לפני כחודש (🙈😱) הילדונת בת השלוש קשקשה בטוש על הקרקפת של התינוקת (בין השאר... זה היה בליל שבת, ולכן לא מיד לקחנו לה את הטוש) - ועדיין רואים את הקשקוש, הוא לא דהה בכלל...
אני מפחדת לנקות את זה בגלל המרפס, אבל פתאופ מתלבטת אם זה לא מסוכן שזה יישאר לה על הראש (אולי אפילו לתמיד...) כי הרי מדובר בחומר לא בריא לגוף, בסופו של דבר.
מה אתן אומרות?
איזה רעיונות יש לה.. שתהיה בריאה
מקווה שהצלחת להתגבר על הבעיה.
הרבה כוחות והצלחה גדולה.
😍
מתואמתאנחנו כמובן כבר רגילים לזה שהיא מקשקשת על כל מיני דברים, וגם רגילים שהיא משאירה "מזכרות" (בדמות שריטות) על גופה של אחותה התינוקת - אבל זה באמת היה שילוב מנצח
ואם כבר, אז פנינה שלה מאתמול (אחרי שהיא הספיקה בחטף לשרוט את התינוקת, ושאלנו אותה למה היא עשתה זאת):
"אני אוהבת ללטף ולְשָׂרֵט אותה!"
היא לא בוחלת באף אמצעי כדי להפגין את אהבתה לאחותה הקטנה...
לק"י
והיתה עושה את זה גם כשהיה קטן יותר.
המזל שהוא יחסית גדול, והיא יותר קטנטונת.
ואני אוהבת את ההסברים שלהם😅
כמו שהבן שלי לא רוצה להתקלח, ואני שואלת אותו אם הוא רוצה להיות מלוכלך או נקי?
והוא עונה לי שמלוכלך🤣
בערך בגיל הזה היא היתה מציירת בכל מקום אפשרי. כל יום הייתי מגלה איזה בלון או פרח בקיר אחר בבית. עשיתי משהו שאולי היום לא הייתי עושה כבר..הגדרתי לה שהקיר שצמוד למיטה שלה, עד גובה מטר בערך, זה המקום שלה לציורי קיר. אך ורק שם...והיא אכן מילאה אותו בחדווה רבה. כנראה שהיה לה צורך אמיתי בציור במרחב.
כשזה התמלא לגמאי, צבענו ואח"כ מילאה שוב. בפעם השלישית כבר בקושי ציירה, כנראה שהצורך הזה בא על סיפוקו...
מתואמתלא מימשתי אותו אף פעם (בין השאר כי אין לנו מיקומים קבועים לנצח נצחים של המיטות), אבל הוא בהחלט יכול להועיל במקרים מסוימים.
אצלה נראה לי שזה לא יעזור... כי הרצון לקשקש על דברים כמו אחותה הקטנה נובע מצורך אחר,לא מהצורך לצייר דווקא. (היא דווקא יודעת לדקלם מצוין שמציירים רק על הדף ואם יש לה היא באמת תצייר עליו בשמחה...)
יש לו שיער בלונדיני ממש בהיר, אבל סביב הקודקוד שלו יש לו אזור עם שער שחור.
אמא שלי טוענת שכשהוא היה ממש פצפון מישהו הלביש לו כובע שהיה לו כתם של דיו שלכלך אותו שם, ומאז זה לא ירד עד היום (הוא כבר בן 30...).
אבל לי זה נשמע יותר שזה משהו מעניין בגנטיקה שלו...
מזל שהוא בן ויש לו מעל כיפה🤭
(בכל מקרה זה לא הקשה עליו בשידוכים... ב"ה הוא מצא אישה מהממת, שניהם זכו אחד בשני @לפניו ברננה!❤️)
האמת שהוא לא גילה לי עד שכבר היה מאוחר מדי 🤭🤭🤭
אמהלהאצלה השיער יכסה את זה (וכבר מתחיל לכסות), ובע"ה גם המטפחת
מקווה שזה באמת לא מסוכן...
אפונהאצלי שני הקטנים באותם גילאים כמו אצלך...
השבוע הבחורצ'יק צייר על הבגדים של הקטנה בטוש לאיפור פנים.
כשגיליתי הוא הצטדק: "זה לא היה בכוונה!"
ולא על הפנים?... 😅
טוב, אם זה היה על הפנים כבר מזמן הייתי מנקה לה...
(אתמול קרצפתי את הידיים של הילדונת מ"כפפות" עשויות גואש שהיא הכינה לעצמה🤦♀️ ועדיין נשארו שאריות...)
קרה אצלנו הרבההההה
אבל אני משתדלת להסביר כמה שאפשר שלא בריא...
זה לא נועד לעור, וכשהייצי קטנה אאני זוכרת שאמרו לי שמסרטן אבל לא יודעת אם אמין.. מתפללת שלא...
מתואמת אני נזכרת שכם לנו קרה מקרה דומה
לא זוכרת איך הסתיים🤭
איך זה עובד ? אין לחץ פתאום לגלות הריון?
או שאתן מחכות לווסת ואז מונעות( אני יודעת שיש ביוץ לפני) ?
כשאני בלי מניעה, אני לוקחת בחשבון שיכול להיות הריון. גם אם בפעמים קודמות ההנקה מנעה.
כשהייתי צריכה למנוע, אחרי קיסרי, השתמשתי באמצעי מניעה למרות שבפועל ההנקה מנעה.
זה משתנה מאישה לאישה, ולכן רק אחרי רצף של כמה לידות והנקות, את יכולה לדעת.
מישהי שבכל הנקה מקבלת וסת פעם ראשונה אחרי שנה, די יכולה לסמוך על זה.. (כמובן, שאם היא רוצה להיות בטוחה במאה אחוז, כדאי להוסיף מניעה)
אחרי הלידה הראשונה עם הנקה חלקית "סמכתי" על זה
כי באמת הינו מוכנים לצפופים וגם חששתי ממניעה
ובדקתי מדי פעם (בסוף כן הגיעה ווסת קודם אז הייתי מוכנה לזה
דווקא בלידות אח"כ כשכבר היה לי יותר וודאות לגבי זה מנעתי גם עם אמצעים אמינים כי לא הייתי מוכנה עדיין
או קליטת הריון
תוך כדי הנקה
של אחרי הלידה
אבל יש הרבה סיפורים של נשים שנקלטות בלי ווסת בהנקה
או שיש ביוץ או שאין
מה שכן אולי בגלל ההנקה אז הרירית לא מתעבה מספיק.. אולי זה העניין
ואז פחות סיכוי להיקלט
כי אני יודעת שאין מצב לבייץ בתנאים שלי בחצי שנה הראשונה לפחות.
וגם אחר כך, אני עוקבת אחרי הביוץ
כשמזהה את הביוץ הראשון יש לי שבועיים להתכונן לווסת.
אז אני משתמשת באמצעי מניעה ביעילות נמוכה (דיאפרגמה ללא קוטל זרע) וכשחוזרת לבייץ מוסיפה קוטל.
בלי מניעה, ולכן לוקחת גלולות (גם איתן כבר הספקתי להיכנס להריון, ב"ה)
ועדיין לדעתי זה כן מונע באחוזים מסויימים, ולכן אם את רוצה למנוע אבל לא מאוד קריטי אפשר לסמוך על זה...
אבל לקחת בחשבון שהכל אפשרי.
אם את רוצה יותר וודאות כדאי לצרף לזה עוד אמצעי מניעה.
על הנקה כמניעה
אני מכירה את הגוף שלי על פי הסימנים של כל המחזור החודשי הגופניים והנפשיים ולפי זה יודעת מתי כבר אין מצב להיקלט
וזה כל עוד יש ווסת כל חודש לאחר לידה בעיני זה עדיף על פני אל-ווסת בהנקה ואז באמת קשה יותר למנוע באופן טבעי
כלומר ידעתי שמתישהו הביוץ (ובעיקבותיו המחזור) אמור לחזור,
ידעתי שזה קורה אצלי בד''כ באזור גיל שנה,
מכירה את ענייני ההפרשות בשיטת המודעות לפוריות,
אבל כשהייתי במצב הזה לקחתי בחשבון שיכלה להיות לי טעות והריון נוסף יכול היה להפתיע.
גם כשהייתי אחרי קיסרי הסתמכתי על הנל והיה בסדר ב''ה
ואני לא מפסיקה להקיא.
בעלי יחזור רק סמוך לשבת.
הבית הפוך, מלוכלך, האוכל לא מוכן, הכביסה מחכה מכל השבוע.
ואני לא מוצאת כוחות לתפקד.
מרגישה אמא רעה וגרועה לילדים שלי.
אם כן אז משהו בתכנון לא הגיוני,
אם לא צפוי וזה חד פעמי, אז מה שנקרא קורה במשפחות הכי טובות..
כרגע תעשי את המינימום של המינימום.
ברמה של פסטרמה עם ממרחים וירקות בלחמניות (הכל קנוי מסופר) יכולה להוות ארוחת שבת..
ולהבא תחשבי מה כן עושים (אוכל מוכן, מנקה) כי לתפקד לבד במצב כזה זה לא ממש ריאלי..
האם בעלך גם מרגיש אבא רע לילדיו? אם הוא בסדר עם הסיטואציה, אז אין סיבה שרק את תרגישי רע איתה, אם הוא לא בסדר שיעזור לך למצוא פתרונות. זה שהוא לא בבית לא פותר אותו מאחריות..
וזה חד פעמי לגמרי שהוא לא בבית ביום שישי.
ככה שבכל שבוע אחר האחריות פשוט תהיה עליו...
לק"י
אולי יש מישהו שיכול לעשות קניות בשבילכם?
את הבלגן לטאטא לאיזו פינה. אני גם לא אוהבת שיש בלגן ולכלוך, אבל לא בטוחה שיש לך פתרון אחר.
ותרגישי טוב!!
חיבוק גדול.
בני כמה הילדים?
יש מצב להתקשר לאיזה שכנה עם בנות גדולות ולבקש עזרה דחוף?
כמובן שבת מינימלית אבל שלפחות יהיה משהו.
כביסות זה בכלל לא קשור לשבת
שימי באיזה חדר וזהו
גם נקיונות לא חובה יצא לי המון פעמים בחיי לדנן נקיונות
רק לטאטא את הסלון שיהיה מסודר ונעים להיות בו בשבת
כלים אפשר לנקות מלכלוך גס ולשים מתחת לכיור ולשטוף במוצ''ש
אוכל מינימלי-
שימי עוף ותפו''א עם הקליפה בתנור בכמות כפולה
סיר אורז או תוספת אחרת שאתם אוהבים
שימי ביצים קשות או תפתחי טונה לס.שלישית
תקני 2 סלטים קנויים וחלות ועוגה קנויות
וסגרת שבת ברבע שעה עבודה
בעלי הלך לקנות אוכל לשבת ויגיע איתו.
כיבסתי רק את הבגדים שדחוף ללבוש בשבת.
דאגתי לבייביסיטר לילדים
סידרתי מינימלית את הבית ושטפתי (כאמור, כל הבית מלא בקיא.. לא רלוונטי להיות ככה בשבת...)
והלכתי לשכב.
כנראה שלפעמים צריך לדעת גם שאין כוחות.... וחבל על הניסיונות הלא מוצלחים לעשות דברים בלי כח.
כל הכבוד לך!!!
בעז"ה שהתקופה הקשה תעבור מהר ותתחילי להנות מההריון.
בקרוב, וזה רק מחמיר עד לעירויים...
קיוויתי שהפעם יהיה אחרת, כי עד עכשיו לא היה (ואני כבר לקראת סוף שליש ראשון) אבל כנראה שלא
רק. מציינת שהמצב מורכב מספיק גם בלי להוסיף עליו רגשות אשם.
את מקיאה בכוונה?
את עושה לילדים דווקא?
אם התשובה שלילית, אז על מה ההלקאה?...
והרגשות אשמה זה שלא התכוננתי מראש למצב כזה...
רק שבאמת כבר לא חשבתי שזה יגיע, ועוד מעט פסח אז התחלנו לרוקן את המקפיא..
ב"ה היתה שבת טובה וכייפית, למרות שהיתה מינימלית.
זה צו אלוקי.. זה רצון השם...
תעיפי את רגשות האשם❤️❤️
אותי ממש מרגש לשמוע שלמרות הפעמים הקודמות העזתם ללכת על זה שוב. וגם- שהפעם זה התחיל מאוחר יחסית. הלוואי שגם יסתיים מהר.
את אמא אלופה.
ובכלל מדהים שהצלחתם להרים שבת טובה עם הכל.
השבת נקרא בפרשה על התחלת בניין המשכן.
במפטיר נקרא על פרשת פרה, שמגיעה אותנו לטהרה לקראת פסח.
ובהפטרה נקרא על נבואת הגאולה של יחזקאל, בה הוא מתאר את שלבי הגאולה והטהרה של ימ"י.
מוזמנות לשתף בלימוד, מחשבה, שאלה או תובנה מהפרשה.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
(ואם מישהי רוצה שנפסיק לתייג אותה - גם מוזמנת לכתוב לנו)
וכל מי שרוצה להצטרף...
בפרשה שלנו יש המון מידע שכביכול לא מחדש לנו שום דבר. על המידות של המשכן וכליו כבר קראנו בפרשת תרומה, כשמשה קיבל את הציווי על בניין המשכן.
אז למה צריך עכשיו את כל החזרה הארוכה הזו?
הרי ידוע שבתורה אין מילים מיותרות, אז מה זה באן ללמד אותנו?
יש הרבה תשובות לשאלה הזו.
אני מאוד אהבתי משהו שקראתי פעם אצל הרב ראובן ששון -
המשכן (ובהמשך המקדש) הפיזי לא עומד בפני עצמו. יש בשמיים גם מקדש רוחני שמקביל אל המקדש התחתון.
לכן כשהתורה מספרת לנו על בניית המשכן, הכל נכתב בצורה כפולה, כי בפרשות תרומה-תצווה בעצם נבנה המשכן העליון, הרוחני, ובפרשות ויקהל-פקודי נבנה למעשה המשכן הפיזי, התחתון.
לי היה מוזר לקרוא את הפרשה ופתאום להגיע לעמודים שלמים שאין עליהם כמעט פירוש רש"י (אני לומדת מחומש שיש בו רק פירוש רש"י וביאור עליו) - פשוט כי הוא פירש הכול בפרשות הקודמות, כנראה...
אבל מצד שני החזרה עוזרת גם לנו, הלומדים, להפנים יותר את הרעיון של המשכן, ובאמת להרגיש אותו גם בפן הרוחני וגם בפן המעשי.
נפש חיה.מאיפה היו לעם ישראל דברים להביא לבניין המשכן? הם הרי היו עבדים חסרי כול.
אבל לא - ה' ציווה אותם לקחת מרכוש המצרים כאשר יצאו ממצרים, ולכן היו להם דברים יקרים לתרומה למשכן.
וחשבתי על זה - אם בני ישראל היו בעלי רכוש משל עצמם, רכוש שהם עמלו כדי להשיג אותו, יכול להיות שהיה להם הרבה יותר קשה להיפרד ממנו לטובת המשכן.
ואולי ה' לא סתם סידר את זה כך שהם יהיו עבדים, ייקנו בנפשם תכונה של נמיכות רוח מול מישהו עליון, ויקבלו אחר כך רכוש כאילו בהשאלה ("ושאלה אישה מגרת ביתה") - כי רק בצורה הזו הם יהיו מסוגלים מבחינה נפשית לתץ את הרכוש הזה לבניית המשכן.
ואולי, בעומק, יש פה מסר חשוב בשבילנו לכל הדורות: הרכוש שלנו הוא לא שלנו. הוא מאת ה', והוא נועד כדי לעשות עמו דברים טובים, לבנות "משכן" אמיתי לקב"ה אצלנו.
הלוואי שנזכה...
כדי שיתקיים בניין המשכן.
שמעתי בשבת שיעור מספר ''אהלי יעקב''-
שנאמר ''ויקהל'' כדי ללמד את עם ישראל חשיבות האחדות ביניהם, ולעודד אותם להרבות שלום ואחדות ביניהם כדי שיעמוד המשכן ויתקיים.
כמו שכתוב בגמרא שהמחלוקת הייתה סיבת החורבן..
גם מאותו שיעור, חיזק אותי לשמוע והלוואי שאצליח גם לזכור והלוואי הלוואי לקיים
כתוב בתחילת הפרשה שמשה הקהיל את העם ואמר להם דברים ואז כתוב רק על עניין השבת.
אז איך ''דברים'' ברבים?
שאמר בעצם שני דברים:
שש ימים תעשה מלאכה
ובשבת תנוח.
גם על המלאכה זה ציווי ה'- לעשות את המלאכה של החול גם אותה לעשות לרצון ה' ולכוון בה לעבוד את ה'.
בע''ה הלוואי שנזכה!!
זה חדש לי ומתיש אותי ממש ....
בעיקרון הסנתי שאני צריכה לקחת לי פסק זמן אחה''צ , לשים לילדים מסך ולהיות בחדר בשקט אבל בפועל כל יום קורה משהו אחר אחה''צ שמונע ממני לחתוך וגם קשה לי להתנתק כי הם מאוד רוצים קירבה,מגע, התרפקות,פריקה....
וגם יש לי מחסום ממסך שזה לא טוב.. (מהשכל אני יודעת שזה מה שצריך לתקופה הקרובה עד פסח ואז יהיה יותר קל)
ובפועל אני לא חותכת ואז נגמרת ברמות קשות...
(בעלי מגיע מאוחר, לרוב אחרי השכבות)
אשמח לטיפים מנסיונכן העשיר❤️❤️❤️
בהצלחה בעבודה/משרה חדשה!!
בהתחלה זה לוקח הרבה אנרגיות, מקום חדש, מקום אירגוני חדש... אנשים חדשים ללמוד את התפקיד...
אז גם אם זה היה 3 ימים היית מותשת
עוד שבועיים ככה תרגישי אחרת ותמצאי את השילוב המתאים יותר עם הילדים...
וכן, זה מתיש מאוד....
אני בגלל זה שיניתי עבודה לגמרי😅
אני ככה כבר חודשיים, השחיקה רק גדלה🥴
למרות שבאמת למדנו להתארגן יותר טוב לאטלאט... ב''ה
אבל תמיד מאתגר... ב''ה
שאם את מרגישה שצריכה את השקט שלך לפני שאת מתייחסת לילדים אז תעשי את זה לפני שאת נכנסת לבית ורואה אותם
ושאת נכנסת אז את בשבילהם
אני לדגומא נותנת להם צהרים שבאים ויחס רואה שהם בסדר ואז תופסת איזה שנ"צ
וגם אם חלקם מסיימים מאוחר יותר
אנחנו קומה רביעית ומתיש אותי לעלות הרבה פעמים ביום
בעצם עובדת ברצף מהבוקר עד הערב, בבית, בעבודה ואולי גם נסיעות, זה מאוד מתיש.
גם אם תיקחי פסק זמן אחרי צהריים כנראה שעדיין זה ישאר מאוד מתיש.
בעיניי רק הפחתה של עבודה בבית או בעבודה, תעזור למנוע את ההתשה.
לרוב ילדים עד גיל מסוים רוצים את ההורה קרוב אליהם כל הזמן, ברור שזה טוב לילד אבל ההסתכלות צריכה להיות גם על ההורה , בעיניי הצרכים של ההורה, במיוחד אלה הבסיסיים, צריכים להיות קודמים לרצונות של הילדים, כי הורה שיש לו חוסר בצרכים בסיסיים יתקשה להיות הורה טוב.
לגבי מסך מניסיון שלי, זו יכולה להיות תעסוקה טובה ומומלצת אם התכנים חינוכים ומעשירים, ואם הורה יודע לתקשר נכון עם ילד לגבי המסך.
חשוב ...
זה מתיש , נכון,
ויישאר ככה
אבל אני עדיין שמחה בזה ב''ה בסה''כ
גמני עובדת כך בהגדרה, אבל בתכלס לפעמים פשוט חותכת שעות פה ושם או לוקחת חופש.
כשיש לי אפשרות, פשוט שוכבת במיטה ועוצמת עיניים לחצי שעה. זה ממש עוזר לי להתמודד עם העייפות ולהחליף את הראש
אבל עדיין, בעיניי זה פשוט קשה עם ילדים
לוקח זמן להתרגל (כמו אחרי חופשת לידה שיש מותשות כללית)
עד איזה שעה את עובדת?
מבחינתי זה תמיד ככה (עבודה של 5 ימים) אז זה הרגיל. בגדול מנצלים את הנסיעות להפוגה וניקוי ראש לצעבר של בית-עבודה-בית
אחרצ נמצאין עם הילדים, דואגת לאכול טוב או להכין קפה, לפעמים חושבת על רעיונות למשחק בשבילם מראש וזה מקל עלי.
ויודעת שכשבעלי חוזר להשכבות אז הפיקוד עובר אליו, או באופו מלא או שלוקחת חצי שעה לנוח ואז חוזרת.
אולי יהיו לי עוד תובנות בהמשך, בינתיים חיבוק ומעודדת שזה לגמרי אפשרי ועוד מעט יתאזן ויהיה לך יותר קל
האמת שהנסיעות שלי קצרות ותמיד מהירות כי אני מאחרת בבוקר או בצהריים למטפלת..
אבל אני צריכה לנסות לנצל באמת כמה דקות בין לבין להתאפס, זה חשוב..
בעלי הרבה מאוד לא נמצא , ואני צריכה יותר לשחרר ולפרוש לחדר כשהוא כן, אבל זה לא צפוי אז קשה לבנות על זה בלו''ז..
אשמח לעוד טיפים כשנוח❤️❤️
פעם שמעתי מחקר ששינה של 20-30 דק בערך הכי עוזרת להתרעננות ואז קמים במרץ לשאר המשימות.(טענו שם ששינה ארוכה יותר תשאיר את האדם עייף ומנומנם,מה שלא קורה בשינה קצרצרה)
בהצלחה
באמת צריכה לאמץ
כשאני הולכת לישון אני לפעמים פשוט לא מצליחה לקום מרוב עייפות ואז זה נורא הופך את כולנו...
צריכה לאמץ את הגישה הזו
ואז אי אפשר לדעת מתי לשים שעון מעורר...
באמת לנסות להתחיל את הבוקר קצת יותר מוקדם?
ואז הנסיעה לעבודה יותר בנחת
יכולה לצאת בזמן ולא בלחץ לאסוף (לא יודעת במה את עובדת אבל אם זה רלוונטי..)
ואגב יכול להיות שכתבת שאת בהריון? סליחה אם לא וזה רגיש...
כי אם כן זה לגמרי מסביר את העייפות... ואז חוץ מחיבוק ותפילות אין הרבה מה לעשות ;)
אני עובדת בתחום החינוך ולכן השעותלא גמישות בכלל.. לטוב ולרע..
אבל זה גם תחום מאוד שואב אנרגיות....
ואני לא בהריון..❤️
למיניהם?
בתכלס זה מאוד אינטנסיבי רגשית כי יש מריבות, דרישות, תלונות, שאלות
אז לא נותן לי מרווח נשימה...
אבל כן שמתי לב שזה עוזר להם שאני יושבת איתם ולא מתרוצצת בבית לנסותלהספיק מטלות...
הזמן עושה את שלו והאיזון יחזור.
בהנחה שבמהלך תקופת הסתגלות את רואה שעדיין הגוף מגיב כך תרפי ותהיי בקשב לגופך ואולי תבררי על אופציה להוריד אחוזי משרה ולהקל עלייך.
טיפ-אחרי חזרה מהעבודה לישון/לנוח חצי שעה
וכן זה מתיש
והרבה פרטים ממה שכתבת דומים אלי
אני אוספת את הילדים (וגם מפזרת בבוקר)
ואנחנו גרים קומה 4 וזה ממש קשה לעלות כזה הרבה עם שני קטנים.
מהניסיון שלי כשאני מגיעה הביתה
קודם כל אני מניחה את הקטנה (והיא בוכההה)
מורידה נעליים, פאה, עוברת לנעלי בית.
(שירותים אגב, תמיד ביציאה מהעבודה עוברת בשירותים)
ואז אני יודעת שרבע שעה עשרים דקות אני עם הילדים
מניקה את הקטנה, מדברת קצת עם הגדול
הם קצת נרגעים ומתאפסים
לרוב גם נותנת להם משהו לנשנש ואז זה הזמן שלי
מכינה לי קפה, נחה על הספה בכייף לפחות שעה.
ואז קמה וממשיכה את שאר המשימות: כביסות כלים ארוחת ערב מקלחות וכו'
אם לא זה יהיה רק שהקטנים נרדמים. חחח
זה נשמע מצחיק והזוי לחלק אבל זאת.המציאות לאמא עם תינוקות וילדים
את השניות....
המידות שם? האם מידה 4 זה 4 ? 😉
והם ממש אחלה.
גם הגדילו טווח וגם המידות אנושיות וגם הגזרות מחמיאות לכל מיני מבני גוף..
ויש להם יחסית הרבה שמלות שמתאימות להנקה(ריצרץ נסתר קדמי/מעטפת עם תיקתק/גומי בצוואר)
מה שבאסה זה המחירים שלהם בתחילת עונה. אבל אני חורשת את השמלות שקניתי משם קיץ שעבר.
ואז המחירים הם בין 70-180 הכי יקר
ולרוב פחות
או במבצעים של 1+1 וכל מיני סוף עונה
ומנצלת נקודות מועדון
אז יוצא לי משתלם
לא קניתי אף פעם כמעט בשנים האחרונות מהעונות החדשות כי הן ממש התייקרו
מה שכן- לא ממליצה לקנות בלי למדוד
המידות לדעתי בסדר
אבל לכל שמלה יש גזרה שונה
ויצא לי להתלהב משמלה על הקולב
ולהרגיש שעלי היא לא יושבת טוב
בכל חנות האמת הז ככה
בעבר פירסמו פה שהם מכניסים כימיקלים חזקים לבגדים ודברים שלא בריאים בכלל, לא לפי התקנים, כדי להוזיל עלויות ייצור.
מאז תכלס לא קניתי שם.
עכשיו ממש מתלבטת אם לקנות או לא כי בארץ הרבה יותר קשה לי למצוא משהו שאוהבת (גם במחירים יקרים.. )
לראש השנה לא קניתי שמלה כי לא מצאתי.
יש עוד מישי שזה מפריע לה אבל החליטה כן לקנות בכל זאת? אשמח ממש ממש לשמוע שיקולים..
מסתכלת בתגובות שיש תגובות טובות *ותמונות* איך הגיע זה ממש משמעותי.
אורך המחזור 36 יום עם לוטרוזול
זה סבב השלישי עם לוטרוזול ואורך המחזור 36 יום
פעם הקודמת היה הביוץ ביום ה 20 ממחזור
האם הפעם הביוך יהיה ביום 13 מהמחזור ??
זה ממש גבוה לבנות... לא רוצה שתהיה 1.80
אני נמוכה בעלי גבוה (לא ענק)
אבל גיסות שלי ממש גבוהות ..
יש סיכוי שהיא תרד באוחזון??
מלחיץץץץ
יש לי טעם מגעיל בפה במשך היום (וגם קצת ליחה. נראה לי שזה קשור להריון), וזה מגעיל...
חשבתי בהתחלה שזה אחרי שנ"צ, אבל לא רק.
מכירות את זה? מה עוזר?
בינתיים מיץ מוגז עוזר לי קצת.
לי עזר כדורים בשם קונטרולוק
סודה אני לא אוהבת...אבל שותה ספרייט. עוזר לי באותו רגע בערך.
(אני שותה גם מים. זה בסדר לי. רק הטעם בפה כל היום....).
ברכיבים במזון בדרכ יש רכיב שהוא מתחלב זה מה שהוא עושה זה נמצא במלא מוצרים
כל המרקמים הקרמים יכולים לגרום לזה
את הטעם המגעיל בפה
למשך איזה שבועיים או שלוש
כל דבר שהכנסתי הרגשתי את זה...
בעלי קנה לי סוכריות כאלו למציצה, ומסטיקים
עזר טיפה
בכל אופן זה עבר דיי מהר...
לא נראה לי שחשבתי שאני אקבל הרבה תשובות.
בינתיים נראה לי שלצחצח את הלשון עוזר. אבל הבעיה שיש לי ליחה שגם עושה תחושה מגעילה (ובשילוב של הבחילות...).
אני אנסה עוד דברים.
בת השנה לא ענה בלילה!
ביום מסודר יחסית, עדיין ישנה בבוקר ובצהריים, לרב כשעה כל פעם.
הולכת לישון כשאנחנו בחדר אבל היא שוכבת לבד במיטה עד שנרדמת. מתעוררת לרב ב2200 נותנים מוצץ וזהו. ב4:30 צרחות כל בוקר ואני נשברת ןמניקה. בעיקרון הגמלה מהנקת לילה לפני כחודשיים אולי טיפה יותר. ב2 לילות אחרונים כל שעה מתעוררת.
היא מתעוררת בקלות מכלבים שנובחים ובכלל, מאז שנולדה שינה קלה מאוד.
ניסיתי לעשות שינויים עם ארוחת ערב לודא ששבעה ולא ראיתי בכלל הבדל
מה עוד לנסות?
רעש לבן לא ממש עזר
אני גמורה מעייפות...
בגיל הזה כולםם אצלי קמו לפחות פעם אחת לאכול
למה להחליט שהיא לא אמורה להיות רעבה?
ובעיני עדיף לתת בקבוק שתיקח לבד במיטה ותהיה רגועה ושמחה
אם קשה לך לקום להניק
כבר. עובדה שכבר נגמלה, ואם היתה רעבה היתה שמחה יותר לאכול בבוקר...
לפי אופי ההנקה ב4 בבוקר אני רואה שזה לא רעב אלא צורך ביניקה, זה אין סופי, יכולה חצי שעה להיות מחוברת ולצרוח אחרי זה. מוצץ לא עוזר בשלב הצרחות.
באמת כל אחת מכירה את הילדים שלה אבל אני רואה על לשי שהז עדיין גיל 'הם כן רעבים
באמת מכירה את ההנקה הזאת המתמשכת שהיא רק מציצה ולא אכילה וזה באמת קשוח וגם אני היתי גומלת מהנקות לילה במקומך
אבל בקבוק אחד בלילה לא נשמע לי מזיק
לי אישית זה מאוד נח שהם לומדים להרדם עם בקבוק
ומלכתחילה מרגילה את כולם לבקבוק עם תמ''ל בגיל שנה
ואז נרדמים עצמאית גם ביום וגם בלילה
וקל יחסית
וגומלת מהתמ'ל לקראת גיל שנה וחצי- שנתיים וזה שווה לי
אבל אפשר גם משהו אחר
אמרתי לו שמקבלים אוכל רק כשיש אור בחוץ.
חזרתי על זה שוב ושוב ושוב.
שבוע קשוח והוא קלט את הפרינציפ.
את יכולה לנסות לתת לה בקבוק עם מים כתחליף (ממש לא תמ"ל ובטח לא שלב 3)
אגב הקטנה שלי בת שנה עדיין יונקת בלילות אבל זה לא מפריע לי
אצל הגדול זה היה כמו שאת מתארת מציצה אינסופית ולא נרדם חזרה...
ככה אני אומרת לה,בבוקר יהיה
כשיש אור...
אני מרגישה שנגמלה מהנקה,אני זו שבוחרת ליפול לשם כדי להרגיע...
אתמול מה שעבד זה לא להישאר איתה בחדר, לתת לה להכות וכשהיא מתעייפת לתת מוצץ, ב"ה שזה 2-3 דקות.
בשרשור אחר מישהי כתבה "לםעמים זו טובתם לתת להם לבכות"... יש בזה משהו.
תינוק בגיל שנה
צריך חום וחיבוק
ולא חבכות.
קורה שתינוקות בוכים. אנחנו רק בני אדם ולא יכולים הכל ובאמת יש דברים גם שלא נסכים כמו ממתק או לא לחגור בכיסא בטיחות
והתינוק יבכה.
אבל זה בעיני לצערנו ולא לכתחילה...
לגבי מה שכתבת.
חיבוק על הלילות הקשוחים.
בעיני בגיל הזה יותר נוח להאכיל גם פעם או פעמיים בלילה מאשר לתת להם לבכות.
אצלי כל הילדים בגיל הזה היו קמים לאכול בסביבות 2 בלילה. עד שנתיים כמעט...
ומנסיוני עם הזמן זה משתפר ממילא אז חבל על כל המאבקים והתסכולים
אני תמיד מתעקשת לבוא לתינוק כשהוא בוכה. אבל אני באה, מראה שבדקתי שהיא בסדר, חיבוק נשיקה ומחזירה למיטה. אחרי פעם אחת למדה והבכי פחות מדקה וחוזרת לישון.
הכוונה לטובתם שתלמד שאני לא נשארת.
בהמשך לכך חזרתי לא להשאר איתה בערב להאשמות. לילה ראשון בכתה אז כל 3 דקות חזרתי,בלילה שני יללה מעט, לילה שלישי אמרנו לילה טוב והלכה לישון בנחת.
אז לא להתעלם מבכי, אבל לא לבלבל אותה שהיא עלי או כד'
הספקתי היום מלא, אבל רק עד בשעה 1. כי אז הייתי צריכה לצאת להחזיר את הבן שלי מהת"ת...
ומאז אני עייפה ולא מתפקדת.
חצי בית מסודר ונקי (מה שהספקתי בבוקר) והחצי השני חרבו דרבו.
צריכה להתחיל מקלחות ואין לי כח...
בכלל נראה לי שקשה לי להפעיל את עצמי כשבעלי לא בסביבה. ואני לא מצליחה להשתחרר מזה...
כאילו זה לא שהוא יושב רגל על רגל, כן? אבל קשוח לי להיות עם הילדים כל הצהריים + התארגנות לילה.
בד"כ הוא בבית בשעה הזאת, אבל היום לא...
איך כתבתי מבולגן, רואים שאני עייפה...
מסיימת כמה ימי חופש שלקחתי והתבטטתי על הספה במקום לתקתק את הבית וכל המשימות שיש לי על הראש.
אבל למדתי להכיר את עצמי שכשיש לי הרבה זמן אני נמרחת וכשהזמן מצומצם אני מספיקה יותר
כשחייבים להספיק- מספיקים...
אבל זה קשור גם לזה שבבוקר יש פה פחות ידיים ורגליים בין הרגליים שלי...
חחח... שיהיה בריא בקטן שלי! איתי בבית והוא לבד זה משרה מלאה...
לק"י
אחר האזעקה שהיתה אצלינו השבוע, ממש קיוויתי שיהיה חופש🙊
אבל בא לי חופש אמיתי, כזה של לשבת כמו בטטה, בלי להצטרך לעשות מלא דברים.
(והבית שלנו הפוך ברמות על...)
בתנאי שבזמן שאני בחופש, חברת ניקיון מקרצפת ומסדרת לי את הבית😂
אבל בלי קשר לחופש, נמאס לי מהעומס. אבל ממש...
היינו אמורים לנסוע שבת ובסוף זה חוזלש
(לא משנה שגם הנסיעה שבת לא פתרה אותי מלארגן ולנקות את הבית כי תכננתי להשאיר אותו לשכנים..)
ובסוף אני לא מרגישה טוב, גם כל הניקיון של הבית נדחה וגם אנחנו נשארים פה, אז גם צריך לבשל (מזל שבעלי יוכל לעשות את הרוב) וגם מנוחה בשבת עצמה פחות רלוונטית...
מקווה בשבילך שתצליחי לנוח בשבת... תרגישי וב!
מישהי מכירה מקום מומלץ?
עדיפות למקום שיש החזר מקופ"ח מכבי.
תודה רבה 🙏
התחלנו גמילה לא מזמן ובינתיים הילדונת עוד לא על הגל... מפספסת כל הזמן. עושה לפעמים לפעמים אבל לרוב ממש מפספסת.. עוד יש לנו סבלנות, הבעיה היא בשבת, מה עושים?
איך מנקים? פיפי עוד איכשהו... אבל קקי? נשמע לי מזעזע...
מה אתן עושות?
זה ראלי בכלל עם ילדה שרק מפספסת או שיותר מדי?
מבאס אותי להפסיק עד שהתחלנו..
תודה! סליחה שאנונימי בדיוק דיברתי על זה
דואגים מראש שיהיו מספיק בגדים, ובמקרה של פספוס אני שמה פיפי בדלי ריק על אדן החלון באמבטיה מבחוץ, וסוגרת.
לגבי מספר 2... תחתונים אני זורקת. קניתי בכוונה סטוקים במקס סטוק ככה שפחות חבל לי לזרוק.
שאר הדברים בתוך שקית או משהו ומיד בצאת שבת מכניסה למכונה עם אטב על האף😷
קקי אני ישר זורקת לפח את התחתונים.
כשהמצב קשה יצא לי לזרוק גם מכנסיים....
דואגים למספיק בגדים מראש
ממש ריאלי רק פיסםוסים בהתחלה. אל תתיאשי
הרבה נייר מגבת חתוך וספריי. מרססת ומנגבת את הרצפה ולפח.
לגבי הבגדים בכיור בחדר כביסה וקקי יצא לי להניח בחוץ. תחתון הייתי זורקת בשבת לפח (וגם לא רק בשבת,תלוי במצב שלו).
ששהו שבת שלמה ולפעמים אפילו יותר.
במהלך השבת שמים בתוך האמבטיה (סתם שלא יהיה במקום שצריך להשתמש בו), במוצ"ש לובשים כפפות, מנקים את הגושים הגדולים בטישו או במגבונים לשירותים או לפח, שוטפים חזק בטוש של האמבטיה ומשפשפים תוך כדי, אחר כך משפריצים מסיר כתמים ומכניסים למכונה לכביסה מקדימה. אחר כך מכבסים רגיל עם עוד בגדים.
ב"ה לא זכור לי בגד שלא ניצל ככה.
תחתונים צואים, כמו שאמרו פה, אני זורקת מראש (לא רק בשבת), אלא אם כן הצואה לא דבוקה חזק.
שאר הבגדים - אולי כדאי להלביש בגדים לא הכי יפים ויקרים בתקופת הגמילה...
בכל אופן, שלא זו תהיה הסיבה לוותר על הגמילה.
בהצלחה❤️
שמה במרפסת שירות בינתיים
במוצ''ש משרה במים וחומר ומנקה ואחר כך למכונה כרגיל
הקאתי אתמול בעבודה. היו איזה 4 אנשים שראו...
היום אנשים אחרים ניגשים אלי להגיד בשעה טובה.
אני עוד לא קרובה לשלב של לספר, למרות שבדרכ מספרת ממש מוקדם.
לא יודעת מה לענות
ואם לא היית בהריון וסתם היה לך משהו בבטן?
אוף עם החוסר טקט הזה
אני בהריון לא הקאתי
דווקא הפעמים שהקאתי לא הייתי בהריון
לא תמיד זה קשור
וזה חסר טאקט בצורה מוגזמתתת
ואו כמה רכלנות.
אני בשוק
לק"י
קרה לי גם שממש בתחילתו של הריון, שאלה אותי מישהי אם אני בהריון.
אז שאלתי אותה- אם השמנתי, כי דוקא אמרו לי שרזיתי...
נניח שהיא זיהתה בגלל דברים אחרים ולא בגלל המראה. מה את שואלת??
זה לא שאני עם בטן ברורה לחלוטין (אני יודעת שלפעמים גם זה לא אומר, אבל נניח).
ובלי בטן בכלל יש הרבה סיכוי שזו רק ההתחלה, אז לא שואלים.
אבל במרכז, מה מומלץ?
הייתי בקיץ שעבר עם הבת שלי, בת עוד מעט שמונה, באצל הלל בכנפי נשרים נדמה לי, וקנינו לה שמלה מקסימה.
אבל לא מתכננת להגיע לשם בקרוב.
בעיקרון אני בדרך כלל מזמינה לה שמלות מגולף וכו', אבל חשבתי אולי לצאת איתה לחפש שמלה לפסח, ואין לי רעיון לאן.
למישהי יש המלצות?
אז נסי את עדידוש. יש שם דברים יופים במחירים טובים. (לנערות פחות כדאי לקנות שם, כי צריך למדוד שזה יושב טוב, אבל לילדות זה מצוין לדעתי.)
והאמת שאני אישית קונה בגיל הזה בעיקר בלידר... ולזה יש סניפים בכל הארץ בערך.
להתקשר אליהם לברר מאיזה מידה מתחיל
גיל 8 זה יכול להיות נערות תלוי איזה מידות
במידות של נערות,
אבל בהגדרה זאת חנות לנשים.
אשמח ממש לעזרה!
אני בשנה שעברה עבדתי כשכירה והשנה גם כעצמאית וגם כשכירה. בעלי עובד רק כעצמאי. בתחילת שנה שהגשתי את המסמכים הם עשו לי בעיות רק על המסמכים של בעלי. לאחר ששלחתי להם את כל מה שרצו כבר התעדכן להם שמחודש 12/2024 אני עובדת כעצמאית ואז רצו גם ממני טופס 4 או 10. שלחתי להם ועכשיו זה לא מספיק להם ורוצים עוד משהו שאשמח להבין איך אני משיגה.. השאלות שלי הן:
א. מה הם רוצים שאגיש עכשיו?
ב. האם העובדה שב2025 ההכנסות עלו משמעותית יכולה להשפיע על הדרגה של השנה או שהם מונחים להתסכל על ההכנסות ב2024 בלבד ומה שקורה ב2025 לא נוגע אליהם?
אבל על ה3 חודשים שאת מחליטה את צריכה להעלות מכל העבודות שלך.
למרות שקשה לתפוס אותם
כדי שיגידו לך בדיוק מה את צריכה
ואל תעזבי את הטלפון לפני שאמרו לך מאילו חודשים בדיוק להביא תלוש ואילו עוד מסמכים בדיוק צריך. כי מרגע שהגשת לוקח להם המון זמן עד שנותנים דרגה ועד שמעדכנים אותה
אבל תבקשי שתשפיע רק מהחודש שבו התחילה לעלות המשכורת ולא לפני.
בכל מקרה אמורים לדווח על שינויים בהכנסות...
היינו אצל ההורים שלי ואחותי העליבה אותי (אני לא כזה מסתדרת עם המשפחה בכללי ותמיד יש לךי איתם תאקלים, והיום היו לא מעט)
ואני גם בשבוע 40 משוגעת מהורמונים,
וצרחתי על אחותי ובכיתי ויצאתי מהבית ואין לי כוח לחזור לשם והילדים שלי ראו את זה ונבהלו ממש.
בטח עשיתי להם טראומה נוראית. אני מרגישה אימא מחרידה שלא מצליחה להתאפק ליד הילדים שלה.
אני ממש בלחץ שהילדים שלי לקחו את זה נורא קשה ושעכשיו הם יחשבו שהם צריכים לגונן עליי או משהו כזה.
אוף אוף אוף.
ולגמרי מבינה את החוסר שליטה הזה בהריון.
לגבי הילדים-
אני מנצלת סיטואציות כאלה כדי להסביר להם בזמן רגוע מה קרה, נעלבתי, ולא הצלחתי לשלוט בעצמי אז כעסתי מאוד.
ופעם הבאה כדאי שאנסה לא להתפרץ ככה ובמקום זה אעשה משהו אחר שונה או משהו כזה.
בהחלט שווה לדבר איתם אחר כך, מחר או מחרתיים, על מה שהיה, ומה היית רוצה לעשות במקום זה.
חשוב להדגיש שאת יצאת מהבית רק בגלל שאת מבוגרת, ולכן את יכולה לצאת מהבית, ובגלל שידעת שיש בבית עוד מבוגרים שישמרו על הילדים, ולכן זה היה בסדר.
חשוב שהם לא יחשבו שמותר להם לצאת מהבית אם הם כועסים, וגם שלא ידאגו שאת תשאירי אותם לבד כשאת כועסת.
יהיה בסדר, מחר יהיה יום חדש ומוצלח יותר ♥️
מצטרפת להמלצה להסביר לילדים.
אני הסברתי לילדים גם לקראת בלידה שלאמהות אחרי לידה (וגם לפני) יש חומרים בגוף (הורמונים) וזה גורם להן לפעמים לבכות או להתרגז וזה נורמלי ולא אומר שהן לא אוהבות את הילדים
ואני מקווה שזה הרגיע אותם.
וואי, ההורמונים האלה זה משהו.
דווקא אני לא מתעצבנת המון, אבל כשכן - ה' ישמור...
את לא נוראית
כולנו מאבדות את זה לפעמים
וודאי שבסוף הריון
יש לי בן ובת מהממים ומתוקים ברמות קשות בבית.
ילדתי לפני חצי שנה.
אני ובעלי מנענו עם מניעה מקומית בחודש האחרון ופעם אחת התפספס...
מאחר לי המחזור בשבועיים בערך וכל בדיקות ההיריון שעשיתי שליליות (בכוונה אני כותבת כל - כי היו לא מעט...)
היום בבוקר עשיתי עוד בדיקה (מהרגל, לא כי חשבתי שזה יצא חיובי) לא ראיתי פס וזרקתי לפח אחרי 2-3 דקות, אחרי בערך חצי שעה עברתי ליד וראיתי פס חלש (שיכול להיות שהיה עד 10 דקות מביצוע הבדיקה ויכול להיות שלא, אני לא יודעת).
בדיקה של בדיקה כנה אם זה רלוונטי.
אין לי כוחות לחכות למחר לעשות בדיקה נוספת, מה אתן אומרות היריון או לא?
יש לי הפניה לבדיקות דם בראשון אבל זה עוד אינסוף זמן...
לא לקחתי חומצה פולית בכלל כל התקופה, שתיתי יין מרגישה נורא.
נ.ב אני מדברת על היריון לא מתוכנן אז אשמח לקצת רגישות עם המזל טובים
שואלת שאלה קצת תיאורטית אבל שדי מלחיצה אותי ..
אני 5 חודשים אחרי לידה בלי אמצעי מניעה(תיאורטית אנחנו רוצים עוד הריון בגלל הגיל שקרוב ל40).
התחלתי לקבל מחזור כל חודש מחודשיים וחצי אחרי הלידה.. ועכשיו כמה ימים איחור ועדיין לא קיבלתי מחזור.
לא בדקתי עדיין הריון, רוצה לחכות עוד כמה ימים ואם אני לא אקבל אני אבדוק.
אני מרגישה בלחץ, וכל הלחץ זה רק בגלל ההנקה.
ההנקה מאד, מאד, מאד חשובה לי.
ובחלק מההריונות שלי היו לי דימומים קלים שבסוף הפסיקו והכל היה בסדר(לא הנקתי בהם. הילדים האחרים היו כבר גדולים ולא יונקים).
אני פשוט יודעת שאני רוצה להניק עד שהיא תיהיה גדולה יותר.. היא ממש קטנה, רק בת 5 חודשים והיא יונקת הנקה מלאה לגמרי בלי שום תמל. ואני לא אפסיק לה הנקה בגיל כזה קטן.
מה אני אעשה אם אני אגלה שאני בהריון?
אני ממש בלחץ מזה
נכנסתי להריון גם תוך כדי הנקה לא מלאה ב 100% אבל יונקת יפה מאוד ב"ה...
חלק אמרו לי להפסיק להניק כי זה מכווץ רחם ומסוכן
(הם לא היו גורמים רפואיים)
המשכתי בכ"ז כי ראיתי ועקבתי שהכל בסדר- גם מבחינת העובר וגם מבחינת התינוקת
שנכנסתי לחודש רביעי הפסקתי כי לי זה כבר מיעט את החלב
היא היתה בת שנה בערך
כל עוד ההנקה לא גורמת להתכווצויות/דימום, אפשר להמשיך להניק.
זה תלוי גם בכוחות שלך, אם יש מספיק חלב, ואם היונק רוצה להמשיך.
אצלי היונקים היו יותר גדולים, וכבר אכלו גם מוצקים.
בגיל הזה זה באמת יותר קשוח.
עוד מעט היא קצת תגדל ותוכלי להתחיל מוצקים.
את יכולה להמשיך להניק, כל עוד זה בסדר.
ואם זה לא יתאפשר, אז אין מה לעשות.
עד כמה חשוב לך עוד הריון
ואז אי אפשר אכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה...
זא
אם את רוצה עוד הריון
יתכן וזה יבוא על חשבון משהו
בגילך אל תמתיני הרבה.
מה שכן קחי בחשבון שייתכן וההנקה לא תיהיה לך בעייתית בכלל.
אבל רציתי שהקטנה שלי תגדל עוד קצת עד נגיד שהיא תיהיה לפחות בת 10 חודשים והיא תוכל להתחיל עם מוצקים ולבסס אותם. עכשיו היא ממש קטנה. אבל אני יודעת שזה לא תוכנית כבקשתך... במיוחד בגיל שלי.
אני לא לוקחת עכשיו אמצעי מניעה כי הם היו ממש בעייתיים בשבילי ועשו לי בעיות. (גלולות עשו לי ציסטות בשחלות ומצבי רוח והתקן עשה לי דלקת ברחם שבעקבותיו היה לי קשה להכנס להריון לפני כמה שנים.) אז לא לקחתי אמצעי מניעה ולקחנו בחשבון שיכול להיות שאני אקלט. ואנחנו נשמח בזה. אבל בגלל ההנקה אני ממש בלחץ מזה כי אני כן ממש רוצה להניק אותה לפחות עד שהיא תיהיה עם מוצקים.
ואף פעם לא היה לי איחור כזה גדול חוץ מהריונות...
אני אחכה עוד כמה ימים ואבדוק שוב.
רציתי לשאול אם יש דבר כזה מישהי שמקבלת מחזור בקביעות כבר כמה חודשים אחרי לידה למרות שהיא בהנקה מלאה ואז שוב המחזור מפסיק בגלל הנקה ולא בגלל הריון? יש דבר כזה? (קיבלתי 3 מחזורים בקביעות מחודשיים וחצי מאז הלידה ועכשיו עדיין לא)
וזה לא היה הריון
כמה זה היה מסודר בשלוש פעמים
חוץ מזה של הבכור כמובן
פעמיים עד חודש שלישי בערך, פעם אחד עד סוף שביעי ועוד פעם במשך כל ההיריון (שהסתיים בחודש שביעי).
