פורום הריון ולידה (עמוד 422)

ילדנו ממש ביחד, ואני גם בהתלבטות הזו. רק שמניקה אותו יותר מפעם אחת עד 3... 

בעקרון רציתי לחכות עד שיפסיק להיות קפוא בלילה כדי שיהיה לי יותר סביר ללכת אליו, תכלס מרגישה שלהעביר אותו גם ירווח את ההנקות, אז כנראה שיקרה בקרוב...

לגבי איך - יש לי קורסת הנקה בחדר ילדים, חוץ מזה אין לי עוד יותר מדי רעיונות ותכנונים, פשוט לזרום עד שזה יתנרמל...

בין 6 ל-8 חודשים. בלילה כשמתעורר, קמה אליו ולוקחת אותו למיטה שלי להנקה, כשנרדם קמה ומחזירה אותו למיטה שלו. זה הכל.

למה שיהיה הבדל אם אני קמה לקחת אותו מהעריסה במרחק 10 ס"מ או מהמיטת תינוק מהחדר הסמוך?

אם את מדברת מבחינת רעש של לחלוק חדר עם אחים, מהר מאוד הם מתרגלים לרעש (הגיוני, לא צרחות מקפיאות דם) ולא מתעוררים מכל שטות של אח או אחות

אבל רק עם הגדולה חיגיתי עד גיל עשרה חודשים, כל השאר יצאו מהחדר בסביבות גיל ארבעה חודשים עד חצי שנה, נראה לי. אם כל הכיף שהם לידי, באמת מגיע שלב שהם קצת פוגעים בפרטיות...

אחת מהילדים שלי התחילה לישון לילה שלם כשעברה לחדר אחר (זה עבר לה אחרי כחצי שנה). השאר - הייתי קמה אליהם, ואז - או שהייתי מיניקה אותם בחדר שלהם (כשהם עומדים במיטה - כמובן, רק בגיל גדול יחסית) או שהייתי מביאה אותם אליי למיטה, ואז לרוב הם נשארו שם עד הבוקר🤭 (לפעמים הנחתי שמיכה עבה על הרצפה כדי שיישנו שם)

באמת לא הכי נוח... אבל בגיל שנה פלוס אני משתדלת לגמול מהנקת לילה, וכשזה מצליח זה כבר קל יותר.

והרבה פעמים ביקשתי מבעלי שיביא אותם אליי...

עכשיו אמורה להעביר את התינוקת לחדר הבנות (חשבנו שנעשה את זה לקראת פסח, כי גם ככה צריך להזיז רהיטים וכו' בשביל לנקות), ובאמת שואלת את עצמי איך זה יהיה.

היא דווקא הייתה ישנה לילה שלם מגיל אפס, אבל בחודש האחרון כן התחילה לקום פעם או פעמיים בלילה. (זה לא מפריע לי כי אני מיניקה בשכיבה והיא במיטחברת, אבל כשתעבור חדר זה כן יהיה קשה...)

איכשהו מקווה שהיא תחזור לישון לילה שלם🤭

למרות שבאמת קצת חוששת 

גם כי רגילה לישון עם דלת סגורה

ככה אצטרך לישון עם דלת פתוחה

ועוד כמה חששות

כמו מה יהיה אם לא יצליח לישון בגלל הרעש של הגדולים

או מה יהיה אם הוא יעיר את הגדולים באמצע הלילה

ובכללי ממש בא לי אותו לידי 

אבל מרגישה שצריכה לעשות את השינוי..

במשך היום היא ישנה בסלון ולא במיטה (בעגלה או באוניברסיטה).

והאמת - גם הגדולים שלי ישנים מצוין גם כשהקטנים שאיתם בחדר מתעוררים בלילה...

בקיצור, אני לא דואגת

כשהעברתי את הקטנה חששתי שזה יעיר את הגדולה, היא קמה אולי בלילה הראשון ואחכ התרגלה לגמרי. 

אצל הגדולה המעבר ממש שיפר והוריד את כמות ההנקות, עם הקטנה פחות עבד אבל בכל זאת היה לי יותר נורמלי לקום כמה פעמים ובין לבין לישון מאשר להרדם איתה כל הזמן במיטה ולישון שינה לא טובה בגלל זה

אצל שניהם זה לא הפחית בכלל קימות בלילה והפחית משמעותית את שעות השינה שלי, כי אני קמה להניק בחדר שלהם במקום להביא אלי למיטה ולישון ככה... אבל זה הרבה יותר נוח לישון בלי תינוק במיטה.

עם הקטן יוצא לי הרבה פעמים שאני נשברת באמצע הלילה ומביאה אותו אלי (הוא קם לרוב יותר מפעם אחת בלילה).

דאגתי שיהיה לי מקום נוח להניק בחדר ילדים.

אין לנו מקום בחדר למיטת תינוק או כמה עריסות... אז הם ישנים בסלון בעגלות (יש להם חדר אבל הוא קצת רחוק ומפחדים שלא נשמע). אם לבעלי יש כוח והוא מתעורר, הוא מביא לי אותם למיטה. בלילות שהוא קורס אני הולכת להניק אותם בסלון וחוזרת למיטה 

אני יודעת מה זה להניק שתיים.

יותר מזה נראה לי בלתי אפשרי

הרבה לילות מרווחים לי נחמד... ואם אני אלך לישון בשעה שפויה יהיה לי אפילו עוד יותר זמן🙈

אבל העברתי בד"כ אחרי גיל שנה. והנקתי עד שנתיים לפחות (את התאומות עד שנתיים ורבע)

אני פשוט קמתי להאכיל אותם בחדר שלהם

דאגתי שיהיה שם כסא וזהו.

תמיד עשיתי את זה כשהתחלתי להרגיש שזה פוגע לי בזוגיות, בשפיות

כשאני נכנסת על קצות האצבעות ועדיין הם התעוררו מכל רשרוש....

רק עם בת שנה וחודש.

תכלס כנראה בקרוב כבר נעביר אותה והיא כנראה צגיע לישון איתי במיטה באיזשהו שלב..

יש לי ילד ראשון, בן שבע חודשים, עדיין ישן איתי במיטה..

פתאום מבינה שאולי זה לא הכי רגיל.

אבל לא רואה את עצמי מעבירה אותו למיטה שלו ובטח לא חדר. הוא מתעורר המון המון לינוק ואני מתעוררת מחברת וחוזרת לישון.

וגם.. מרחמת עליו שיישן לבד ולא ירגיש אותי, מה אומרות?

הרבה מאוד אמהות לא מויאות בגיל כזה צעיר, וההמלצות של משרד הבריאות זה עד גיל שנה אם אני לא טועה.

את הקטנה שלי הוצאתי בגיל שנה וחצי

ועד עצם היום הזה היא מגיעה אלי ברוב הלילות (בת 3 וקצת)

לק"י

ואני עם הזמן למדתי, שלא משנה מה האחרות עושות ומה נשמע יותר טוב/ חינוכי וכו', משנה נה טוב לנו.

אני העברתי בסביבות גיל שנה וחצי. והם עוד היו קמים. הייתי באה אליהם לחדר.

רק הקטן שהוא בן כמעט שנתיים וחצי, מגיע אלי כל לילה. אני עוד מתלבטת מה עדיף לי.

כי לפעמים הוא בא ולא מעיר אותי. ולפעמים לא נוח לי איתו, ואני לא ישנה טוב...

זה ממש הגיוני

את הגדול יותר העברתי בגיל שנה וקצת והייתי צריכה לקום אליו בלילה תקופה ארוכה אם אני זוכרת נכון (לא היה לי אז מקום בחדר).

עכשיו הקטן בן שנה ושלוש, פעם ראשונה עם מטחברת וככ כיף לי שלא צריכה לקום מהמיטה!! מניקה בשכיבה מתוך שינה 

בא לי למשוך עוד

כי זה ממש אחרת כשתינוק קם בלילה או בבוקר ורואה סביבו את האחים והאחיות שלו ישנים לידו, לבין אם הוא לבד בחדר.

אני זוכרת שעם הגדולה שלנו עשינו את זה מאוד בהדרגה. חודש לפני הלידה עברנו שנינו לחדר החדש לה וישנו לידה במיטה נפתחת...אחרי הלידה אני חזרתי למיטה שלי ובעלי נשאר לידה עוד כמה שבועות...

אני מעבירה כשמפסידה להניק ולפעמים גם משאירה אחרי אם מתעוררים בלילה.

כלומר מעבירה בין שנה וחצי לשנתיים.

הגדולה, כבר מגיל חודש הועברה לחדר שלה.. היא גם לא ינקה, וישנה לילות שלמים... 

אחכ שלושת הבאים ישנו איתנו גיל שנתיים, חלקם ינקו עד גיל זה.. 

עכשיו הקטן ישןן איתנו כמובן, לא רואה מתי להוציא אותו, אולי גיל שנה פלוס? 

נראה, לפי ההנקה..

אני תמיד מעדיפה להניק אותם בחדר שלי במיטה, יותר נוח לי מכל מקום אחר כשזה באמצע הלילה... 

להניק בלילה עד גיל שנה בערך, אבל אוטומטית ברגע שיצאו מהחדר שלנו הקימות בלילה פחתו. לא גמלתי מהנקות לילה בגלל ההעברה אף פעם. בסהכ עבר בשלום אצל כולם ב"ה 

תמיד העברתי בגיל גדול יותר שלא ינקו

ותמיד המעבר היה קשה עבורי (לא לתינוק) 

יש לי עניין רגשי סביב זה

צריכה להתגבר

אגב, לא מפריע לכן לישון עם דלת פתוחה?

את הרוגע הזה שאבא ואמא זמינים....

ואני גם רוצה "לשמוע" שהכל בסדר בבית...

מסייגת שהם אף פעם לא מגיעים לישון אצלנו

והם גם לא נכנסים בלי רשות לחדר שינה.

כמובן שבמקרים חריגים נכנסים....

בשעת הצורך סוגרת ונועלת. אבל זה גם יכול לקרות באמצע היום כשבא לי לנוח בלי הפרעות

ככה שזה לא חריג להם.

בבוקר בד"כ הם מתעוררים מאד מוקדם אז סוגרת כדי שאוכל לנמנם עוד קצת בנחת

אחרת ילד קם לשירותים ואני כבר מתעוררת

הם יודעים שתמיד יכולים לדפוק אצלי גם באמצע הלילה, הדלת לא נעולה

אבל יתכן ואתרגל לזה.. צריכה לנסות 

עד כדי שבהריון הראשון בעלי היה הכי מודאג מאיך אתעורר לתינוקת.....

יומיים אחרי שהיא נולדה בעלי אומר לי תגידי איך את מצליחה להרדם עם מנורת לילה על הפנים?

נראה לי שהאמהות שנתה אותי...

היום השינה שלי כזו קלה שאני מתעוררת מכל פיפס

בעלי לא שומע כלום לא יודע כלום....

מבינה אותך מאד!!!!!

אני טיפוס שמצליחה להסתדר גם בלי מספיק שעות שינה

אבל יודעת שאני החריגה....

אני חושבת שזו שאלה לרב.

ראיתי רק הלכות שנוגעות לשבעה אז לא יודעת לענות לך לגבי התקופה של השלושים.

יודעת רק שאת לא יכולה לקבל משלוחי מנות, ויכולה לתת רק למישהו אחד משלוח מאוד פשוט.

בהצלחה יקרה! מקווה שיש לך למי לפנות כדי לברר את זה 

וחייב להשתתף בסעודת פורים

הדינים לגבי מוזיקה חלוקים ביום הזה, ראיתי שיש דעות שמתירות להשתתף גם אם יש מוזיקה

גם לגבי קבלת משלוח מנות הדעות חלוקות, אז תבררי

❤️

זה מרגיע אותי ואני אוהבת את זה. ועכשיו לא מצליחה . חרדה כלכך מהעתיד..

כי הנבירה מעלה דברים, וזה טוב כי ככה מתחילים להתעסק איתם, ובהמשך זה משתנה...

כמו ששופכים הכל על הרצפה כדי לסדר ולמיין

וממליצה באמת לקבל גם טיפול תרופתי תומך ולדבר גם על זה בטיפול 

כשדברים לא מטופלים זה נראה בטווח הקרוב כאילו עדיף ככה כי האופציה השנייה כואבת ודורשת להתמודד עם המציאות בפרצוף

אבל זה אף פעם לא באמת נעלם, זה יושב שם מאחורה של המח ומנהל אותך בלי שאת מודעת וזה פשוט מתפוצץ באיזה שלב

אבל! זה צריך להיות תהליך מאד איטי ובמרחב שאת מרגישה בטוחה ועם אמון

תעלי את זה עם הפסיכולוגית שלך

הייתה לי תקופה כזאת בתחילת המלחמה והמילואים, לא הצלחתי להיות נוכחת ורק חיכיתי שהכל יעבור כי הכל היה מלא סטרס, אז ממש מבינה את התחושה כי זה באסה לגמרי

כדי למצוא תרופה מתאימה

אם אני לא טועה את מתמודדת עם זה כבר המון זמןויש לזה השלכות על חייך, הייתי שוקלת בכובד ראש 

כדאי לעבד דברים ביחד ולא להתפזר במחשבות לבד. 

נשמע שאת צריכה יותר תמיכה, פגישה שבועית קבועה.

חיבוק גדול❤

כנראה יתן לך תרופה

שמעת על ציפרלאקס?

לא יודעת אם זה מה שיתן לך

אבל מליוני אנשים לוקחים את זה יום יום

של כמה חודשים של חרדה כזו שמפריעה לנהל חיים תקינים

התגברתי עליה בעזרת כדורים (לוריבן מרופא משפחה) ובעזרת חומר שקראתי ברשת להבנת החרדה ועצות איך להתמודד איתה 

העצות הכי מועילות היו:

1. לא להימנע מדברים בגלל החרדה

2. לא להלחם בתסמינים של החרדה ולא לפחד מהם, לתת להם לבוא וללכת לבד.

3. לאכול בריא ולעשות ספורט

4. כשלומדים להתמודד עם החרדה, ללכת צעד קדימה, לעשות דברים שמפחדים מהם וככה לשבור את הפחד.

שאת בתהליך משבר נפשי-רגשי

יש לך תחומי עניין שמרגיעים אותך? כדאי לנסות לתרגל מעט-ולאט

לתרגל נשימות עמוקות זה מאוד יכול לעזור לקשב וריכוז-חשוב לנשום נכון ולהכניס חמצן ולהשפיע ולהיטיב את הנשימה התאית בגוף

שינה טובה, אוויר נקי ולצאת לטבע הקרוב לביתך.

תהילים!!! או כל רעיון של לימוד קודש מאוד מחבר לאורות גבוהים שמזרימים חיות וריכוז ורפואה לנפש ולגוף! לא צריך להשקיע בלימוד ארוך מספיק קריאה של 10 דק' ביום של לימוד או תהילים או חומש זה פשוט מחבר אותך לקב'ה ולרוגע פנימי

והרפיות הרבה הרבה הרבה!!! וכמה שיותר כי הרפיה זה ריפוי ורק בזמן שהגוף רפוי יכולים להתאפשר תנאי ריפוי בגוף ובנפש

ממש בהצלחה, מזדהה עם התחושות שבעבר גם הרגשתי כך ויצאתי למסע שיצאתי ממנו באורות מאוד גבוהים ותודעה והכרה בעצמי וביכולות שלי וכמובן שחזרתי לעצמי

לפעמים זה לגמרי פיזי

אני לא זוכרת אבל אולי מחסור בבי12 או מגנזיום או אולי ויטמין די...

אפשר גם לפנות לנטורופטית יש צמחים שיכולים לעזור

וגם- להתאמץ לישון הרבה, לאכול טוב ומזין ולשתות מספיק

כמובן אם זה מגיע למצב של קושי לתפקד או מחשבות אובדניות ח"ו אז לפנות לטיפול רפואי 

את בטוחה שנכון לך טיפול רק אחת לשבועיים במצב הזה?

הייתי מתייעצת עם הפסיכולוגית בנושא.

וכן תבדקי האם הטיפות הספציפי מרגיש לך נכון ומקדם עבורך.

כן יש לדעת שלטיפול פסיכולוגי לוקח בדרך כלל זמן כדי להשפיע ולעזור.

איזו סיטואציה קשה ומורכבת!!! 

את חצי שניה אחרי לידה וכולם בסיר לחץ כי המצב באמת מטלטל לכולם... 

זה משהו שקרה בעבר או חדש מעכשיו? כי לפעמים כשיש לנו נטיה להתנהגות לא טובה אז בסיטואציות מורכבות ולחוצות זה יוצא בפי כמה...

מה עם למצוא עזרה בתשלום להוריד ממנו חלק מהעומס כדי שלא יפול על אף אחד מכם כ"כ הרבה? 

להזמין פיצות, לקחת נערה שתטייל עם הקטנים אחהצ, מישהי שתנקה את המטבח אחרי ארוחת הצהריים/ערב...? תאסוף משחקים בסוף כל יום? עוד שבוע כבר המצב ייראה לך אחרת... 

חיבוק ענק

אוכל לשבת חמותי הכינה והביאה

מוצש חזרתי הביתה ושטפתי וניקיתי את הבית

ראשון אכלנו מה שנשאר משבת

היום אכלנו מה שנשאר לחמותי משבת.

כל סוף עשיתי לילדחם חלוקת תפקידים. אחד רצפה+צעצועים השניה כלים, אחד טיטוא ואחר מנקה שולחן.

אני קמה בבוקר ומכינה להם את האוכל והתיקים

זה נטו לחץ של לסגור דברים לברית והכל סגור. רק לסיים לסגור עם אנשים שהוא לא ישכח אף אחד ושיגיעו מחר לברית יצחק

יש לו בעיה של אלימות שהוא היה בטיפול אבל זה לא נורמלי. אי אפשר להמשיך לחיות ככה וזה מלפני הלידה

אני לא יכולה לסבול את זה

את לא אמורה להכיל אלימות 

סימן על ילד זה אלימות קשה כי אלימות קלה לא משאירה סימנים 

את צריכה עזרה מקצועית איך להתנהל

ולקחת בחשבון שהסיכוי שטיפול יעזור להעלים את האלימות הוא קטן מאוד , במיוחד בתוך חיים אינטנסיביים של הרבה ילדים.

חיבוק ענק יקירתי. מה עם לפנות לטיפת חלב? הם תמיד שואלים שם על אלימות במשפחה... חיבוק ענק

א. תפעול הבית והילדים אחרי הלידה

ב. אלימות פיזית או מילולית

ואתחיל עם האלימות- זה באמת קו אדום

אמרת שהוא טופל וזה עזר..אולי צריך לחדש טיפול ושגם את תקבלי כלים איך נכון להתייחס כשזה חוזר לפעמים?

בכל מקרה אני חושבת שזה לא בסדר שזה ימשיך

אבל היתי מץיעצת מקצועית מאחר ויש פה רקע להתנהלות...

ובנוגע לתפעול הבית והילדים

האמת שמקווה שזה בסדר שאני אומרת אבל בעיני י שפה קצת מקום של חוסר יכולת לשחרר שליטה מצידך

כי בסוף

אם את רוצה שהוא יהיה האחראי

אז תני לא את השרביט

אבל לא לפקח כל רגע אם עושה את הדברים כמו שנראה לך נכון

ובקצב שלך

היינו רוצות שככה זה יהיה והם יתנהלו כמו ההגיון שלנו ..והיעילות שלנו

אני אחרי לידה

ולא רק האמת 

אבל במיוחד אחרי לידה

משחררת את כ-ל האחריות על הבית והילדים לבעלי

ומתנהלת בבית כאילו אני בבית של השכנה ממול

ממש ככה

מקבלת את זה שהכביסות מצטברות

שהבלגן חוגג

 שהדברים הרבה פחות מתקתקים

ושהוא גם יותר קשוח עם הילדים ממני ומאבד מהר כח

ובעלי אגב הוא ממש אחד שעוזר ומהצד נראה הכי בעל שותף שיש

והוא כן 

אבל עדיין מרגישה שזה מה שעובד הכי טוב

גם בסוף יותר מלמד אותו

וגם אותי

אני לא אומרת שאסור לבקש כלום

אבל כן לתת לו את הקצב שלו.בעקרון גם אחרי ארוחת צהרים מותר שישארו צלחות

ואם הוא עייף והרגי שצורך קצת להמרח על הספה זה גם לגיטימי לפעמים

ומהצד הם לא אוהבים שמעירים להם על זה

אז את זה נגיד היתי משחררת

ורואה תכלס אם יש דברים שלא עומד בהם וגדולים על הכוחות לשו- עדיף לשלם ךעזרה חיצונית לתקופה הזאאת

סליחה אם אני אהיה חריפה, אבל אין כאן שום קשר לשחרור שליטה מצידה.

אם הוא אלים, כל העצות הרגילות של לשחרר שליטה פשוט לא רלוונטיות. זה לא שני דברים נפרדים.

יש כאן נושא אחד - וזה האלימות והקללות. זה לא מקובל ולא לגיטימי בשום צורה. ולכן כרגע הפוקוס הוא ממש לא על מה היא כן או לא עושה בבית, אלא על איך היא דואגת לעצמה ולילדים לסביבה בטוחה.

וזה חשוב להגיד את זה בצורה ברורה, כי למרות שכתבת בהתחלה נגד האלימות, המשך ההודעה מעביר בצורה מסוימת את האחריות אליה. ובמצב כזה אני חושבת שזה מאוד לא נכון לעשות.

מה שצריך זה התייעצות עם איש מקצוע וליווי, ולא פלסטרים באיך נכון לשחרר שליטה בבית.

לפותחת היקרה - אני שולחת חיבוק גדול. מחזקת אותך בהרגשה שלך ובהבנה שלך שההתנהגות שלו לא תקינה בכלל, וכמו שמצאת אומץ להכיר בזה ולהבין את זה (שזה גם לא מובן מאליו), למצוא אומץ לבקש עזרה מאשתו מקצוע, ולקבל ליווי איך הכי נכון לנהוג במצב שלך, בצורה שתוביל אותך לטוב.

אני כתבתי לה מפורש וקודם כל על האלימות שזה לא אמור להיות ככה ולא להמשך בשום אופן ושתלך ליעוץ מקצועי

ההמשך לדעתי הוא נכון בכללי לא קשור לאלימות ולסיטואציה.וחושבת שגם כשהולכים לטפל ולשים לזה סוף וכו

עדיין י שיום יום ומציאות תוך כדי-ודוקא אם הוא במצב נפיץ כרגע

אז להציע לשחרר ממנו ציפיות ולהביא עזרה חיצונית ולא להכנס למאבקי כח וביקורת על איך שמתנהל -מה שרק יכל לגרום לפיצוץ יותר גדול כרגע

בעיני זה עצה נכונה

זה לא נכתב כביקורת כלפיה

ולא כהאשמה

ולא כסתירה למה שכתבתי בסעיף הראשון 

סוג לש לא להוסיף שמן למדורה

וגם בלי קשר לאלימות בחוויה לשי ואפילו עם בעל מאוד עוזר -

הם מאוד עמוסים פיזית ורגשית בתקופות אחרי לידה..קשה להם להחזיק את האחריות הביתית ומול הילדים כל הזמן ..

ובזמן הזה הם סופר רגישים לביקורת

ולהערות איך להתנהל ומתי

אני מנסיוני האישי למדתי שעדיף לי לשחרר כמה אשני יכולה ואיפה שלא לשלם לעוזרת

מאשר להכנס מולו לפינות

וכל זה לא גורע מזה שאלי ות זה קו אדום ולא לגיטימי

זה לא מרחמים כלפיו

זה ממחשבה שזה גם לטובתה

מה שאת כותבת בתגובה עכשיו, שונה ממה שכתבת בתגובה למעלה.

כי בתגובה למעלה הדברים הובאו בצורה שבה נראה ששחרור השליטה נועד ללמד *אותו* משהו, נועד לתת לו מקום.

ולעומת זאת הניסוח שלך עכשיו, שם אותה במרכז, ומדבר על שחרור שליטה במובן של למצוא פתרונות שעוזרים לה ומתמקדים בה.

וזה שני דגשים שונים לחלוטין.

ואת כותבת בלי קשר לאלימות ובחוויה של בעל במאוד עוזר, אבל זה בדיוק העניין. שבמצב שבו אין אלימות, יש באמת מקום לנתק בין הדברים. אבל זה לא המצב כאן, ולכן בעיניי לדבר על שחרור שליטה בצורה של להעביר לו את האחריות (שמו שבעצם מובן מההודעה הראשונה שלך), זה לא רלוונטי במקרה הזה 

לעומת ההודעה השנייה, שמתמקדת באיך היא מקבלת כוח ואיך היא נעזרת בשבילה, וכאן כן יש לקיחת אחריות גדולה מאוד. זה לא שחרור, זה אקטיביות של לעזור לעצמי. אלו שני דברים שונין

ולפעמים זה גם תלוי בטון בו קוראים את הדברים

ואולי באמת פחות הדגשתי את זה אבל זאת היתה הכוונה שלי ואולי לא ניסחתי מספיק טוב יכל להיות..

האלימות היא קו אדום

ודווקא כדי לטפל בזה ולהציב שם את הגבולות עדיף "להתעלם" כרגע מהבעיות ה "קטנות" כמו צלחות על השולחן 

ברמה הערכית גם אני חושבת שהוא צריך לקחת אחריות על הילדים שלו, אבל זה לא משהו שניתן או רצוי לכפות עליו

כמובן שהעצה שלי היא *לא* לשטוף רצפה כשאת חוזרת מבית החולים.ממש לא!

אלא לשחרר ולהתעלם מהרצפה המלוכלכת והכלים בכיור ולחפש עזרה במקומות אחרים (הילדים, משפחה, שכנים, עזרה בתשלום)  כמה שרק אפשר, כאילו שבן הזוג במילואים

כי כשמנסים לחנך אותו מכל הכיוונים זה מייצר אנטי ומגביר טריגרים. וחבל

תתמקדו בכיבוי שרפות כרגע בנושא האלימות. עד שתתחזקי קצת ותהיי פנויה לטיפול יותר עמוק - שחייב להיות כמובן!

שזה אומר שאת לא אמורה להכיל אלימות לא מילולית ולא פיזית.

אבל כן אולי כדאי לצמצם מגע בינתיים, שיהיה פחות עם הילדים ובבית אם זה עוזר להנמכת הלהבות

הכל בהנחה שמדובר בהתנהגות שמתפרצת ברגעי עצבים ואינה מסוכנת. אם מדובר בדפוס שיש בו חשש אמיתי אז אי אפשר לחכות ותפני מיד לעזרה

מציעה לך לחשוב על ייעוץ

לא ניקה, סידר, וכו.. פחות רלוונטי בעיניי האמת.זה דבר שמצוי בהמון בתים ויכול לנבוע מכל מיני סיבות שהן לא אלימות

ואני מציעה גם לך לעשות הפרדה. הציפייה מאדם שמתנהג אליכם ככה, מקלל ומרביץ, עד כדי סימנים אדומים וכו..  להפוך לפיה טובה ולתקתק לך את הבית - פשוט לא ריאלי יקרה

אתם במקום אחר אחרר. יש בו איזה זעם פנימי שמתפרץ, ממש לא הייתי בונה על זה כרגע

וסליחה שאני אומרת - אבל לדעתי, תמנעי מעכשיו עד שתחליטו לאן פניכם מועדות. טיפול, ייצוב הבית וכו.. לחץ ואלימות זה חתיכת שילוב גרוע

מזל טוב ענק, מקווה שתזכי לראות ישועות❤️

היא אחרי לידה.

זה ממש לא המקום להכיל אותו,

הוא חייב טיפול. חייב

לא משנה מה אלימות אצלי זה קו אדום.

שהם משפחה של 8 ילדים ומן הסתם זה המון תפעול של הבית.... לא? כביסות כלים וכו'

למה אין עליו עומס? על מי כן העומס? עליה? 

סליחה אבל אין לנו פה שום תמונה מלאה שאנחנו נחליט שזה תופעה שמחייבת טיפול במיידי... כולם במצב רגיש... אני לא אומרת ש*לא* צריך טיפול. אבל קודם כל להוריד עומס אובייקטיבי שבטוח קיים... כי גם טיפול א"א לקחת כשהמצב של פקק לחץ... כך אני חושבת...

ולא צריך תמונה מלאה מדי כי ברגע שיש לילד סימן על הצוואר זה מספיק ויותר מזה!

לפני שקראתי עוד פרטים 

הסימן על הצוואר זה חמור אבל לפעמים יש עוד הסברים לזה.... למשל אצלי יש לי ילד חרטטן ברמות מפחידות.... אז רק רק מפרט כזה, בלי עוד שום מידע אני אישית לא הייתי מסיקה דבר כזה

בהמשך הפותחת הוסיפה עוד מלא מידע כמו שזה לא דבר חדש וכו'...

קשה לי עם השאננות...סימן בצוואר זה לא חירטוט של ילד והאמת שגם איך שהןא מדבר לאישתו זה לא היב עןבר אצלי בגרון בשום צורה...

אדם שפוגע בילדים ברגעי כעס לא יכול להיות ממונה לשמור ולטפל בהם כל עוד הןא לא מטופל

פשוט קורה שבפורום אנחנו מקבלות שבריר תמונה וקשה לי שמזה אנחהו חורצות גורלות... זו הסיבה שהגבתי כך בהתחלה. 

לא הצדקתי שום התנהגות, רק אמרתי שבכל מקרה חייב עזרה חיצונית, מכל כיוון. זה לא מוסיף לתמונה... 

ואצלי החירטוט יכול להיות שהוא יקבל מכה ממשהו אחר והוא יחרטט שזה מהאבא (כמובן שלא קרה אצלינו מקרה כזה חלילה!!)... רמות החירטוטים אצלנו אולי חריגות משאר המשפחות... אבל לא יודעת... 

הורים? אחים? דודה? סבתא?

את מאוד מאוד לבד.

מישהו יודע מה עובר עלייך? מישהו כתובת בשבילך?

יש לך כתובת?

אני דואגת לך.

בתשלום כל יום אח''צ לחודש וחצי הקרובים. אין מצב להתמודד עם כל זה אחרי לידה. בני כמה הילדים? לתת להם מטלות ותפקידים ולתת שוחד אם צריך. זו שעת חירום. אין סיכוי שאת שוטפת בית כשאת חוזרת מאשפוז לידה נשמה. תביאי נערה. 

לגבי האלימות לגמרי לאיש מקצוע. 

בהצלחה ענקית וחיבוק גדול. 

והייתי מונעת הריון לטווח רחוק עם אמצעים אמינים. 

נשמע שנוצרה ביניכם דינמיקה מאתגרת שבה את המבוגר האחראי והוא יותר ילד נזוף, זה מצב ממש ממש מתסכל וקשוח❤️ והרבה פעמים נראה מייאש וחסר מוצא,

אבל באמת שזה בר שינוי, רק שזה דורש גם מצידך נכונות להשען ולתת לו להיות גבר, ולהיות מסוגלת להרפות, להיות נוכחת ומרגישה ולהשען.

מסייגת שאם יש כאן אלימות ממשית תפני לגוף שמסייע במצבים כאלה.

ממה שתיארת נשמע שזה לא בהכרח המצב.

מוזמנת לפרטי אם אוכל לעזור❤️

מחכה לתגובתו 🤭🤭

אפשר גם לומר לו כשיגיע אם את מאוד רוצה

ונניח ליד האוכל כשיגיע😀

ואהבתי את המשפט בסוף😅

עם כמה מילים טובות, מילים טובות בהגזמה - לא משהו שרגיל אליו. 

הוא מייד התקשר אליי כדי לוודא שלא גנבו לי את הפלאפון

אחרי שהבין שלא גנבו עבר לחשו  שהשתבשה עליי דעתי 😂😂

לצערי מסוף ההריונות

אם זה כחול שחור יכול להיות דליות

זה ממש בפתח או בצד?

כואב יותר אחרי עמידה או הליכה ממושכת?

בכל מקרה כדאי שרופאה תראה     

אחרי הלידה השנייה נחרדתי והלכתי לרופאה עם דמעות

היא לא הבינה מה אני ככ לחוצה האמת

היא אמרה לי שהאיבר משתנה עם השינויים בגוף וההריונות והלידות

בדקה אותי ומסתבר שאין לי אפילו צניחה קטנה ב״ה

בקיצור, לכי תיבדקי אבל אין סיבה להיכנס להיסטריה. יכול להיות שזה נורמלי והכל תקין לשלב בו את נמצאת

כמו צניחת דופן רחם 

התחיל אצלי בסוף ההריון

לדעתי פשוט תגידי לה ותבקשי שתבדוק 

למען השם

וגם לבשר עצמו יש חתיכת בשר כזאץ שיוצאת.

אני מרגישה ממש רע עם זה אוף

שהם קוראים להם כובעי שיק

לק"י

זה ממש יקר בעיני. 200+ לכובע.

השאלה כמה היא בבית, וכמה היא תשתמש. אם זה יהיה בשימוש יומיומי לאורך זמן, אולי זה שווה.

לי יש אחד חלק בצבע נייטרלי שמתאים לרוב הבגדים שלי. אני לובשת אותו בכיף גם ליציאות קצרות או בבית כשיש אורחים, נוח ממש שיש משהו כזה שהוא מצד אחד נוחלק ונלבש בשניה ומצד שני נראה די טוב

אין לי המון אבל אני חורשת עליהם.. בגלל שהם יפים כאלה לא אכפת לי לצאת איתם גם מהבית.. יש לי מתאימים (בשבילי) לשבת ואפילו לבית כנסת יוצא לי ללכת איתם.. האמת שאני גם יוצאת עם כובעי צמר פשוטים, אבל מאז שהתחלתי לקנות (מידי פעם, כשיש מבצע 🙃) את הכובעים האלה אני מרגישה אפילו סבבה יוצא לצאת איתם 

לק"י

אבל כדי שהיא לא תיפול, אני שמה סיכות.

או שהיא נופלת...

של לחברת למון יש בקמיליון

נוח מאד 

ממליצה על אתר לטיפה

יש שם מבחר צבעים באיכות טובה 

2 פשוטים ואחד חגיגיות יותר לשבת

משתמשת בהם בבית המון ממש

וגם יוצאת עם זה לאסוף מהגנים, גן שעשועים וכדו

ממש נוח!

במיוחד במחירים האלו..

לי יש כובעים של עלמות שמדדתי במכירה

ואפשר גם לשאול שכנות אם יש להן למדוד.. 

ולא צריכה קשירה..

קניתי בעליאקספרס ואנילא כזה ממליצה על הסוג הספציפי שקניתי כי הוא מבד די מחליק, אבל את הרעיון קיבלתי מגיסתי שקנתה כזה באיזור חרדי פה בארץ, ב40₪ בערך.. והעיקרון כן ממש נוח וגם נראה יותר טוב מהברטים הזרוקים.. 

גם כי הוא מחליק לי המון ואני שמה סרט וגם ובעיקר כי מתחמם והבד שמאחורה יושב לי על העורף ומחמם ממש.. חייבת משהו מאוורר לקיץ.

הבנתי שיש כאלה עם סרט מובנה.

אבל זה לא פותר את העורף.

אולי בכל זאת הברטים הרכים של פים..

מכוער טיל אבל עושב את העבודה

ואת שתי הקצוות שנשארו מהמשולש את יכולה לקשור מעל הקוקס.

ואז אין לך כלום על העורף

נזכרתי שיש גם לאביגיל לחיאני מטפחות כאלה, היא קוראת לזה טורבן

ממש נוח וגם יש לזה מראה נחמד לדעתי

יש לחרדיות את הכובעים רשת שבעיני הם נוחים ומאווררים ממש. אבל אני לא מעיזה לצאת איתם 

אבל היא כזאת מהממת שגם עם הרשת הזה היא יפה.. 

זה כמה וכמה דורות אחורה (40 שנה בערך )

כולן עם מטפחות מרובעות קשורות.

או פאה....

לק"י

30 לפחות. לפני 40 שנה עוד לא נולדתי.

הכוונה לרשת עם הבטנה. כובע ארוך כזה. נכון?

מחפשת כיסוש נוח ללידה

השיק שיש לי ממש נופל כשנשענים עליו... 

החלקה

אין לי שיקול של מחמם את העורף כי כשחם לי אני פשוט מדליקה מזגן

הכי הרבה אפשר להרים את הקצוות ולקשור אותן למעלה וזהו

אבל לא נשמע שזה מפאה

הייתי מבקשת מרופא משפחה בדיקות דם

אבץ יכול לעזור קצת

אני ניסיתי תכשיר קוריאני שקצת הפחית

אם מעניין אותך אני אחפש קישור

תנור משולב דו תאי בכל מקרה הוא פחות חזק ופחות טוב מתנור תא אחד או כזה לא משולב.

לי המליצו פעם לקנות תנור מובנה ולהתאים לזה ארון. לא התאים לי אבל מציינת.

המעלה הגדולה של הדלונגי שניתן להפעיל את 2 התאים יחד.

הדלונגי קצת יותר יקח מבקש או סאוטר לא בטוחה אם יש עוד חברות שמוכרות דו תאי משולב.  

על דלונגי

ואנחנו ממש לא ממליצים על מה שקנינו- ועוד השקענו בו מלא כסף

הכיריים עצמם, החלוקה בין הקטרים של הלהבות, לא יעילה בכלל. אפשר להדליק רק במקביל ללחיצה על המצת!!!! משתגעת מזה... 

התנורים סבבה ממש אבל התחתון ממש נמוך והדלת "נטרקת" על הרצפה... 

אנחנו קנינו ובסך הכללי מאד מרוצים... חסר לי קצת שאין טיימר אבל לא משהו שאי אפשר להתגבר עליו בקלות..

אני לא זוכרת איזה דגם יש לנו אבל הוא כבר לפני 10 שנים..מאמינה שהיום מוכרים דגמים חדשים יותר.

פשוט שבק חיים ביום אחד בלי התראה

גם סאוטר קיבלנו מהחברה תנור מלכתחילה עם גוף חימום אחד שעבד דפוק לא אחיד ושורף הביאו טכנאי אמר שתיקן ולא

ותוך שנתיים רוב הלהבות התקלקלו ופשוט זרקנו לפח

דלונגי נראה לי יותר טוב

עכשיו יש לנו דווקא של חברה לא מוכרת שמישהו מסר  בחינם ..והוא הכי מוצלח בלי עין הרע עובד פשוט מעולה ואופה טוב 

ומקווה שיאריך ימים

אחריו קניתי סאוטר. לבנתיים שלוש שנים. עובד טוב

די מרוצה, אצלנו כבר כמעט 4 שנים וקנינו אותו יד 2, אצלם היה עוד 2-3 בערך. 

אי אפשר להדליק את שני התאים יחד, אבל בשבילי זה בסדר. 

אלה שני דברים שונים

לנו יש ביטוח בריאות פרטי ועשיתי דרכו סקירה מכוונת למוח אצל מומחה בהריון הקודם בגלל שהיה חשד

סתם בדיקות רגילות לא רואה סיבה האמת

למיטב ידיעתי ביטוח חיים לא מספק בדיקות רפואיות, אלא מדובר בשיפוי כספי בגין תאונות אישיות או חלילה מוות

באשר לביטוח בריאות אם לזה התכוונת - בודקים בפוליסה מי הרופאים שמקבלים דרך הביטוח. רק לשים לב שעקב הרפורמה החדשה כבר לא מבטחים מהשקל הראשון, ז״א מחייבים קודם למצות את השירותים דרך הקופה וייתכן שלא יתאפשר בכלל לממש את הבדיקות האלה אם הקופה מכסה אותן 

אחרי לילה במקרר.

אפשר כרוב לבן ומעל תוספות של גרעינים בלי הרוטב.

אפשר סלט פלפלים, סלק וכד'.

וכל סלטי החצילים למינהם. חוץ מחציל במיונז

את יכולה לקנות כרוב וגזר חתוכים ועל הבוקר של פורים רק לערבב איתם מיונז

טחינה אני חושבת שגם ישמר טוב 

כי לפעמים לא זוכרים להכניס למקרר ברגע שמקבלים את המשלוח..

רק משתבח אחרי שלושה ימים.

טפנד זיתים

סלק וחצילים נשמרים נהדר

סלט בטטה ועדשים שחורות, ירקות מוחמצים

עדיף לתבל כמה שיותר מאוחר. אחרי התיבול ההוא די רגיש

לא לעשות ניסויים כשאת מכינה כמות גדולה יותר, ולמשלוחי מנות.

הכי טוב להכין דברים שאת כבר רגילה להכין יודעת איך בדיוק, אבל אם את ממש רוצה דברים שעוד לא הכנת, ממליצה להכין מהכל השבוע, ולטעום, כדי שזה לא יהיה פעם ראשונה.

בהצלחה ♥️ 

טחינה

חצילים בתנור

חציל קלוי 

פלפל קלוי

ומיונז במקרר יומיים שלושה זה סבבה

באיזה קופסא או צנצנת את מתכוונת לשים את הסלט?

או אם יש למישהי רעיון חמוד אשמח

קבוע היה חלה עגולה כשהשארנו באמצע חור ואז בחור היה קופסאות קטנות כאלה של ממרחים כמו בחנות.. האלה שקונים ערימה של כמה עשרות בכל הסופרים..

@הילושש איזה מהמם! סלט סלק, חצילים, טחינה, סלט זיתים חריף/ טפנד, חומוס ביתי וכו..

הייתי הולכת על סלטים שבא לי שגם ככה יהיה לי לשבת..

כן אכין מראש את החלות ואכתוב שהוקפאו לימים בודדים... מאמינה שיאכלו בלי בעיה... 

סלטים אכין בקופסאות כמו שכתבו פה מעליי

זהו הכל בצלופן... 

נשאר להחליט כמה משלוחים ולחשוב על ברכה שקשורה

'מתנה' .... 

אבל אם לא אמצא- אשים בתוק קופסאות פלסטיק פשוטות.. עדיין נראה לי נחמד.. 

עם בקבוק יין\בירה או משהו.. כדי לצאת ידי חובה 

מטבוחה

חריף

סחוג

חצילים (חלק)

עוברים הקפאה מעולה

סלט חי אפשר תשימי בקופסא אטומה יבש ללא תיבול זה יחזיק מעולה מרביעי לשישי

מתכננת להכין משלוח אחד של סנדביץ בקוראסון, אבל צריכה לקנות את הקוראסונים כמה ימים מראש…

זה יוצא כמו חדש.

ממליצה לך לפני ההקפאה לחתוך את הקרואסונים, כך יהיה לך קל יותר למלא.

טווח רחב מאד של גורמים, חלקם חסרי משמעות עד כדי התבאסות על הזמן שבזבזת על הרופא, וחלקם חמורים מאד שזמן האבחנה גם יכול להיות משמעותי בהם. 

זה קצת כמו סימפטומים של כאב ראש אצל מבוגר, אולי כלום אולי נורא. אם זה חוזר, תמיד שווה לבדוק בעיניי. 

לא רוצה להלחיץ, כי נראה לי שחבל ויכול להיות שזה לחינם. אבל כן הייתי הולכת כדי לשלול בעיה ולא מזניחה. 

כי אני נוטה מאוד לא ללכת לרופא... (מרגישה שהיא כבר הייתה אצלו מבפיק🙈)

החדר יבש אולי?

אולי יציאת שיניים 

אולי יותר להניק שלא תתייבש

אולי מאחד הדברים האלה..

שימי לה ווזלין בינתיים ותעקבי

באמת חשבתי שאולי הבית חם מדי.

בכל אופן, זה קורה רק פעם בכמה ימים. (הבוקר ממש זלג לה קצת דם אז זה היה מלחיץ יותר. ניגבתי לה וכיביתי את החימום וב"ה מאז זה לא חזר)

אבל זכור לי שכתבו בפורום שזה באמת אסור בהנקה.

אם קשה לך להשיג את הרופאה, אפשר לשאול במכון הטרטולוגי, או בבית מרקחת.

להניק 12 שעות אחרי שלוקחים

אבל האמת לא הבנתי אם זה ממש לכתחילה לקחת ולהניק אחרי 12 שעות. את יודעת?

אולי @YaelL יודעת?

אני שוקלת להפסיק הנקה בימים או בלילות בשביל זה, אני ממש סובלת

כי זה כבר יוצא מהגוף 

אבל לא בטוחה שאני זוכרת כמו שצריך... גם לא השתמשתי בזה בסוף, בונג'סטה לא עזרה לי בהריונות קודמים, ולא תכננתי להפסיק הנקה בשביל לנסות ולהכשל 

וקנוי לא חייב להיות שוקולדים. 

אפשר קרקרים, גבינה ובקבוק שתייה (שוקו למשל). אם את רוצה להגזים את יכולה לחתוך צלחת ירקות. 

היה פה שרשור עם הרבה רעיונות למשלוחי קונספט קנויים. 

לגבי השינה, אפשר ליצור הבדלים בין יום ללילה. ביום להשכיב לישון במקום עם קצת אור, בלילה להחשיך, לקלח לפני השינה.. 

אבל זה גפ עוד קצת מוקדם מידי בעיני לצפות לשינויים מטורפים. 

לגבי מנשא- אפשר ללכת ליועצת מנשאים. יש גם מנשאי בד שהקשירה שלהם מובנת ועם פחות התעסקות.

על פורים...

תני לבעלך להחליט מה עושים עם משלוחי המנות (כמובן, ככל הנראה משהו קנוי, אולי אפילו כבר ארוז), ואז מה אם זה יהיה משהו לא בריא... הבריאות שלך חשובה יותר...

ובפורים עצמו - את בבית. אולי רק יוצאת לקריאת מגילה אם אין מישהו שיכול לבוא לקרוא לך. משתה - בבית. משלוח מנות - שימי לב שאת עצמך מביאה משלוח (אחד בלבד) לאלה שיבואו להביא לכם.

וזהו...

ומכאן לתשובה לשאלה השנייה - התינוקת ערה בלילה וישנה ביום? מצויו, עשי כך גם את. כרגע את בעצמך עוד לא אמורה להיות מסונכרנת אם המציאות הרגילה של החיים (מלבד קריאת מגילה בפורים, כאמור).

אין טעם לנסות לסדר לה את היום, כי זה ישתנה עוד מליון פעם...

לשאלה השלישית אין לי תשובה, כי אני לצערי לא מסתדרת עם שום מנשא...

יש לי שני ילדים שנולדו בערך שבוע וחצי לפני פורים.

לקנות חבילת עוגיות ובקבוק יין ולשלוח לשתי אנשים. אף אחד לא שופט יולדת שלא הביאה משלוח, אח משלוח לא מושקע.

ברורה לכולם הסיטואציה, תשקי שאת הכוחות בך ובתינוקת.

מנשא- יש לי מנשא מאי ואי, בד ארוג עם קשירה בקטנה, אחרי 3 פעמים תוך רגע אני קושרת אותו. אם את רוצה יכולה לפנות בפרטי לבדוק אם רלוונטי שאשאיל לך 

לק"י

כמובן שכל אחד מבני הזוג.

אף אחד לא מצפה לכלום מיולדת

העיקר שתנוחי

שבעלך יקנה מיץ עוגיות ויביא לשכן, נטו לצאת ידי חובה ולא מעבר

אבל אם בכל זאת חשוב לך להכין משהו קליל שגם בעלך יכול, עוגות בחושות בתבניות בגודל מינימלי.  

בשנה כזו לא עושים משלוחים מנות

ולא מנקים לפסח

מקיימים מצוות טיפול בתינוק להתאוששות יולדת

שנה הבאה בע''ה

ובירושלים הבנויה!

שבועיים אחרי לידה לדעתי לא רלוונטי שתכיני כלום

את אחרי לידה, תעשי רק מה שטוב ונכון לך! בגלל שבועיים התינוקת בגלל לא מבדילה בין יום ללילה.. את יכולה לנסות מה שהציעו לך אבל לדעתי לא לבנות על זה יותר מידי, היא עוד לא מפרישה את הורמון השינה.. תשני ביום. אחרי שלמדתי את הקרירה של המנשא בד זה היה לי ממש קל, אבל יש גם מנשאים שרק צריך ללבוש, תבדקי (לאמר,לופיקס, יש משהו ממש מומלץ, אם אזכר בשם אכתוב לך) אבל לא כדאי לך עכשו להשתמש במנשא, מומלץ רק 6 שבועות אחרי לידה..

יש גם מנשאים פיזיולוגיים ללא צורך בקשירה.

לי יש מאי טאי שכן מצריך קשירה (בעיני לא מסובכת, אני התרגלתי ממש מהר).

אבל יודעת שלחברה שממנה קניתי (טופה טופ) יש עוד דגמים עם סגירת קליפס (שצריך לכוון את אורך הרצועות לפי מי שמשתמש במנשא. אם רק את משתמשת אז זה רק פעם אחת לכוון, ומידי פעם לעשות תיקונים בהתאם לגדילה של התינוק. אם גם בעלך ישתמש אז זה פחות נוח).

אם את באזור מזרח בנימין, אני יכולה להמליץ בפרטי עם מישהי מהמממת עם גמ"ח מנשאים שיכולה לעזור לבחור מנשא מתאים לצרכים שגם בריא פיזיולוגית לתינוק (וגם להדריך בקשירה/כיוון המנשא), ואפשר לשאול ממנה ואז להחליט אם את רוצה לקנות.

שיש גם עוד יועצות מנשאים ברחבי הארץ, שנותנות שירות דומה בתשלום (לא יודעת לגבי לקחת מנשא הביתה, אבל כן מאפשרות למדוד כמה סוגים).

אם יד לך פייסבוק, את יכולה להתחבר לקבוצה בשם 'חיבוק הבד'. יש שם יועצות מנשאים שעונות על שאלות לגבי מנשאים, וגם ידעו להגיד איפה יש יועצת מנשאים באזורך. 

(אבל למעשה מומלץ להתחיל להשתמש במנשא רק מגיל שישה שבועות. בינתיים את אמורה בעיקר לנוח...).

הרבה מזל טוב!

1. אף פעם לא שמעתי על זה. תמיד השמיעו לי דופק גם בלי שביקשתי.

2. בתחילת היריון עושים הרבה בדיקות דם, אף פעם לא התעמקתי מה הם אבל יש הרבה

3. לא עושה אז לא יודעת

מזל טוב!

שיהיה היריון קל ובריא ויגמר בידיים מלאות בעז"ה!

בקשר לדופק יכול להיות שזה בגלל שהיא ראתה שאני בשבוע 6+1 ולא 6+6 כמו שחשבתי?

פעם ראשונה אני שומעת שלשמוע דופק יכול להזיק לעובר

אצל הרופא שלי זאת תמיד הדרך להראות לי שיש דופק, משמיע לי.

זכרתי מהריונות קודמים שכן שומעים ופתאום היא אמרה לי את זה

היא גם אמרה לי לבוא שוב בשבוע 10 לעשות בדיקת דופק

הרופא שלי מבקש לחזור כל 6 שבועות בערך

מעניין לשמוע את דעתה של @YaelL 

זה שלפעמים משמיעים זה בגלל שהמטופלות אוהבות את זה. וזה נכון שיכול להזיק, כי בשביל להשמיע מפעילים פונקציה של דופלר שיש לה אפקט של חימום על הרקמות וזה פחות טוב לעובר בכזה שלב מוקדם. אבל להשמיע לכמה שניות לא אמור להזיק. 

עד כמה שזכור לי לכל אורך המוניטור שומעים

זה לא יכול להזיק בשלב יותר מתקדם, בשבועות הראשונים מתרחשת היווצרות האיברים וזה השלב הרגיש.

אז לפי זה עדיף לומר לרופא שאני לא רוצה לשמוע דופק בתחילת היריון.

באיזה שלב זה נחשב בטוח?

ברור שאין שבוע מסויים אבל בערך.

סביב 11-12 והלאה.

בעייתיות יותר בשליש ראשון?

בשונה מאולטרסאונד, אמבטיה לא יכולה להשפיע על העובר, אלא שיש ירידה בלחץ דם ואמבטיה חמה גם מורידה ל"ד כך שאפשר להסתחרר. זה לא שאסור פשוט צריך להזהר ועדיף שלא יהיה מאוד חם.

זה בעיקר בהתחלה והוא עולה עם הזמן. אבל בהחלט כדאי להזהר כל ההריון.

היו שומעים דופק בדופלר - זה היה עלול להזיק לעובר?

(וזה לא היה כזה מזמן... בהריון של הבכורה שלי הרופאה שהייתה לי שמעה את הדופק בדופלר במקום לשלוח לאולטרסאונד...)

לגבי נזק ממשי שנגרם בעבר, אבל ידוע שיש פוטנציאל לנזק. לכן ממעטים להשתמש.

ה

תמיד השמיעו את הדופק. אף פעם לא שמעתי משהו כזה.

תמיד בתחילת הריון עושים מלא בדיקות דם לידור קו, לא מטריד בכלל.

שקיפות באיזור שבוע 12

2. כל הבדיקות האלה מתבצעות בבדיקת דם אחת שאת מגיעה פעם אחת לתת. מה מטריד אותך בבדיקות האלה? הן רגילות לכולן אם זו השאלה.

3. אפשר בין שבוע 11 לשבוע 13+6, ונהוג סביב 12. אבל ממליצה לקבוע תור כבר היום בשביל לתפוס מיקום ושעה שטובים לך.

בשלב מאד מוקדם

הוא נתן הסבר שהתיישב על דעתי ואני לא ממש זוכרת מהו..

בהמשך זה כבר זניח ומשמיעים חופשי

בבדיקת דופק ראשונה אף פעם לא השמיעו לי אלא סביב שקיפות והלאה אם אני לא טועה

2. עכשיו לדעתי זה טוב

3 נראה לי 11-13+6 לרוב משהו סביב 12-13

יש הנחיה חדשה בקופות חולים לא להשמיע דופק לפחות עד שבוע 10,  11,

והשמעת הדופק מוסיפה עוצמה לגל

בבדיקה הראשונה, רק הראה לי את התנועה שיש דופק, אני לא זוכרת בדיוק את ההסבר שלו, אולי שבועיים אח"כ או משהו כזה כבר השמיע.

בגדול, כבר ענו לך על שאר הדברים 😉 הבדיקות דם הם שגרתיות, זה 'סוג' בדיקות שלוקחים, לכל אחד יש מבחנה נפרדת (אבל דקירה אחת).

שקיפות סיבוב שבוע 12 לפי מה שאני זוכרת, קודם אולטרסאונד ואח"כ בדיקת דם

וזה ממש חשוב בהריון (בעיקר אם יש מינוס)

לא מכירה.

לא נראה לי שהשמיעו לי דופק. תמיד רק מראים.

2. בדיקות דם רכילות שעושים בתחילת הריון.

3. בשבועות 11-13. כדאי כבר לקבוע תור, כי אחר כך אין תורים.

יש תרבית שתן, ספירת דם, תפקודי כליות כבד ואלקטרוליטים, בלוטת התריס, סוג דם וסקר נוגדנים, סרולוגיות שזה נוגדנים לcmv, ועוד מחלות זיהומיות.

גם לי אמרו ככה, שלא כדאי להשמיע בשלב מוקדם

הבדיקות שלדעתי כמעט כולם עושים (ובהחלט מומלץ לדעתי לעשות): אולטרסאונד בהתחלה לקביעת גיל העובר, סקירה מאוחרת, העמסת סוכר, אולטרסאונד בסוף להערכת משקל ובדיקת מצג העובר.

בדיקות נוספות שאין בהן סיכון, אבל יש יותר נשים שמוותרות עליהן: שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירה מוקדמת.

בדיקות פולשניות, שרוב הנשים לא עושות אם אין התוויה רפואית: סיסי שיליה, דיקור מי שפיר.

מעבר לזה לפעמים יש גם המלצות ספציפיות בהתאם למצב ולדברים שמגלים תוך כדי ההריון.

את יכולה להתייעץ עם מכון פוע"ה, שיש להם גם הבנה רפואית בצורך בכל בדיקה, וגם גישה הלכתית.

אבל גם להם בסופו של דבר יש את הגישה שלהם. ואת לא חייבת ללכת לפי ההמלצות שלהם.

(אולי בכל זאת זה יעזור פשוט כדי להבין מה המשמעות של הבדיקה ומה הצורך שלה, ועל לי זה לקבל החלטה).

תודה על התשובה עזרת לי מאוד 

אז אולי באמת אקרא קצת על הבדיקות כדי להבין יותר 

כל עוד אין סימנים חשודים - לא הייתי עושה. 

היה ממצא קצת עמום. הרבה רופאים לא מתייחסים  לזה אבל בעלי היה לחוץ נורא - אז עשיתי.

לפי המנהג שלנו, עונה בינונית היא יום ולילה.

וכן, אם לא עשית בדיקה אז אתם אסורים באיסורים של עונת הפרישה עד שתעשי.

גם יום ולילה?

ככ הרבה שנים ושכחתי הכל

או להיפך אם זה עונת יום..

יש עונת אור זרוע שזה העונה שלפני ויש הרבה שנוהגים ככה אבל לא בכל העונות ולא בכל המצבים.. אבל זו חומרה טובה ולא ההלכה..

לק"י

אם יצא לי. כי לרוב השתדלתי ללכת לבדיקות לא בשעות העבודה.

(וגם ככה ב"ה יש לי מלא ימי מחלה).

לק"י

אבל צודקת שיש מצב שעדיף לקחת שעות של בדיקות בהריון.

אם החסרת מהימים האלה, יעדכנו לך אותם בתשלום בעקבות האישור שהבאת. והתשלום עבורם ייחשב כשכר לביטוח לאומי בחודש שבו נעדרת, למרות שמשלמים לך על הימים האלה בחודש אחר 

לחילופין, אם הזינו לך מחלה בגין השעות האלה והבאת את האישור שזה עבור הריון, אמורים להחזיר לך את השעות של  המחלה שניכו לך בגין הבדיקות, ובמקומם יזינו לך בדיקות הריון (עד 40 שעות לעובדת במשרה מלאה. אם את עובדת פחות ממשרה מלאה, אז לפי חלקיות המשרה) 

הייתי מבקשת לעשות בדיקת דם כדי לברר מה המצב ההורמונלי

ועם זאת מבינה שזה הגיוני שלוקח לגוף זמן לחזור לעצמו אחרי ההנקה, למרות הבאסה