרכז אבל לא שיהיה אפטי כשמדברים איתו..

הרופאה לא מוכנה כרגע להחליף כדור למרות שהוא איצו כבר שנה שלמה.  אלא מעוניינת שנחזור לכדור שהתחיל איתו שהוא במינון נמוך ושנבוא באמצע היום להביא לו...

אולי כדאי להחליף רופאה...

מהנסיון שלי (16 שנים עם תלמידים בעלי הפרעת קש"ר)

הכדורים הבייסיק כמו ריטלין לסוגיו וקונצרטה יש להם הכי הרבה תופעות לוואי.

יש אטנט ויש ויואנס שהם כדורים יותר מתקדמים ואני ראיתי פחות תופעות. כמובן שזה נורא אינדוידואלי ומצריך ניסוי וטעיה.

יש כדור נוסף בשם סטרטרה, הוא יקר מאוד ולא בסל הבריאות והרבה רופאים לא מכירים אותו. לתלמיד שלי שניסה הכל זה ממש עזר.

יש אופציה נוספת שחלק מהרופאים לא ככ אוהבים וזה לפתוח קפסולה (למשל ריטלין la) ולהוציא קצת מהתכולה ואז זה עדיין משפיע טוב אבל הילד פחות זומבי. קצת כמו לתת 3/4 כדור.

מה שחשוב להיות קשובים לילד ולצוות

ולעבוד עם רופא/ה נוחים וקשובים שמכירים את כל העולם הזה מקרוב ויש להם נסיון ספציפי.

טם טת רוצה שמות של רופאים, תפני אלי בפרטי.

בהצלחה רבה!!

אבל עם האטנט ממש מרוצים!

יש לו פחות תופעות לוואי

וגם אפשר לחצות אותו- הבת שלי קיבלה חצי כדור ועלינו ל3/4 וזה בסדר גמור@

אנחנו מרוצים ב"ה מריכוזית קולג'.

אפשר לקנות בסופר פארם.

וממש מזדהה איתך❤️

גם אני רואה שיש ילדים ששום ריטלין לא מתאים / לא עוזר,

ניסינו גם את הסוגים הכי יקרים ואת כל המינונים ושילובים ושום דבר לא התאים.

שדיברה על זה שהפרעת קשב היא בעצם הפרעת חרדה

האמת, עשתה לי סדר בראש ממש

בעלי סובל מזה וזה ממש עזר לי להבין אותו כי סבלתי מסטרס וחרדה מתמשכים תקופה ובאמת הרגשתי כאילו יש לי קשב וריכוז גם

לא יודעת להמליץ על תוספים אבל אני הייתי הולכת בכיוון של הפחתת חרדה. פעילות גופנית אינטנסיבית, פחות מסך, אוכל לא מתועש ותוספים - תתייעצי.

בהצלחה!

ממש מעניין אותי לראות

כי אצלנו אני עם הפרעת קשב אבל ממש לא חרדתית...

ההפרעה מלווה הרבה פעמים בתופעות שונות כמו ליקויי למידה, חרדה ועוד אבל לא אצל כולם באותו האופן.

ובכל זאת כדאי לדעת שלפעמים חרדות גורמות להתנהגות שנראית בדיוק כמו הפרעת קשב קלאסית, למרות שאין הפרעת קשב אלא רק חרדות. מניסיון אישי.

למקרה כזה לא יעזור ריטלין, כי אין מחסור בדופאמין...

מה שהכי עזר להם זה שינוי תזונתי וספורט.

היינו שולחים תלמידים בתחילת יום עם סייע לריצת בוקר ארוכה והיו חוזרים הרבה יותר מרוכזים.

ובגלל שהיה שיתוף פעולה מצד ההורים עם שינוי תזונתי ממש ראינו הבדל

מניחה שאת עייפה מאד אם יש 2 תינוקות בבית

תנסי לדאוג לישון יותר ואז תבדקי אם הכאב ממשיך או עובר.

אם ממשיך- אורתופד ואז פיזיותרפיה.

יש לי כאבים כאלו מידי פעם.

שמתי לב שבזמנים שהקפדתי לקחת מגנזיום, הכאבים עברו או פחתו מאוד.

ממש אחרי הלידה כאב לי המון, מניחה שזה היה הורמונלי.

גם עכשיו כואב לי לפעמים, יש לי גם כאבים בברכיים, מה שלא היה לי כל ההריון

תוהה אם זה קשור להורמונים של ההתקן 🤔

פשוט עד עכשיו הייתי בבית ופחות הפריע, עכשיו שאני עובדת זה יותר קשה עם הכאב

כן חשבתי על מגנזיום אבל יש לי קיבה מאוד מאוד רגישה מפחדת לקחת ואז לסבול.

אולי קשור להתקן? לא חושבת מה הקשר?

וזה לא קשור לעייפות 

נגיד - כמות גדולה של חדפ שאני יודעת שהיא משתמשת. זה ממש שימח אותה בפסח האחרון. לפני שבועיים נפגשנו והיא עוד בירכה אותי על זה ונשאר לה

פיג'מה

מצעים

חומרי ניקיון יקרים שהיא לא תקנה לעצמה

כלי הגשה למינהם (בהנחה שהם לא סובלים מעומס בארונות המטבח)

אפשר מפה, חבקים, כוסות יפים וכו לשולחן החג

אפשר אביזר אלקטרוני לבית שיקל עליהם

אפשר ארוחה במסעדה שווה וכאלה

חושבת ממש ממש שכדאי לך לעשות קורס הכנה ללידה שתומך דווקא בלא לקחת אפידורל מלכתחילה

אפשר לעשות את זה. ולצאת בחוויה הכי עוצמתית שמחה ומתרגשת שיש מבטיחה לך!!!

אולי עדיף קודם שתעשי עיבוד לידה.

ואז תלכי לקורס שנותן שיטות להתמודדות עם הכאב.

תלמדי למה הוא טוב איך את יכולה להתחבר אליו.

יכול להיות שזה נשמע לך הזוי אבל תחשבי רגע על משמעויות של המילה ציר- זה לא רק הדבר הכואב הזה.

ציר זה שליח. הוא שליח להביא אלייך את האוצר שלך בצורה שמחברת אותך אליו.

ציר הוא פותח כמו ציר של דלת הוא מאפשר פתיחה.

ואני אישית שמתמקדת בזה מצליחה לפתוח את הנפש שלי לקבלת עוד נשמה. מרגישה ממש שותפה במשמעות בבריאת העולם אני מביאה חיים זה רגעים קדושים ממש.

ציר זה גם תרכיז,כמו ציר של מרק או עוף וזה בעיני מסמל את הקדושה של הרגעים האלה שבם תמצית החיים גם מבחינתי וגם מבחינת הילד שלי שנולד עכשיו מנצלת את הצרחות (כן אני צורחת. והכי מאפקת שיש ביומיום) לזעוק על הילד הזה שיהיו לו חיים טובים קרובים לה' וכו.

מנצלת גם לזעוק על הגאולה שממש נמשלה לחבלי לידה.

יש לי עוד המון

אבל קורס מתאים פשוט ילמד אותך

ואפילו ספרים

אוהבת את של דפנה חסדאי

לא זוכקת את שמו שמסביר ממש את כל המהות ונותן חיבור רוחני לכל חלק.

אצלי זה השיא. ללדת עם אפידורל מבחינתי זה פספוס של החוייה הלא נורמלית הזו.

עושה על עצמי עבודה מה טוב בו😃

כרגע לא אספיק את כל מה שכתבת..

כרגע צריכה טיפים ..

לידה אחרונה הגעתי בריפיון ושמחה ואפילו שכאב לי הצירים באופן בלתי נסבל ויתרתי על האפידורל כי הייתי בפתיחה 9 ולא הצלחתי לשבת אז אמרתי למיילדת עזבי בואי נסיים עם וזהו..

ואז בלחיצות האחרונות. זה היה מעבר למה שדמיינתי. אני קטנת גוף (אןלי זה קשור) אבל הכאבים האלה היו מזוויעים. והיו לי 2 מיילדות מתוקות וכולן כל כך ריחמו עלי ועטפו אותי. אבל הכאב. הכאב של הצירי לחץ והיציאה עצמה גמרו עלי. שעתיים אחכ בעלי לא הצליח לתקשר איתי המלים היחידות שיצאו לי מהפה זה *אני בטראומה של החיים* והמיילדת אומרת לי "לא ממי את לא. מה פתאם. את גיבורה" מנסה לעודד. אחרי שעתיים התחילו לי גם התקפי חרדה (יש לי כאלה כבר שנים) אבל זה קורה ממש לעתים רחוקות כבר. קיצר. כולם גם אחכ עטפו ועודדו. ולאט לאט שכחתי את העוצמה. אבל הרשימו נשאר ואני עדיין בהלם מוחלט ממה שעברתי. אני זוכרת שאמרתי לחמותי שאני עם ילדים סיימתי. אני לא בטוחה שכל מה שכתבת נכון לכל אישה. וגם אצל כל אישה עוצמת הכאב משתנה.

לא כולן באיי ורואות בזה משהו מדהים. אני רואה בזה משהו כואב וכרגע אין לי זמן לשנות גישה ולעבור איזה עיבוד לידה לצערי

תודה בכל מקרה

הייתי ממש מנסה לקבועעם מישהי מקסימום רק תרוויחי.

האמת שכנל על קורס לחפש מישהי שתדבר איתך בפרטי ותשנה לך את ההתיחסות לזה זה שווה מבחינתי גם בשבוע 40

אבל איך שאת רוצה😘

נשמע שהטראומה מאז לא נותנת לך להשתחרר בלידות הבאות

כדאי ממש לנסות לעבד את זה ולהתכונן ללידה ממקום נקי

האמת לא נראה לי שתהיה פעם הבאה.  

אבל אולי עדיף לעשות שאוכל לעזור לבנות שלי. ולא אהיה כמו אמא שלי בסטרס בעצמה.   

שתיפגשו אפילו פגישה אחת- מה שתספיקי לפני הלידה

אם את רוצה תפני אליי בפרטי יש לי מספר

לדעתי שווה לך להשקיע בזה

נפגשנו פיזית פעם אחת בלבד

וזה עדיין עזר לי מאד להרגע ולסדר את המחשבות בראש.

אל תפסלי את הרעיון.

עיבוד לידה – פרי בטן

אני נזכרת שהדולה שליוותה אותי באחת הלידות עשתה לי ממש כמה ימים קודם כי הייתי בסטרס איום...

וזה אכן עזר לי. הלידה אבל לא היתה טראומטית כי הספקתי לקחת אפידורל לפני הכאבי תופת. הבלתי נסבלים. דווקא היה נחמד ורגוע

אבל לא יודעת. לא היה לי טוב בנשמה בלידה הזאת. ובסוף לקח זמן והגיע רופא כי היו האטות בדופק וההחלמה היתה לא משהו. בלשון המעטה. לא יודעת כבר מה נכון לי . מה טוב.

מתפללת לקדוש ברוך הוא שיושיע אותי.  

הדולה היתה אחלה ומיוחדת. אבל לא מתאים לי שמישהי זרה תהיה איתי ותלווה אותי ברגעים האלה. לא יודעת. לא היה לי טוב עם זה. 

אם זה לא מתאים לך...

אבל לפני הלידה להתכונן נפשית לדעתי כדאי לך ממש!!!!

רוצה להגיד משו על טבעי ויפה - לידה היא דבר טבעי, תהליך מדהים, נס ופלא ממש, אבל יפה היא לא

לרוב גם לא חלומית בקטע הטכני

לידה היא תהליך כואב ומסכן חיים לאישה, נקודה. אבל צריך לעבור אותו כדי שילדים יגיעו לעולם. זו הנחת היסוד שלי, ואני מסתייגת ממי שמוכרת חוויה עם בום על קולי להמוניות

חוויה טובה או לא לדעתי לא קשורה בכאב שתחווי, ובאורך הלידה בהכרח, אלא בהכנה המנטלית שתעשי בדרך אליה.

אמנם לא ילדתי הרבה ילדים, אבל מנסיון של אמא שלי שילדה לא מעט  (שהיא אגב מלווה גרועה, השם ישמור אותה)  קיבלתי עצת זהב - זה כאב זמני שהוא חלק מהתהליך. תיכנסי לזה בראש שאת פה לכמה שעות וזהו. לא חלומי, לא יפה, לא מדהים. זמני.

התינוק מדהים, זה כן

התחושה שאת אחרי - כנל

עם העצה הזו הלכתי ללדת פעמיים בלי אפידורל ולי זה עבד

בדרך ללידה יש דברים שיכולים להקל כמו אםידורל, מיילדת טובה,נשימות, אלחוש/ גז צחוק, הכנה נפשית ומנטלית טובה, תנועתיות, מוזיקה, לא יודעת.. כל אחת ומה שטוב לה. אבל לידה היא תהליך מורכב

מתוך 2 הלידות שאחת ואקום עם האטות דופק וחתך יזום  ואחת בזק, הראשונה זכורה לי כפחות טראומטית.

זה דבר לא פשוט לכל אישה

לא יעזור כל הסיפורים... גם שהלידה קלה היא כואבת נורא מה לעשות

זאת חוויה כואבת

אבל הנה תראי עטפו עודדו אותך וזה אמור לעזור.

מה שהכי חשוב לצאת בריאה ושלימה עם תינוק בריא, ועל זה להתפלל המון וגם שהלידה תעבור בקלות כמובן

הכאב עובר כמה שקל להגיד . זאת החוויה של הלידה . יש כאלה שמצליחות בתוך הכאב לראות עוצמה וזה ענק בעייני אבל זה עבודה 

אני לפני כל לידה ממש ממש מפחדת. כל פעם יותר כי מתווספים פחדים נוספים שקרו הלידות הקודמות...

מה שעוזר לי זה ממש לא לשקוע בפחדים, לנסות הסחות דעת ולהתפלל על זה הרבה. לדמיין בראש בדיוק איזו לידה אני רוצה, את כל המהלך, לחשוב ולהתפלל דברים מדוייקים שאני רוצה בלידה. בלידה האחרונה פשוט הרגשתי שכל מה שקיויתי והתפללתי קרה בדיוק ב"ה.

כל פעם שאת מפחדת תחשבי שזה כמה שעות קשות והתוצאה ממש שווה את זה.

ותזכרי שאת ממש לא היחידה, לא כולן אוהבות ללדת

לידה מאד קשה, והיה לי ממש טראומה מהלידה הראשונה, פחדתי ככ מימה שהיה, ושאני לא רוצה שזה יקרה לי שוב. 

לא הייתי מרוצה מכל ההתנהלות מהבית חולים שילדתי, רק אהבתי את המחלקה אחר כך. 

בהריון השני שיטפתי את הרופאת נשים שלי, אמרתי לה שמאד אהבתי שם את מחלקת היולדות אבל הלידה עצמה הייתה זוועתית, היא נתנה לי באותו בית חולים מספר של משהיא שעושה פרוייקט מיוחד, שעוטפת את היולדת, הייתי מאד סקפטית בהתחלה, התקשרתי וקבעתי פגישה באותו בית חולים שילדתי בפעם הראשונה (משוגעת אני כן) חשוב לי לציין שהייתי ממש בשבוע מתקדם שבוע 37 עם אני לא טועה . בקיצור קבעתי איתה פגישה דיברנו, והיא אמרה לי לשתף אותה בכל מה שקרה בלידה( ניראלי שזה היה גם סוג של עיבוד לידה, בכיתי כמו ילדה קטנה ) והיא רשמה את כל מה שאמרתי, ונתנה לי דף למלא מה חשוב לי שיהיה בלידה הבאה שלי, סיימנתי את כל מה שהיה חשוב לי. בקיצור רב, בלידה עצמה הייתי רשומה להם במערכת, המיילדת (המדהימה שלייי) קראה את כל מה שחוויתי ומה חשוב לי, והיא פשוט הייתה סופר מדהימה וסופר רגישה, ששינתה לי את כל חווית הלידה לגמרי!!! אולי כדי לך לנסות להתייעץ עם הבית חולים שבו את רוצה ללדת אולי יש גם שם פרוייקט כזה, . שתיהיה לידה קלה, ביידים מלאות ובריאות איתנה . 

הרבה הכנה של חיזוק של עצמך, של הבנה שאת מסוגלת לעמוד בזה לגמרייי!!

 יש כל כך הרבה הקלה פיזית כשאת רגועה יותר.

אצלי הייתה לידה אחת ממש כמו שאת מתארת, קצרה אבל כואבת כל כך חוסר אונים מוחלט.

ואחרי הרבה הכנה

היה לי כל כך הלם לגלות בלידה הבאה

כמה הקלה פיזית יש רק מכח המחשבות.

בשילוב עם תנועה  נכונה ונשימות נכונות

חווית הכאב מופחתת כל כך.

כואב אבל עוצמתי ושלו וראפשרי כל כך. ואחר כך התחושה כל כך מעצימה ומדהימה.

ממליצה ממש על הכנה טובה! פיזית ונפשית!

אין לי רעיון אבל מי...

;)

נשמע שאת לא אוהבת משו מדי רוחני מעופף, או שאני טועה?

שמעתי פעם הרצאה של אורה קושיצקי שהיא ממש לא מעופפת כזאת אבל כן מדברת על משמעות ההכנה המנטלית וכו' אז שווה לבדוק איתה.

גם ענת גורביץ בעיניי אולי תאהבי.

ובעיקר תחליטי עם עצמך

שאת רוצה לחוות לידה טובה, רוצה להתמודד בטוב עם הכאב,

אל תכנסי למקום הזה שקל להכנס אליו שאת לא כזאתי וכו'..

מוזינת לפרטי ואכתוב לך... אחת של דולה שעושה גם עיבוד לידה וגם הכנה. ואחת של מיילדת..שעושה קורס הכנה גם אינטרנטי .

אם רלוונטי בשמחה

אחד לאחד מה שהיה לי..

אחרי שקראתי הרבה חומרים של אורית לייזרסון וכאלה

היה לי טוב זום לש שעתיים עם תיצור נמדר

שקיבלתי עליו החזר במלואו מהדסה

דבר שני חשוב לי ממש להגיד שלידה יכולה להיות דבר טוב, מעצים, אוהב ושמח גם תוך כדי הצירים.

בתור אחת שעברה לידה ראשונה טראומטית ביותר ארוכה, וממש לא חיובית. אחר כך פשוט נשבעתי לעצמי שאני לא מוכנה ללדת ככה שוב. התחלתי ללמוד על זה והגעתי לקורסים מדהימים. הבנתי שהפחד והלחץ הם מגבירים כאב ואם מסירים אותם וזורמים עם גלי הכאב לידה אפילו יכולה לא לכאוב בכלל. באמת.

ב"ה זכיתי אחר כך למספר לידות מהממות וטובות.

ממליצה ממש על קורסים שיוצרים תודעה שונה ביחס ללידה. כמו לידה מתוך עונג של אורית לייזרסון, הנוסחה ללידה אוהבת ומהנה.

שינוי תודעה ביחס לעצמי, לפחד, וללידה זה גורם מספר אחד ללידה טובה יותר. ממש ממליצה לעבוד עם קורס הכנה ללידה טוב.

מכירה נשים שגם בלידה 8 לקחו קורס כזה ופתאום הלידה היתה חוויה שונה לגמרי.

לק"י

נראה לי שאני מלידה ללידה מפחדת יותר, והלידות שלי כנראה סבירות. אבל עדיין זה כואב, וצירי לחץ זה סיוט בשבילי.

כך שאת לא לבד....

🫂

אז הלידה השלישית שלי הייתה בזירוז, שהתעקשתי קודם לקבל אפידורל ולוודא שעובד - ורק לאחר מכן את הפיטוצין.

היה חלומי!

לא הרגשתי כאב בכלל רוב הזמן. כשהתחיל טיפ טיפה כאב - כמו ממש סימנים מקדימים של מחזור, אפילו לא כאבי המחזור עצמו - בדקו אותי וראו כבר את הראש...

שתי לחיצות - שלא כאבו בכלל, רק קצת הרגשה שצריך ללחוץ - והמתוקה היתה בחוץ!

האמת, ממש הרגשתי שהרוגע שהגיע מהאפידורל - פשוט הרפה לי את השרירים ועזר לי ללחוץ בצורה הרבה יותר אפקטיבית ולא מכווצת, בלידות הקודמות - השלב של הלחיצות היה הרבה יותר ארוך - משהו כמו 10 דקות, ואוהה כמה שכאב!

מה אני אגיד לך - הלידה הזאת כאבה הרבה פחות מההכנסה של האינפוזיה (שלא היתה משהו מיוחד, כן? סתם הכנסה רגילה)

במשך כל הלידה פטפטתי עם סטודנטית חמודה שהיתה שם, היה ממש נחמד. הייתי בשוק כשנגמר בלי שהרגשתי.

ואני הייתי רגועה ומשוחררת, והרגשתי כל כך הרבה יותר טוב וכל כך הרבה יותר חזקה אחרי - מאשר אחרי הלידות הקודמות - כי פשוט לא היו כאבים שהחלישו אותי.

היה חלומי ממש. מאחלת לעצמי שוב בלידה הקרובה.

אני אישית - במצבך - הייתי בהחלט שוקלת פשוט לבקש ללדת בזירוז לאחר אפידורל, ככה תספיקי אותו...

בלי לחכות לצירים.

האמת, לא זירזו אותי כי היה משהו קריטי, השאירו לשיקולי את ההחלטה האם לזרז או לא, ובחרתי לזרז הרבה בגלל הסיבה הזאת.

מדגישה - לבדוק שהאפידורל עובד, גם הלידה השניה שלי היתה בזירוז ונתנו לי אפידורל קודם, אבל לא הכניסו אותו טוב מסתבר, אז לא השפיע בכלל. כאב אפילו יותר מהלידה הראשונה. ועד שהם הבינו מה הבעיה - כבר הייתי בלחיצות...

יתכן מאוד שלידה בזירוז תהיה ארוכה יותר, אני אישית מעדיפה לידה ארוכה מאשר כואבת. מה גם, שאם את לא כאובה - אולי גם תצליחי לנמנם...

(אם כי לי אישית היתה לידה ממש קצרצרה - אבל זה הגיע אחרי כמה חודשים של צירים ופתיחה חלקית ומחיקה חלקית וצוואר רך... סבלתי בהריון מה שלא סבלתי בלידה, כל החודשים האלה הצירים ממש כאבו - אם כי ברור שזה לא הצירים של הלחיצות וממש לפני)
 

מאחלת לך, יקרה, שתהיה לך לידה קלה ומהירה, בלי כאבים, שתסתיים בבריאות מלאה לשניכם ובידיים מלאות, והתאוששות מהירה!

שהלידה הזאת תפצה אותך ותרפא אותך מהקודמות, ושלא תחווי עוד צער וכאב!

באתי לביקורת לבית חולים  בשבוע 41..

הרופא בודק פתיחה אומר לי 4 וחצי.

ולא הרגשתי צירים.

הכניסו אותי לחדר לידה וישר ביקשתי אפידורל..

אמרתי להם שכואב לי והיה נראה שיש צירים במוניטור אבל תכלס בקושי הרגשתי משהו חוץ מכאבי מחזור.

אחכ בהמשך הוסיפו פיטוצין ופקעו מים וישר ילדתי.

אפשר לעשות דבר כזה בלי שתהיה פתיחה?

לא ידעתי...

נשמע שזה יהיה לי הכי טוב ..

כבר כמה חודשים...

אלוקים פיצה אותי בלידה על הריון ממש קשה.

אבל עקרונית - למה שאי אפשר יהיה לתת אפידורל לפני פיטוצין?

ופיטוצין - כן משתמשים כשצריך לגרום ללידה גם מפתיחה 0, בהחלט. לאמא שלי קרה בהריון עודף מוגזם (רק שעקרונית היא נגד פיטוצין, אז היא לא ניסתה את הטריק הנ"ל)

רק בבתי חולים

ואז לשאול מה ההנחיה הרפואית להמשך.

לי אמרו להגיע יום כן יום לא בגלל גודל העובר וריבוי מים.

אז יצא שהייתי שם ב40+1, 40+3, 40+5, 41+0 ואז ילדתי... 

ולא ללכת מיד בתחילת השבוע ה40.

אברר על מרכזי בריאות האישה, תודה רבה!

לא מומלץ לחכות לפעמיים רואים מיעוט מי שפיר או צירים לא תקינים לא כדאי לזלזל 

לכי בשעות הבוקר המוקדמות זה רץ ואת תוך שעתיים מקסימום בחוץ 

לידה קלה בידים מלאות ולב שמח !!!

שאם אני לא יולדת עד התאריך ללכת בתאריך

כבר חשבתי שאפשר לחכות ואז ראיתי את תגובותיכן. אבל כבר היה מאוחר ללכת היום אז אלך מחר בע"ה. דווקא מחר זה לחוץ לי עם עוד דברים אבל הלחצתן אותי שעדיף ללכת...

תודה רבה!

תמיד אמורים להיות שני קוים.

פשוט בזמן הביוץ קו התוצאה חזק יותר מקו הבקרה. ובשאר החודש קו התוצאה חלש יותר...

תודההה

הריון ראשון - שליה קדמית - שבוע 22

הריון שני - שליה אחורית - שבוע 14

אם חם לו מורידה לגופיה

ואם קר מוסיפה שמיכה

בלילה כשיש מזגן דולק ברצף אז גופיה ארוכה, אוברול וגרביים, ושמיכה חמה כמובן

ואם יצא שלילי כנראה מדובר באיחור קיצוני בעקבות לחץ נפשי/חולי/חוסר שינה/תת תזונה

אני יודעת שזה ברור ויותר קשה ליישם, אבל תנסי להרפות, אל תחשבי על מתי יגיע הריון,

תחיי רגיל, תדאגי לעצמך, תאכלי טוב, תשני טוב, תעשי דברים שעושים לך טוב

ובעזרת ה' זה יגיע יותר מהר ממה שציפית

אבל לחץ עלול לעכב ביוץ או למנוע קליטה, זה מה שהיה אצלי

בדיקות ביוץ ובדיקות הריון- הרפתי ונתתי לזמן לעשות את שלו

הפסקתי להתעסק בזה, הפסקתי לחשוב על זה

תמיד שצצה המחשבה שאולי נקלטתי- ישר הסחתי את דעתי שאתעסק במשהו אחר

ובאמת נקלטתי אחרי זה, חודש אחרי כמה חודשים שהייתי לחוצה לזה

מקווה בע"ה שזה אותו סיפור כמו שלך, וזה רק עניין של להרפות

אני גם עכשו עוברת שיבושים עם המחזור ואמרו לי שכדאי לקבוע תור לרופאה.

עם רופא...

רפידות הנקה כמובן עוזר

וכן מחליפים יותר מצעים כי לא תמיד מספיקה לשים את הבד ובכללי אין מה לעשות מתלכלך יותר. תחליפי רק סדין 

נראה לי יותר מטפטף עלי מאשר על המיטה.

ואם מתלכלך קצת, אני משאירה ככה.

מחליפה רק כשמתלכלך רציני.

גם אצלי קטן בשבוע וחצי, עד שבועיים זה תקין לגמרי... ואצלך זה קטן רק בכמה ימים

לגבי היקף הראש נשמע בסדר, זו רק הערכה וכמו שאמרו עד שבועיים לא מדאיג

לגבי זה שלא הסבירה, כתבת שהיא טכנאית, שה לא תפקידה.. התוצאות מגיעות לרופא שלך והוא יכול להסביר במידה ויש שאלות

יחד עם זאת, לאנעים ההתנהגות האנטיפתית, תמיד נחמד יותר לפגוש בנותני שירות חמים יותר 

אני תמיד כששאלתי

הטככנאית עזה התפתלה עם עצמה ולא ידעה ממש מה לומר

היה בולט שהיא לא רוצה להגיד 

כשלי לא היה דופק ראיתי שהיא עושה פרצוף

אבל היא לא הוציאה מילה אפילו ששאלתי

רק אמרה לי להיכנס לרופאה

א"ס הערכת משקל הוא בד"כ די בקטנה. לא מתעמקים יותר מדי בעיקר מודדים את הדברים העיקריים ומתןך זה מעריכים משקל.

הור לא בא לומר אם תקין או לא

ובגלל זה גם הוא נעשה עם טכנאית בלבד

לגבי תמונות בד"כ כן הדפיסוו לי אבל תכלס זה סתם היה על הדרך

סרטון בחיים לא קיבלתי

לא נעים שהיא לא היתה נחמדה, די מבאס,  אבל סה"כ אין מה להתלונן היא מילאה את התפקיד של הבדיקה שזה הערכת משקל

בעקרון מידע יותר מקיף מקבלים בסקירות, זה הפורמט....

אני כשהיה יחס לא נעים מטכנאית 

(ביקשה מבעלי לחכות מחוץ לווילון בצורה מאוד לא נעימה)

התלוננתי אצל המנהלת של המרפאה

התפקיד שלה הוא לצלם, בלי חוות דעת רפואית. 

ד״ר רונית גלעד.

מדהימה מדהימה מדהימה. אנושית ברמות ומקצועית מאוד.

מקבלת בימי שני בבוקר במרפאה בירושלים בסיטי קורט (5 דק הליכה גג מהתחנה המרכזית)

קשה לי לחשוב על לנסוע עם הפיצקי באוטובוסים לירושלים ואז חדשות שוב את הנסיעה בשביל הביקורת

אני גם מחפשת המלצה כללית על רופאת נשים בבית שמש, לאו דווקא בשביל התוא הזה של ההתקן.

עברנו דירה מעיר אחרת ואין לי מושג מה הולך פה מבחינת רופאי נשים

אישית לא הייתי נוסעת לתור הזה עם הפיצקי… לתורים רגילים כן, אבל ההתקנה עצמה אורכת כמה דקות, בהן אין סיכוי שתוכלי לגשת אליו אם הוא בוכה וכו, וכן זה כואב לחלק מהנשים… לפעמים כואב מאוד.

אם יש לך סידור אחר בשבילו לזמן הזה (ומומלץ גם לשעתיים או יותר אחרי, שתהיה לך התאוששות) אז כדאי ממש!

אם כבר התקנת בעבר התקן ואת מכירה את עצמך שלא כואב לך זה עניין אחר…

ממש ממש לשיקולך