פורום הריון ולידה (עמוד 415)

לא מכירה אישית אבל בטוח בקטמון יש משהו 

דיס המלצה ענק על המקווה בבית הכרם

טבלתי שם בתור כלה, עדיין לא השתחררתי לחלוטין מהטראומה

לדעתי קרוב יותר לתחנת רכבת של החלוץ ואז יש ירידה משם..

יש גם בגבעת שאול בלניות מקסימות אבל לא יודעת איך שם ואם אפשר להתארגן שם..

משופץ חדש ומהמם,

טבלתי שם פעם אחת לפני החתונה (בשנה האחרונה) והיו ממש ממש נחמדות.

מקסים!

נעים נקי ומשופץ

מתייחסות ממש יפה

שעון קיר או יד

תכשיט עם פתק החלפה

בושם עם פתק החלפה

שעון כנל

ערכת קרמים כנל

מצעים! זה מתנה שווה לדעתי. אני ממש אוהבת

גביעים קטנים מכסף לשולחן שבת (קנינו פעם להורים שלי וזה היתה מתנה מאוד מוצלחת)

דברים אחרים מכסף: מלחיה, מחזיק בשמים, גביע לקידוש

משהו אישי לאמא: תכשיט, בושם

לבית: מפה יפה, מצעים, עציץ יפה גדול(אבל תופס מקום...)

לק"י

אני מכירה רק שניים (בשכונה ה' ובשכונה י"א). מבחינתי שניהם בסדר. אבל אני לא אנינת טעם בנושא😅

של י"א הוא מקווה תורן. אז פתוח עד ממש מאוחר.

(במקווה בי"א יש בלנית שכמה פעמים נגעה לי בשיער כדי להוציא שיערות, כנראה כדי שלא ילכלכו את המים. לי זה סתם מוזר, לא מפריע. אם לך זה עלול להפריע, אז אולי עדיף לך שלא ללכת לשם).

רח' מי מרום 3

086816246

מקווה בשכונת כלניות

086673808

על שניהם קיבלתי המלצות שהם חדשים ויפים ובלניות נעימות. לא יודעת לגבי התארגנות, אבל כנראה כמו כל המקוואות בעיר אפשר להתארגן בהם, לא

בבאר שבע בשכונת רמות. זכור לי שזה מקווה ליד בית כנסת.

היה ממש סבבה

אבל זה היה ממזמן ולא זוכרת אפילו את שם הרחוב

(אנחנו לא גרים בבאר שבע. יצא לי לטבול שם כשהיינו באיזור)

מבחינתי הוא לא צריך להיות חדש

אלא חשוב לי

1. בלניות נעימות וסבלניות

2. שאין עומס שאפשר להתארגן בנחת

3. שיהיה נקי

מה הקשר בין הקשר הזוגי שלכם אחרי תקופה כזאת קשה וארוכה לבין ההערות של ההורים שלך על הבית?

רמז: אין קשר.

נפנפי..

הם עושים את זה רק מדאגה

זה לא הזמן המקום והתקופה להתעסק בזה

במיוחד כשניקית במיוחד והשקעת

בהצלחה רבה יקרה!!

שאת רוצה חיבוק ואותו בבית.

וההורים הכל מדאגה.

רק שלדעתי כן אפשר לקבל עזרה מהורים כשמציעים.

וגם לקבל הערות.

ולי למשל מאוד חשוב הניקיון.

ככ  שגם אם אגיע הביתה אחרי נניח חופשה קצרה (קרה לפמי חודש) ובעלי היה ןאראה חושך בעיינים מבחינת ניקיון  זה יפריע לי מאוד!!

וזה הפריע.

ואני חזרתי אחרי חופשה...

לדעתי (אולי בגלל שהסטנדרט שלי בניקיון גבוה) אם באמת מצב הניקיון לא משהו...תנסי כן לעשות מאמץ מעבר.

אם גם הוא סורם על הבית ככה אז מה םץאם שתתאמץ

אם זה יבאס אותו

היתי משחקרת שיעזרו יה

בואו ינקו במקומך וזהו

העיקר החיבוק

כל השאר זה רק תפאורה

אם את מרגישה שזה משהו שיש לך כח בשבילו ויעשה לו טוב עוד הייתי מבינה. אם זה רק כי אמרו לך אז אל.

אנשים שוכחים מה זה להישאר לבד בבית וכמה כוחות פיזיים ונפשיים צריך בשביל זה, ואז יש להם עצות זהב על חשבון אחרים. מותר לך להשאיר בית הפוך, לחכות שיגיע ויוציא את הזבל, לא להכין שום אוכל מיוחד ובלי ריח של עוגיות מהתנור. אחרי החיבוק ואחרי שינה טובה של שניכם תתחלקו בסידור הבית בקצב שלכם.

בכל מקרה את לא חייבת לנקות לכבודו, כמובן רק מה שיש לך כוחות

אין פה "צריך "

והסטנדרטים של אף אדם אחר לא מחייבים אתכם בבית שלכם

אם הוא כן אוהב סדר ונקיון אז אולי יש טעם להתאמץ ולהשקיע אם את יודעת שזה משהו שיעשה לו הרגשה טובה כשהוא חוזר סופסוף ומשדר לו שחיכית וציפית לבואו

אבל אם מבחינתו זה בכלל לא אישיו אז אין שום טעם חבל על האנרגיות שלך עדיף להתכונן במה שכן ישמח אותו אולי אוכל ביתי או דייט כיפי ומפנק

אנחנו לא מושלמות

וזה מה שמושלם בנו

את השתדלתי, ניקית , מה שאת יכולה

מגיע לך צלש לדעתי . 

זה ממש לא מחייב אותך.

מצד שני, אבא שלך רוצה לנקות כיריים? בהצלחה.

מבינה ממש את המקום הכאוב הזה שההורים מערערים לך את מקומך

אבל תדמייני את הסיטואציה נניח שהיה קורה אחרת, שהיית אומרת להם שאת יוצאת לבית קפה והם בזמן הזה שינקו מה שבא להם..

תעשי את השיחה הזאת בראש, אולי ישחרר אצלך קצת את ההרגשה.

וברור שתעשי לכבוד בעלך רק מה שאת אוהבת ומדבר אלייך!

מה אתם אוהבים?

אוכל מושקע?

אוכל מתוק?

מוזיקה?

לעשות אווירת ספא עם מים חמים וקרמים וכזה?

סתם לשבת ולדבר?

לשחק משהו?

תכיני את המפגש לפי מה שאת רואה כנצרך, זה ממש לא מחייב להכין בניקיון.

תהיי הכי את שיש.

תהיי בטוחה שהבית שלך נראה ארמון לעומת הג'יפה בצבא.

עכשו כשאני לא באמצע לבכות,

ועם התגובות שלכן,

יותר קל לי להסתכל על הסיטואציה בהיגיון.

הבית נקי ומסודר+ ביחס למה שאנחנו רגילים,

אני יודעת מה בעלי חושב על הנושא,

וכמה בלגן הוא יביא איתו (וכמה אוויר אני אצטרך עד שהוא יסדר. אני המסודרת מבין שנינו)...

עדיין נשארתי עם איזושהי מועקה,

מכירה את הרגישות שלי בעניין "האם אני אישה טובה",

בעז"ה מקווה להניח לזה עד מחר

ולגמרי לשמוח מזה שהוא חוזר.

את מכירה אותו הכי טוב ויודעת שהכי בעולם הוא רוצה לראות אותך....

ההורים אולי התכוונו לטובה אבל זה די מעליב...

תשתדלי להתעלם ולזכור שזה רק שלכם

ואתם תחליטו מי ינקה כמה ומה מפריע לכם...

אם אני, לצורך העניין הייתי חוזרת הביתה והבית היה נראה מלוכלך/מבולגן אז הייתי מתבאסת...

במיוחד שהוא חוזר אחרי תקופה מסוימת שלא היה בבית.

לדעתי, תעשי מה שאת יכולה ורוצה וגם לא בושה לקבל עזרה מההורים אם הם מציעים.

ברור שבכל מקרה אני מאמינה שיהיה מרגש ושמח

שבאמצע יש ''חור'' של המספר 1

אן מספר 1 שעליו זילוף של טיפות

או ענן בקצה של ה-1 למעלה

ואז ה''רגל'' של ה-1 עם טיפות

או שה-1 בצורת מטריה

אהבתי! מנסה לחשוב איך להכין את זה...

הכי אהבתי את המטריה ותודה גם ל@SaK!

ממש טעימה ויפה, מתאימה ליום הולדת. אבל לא יודעת כמה זה מתקשר לגשם. בטוח תוכלי להוסיף משהו 

מזל טוב לקטנטן

איך הזמן עובר... זוכרת שכתבת פה על הציפייה להריון שלו בכלל..

אין לי רעיונות .אני לא יודעת להכין עוגות בצורות😬

ותודה! הוא משהו מיוחד!

מנסה להבין איך להכין את הראש שיהיה כמו מטריה פתוחה

עוגה עגולה שחוצים באמצע, שני החצאים אחד על השני ומקשטים.

אפשר לקרוץ עם כוס את הסיומת שיראה קפיצות כאלה של המטריה הפתוחה, אבל נשמע לי ממש לא חובה. גם חצי עיגול זה סבבה למטריה.

איך אני אוהבת את ההתקשקשויות האלו...

התכוונתי עם ה1 הוא רגל למטריה, אז הלמעלה יהיה המטריה הפתוחה? זה קצת מאבד את הצורה של 1, לא?

אבל הקישוטים יחזירו

למשל אם את שמה מסגרת עדשים/ מקלות בייגלה, זה מדגיש את ה1,

וממנו יוצאים הקווים המעוקלים של המטריה.

מאחלת לעצמי גם😄

יצא מהמם, איזה רעיון העננים. מזל טוב!

כמו נגיד של אתכסיא או אשכר שזה קשיח ולא רואים תתוכן

שמה רק מגבת ומברשת שיער

טובלת ועפה הביתה

שמה בו מסרק, סכין גילוח,פינצטה

על מגבות אני משלמת ומגיעה עם כפכפים

זהו

לא מתאפרת אחרי

מי שתראה אותי, בעיה שלה

תמיד מסתבכת עם זה. בהתחלה עוד הייתי מביאה חלוק גם:/ עכשיו רק של המקווה. וגם בגדים לא מביאה אחרים לובשת אותו דבר 

מגבת משם

לובשת כפכפים

לא מתאפרת/ מתבשמת

עם מגבת וכפכפים

כאילו הולכת לבריכה..

מגיע מוכנה ולא מתארגנת שם אחרי, דוך לבית. 

שמה בתיק צד קופסת עדשות ומברשת שיער וזהו..

מתארגנת בבית הכל

מגבת משם

בשבת שמה בחזיה את הכלי לעדשות🫢

אני מביאה הכול מהבית כי מגעיל אותי להשתמש בדברים של המקווה...

התיק הזה אמור להיראות כמו תיק לימודים או משהו כזה...

היא יכולה כבר להבין סיבה ותוצאה לדעתך ולהתגבר על הרצון לגזור שערות אם זה יהיה שווה לה?

כי אם כן, אפשר לתת איזשהו תמריץ/פרס למי שיש שיער ארוך, למשל סרט או קשת או אפילו קופסה מפתה עם כמה אביזרים כאלה... שמותר לה לשחק בהם כי יש לה שיער ארוך, אבל אם היא תגזור שוב תצטרכי לקחת ולחכות שהשיער יגדל כי זה לשיער ארוך.

אם עדיין לא מספיק גדולה, אני לא רואה פתרון חוץ מלהשגיח עליה ועל המספריים מקרוב למשך החודשים הקרובים, עד שיעבור לה... 

ניסיתי היום להסביר לה, היא רק צחקה ונהנתה מתשומת הלב...

(באמת בחודש האחרון היא הספיקה לגזוז לעצמה פעמיים או שלוש - קשור לזה שאני לא זמינה מספיק להשגיח עליה...)

וירד לה דם ויכאב לה. קשה לי להאמין שהיא תצחק מזה.

אפשר לתת לה בהישג יד מספריים שכבר לא גוזרות כמעט ולהרחיק מספריים שכן גוזרות.

אפשר לשים קופסת כלי כתיבה בגובה גבוה יחסית שהיא לא תגיע לשם לבד ומי שרוצה מספריים לוקח ומתחייב להחזיר. מי שלא אחראי להחזיר לא יכול להשתמש במספריים,

כמו שלא יכול להיות שהילדים ישאירו סכין בהישג ידה.

רק כשיש לה דם בפועל היא נבהלת.

כנראה שאין מנוס מלנסות להרחיק את המספריים... (זה לא כמו הסכינים החדים, שבהם רק הילדים הגדולים משתמשים ורק במטבח על שולחן/שיש...)

בהדגמות על עצמי. למשל כשהתקרבו בצורה מסוכנת לפינה של השולחן,

הייתי מסבירה שזה עושה אאוצ וצריך להיזהר בקרבת הפינה.

אח"כ הייתי "נתקעת" בפינה ועושה הצגה של "אאוצ' כואב לי, כואב לי"

ואז הייתי שואלת רוצה גם? בוא נעשה ביחד אאוצ' אאוצ', כדאי לך, בוא תביא את המצח לפינת השולחן ונעשה אאוצ אאוצ.

היו מסתכלים עלי בחשדנות.

ואז הייתי חוזרת שוב על ההצגה שאני מקבלת מכה מפינה וקוראת שוב אאוצ' אאוצ'. כואב חי כואב לי.

ואז הייתי רואה שהם הולכים בזהירות בסביבת השולחן.

אמנם לא אדגים לה על השיער שלי (בעיקר כיוון שהוא מכוסה), אבל אפשר להדגים מה המספריים יכולים לעשות לגוף.

תודה!

ולהסביר את המצב, בגללו כרגע מספריים צריכות להיות יחד עם הסכינים במטבח. ולמשך החודשים הקרובים זה יהיה מקומם?

היה לי ילד אחד שמכשירי כתיבה בכלל ומספריים בפרט היו צריכים להיות מחוץ להישג ידו. לא כל ילד מתנסה בכל הדברים הללו... אבל מי שכן, לדעתי אין מנוס מהשגחה צמודה / הרחקה מהישג יד.

לפעמים קשה לי לעשות שינוי בהתנהלות עם הילדים, אבל הרבה פעמים אני מגלה שאמנם להניע את השינוי דורש כוח, אבל המצב החדש קל יותר.

דווקא מהמקום הזה באה ההצעה שלי.

לשנות ולהחליט שמספריים מקומם במדף העליון וצריך תמיד להחזיר למקום וכו' נראה ידרוש ממך לרוץ אחרי זה כל היום.

אבל להודיע שדין מספריים כדין הסכינים והם מתבקשים להקפיד על זה (והם יכולים להבין את הנזק) דורש שינוי תודעתי, אבל עשוי להקל מאוד בחששות על הנזקים של הקטנה.

לכן חושבת שיהיה לי קשה לכנס אותם כדי להכריז על הכלל החדש הזה.

אבל כדאי לנסות, באמת. תודה!

וגם עוד כל מיני דברים...

אולי באמת ניתן לה איזו מחברת ישנה שאותה היא תגזור בכל פעם, ונקווה שזה יגרום לה לא לגזור את השיער.

היא גם אוהבת לגזור הכל.. גם שיער (גזרה לעצמה פוני בגן)

היא לקחה את הארנק שלי וגזרה שטרות של 200, 100 ו50 בסהכ 700 ש"ח לכל מיני חלקים.. לבבות.. ולכי תמצאי איזה חלק שייך לאיזה שטר 🤦‍♀️ אוי זה היה ממש ניסיון של חודש אלול. 

אני בקרנית איך הגבתם

נראה לי הייתי מאבדת את זה...

אחות של אבא שלי גרה בארהב

לפני 40 שנה הוא קיבל מדודה רחוקה מתנה- כרטיס טיסה לבקר אותה (ואז כרטיס טיסה היה ממש יקר)

השמועה שהוא נוסע עשתה לה כנפיים

וכמה ימים לפני הטיסה ניגש אליו אבא של שכן בבקשה מוזרה

הוא שמר אוצר דולרים מתחת ללול תרנגולות

העכברים, הרטיבות ותנאי השטח פגמו בדולרים

והוא ביקש שאבא שלי יגש לבנק פדרלי- לקבל שטרות חדשים

וכל אבא שלי מצא את עצמי בבנק פדרלי- פותח שק מסריח ומתחיל לחפש בקרעי נייר את המספר הסידורי

הם הצליחו לשחזר לא מעט מהאוצר

----

גם בארץ- על כל שטר מופיע מספר סידורי גם חצי שטר שווה את כל ערכו (החצי עם המספר)

ואפשר לגשת לבנק ולהחליף אותו

אבל טוב לדעת!!

וואו... שכן נודניק🫣

אף פעם לא לקחתי דולה בתשלום בגלל שלא היתה לי אפשרות כספית, העלויות מאוד גבוהות וכמו דאמרת יש החזר מהקופה של 2000 שח לפי מה שבדקתי.

בפעמים הראשונות לא לקחתי דולה והלכתי רק עם בעלי, היה נראה לי הכי תומך והכי התאים לי. לקחתי אפידורל ולא הרגשתי שהיה חסר לי תמיכה

3 הלידות האחרונות ילדתי בלי אפידורל, מבחירה. לפני האחרונה זכיתי והיתה איתי דולה מתלמדת, אמאלה, היא ממש עזרה לי, הרגיעה, עשתה לי עיסוי בגב תחתון בכל בשלב של הצירים המתקדם.. ממש שליחה של בורא עולם..

ובלידה האחרונה הלכתי עם חברה שהיא מיילדת, והיא גם ממש תמכה בי ועזרה לי להתמודד עם הצירים והלידה..

ממש מבינה אותך לגבי הבעל והמגע בלידה ואחרי.. שלב מזה לא פשוט שאת צריכה חיבוק ואין 😑 אבל באמת שהיה עוזר לי לראות אותו מתפלל בכל הכח שלו בשלב הלחיצות .. חח כאילו הוא יולד 😁

אני רציתי ללדת בלי, אז היא עוזרת לי מאוד להתמודד עם הכאבים , עיסויים וכו

גם לא נח לי שאמא שלי תהיה בלידה אז היא גם על תקן תמיכה בכל התהליך הזה הרי המיילדות ממש לא איתי כל הזמן

אני ממש שמחה שלקחתי בכל הלידות למרות שיצא איכשהו ברובן שהיא היתה איתי ממש מעט זמן בגלל שעד שקראתי לה כבר התקדם ממש מהר. אבל זה בדיוק השלבים שהייתי צריכה אותה

גם ככה זו חוויה קשה ועוצמתית, חשוב לי לעזור לעצמי גם במחיר הזה זה מבחינתי שווה את זה

אצלנו בעלי ממש לא בקטע

גם בלי להיות אסורים הוא די אבוד... 😉 אז גם הוא שמח שיש לי לאן להפנות את המצוקה שלי, וגם באמת היא מתפקדת הרבה יותר יעיל ואפקטיבי היא מומחית ומנוסה

אבל אם את מתכננת לקחת אפידורל ובעלך יכול לעזור עד השלב שנאסרים אז זה קצת שונה, יש לה באמת פחות מקום להועיל (עדיין יש מה לעזור וללוות, גם לעזור לך עם תנועתיות למרות האפידורל אבל פחות משמעותי בעיני)

אולי שווה לך לברר על דולות בסטאז' הן לוקחות הרבה פחות ואם את סהכ יודעת מה את צריכה אז את לא חייבת מישהי ממש מנוסה

אני בלידה הראשונה הייתי רק עם בעלי כי גם התלבטתי אם לקחת דולה, ובדיעבד התבאסתי שלא לקחתי...הרגשתי ממש לבד במיוחד שבאמת הבעל לא יכול ממש לעזור...

עכשיו בלידה השנייה לקחתי, וזה שינה לי את החוויה של הלידה! גם בלידה עצמה היא תומכת, והיא נשארה איתי עד שעליתי למחלקה, ראתה שאני מסתדרת וכ'ו...

מבחינת תשלום- יש החזר גבוה, במאוחדת יש 75 אחוז אז אמור לצאת לך כמה מאות שקלים...אני שילמתי גם על הכנה ללידה אז לא יודעת כמה לוקחים רק על ליווי לידה.

כן ממליצה אם אפשר להיפגש עם הדולה לפני, לעשות תיאום ציפיות לראות שהיא מתאימה לך.

בהצלחה!

שמעתי לפני הלידה רק קולות של 'את חייבת דולה!!'

זה משנה את כל הלידה, אחרי שתחווי לידה עם דולה לא תוכלי ללדת בלי וכו'..

אז לקחתי דולה

והיא היתה ממש נחמדה ומתוקה! באמת מהממת

אבל הרגשתי שאני יכולה לבד

ודווקא הרגשתי שיש יותר מדי אנשים בחדר והייתי רוצה להיות רק עם בעלי אבל לא רציתי לבאס

והרגשתי צורך לתת לה תחושה טובה והייתי פחות מחוברת לעצמי

הגיוני שזה בעיה בי, ובכל זאת

היה סבבה שהיא הייתה, לא מעבר

לא חושבת שאקח שוב

שווה להתייעץ עם רב אם זה ממש יושב עלייך

יש פתרונות לפעמים. 

למרות שילדתי את רוב הלידות שלי ללא אפידורל, לא הרגשתי שאני זקוקה לכך.

אני מסייגת שהלידות שלי מהירות וקלות ובעלי מכיר אותי מעולה יודע איך לנהל את הצוות ולדרוש עבורי טיפול כמו שאני רוצה, ואני למדתי טכניקות שעזרו לי להתמודד עם הצירים 

שמכניסה את עניין העלות.

זה מתחיל באיך את רוצה ללדת? (עם אפידורל/ בלי/ חשוב לך כמה שיותר טבעי/ פחות חשוב לך)

איך היו הלידות הקודמות שלך? הרגשת חוסר כלשהו שאת חושבת שדולה יכולה למלא?

איזה תפקיד בעלך ממלא בלידה? יש זוגות שבדינמיקה שנוצרת זה אכן עלול לפגוע באינטימיות, וזוגות שממש לא.

אם תחליטי שהתשובה לשאלות מובילה אותך לזה שאת כן רוצה דולה, אז תתחילי עם שיקולי עלות, יש כל מיני אופציות.

לגבי זה שנאסרים מוקדם זה אכן מאוד מבאס.

ממליצה לנסות לראות מה יעזור לך להשלים עם זה במידת האפשר ולא לתת לזה יותר מדי להפריע

מציעה כיוונים: לחשוב איך בעלך תומך בך רגשית בזמן האיסור, להתייעץ עם רב על הזמן הספציפי שבו נאסרים, בצורה מדוייקת ולא לאסור את עצמכם מוקדם יותר, ללמוד על המשמעות הרוחנית של האיסור בזמן הלידה

יש לך עניין גדול ב-לא לקחת?

ויש עוד מישהו איתך בלידה? (אמא/אחות?)

מספיק לך שבעלך איתך בחדר כשאתם אסורים או פחות?

ברגע שהשתן מרוכז יותר יש יותר מההורמון

שתיית מים מדללת את זה ואז הפס יותר חלש

חיכית הרבה זמן לשני הפסים האלו

אחרי בדיקה ביתית הייתי כבר עושה בטא

נשמע שיהיה תקין בעזרת השם

חשבתי ככה

שכנראה הכמויות מים ששתיתי גרמו לפחות זיהוי.

ביקשתי בטא מהרוםאה אז בטח לא יהיה לפני יום שני.

נכון!! חיכינו המון זמן...

עברו 7 שנים מההריון הקודם.

כבר שכחתי את כל התקופה הראשונה המלחיצה....

אצלי בדיקות של לייף היו אמינות.

בירושלים יש קבר דוד המלך, שמואל הנביא, הכותל..

יש בדרום את הבבא סאלי

בצפון רשב'י רבי מאיר בעל הנס

יש ביבנה קבר רבן גמליאל

המנהג לעשות בקבר של צדיק

ויש כאלו שדווקא לוקחים את הילד לרבנים גדולים לגזור את השיער ומסיבה עושים לא בקבר של צדיק

שסגור מכל הצדדים. נראה לי שזה נקרא גם שכמיית הנקה. שזה נראה כמו חצאית מתרחבת ואז לא היו רואים כלום..

וגם השתדלתי להיות עם בגדים שמותאמים להנקה כמו חולצות או שמלות מכופתרות או עם רוכסן מקדימה ואז הצדדים והגב לא חשופים..

אני הנקתי גם בסלון עם שמיכה עליי אבל לא עם סינר הנקה, לא התאים לי בבית שלי להתכסות והיו לי גם ילדים גדולים (הגדול היה בן 18)

בשלב של ההתחברות כן יותר התכסתי אבל אח''כ הנקתי תוך השתדלות להיות מכוסה יחסית אבל לא התאבדתי על זה.

שהיא גדלה יותר וינקה מעט פעמים ביום אז כן הלכתי לחדר

אבל בעיקרון אני מניקה בכל מקום….

היום מסתדרת עם חיתול/ שמיכה זמינה, אבל בילדים הראשונים פשוט קשרתי שמיכה גדולה כך שהייתי מכוסה כמעט 360 מ

והידיים פנויות.

למרות שלדעתי בבית אפשר גם בלי כיסוי 100%, להצניע כמה שאפשר, בלי להתאבד על זה, דווקא בעיני זה מנרמל את ההנקה לילדים..

בשביל לחבר את התינוק אני מכניסה את הראש פנימה.

ולא רואים כלום מהצדדים וכו

בבית רק חיתול בד גדול לא קריטי לי כיסוי מלא

אמנם עוד אין לי ממש גדולים אבל בעיני לא כזה נורא אם ילדים טיפה רואים יש בזה משהו טבעי ונורמלי

מקסימום שמה שמיכה או חיתול כדי להתכסות יותר.

לובשת עליוניות/שמלות עם כפתורים, ואז הבטן מכוסה והחלק העליון מכוסה באמצעות חולצת הבסיס. רק ברגע החיבור צריכה שהילדים יסיטו מבט, בשאר הזמן מכוסה טוב.

מקווה שתמצאי דרך, כי זה באמת קשוח לעבור בכל פעם לחדר...

כשזה נהיה עקבי, חוזר שוב ושוב, עוצמתי - אז זה נהיה מעניין וצריך לתזמן

אבל יכול להיות שבאמת כדאי לך לקחת כמה ימי חופשה לפני הלידה אם יש לך אפשרות

קצת להרגע ולנוח

אבל לא באמת

כי גם ציר עוצמתי אן שניים לא אומרים כלום אם אין הרבה

בןאי נגיד, כשיש לידה- מרגישים שמתפתח משו…

(אני קצת בחששות לידה קודמת היו לי צירים כל 50 שניות ציר של דקה שלמה כןאבים מהגהינום ופתיחה 1.5… בסוף קיבלתי פיטוצין… אז כילו בראש שלי צריך שיהיה ממש ממש ממש ממש רציני כדי להוציא אותי לבית יולדות, פעם שעברה שחררו הביתה כי פתיחה קטנה וחזרנו הביתה לא יכלתי נסענו שוב מרוב כאבים ועדיין זה היה כלום פשוט עד שהגענו לרופא נהיה פתיחה 3 והעלו לחדר לידה)

אז כשאני בעבודה ציר כןאב לי

ןגורם לי להיות דרוכה

אבל אחרי שעה לא קורה כלום ואני סתם נדרכתי

ולקחת כמה ימי חופש מרגיש לי סתם כי אני לא יודעת מתי אלד אז אקח שלישה ימים יופי ואז מה? נחזור?! 

בלידה של הבכור הייתי עם צירים מהגהינום בפתיחה 1 (ואחרי כמה שעות כאלה קיבלתי אפידורל)

אצל השניה הלידה התחילה באופן דומה ולא רציתי לצאת לבית חולים, הייתי בטוחה שנגיע ויגו לי פתיחה 3 גג, או יחזירו אותנו הביתה... בסוף הגענו, הייתי בפתיחה 8 וילדתי תוך כמה דקות.

עדיף מללכת ושיחזירו אותך

זה ממש מתסכל…

אבל זה עובר...

ממש מזדהה עם התחושות שלך.

הייתי בדיוק ככה בסוף ההריון.

והריון עודף זה נצח!!!!

זה קשה, זה כואב וזה מתסכל מאד מאד!!!

יעודד אותך שאספר לך שהבונבון שלא רצה לצאת שוכב כעת לידי בשלווה ב"ה????

אבל אין לי כוחות להגיע להריון עודףףףףף

איןןן🥱🥱🥱🥱

ניראלי אם אני מגיעה ל40 אני יוצאת לחולשת לידה מוקדמת מה זה יצמחו לי קרניים

גם יש לי מלא כאלה דברים שאני לא יודעת אם הם צירים או לא וזה מזה מתסכל…

ברור שכשזה זה - יודעים

אבל עד שיודעים… זה מתיש אותי

אמרו לי עם כאלו צירים יפים את יולדת תוך כמה שעות.....

לקח שבוע וחצי נוספים עד שזה קרה....

והצירים היו ממש כואבים ומורגשים.

אבל- הצירים בלידה, באמת הרגישו אחרת...

יש לי איזה שריר בישבן שכבר כמה שעות נתפס ומשתחרר

כואב

הפעם האחרונה ממש היה כואב

אבל הוא הקרין לרגל!

אז זה בטח לא קשור, נכון?

אם היה קשור להריון היה מקרין לבטן/ לגב…

מה שמשנה זה אם את צריכה לצאת כבר לבית חולים, ואת לא...

אולי זה סוג של ציר ואולי לא

שעושה לי לבכות😩😩

כמובן היא צודקת

אבל זה מתסכל

ובהחלט יש בנות שמרגישות את הצירים יותר בגב וזה מקרין לשם.

שימי לב לתדירות ולמשך זמן הכאב

הוא ממש עדין יחסית לאמצעים הורמונליים.

קחי בחשבון שזה ניסיון. אם ילך טוב, מעולה.

אם לא ילך טוב, תמיד תהיה לך האפשרות לעבור לרגיל.

אני הייתי עם הרגיל (נחושת) והחלטתי לנסות את ההורמונלי, לקח לי שנה עד שממש היה לנו האומץ לנסות, וממש ידעתי שיש סיכוי טוב שאני חוזרת לרגיל,

וב"ה הניסוי הצליח ואני ףשמרוצה מהמירנה.

כן היו בהתחלה תופעות כמו מיגרנות, רגישות לריח, עצבנות, אבל הכל ברמה לגמרי נסבלת.

למדתי להתנהל עם זה, ממש לא ברמה שהייתה לי למשל בהריון.

וגם זה עם הזמן הלך ופחת.

ומבחינת דימומים לא סדירים שזה נראה לי הדבר שהכי מרתיע בהתקן ההורמונלי, ב"ה יש לי רק כתמים ולא מעבר, אז מאז ההתקנה לא נאסרתי ולא הייתי צריכה להסתבך עם הטהרה המורכבת.

לדעתי אפשר להגדיר 4 חודשי ניסיון, ואם את רואה שהתופעות לא נעימות לך, תחזרי להתקן הרגיל שאת כבר מכירה את המשמעויות שלו.

אגב, גם עם התקן מירנה יש נשים שמקבלות מחזור סדיר (ככה הרופאה אמרה, בתכלס לא שמעתי מקרה כזה מאף חברה)

לגבי הסיכון לסרטן, אני יודעת שהתקן נחשב לכמות ממש קטנה יחסית של הורמונים לעומת גלולות, אז אם גלולות לא אסורות, אז נראה לי מירנה זה השתדלות סבירה.

ניסיתי גם נחושת.

מההרומונלי הייתי מאוד מרוצה (מירנה)

לא היו לי תופעות לוואי של הורמונים.

היו קצת הכתמות ודימומים בהתחלה, אחר כך מיני ווסת למשך כשנה וחצי ואחר כך הלך ופחת.

מה שאת קוראת לו מיני וסת

וזה התחיל אחרי ההנקה או בלי קשר?

לא קשור להנקה. שמתי את ההתקן אחרי ההנקה.

יחסית לדימומים מאוד כבדים שיש לי בלי ההתקן, המיני ווסת היה יחסית כלום - אבל אוסר.

היו כתמים בין לבין שלא אסרו אחרי שלמדתי בעזרת הרב איך להתנהל עם זה.

אבל אני מניקה

היה לי קשה להיטהר אחרי ההתקנה

אבל אחרי שהצלחתי ב"ה רק כתמים לא אוסרים

אבל שבתי שאולי אחרי ההנקה זה יהיה אחרת..

נחכה ונראה

בינתיים הכי חשוב היה לי למנוע את המחזור בהנקה

כי גם להניק וגם לקבל מחזור זה הכי באסה שיש..

בערך חודשיים הסתגלות.

שנה ראשונה כל חודש מאז התחיל להתרווח אחרי שנתיים כבר לא קיבלתי. רק כתמים מידי פעם. 

אגב, ביוץ היה רגיל.

והדימום הכבד כל חודש ממש ממש התיש אותי .

הרגשתי נהרות של דם..

היה סיוט להיטהר איתו, הייתי צריכה מלא הקלות כדי להצליח להיטהר.. 

אשמח לשמוע עוד...

וגם, אתן לא חוששות לעניין הבריאותי?

ואחרי שמונה חודשים הסתגלות ממש איומים מצד טהרה.... התייאשתי והוצאתי אותו.

היו לי מלא דימומים איתו.

(אנדומטריוזיס, זה מה שהמליצו לי בזמנו)

אודה ואתוודה שבגלל בעיה בהתקנה עצמה (כזו שיכולה להיות עם כל התקן) הוצאתי.

היה לי הורמונלי. חודש הסתגלות. ואז לא הייתה וסת בכלל.

שימי לב שגם בהורמונלי יש 3 סוגים (לפחות בישראל למיטב ידיעתי), במינונים שונים. את יכולה לנסות את ג׳נס שהוא גם הכי קטן וגם עם הכי מעט הורמונים. החסרון (שאולי בתכנונייך הוא לא חסרון) - תופס רק עד 3 שנים (מירנה למשל זה עד 8).

כמובן יכולה להוציא מתי שתרצי אצל רופא או רופאת נשים, וכמובן יכולה להתקין חדש ברגע שאת מוציאה בגלל התוקף… 

לי היה נחושת רגיל ואחכ נחושת בלרין של ד"ר ברעם. הייתה לי חוויה טובה יותר בשני. בדרכ המחזורים שלי ארוכים, משהו כמו 5 שבועות ועם זה היה לי כל חודש והדימום היה קצת מוגבר אבל בהמשך ירד לרגיל. גם ההתקנה שלו לא אוסרת לפי מכון פועה, תשאלי את הרב שלך למקרה שלך.

אישית אני סיימתי עם הורמונים אחרי שגלולות השפיעו לי על מצב רוח.

בהצלחה! 

את לא נכנסת לחדר פרטי שלו…  

הוא זה שעשה מה שעשה במרחב הפתוח בבית…

בעלי אומר שזה לא ביג דיל מבחינתו והוא היה עושה את זה כשיש אנשים בבית

אבל שיואו זה כלכך לא מתיישב לי עליו הוא באמת אדםמכןבד!!🤯

שבשבילם להסתובב בתחתונים זה לא אישיו.

גם אני בבית שלי מסתובבת לא כמו ברחוב גם כשיש אנשים בבית.

כשהייתי מבקרת את בעלי בצבא היו מלא שהסתובבו עם תחתונים באיזור המדשאה של המשפחות עם מלא ילדים קטנים.

כולם מילואימניקים דוסים בעלי משפחות.

זה פשוט לא נראה להם לא ראוי, זה נתפס בעיניהם כמשהו די סביר לעשות.

בכל אופן, אני חושבת שחמיך זה לא הנושא, אלא את.

את חווית אירוע לא נעים והדגש הוא מה את עושה ואיך את מעבדת את הרגשות.

תרשי לעצמך לומר, זה היה לי סיטואציה לא נעימה, אני חשה מבוכה, לא צפיתי את זה, קשה לי.

תגידי את זה ככה לבעלך, כי אין מה לשפוט את חמיך או להיות מובכת בשבילו, את מובכת בשבילך. ומקווה שבעלך יבין את הנקודה הזאת ויהיה כתף תומכת.

אם אתם נשארים שם לשבת אולי כדאי לצאת הבוקר להתאוורר קצת, להחליף חוויה.

חיבוק בכל אופן! ❤️

עזבי אותו....

לך זה לא נעים!

חיבוק על החוויה!

הזמנתי כרית של חברת הריונית, יש שם פרימיום או קלאסי או ויסקו, הזמנתי ויסקו ומאוד מאוד מרוצה ב"ה מקל ממש על השינה בהריון כי זה תומך גם בבטן וגם בגב.. חששתי שהמילוי יהיה מידי רך או קשה אבל הוא מעולה לי וגם הבד של הציפית נעים ואיכותי. לגבי הנקה, עוד לא הגעתי לשלב אבל מאמינה שגם יהיה שימושי

מצאתי איזה קופון של מישהי שפיסמה אז היה לי גם הנחה

לשמש בתור כרית הריון?

כי האמת שלהנקה זה לא חסר לי

לנריון יש לי ממש צןרך

הייתי ישנה עם זה מאמצע ההריון עד הסוף.

שמים חלק מאחורה וחלק מתחת לבטן, ממש עזר לי לישון בסוף ההריון

לא מגזימה עם הרמות

לא להרים כבד מדי, זה לא בריא לרחם בשום בשלב

אם יש לך ספק שמדובר במוצר כבד אז עדיף לא להרים אם את מצפה להריון..

לא להרים שישיות/ להזיז ספה , מקרר או רהיטים כבדים מדי כמו עץ מלא

אצלי הזיק אפילו שהרמתי את המדפים של המקרר כשניקיתי לפסח.

אם יש ספק שזה כבד אז להמנע

בהחלט

לא ברמה מוגזמת אבל זה כן בחשיבה ,

כבד והיו לי ייסורי מצפון וממש חששתי, אבל לא יודעת אם בצדק...

הוספתי רוטב לימון ושומשום למרינדה ופרוסות שום בין הדגים.