פורום הריון ולידה (עמוד 422)

בעיקרון יכולות להיות כל מיני הפרשות בהנקה והפרשות צהובות זה נשמע הגיוני.

ואם את לא מניקה אז פחות או יותר את אמורה לקבל וסת...

אז הכל הגיוני

בהנקה כל ההורמונים והמערכת ההורמונלית של האישה משתבשת ואי אפשר לדעת בכלל מה קורה,

תהיי פתוחה לקבל מה שיבוא>:

לפני השחרור שאלתי את הרופאה והיא אמרה שגרד זה סימן טוב שהתפרים מחלימים

ובקשר לצריבה לא הייתי נלחצת, תעקבי אחרי זה אבל בינתיים כל האזור הזה עוד מצולק וטראומתי 

את רק 9 ימים אחרי!!

זה שניה וחצי!

אל תדאגי, לוקח לזה זמן אבל בסוף זה מחלים🤍

תרגישי טוב ומזל טוב🩷

יחד עם 2 טיפות  שמן אתרי היפריקום בכלל זה מושלם

וממש ממש ממליצה לך למרוח

בפעם הראשונה קצת שורף ואז כבר לא

תשאלי פה ותראי כמה בנות אמרו שהציל אותן

זה לא מאלחש- זה מאחה חתכים באופן מדהים ממש

תמשיכי בשטיפות

ותרגישי טוב!!! 

את לוקחת פד, מרטיבה ושמה במקפיא בתוך שקית ואז משתמשת

פשוט הציל אותי

ממש קשה לי עכשיו😟

נורמלי שהכאב חזק מגיע 9 ימים אחרי לידה?

וזה גורם לתחושה של גרד.

תוך יומיים שלושה אמור להשתפר משמעותית

זה טוב זה בהחלמה

תעקבי אחרי ריח והפרשות

אבל בעיקרון זה השלב שכי קשה (לי לפחות) בהחלמה אחרי כל שירותים לשטוף עם בקבוק ספורט הז ממש מקל ומועיל לעבור את השבועיים האלו 

לי עזר מאוד מאוד בתפרים אחרי לידה גם דרגה 2:

משחה טבעית שמישהי רוקחת ויש בה דבש, לבנדר ושמנים אתרים

פדים קפואים

שטיפות כל פעם עם זרם מים נעים

אחרי 10-14 ימים השתפר מאוד מאוד

כמו שהרבה אמרו לך כנראה שהכל בסדר וזה רק דרך של ההחלמה.

אבל יש גם אפשרות שהתפרים הזדהמו וצריך טיפול אנטיביוטי ולכן כואב פתאום כ"כ

את יכולה ללכת לרופאה שתראה את התפרים

ויכולה גם לנסות להסתכל בבית עם מראה קטנה אם יש פסים לבנים בתפרים (אם את מעיזה... אני פחדתי להסתכל)

לא קל להיות עם חרדות קשות אחרי לידה😟

הכאב יחסית נרגע, עדיין שורף מידי פעם אבל הרבה פחות... אז מתארת לעצמי שזה לא דלקת. מתפללת שזה ירגע. ומנסה להזכיר לעצמי להיות בחמלה וסבלנות כלפי הגוף שלי

תודה על התמיכה💜 ממש עזרתן לי, עצם זה שיש עם מי להתייעץ

אני גם ככה משגעת את בעלי יותר מידי😅 הןא צריך קצת שקט

לגבי לבנדר בדבש- אני לא האמנתי שזה יכול לעזור. זה עשה קסמים! כל כך מצטערת שלא שמתי מייד. אני אחת כזאת שלא מאמינה בתרופות סבתא ולכן חיכיתי עם זה שבוע וחצי. לידה הבאה בעז"ה מכניסה לתיק לידה מראש. זה קסם!

שטיפות. שטיפות. שטיפות. תוך כדי ההתפנות + אחר כך. לא לנסות בכלל בלי. לי עוזר להשתמש בטוש של המקלחת בכל פעם שאני בשירותים, לא מנסה בלי.

אמבטיה- חצי שעה ביום לפחות.

משככי כאבים- אקמול/ אופטלגין/ נורופן מה שעושה לך טוב. זה לא הזמן להיות גיבורה.

אני שבועיים וחצי אחרי לידה ראשונה ממש קשה, מלא תפרים, ומרגישה הרבה יותר טוב ב"ה. הכי חשוב לא להתייאש ולהאמין שזה יעבור מתישהו

ואפילו כאב לי. שמצי הרבה אלופירסט וגם פדים קרים שהכנתי הרגיעו לי את המקום.

לקחתי מגני תחתון שפכתי עליהם תמצית ק ומיל והקפאתי ושמתי אחכ בתחתון ממש הקל עלי משמעותית

וכבר היייתי בטוחה שמשו לא תקין שם

ובה עבר 

יש דין אם יש כתם אחד פעם אחת יש אפשרות כלשהי לעשות הפסק כבר יום אחרי

זה במקרים מיוחדים.. ממליצה מאוד להתייעץ עם רב

וזה לדאוג שהשן תיפול לפני שהקבועה צומחת

אם רואים שמבצבצת שן קבועה אז לנסות לנדנד ולזרז את הנפילה של השן חלב..

סדנת קרמיקה - אם אתם בעניין של סדנאות

אנחנו פעם שכרנו בריכה פרטית לשעתיים. זאת היתה חוויה ממש נחמדה

בשבילי מסעדה שווה ממש תמיד מנצחת כל רעיון אחר

אפשר לשלב עם באולינג

כדור פורח

טיול גיפים

חדרי בריחה 

סדנא אצל חרש ברזל

סדנת זכוכית

והאמת, אם יש תחום או תחומים שמסקרנים אתכם תמיד אפשר לפנות לאיש מקצוע מהתחום (יכול בהחלט להיות מתחומי הרוח- כתיבה, נגינה, תחומי לימוד) לבקש סדנה שבה הוא מלמד כלים או נושא מהעבודה שלו גם אם אין לו כרגע "מוצר" שהוא הסדנה הזו. אם זה אנשים שאתם מכירים ואוהבים יכול לצאת ערב ממש כיפי.

של חוויה מתוכננת. היינו בעבר בניווט בשוק מחנה יהודה,ובסוף יש ארוחה במסעדה ממש שווה ומהנה.

ראיתי שהם הוציאו ניווטים חדשים במתחם שרונה וברובע היהודי בירושלים.

ג'ינג'יגל - דקה אחרי מריחה הילד נרגע. משערת שזה עושה משהו

אין לי רעיונות לטיולים

הטיול היחיד שאני חושבת עליו זה הליכה בין הספה למקרר חחח

בהצלחה ותהנו!

ג

האמת אני בהלם שבעלי קנה מוצר במחיר כזה,

אם כי תקשיבי אצלנו זה עובד פלאים

כנראה לילד הבא גם אקנה כזה

זה מרגיע ממש ברגעים כאבי שיניים (שיודעת בוודאות שהם של שיניים כי הבן שלי כבר יודע להגיד מה כואב לו ואיפה)

הגדול בן שנתיים ו-7 (בעצם כמעט 8) והקטנה 5 חודשים.

אז קודם כל תני כיף!

אני ת'אמת לא זזה מהבית והמזגן.

אפילו קצת שמחתי שסיים את הקייטנה ככה לא צריכה לצאת להביא ולהחזיר אותו.

בבית הוא עובר ממשחק למשחק. כל אחד בערך 20 דקות.

בין משחק למשחק אוספים את הקודם כדי שלא יהיה לי מידי בלגן בבית.

לפחות פעם ביום נותנת לו לעשות יצירה.

קניתי עכשיו צבעי מים זה ממש ממש מעסיק אותו. גם בר בצק זה מעולה, מדבקות וכו'

יום אחד גזרתי לו מאיזה עלון את כל המכוניות (הוא משוגע על מכוניות בקטע קיצוני)

שמתי לו קצת דבק פלסטי בצלחת והדביק את המכוניות על דף.

עושים לפעמים עוגות, עוגיות, כדורי שוקולד ביחד.

גם ספרים שלו מאוד מעסיקים אותו, יום אחד הלכנו לספריה העירונית והבאנו ספרים חדשים. זאת היתה ממש חגיגה.

לפעמים כשבא לי קצת שקט בצהריים מכניסה אותו להתקלח על משחקים. נמצא באמבטיה לפחות חצי שעה.

לא לזרוק עלי עגבניות. אני לא איתו בחדר אבל כן עם אוזן כרויה לשמוע מה קורה.

אגב, גם אצלנו מסכים זה מחוץ לתחום. זאת אפילו לא אופציה....

מחליפה מים כל הזמן

מוסיפה חמים שמה מוזיקה ואני נחה ליד

הוא ממש נהנה לא רואה סיבה לא לאפשר את זה

יש לו שם מלא משחקים של אמבטיה, שייהנה.

אם את רוצה לשדרג ולהוסיף לך עבודת ניקיון - הבן שלי ממש אוהב לשחק באמבטיה עם צבעי מים

אבל קחי בחשבון שזה לא יורד כל-כך בקלות כמו שמופיע בפרסומת חחח - צריך סקוצ'.. 

רעיונות מדהימים!! חייבת לנסות! 

שום משחק לא מעסיק אותו ליותר מדקה חוץ מבימבה.

לא מעניין אותו יצירות.

את המטבח הוא כן אוהב, אבל א''א להתעסק שם כל היום.

ובגינה חם לי.

נשאר ילד משועמם שמשגע את אמא שלו 😵‍💫

נטו כדי להרוויח זמן איכות ופחןת לעמוד בתורים מתישים

ארשום בקצרה

בישול ואפיה ביחד- עשינו כבר ארטיקים עוגיות ועוגה

יצירה- גואש על הידיים חיצירה בדפים, צבענו קופסה, מקלות ארטיק, עשינו טאי דאי, יצירה מבקבוקי אקטימל

בריכה בבית

היינו בבבילון היום ואכחנו מקדונלדס לא. ערב (נהנה בטירוף במכוניות מתנגשות עם אבא

מתכננים בע"ה א. בוקר עם סבתא (אמא שלי)

עוד פארק ועוד בריכה ביתית

ים

מימדיון

כמובן יושבים כל בוקר לדייט בבית קפה בשכונה אני והוא, סופר וסטוק וסידורים

אפילו היה בשטיפת מכוניות עם אבוש

קיצר יש לי מלא רעיונות יותר שמה דגש על זמן איתנו כי חברים פוגשים בפאארק והשכנים וגם ככה ביום יום יש פחןת זמן איכות אמיתי אז הדגש הוא על ביחד ושיפור מיומנויות

רושמת לי!! 

איזה יצירתיותיות מהממת!

את הבן שלי לא מעניין שום משחק חוץ מבימבה ליותר מדקה.

גם לא יצירות.

וחם לי לצאת איתו.

הוא כן אוהב ספרים ואת המטבח, אבל זה לא ממלא לנו את כל האחהצ, וגם לא כל יום...

ואז הוא משתעמם ומשגע אותי😵‍💫

הוא בעניין?

אני עוד לא מצאתי רופא שזה ריאלי אצלו.

התור הכי קרוב שהצלחתי לקבןע בהריון הזה היה בשבוע 17!! ביקור ראשון אצל הרופא להריון הנוכחי.. זה פשוט הזוי..

בהמשך כבר קובעת כמה תורים מראש אבל בהתחלה פשוט סיוט

והוא די זמין גם קודם.

ודווקא התרשמתי ממנו מאוד לטובה היום.

ב"ה שהסתדר לי. תודה לכל העונות

שגם לפי המודעות לפוריות זה טווח של יומיים שלושה שבו הביוץ מתקיים...

אני אישית לא הייתי סופרת איקס ימים לביוץ לפי משהו שהוא לא מעקב זקיקים. כמובן שכל אחת ומה שנוח לה ומה רמת החשיבות שלה לדעת ממש במדויק... 

קמתי מזיעה מים בימים ההם באמת...

לא סומכת על שום תחושה כל כך כי גם לפני מחזור מרגישה אותו הדבר

אז אני לא מאלה שיכולה להגיד "מרגישה כך וכך"

לגבי זמינות- תרימי טלפון ותבררי. הם יגידו לך ישר.

למה הדחיפות היא המדד הראשון?

כי זו ההנחיה הרפואית?

תבררי עם הרופא שהפנה לניתוח מה בית הרפואה הכי מומלץ ומקצועי בתחום והאם זמן ההמתנה הוא פקטור משמעותי יותר מהמקצועיות.

זו התייעצות לא לפורום, אלא לרופאים

יגיד לי.

כי זה פוגע בו בשגרת היום יום ויפריע לו בגן, השתן שלו לא נכנס לאסלה ולא רוצה שיתמודד יותר מידי זמן עם הערות וחוסר נעימות.

הרופא שהפנה לניתוח הפנה לבית חולים הקרוב ביותר גיאוגרפית (שאל מאיפה אני ולפי זה אמר)

השתן של הבן שלי לא נכנס לשירותים בכלל, לא משהו שאפשר לפספס.

כשהוא יוצא מהשירותים יש שם שלולית צהובה שזוחלת על הרצפה

זה נחשב מאוד נפוץ ומאוד לא דחוף..

זו פרוצדורה מאוד קצרה תוך 10 דקות הבן שלי היה בחוץ, אפילו ההרדמה לא היתה עמוקה, רק טשטוש קל.

רופא מאוד נחמד ומקצועי- דר פנחס לבנה בבית חולים מאיר. (בגלל שזה בי"ח ציבורי אני גם לא יכולה לדעת אם הוא ניתח או שהוא רק היה יחד עם מתמחה שעשה בפועל, אבל זו פרוצדורה באמת קטנה ונפוצה אז באמת לא הייתי לחוצה על זה..)

ולגבי הדחיפות- זה לא דחוף ולכן בשום מקום ציבורי לדעתי לא יכניסו אותך מוקדם,  יש גם המון מקרים כמוך לפנייך אז אין ברירה אלא לחכות..

הבן שלי הלך לשירותים וקבוע זה היה יוצא לו מעבר לאסלה אז פשוט לימדנו אותו להשען על הניאגרה ואז כל הגוף שלו התכופף למטה וכך היה קולע, ממש לא השפיע עליו חברתית..

הבן שלי קטן, הוא לא יכול להישען על האסלה, בקושי מצליח לעמוד על קצות האצבעות כדי להגיע לאסלה.

וגם בישיבה הכל יוצא לו החוצה.

ולא מפריע לי מבחינה חברתית, מפריע לי שהצוות לא יכיל את זה כי כל כניסה שלו לשירותים מטנפת אותם...

את יכולה לעשות הכנה לצוות הגן ולבקש מהם עצה, אולי תביאי שרפרף מהבית? ברגע שמתייעצים עם הצוות בגובה העיניים הכל יותר פשוט

מבינה שזה דחוף לך אבל ברפואה הציבורית לא יקדימו אותך..

לגן אבל משום מה לא שינו את השירותים

בכל אופן, אלה פתרונות לא רלוונטים לילד שלי כי הוא קטן מידי ולא יצליח.

תודה!

אני לא מחפשת שיקדימו אותי, אני מנסה להבין אם יש הבדל בזמינות התורים (מניסיון של בנות) בין בתי חולים במרכז לדרום, זה הכל.

כי אלה פרוצודורות שאפשר לחכות מלא זמן לתור

את יכולה לנסות לקדם תורים דרף עמותות כמו של בני פישר וכאלה (אצלי קידמו תור לביופסיה. במקום 6 שבועות המתנה השיגו תור תוך שבועיים - שווה לנסות)

ואם את ממש משמ רוצה שזה  כבר יקרה,

אולי שווה לשקול שרפ עם החזר מהקופת חולים - רק תבררי מה הסיכוי להחזר כדי שלא תשלמו סתם מליונים

יש היום רופאים שמקבלים מענקים כדי לעבוד בפריפריה אז לא מחייב

תבדקי מי הצוות המנתח

מנהל המחלקה

או אחרים שם שגם מעולים

אבל חד משמעית שניידר מעולים באורולוגיה

לבן שלי והיה מצויין. לא מכירה בתי חולים אחרים.

זה ניתוח ממש פשוט זה יותר פרומדורה רפואית זה בהרדמההשל כמה דקות סוג של טשטוש כזה. אחרי שעהההלכנו הביתה ואחרי שבוע בערך באנו לביקורת לבן שלי זה עבר ממש בקלות 

רופא משפחה יכול לעזור בחידוש מרשמים לגלולות קבועות,  אחרי שאת כבר עם ותק וניסיון,  חידוש גלולות שקבע רופא נשים.  

(לא באה לשכנע אף אחת לא לקנות מערכת שמיועדת לזה. אם זה מתאים לכם זה בהחלט מצוין וחשוב ביותר. אבל אם כבר הנושא עולה -  אז לכל מי שרוצה פתרון פשוט יחסית, חינמי לגמרי, ולדעתי יעיל ביותר - לה ההודעה שלי מיועדת...)

- לוקחים אטב (עדיף מעץ, אטב מפלסטיק ייהרס בחום של הרכב), ושמים אותו על החגורה של הכסא תינוק.

- בשביל להכניס את התינוק לרכב צריך להוריד את האטב, אז מעבירים את האטב לבגד של ההורה. שמים אותו במיקום שלא יציק לאורך הנסיעה, אבל שלא נפספס אותו אם הוא יישאר שם בטעות (אני בד"כ שמה בקצה השרוול שלי).

- כשמסיימים את הנסיעה, מוציאים את התינוק מהכסא ומחזירים את האטב לחגורת הכסא.

* כל עוד התינוק לא יצא מהכסא שלו, האטב לא יורד מהבגד של ההורה, ואין סיכוי לצאת ולהסתובב עם אטב תלוי על הבגד בלי לשים לב ובלי שאף אחד בסביבה ישים לב (אפשר גם לכתוב על האטב 'התינוק שלי ברכב', להגברת המודעות, ואז אם מישהו בסביבה יראה אז הוא בטח יעיר על זה...).

* היתרון הוא שלא צריך לזכור לעשות משהו במיוחד. העברת האטב לבגד של ההורה הופכת להיות חלק מהרוטינה של חגירת התינוק - האטב פשוט נמצא שם על החגורה ואי אפשר לחגור בלי להעביר אותו למקום אחר (רק צריך להקפיד להעביר מיד לבגד של ההורה, כי אם שמים רק לרגע בצד אז כן אפשר לשכוח אחר כך...).

> אני משתמשת בשיטה הזו כבר הרבה זמן. האטב עלי בכל נסיעה עם התינוקת, גם נסיעה קצרה של דקה. זה יעיל ועובד לי מצוין. כן קרה לי כמה פעמים שגם אחרי שהוצאתי את התינוקת שכחתי להוריד ממני את האטב, אבל כמובן שמתי לב תוך כמה דקות (במקרה כזה אני שמה את האטב על מפתחות הרכב, כדי לזכור להחזיר לחגורה של התינוק בנסיעה הבאה).

הפרטים. תודה על ההשקעה.

מתחבר לנייד

קניתי ב ksp ב 30-40 שקל 

זו כרית ששמים מתחת הישבן של הילד

מורידים אפליקציה לנייד

בנייד מגדירים מספרי טלפון למקרה חירום (אני שמתי את בעלי ואמא שלי)

הבלוטוס בנייד צריך להיות דלוק

ברגע שהכרית מזהה שיש משקל על הכרית (כלומר, הילד יושב)

והפלאפון שלי מתרחק - הוא מתחיל לצפצף אצלי בפלאפון. צפצוף מחריש אוזניים עם רטט 

אם אחרי דקה אני לא מאשרת שראיתי את הצפצוף הוא שולח הודעות סמס למי שהגדרתי באפליקציה

אני קניתי ב ksp ב 30-40 שקל..

זה מה שאנני קניתי

לא ברור לי למה אבל כבר תקופה שכתוב שאין במלאי

KSP

לק"י

אומנם במיטות, אבל רוצים שאשב לידם.

ומחר אני צריכה לצאת מוקדם מהבית עם בת הארבע. שבטח תתעורר כשנצא ולא תרדם בנסיעה😑

כל כך שמחתי שנרדמו מוקדם,אז פשוט קמו מוקדם😃

מקווה שאצלכם הצליחו כבר להרדם.

מקווה שנרדמו בינתיים🙏🙏🙏❤️❤️❤️

פה מתעוררים חליפות..

מלחיץ אותי. כי אני לא רוצה שעל היום הראשון הם יהיו גמורים. 

להם להסתגל

הכי הרבה, יהיו עייפים וישנו ביום הראשון מוקדם 

לק"י

למרות שזה יום קליל בדרך כלל.

(וחלקם עלולים להרדם אחה"צ. ואז שוב תהיה בעיה).

גם ככה הגדולים אצלינו ישנים מאוחר ברגיל (10+). אז אני בשאיפה שלפחות יקדימו לישון עד 11 עכשיו....

לק"י

אבל תודה על הרעיון!!

נשמור אותו בראש.

באגסי 8, הר נוף.

הם מתאימים כל חזיה להיות חזיית הנקה במקום.

חזיות איכותיות ונוחות במחירים שפויים...

קודם כל, חיבוק ענק ענק!! אני כ"כ כ"כ מבינה לליבך!! הייתי במצבך עד לפני שבועיים!! עם המטומה ודימומים.. אבל ב"ה הדימומים פסקו וההמטומה נספגה בערך אחררי חודש וחצי! תודה לה'! אז מעודדת שבע"ה בקרוב הכל יהיה בסדר והכל יסתדר!! לגבי הנסיעה- מהנסיון הטרי שלי עם ההמטומה- נסיעות זה ממש לא טוב יקרה.. אחרי נסיעות היו לי יותר דימומים.. ולכן- עם כל הכבוד לחמך, יש סדר עדיפויות בחיים.. אני ויתרתי על החתונה של בת דודתי הכ"כ אהובה וקרובה- אבל פשוט לא הייתה לי ברירה אחרת.. זה מבאס.. זה מתסכל מאווווד! כל החוסר אונים הזה.. אבל יקרה- אם מקפידים זה לבסוף נספג ובע"ה בקרוב תוכלי לחזור לשגרה!!

תרגישי טוב! הריון משעמם בע"ה ושהכל יסתדר בע"ה במהרה ובבריאות לך ולעוסר בע"ה וידיים מלאות בעתו ובזמנו בע"ה! שולחת מרחוק חיבוקים ונשיקות! את מהממת ומדהימה גם כשאת "לא עושה כלום" כביכול, כי את מייצרת חיים בגופך, שותפה עם הקב"ה, ארון קודש ממש ב"ה!! והערך שלך עצום יקרה!!! זה זמני.. תאחזי בזה.. ❤️

אכן הריון מאתגר, וברוך ה' טוב לשמוע סוף טוב, כי בבית חולים חוששים לתת תקווה במקרים של המטומה,  אומרים 50% הצלחה

אבל מאמינה בה' שיהיה בסדר והוא רוצה עוד יהודי בעולם אפילו יותר ממני ובעזרת ה' יהיה בסדר

תודה רבה על החיזוקים והעידוד ,

לא האמנתי שככה יעזרו ויתמכו בי בפורום שלא מכיר אותי אפילו, באמת מדהים..

ותודה רבה, אמן על כל הברכות והאיחולים!

אני גם מאחלת לך רק טוב💞

אמן אמן ואמן!! תודה יקרה! אל תתייחסי לנבואות הזעם של הרופאים.. פשוט תהי במיטה.. אני קמתי רק לשירותים- שגם הם בחדר שלנו ב"ה.. אפילו אכלתי במיטה ופשוט הייתי מתוסכלתתת!! חמותי הייתה אצלי כל יום.. והרגשתי ממש לא נעים.. כולם מתזזים מסביב כדי להחליף אותי ודווקא אז הבנתי כמה ערך יש לדברים הקטנים.. ללרחוץ כלים.. ללבשל צהריים, ללטייל עם הילדים.. הבנתי כמה זה לא מובן מאליו.. עשיתי לי הרגל לשבת כל יום ולכתוב תודות (במחשב.. היה לי יותר נוח במיטה..), כל יום רבע שעה ואח"כ אמרתי 8 פעמים מזמור לתודה.. עשיתי גם את הסגולה של רבי מתיא בן חרש- וב"ה ראינו ניסים במו עינינו!! מותר לך להתחרפן כבר.. להרגיש את הגוף רוצה לזוז כבר מבפנים ואי אפשר לצאת ללכת בחוץ.. מותר לך לבכות- אבל גם לנסות לעודד את עצמך.. לראות דברים שגורמים לך לצחוק, לשמוע מוזיקה (עד שאפשר ב"הההה), לעשות מה שאת אוהבת מהמיטה (אני זמרת לנשים ב"ה.. הגיטרה הייתה צמודה לי למיטה וחצי יום שרתי וניגנתי ויצרתי ב"ה.. שרתי לה' וככה התפללתי אליו ב"ה)

תעשי את מה שאת עדיין כן יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך.. וכשלא נעים לך לקבל (וזה לא נעים.. להרגיז נטל.. לא יעילה..) תשנני שאת מזכה אותם!! שבחיים לפעמים אנחנו מהמקבלים ולפעמים מהנותנים- ורק מי שלומד לקבל יודע באמת לתת.. שאת לומדת להכיר עוד חלקים בך ב"ה.. שאת נשמה אלוקים ולא משנה מה קורה- הערך שלך פשוט אינסופי!!!! שה' יתברך סובב את הכל ככה ואת ידעת והסכמת כי ידעת שזה לטובתך! אני שולחת לך שיר שחיזק אותי מאוד באותה תקופה.. הייתי שומעת אותו ובוכה ומרגישה שהתפילהה שלי עולה איתו.. שולחת לך בנוסף לעוד חיבוק ענק!! את תהי בסדר! העובר בע"ה יהיה בסדר! את לא מבינה כמה בנות שיתפו אותי שהן עברו את אותם הדברים וב"ה הילדים חיים וקיימים!! זה קרה לגיסתי בארבעת האחרונים שלה (מתוך תשעה ב"ה!!) וכולם בריאים ב"ה! לחברות, לשכנות- כולן משתפות רק במצבים כאלה ואת מגלה כמה זה נפוץ.. ובסוף הכל ב"ה מסתדר! ה' יכול הכל! תסמכי עליו, תרפי והשיר הזה אולי יעזור לך בזה בע"ה:  

תודה רבה! ואת כתבת בדיוק את מה שאני עוברת..

בעלי והילדים הפכו להיות ההורים שלי,

ובהתחלה לא היה פשוט לקבל את זה , הרגשתי אשה ואמא לא טובה, ואחר כך הבנתי שאני לא מתפנקת אלא עושה השתדלות כדי שבסוף כל המשפחה תזכה , זה בשביל כולנו

ואני מחפשת יתרונות מכל דבר כי זה מה שיחזיק אותי, קוראת ספרים של הרב ארוש, ועכשיו באמת אפשר גם לשמוע שירים שזה היה מאוד חסר.

שמעתי עכשיו את השיר שצירפת והמילים מדויקות! גיליתי בתקופה הזו שמוזיקה היא תרופה לכל דבר,

שומעת שירים ומתפרקת. והשיר שצירפת יצטרף לסט

וזה מאוד מחזק ומעודד לשמוע שהמצב שלי מוכר ושכיח ושהיו הריונות שהמשיכו והסתיימו בידיים מלאות,  כי טוב לשמוע גם את הצד החיובי ואופטימי בסיפור

תודה רבה לך על הטרחה להשקיע ולהרגיע אותי, לא הייתי מוכנה לטוב הזה

בכלל לא ידעתי אם יענו לי , והופתעתי מאוד מהיחס

תודה רבה רבה!!

אבל נשמע בין המילים שאת ממש מעריכה את חמיך והמשפחה

אולי כדאי לך בזמן המסיבה לעשות שיחת וידאו לכתוב הודעה כמה את איתם בלב ושותפה מרחוק

שיראו שאכפת לך ובאמת רצית לבוא

בהצלחה! התמודדות לא קלה וכמה כוחות יש לך! המשך הריון קל קל

אם את חייבת לצאת ולהתאוורר אז כן- אני הייתי יוצאת. אם סבבה לך בבית אז תישארי.

אני הייתי גם בשמירה כלל ההריון מההתחלה עד הסוף, דימומים, קיצור צוואר וכל הכיף והיו זמנים שכבר היה לי לחץ נפשי מהשיגעון בבית והייתי ממד מחורפנת אז יצאתי. ידעתי לשמור על עצמי ולא להיבלט יותר מידי וזה עשה לי טוב. כשלא הרגשתי צורך נשארתי

אז לגמקי זה תלוי מה את ואיך את מרגשיה עם זה שכולם יוצאים ואת בבית.

במסיבה גדולה מחוות קטנות מתפספסות.

לגבי לצאת מהבית ולראות אנשים זה נכון, אבל לא חייבים לצאת לאירוע המוני.

אפשר ללכת לאירועים יוצר קטנים ואינטימיים.

אירוע גדול דורש כוחות.

כרגע עדיין אין את הרצון העז לצאת. אולי כי חם וגם כי יש לחץ תמידי למצוא שירותים זמינים בכל מצב..

בכללי אני מאוד ביתית , אבל המצב הזה קיצוני, פעם בשבועיים אני יוצאת למעקב הריון ואני ממש מסתנוורת מהשמש, ממחיש את הנתק מהעולם..

והרצון להגיע זה רק בשביל חמי שאני מאוד מעריכה וקשה לי המחשבה שלא אהיה נוכחת. במיוחד שפעם ראשונה באמת משקיעים לכבודו..

אבל אאמץ את הרעיון לעשות שיחת וידיאו עם בעלי בזמן המסיבה, כדי להראות את עצמי לפחות וירטואלית.

זה באמת הכי קרוב למציאות, ובערך שתי ציפורים במכה

תודה רבה רבה לכל מי שענתה .

קיבלתי גם פיתרון למצב וגם הרבה חיזוקים ועידודים, והבנה במצב שלי. באמת תודה!

בגלל רצון דומה ילדתי בשבוע יותר מוקדם משלך....

שבוע 20 אין לך מה להסתיר...

כבר רואים בטן, הכל טוב.

זה שבוע ממש מתקדם...הייתי אומרת לך תלכי ותהני,

כי להיות כל כך הרבה זמן קבורה בבית זה עלול לפגוע בך נפשית.

השאלה אם מבחינה רפואית מותר לך לעשות דבר כזה ? ההריון הכי חשוב, לכן הכי טוב לשאול את הרופא שלך..

לא להתאמץ או לקיים יחסים

אפילו שמירת הריון הביאו לי רק אחרי שביקשתי כי יש המטומה

אבל הבנתי שמנוחה מוחלטת זה הכרחי גם אם לא ממליצים

תודה!!

באמת...

תקופה לא קלה ומרגש לי בטירוף לקרוא אותך

וואי תודה לך!!

כן, הראשונים...

ב"ה 

אני בעצמי שואבת כוחות ממה שקיבלתי אז.

מוזמנת לקבל ממני את הטיוטה של הספרון.

(וגם כל מי שרוצה)

גם אסור בצחוק להגיד לו- ראיתי דם... סתם סתם, עבדתי עליך '...

אח''כ צריך להוכיח וכל מיני כאלה.

יקרה, מבינה שאת בניסיון קשה עכשיו, אבל אל תתחילי עם זה, זה רק יסבך אותכם בחיים ועלול ליצור אי אמון בנושא הזה. 

עד שמשקרת ואז גם לא נאמנה הלכתית.

מאוד מאוד בעייתי..

בלי להכנס לשאר הבחינות שזה בעייתי. התייחסתי רק להלכתית..

כמו שכתבו לך זה מאוד בעייתי מבחינה הלכתית.

מצד שני אם את לא מעוניינת ביחסים זה גם אסור עד שתרצי

מותר לך להגיד שאת כרגע לא פנויה רגשית או כל סיבה אחרת, מותר לך לסרב למגע אם את לא מעוניינת

וכדאי שתשבו בטוב לדבר בינכם ולפתור את הקונפליקטים.. 

עצמו עלייך אילולא תאמרי לו שאת אסורה עליו, אמרי לו שאת אסורה. תשובתי איננה הלכתית.

אין לי יכולת לפרט כעת מעבר לזה. 

עזרו לי בשאלה דומה.

וחיבוק לך, זה ממש לא פשוט.

ליחסים ומגע בלי לתת סיבה ׳מספקת׳

מספיק שאת לא רוצה

משליקה נורה אדומה

יקירה

פני לעזרה מקצועית! אל תשארי עם זה לבד

אסור הלכתית על בעל לכפות על אישתו אישות

את לא חייבת הסברים. רק אל תשתמשי בתרוץ הלכתי

אולי תנסי לפרט? והבנות ינסו לעזור או להפנות לגורם שיכול לעזור. גם הלכתית פורום זה לא המקום לפסוק הלכות.

בכל מקרה חיבוק! נשמע לי שאת קצת במצוקה..

הדימום לאחד הוצאת הטבעת הוא דימום רגיל שמופיע בשבוע הפסקה בשימוש באמצעי מניעה הורמונליים.  

זו לא וסת טבעית.  

אמצעי מניעה הורמונליים עשויים לשבת את התפקוד המוכר והרגיל של הגוף. מוכר וידוע יכול לקחת זמן עד שהגוף חוזר לעצמו.

את לא באיחור כי טרם קיבלת וסת רגילה ואין לך נקודת זמן לספור ממנה.   

מוכר וידוע, לכל אישה שכבר עברה סבבי הפסקה של מניעה הורמונלית, שאי אפשר לצפות ולתכנן איך הגוף יתנהג ויחזור למחזוריות פוריות נורמלית.  

ניסית לעקוב אחרי מרקם ההפרשות, לנסות לזהות הפרשות פוריות המרמזות על ביוץ אפשרי?

(ועדיין, גם אבחנה דרך הפרשות היא בערבון מוגבל אחרי הפסקת מניעה הורמונלית.  

הגוף יכול לנסות לבייץ ולא להצליח, ואז יהיו הפרשות, אבל לא היה ביוץ)

ראי לדוגמא ציטוט מפורום רפואי גניקולוגי:

מאת: ד"ר כהן אילון שלמה

28.10.11 | 10:37

אנה שלום,

התופעה נקראת אל וסת אחרי גלולות, בד"כ הציר ההורמנלי מתאושש עצמונית והאישה חוזרת לווסת תוך כ-3 חודשים בהנחה שהבדיקות ההורמונליות תקינות ולא היו שינויי משקל גוף תזונה ואין ממצאים בבדיקה הגינקולוגית.

עיכוב במחזור לאחר נוברינג - נשאל בתאריך 26/10/2011 - אתר Doctors

אני לקחתי אטרוגסטן בשתי ההריונות שלי

הריון ראשון בגלל קיצור צוואר - לקחתי משבוע 24 עד 36 - ילדתי ב 39 בזירוז

הריון שני בגלל המטומה לקחתי משבוע 14 עד 24

לאחר מכן התחלתי שוב בגלל קיצור צוואר

לקחתי מ 28 עד 36

אני עדיין לפני לידה אוטוטו שבוע 40

במבט לאחור, פשוט צחוקים

כמות האיומים וההלחצות על לידה מוקדמת

והנה אני כאן 😃

חשוב לקחת בחשבון שהיה לי קיצור גבולי שהגיע למינימום אורך של 18 מ''מ

משערת שמי שיש לה קיצור יותר משמעותי - זה גם עלול להשפיע על מועד הלידה 

הבנתי שצריך רצוף עד שבוע 36

וכנראה, ממה שאני מבינה, האוטרוגסטן משפיע חודש מההפסקה שלו. ולכן שבוע 36 מפסיקים כדי ללדת במשוער

זו המסקנה שלי מההריון שלך שהתקצר שוב אחרי 4 שבועות מההפסקה 

בהריון השני לקחתי בגלל המטומה,

ההמטומה נספגה בשבוע 24 סופית ולכן הרופא בסיכון אמר שיכולה להפסיק.

בשבוע 22 בערך בדקנו אורך צוואר בסקירה מאוחרת והיה אורך תקין של 35

בשבוע 28 בדקנו אורך צוואר התקצר ל 20 ולכן התחלנו מחדש אטרוגסטן

אולי בקיצור התרחש בגלל ההפסקה ב 24, אין לי מושג...

אחד היה בזרעקות והשני בנרות.

זריקות התחלתי בשבוע 16 עד 36 נרות התחלתי בשבוע 12 בשניהם ילדתי כמה ימים אחרי התאריך המשוער.

בדיעבד בשני הלידות האלו היה קושי אצלי בתקדמות הפתיחה למרות שבשלושת הלידות הראשונות היה מאוד מהיר. ואני חושבת שזה עשה את צואר הרחם שלי יותר נוקשה אז בדיעבד הייתי מתחילה בתשיעי להשתמש בנר הלילה כדי לרכך את הצוואר. לפי הרופאים זה לא אמור להשפיע אבל לדעתי זה שלא היו לי צירים כמעט והצוואר אצלי בשונה לשאר הריונות לא התקצר מוקדם גרם לו גם להיות נוקשה יותר ולכן הלידה היתה קשה יותר.. לא מתחרטת שלקחתי אבל כן הייתי פשוט לוקחת את זה בחשבון ומשתמשת בדברים טבעיים לריכוך צוואר הרחם. 

ומדהימה ההשפעה שלהם ,

ממניעה של לידה מוקדמת יש הריון עודף

הפסקתי ב35. ילדתי פעם ב38 ופעם ב39.

בעברי 2 לידות מוקדמות (אחת מהן הייתה עם פרוגסטרון בזריקות שלא היו יעילות)

אני חושבת שטיפול OCD יכול לעזור.

לא מניסיון...

אבל יודעת שזה טיפול יעיל ויכול להיות יחסית ממש קצר.

הריון הוא ה-מסע של החיים וצופן בתוכו הכי הרבה "אי ודאות" מכל מה שתעשי בחיים. כשאני בהריון אני מרגישה איך כל רגע ורגע זה הישענות מוחלטת ומסע של בטחון בקב"ה,  הרי אין לנו שום יכולת או שליטה בתהליך הפנימי ובמה שקורה שם בפנים..רק להאמין שהכל מושגח ומדויק ממנו.

לדעתי אל תחשבי על הסוף, תסתכלי על כל יום של הריון כנס בפני עצמו.   לעבור כל יום בפני עצמו בהודיה, בתפילה, לנצל את התהליך הפלאי הזה להתקרבות לבורא.