קיבלתי ערכים גבוהים בבדיקה הביוכימית של הטרימסטר הראשון. הסיכון חלילה לתסמונות שנבדקו- נמוך.
מישהי נתקלה במצב הזה?
אני בהלם מוחלט.
הרופאה אמרה שהממצא משמעותי רק אם יחזור על עצמו גם בטרימסטר השני
קיבלתי ערכים גבוהים בבדיקה הביוכימית של הטרימסטר הראשון. הסיכון חלילה לתסמונות שנבדקו- נמוך.
מישהי נתקלה במצב הזה?
אני בהלם מוחלט.
הרופאה אמרה שהממצא משמעותי רק אם יחזור על עצמו גם בטרימסטר השני
ב״ה בבדיקה הבאה הכל היה בסדר.
(היום הילדה בת 5. לא הייתי בטוחה שאותו ערך חרג אז מרוב שהזדהתי עם הלחץ שלך נכנסתי לאפליקציה לוודא וזה באמת אותו ערך).
כמה היה הערך אצלך?
והאם עשית בדיקות נובפות?
תודה_לה'אומרים להורים שיכול להיות שיש בעיה ואחכ הכל מתברר כלא כלום..
באמת המון
והרבה הריונות עוברים בגלל זה בחרדות נוראיות
וממש חבל...
בע"ה גם הז יתברר כלא כלום לגמרי!!!
תקראי על חשיבות הרוגע שלך בהריון וזה יתן לך כוח להשקיע בלהירגע..
אני לא הייתי מודעות כזו ומצטערת על זה..
מרגישה שהריון שהייתי בו עם הרבה חרדות השפיע על הילדה שלי..
לא נורא והכל מלמעלה עושים מה שאפשר אבל עדיף להיות מודעים..
וכמובן לא להתייסר אם לא מצליחים...
חיבוק ענק!!!
הריון בכל מקרה הוא עם הורמונים שמדברים דאגות
אני מבינה אותך ממש שזה קשה...
תנסי להיעזר בהרפיות וכאלה כדי להירגע לאטלאט...
בע"ה הריון קל לידה קלה ותינוק בריא!
כי היא יותר מכבידה על מערכת העיכול.
זה נועד לתינוקות עם ריפלוקס שצריכים שהאוכל ירד חזק כדי למנוע את הרפלוקס
פעם קניתי עבור ילד שחששתי שיש לו ריפלוקס, האבחנה בסופו של יום הייתה שגויה, אבל פתחנו חבילה אחת והייתה עוד אחת בבית והשתמשנו בלב שלם.
לא היו תופעות לוואי כלל.
זה היה לפני כמה שנים והילד מקסים ובריא והתפתח מצוין.
איך מתארגנים על בגדים להתחלה? חיתולי בד? כל ההתארגנות שלפני.. מתי ואיך
מתלבטת אם לגלות או לא, מצד אחד מרגש מצד שני מרגיש לי מסובך מידי.
אבל בהריון הקודם היה עניין.. בסקירה המאוחרת נאמר שיש בן, אחכ נאמר שיש בת... וכשבאתי יותר סמוך ללידה לא הצליחו לזהות.... אז פשוט חיכינו ללידה ושם היה הרגע המרגש שהמיילדת בישרה כי יש בת.
אני מראש הכנתי בגדי גוף בצבע לבן שכבר היו לי מהלידה הקודמת, כיבסתי וארגנתי הכל...
בהצלחה ובידיים מלאותת
סיכמתי עם אחיות שלי מראש שאחרי הלידה הם יעשו לי קניה של כל מה שצריך...
ולדעתי בהנחה שמתכננים לשמור ציוד ללידות הבאות את הכל חוץ מבגדים כדאי ממילא לקנות בצבעים ניטרלים כדי שיישאר. אז אפשר לקנות גם כמה בגדים בצבעים ניטרלים לשחרור, ואחרי הלידה לקנות עוד בצבעים מתאימים...
אפילו ירוק קניתי..
זה רק להתחלה, ואחרי הלידה בדרכ מקבלים/קונים עוד בגדים בהתאם למין
חמותי הצדיקה הלכה אחרי הלידה וקנתה הכול.
ובפעם אחת שאנחנו ידענו אבל חמותי (וכל שאר העולם) לא - היא בדיוק טסה לחו"ל קצת לפני הלידה ורצתה לקנות בגדים גם לרך שייוולד, אז קנתה בגדים בצבעי אדום, צהוב, תכלת עם סרטים וכו'... (מבחינתי זה לא היה נצרך, כי ידענו שזו בת ושכבר יש לנו בגדים של העונה הזו מהבת הקודמת, אבל לחמותי זה היה כיף אז לא מנעתי ממנה
)

כמה שעות אחרי שילדתי כבר נחתו אצלי שקיות של בגדים ורודים..
חמותי כיבסה לי לפני שיצאתי מהבי"ח.. כן קניתי מראש כמה גופיות ומכנסונים בצבע לבן
בלידה השניה גם לא ידעתי אבל שוב הייתה בת אז כבר היה לי הכל ואחותי כיבסה לי והעבירה לי את השקיות לבי"ח.. אז כבר בחרתי בגד תואם מין
פשוט יש אצלנו מלא בגדים שמסתובבים במשפחה בין האחים ויש משני המינים אז אני "מרשה" לעצמי לא לדעת כי יודעת שכשאצטרך יגיעו אליי הבגדים בצבע הנכון. .
גם בפעמים שידענו..
ממילא זה היה ממש רלבנטי רק בלידה הראשונה
כשבאו לבקר הביאו כמה סטים, אמא שתי תמיד הביאה כמה גופיות בסיס ואת השאר השלמנו אח"כ
זה לתחושתי לא משנה
שמתי מה שקיבלתי, מוסרים סביבי המון ובאיכות מעולה.
מבינה מההודעה שלך זה כנראה כן משנה,
אבל אם זה הריון ראשון -
שתדעי שיש גם את הנשים מהסוג שלי. בהצלחה רבה!
אז רואה תינוק/ת חמוד/ה אבל בהתחלה החלק המרכזי החיצוני בנשמה שלו/ה זה המין... עוד לא מכירים תכונות אופי וכו'.. אז לפחות שההיכרות תיהייה מותאמת..
לא אומרת שלא יוצא לי להלביש בגד ניטרלי בכל מהלך חיי הילדים שלי, כן? אבל כשהם ממש קטנים חודש ראשון פלוס כזה... מרגיש לי שראוי שזה יבוטא בביגוד...
למשל עגלה- ברור שקונה ניטרלי... כנל קשת לעגלה אלא אם בדיוק מסרו משהו שראיתי שאהבתי... כנל טרמפולינה וכו'... אבל ביגוד שזה ממש אישי ואמור להיות מתאים לתינוק/ת, חשוב לי להתאים...
בגלל שאני לומדת על זה לא מעט לאחרונה, יש דברים שקצת מזכירים לי את הפרוגרס בדברים שעד היום לא חשבתי...
יצא לי לשמוע אמא שהלבישה את הילד שלה בגיל 3 בבגדים של בת כי זה לא חשוב וזה לא העיקר ובכלל מי אמר שורוד זה של בנות וכאלה...
וזה כמובן לא זרם לי בגרון אז כשאמרה לי את זה.
כי כן, יש הבדלים בין בנים לבנות וזה נתון ביולוגי עובדתי וכמובן נשמתי... ואין לי בעיה שיש העדפות שונות לצבעים לילדים שונים, אבל לומר שורוד זה של כולם וכחול זה של כולם... לא תשכנעו אותי עדין... 😅
תודה למי שקראה עד כאן😎
כמה פעמים אמרו לי "כמה חמוד" או "בן כמה הוא" על תינוקת בורוד זורח.
אני די מקפידה על בגדים תואמי מין, כמו שאני מקפידה בגיל גדול יותר.
לא ממש חשבתי על זה יותר מדי...
אין לי בעיה עם בגדים שהם יוניסקס אבל יפריע לי בעין תינוק עם בגד של בנות מובהק או הפוך
על אביזרים כמו צעצועים ושמיכות לא אכפת לי. אם אני קונה מוצרי תינוקות זה תמיד יהיה בצבעים ניטרלים כמה שאפשר
לעולם בפעם הראשונה. לא יודעת אם זה משהו הלכתי/קבלי/סגולי...
אבל מספיק לקנות בגד אחד בשביל זה, וגם הבעל יכול לעשות את זה, עקרונית...
ולא קניתי כלום
נקנה בחזור מהבית חולים
קצת בנות קצת בנים
מצעים קניתי ניטרלי
וזהו
ההפתעה הכי מרגשת ומשמחת שיש!
וחלק נכבד מ0-3 הם יוניסקס
זה בגדים שלובשים ממש מעט ועוברים מילד לילד
אז מקפידה שיתאימו לשני המינים
אחרת יהו לי ארגזים כפולים במחסן- ואין מקום!
כנל לגביי טטרות
סדינים
עגלה
סלקל
מקסימום קונה גרב ורודה/כחולה שמשפיעה על כל הלוק
כי המנהג שלנו זה שלא קונים שום דבר לתינוק שעוד לא נולד
לפני שהבכורה שלי נולדה, התכנית היתה שאמא שלי תקנה בגדים מיד לאחר הלידה - לפני היציאה מבית החולים, והיא באמת עשתה את זה - קנתה סטוק שלם של בגדים מהממים, חיתולי בד, מוצצים, בקבוקים, הכל!
הבעיה שהילדה - שלא גילתה כל סימן שהיא רוצה להיוולד בכלל במשך שבועיים לאחר התאריך - כשסוף סוף החליטה שנמאס לה, פתאום היתה מאוד לחוצה לצאת ונולדה בלידת בית לא מתוכננת, ולא היה ולו בגד אחד לרפואה... עטפנו אותה במגבות 
בכל מקרה, אם את לא חוששת שיקרה גם לך - את יכולה גם לבקש ממישהו שיקנה לך מיד לאחר הלידה, אלא אם כן את רוצה לבחור בעצמך...
העיקר שיהיה בשעה טובה, בקלות ובבריאות ובידיים מלאות!
עכשיו בואי את חייבת לנו סיפור לידה 😅
איך זה היה ללדת לידה ראשונה בבית בלי לתכנן מראש?
וגם אפידורל - הכנתי את עצמי מראש שלא תמיד אפשר לקבל, אז לא בניתי על זה לגמרי.
כמובן לאחר מעשה, שהכל עבר בשלום ב"ה ללא שום סיבוכים - אז מעולה, אחרת...
אבל מה יש לומר - המיטה בבית הרבה יותר נוחה ורחבה מהקרש הצר והקשה שבחדר הלידה, שלא לדבר על המוניטור הלוחץ ובדיקות הפתיחה...
וגם לא שמעתי צרחות של יולדות אחרות שהיו מפחידות אותי - בטח בלידה ראשונה!
אבל מה לעשות?
הדולה שגם עברתי אצלה את הקורס הכנה ללידה שנתנה לי את ההנחיה שמכיוון שלידות ראשונות הן ארוכות ולוקחות זמן וכו' וכו' אין מה למהר לצאת לבית החולים עד שיש צירים כל 4 דקות, דקה-דקה וחצי כל ציר וכל הנ"ל במשך שעה תמימה - לא לקחה בחשבון שקצת קשה לשלות את היותך מהאחוז הקטן של הנשים שנוטות ללידות בזק לפני הלידה הראשונה...
מזלי שקראתי לה ממש בתחילת הצירים כדי שתעשה לי מסג'ים ולא חיכיתי להגיע לשלב מתקדם...
כשהגיע הזמן - הזמנו מונית, הבטיחו שיגיעו תוך 5 דקות אבל בפועל לקח להם 20 - היינו ביחידת סלח לי קטנטנה בחניון של בנין והם לא מצאו אותנו
כשהמונית הגיעה סוף סוף - אני כבר הייתי באמצע לדחוף... בעלי אמר לו - מצטער, אבל הגעת מאוחר מדי - עכשיו אנחנו כבר קוראים לאמבולנס...
הוא התקשר להצלה - הם הגיעו ממש כמה דקות לפני שהיא יצאה - כשהייתי כבר כמעט בהכתרה. מד"א עם האמבולנס הגיעו רק לאחר הלידה.
אבל עם כל ההתרגשות מלהפוך לאמא והסיפור ההזוי של הלידה - המחשבה הראשונה שחלפה לי בראש אחרי שהיא יצאה היתה..........
רגע, הבחילות נעלמו!

לא שאני אמא, לא ש-וואו אמאלה מה קרה פה, פתאום הבחילות החזקות שליוו אותי 9.5 חודשים וכל כך התרגלתי אליהן - כבר לא כאן, מה הולך?
רגע אחר כך - קלטתי מה היה כאן והתרגשתי נורא...
שמו אותה עלי, בעלי הוציא מגבות מהארון - לא היה שום דבר אחר! ועטפו אותה בהן, הוא החזיק אותה גם...
עד שהאמבולנס הגיע - לקח קצת זמן, אבל ב"ה ב"ה ב"ה הכל עבר בשלום גם איתי וגם איתה - רק אחר כך אמרה לי הדולה שחבל הטבור היה כרוך סביב הצוואר שלה 3 פעמים וב"ה הכל היה בסדר, וגם באמבולנס - השכיבו אותה עלי, אז היה לי אותה לעוד זמן...
האמת, חוויה מדהימה להיכנס לחדר לידה כשאני מחבקת את התינוקת ששוכבת עלי, ואני רגועה ולא כאובה - מאשר כשהתינוקת עדיין בפנים...
בחדר לידה - שקלו אותה, בדקו אותה שוב, בדקו אותי, לצערי הייתי צריכה כמה תפרים קטנים אז גם תפרו אותי (לצערי הרופא שתפר אותי היה ממש לא נחמד בלשון המעטה, אבל חוץ מזה)
ואחר כך - כמו אחרי כל לידה...
כנראה בעלי החזיר את המגבות הביתה, האמת אין לי מושג מה קרה איתן בסוף, אף פעם לא שאלתי אותו 
אבל - חשוב לי להדגיש - למרות החוויה החיובית בהחלט, לעולם לא אעשה את זה מלכתחילה ואני לא ממליצה לאף אחת לנסות מלכתחילה - לעולם אין לדעת האם יצוצו סיבוכים במהלך הלידה (כמו שאכן קרה לי בלידה השניה שלי - שב"ה היתה בזירוז, אחרת אין ספק שלא הייתי מגיעה בזמן לחדר הלידה, זו היתה לידה הרבה מהירה עוד יותר)
סיפור מהאגדות 😅
מדהים!
אז חזרת לבית חולים כדי להתאשפז, או רק לבדיקה וחזרת הביתה אחר כך?
זה מזכיר לי שדודה שלי ילדה בבית של הדולה שלה 🤭 זה היה בשבת והיא לא היתה בטוחה שהיא בלידה אז היא הלכה ברגל עם בעלה לבית שלה, ושם עוד עלתה 7 קומות ברגל, מכאן לשם שתיהן הבינו מאוד מהר שלבית חולים הם לא יספיקו והיא ילדה על הספה בבית של הדולה 🙈 האמבולנס הגיע כבר אחרי הלידה והצוות מאוד כעס עליה שהיא לא רצתה להתאשפז. אז היא נשארה שם עד סוף השבת, הדולה הביאה לה את חדר ההורים ופינקה אותה כל השבת, ואחר כך היא חזרה הביתה 🙃
האמת - היה ממש מפנק האוכל שם, הייתי בהלם
אבל חוץ מזה - לא ידעתי איך אני והתינוקת נהיה אחרי לידה, לא רציתי לקחת סיכונים...
ולא הייתי ערוכה בכלל
אצלי הבת הראשונה נולדה אחרי כמה וכמה בנים..
ככה שכל מלתחת התינוקות שלי היתה בגווני תכלת ובנים..
ובאותה תקופה היינו ממש ממש לחוצים כלכלית ולא היתה לי אפשרות לקנות בגדים, וגם לא קיבלתי הרבה בגדים אחרי הלידה שלה (אין ברית...) - אז הצלחתי להשיג כמה שמלות של תינוקות (עם כתפיות) והייתי מלבישה אותן מעל האוברולים של הבנים:
בשבת אוברול לבן ומעליו שמלה יחסית יפה, ביומחול אוברול תכלת ומעליו שמלה..
ככה המראה החיצוני היה של בת אבל לא הייתי צריכה לקנות או להשיג לה בגדים המון זמן..
וממה שאני זוכרת בשמלות מהסוג הזה אין ממש הבדל במידות - ככה שהיא לבשה את אותן שמלות מעל הבגדים עד גיל שנה לפחות - ואת האוברולים החלפתי לפי הגדילה שלה. (בשלב הזה כבר היו לי שפע של בגדי בנים..)
אז קבעתי תור לשבוע 36,
ככל הנראה זה יהיה התור האחרון שלי אצל הרופאת נשים לפני הלידה,
(התור בשבוע לפני ראש השנה והתאריך המשוער הוא בסוכות כך שאין תורים עד אז...)
מה צריך לזכור לשאול/לבקש מרופאת נשים???
מה שאני יודעת- אשמח לתגובותיכן:
1. סיכום הריון מודפס לבית חולים
2. הבנתי שכדאי כבר אז לבקש המלצה לפיזיותרפיה של רצפת האגן (יש לי בריחת שתן בקטנה ממש)
תודה לכולן!!
2. מרשם לאמצעי מניעה בדגש על התקן, שיהיה לך כבר מוכן וקנוי לתור של 6 שבועות אחרי לידה. - שוב, בהנחה ומתכננת למנוע עם התקן. גלולות אפשר לחכות.
אפילו לא דיברנו על זה,
בהנחה שנחליט למנוע- מה צריך להתכונן לפני לידה??
ומתי בעצם צריך להתחיל מניעה??
אני ממש בורה בנושא...
אפשר לנצל את התור האחרון אצל הרופאת נשים ולהתייעץ איתה על סוגי המניעה השונים ולקבל מידע ואחכ להחליט.
בגדול, יש 2 סוגים של מניעה.
1. הורמונלית - שחלקה מותרת בהנקה וחלקה לא.
2. לא הורמונלית - מותרת בהנקה.
אז קודם כל חכי תראי אם את מניקה או לא, ולפי זה תוכלי להתייעץ פה ועם הרופאה מה כדאי לך.
מתי מתחילים?
התקן אפשר להתקין 4-6 שבועות אחרי לידה. אם היה קיסרי יש רופאים שמחכים ל8 שבועות.
גלולות אאל"ט אפשר להתחיל גם 4-6 שבועות אחרי הלידה. לפעמים כדאי להתחיל אותם למרות שהדימום לא נגמר על מנת למנוע דימומי הסתגלות חוזרים.
והפניה לפיזיותרפיה כן צריך לבקש?
תודה על המענה!
לק"י
ולפעמים התורים רחוקים.
לא רואה סיבה לא לבקש לפני (אבל אולי אפשר לקבוע תור מראש, ולבקש הפניה אחר כך).
בבית חולים לא תמיד זוכרים ואז עד שמביאים לך..
הזמן משחק פה שחקן ראשי.
וגם נראלי שמעתי פה על בית חולים שלא מספק. לכן ליתר ביטחון כדאי לקנות ולהביא. זה עניין של כמה שקלים כן?!
אפשר גם אחרי 24 שעות
אפשר כמובן לייבש בלי תרופה, אני ייבשתי עם עלי כרוב (העדפתי בלי תרופה)
בלי להאריך
הסתבכתי באתרים
בתלות במשך התקופה בה עבדת ושילמת ביטוח לאומי לפני הלידה
לדמי לידה מרביים עבור 15 שבועות (105 ימי זכאות) - תהיי זכאית אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים. לדמי לידה חלקיים עבור 8 שבועות (56 ימי זכאות) - תהיי זכאית אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה.
לא יהיה צורך בעירוי
אני הייתי עם פריטין 7 והרופאה לא דיברה על עירוי בכלל, גם הרגשתי מעולה והיא גם אמרה שפריטין נמוך לא גורם לחולשה
לק"י
זכורים לי סיפורים על נשים פה שזה גרם להן חולשה אאל"ט. ונדמה לי שהמטולוג אמר שצריך להעלות.
אז אולי זה תלוי באשה.
אבל מאגרים ריקים לא נשמע לי מומלץ. לא רק בגלל שיש או אין חולשה.
בכל מקרה הרופאה אמרה לי שחשוב להעלות את המאגרים
אני החלטתי לא לקחת תוספת ברזל כי גם ככה קשה לי לבלוע כדורים ואחכ עוד להתמודד עם תופעות של ברזל.. ב"ה זה הסתדר
אבל המוגלובין היה מצויין
אז לא לקחתי ברזל
ו6 שבועות אחרי לידה
כבר הייתי עם המוגלובין 14
והפריטין, שזה המאגרים, נמוך. וחשוב למלא גם את המחסנים.
אני אמורה ללדת לקראת סוף חודש אדר, עד עכשיו לא עבדתי בעבודה מסודרת עם תלוש ואני רוצה להתחיל לעבוד בשנה הקרובה.
אשמח אם מישי תוכל להסביר לי באיזה קריטריונים אני צריכה לעבוד (תלוש שכר/ שאפשר לעבוד בלי תלוש ולשלם ביטוח לאומי עצמאית וכו'...) בשביל להיות זכאית לחופשת לידה ואיך עובד חישוב השכר..
תודה!!
בשביל זכאות לחופשת לידה צריך לעבוד 10 חודשים מתוך 14 אחרונים
או 15 מתוך 22
או 6 חודשים מתוך 14 חודשים, ואז זכאים רק לחצי מהסכום
הסכום נקבע לפי ממוצע של 3 חודשים אחרונים ושל 6 חודשים אחרונים ומקבלים את הממוצע הגבוה יותר.
אם תתחילי לעבוד בספטמבר נראה לי יהיו לך 6/ 7 חודשים ולכן תהיי זכאית לחצי מהסכום.
אלא אם כן כן עבדת מתישהו בשנתיים האחרונות עם תלוש, ויש לך משם עוד כמה חודשים.. (לא משנה מאיזה עבודה ואם זה מעבודות שונות) אז כן תהיי זכאית לזכאות מלאה.
בכל אופן מומלץ להתחיל עכשיו בשביל שלפחות כן יהיו לך 6 תלושים ותהיי זכאית לחצי מהתשלום.
אם תשלומי ביטוח לאומי עצמאית זה לא יעזור
אלא אם כן יש לך עסק ואז זה לפי התלושים שאת מוציאה, אבל גם אז צריך שהעסק יהיה פעיל פחות 10 חודשים
אני עכשיו שבוע 41 בדיוק, בע"ה לידה ראשונה,
אנחנו נמצאים בביקורת בבית חולים ואתמול הרופאה אמרה שבשלב הזה צריך לבוא כל יום למעקב... חדמ"ש זה חשוב להגיע לבדוק אבל הם גם כל פעם מחדש דוחפים אותי לזירוז בזמן שחסדי ה' (!!!!!!!) הכל תקין מבחינת מוניטור ואולטרסאונד.. השיקול מבחינתם הוא שחלילה יש סיכונים שגדלים פי 6 בשלב הזה (ונכון שהם מאוד מאוד מזעריים אבל גם ברור לי שהרופאה מבחינתה צריכה להגיד עליהם)
הבנתי גם שחלק מהבדיקות זה בדיקת פתיחה, ואתמול עשיתי פעם ראשונה ואני ממש לא מבינה מה הטעם לעשות אותה שוב במידה וכרגע אין לי צירים סדירים (או לא משהו שאני מרגישה בכל אופן) ואני לא מעוניינת בסטריפינג/ זירוז...
משתדלת לשחרר נפשית, הלכתי לרפלקסולוגיה, הלכתי על חול ים, קפצתי ותרגלתי על כדור פיזיו, עליתי מדרגות.. חח יש משהו שאני מפספסת? מצד אחד ברור לי שאני הכי רוצה שהצדיק והמתוק הזה יוולד בזמן המתאים לו ביותר, מצד שני הסביבה לחוצה ומלחיצה (אמא שלי היקרה+ הביקורת שבבי"ח)
אשמח לתובנותיכן... ותודה על כל העזרה במהלך ההריון🙏🙏
תמיד מגיעה לזה
אני מפחיתה בדיקות והולכת רק שמרגישה שמשהו לא תקין
יש שיגידו שזה חסר אחריות
מבחינתי זה לגמרי בסדר
אני בגישה מאד טבעית ורגילה לעשות בניגוד דעת הרופאים😅
בעקבות הרופאים.. והאמת שעד עכשיו כל פעם הגעתי רק לרופאה מסויימת, נראה מה יהיה בפעם הבאה..
מרגישה את הצורך והרצון להקשיב לעצמי ולעובר ולתת לנו את הזמן והכל ומצד השני כל הקולות של הסביבה קצת מחלישים כבר..
ותודה על התגובה💓
כדי לא לשמוע את הקולות האלה
עושה שמרגישה צורך.
וגם אז בבתי חולים שפחות לחוצים
לק"י
ולא יודעת כמה האמא מרגישה.
אז תעשי מה שבא לך, אבל לא נראה לי שכדאי להמליץ על זה לנשים אחרות.
לק"י
דוקא איפה שרוצים ללדת.
(בהנחה שיש לך מבחר בתי חולים קרובים. כי נניח לי אין😅).
כל יום הפחידו אותי והתנו לי להרגיש האמא הכי נוראית בעולם.
אחכ בחסדי ה' הגעתי לבית חולים אחר ושם הגישה היתה כמה שפחות להתערב לי
וב"ה ילדתי בלי זירוז כי התפתח לבד
לק"י
בסורוקה ממליצים מ-41+3 על זירוז. וקראתי בפורום שיש מקומות שסוחבים עד סוף שבוע 41.
זוכרת שכתבת פה על הלחץ הזה.....
הם משבוע 40 התחילו לחפור לי לזרז ושכל יום זה סכנה לעובד וכו' וכו'
נפנפתי אותם אבל בשבוע 41 הם ממש לחצו עליי
בסוף נסעתי לאסותא ושם לא הבינו מה הלחץ ושיחררו (אפילו שהייתי עם צירים)
יום אחרי ילדתי 
בתל השומר אאימו עלי ב40+1 שאפילו אם אני יגיע מחר בבוקר העוסק כבר יהיה מת😶
ששאלתי למה אז אמרו מעצם זה שעברת את התאריך
אמיתי הכל היה תקין וזה מה שאשה צריכה לשמוע אשכרה כי היא לא רוצה זירוז
לק"י
אני מבינה שיש שלב שזה מסוכן, ואני לא נגד זירוז.
אבל א. יש דרך להסביר.
ו-ב. אם בכל בי"ח זה שונה, אז צריך להיות יותר מאוזנים.
לק"י
אולי כל יומיים.
לבדיקות פתיחה אני מסרבת, אם אין סיבה מהותית. כשאני אלד, אני ארגיש כבר😅
לי גם הסבירו, שגם שהבדיקות תקינות, בסוף יודעים הכי טוב מה מצב השיליה רק כשהיא יוצאת.
בכל בי"ח ממליצים על זירוז בזמן אחר. בסורוקה זה 41+3. אבל יצא לי לחכות עוד יום, כי העדפתי לבוא על הבוקר, וקיבלו את זה בהבנה. לא לחצו עלי בכלל.
ולידה יכולה להתחיל במפתיע בלי שום זירוז טבעי/ לא.
(ב"ה יש לי 4 ילדים שכולם נולדו אחרי התל"מ. שלושה מתוכם ב-41+).
מניסיוני יש מקומות שפחות מלחיצים ויותר מבינים שאם הכל תקין לא צריך לזרז רק בגלל שאת בשבוע 41
אם יש לך אפשרות הייתי ממליצה ללכת למקום אחר
אז שמעתי לראשונה על האופציה לקנות מד סוכר בבית ולבדוק את הסטכר שלי בצום ולאחר ארוחה , לדקור באצבע ולכתוב את המספר שיצא במד סוכר,
לאחר שבוע להגיש את זה לרופאה ולפי זה היא תגיד אם יש לי חשש לסכרת או לא..
במקום לקחת את העמסת סוכר המתוקה הזו שעושה רע
טוענים פה שהעובר ממש שקט
ואני כל הזמן מרגישה אותו😶
למשהי קרה?
זה לא מוזר???
אוף ובגלל זה שמו אותי בתנוחה מה זה כואבת עם הסימפי
יאללה שיגמר
אבל בשבועות 35-36 (הייתי בהריון בסיכון אז נבדקתי כל 3 ימים) ובזמן מוניטור התינוקת ממש קפצה לי בבטן ולא ראו האצות בניטור אז חיכינו חיכינו , ניערנו את הבטן, אכלתי מתוק ושתיתי קולה עד שיצא תקין בסוף. לפעמים לקח גם מלאא זמן
גם אני לא הבנתי איך זה יכול להיות ומה ההבדל
אני עובדת בבית ספר וכרגע בחופשה.. עד יום שלישי בע״ה שכבר אמורה לחזור לעבודה
אני בהריון ממש ממש בהתחלה. ספר הריון ראשון שלי אבל כן במקום הזה הספיקו להחליף לי מנהלת וביום שלישי אפגוש אותה לראשונה
אני לא מסוגלת לדבר בלי להקיא לא מסוגלת לעמוד בלי להתעלף .. הייתי במוקד כבר כמה פעמים הייתי פעם אחת אצל רופאת נשים וגם אצל משפחה.. כולם אמרו לי שזאת ההתחלה ואני צריכה לתפקד איך אבל???
מתלבטת עם לגשת ולספר שאני בהתחלה .. ואז מה שיקרה יקרה או למשוך עוד קצת.. אני עובדת בשילוב ילדים על הרצף בבית ספר רגיל .. רק ב שלושה חודשים האחרונים ילדים שונים פירקו אותי מכות בזמן שהיו ב תכף עד היום לא קבלתי שקל מביטוח לאומי.. מפחדת על עצמי ועל ההריון
זוועה ומעצבן.
אולי משהו עם לחץ דם נמוך?
ברזל?
אם את לא מיובשת זה כנראה לא זה
הלוואי שתמצאי טיפול ויותר נחת.
או שתפנו אותי לפורום הנכון🙏❤
מאיפה אוכל להשיג זריקות אוזמפיק באופן פרטי לא דרך בית מרקחת
שמדובר בתרופת מרשם.
תוכלי לקבל אותה אם רופא ירשום לך אותה ואז תוכלי לרכוש אותה בבית המרקחת של הקופה או בבית מרקחת פרטי.
אבל על פי חוק במדינת ישראל,
תרופת מרשם תנופק בהתאם למרשם בלבד.
מה שכן, פעם מכרה שלי הייתה זקוקה לתרופה שהמלאי שלה בארץ והיו רק תרופות גנריות.
היא לא הייתה מעוניינת ולכן יצרה קשר עם מוכר באיביי שמכר לה את התרופה.
לקחת סיכון על הגוף שלך
בתרופה שאין לך באמת דרך לדעת מה יש בפנים..
באוצר מילים שלי זו ההגדרה 🤪
העיקר שהבנו את הכוונה אחת של השנייה
אחרי ששאלתי רבות אני מבינה שמרשם לא אקבל ובסדר אולי יותר טוב ככה
מאמינה שאצליח עם תזונה נכןונה בשעות טובות ולא בלילה (שזה עיקר הבעיה) וספורטט
כנראה, אבל הבנתי ממנה מדובר באדם שקיבל מרשם עבור עצמו ולא ניצל את התרופה.
אני יודעת שבארץ נשים מקבלות תרופות פוריות ממי שכבר לא צריכה ואנשים גם קונים קנאביס ממי שיש לו מרשם אבל המינון שלו גבוה מהצורך ולכולם שלום.
בכל מקרה אני מאמינה שתזונה נכונה וספורט, יחד עם אהבה עצמית ורגשות חיוביים כלפי עצמנו זה לגמרי הסוד. בהצלחה.
רופא המשפחה שלי נתן לי מרשם בקלות - אמרתי לו שעודף המשקל עושה לי כאבי ברכיים או משהו כזה..
אבל בבית המרקחת צריך שיהיה רשום ה BMI וחתום וכו', ואת זה אי אפשר ממש להמציא..
וכנראה אותו דבר עכשיו עם וויגובי, הזריקה החדשה.
אם לא היה את זה המלאי היה נגמר תוך שניה בעזרת אנשים שרוצים לרזות והם כבר מספיק רזים או אפילו אנורקסים..
נדמה לי שמעל BMI 27 אפשר גם לקבל, אם יש סיבה רפואית כגון כולסטרול או התחלת סוכרת וכו'.
מדובר בתרופה לכל דבר שלפעמים יש לה תופעות לוואי לא קלות בכלל.
כדאי לשבת עם רופא המשפחה ולהסביר לו למה את חושבת שאת צריכה.
הרופא פשוט לא מאשר כי הייתי עם סקסנדה והפסקתי עקב חוסר התמדה
בנתיים מתחילה תזונה וספורט
הקופה.
ואם לא היית מתמידה בטיפולים פיזיותרפיים ואז מחליטה לחזור ומבקשת הפניה שוב, הוא לא היה מוציא לך?
השיקול צריך להיות רפואי בלבד.
ההתמדה שלך היא לא פקטור.
כי התמדה היא כן פקטור.
אוזמפיק זו תרופה יקרה מאוד (מאוד מאוד)
הקופה רוצה לוודא שהמטופל אכן זקוק לה והיא באמת תוכל לסייע לו.
אם הקופה מעריכה שבפועל המטופל לא יקפיד על נטילת התרופה (והתמדה היא חלק קריטי להצלחת הטיפול)
הגיוני שהיא לא תרצה לממן את זה.
מימון תרופות יקרות נועד למטופלים שזה באמת יעזור להם.
במקרה הספציפי של הפותחת אני משערת שהיא באמת רוצה לעשות שינוי ולהקפיד על נטילת התרופה.
מה שכדאי לעשות זה לנסות לשכנע את הרופא שהפעם זה יהיה אחרת
(אולי כדאי אחרי תקופה מסויימת של תזונה וספורט כדי להוכיח שאכן את מתמידה
זקוק לה וככל שהתרופה בסל הבריאות, חלה על הקופה חובה לספק אותה למבוטח.
זה נכון, שלעיתים דוחים, מהסיבה שפירטת, אך לכל קופה יש ועדת חריגים ופניות הציבור.
טענה כזו של הקופה היא טענה שלא תחזיק מים והקופה תהיה חייבת לממן אותה.
אותו כנ"ל במקרה של תרופות או סדנאות לגמילה מעישון ועוד כיוצא בזה.
זה שבקופה שומרים על הקופה ומסרבים לשחרר כמה מעות לבריאות הציבור זה לא תקין.
לק"י
זו לא תרופה ייעודית להרזיה.
וסקסנדה גם לא נותנים כבר. גם לאנשים שהתמידו ורזו. לא יודעת אם יש מחסור או מה הסיבה.
תשובה גם ל @דיאט ספרייט ו @מחפשתתשובה
לק"י
אם אני זוכרת נכון.
(מכירה מישהי שהשתמשה בסקסנדה, ועוברת לוויגובי).
אני בכל אופן התייעצתי עם רופא והוא אמר נחרצות שלא לקחת ושיש לזה תופעות לוואי לא פשוטות
לק"י
זה באמת שיקול אם זה כדאי או לא. תלוי במצב האישי של כל בנאדם.
יש אנשים שזה מה שעוזר לרזות, כשהם חייבים לרזות (מדברת על אנשים עם עודף משקל רציני. שלפעמים זה פוגע בבריאות).
יש תחליף. ואין לי מושג מה הקריטריונים לקבל.
אבל לא ענית עניינית האם התמדה היא פקטור.
אם תרופה בסל (כל תרופה, לא מדברת על זאת ספציפית) רופא צריך לרשום אותה למטופל על פי הקריטריונים שבסל.
לא ראיתי בסל קריטריון שהוא: חוסר התמדה של מטופל.
או חוסר התמדה שיוביל להפסד כלכלי של הקופה, כמו שנטען פה בכמה תגובות שזו הסיבה.
אלא אם חוסר התמדה יפגע במטופל עצמו.
נניח נטילת התרופה שלא ברציפות תפגע במצב בריאותן של המטופל.
לעניין פניות הציבור, אני לא מצדיקה כל סיבה והמקרה הזה באמת מטומטמם, אבל את ודאי יודעת שלעיתים קרובות פניות הציבור/ועדת חריגים/ איום בפניה לתקשורת/ לרכזת הקהילה (קיים בריכוזים חרדיים) משיגה את התוצאות המבוקשות לפעמים בדין (עקב רשלנות או חוסר מקצועיות של נותן השירות) ולפעמים לפנים משורת הדין.
זה רלוונטי גם בקופות החולים וגם במקומות אחרים שמספקים שירות, ואני כותבת זאת מהצד שנותן את השירות.
כי אני לא מכירה את התרופה הזו ואת ההנחיות שלה. אני מאמינה שיש כאן שיקולים מעבר למה שנאמר לזו שחיפשה. ואכן לפניות הציבור יש את השימושים שלה, יותר לעניינים מנהלתיים אבל לא רפואיים.
ודרך אגב שיקולים כלכליים של הקופה לא מעניינים את הרופאים בדרך כלל וזה לא שיקול לרישום תרופה כזו או אחרת.
לשמור על התרופה - בקירור וכאלה וברגע שלא מקפידים התרופה יכולה להרס ואין לך איך לדעת
אבל את יכולה לבקש כדור שהוא למעשה אותו הדבר כמו האוזמפיק שכחתי את השם שלו מהרופא משפחה
הבן שלי בן שנתיים ו8. טיפטפתי לו במשך שבועות שעוד מעט הוא יתחיל לעשות בשירותים והוא אפילו היה סתם יושב על הישבנון מידי פעם, בלי שייצא לו.
ואז פעם אחת ייצא לו, (וגם ברח לו על הרצפה). וזה כנראה מאד הבהיל אותו, כי מאז הוא לא מוכן לנסות שוב. לא מסכים אפילו להתקרב לישבנון. הוא גם הפסיק לבקש שאחליף לו טיטול אחרי שהוא עושה, ולא מוכן לדבר על זה.
רעיונות מה אפשר לעשות?
אני חושבת שזה שאת לא רואה פה בפורום את השיקול של בשלות הילד לא אומר שהוא לא נלקח בחשבון על ידי ההורים. התייעצתי פה כמה פעמים בנושאים שונים, לא תמיד ציינתי את רמת הבשלות של הילד, אבל ידעתי להתאים את העצות. לפעמים לא מציינים את זה בפירוש אבל אפשר להבין את זה מחלק מהשיקולים (כמו כניסה למסגרת - ילד ביישן ומפחד מזרים), או שאין את האפשרות הטכנית לתת לזה מענה מלא (נניח אם חייבים שהאמא תצטרך לחזור לעבוד מבחינה כלכלית והילד לא בשל לפרידה) וצריך למצוא פתרונות עוקפים. ויש נושאים שכן יותר אפשר למשוך אם צריך + קשה להבין את רמת בשלות הילד בפרטים אחרים או שלא תמיד כל עצה יהיה קל להתאים לכל ילד.
בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שממה שאת כותבת נראה שאת חושבת שהפרטים שקראת נותנים לך תמונה מלאה של הדבר כשזה כנראה לא המצב בהרבה מקרים, וגם שיכול להיות שיש מקרים שלא פגשת עדיין
אשמח למי שתדע כי אני לא מצליחה לדון לכף זכות האחראים בדבר 
הייתי עכשיו בבדיקות דם, באתי עם ממש מלא והאחות אמרה לי שהיא תעשה הכל אבל את הבדיקות של הקרישיות עושים רק ב10:45!!!!
אמרתי לה אני כבר פה מה הקטע זה בדיקת דם?
- נכון, אבל קרישיות זה רק ב10:45 זה תור בודד בכל יום ובמקרה היום פנוי אז אני צריכה לחזור
מה הקטע???
לפחות חלקן לא נלקחות למעבדות הרגילות אלא למעבדות מיוחדות, והזמן של הבדיקה נקבע ככה שהן תהיינה מוכנות לשליח למעבדה הספציפית. לא תמיד אפשר לשמור את זה יותר זמן, ולא תמיד יהיה מוכן בזמן אם תבואי מאוחר יותר.
אבל בהחלט מבאס
בדיקות קרישיות דורשות עבודה רבה ומדוייקת מצד עובדות המעבדה וגם בשביל שיצאו אמינות חייבות להגיע תוך פרק זמן מסוים למעבדה שמבצעת אותם או להקפאה.
התורים נקבעו
א. בשביל לכוון את הבדיקות לפי זמן יציאת הנהג
ב. בשביל שעובדת המעבדה תוכל לעשות את העבודה העדינה והמדויקת בהכנת הבדיקות למשלוח לא ניתן לקבל יותר ממבוטח 1-2 בפרק הזמן הזה (מדובר על סרכוז והפרדה פעמיים כדי לנטרל גורמי קרישה אחרים ולבדוק בדיוק את מה שצריך)
בהפנייה דרך אגב כתוב שיש צורך לקבוע תור לבדיקה זו.
זה הקטע... רוצים שתקבלי תשובה נכונה ואמינה על הבדיקות שלך!!!
רק שתדענה שזה גם מאוד קשה לא להיות בחופש איתם👀
בעלי אברך אז הוא עם הילדה בבין הזמנים וממש קשוחי לי שכולם בחופשים ואני בעבודה
ואני לא אקח סתם כי אני צריכה ׳תירוץ׳ כי חבל לי סתם לבזבז ימים
פפפפ
פיזית אני הילידה במשרד שלי כי כולם בחופששששששד
זה ממש לעבוד על קוצים
מכירה את ההרגשה לגמרי
ובעלי לא יכול להתפנק בבית, הוא בצבא
כמוך, גם אני לא רוצה לבזבז ימי חופש על סתם אבל כן אין ספק שזה הרגשה מבאסת שכולם בחופש ורק אני תקועה בעבודה.
לא הייתי בבריכה, בים, בחופשה, כבר המוןןןן זמן.
וזה ילד אחד
מה הברירה שיש לי🤷
אין קייטנות אחרי ט באב
בכל האיזור
אם בעלי לא היה יכול לשמור הייתי חייבת לקחת חופש
וזו אחת הסיבות שאני חוסכת ימים כי אני רוצה לפני הלידה
וגם כי אני חוששת שבסוף ההריון יהיה לי קשה יותר להגיע לעבודה ואצטרך יותר ימים ׳לנפש׳😅
מלבד חמישה ימי חופש שלקחתי מלאים, שאר הימים עבדתי חצאי ימים אן יצאתי מוקדם רוב הפעמים .
אבל אני לא מסכימה שזה "בזבוז" ימים האמת
אם לא החופש שלקחתי, אין 'סתם' יום שאני נמצאת בו עם הילדים בבית.
עזבי שעשינו דברים יחד כמובן, אבל בתחושה שלי, זמן אמא הוא דבר חשוב מאוד בעיניי
אנחנו בנופש וסידרתי כריות גדולות מעור לבן ה-3 שלי בלילה כדי שלא יפעל אבל מסתבר שהוא שם את המצח וישן על הפער שבין המיטה עם הסין לחלק של הכריות וקם עם סימן של קו או פס כזה במצח
אני מהחלומות
מקווה שזה יעבור נכון? כי הוא ישן שם 7 שעות בערך
בינתיים מרחתי וזלין
אולי זה מהשולחן שהצמדתי למיטה?
יש עוד משהו למרוח כי אין לי שמן או מרגרינה?
לדעתי זה יעבור בלי כלום
זה לא פצע פתוח, נכון?!
זה קורה לנו מלא בכל מיני אזורים בגוף אחרי מנחים ממושכים
כמה יצא לכן בממוצע להוציא לילד בתחילת עונה?
לחגים,?
בן או בת?
בהתחשב שאין אח גדול אותו מין שמוריש הכל ....
או שהעונות לא חופפות.
למי שיש כבר דעתנית או דעתן
יצא לי 1209 ל5 ילדים(2 ילדים עוד לא קניתי)
בערך חגים פלוס חורף
כל חולצה חורפית או חגיגית בממוצא 25 עד 35 שח
קונה יד 2
אבל חולצות לבנות לחגים ,שמלות לבנות
וקצת פוטרים
הכל מצטבר לסכומים +מכנסיים וכו
איך אצלכם?
אבל הפארק הלאומי
בין השאר יש מזרקות
צל
חניה
אגם עם ברווזים
מתקנים שווים
מזרקות מלא מדשאות
ויפהפה
ויש גם ברחובות ליד
בהפעלת פנגו
אנחנו הולכים לשם הרבה ולא נתקענו בלי
יש גם מתקנים, דשא, נחל מלאכותי שבסופו יש אגם קטן עם קצת ברוזים
יש צמוד גם את גן החי, שבכניסה אליו בתשלום
הפארק הוא חמוד, אבל לא הייתי מתאמצת להגיע אליו סתם ככה. אם אני אגיע זה בגלל המזרקות
תסבירו לי רגע ..
אם אלד שם ולא בשע.צ...
יש מצב שישימו אותי באישפוז עם ערביה בביות חלקי?
או שאפשר לבקש מראש שלא יתנו...
ביות מלא זה אומר כל הלילה התינוקת איתי? ו0 הפרדה זה אומר שאהיה לבד בחדר בלי יולדת?
אפשר קצת רקע... תבורכו.
קיצר אני מתלבטת על זה ממש. אם שערי צדק או עין כרם...
נרשמתי ל2 הבתי חולים. אבל לא החלטתי מה הפעם...
באופן כללי יש שתי אפשרויות: ביות חלקי, שבו התינוק נמצא בתינוקיה בלילה, או ביות מלא, שנקרא גם אפס הפרדה, בו התינוק נמצא איתך כל הזמן מרגע הלידה.
לגבי אשפוז עם ערביה, לא יצא לי, ואני מניחה שכן יעשו מאמץ אם תבקשי, אבל אין לי ניסיון בזה..
ואני לא יודעת אם יש חדרים פרטיים באפס הפרדה, אבל זה בוודאי לא מובטח לך. אני הייתי פעמיים באפס הפרדה עם יולדת נוספת איתי בחדר.
אני הייתי מאושפזת עם ערביה באחת הלידות. היא ילדה יום לפני אז יצאה קודם ואחכ הייתי עם מישהי אחרת.
לא יודעת מה היה קורה אם הייתי מבקשת שלא. מניחה שזה על בסיס מקום פנוי ואולי קצת איך שמציגים את הבקשה.
לא נראה לי שזה שונה בבתי חולים אם אחרים, אם זה החדר שיש בו מקום..
המשמעות של 0 הפרדה היא שלא מפרידים את התינוק מהאמא מרגע הלידה, כל הבדיקות מתבצעות בנוכחות האמא, זה לרוב בא ביחד עם ביות מלא.
אולי פחות אבל ראיתי לא מעט שם בכללי. לא יודעת להגיד על המחלקות.
כשאני הייתי בעין כרם, בחלק מהימים הייתי לבד בחדר של שתיים בביות חלקי (שהיה לי ממש טוב, שיש תינוקיה). ואחר כך הביאו עוד מישהי לחדר, יהודייה אבל היתה עושה הרבה רעש בלילה....
מאושפזת. והייתי שם 4 פעמים. כנראה הן פחות זורמות על זה.
בעקרון במחלקה הזו זה 2 בחדר, אמרו שפתחו לאחרונה מחלקה חדשה שיש בה גם חדרים פרטיים…
אפס הפרדה - זה תיאור לסיטואציה אחרי הלידה שבה התינוק לא נפרד מהאמא אף לא לרגע.
זה אומר שאת הבדיקות עושים תמיד בנוכחות האם, לרוב בחדר בו היא נמצאת (לדוג מיד אחרי הלידה בחדר לידה או בחדר אשפוז) או במידה ולא מתאפשר- אז בחדר מיועד לכך - אבל האמא מגיע לאותו החדר (ספציפית לעין כרם במעבר מחדר לידה לחדר אשפוז עוצרים בחדר טיפולים למס בדיקות בנוכחות ההורים)
ביות מלא/חלקי- זה שמות לתנאי אשפוז ולפי זה מחולקות המחלקות (ונקראות גם ככה)
ביות מלא- היחד איתך 24 שעות ואין בכלל תינוקיה
ביות חלקי - היחד איתך רק חלק מהזמן- ויש תינוקיה.
במחלקה החדשה של ביות מלא יש חדרים פרטיים
מראש מחלקים את החדרים באופן שיהודים וערבים לא יהיו ביחד
אבל אם זה מאוד מפריע תוודאי מראש עם הצוות שזה מה שאת רוצה
רק לשכשך רגליים, שקרוב לחניה והוא די מבודד..
משהו שמתאים למשפחה
בד"כ הלכנו באזור ראש הנקרה השנה לא רלבנטי 😞
כי זה מה שאני מחפשת רצועת חוץ גדולה וריקה דאפשר לתפוס פינה בלי אנשים
לק"י
ואמרו לי פעם שיש מערבולות גם קרוב לחוף.
לא יודעת בדיוק ולא מבינה בזה, אבל צריך להזהר.
אבל הוא גם לא ריק
מגיעים לשם יותר משפחות סגנון מסורתי ודתי
עדיין אזור יחסית מבודד לא ממש אפשר למצוא
אבל יש באזור החוף באשדוד מקום של חוף ממש מבודד אבל אין פיקוח
אם זה רק לשבת ולשכשך רגליים אז בסדר אבל מסוכן להיכנס!