פורום הריון ולידה (עמוד 416)

עומד הרבה יותר טוב ולא "משתנזל" למטה..

תסתכלי בטמרינל x אומרים שיש מבצעים שווים עד היום בלילה..

מעדיפה מאוורר יותר...הוא עם עור מאוד רגיש...

תודה, אסתכל שם!

היום שמתי בסל

יש בצבע לבן 3 ב 55

רוצה קישור?

אם כן תכף אסיים הנקה ואצרף לך 

ביגוד

יש להן רגליות פלנל 3 ב40

ורגליות רגילות 3 ב30

רגליות לא תמיד מצאתי שם

אז קניתי מסתם חנויות בארץ

בגולף י שמחירים ממ שזולים לפעמים באתר

ביגוד

תודה לכולן!!!

ביגוד התחלתי/ אובורלים?

אשמח לדעת אם שווה לקפוץ לשם

אוברולים לא התנסיתי בשלהם...

בכ''מ אני הזמנתי דרך האתר, לא הלכתי לחנות

זה לא קצת יותר יקר, זה הרבה יותר יקר...

1. תלוי באישה

אני בגישה שאני נותנת את ה100 שלי- ואם אני צריכה אותו זה בגלל שאין לי כבר מה לתת

לרוב- אני קמה, מניקה והוא ישן

אבל כן יש לילות שדי- ואני מעירה אותו

2. לא. בעיני זה כבר רמת ניתוק גבוהה מידי

גבר יכול להתרגל לישון עם הפרעות, אלא אם יש משהו חריג ופגיעה משמעותית בשינה שאז הגיוני מדי פעם לישון בנפרד.

מצד שני, אשה לא אמורה לשאת לבד קימות בלילה כשזה יותר מהאכלה. לנו היה סיכום שאם הקימה הופכת למשהו יותר ארוך, בעלי לוקח את הפיקוד ואני חוזרת לישון.

ברמה הטכנית אם התינוק יונק ודי מהר חוזר לישון אז אני לא רואה שום טעם ששניכם תקומו

אם הוא צריך עוד חצי שעה של גרעפס וכאלה אז אולי...

אבל יש נשים שחשוב להן השותפות של הבעל בשביל ההרגשה והתמיכה

כנ"ל לגבי 2 - טכנית זה הגיוני, מכירה זוגות כאלה, אבל זה עניין של הרגשה לי זה ממש מבאס ובודד לא מספיק רמה בלילות גם לישון לבד בחדר (אבל גם בעלי בקושי מתעורר )

היה שלב ששאבתי גם בלילות אחרי ההנקה ואז עברתי לחדר אחר עם התינוקת אחרי הנקה ראשונה אז רק היינו הולכים לישון יחד

זה גם שאלה איך בעלך ישן, אם קימה כזו משבשת אותו לגמרי ואילו את בחופשת לידה אז הגיוני להתאמץ לחסוך את זה ממנו, אם הפוך הוא חוזר לישון בשניה ואת גמורה אחרי ההנקה אז עדיף שיקח את התינוק בסוף ההנקה וידאג לו עד שירדם

אצלנו לדוגמכ היו זמנים שהוא היה קם להביא אלי (ולפעמים להחזיר אם היינו מחזירים אז)

את התינוק היונק. לי זה היה עוזר לא להתעורר מההנקה לחלוטין ולשמור על איזשהו רצף שינה

וגם לו זה היה בסדר. יש כאלה שזה ממש לא רלוונטי להם, והם נניח לא ירדמו יותר או לא יתפקדו.

פשוט לראות מה *את* היית חפצה שיקרה?

מה את מרגישה מול הרעיון שישן בחדר אחר?

האם את מרגישה רצון שהוא יהיה שותף בלילות כשאת מניקה? ואם כן במה?

זה מה שבעיני רלוונטי.. 

אם טוב לכם סבבה.

לי זה היה גורם להרגיש רע ולכעוס, ולא הייתי יכולה להשלים עם זה בלב שלם...

1. זה תלוי: אם האישה נטו קמה להניק והיא והתינוק חוזרים לישון- בעיניי אין טעם. עדיף שיישן טוב ויעזור במהלך היום.

אם התינוק סובל מגזים וצריך הרבה ידיים גם בלילה- אז הבעל בהחלט יכול לעזור

2. בעיניי ממש לא. אני רואה חשיבות מאוד גדולה בשינה המשותפת גם כשאסורים.

אבל בעצם, בהתאם לשאלה הקודמת- אם התינוק רק קם לינוק וחוזר לישון- אז הבעל בקושי מתעורר והשינה לא נפגעת

ואם הוא צורח הרבה- אז כדאי שיעזור...

לא?!

אולי יש אחרים שחווים את זה אחרת

1. בעלי שותף מלא

למה?

ברגע שמתעוררת באמצע הלילה קשה לי מאוד !!!! לחזור לישון

לכן התפקיד של בעלי זה להביא אליי את תינוקי להנקה.

בסיום הנקה, מתי שבעלי מתעורר (לפעמים מייד אחרי ולפעמים שעה אחרי..) הוא זה שלוקח את תינוקי ומחזיר למיטה שלו שנמצא במרחק נגיעה ממני, הבעיה היא שממש ממש קשה לי להירדם ככה אני מניקה תוך כדי נמנום..

2. לדעתי ממש לא מתאים. קצת אנוכי בעיניי 

אבל מה לעשות שמתכתבת איתך אישה סופר חסכנית.. אני יודעת שכרגע עושה הפסקה ארוכה

ככה שחבל לי להשקיע.. במיוחד שקניתי לגדול עריסה יקרה ולא מרגישה בנוח לקנות עוד אחת (כי כן - מתחברת עולה הרבה)

מסוג הדברים שאני יודעת שהם סופר יעילים, אבל אני פשוט לא עושה אותם

בעלי מודע לזה שמתחברת תחסוך לו את זה,

אבל מבחינתו אין לו בעיה עם זה - בעיה שלו

זוג קמצנים בקיצור חחח

נ.ב. בשקט בשקט - נוח לי עם המצב הקיים כי אפילו להושיט את היד עד המתחברת אני לא צריכה, אני מקבלת את תינוקי ישר אליי

אישית ב3 הילדים הראשונים לא היתה לי מיטחברת כי המיטה שלי הספיקה גם בשבילם. רביעי עברנו דירה ולא יכולתי להצמיד את המיטה לקיר אז הייתי צריכה פתרון אחר, הורדנו למיטת מטר שלנו דופן אחת והיא הפכה למיטחברת נהדרת. (בפועל הוא המשיך לישון איתי). מיטות מטר יש למסירה/יד2 בשפע.

ויצרנו לבד מעריסה שקיבלנו

כן גם אני מהחסכנים בעיקרון 😉

אהל אם טוב לשניכם אז הכל טוב

תבדקי בגוגל/ פייסבוק

אנסה לחפש לך את הקישור

אולי קצת יותר

אבל זה לא יקר ושווה כל שקל

וגם אני כמוך,

שמתעוררת לגמרי וקשה לי להרדם שנית אם צריכה לקום מהמיטה

ומוכרת כרגע כי ב"ה התינוקת גדולה כבר

ואני פחות בקטע לאחסן מעדיפה למכור ולקנות חדש בעז"ה כשיהיה צורך

קשה לי ממש לקום מהמיטה ולהביא אלי.. בעלי עושה את כל המסביב כולל גרפס וחיתול. אני רק מניקה

ולא ידעתי!! איך אסתדר עם זה כשהיה במילואים... וראו זה פלא. ה' נותן כוחות.

אח"כ חזרתי לסורי 

אין על הבעלים המדהימים האלה

פשוט הצלת חיים 

היתה לידה אחת או שתיים שישנו חודש בחדרים נפרדים, בעיני לא נורא. גם ככה זה לילות לבנים שהתינוק בקפיצות גדילה וכו', ולא חושבת שכדאי שגם הבעל יסבול 

אני נורא נורא רגישה לרעש ובעלי נוחר

בסטנדרט אני ישנה עם אטמי אוזניים ונרדמת לפניו או יחד איתו ואז זה כבר לא מכיר אותי

אבל כשהקטן מעיר אותי ובעלי ישן עמוק אני פשוט לא מצליחה להרדם

אז לפעמים בורחת באמצע הלילה לחדר אחר פשוט

לשאלתך- זה ודאי אינדיבידואלי אבל כל עוד זה לקום רק להניק לא רואה ככ טעם שהבעל גם יקום בטח לא אם זה הורס לו את היום,

אני מעירה את בעלי רק כשמגיעה לקצה נגיד אם לא מצליחה להוציא גרעפס חצי שעה ואני ממש ממש ממש עייפה

לגבי הרעש

אם נורא מפריע לו אז מה אפשר לעשות

אם הוא לא יישן זה יהיה יותר גרוע

אבל אולי שלא ילך מראש לחדר אחר אלא תכינו מיטה שתהיה זמינה ואם באמצע הלילה התעורר ולא מצליח להרדם שיעבור אז

זה מאוד אינדיבידואלי

לכל זוג יתאים משהו שונה

התשובה שלי מתאימה לנו, אבל חשוב שתראו מה נכון לכם כזוג..

רק אני קמה בלילה

ובשבועות הראשונים הוא ישן בסלון

הוא עבד כרגיל, והשינה שלו מאוד קלה. מתעורר מאוד מהר וקשה לו לחזור להירדם. כדי שהוא יוכל לתפקד העדפתי שישן בסלון וככה הוא יכל לעזור לי הרבה יותר כי היה עירני.

אני לא מוכנה לזה. ממש קשה לי כשבעלי לא ישן בחדר, גם בזמנים שלא אחרי לידה (נגיד - כשנרדם ליד אחד הילדים כשהרדים אותו).

זוג צריך לישון ביחד בחדר כשהם באותו בית, גם אם הם לכאורה במצב ריחוק (ואולי דווקא אז זה יותר חשוב)...

לגבי 1 -

בעיקרון אני חושבת שבאמת עדיף שהבעל ישמור על כוחותיו ויעזור יותר ביום. אבל אם כן הוא רוצה לעזור - הוא יכול להחליף חיתול, אם צריך, או לעורר את התינוק אם הוא זקוק לזה (אבל זה רק בתינוקות קטנים במשקל). אם התינוק ישן רחוק מהאמא הוא גם יכול להביא אותו אליה.

2- האם זה טוב ונכון לכם? לנו לא, אני שמחה ורוצה בקרבתו גם אם לא נוגעים. אבל אם לכם נכון משהו אחר זה גם בסדר

1. פחות פעיל בלילות

2. זה רעיון מצויין להעיר אותו לגרעפס של אחרי שלפעמים נמשך מלא מלא זמן לפחות כשאת שנייה אחרי לידה

1. יכול להביא ולהחזיר את התינוק למיטה שלו, להחזיק לגרעפס, להחליף חיתול אם צריך

אני לא רואה טעם בזה אם האימא גם ככה ערה, אלא אם היא ממש גמורה. אני נעזרת בבעלי רק בימים הראשונים ממש אחרי הלידה או אם אני מאוד לא מרגישה טוב

2.לדעתי לעשות את זה מידי פעם זה מעולה ואם במקרה יש לנו חדר ריק בבית אז מבחינתי שבעלי יישן שם לילה רצוף ולא יקום כשהקטנים קמים. אצלנו במצב רגיל הוא לא עושה כלום בלילה, אבל כשהתינוק מתעורר זה מעיר אותו לרגע וגם אם הוא לא קם ונרדם חזרה תוך רגע זה משפיע עליו והוא מרגיש שהוא ישן פחות טוב.

שאני אחראית בלילה והוא קם מוקדם. זא אם התינוק ער מ5 אז הוא איתו ומארגן ומפזר את השאר ואני ישנה. זה מאד התאים לשנינו ולצרכים שלנו

בחיים לא שקלנו שינה בחדר אחר נשמע לי אישית כמו מצב שהיה מגביר אצלי סיכוי לדיכאון. אחד הדברים אחרי לידה שקשים לי זו התחושה שאני נמצאת בממד אחר משאר העולם, לא הייתי רוצה עוד תחושת נתק

אם נגיד הם ינקו מלא זמן ואז התחילה סאגת גזים וכאבי בטן מתמשכת כן היתי מעירה אותו כדי שאנוח בין הנקה להנקה

אבל בכללי- אני העדפתי לקום בלילה

והעיקר שאת החפנות בוקר אוכל לישון

כי הכי ושנאת להתחיל יום לפנות בוקר עייפב

כשאני ישנה אפילו שעתיים לפנות בוקר אז קמה עם כח יותר

בחודשיים הראשונים הבעל יכול להיות פעיל בהחלט ולעזור גם בלילות בהנקה מלאה

כי הוא זה שמטפל בתינוק את שאר הדברים(דרעפס, החלפת טיטול, כאבי בטן,הרדמה) והאמא מניקה וחוזרת לישון לצבור כוחות ליום מחרת שגם ככה היא כל היום עם התינוק ואבא בעבודה.

לגבי שינה נפרדת.. ממש לא! בעיני לא טוב לזוגיות.

1. בדרך כלל התינוקת קמה לינוק וחוזרת לישון

אז בעלי לא קם אבל אם יש לה גרעפס והיא לא רגועה הוא קם

בכל מקרה גם אני צריכה לקום מוקדם ולתפקד.  .אני לא בחופשת לידה

2. בחיים לא. אני חייבת אותו לידי תמיד

2. לדעתי ממש לא.

1. בדכ בעלי ישן בתקופה שאני מניקה הנקה מלאה

קורה אולי פעם-פעמיים שאני מעירה אותו כשהתינוק לא צריך לינוק אבל ממש לא רגוע וצריך ידיים ואני כבר גמורה.

2. אצלנו בשום מצב אנחנו לא ישנים בחדרים נפרדים.

לא מספיק רק אני קמה בלילה אני גם צריכה לישון לבד?!

1. זה מאוד תלוי כמה התינוק קם.

אם הוא רק יונק וחוזר מיד לישון, אני לא מעירה אותו. אם כי היו לי תקופות שהייתי ישנה חזק ולא היה לי כח לזוז, ובעלי היה קם בקלות הוא היה מביא לי אותו למיטה ואח''כ מחזיר אותו. אבל עם התינוק הנוכחי בעלי ישן חזקקק לא מעירה אותו בכלל.

אם התינוק חוגג,  צריך שיןציאו לו גרפס, החלפות, נידנודים ושאר מרעין בישין... חד משמעית מצרפת את הבעל ללילות !

2. בגדול, לא מתאים לישון בחדר אחר.

זוג ישן יחד בחדר. הוא לא אמור להתעורר אם אין צרחות... אלא אם כן השינה שלו מאוד מאוד מאוד חלשה (די נדיר אצל גברים, לא?) וזה דופק לו את כל היום...

אצלי הוא כמעט לא קם כי אני אמרתי לו שאין טעם.

מכירה זוגות שהוא קם כדי להוציא לתינוק גרעפס/ להביא את התינוק מהעריסה וכו'.

אני מעירה אותו אם יש לי צורך (אני ערה כבר 3 שעות והילדה לא נרדמת חזרה למשל.. )

2. בעיני לא. לא בא לי להרגיש שהתינוק גוזל ממני גם שעות שינה וגם תחושת זוגיות נורמלית. אבל מהרגע שאמרתי לבעלי שהוא לא צריך לקום הוא סיגל יכולות מופלאות של שמיעה סלקטיבית והוא לא מתעורר מהבכי של התינוק. 

אבל היה לנו הסדר שאם אחרי ההנקה גרעפס לא מגיע תוך חמש דקות והפיצית לא מרגישה עדיין בנוח- היא עוברת אליו.

זה היה יעיל, אבל! לפעמים המחיר של זה היה תסכולים מהניסיונות להעיר אותו, בייחודד שבעלי שומע רק באוזן אחת ובאוטומט שלו אם לא באלו על השעון מעורר (אני במקרה הזה) הוא פשוט מסתובב לצד השני ולכי תנסי לסובב עכשיו, במיוחד אם אסורים 😆

בקיצוררר תלוי כמה אנרגיה יוצאת על הקימה שלו.

2. לא. ירגיש לי בודד מידי … אבל כמו שכבר אמרתי, גם ככה לבחור יש פתרונות משלו.

אולי שהבעל ישן עם אטמי אוזניים באוזן אחת 😂

בריאות לך ולקטנה!

נשמע שהיתה לך חווית לידה טובה!! תודה לבורא עולם.. תגדלו אותה בנחת בע"ה 😍😍

לא מגיבה לכל אחת שלא יחפור

מחמם ממש ההודעות שלכן

מזל טוב יקרה, גדלו אותה בשמחה ותרוו ממנה נחת יהודית 

אחינועם לב

הבנתי שהתורים אצלה ממש ארוכים

אבל כדאי לקבוע אצלה גם אם זה יהיה עוד הרבה זמן.

חיבוק

ממליצה לך ללכת לד"ר אחינןעם או לאחת הרופאות האחרות (תחפשי באתר שלימה)

וגם לרופא של אנדומטריוזיס

פיזיותרפיה רצפת אגן את צריכה ייעודי לזה, לא סתם מישהי

בהצלחה יקרה

@רק רגע קט נראלי מבינה בזה

ממליצה על ד"ר חנה ספיר במודיעין.

אין דברים כאלההה

בזה בשערי צדק דר' אורנה רייכמן

התורים בפרטי מהירים ויש השתתפות קופח או ביטוח פרטי

ממליצה שוב על האתר של שלמה.

אין צורך לסבול. יש מה לעשות. זה יכול להיות תהליך ארוך, אבל יש מגוון אפשרויות לטפל.

בנוסף יש קבוצות נשים מתמודדות שאפשר להצטרף אליהן ולהיות חלק מקהילה של נשים שחוות דברים דומים. אל תישארי עם זה לבד.

יש קבוצה סגורה בפייסבוק "פחות אבל כואב" ויש קבוצת וואטסאפ של ארגון שלמה.

וסטיבוליטיס הורמונלי

אולי הייתי במקביל לטיפול אצל רופאה מומחית שוקלת אמצעי מניעה אחר

לא יודעת כמובן לאמר לך בוודאות

אבל אם אכן יש לך אנדומטריוזיס -

זה יכול מאוד להיות קשור לכאבים בזמן יחסים

לי מאוד עזר דווקא טיפול טבעי

(עיסויים אצל מישהי שעובדת ספציפית עם אנדומטריוזיס)

וזה גם עזר למחזורים להיות לגמרי נסבלים

בהצלחה בבירורים 😍

כאב בזמן יחסים עלול לגרור כיווץ והימנעות של הגוף שגורר עוד יותר כאב בפעם הבאה וכן הלאה....

השאלה אם צריך התערבות רפואית או שאולי צריך שינוי בהתנהלות המינית

(הכי טוב זו רופאה שמתמחה בדיוק בזה ויודעת להכווין מה הכיוון הנכון)

גם כשאין בעיה "רפואית" עלולים להיות כאבים פשוט כי הגוף מכווץ ולא משוחרר מספיק

בין אם זה בגלל חוויות לא נעימות בעבר שמקשרות בין קיום יחסים לכאב בתת מודע ובין אם זה בגלל שהגוף פשוט עוד לא מוכן ורק צריך עוד גירוי ותגבור של  עוררות אצל האישה

ונובהרינג כמו שאר הגלולות ההורמונליות יכול להקשות על החשק והעוררות שווה להתבונן על זה 
 

זה לא בהכרח משהו מורגש או מודע לפעמים זה עדין ומצריך התבוננות והבנה עמוקה פנימה כדי "לשחרר" את זה

לפני הכניסה לנרתיק ממש חשוב להיות קשובה האם הגוף שלך מוכן, האם הוא מגיב ברטיבות טבעית, האם יש לך חשק ורצון

ואם עדיין הרטיבות הטבעית לא מספיקה (מאוד נורמלי!) אני ממש ממליצה על סיכוך שהוא יותר סמיך מאשר שמן שקדים

הכי ממליצה על המשחה של ואהבתם אבל יש עוד דברים דומים, כשזה סמיך זה הרבה יותר אפקטיבי

אבל זה לא מחליף רטיבות טבעית ולא מחליף בירור רפואי

בהצלחה!

קיום יחסים אמור להיות מענג

לא קל לבקש עזרה בנושא הזה אבל ממש משתלם ומשמח כשמצליחים לטפל בעז"ה!

לגבי פיזיו רצפת אגן -זה לא משהו של טיפול אחד צריך לתת לזה את הזמן עד שרואים שינוי

תודה רבה על התגובות והחיזוקים!

הבנתי בגדול מה אני צריכה לעשות.

אבל תכלס - איזה סוג טיפולים יכולים להציע לי? 

שלמה- הארגון הישראלי לוולוודיניה

ממליצה שוב להיכנס לאתר של שלמה. הפניתי אותך למידע על טיפולים.

טיפול אחד של פיזיותרפיה לא מספיק. צריך סדרה + תרגול בבית.

כמובן, יכול להיות שיציעו לך משהו אחר בכלל...

אנחנו מעלות לשם כל מיני תכנים וסיפורים על ההתמודדות.

בקרוב נעלה סיפור אישי של מישהי שהצליחה להעלים את הכאבים לגמרי.

וממליצה ממש על העמוד פייסבוק של שלמה

יש להם קיצור של כל האבחנות ככה שאת יכולה לקרוא ולבוא מוכנה מראש

וזה קרה אחרי.. ואין לי כוח לזה.

יש אצלנו רק ממש רחוק.

אני גם נוטה להדחיק דברים כאלה,

אבל אין ברירה, צריך לטפל.. 

באתי אליה עם בריחת שתן..

כאילו במקום לחזק את הפתחים את לוחצת עליהם או מרפה אותם?

שמעתי על פיזיותרפיסטית שבגלל הקושי של נשים להגיע

היא פיתחה קלפים עם כל סוגי התרגילים של פיזיורצפת אגן

וגם אם צריך בנוסף אפשר לקבוע איתה שיחת אונליין שהיא תתן תרגילים , או לקנות קורס שמראה את התרגילים

אם כן, אולי זה משהו שיכול להסתדר עם הזמן?

תנסי אולי למצוא תרגילים לחיזוק שרירי הליבה.

מישהי העלתה פה המלצה לא מזמן. קורס לא ממש יקר (כ750) והיה נראה שיש לו פידבקים טובים 

אבל אם אני זוכרת נכון אז רק פיזיוטרפה תעזור,

אולי תתחילי מתרגלים ביו טיוב 

לא מכירה אותה אישית

אבל פיתחה מכשיר שאפשר לקנות דרכה לחיזוק רצפת האגן , מתרגלים חמש דקות ביום חממה שהבנתי בניגוד להרבה מכשירים בשוק שפיזיותרפיסטיות בעצמם אומרות לא לקנות המכשיר שלה מומלץ ע"י קולגות שלה וגם עשתה מחקר בנושא 

חוץ מזה, אמאלה איך אני מתרגשת בשבילך ❤️❤️❤️

תבשרי אותנו בשורות טובות בעז"ה 

אני יודעת שהםלא מדד חשבתי אולי כי הם התחילו בזמן אז אולי זה כן אומר משו

אלא אם פתאום ממש יזרום לה, אבל מאמינה שהיא לא תרצה לקחת סיכון.

בשעה טובה!

לא מאמינה שיבדקו לך בלי הפניה. רופאת משפחה יכולה  לתת הפניה לאולטרסאונד ראשון בד"כ לטכנאיות יש תורים די קרובים

אבל - לדעתי לא כדאי ללכת עכשיו, זה קצת רגיש עדיין ולא בטוח שיראו דופק, למרות שאצלך זה די מדויק עדיין לא בהכרח בשבוע 6 יהיה דופק ברור

חבל סתם להלחץ אם לא

זה לא אומר שאכן יש דופק ואפשר להיות רוגעים?

שבוע 7 זה טוב?

שיעבור בקלות ובטוב בעזרת השם!

אני הלכתי ב 6+6 (מדוייק כי IVF) וראו מצויין ❤ 

איך שימחת אותי עכשיו!!!!

שיעבור בבריאות ובקלות!

תסמינים לא אומר כלום אבל אם מרגיע אותך תחליטי שזה כן אומר😜

במקומך לא הייתי בונה שיבדקו בלי הפניה.. מחזיקים לך אצבעות עד הבדיקה.. כל יום כזה עובר כמו שנה🤗

שימחת אותי מאד!!!!

ובוודאי שאת יכולה ללכת בשעות של מעקב זקיקים... לי אמרו כך לכתחילה.

אני הלכתי ב6+2 וראינו ב"ה דופק יפה. 

שיהיה לכם רק בשורות טובות

שמה בשבילך ממש בעזרת ה׳ שיהיה בקלות ובידיים מלאות❤️❤️❤️

לדעתי בלי הפנייה לא יכניסו אותך אבל תבקשי מרופאת משפחה הפנייה היא תוציא לך ברגע…

שיהיה בקלות בשמחה ובידיים מלאות!!❤️

ובבריאות שלמה!

הייתי מחכה עד שבוע 8 בכל מקרה בנתיים תתפללי

סתם באסה להגיע ולא לראות דופק אולי גם הביוץ טיפה איחר

ממש מרגש כל ההתרגשות הזאת איתי

מקווה לבשר בשורות טובות בע״ה

דולה שהאופי שלה מאד נבלע ומאפשר פרטיות מהאלה שיוצאות שלא צרעך אותם וגם להגיד לה מה את מדמייינת.

בזה אני לא חוסכת וברוך ה' כל לידה שלי יותק חלומית מהשניה ומאמינה שזה בזכות שאני ממש מחפשת איך להגשים אץ החלום שלי ואומרת מה אני רוצה.

כמובן יש דברים שלא בידיים שלנו אבל את ההשתדלוץ שלי אני עשיתי

היא אחראית על כמה חדרים

והיא פשוט טכנית לא יכוחה להיות איתך הרבה זמן...

וגם כשכן מאד תלוי באופי שלה, לא כולן בקטע...

יש להשכרה ויש גם ביד שרה

זה אמור ממש לעזור אף פעם לא ניסיתי

וגם להעביר את הצירים מתחת לטוש מים זה ממש ממש מקל

את מתכננת לקחת אפידורל?

אם כן אז בצירים עד לפתיחה משמעותית זה גם נראה לי מספיק.

אם לא אני כן מאוד ממליצה על דולה, זה לא רק מסאז זה הרבה תמיכה פיזית עם התנועתיות וכו

אפשר למצוא מישהי שתהיה בראש שלך ולא תעיק על החוויה הזוגית

סתם הערה לגבי זה שבעלך יראה - אם את בלי אפידורל ורוצה ללדת לא בשכיבה זה עשוי להקשות עליך לשמור על צניעות  קחי בחשבון

השאלתי מיד שרה. עזר לי עד פתיחה 5 ככה.

ואז שמתי מים על הגב במקלחת.. 

היו שם מתנדבות שבאו לעזור בלידות. לי זה ממש עזר.

לא יודעת מה הזמינות שלהן, אבל אולי שווה לברר.

לא מצליחה (או לט רוצה) להאמין שיש כזו שלא ארגיש אותנ, אני רוצה שיהיה לי ולבעלי את השקט שלנו

מישהי מכירה?

אין לי אומץ לקחת אף אחת..

בשם רונית שוקר-ניסנבוים - שכותבת שהיא מלכתחילה נותנת לזוג זמנים להיות לבד, כדי לתת לבעל להיות נוכח בלידה כמו שמגיע לו וכדי לאפשר להם את הפרטיות הנחוצה.

אני לא מכירה אותה בכלל, אבל אולי שווה לך לברר עליה...

לשים מאחורי הגב, להשען עליו, ובטח לזוז כדי שיעשה עיסוי.

וקושרים את הגרב. ואז נשענים על קיר ושמים את הגרב מאחורי הגב.

מומלץ לכל מי שסובלת מכאבי גב גם בהריון...

בואי לפרטי

מישהי מדהימה באמת!

שקטה ועדינה עם קסם בידיים

נותנת מרחב ופרטיות...

חוץ מזה, כדור פיזיו ומקלחת יכולים לעזור

עם החזר של 1600 מהקופה (אם בעבר לא לקחת בסל לידה קורס הכנה את זכאית להחזר של עוד 400 שח. ככל בכל אופן זה בלאומית זהב)

ככה שיכול לצאת לך לשלם סכום של 500-900 ש"ח לדולה.

עבורי היה שווה לי לעשות את ההוצאה הזאת.

בלידה עצמה גם בעלי וגם הדולה נכחו..

נראה לי שהכי טוב להתקשר למחלקת יולדות שהשתחררת ממנה.

אני זוכרת שבדקו לי את זה בבית חולים לפני השחרור.

עבר לבד תוך כמה ימים, אמרו לי אז שתקין, לשים לב שזה רק הרגליים וכמובן אם לא עובר אחרי שבוע- שבועיים אז להתייעץ.

וכדאי לשים רגליים למעלה כשמתאפשר.

אצלי הרגליים היו נפוחות כך שיכלתי לנעול רק נעלי בית, למזלי הברית יצאה בתשעה באב כך שיכלתי ללכת לברית עם נעלי בית בלי להרגיש מוזרה...

מסעדות ומלונות מומלצים - כושרות

שמתי לך קישור 

אבל גם אם לוקחים בחשבון עוד שבועיים של אי סדירות זה הזמן לבדוק.

את יכולה לחכות עד ה11.11 כתאריך סמלי שסוגר בדיוק חודשיים (לא היו לך הפלגות של חודשיים מלאים)

אלא אם כן זה יביא לכם הכנסה יפה נוספת שחבל לפסיד אותה במשך שנתיים.

הגילאים שציינת, זה דיר הקושי בגידול ילדים. עוד לפני הקשיים הספציפיים שתיארת.

קודם כל חשוב בשבילך שתביני שזה לא מציאות הגיונית להתמודד ככה לבד, ועוד להסכים להוסיף עוד אתגר בחיים.

איך משחררים בכיף? כשמשתחררים ודואגים לעצמנו בכיף (להביא סיוע עוד לפני שמכניסים את הקורס לתמונה) אז קל יותר גם לפרגן לאחרים את השחרור שלהם.

כל עוד את בהישרדות, בוודאי שלא תצליחי לשחרר בכיף. זה בכלל לא הגיוני להציב את זה כמטרה.

אם יש משהו לעודד זה שהם גדלים בסוף והעומס פוחת ואז יש זמן להכניס כל מיני תחומי עניין ושאיפות בחיים.

וגם אם יש עוד ילדים, אי אפשר להשוות כשאין ילדים גדולים בתמונה.

ברמה של אפילו לזרוק זבל,

אצלך זה לצאת עם שלושה ילדים, כשיש ילד בן 7 הוא יכול להשגיח כמה דקות,

וכשיש ילד בן 10 הוא יכול לקפוץ לסופר להשלים כמה דברים.. זה עולם אחר.

את כרגע בשיא הקושי, ברור שאת רק עסוקה ביומיום ושכל בלתם מוציא מאיזון לחלוטין.

לגבי הילדים הבוכים, אני מבינה אותך לחלוטין. אבל יש משהו במה שבעלך אומר. גם לי לקח כמה שנים להבין שלא נורא אם ילד בוכה כשמטפלים בילד אחר, בסוף גם יכולת השליטה וניהול הסיטואציה של ההורה, גם משפיעה על החוסן של הילדים, לא רק כשמתייחסים אליהם מהר. כל עוד ילד יודע שבסוף תגיעי גם אליו, זה בסדר לתת להם לבכות בזמן שאת מטפלת במשהו אחר.

האמת שחיכיתי לתגובה שלך

מסכימה עם מה שבעלי אומר, וכמובן שלפעמים אין ברירה ואחד מהם או יותר צורחים כשאני מטפלת במישהו, פשוט נרעש הזה מחרפן אותי. מבחינתי זה חלק מההשרדות.....

חושבת שיעשה גם לך טוב להתאוורר, תקבעי ערב אחד שהוא איתם ואת יוצאת 

1) אין ככ אפשרות כזו, וכשיצא לי להביא נערה היא בדכ פחות מסתדרת עם בן ה 5, ואז הוא נעלב, ואז עוד יותר קשה. 

2) לבעלי כבר יש ערב מחוץ לבית, בעבודה... ונניח פעם בחודשים ככה עוד איזה ערב (פעם חתונה, פעם משהו אחר)

3) לא חסר לי לצאת מהבית לערב. חסר לי ערב שקט בבית, אם כבר. ואת זה אי אפשר. אין לי מה לעשות בחוץ, אין לי עם מי, וכל מה שאני רוצה זה להתרסק מיטה עם סרט/ספר/משחק מחשב.

את נשמעת

א. אישה ואימא מהממת, ממששששששש

איזה נשמה את

ב. מותשת....

אז חיבוק

איזה שלב מעייף של ההורות, אמאל'ה

כמו שכתבו לך כבר, זה שלב סופר מאתגר ובע'ה תכף יגדלו ויהיה פשוט יותר אפילו טכנית..

את נשמעת בהישרדות - על

יש לך איך להתאוורר קצת?.. לצאת לחוג? הליכה?

לנשום קצת?

אישית בסולם הערכים הזוגי והמשפחתי שלנו כן יש איזו מחויבות שתומכים בהתקדמות אחד של השני. זה משהו ממש חשוב לשנינו, לאפשר לשני להתקדם, ללמוד עוד משהו, לעבוד בעבודה מאתגרת

כשהמחשבה היא איך ביחד אנחנו נערכים לסיפור הזה מבחינה משפחתית

(וואי אני מקווה שאני לא נשמעת שיפוטית או מתנשאת או משהו.. משתפת איך זה אצלנו. יהיו שיגידו שלהן ערך הביחד יותר חשוב נגיד ולכן קריטי להן ששני בני הזוג יהין ביחד בכל ההשכבות.. או משהו כזה. אצלנו זה כמו שכתבתי)

בקיצוווור

אני בזוגיות שלי, במשפחה שלי, בנתונים שלי,

הייתי כן מאפשרת כי זה חשוב לי

א-ב-ל

רק את יודעת את הכוחות שלך

וגם, נקודה שעולה לי, שמפריע לך שבעלך לא מבין את הקושי שלך, כאילו מה הביג דיל, כי הוא כן מסתדר.. וזה מבאס אותי בשבילך: הלוואי שתצליחו שהוא יבין אותך כי מגיע לך את ההבנה והחמלה הזאת ❤️

לדעתי באמת לחשוב איך מקלים עלייך,

בשבילך,

ודחוך דחוף לדאוג לך לערב פנוי!! אם מה שמאוורר אותך הזה להיות בבית בערב שקט אז תחשבי איך עושים את זה.. בשביל בריאות הנפש שלך ❤️

(אמרת איזה משהו כמו לא יצאתי אך פעם ואם כן זה ממש ההתראה מראש וכו'.. התכווצתי בשבילך, אחותי הלוואי ותמצאי איזה שחרור, פינה שמאפשרת לך ספונטניות וקצת ''את'' ולא רק ה''אימא שאת''...)

טוב כתבתי ארוך וקצת מבולגן

מקווה שהועלתי

ובאמת מדליה אימא מהממת ומשקיעה שאת... !!

לא חוויתי כביקורת בכלל. להפך. הייתי שמחה שיתקדם באמת, אבל גם מעדיפה שלא יהיה על חשבוני

סתם...

נתת לי כמה נקודות למחשבה, אז תודה!

לי היה סיפור דומה, בעלי רצה תואר שני שכולל יומיים לחזור ב-9 בערב. הייתי עם ילדה בת שנה וחצי ותינוקת בת שבועיים. לא יודעת איך הסכמתי. הייתה לי חצי שנה טירוף. למזלי הרב פרצה הקורונה ועברו ללימודים בזום.

ממש ממש לא ממליצה, אפילו לא מבחינת העומס, מבחינת הכעס בלב עליו ועוד יותר מבחינת הזעם על עצמי איך הרשתי.

ובואי נגיד שזה לא הפעם הראשונה שהסכמתי לו דברים כאלה, אבל מאז קצת התבגרתי ואני לא מותחת את היכולות שלי מעבר לקצה.

חיזלשתי כי הייתי רגע לפני לידה. לא יודעת איך הסכמת

שזה באמת לא בהכרח הזמן לשחרר.

לידה היא טלטלה לבית ולמשפחה. נשמע שעוד לא התייצבתם מהלידה, עוד לא חזרת לעבודה שזה גם אתגר

וכבר להכניס אתגר נוסף שלא ברור איך תצלחי.

בשביל לעבור כזה דבר צריך רצון ומוטיבציה וכוחות משני הצדדים, ונשמע שזה לא נכון כרגע.

מציעה ממש לשתף בתחושות שלך. שאת מרגישה שכל דבר מוציא מאיזון, שאת לא מסוגלת ולא מצליחה כרגע וכן הלאה.

פשוט להגיד מה את מרגישה ומה מפחיד אותך כלפי כל הדבר הזה.

אפשר לנסות לתכנן שאולי עוד שנתיים יסתדר ולראות איך נערכים, אפשר משהו אחר.

אבל הכי חשוב, אם את לא במקום שבאמת מסוגל לראות את זה בטוב ולגייס כח בשמחה גם אם

זה קשה, ולהרגיש סיפוק מזה שאת מצליחה לאפשר לו ללכת

(ונשמע שאת ממש לא שם)

גם אם תתאמצי ותנסי לזרום סביר להניח שתרגישי מרמור ולא סיפוק, וזה בסופו של דבר רק יעיב לכם על הזוגיות ועלייך, באופן שגם בעלך

לא היה רוצה אם הוא היה יודע

בין השאר, שאני באמת לא מצליחה לתווך בצורה מוצלחת. איכשהוא זה תמיד תמיד יוצר מרמור. או שהוא "מסכים" עם דעתי וממשיך להיות ממורמר, או שאני "נכנעת" ואז ממורמרמת :/

ממליצה להתמקד בלדבר על עצמך ועל הרגשות שלך, להביא את התחושות שלך מול זה ומול המצב הנוכחי שנראה שגם הוא

מאתגר בפני עצמו וזה עוד תוספת.

בהצלחה רבה

תכלס העבודה שלי היתה מספיק גמישה כדי שמדי פעם כשהייתי צריכה אוורור פשוט הייתי לוקחת על חשבון העבודה, סוג של. (דווקא עכשיו בחלד פחות מתאווררת, אולי זה חלק מתחושת המועקה? למרות ששוב, זה באמת באמת מבחירה ורצון שלי).

בעיקר רציתי לדעת אם זה עד כדי כך חריג התחושה הזו של "קשה לי להיות לבד עם הילדים", עד כדי כך, שקשה לי לאפשר לבעלי דברים כאלה. תמיד מרגישה המכשפה שאומרת לו לא, לא מתאים עכשיו וכו. 

לא יודעת להגדיר אם זה חריג או לא, אבל מזדהה מאוד עם התחושה שקשה לי להיות לבד עם הילדים. אני לבד איתם בדרך כלל בשבת בבוקר וראשון בבוקר לשעתיים-שלוש, וזהו. כל ערב בעלי נמצא ועוזר בהשכבות. מדי פעם כשהוא לא יכול להיות בבית בשעה הזו, ההשכבות הן סיוט.

אז אם רצית לדעת אם יש עוד אמהות כאלה שצריכות עוד יד כדי להצליח להסתדר עם הילדים, הנה הגעתי 👋

וגם כולם קטנים עדיין אצלך...

יוצא לי הרבה פעמים להיות לבד בערב אבל זה קשה גם לי.

הרבה פעמים כולם צריכים משהו בו זמנית וזה קשה כשאין גיבוי

לגבי פתרונות - אולי גם אפשר ביום הזה לשחרר מבחינתך למשל שלא יתקלחו יום אחד, לקנות אוכל מוכן או אפילו לאכול  בחוץ אם הילדים שלך זורמים עם זה ואוכלים יפה

הגיוני לגמרי עם ילדים קטנים, מזדהה איתך ממש, אצלי גם 3 ילדים ואפילו בגילאים קצצ יותר צפופים וכל ערב זה הישרדות. גם אני וגם בעלי יודעים שאי אפשר הורה אחד שנשאר עם 3 הילדים לבד בערב ( אפילו מאחה"צ). בעלי יודע שכל יציאה שהוא רוצה/צריך לעשות מהרגע שהילדים בבית, אפילו יציאה הכי קטנה כגון למלא דלק או קנייה קטנה אז הוא דוחה אותה לאחרי שהילדים ישנים או לוקח איתו את אחד הילדים.

כאשר לבעלי היה משהוא קבוע שבועי בערב בשבוע שהיה צריך לצאת בדיוק בזמן ארוחת ערב והשכבות אז מהרגע שהתינוק השלישי נולד אז לא התביישתי להגיד לו שאו שהוא מזיז את זה לבוקר או שבאותו ערב הוא דואג לי לסיוע חיצוני. אני לא מרגישה רע עם עצמי וגם בעלי יודע שאם זה היה הפוך הוא גם לא היה מסתדר עם שלושתם לבד ( אפילו עם אחד קשה לו כן? אבל זה כבר עניין אחר חחח).

לדעתי אם הלימודים האלה כן חשובים לפיתוח של בעלך מבחינת תעסוקתית או כלכלית אז לא הייתי מוותרת על זה אבל כן הייתי מציבה את זה כחובה שבאותן ערב תהיה לך עזרה חיצונית בבית ( יש משפחה שגרה קרוב?).

מניסיון שלי, גברים לפעמים לא מבינים רק מוסברים בעל פה אלא צריכים לחוות את הדבר בעצמם. למשל אצלנו פעם אחת בעלי יצא בערב והשאיר אותי עם שלושת הקטנים. כשחזר בשעה 22:00 ראה שהבית הוא בדיוק באותו מצב כמו שהוא יצא🙈 - הילדים ערים, הבית הפוך, והתינוק צורח מגזים גם כשמרימים אותו.

אני חושבת שמאז בעלי לא מעז לצאת גם בלי שאני אומרת לו כלום, הבין את זה לבד מהמציאות

כשהקטן שלי היה בן כמה חודשים זה היה באמת הבלתי אפשרי. אבל, היום הוא בן שנה ואני לבד אתם כל צהריים וערב, וזה סבבה ממש!! אין מה להשוות!

אז מציעה לך לא להשוות למצב שעכשיו אלא קצת קדימה..

וכשהם גדלים יותר קל.

תמיד יש אתגרים, טיפולים שונים לילדים, כל אחד עם סיפור אחר..

השנה יש לי שלושה גדולים בבית ספר, ואני מרגישה ממש עולם אחר.

בקלות אני משחררת את בעלי, כיום בערך שלושה ערבים בשבוע הוא לא בבית- יוצא ב7 בבוקר וחוזר בין 21 ל23 בלילה, ושאר השבוע באיזור 7 בערב. תכלס אני אחראית על הכל- פיזורים, איסופים, שיעורי בית, חוגים, נקיון, בישולים, קניות.. וגם לעבודה שלי..

וזה לא נורא. אין לי הרבה זמן לעצמי, אבל אני מסתדרת. הכל מצליח לתקתק, ואם מידי פעם יש תחום שאני רואה שקשוח לי, מבקשת ממנו חד פעמי שיעזור.

בעיני אפילו עוד שנה מהיום יהיה לך יותר קל. כן כדאי בשבילו לנסות לחשוב על תאריך יעד שהוא יוכל להתחיל ללמוד, אבל להתייחס למכלול השיקולים ולכוחות שלכם כ"א בפני עצמו וכולם יחד כמשפחה ולקבל החלטה לפי זה.

ולהכניס שיקול של מניעה, שהתוספת עומס הזו אומרת שכנראה בתקופת הלימודים לא כדאי ילד נוסף שישבש שוב את האיזון.

תחשבי איך יהיה לך הכי קל ויעיל לשקף את מכלול השיקולים לבעלך באופן רציונלי ולא רגשי, זה בדכ השפה של הגברים.

החלטות טובות!

לקחת בייביסיטר קבועה שתהיה איתך בשעות האלה אולי תוציא את הגדולים ותעזור בהשכבות

אולי אפילו עזרה עם הבית

אם זה קורס שיש בו קידום מקצועי  ובעז"ה הכנסה בעתיד זה מאוד הגיוני להשקיע כסף כמו שהגיוני לשלם על קורס כזה

ובכלל בעיני כשהבית במצב מאתגר זה מתבקש ומומלץ לקחת עזרה חיצונית איפה שצריך (למשל עכשיו כשאת חולה. אם אפשרי לקחת מנקה לכמה שעות תחשבי כמה רוגע זה יכניס שהכלים נקיים והרצפה שטופה. וכמובן לעשות קניות באונליין)

כי באמת נשמע שזה חשוב לו מאוד, ובאמת שהוא יהיה שמח ומלא יעזור לשניכם לצלוח את האתגרים

אבל ברור שלא הגיוני שזה יבוא על חשבונך כשאת על הקצה

צריך לחשוב איך כן לעשות את זה וגם את לא תיפגעי

ולגבי החוויה שלך- אולי באמת את צריכה לקחת לך ערב לבד.אם הוא מסתדר זה יכול לעשות לך כל כך טוב

השמחה שלך הכי חשובה, משם יהיה כוחות לצלוח את המשברים בעז"ה 

אני כותבת קצת מבולבל אבל אולי יתן לך הרגשה של צרת רבים חצי נחמה חח

היה לנו גם התלבטות לגבי עבודה בצהריים של בעלי עכשיו בחופש (זה לא היה הכנסה גבוהה יותר כי זה יותר שהזיזו לו חלק מהשעות לצהריים וסרוב שווה להשאר עם פחות שעות) ופשוט היה נראה לי לא אפשרי להסתדר לבד הייתי אחרי לידה עם 3 קטנים זה קשוח באמת

ואמרתי לו, מבחינתי אל תיקח את זה לא אכפת לי הכסף אבל שנינו הבנו שהוא לא יעשה את זה בגלל הקטע הכלכלי

כן סיכמנו שאקח עזרה ולפעמים באה בייביסיטר וגם פעם בשבועיים מנקה

ועדיין זה קשה לי מאוד מאוד

החוסר אונים הזה כששלושתם בוכים זה....

מאוד עוזר לי להיות מאורגנת ארוחות מוכנות מראש שהבית יהיה מסודר ונקי

המשחקים מוכנים נגישים 

לא רוצה להעיק מדי על הפורום, אבל תודה רבה גם לאלה שפשוט כתבו שאני לא חריגה, כמו שאמרתן, צרת רבים והכל...

בקשר לעזרה, יש משפחה ב"ה, אבל משתדלים כמה שפחות לבקש. הורים מבוגרים שמוכנים לעזור, אבל זה כרוך בהרבה מאמץ מבחינתם. הם גרים מספיק קרוב שבלתמים של חצי שעה למשל בהחלט נעזרת, אבל לא לערבים שלמים. ולגבי בייביסיטריות/ניקיון וכו קודם כל מנקה עוד לא הצלחנו להשיג, אחרי כמה שנים, אז להשיג חד פעמי בכלל לא יודעת איך עושים, ועם בייביסיטר יחד איתי (יש לי קצת ניסיון מהמילואים + תחילת הריון שאכן נעזרתי) - זה לא מאוד עוזר לי בדכ, האמת שזה יוצר יותר מתח בבית, זה עוד מישהי בבית שהגדול יכול להעלב שלא נותנת לו את כל/מספיק תשומת לב. 

בדיוק קורה לי ככה עם הבכור כשיש אורחים הוא נכנס לאישה קטע של רצון לצומת לב לכן נהיה בלגן עם הבייביסיטר אז בהתחלה התייאשתי ואז קלטתי שהוא פשוט מתרגל... אז אחרי פעמיים כבר יכלתי אפילו להכנס לישון עם הקטנה והיא שמרה על הגדולים-

הם משחקים איתה מאוד יפה

או שיש עוד זוג ידיים במקלחות זה משמעותי

לפעמים באמת אין לי עצבים שיסתובב לי בבית עוד בן אדם מבוגר שה תלוי במצב רוח אבל כשאני עייפה זה הצלה

לא רק לך קשה, אני חושבת שלרוב הנשים קשה לשחרר בערבים, זה מאוד מאתגר השכבות לבד.

למה בסופו של דבר כשבעלי רצה ללמוד קורס שדרש ממנו ערב בשבוע הסכמתי? כי גם בתוך המרוץ הזה של החיים והבית והילדים אני חושבת שחשוב לתת מקום לצרכים של כל אחד מאיתנו. לבעלי יש צרכים אחרים משלי, הוא יותר זקוק לדברים כאלו, ולמרות שמאוד מאתגר אותי השכבות לבד, הסכמתי לזה שערב אחד אני אהיה לבד, כי המחיר מבחינתי היה ערב אחד מאתגר, אבל מצד שני אני חושבת שלטווח הארוך הרווחתי עץ זה שבעלי לא מרגיש חנוק.

אבל ביחד עם זה שחשוב לי לתת לבעלי את המקום, חשוב לי גם לתת לעצמי, ולכן זה לא תמיד רלוונטי וזה הכי נורמלי בעולם!! גם לי יש היה דברים שהטלתי עליהם ווטו ואמרתי שלא מתאים לי. אז אם לא מתאים לך ואת חושבת שזה לא אפשרי לך, אז פשוט לא.

האמת שנשמע מהתאור שלך שמבחינתך לפחות אתם בתקופה מאתגרת וכרגע זה באמת לא מתאים להכניס דבר כזה, וזה הכי לגיטימי שיש!

בגלל שזה קורס של שנתיים הייתי כן מנסה לחשוב יותר לטווח ארוך. האם את חושבת שלאורך כל השנתיים זה יהיה לך מאתגר או שהתרופה עכשיו קשה אבל עוד חצי שנה נניח אמור להיות סביר יותר?

מה יקרה עוד שנתיים? יש לכם מחשבות על עוד ילד? את חושבת שתהיו בתקופה רגועה יותר?

כי לא בטוח שעוד שנתיים יהיה יותר קל.

וגם כמה זה חשוב לבעלך? זה משמעותי לו מאוד? הוא מאוד רוצה את זה? מה הוא ירגיש אם לא?

אבל הגיוני שגם אחרי זה תרגישי שלך זה לא מתאים, ואת נורמלית לגמרי

אז הדבר היחיד שעוזר זה סירוק יום יום עד ריקון במשך עשרה ימים גם אם לא מצאת כלום באמע העשר ימים.

או להוציא גם את הביצים עד כלותם

עד שנגמר.

דרך אגב, זה מאוד תלוי מה קורה במסגרת, אצל הבת שלי בגיל שנה הייתה ממש מכת כינים, ב"ה כולם טיפלו כנראה

ומאז בקושי פה ושם

סקר המשך למה שאמא שלי עשתה

כמובן לא מדעי

יותר משפיע מצב המערכת החיסונית של הילד להדבקה מאשר הנצב אצל הילדים בסביבה

ולחזור על הטיפול אחרי שבוע.

למניעה- להשפריץ קרם סרקל (כתום) בבוקר לפני הסירוק.

קודם כל בהצלחה! מקווה שיעבוד לך אבל לרוב זה משהו שיכול ללוות  בכל שנות הילדות תלוי בסוג דם או משהו של הילד כמה העינים אוהבות

אצלנו הדרין די עזר אבל צריך תחזוקה

למזלי בעלי לקח את העניין על עצמו אבל בגדול לסרק כל ערב אחרי מקלחת ולא לתת למפלצת לגדול

אני רואה שממליצים פה על הדרים דווקא, אם לא תהיה ברירה, ננסה

תודה 

ממריץ את הדם לא כדאי להשתמש בו

אפשר למרוח שמן זית על השיער לחכות חצי שעה בערך ולהתחיל לסרק זה מסיר גם ביצי כינים

ולעשות ככה יומיים שלושה ברצף

בכל בוקר לשים שמן לבנדר בקודקוד הראש,מאחורי האזניים ובעורף

הלבנדר מרחיק אותם

בשגרה כל יום לעבור במסרק

ברוכה הבאה להרפתקאה...

הדרין עוזר להוריד את הכמויות בהתחלה

אחרי זה סירוק במשך כמה ימים.

אני אוהבת כשהם בתוך האמבטיה, מסרקת אותם רגיל כשהמרכך על השיער, אחרי זה או שוטפת את המרכך או משאירה ומסרקת תוך כדי שהם משחקים, ככה אין יותר מדי תלונות...

למניעה שמן רוזמרין/סרקל

מכניסה לנו כל הזמן את זה שהמחשבות ה'פשוטות' והביתיות שלנו לא טובות / שאפתניות מספיק זה אסון

מילא אישה שלא טוב לה. או אישה שמחפשת את עצמה..

וודאי שצריך לשאול שאלות, ולדייק את עצמנו

בעיניי, כל הזמן צריך לדייק את עצמנו

מצד שני, לא לתת לזה לערער אותך אם *טוב לך ככה* ואת לא רוצה לשנות

יכול להיות שמה רוצה זה לתקתק ארוחות, להיפגש עם חברה ולהיות עם בעלך וזה מה שממלא אותך ועושה לך טוב וזה לגמרי לגמרי בסדר

ויכול להיות שזה מנקר אצלך ואת רוצה יותר, לא יודעת.

אבל הגיוני שזה יבוא על חשבון הבית בדברים שאת עושה בעצמך.. 

אני עושה את זה ושמחה.

אבל לא מתמלאת מזה, זה לא נותן לי אנרגיות כמו דברים אחרים שאני אוהבת 

לימודים, להיות משמעותית לאנשים.

לארגן כל מיני דברים (ערבי נשים וכאלה)

התמדה בפעילות גופנית  (בדיוק יצאתי מהחוג הקבוע כי פשוט לא מצליחה להגיע אליו...)

אומנות

יש כל מיני סטטוסים שמפרסמים

על זה שהאור שלך יגדל ויזרח

הנשמה שלך תאיר

כל מיני משפטי חיזוק, העצמה, מוטיבציה,

כאילו כל אחת אמורה לצפות לאיזה פריצת דרך משמעותית בחיים שלה.

אז לא, לא כולן כאלה, לא כולן מצפות לאיזה שינוי גדול בחיים שלהן

ולא לכולן זה מדבר

ולא כולן צריכות את זה.

אבל מצד שני, יש כאלו שיש להן משהו בפנים שמחכה לפרוץ

או כאלו שמתמודדות עם משהו מאוד קשה ומחכות לעבור את המשבר ולצמוח ממנו

צריך לזכור שאנשים שונים עם ייעוד שונה ועם חלומות שונים.

ולרצות שיהיה זמן עם חברה, זמן זוגי, בית נקי ומסודר וכו' בעיניי זה מהמם.

כל אחת ומה שמתאים לה

אני חושבת שהאישה הממוצעת הדתית/ חרדית חושבת מעט מאד על עצמה, בעיניי לשים את עצמי במחשבה ובמעשים ראשונה, זה קריטי לחיים טובים, הרבה בעיות מתחילות ונגמרות באי דאגה לרצונות ולצרכים האישיים.

לי יש רצונות ממומשים ורצונות שמחכים לזמן מתאים, בוודאי שחלק מהם ע״ח הזוגיות/ הילדים/ הבית, אבל הם השניים להרוויח מזה שאני מרוצה מחיי. 

אני לא אסע לחתונה של משפחה, כי זה מתיש את התינוק.. ולא טוב לו בנסיעות ארוכות (בעל במילואים(

אני אלך בבוקר להכין לעצמי רפה, ואז אני אראה שיש כלים בכיור, וכביסה להוריד ולתלות... ולא מגיעה לזה.

כמובן שאני גם בזבזנית זמן אלופה, ומספיקנ לראות דברים שאוהבת ולבזהז זמן בכמויות, אבל זה לא נותן סיפוק...

שזו תכונה נשית (ולגברים לרוב יש את התכונה ההפוכה)

וגם חינוך נשי מגזרי

אני הייתי ככה באופן חלקי, לא שמתי את עצמי ראשונה אף פעם, אבל גם לא אחרונה, והייתי מאד לא מרוצה מחיי, לקח לי שנים לעשות שינוי מלא ולראות את עצמי ראשונה.

לא לנסוע לאירוע כי זה מתיש את התינוק לבין הכנתי קפה ולא הספקתי כי יש כביסה וניקיון

תינוק מותש מתיש את אמא שלו רוב הזמן. לכן אני שומרת בקפדנות על שעות השינה של ילדיי ואם הייתי בוחרת לצאת, מהינה שיש לזה מחיר

וצריך לדאוג לבייביסיטר אם אפשר

אבל אצלי לפחות הבחירה לא לצאת היא בחירה בי. תינוק מותש vs אירוע - ויתרתי על האירוע/ על התינוק איתי באירוע

קפה מול נקיון וכביסה - בעיניי קפה לוקח. תמיד.

אני חושבת שזה כן משו שאת צריכה לעבוד עליו, לצאת מהמשימתיות

אולי בגלל זה את כן גולשת ומבזבזת הרבה זמן. אולי כן לאפשר לעצמך במדהו (אם כי זה ממכר ממילא)

אנחנו הנשים מעולות בזה, אבל זה גם בעוכרינו כי מרוב משימתיות הכל מועדף על פנינו רוב הזמן באוטומט

זה לא אסור לא מוקצה ולא עבירה

קודם כל קפה!

אחרכך הכביסה הכלים וכל השאר

שאת רוצה לשאוף ליותר

ויחד עם זה הבית חשוב לך

ואת באיזשהו חשש שזה יבוא אחד על חשבון השני.

אז קודם כל חשוב לדעת שבסופו של דבר אמא שמחה ומסופקת

משמעותית כל כך גם לבית (וכמובן גם לעצמה וגם לזוגיות )

הרבה יותר מכיור נקי או מארוחה מושקעצ ומתוקתקת,

ודבר שני ללמוד להתייחס בכבוד לדברים שחשובים לך

בין אם זה בית מתוקתק וילדים שמקבלים מענה,

ובין אם זה זמן זוגי או עם חברה

ויחד עם זה לשים לב שאין איזשהי חרדה שמנהלת אותך ולא מאפשרת

לך בעצם לשאוף ולרצות דברים נוספים מרוב שהרצון שהדברים בבית יהיו טובים ומוצלחים.

ובמידה וזה כן נכון, לפרק ולעבד את החרדה הזאת

ולעשות תהליך שיאפשר לך לראות את עצמך ואת הצרכים שלך,

לתת למי ולמה שאת את המקום הראשון.

לפעמים זה מה שמנהל אותך כי יש בתוכך מקום שמרגיש שרק ככה את טובה ומוצלחת ובסדר, לפעמים אלה דברים אחרים שמונעים ממך, זה דבר שווה התבוננות.

בכל מקרה הדברים שאת מרגישה שאת שואפת אליהם עכשיו, מותאמים למקום שלך היום. ככל שתהיי בצמיחה התפתחות והתקדמות,

בע"ה גם הרצונות יצמחו יגדלו ויתפתחו

שהרצונות והשאיפות שלך מכוונות למטרה ולייעוד האמיתי שלנו הנשים

בלי לזלזל באף רצון והתפתחות מערבות ההיתי קוראת לזה של נשים אחרות.

לכל אחת יש את מה שמתאים לה.

אבל אם מה שאת מתחברת ואוהבת זה החיים שלל זה העבודת ה' שלנו שתכלס אנחנו חייבטת לעשות ולכן פטורות ממצוות אחרות

אז יאלללה עופי על זה לעשות את המצווה עם הרבה לב.

אשאייך ה' שמח בשאיפות שלך.

עכשיו תתעמקי אם זה ממלא ט6תך.

אם כן אין יותר טוב מזה!

גם אם הם לא ישימים כולם כרגע ב100%.

יכולה לשתף שיש לי כמה חלומות בתחום ההתפתחות האישית.

חלקם אני מנסה להניע בימים אלו, חלקם עוד 4-5 שנים 

ועוד אחרים שחושבת שיתאימו עוד 15-20 שנה.

לשאוף רק למה שרלוונטי לעכשיו זה באמת מאוד מצמצם.

(כמובן אין עניין לעסוק כל היום בשאיפות לעוד 20 שנה, אבל אין בעיה שהן קיימות)

חוץ מזה, אפשר לחשוב בזהירות איך אפשר לממש חלומותשונים בצורה שמתאימה להווה, גם אם כרגע היא חלקית.

אבל לפתוח את הראש, ולא לסתום כל מחשבה שקופצת.

כמובן את לא *חייבת* לשאוף שאיפות גדולות, אבל בעיניי לא לשאוף מחשש לפגיעה בבית זה צמצום מאוד גדול של החיים

אבל באמת קשה לי מאוד נגיד אם הבית לא מסודר..

וגם ככה אני עובדת מחוץ לבית, ומרגישה שלא נמצאת הרבה כשצריך אותי.

אז להוסיף עוד יום של לימודים למשל, מרגיש לי לא רלוונטי. (גם מדובר במרחקים מאוד גדולים, זה לא שאגיע בזמן לפני זה..(

מנסה לחשוב על דברים שממלאים אותי,אבל הם לא דורשים ממני מעבר לכוחות שלי.

נגיד עכשיו מתמקדת בלעצב קצת את הבית מחדש.. אבל זה לא מספיק תעסוקה בשבילי..

טובה לא לעשות משו שאת אוהבת

יש תמיד מי שיעשה זאת במקומך בתשלום. למלא את עצמך בדברים שחשובים לך, זה רק את יכולה..

יכולה לשתף שמתחילת השנה הנוכחית עשינו כמה שינויים והילדים חוזרים לפניי לבית ואני יוצאת לפניהם לעבודה, והבית מטורלל, ורוב הזמן אני עייפה מדי כדי לתקתק ממש (חיכיתי להתאוששות של אחרי החגים, ואז הגיע שעון חורף ואיתו עייפות מוקדמת)

אבל בחיים לא הייתי מוותרת על יציאה מהבית בשביל זה אם יש משו שאני רוצה וחשוב לי. הפוך, אני יוצאת כדי לברוח מהבלאגן ומזה שצריך להשתלט פה 😂

לכל שבוע יש סופשבוע.. וזה הזמן שלי להשתלט על מה שלא מספיקה במהלך השבוע.. חוצמיזה, אני עייפה מדי כדי להיות מוטרדת מהבלאגן

אבל מה עם קורס אינטרנטי?

קורס ערב?

אני לא יודעת מה תחומי העניין שלך

אבל יש היום המון אופציות להתפתחות

זה לא שאיפה של מה את רוצה מעצמך.

לצורך העניין אפשר להביא מישהי שתסדר לך את הבית ואז הוא יהיה מסודר.

זה קצת פספוס להגדיר את זה ככה.

לתקתק ארוחות, למה את מצפה את זה מעצמך?

זה נותן לך מספיק ערך ומשמעות? או שלתקתק ארוחות זה צורך ולא ציפייה?

ארוחות אפשר גם לקנות מוכן או שמי שרעב יכין לו משהו.

אני חושבת שהמחשבות של מי אני ומה השאיפות שלי לא יכולות להצטמצם לרמת האני עושה את המוטל עלי בתוך שכרת החיים וזהו.

יש לנו ערך הרבה מעבר. גם אם לא מצליחים להגשים מעבר ליומיום, לפחות בציפייה שזה יהיה שם.

את אדם עם שם ואישיות עוד לפני שאת בת זוג ואמא.

הייתה לך משמעות גם לפני שהתחתנת.

הגיוני שבהתחלה כל הכוחות מושקעים בבית, זאת תנועת מטוטלת, אבל בשלב כלשהו צריך להגיע לאיזון הנכון שבין השגרה השוחקת לבין השאיפות.

כמו שבעבודת ה' את השגרה, ויש את הזמן של החגים שמזכירים לנו איפה אנחנו רוצים להיות, ועוזרים לנו לכוון את עצמנו מחדש לשם.

רק פס לבן שזה לא אומר שום דבר..

חיבןק!

בעז"ה שבקרוב תתבשרי בבשורות טובות!

וזה הופיע בעונת החודש

הרגשתי כאילו הולכת לקבל מחזור

עשיתי בדיקה של יום פרישה ויצא עד מלא דם אבל הרב לא אסר בגלל הצבע.

זהו מאז לא היה יותר

אני פעם קראתי שהמושג הזה לא ממש קיים מבחינה רפואית.

זה אולי דימום בתחילת מחזור, אבל לא דימום השתרשות

טוב אולי מחזור שמגיע עם הכתמות לפני

מניחה משחר אדע יותר ברור

וכן ממשיכות ההכתמות בבוקר חשבתי שקצת התגברו וזה הולך למחזור

ועכשיו עדיין מדשדש

התחתון נקי ואני בלי תחבושת ובעצם יש בעיקר בניגוב

והאסלה נקיה

חוץ מפעם אחת הבוקר שכן היה קצת יותר..אבל לא מטורף

אם זה כי י- אז היה צריך לראות קודם פס

ואז אחרי זה יתחיל דימןם..לא ההפך שקודם דימום ויחד איתו פס...לא?

אם זה השתרשות- זה יכל להיות למרות שזה לא רק כתם או שניים וזהו?

חודש שעבר היה לי הריון כימי בוודאות

בבדיקת דם..

מה עובר על הגוף לשי אוף

כי גם לפי זה אפשר קצת יותר לדעת אם הגיוני פס חלש מאוד בשלב זה או לא

למרות שאני כבר לא חסידה של פסים.. איבדתי בהם אמון חח

הכי טוב באמת זה לעשות בדיקת דם.

גם לי היה מלא פעמים הריון כימי

ואחכ הריון תקין ב''ה

עכשיו זה לחכות ליום ראשון ולעשות בדיקת דם

באמת לפי ההפרש הסטנדרטי שלי אז ציפיתי לקבל בערך ברביעי השבוע

אבל זה לא מדויק כמובן 

שהתחילו אפילו יום יומיים לפני האיחור

וזה היה כימי

שיהיה בשורות טובות בקרוב ❤️

חוץ מהקטע של הפס..

פשוט המחזור התחיל בכתמון קטן, ואז הפסיק, ואז יותר מאוחר היה קצת דפ בניגוב, ואז גם זה הפסיק ויום אחכ קיבלתי כרגיל.

זה היה מוזר כי בדכ מתחיל לי בשטף אבל כנראה שגם זה קורה לפעמים🤷‍♀️

אם הבנתי נכון את נוסעת ברכב לגן וצריכה פתרון איך להוציא את התינוקת כל פעם?

אישית אני מעדיפה מנשא בשביל זה זה גם פתרון ממש נח

מעניין אם יש באמת סלקל שמתחבר לבוגבו... לא ראיתי אף פעם

התושבת בטיחותית יותר וגם נוחה יותר ללהוציא להכניס אבל לגמרי אפשר להסתדר בלי. .

ומצטרפת למי שאמרה שאם זה בשביל להוציא את הגדולה מהגן מנשא זה אחלה

התושבת קבועה ברכב, או מתחברת ומתנתקת בקלות עם איזופיקס?

מנשא נראה לי לא פרקטי כשאני צריכה כל פעם לחנות את האוטו ולצאת להביא אותה פיזית מאשכול הגנים... זה ממש לטרטר את התינוק פנימה והחוצה מהאוטו.

לי יש סלקל פשוט שמחובר עם מתאמים

יש לי בוגבו בי 6

לי זה אחלה, מתחבר ומתפרק בקלות

אבל אני קניתי את הסלקל שהיה נראה לי ואז חיברתי למתאמים, הכוונה שלא בדקתי מראש שהוא מתאים למתאמים.

אז כנראה שכל סלקל מתאים

באותו מחיר ונח ממש למטרה כזאת ובכללי פשוט נח וכיף

לא תתחרטי🫢

יותר נח מלפרק טיולון לשים מתאמים ולהוציא ולקשור סלקל מהרכב

אבל בעיני זה פי כמה שווה מסלקל

אצלי זה כרגע הטיולון שלי כי היא כזאת נוחה

(התינוק שלי כבר בן 9 חודשים ויושב מזמןןןן

כשהם קטנים לי נח באמבטיה בכל מקרה )

אני אישית השגתי בחינם אבל זה היה נס גלוי🫢

יש אותה לחברה שלי והיא ממש אוהבת את זה ומשתמשת רק בה.

לא ראיתי אותה במציאות אז אין לי מושג אם זה באמת כזה טוב...

זה סלקל עם גלגלים נשלפים שנוח להוציא ולהכניס מהאוטו בקלות. זה טוב כדי להוציא ילד מהגן, לקפוץ למרפאה או לסיבוב קטן בקניון.

בשביל דברים שהם יותר מזה- צריך עגלה רגילה עם אמבטיה או טיולון שנשכב עד הסוף ומתאים מגיל לידה. 

הרעיון שהמנח של הסלקל לא בריא אורטופדית לגב של התינוק (לאורך זמן) ולכן זה לא יכול להחליף עגלה

בסרטון זה לא נראה שכיבה מלאה כמו בעגלה אבל אולי לא רואים טוב.

בכל מקרה בעיני זה לא מחליף עגלה מבחינת הנוחות של התינוק (מרווח, מאוורר וכו') והאמת שגם מהצד של ההורה זה נראה לי פחות נוח למשהו ארוך טווח בגלל הגובה של זה ביחס לעגלה.

אבל באמת אם קונים את האיקס כתחליף לעגלה הייתי מבררת טוב טוב את כל הנתונים 

נוחה ממש גם לתינוק ..

למי שגרה בעיק ומתניידת ברכב זה מושלם כעגלה

ליישוב ברור שצריך עגלה נוספת 

ולא רואה את עצמי מסתדרת בלי עגלה רגילה..

גם בתוך הבית לפעמים אני מעדיפה להשכיב לישון בעגלה כדי שיהיו לידי ולא בחדר.

שבתות מסתובבת הרבה עם העגלה.. כשמתארחת במקומות שאין עריסה זה משמש כעריסה לתינוק

וגם- את כותבת שזה כמעט נשכב. אז שוב, לא ראיתי את זה בעיניים שלי אבל כן שווה לברר מה אומרים על זה מבחינה אורטופדית, כי עם נשאר שם איזה קימור יכול להיות שזה אותו דבר כמו בסלקל רגיל..

לא צריך לחבר לשלד, זה כבר מחובר.

כשרוצים להכניס לאוטו פשוט מקפלים את הגלגלים ומכניסים את הסלק.

זה גם פחות התעסקות בחיבור של הסלקל לשלד, וגם תופס פחות מקום באוטו.

התינוק ממשיך לישון את יכולה לרדת לסידורים בלי לדאוג להביא עגלה בפגאז

לי יש את האיקס שגם נפתחת למצבי שכיבה

נדיר עד שלא מנסים לא מבינים

אני מחברת סלקל לאוטו עם החגורה של הרכב, חגירה משולשת, נגד כיוון הנסיעה רצועה אחת בחריצים של הסלקל מקדימה ורצועה שניה מאחורי הגב, הוא לא זז בכלל ומרגיש לי מאוד יציב ובטיחותי.

יש רק בחלק מהרכבים, נראה לי רכבים מ2018 יש לכולם.

וזה רק בשני מושבים מאחורה, אלה שליד הדלתות.

זאת אומרת בשביל להביא ילד לגן לא נורא

אבל כללית מומלץ לשים תינוק במושב הרמצעי. מושב ליד הדלת יותר חשוף לפגיעה בתאונה

כי בזמן תאונה ח"ו האינסטינקט של הנהג הוא להגן על עצמו, ובהתאם לזה גם על מי שמאחוריו.

ושמעתי גפ על האמצעי כי הוא מוגן מתאונות צד..

בקיצור, הכי בטיחותי זה לעשות את מירב ההשתדלות שלנו לנהוג בזהירות ולהתפלל 

הייתי שמה מים חמים על עלים (הייתי שמה את העלים בתוך מסננת אז לא היה בעיה של כשרות)

שמתי לא הרבה מדי מים והטעם יותר מרוכז אבל היה לי יותר קל לגמור כשזה קצת

וזה לא טעים, אבל התרגלתי והטעם בכלל לא הפריע לי אחכ

וגם לא מזמן..

יש לך המלצה לעוד סדרות ישנות בנטפליקס? 

אז לא עוזרת לך

מאז ילדתי בלי אפידורל ב"ה (לא בגלל ההקאה, בעיקר בגלל החוויה המפחידה שמבקשים ממני ללחוץ ואני לא מרגישה כלום ולא יודעת מה לעשות, והשעות הרבות אחרי הלידה שלא יכולתי לקום מהמיטה)

לא ידעתי שאמור להיות קשר כלשהוא

ולא הקאתי לפני הלידה אלא בלידה ממש, תוך כדי שיוצא התינוק 🤦‍♀️

לק"י

ואז הפתיחה ממש התקדמה.

זכור לי שהמיילדת אמרה שיש קשר. מעודד😅

אם תמיד יש קשר בין האפידורל להקאות

לדעתי הקאה לפעמים קוראת מכל מיני סיבות

כמו לחץ בבטן שעולה למיצי קיבה/אובדן שליטה/כאבים/לחץ/חום חלילה שעולה

ובין לחיצה ללחיצה הקאתי ממש תוך כדי היציאה של התינוקת 

לדעתי זה היה כי אכלתי לפני, ואז המיילדת לחצה לי על הבטן או עשתה איזושהיא בדיקה שפשוט הלעתה לי את הכל

לא חשבתי לרגע שזה קשור לאפידורל כי התחלתי לאכול אחרי האפידורל

מאוד משתדלת לאכול כמה שפחות.

הדיוק בין הקאות לשלב הלחיצות.... וזה נפוץ מאד!

לא חושבת שיש קשר לאפידוראל. 

אבל לא לפתיחה מלאה 

שאני לוקחת אפידורל כדי לא להרגיש את הצורך הזה של הקאה...

בלידה הראשונה קיבלתי אפידורל בפתיחה 9.5.

פשוט לא אפשרתי שיבדקו לי מה הפתיחה ואם אני בלידה, נורא חששתי.... לא ככ הסכימו לתת לי אפידורל בלי לבדוק פתיחה אבל צרחתי עליהם שעוד שנייה אני מתה אם הם לא יתנו לי... וכל זה כי התחלתי להרגיש שאני הולכת להקיא... ורק המחשבה על כךך, הצילווו

הפתיחה טסה מ6 לפתיחה מלאה בתוך 10 דקות ובשלב הזה הקאתי. מיד אחר כך לחצתי אותו החוצה.

זה זכור לי כהקלה, לא כטראומה..

והקאתי באחת בדרך ללידה, בשניה לא הקאתי ובשלישית אחרי הלידה

שלב להקיא??

או שלא הגיע הצורך הזה? 

היה גז צחוק שעשה לי סחרחורות וכו.. לא זכור לי צורך להקיא.

גם באלו שהקאתי, בשונה מבחילות בהריון בהן לפעמים לוקח המון זמן עד הקיא מתחילת הבחילה,

ההקאה בלידה הייתה פתאומית ובבת אחת ללא תחושת בחילה מקדימה

מקיאה בלי סוף מרגע שמתחיל להתפתח משהו. סיוט.

כשהפתיחה מתקדמת אני מפסיקה להקיא, והרדמה עושה לי בחילות איומות עוויתות של הקאה🤢

לא תמיד אבל היותםעמים כאלה וזה היה ממש באותו השלב

לא מתרגשת מזה

לוקחת שקית לנסיעה באוטו

הייתי מחכה עוד טיפה לראות אם הדימום נגמר

הרבה פעמים חסרזט יש דימומי הסתגלות...