פורום הריון ולידה (עמוד 428)

יש לשלומי וסתם תוכנית על ביהמ"ק, אבל יש בה גם שיר/ים.

ספרים - יש קומיקס מקסים בשם מקדש בלהבות.

סרטים - לערוץ מאיר יש הרבה תוכן מתאים, ואמור להיות בחינם כעת.

בטח למנוחה פוקס יש ספר שמתאים לקטנים יותר (יש לה סדרה על החגים).

הסדרות בערוץ מאיר בעיקרון מתאימות לכולם, אבל יכול להיות שיפחידו את הקטנים...

ילדים לא נוהגים מנהגי אבלות ולא מחנכים לזה מתוך אמונה שעד שנה הבאה הגאולה תגיע.

כמובן אפשר ורצוי לחבר אותם למשמעות היום אבל אין עניין של חצות היום.

להוציא ולשים מיד חדשה?

יתכן שיעזור ויתכן שלא

מקס לא

אבל אם כן אז כדי

זה לר הבעיה

השאלה אם הכתם אוסר. אם כן אז לא יעזור להחליף טבעת

כי אם היה כתם יכול להיות שיהיה עליה משהו

אני מתלבטת אם לקחת פרימולוט, יש לי בבית אבל הייתי רוצה שרופא יאשר שזה בסדר..

ועוד לא החלטתי אם להחליף טבעת

במאמץ רב יש לציין

תוהה לעצמי אם יש לי סיכוי להצליח לא להיטמא עם כתמים במשך שבועיים וחצי? גם ניגוב מטמא אצלנו אז מקווה שאני לא מתאמצת לשווא.. מתאמצת כל פעם לא להסתכל

שניגוב מטמא?

לפי האשכנזים נייר לא מטמא. אך אם הניגוב סמוך זה ען מטמא. ואם ממתינים 15 שניות עד לניגוב. נייר לא מקבל טומאה ולא מטמא.

בכא לא להסכל!! חעצום עינים

אולי הכוונה שנחשב ככתם?

כי בדיקה לא קשור.

נחשב כראיה...

לכן פשוט אל תסתכלי!!!

הולכת לשירותים לא מסתכלת לא באסלה לא בניגוב מורידה משקפיים אם צריך תכבי את האור

אחרי כמה ימים מתרגלים לא להסתכל.

מידי פעם מסתכלת בתחתונית השחורה אם נראה שנגמרו הכתמים

כן להחליף טבעת

וגם להתייעץ אם כדאי לקחת פירמולוט נור

אני גם מפחדת ממש.. שבוע 14..  

וכנ"ל הריון ראשון ועם כאבי ראש חזקים משבת!

מקפיצה לחכמות ממני.. 

תבקשי ממנו פירוט באיזה מצבים תוכלי לשבור את הצום,

וגם הסבר על הכמות של לשיעורין

בעיקרון שיעורים זה כל 9 דקות כמות של איגלו

אבל תבקשי מהרב הוראות בדיוק מה הכוונה לא מרגישה טוב

מה הגבול ואיך וכמה 

היו בהריון

למרות שלפני הרגשתי זוועה

כנראה עשה טוב לגוף שלי ההפסקה מהאוכל והשתיה

אין לי הסבר אחר

בכל מקרה, יש הרבה הקלות לנשים הרות ומניקות

אני בהנקה לא יכולה לצום, ניסיתי בעבר כמה פעמים ופשוט מתייבשת ומתעלפת,

אז לא צמה וזהו (צמה רק בלילה כדי להשתתף עם הציבור כדברי הרב)

רק ביום כיפור..

תבררי שוב.

הפסיקות שאני מכירה הן שמי שלא צם פשוט לא צם

ומחר יש לי יום חשוב ועמוס בעבודה לא יכולה לפספס

ההתייעצות הייתה לפני שהתחילו המיגרנות התייעצנו עם חמי שהוא רב.. שאמר לא מרגישה טוב- זה חולשה, בחילות, התכווצויות אבל כבר לא זוכרת אם אמר לשבור או לשתות בשיעור🥵

בעלי אומר שאם אני נכנסת לצום עם מיגרנות אני לא יכולה לצום ולא לקחת סיכון.

עוד שאלה- לפי הספרדים מותר לשתות מיץ ענבים תירוש? לפני הצום

אני למשל לא מסוגלת לעשות לעצמי קידוש בשבת בבוקר (על בטן ריקה) בגלל זה...

נסי לאכול עכשיו לחם או משהו כזה, אולי זה יעזור ❤️

אני 40 וגם מרגישה צעירה יותר.....

ובהחלט מרגישה ככה.

תופסת את עצמי מדי פעם חושבת - "מי ילד לי כל אלה? באמת ייתכן שאני, הילדונת שלא מבינה כלום בעולם הגדול, אמא של כל החמודים האלה שמסביבי? אחראית על תפקוד של בית שלם? אפילו - נשואה לבעל המדהים הזה?"

לפעמים זה מבהיל אותי, אבל לפעמים אני חושבת שזה דווקא טוב לשמר את המקום הילדי הזה בנפש - כי אולי זה עוזר לנו להבין טוב יותר את הילדים שלנו, ואולי זה שומר על המבט הסקרן שלנו על העולם, על הרצון להמשיך "לבלוע" אותו, להגשים חלומות...

ממש ככה

לפעמים בהלה

של כמות האחריות ..

ושמחה על הרוח הצעירה עדיין...

זה לא עובר?

כשאני לא מאמינה שאני הקטנה גדולה-

אני אומרת לעצמי טוב את באמת קטנה

אבל בגיל 40 עדיין לא מאמינים??

עדין הרצון העיקרי שלי דומה מאד לרצון של גיל 20, להיות ציפור דרור ולחיות בשלווה, רצון שמוגשם רוב הזמן.

תכלס אני מרוצה

ותמיד אנחנו צוחקים שאנחנו זוג ילדים בני xxx שמשחקים באבאמא עם x ילדים...

אמנם יש עוד כמה שנים אבל לא נתפס בכלל. 

דבר ראשון הודיה ענקית לה'

יחד עם חוסר אמון שזו באמת אני

התחתנתי אתמול...

המתנות של הגיל הזה בעייני

יותר פרופורציות

מבט מלמעלה על דברים

נסיון חיים אבל ב"ה עם כוחות ואנרגיה

וגם מתנות טכניות

קל יותר לצאת ליציאות זוגיות

(וזה הזמן... האמת- תמיד)

יציבים יותר בד"כ (מקום מגורים, עבודה)

תהני מהגיל המהמם הזה

מעצמך

מבעלך

מהמשפחה שהקמת

זה ממש הגיל להתבונן, להודות ולהנות

בהצלחה

לא ממש קראתי כל מילה

אבל אמצעי מניעה עם אחוזי מניעה גבוהים, ללא תקופת הסתגלות משמעותית וללא השפעות הורמונליות נראה לי = התקן לא הורמונלי.

אולי מעט יקר,אבל לדעתי לחצי שנה זה שווה

תכף יגיעו חכמות ממני וייעצו גם

אז לא יודעת להגיד אם זה מהגלולות או לא

אבל יכול להיות שאפשר פשוט להחליף לסוג אחר של גלולות..

המינונים של ההורמונים בין הסוגים השונים של הגלולות קצת שונים וזה יכול אולי להשפיע עלייך אחרת

מכירה מישהי שזה ממש ניפח אותה

הייתי מנסה לעבור להתקן לא הורמונלי .

להתייעץ עם הרופא..

כשזה קורה עוזר לעמוד יחפה על רצפה קרה ולכרוע על הברכיים (ככה שהכף רגל מקופלת בפלקס עד הסוף).

ולמניעה מומלץ לקחת מגנזיום כמו שכתבו פה (או לאכול בננות, שעשירות במגנזיום).

קרה לי פעם אחת בהריון הקודם אבל זה לגמרי תופעה שיכולה לקרות

אומרים מהר לקום ולעמוד עם רגלים מתוחות או משהו כזה, שככה עובר הכי מהר (אם תצליחי, זה באמת מאוד כואב)

עוזר גם להיעמד עם רגליים יחפות על הרצפה הכי מהר שאת מצליחה בלי ליפול

כאבי תופת

אם מצליחים לעשות את זה מיד בתוך שתי שניות זה מונע את השיא של ההתכווצות.

זה כמו לעמוד על רצפה קרה, אבל יותר נגיש למי שישנה קרוב לקיר מאשר להיעמד באמצע הלילה בפתאומיות.

השיטה הזאת ממש עזרה לי להתמודד עם זה.

מספיק לעשות פלקס (למתוח את הבהונות לכיוון הגוף) וזה משתחרר מיד.

וכמו שאמרו, מגנזיום ו/או בננות.

שזו ההכנה הכי טובה שיש לי לנשימות בצירים😉

כשזה קורה (והיו לי הריונות שזה היה קורה כמעט כל לילה) אני עושה נשימות כמו בלידה וזה ממש עוזר!

אוי החוייה הנוראית

תנסי לעמוד מיד שזה מתחיל על רצפה קרה או לדחוף את הרגל על הקיר הקר

אומרים שזה מעיד על חוסר במגנזיום האמת שמאז שאני לוקחת זה נעלם אז התחלתי להאמין😉

אני מחפשת זווית שזה לא כואב

ומניחה בזהירות

לפעמים באמצע הלילה נעמדת מהר ומחפשת זווית שהרגל פחות כואבת בה

ואחכ גם בלידה. סיוט

אחכ קצת קצת בהריונות 2, 3

ומהריוו רביעי כבר לא...

בתחילת ההריון הקודם סבלתי מאוד מבחילות

למרות נטילת בונג'סטה זה היה נוראי

נמנעתי מנסיעות ארוכות / מפותלות בשליש הראשון

להביא שקית להקאה אם צריך

להביא מיץ לי זה עזר לבחילות קצת..

לא להיות בטלפון בנסיעה זה עושה בחילה וכאב ראש

לי עזר עם הבחילות, לאכול משהו כל כמה דקות( קרקרים). והכי פחות בחילות היו לי בשעה שאחרי הארוחה.

בדיוק התכוונתי להמליץ לה, להביא דברים לנשנש.

אז,אולי ההמלצה, היט, תביאי את מה שעוזר לך להתמודד עם בחילות.

חצי לימון, עוזר ללקק או למצוץ בזמן בחילה.

וסוכריות למציצה גם עוזר, עדיף טעם חמוץ כמו לימון.

אין סיבה לצום כשלא צריך..

מראש בחודש תשיעי צום זו לא מציאה גדולה, ועלול לגרום לצירים וכאלה 

הוא הבין שזה היה בתחילת הריון.

ובכל זאת לדעתו יש לנהוג בזהירות ולא לצום.

העניין הוא לא בהכרח שיש סכנה ממשית להריון (אז אין שום שאלה) לרוב הגישות זה גם במקרים אחרים וכל פסיקה שמה את הקו במקום אחר

ממש לא קריטי אם שבוע 6 9 או 12

חודש תשיעי

היה בהתחלה בסיכון כרגע כבר בכלל לא

הרב גם אמר שלא צריכה לצום

רק לנסות לילה אבל לשבור ברגע שרוצה / צריכה

גם לי קשה לקבל את הפסיקה הזאת

@מיקי מאוסזהו, לפי דברי הרב זה כן תלוי בשבוע. הוא אמר (לדברי הרופא איתו הוא בקשר) שהפלה משבוע 9 היא כבר הפלה של ממש ולכן לא צריך לצום בהריון שאחרי הפלה כזו. לכן ההתלבטות שלי, מה זה נקרא בדיוק.

@שושנושי בדיוק חשבתי עלייך כשהוא נתן את הפסיקה הזו..חח

אוף, ממש ממש לא נעים לי.

ובעלי הוא זה שמתקשר והוא לא חושב בכלל שצריך להתקשר שוב. לא יודעת מה לעשות.

לא הבנתי למה האמת

הרב מודע לזה שהפלה היתה בשבוע 9 הרי, ועדיין פסק מה שפסק.

לא רואה עניין להרהר אחריו שהוא לא הבין נכון. לקבל את הפסיקה וזהו בעיניי

רוצה להחמיר? זכותך.

אני בכל אופן, כל עוד מתאפשר לי לא לצום מכל מיני סיבות, לא מחפשת למה כן. אבל זו אני🤷

לכן אני מסתבכת עם עצמי.. זה לא שבא לי לצום. בסוף הפסיקה מרגיעה אותי ואני מעדיפה שיהיה ככה.

פשוט חוששת שלא הסברנו נכון את המצב ולכן הוא פסק כך, מבינה?

כי אמרנו שההפלה היתה בשבוע 9 פלוס, הגרידות היו בשבוע הזה.

ואחר כך חשבתי שאולי זה לא נקרא שזה היה השבוע כי העובר הפסיק להתפתח קודם.

זו בעצם שאלה קצת רפואית אולי יותר מהלכתית...

מאחלת לך בשורות טובות ולידה קלה בזמנה ובידיים מלאות בעז"ה.

בדיוק בשביל זה אני שואלת.

נכון לגמרי, פשוט החשש שלי היה שלא הסברנו נכון את המציאות ולכן הוא פסק ככה.

תודה יקרה!

יש מקום לתינוקות ממוזג אבל הגדולים בחוץ לבד?

וחוצמזה, עוקבת 

הרבה יותר משודרג וענק ומתאים לטווח גדול של גילאים

זה פעלטון ממש. והיה כתוב על הקופאית בכניסה על החולצה "פעלטון" 

כנראה עניין של סניף

האמת שאני מאוד רוצה לקחת את הילדים אבל לא יודעת האם יצא לי... 

ויקר מאוד... יש הנחה למשרתי מילואים (גם בעבר במלחמה הנוכחית), אבל עדיין זה יקר בעיניי.

בעל אופן, מהתמונות זה נראה מהמם! (אחי היה שם עם משפחתו הקטנה)

אבל באמת יקר, לא ידעתי שזה המחיר

גם אצלי סיוט לפעמים.

אני חושבת שזה גם עניין של סמכות (לפחות אצלנו)

אבל בעיקר ענייין של עייפות, למרות שהילד מראה סימני עייפות מחמש בערב, אם הוא ישן שנ"צ הוא ירדם בתשע וחצי אחרי השכבה סיוטית.

ואם הוא לא ישן שנ"צ והוא מראה סימני עייפות כבר בשתיים בצהריים, אז בשבע הוא ירדם נהדר ובקלות.

שבו אני מנסה להרדים. אם לא נרדמים בעלי מחליף. הפלא ופלא תוך 10 דקות ישנים.

מבאס אבל קיבלתי את זה שיש דברים שאני יותר מצליחה ויש דברים שבעלי יותר, וזה קשור לסוגי הקשר שלנו עם הילדים. הוא יותר סמכותי ממני וזה בא לידי ביטוי גם בזה

אני מקצה זמן לפני השינה לשתייה ולהתפנות

ויש סיפור, שהם מחכים לו ממש

קרה לא אחת שהם השתוללו אחרי הסיפור. אחרי שניסיונות הרגעה לא צלחו וזה נמרח ולמחרת לא קיבלו סיפור/ לא התארגנו בזמן לשינה ולא קיבלו סיפור - הם הבינו שיש תוצאות למעשים שלהם. כי אחרי שאמא מסיימת להשכיב אותם, אני הולכת לטפל בדברים בבית. ואם לא יישאר לי כח לבית בגלל שהם ישנים מאוחר - לא יהיה סיפור. כי לא יישאר לי זמן למחרת, הרי אצטרך להשלים את מה שלא עשיתי והצטבר

אבל זה לא רק זה

כשהם ישנים מאוחר הם מעוכים נורא ובכיינים. אני משקפת להם שזה בגלל שהם לא ישנו טוב, ובימים שהם כן מזכירה להם את ההבדל מימים אחרים והם מפנימים

הם בני 5 ו6

לפני שקלטו את ה והיו יותר קטנים, הייתי אומרת להם שאם הם לא הולכים לישון אין סיבה שאשב איתם. וחשוב להם שאהיה איתם

אני כמובן מדברת על ילדים שהם בוודאות עייפים ולא כאלה שישנו שנצ ואני רוצה שיישנו ב19

נכנסים לישון רק כשמראים סימני עייפות

עם בעלי חצי שעה בגג כולם ישנים.

איתי אחרי שעתיים עוד חגגו... רק עכשיו סגרתי ערב גמורה.

אני לא אוהבת 'להעניש' בפחות זמן אמא (סיפור סבבה לא לספר, אבל לא אוהבת להשאיר לבד בהרדמות למשל), כנראה טראומות שלי מהעבר... אבל נראה שאולי על זה הם משחקים

מהרגע שהבן שלי מראה סימני עייפות ועד שנרדם לוקח חמש שעות בערך, אז תגידו שזה עייפות יתר, לא נכון כי אם אני מנסה להשכיב מוקדם יותר הוא פשוט ישאר במיטה ויהיה מתוסכל מכך שהוא לא מצליח להירדם.

וכל השנה הזאת חשבתי שהוא לא מצליח להירדם בגלל לא יודעת מה, ובכלל לא קשור לשנ"צ כי הרי הוא מראה סימני עייפות מובהקים בתחילת הערב (שפשוף עיניים, פיהוקים, בכי, עצבנות) ולקחתי ייעוץ שינה בערך חודש לפני סוף שנה, יישמתי את כל מה שהיא אמרה, בנחישות רבה, ולא היה שום שינוי. חודש אחר כך, נגמרו השנ"צים, סימני עייפות הוקדמו באיזה שלוש שעות, במקום להראות סימני עייפות בחמש הוא התחיל להראות סימני עייפות בשתיים לפעמים, אבל בשתיים ברור שלא נכניס למיטה, נכון? מפה לשם הוא נרדם תוך עשר דקות בשבע בערב.

היו ימים בלי שנ"צ שניסיתי להשכיב לישון בשש, הרי הילד מראה סימני עייפות וברור שהוא עייף ואז חזרנו לשגרה המוכרת של השכבה סיוטית ונרדם בדיוק בשבע.

מאז הפיתרון שלי הוא כזה- אני מתעלמת מסימני עייפות, אם לא ישן שנ"צ משכיבה בשבע ואם כן ישן שנ"צ משכיבה בתשע. אם התפתיתי להכניס למיטה בשמונה (כי נו, הילד עצבני, זועק עייפות מכל ההתנהגות שלו) התחרטתי על זה מהר מאוד כששוב מצאתי את עצמי משכיבה אותו שעה.

וזה מתסכל אותי נורא! כי הייתי בטוחה תמיד שהוא פשוט לא יודע להירדם, עניין של הרגלים, לא יודע לעשות את המעבר מערות לשינה. והיועצת שינה הסכימה איתי, היא הסכימה שזה לא קשור לשנ"צ אלא להרגלים ואמרה שעצבנות זה סימן עייפות ממש מאוחר וצריך להתחיל להשכיב כשיש רק שפשופי עיניים או פיהוקים ולא שינוי התנהגות, ונתנה לי המון כלים איך לשנות אוירה בבית ולהכניס אותו לשינה מוקדם יותר, וכלום, זה לא שינה כלום. ואני הייתי באמת תלמידה טובה! אשכרה אפילו ניסיתי להקדים את ההשכבה (ספויילר זה רק הפך במקום השכבה של שעה להשכבה של שעתיים). ועכשיו כשהוא נרדם כל כך יפה ובקלות, מסיימת את הסיפור, הילד עוצם עיניים וישן, אני פתאום מבינה שלפחות על הילד שלי זה היה לא נכון בכלל כל הסיפור הזה.

ולא עובדים בשינה עם אמא....

ככה שנראה לי שזה יותר התנהגותי מאשר שלא עייפים באמת

ואם כבר מאוחר, אחד במיטה שלנו, אחד על הספה וכו' ואח"כ מעבירים למיטות.

אולי זה לא חינוכי אבל זה לא לכוחות שלי ההשתוללות שלהם ביחד..

לא מרדימה את הילדים (גילאי 3-6)

אנחנו משכיבים לישון, אבל לא נשארת לידם עד שירדמו.

יש "טקס" די קבוע.

סיפור

צחצוח שיניים

קריאת שמע ושיר במיטה.

בקבוק יש לכל אחד לידו מראש

חיבוק ונשיקה פעם אחת

ויוצאת מהחדר.

אם הם יוצאים, אומרת שעכשיו זמן לישון ואני לא מרשה להסתובב.

יש לפעמים שילד יוצא כמה פעמים, אבל אנחנו מתעקשים שהכל מחכה למחר ועכשיו זמן לישון.

לרוב זה עובד

ונשמע שהגבולות הם הצד החסר במה שתיארת

כי בסוף אם ברור להם מה הסדר פעולות לפני השינה ואחרי שעולים למיטה אסור לקוםואחרי קריאת שמע לא מדברים ומשתוללים

ומייצרים אווירה מתאימה  של יותר רגיעה והשקטה עוד מלפני

ומזכירים לפני שמי שרוצה לשתות או לשרותים וכו זה הזמן כי אחר כך עולים למיטות

אז אם ילדים מדברים או קמים אני מבחינתי פשוט לא מאפשרת גם אם אני אדבר בתקיפות בשביל זה

הז לא קורה כל יום ככה כי הם פשוט מכירים את ההתנהלות ולרוב לא מנסים לשבור את הגבולות המוכרים

וכשכן אז גם אם מדברת בטון תקיף -זה לא באמת כעס או התפרצות הז מבחירה

ולפעמים גם מתפרצת  כמובן בואו אני לא מלאך

אבל לי יותר רגוע כשיש כללים ברורים

ודוקא אז האוירה בשגרה היא נעימה

כי ברור להם הזיטואציה וגם לי

ואז אני פנויה לספר סיפור או לעשות הצגה לפני השינה וקריאת שמע ושרה להם כמה שירים ויוצאת מהחדר

לקטנה ישותר קשה לפעמים גם מביאה לה משהו לשתות או לאכול אם רוצה אבל סה''כ מרגיהש שלעמוד על כללים יחד עם אוירה טובה כן עושה את העבודה 

אם כתוב שם החזרה או החזרה חינם

אם כתוב משהו על זה,

זה אומר שאת יכולה

את צריכה לפתוח ''מחלוקת'' עם המוכר בהתכתבות ומשם להתקדם

כי כמה שבררתי אצליהן מתחילות רק באלול קורס.

קחי בחשבון שאם התאריך בסוף תשרי - רוב תשרי אין ממש תאריכים פנויים לקורס

הייתי מחפשת מישהי שמסיימת את הקורס בנחת לפני ר"ה או לפחות לפני יו"כ

אחרי יו"כ כבר לא רלוונטי...

קורס של 5 מפגשים

חברה המליצה לי עליה,

אשמח לשמוע על המלצות או דיס.

בפועל התחלתי נראלי ב29 כבר

אבל לא בטוחה שזה של ספורט..רוצה להעלות תמונה?

לצהריים- דגים

סעודה מפסקת אורז שאני מבשלת אותו ביחד עם תירס.

שזה מאכל אבלות

אז ביצים לחם סלט בלי הרבה תיבול וטחינה

צהריים אוכלים תבשיל של תפוא ונקניקיות טבעול ברוטב אדום

סעודה מפסקת: ביצה, פרוסת לחם. על הרצפה.

סעודה ב17:00:

דג

פירה

סלט

טחינה

לק"י

אבל בהנחה שאת הולכת לנוח במזגן ולא להוציא אנרגיות, זה נשמע לי בסדר גמור.

וגם בהריונות אני לא תמידה מגיע לשלושה ליטרים.

וגם זה במאמץ מרובה

אפשר גם להצמיד אותו לשולחן.

הם מסתדרים מבחינת הגובה.

אפשר להושיב אותה על הברכיים.

מקסימום היא קצת נעמדת כדי להגיע לשולחן או לוקחת את הצלחת אליה.

אפשרות נוספת היא להושיב על כיסא ילדים קטן ואת הצלחת להניח על שולחן ילדים או על כיסא גגול.

זה מתלבש על הכיסא, אפשר גם בלי המגש. קנינו בבייבי סטאר

אבל תכלס בילדה הנוכחית לא הוצאנו אותו והיא עברה ישר לכיסא רגיל

מה אני יכולה להפסיד אם אמרח את זה?

העקבים שלי היו במצב לא טוב וחשבתי שזה אולי יכול לשמן אותם קצת.

המחזור החודשי הוא תהליך הורמונלי.  

ואמצעי מניעה שונים, או ללא מניעה,  משפיעים דרמטית על האופי של הוסת.  

התקן נחושת מאריך, התקן הורמונלי מקצר ומצמצם עד כדי ביטול הדימום או לעל היותר כתמים,  גלולות הנקה, גלולות משולבות לסוגיהן השונים.

בלי נתוני המניעה אין משמעות לסקר.  

ללא מניעה

אצל כל אישה זה שונה

מציעה להתייעץ עם רופא אם יש חשש. ותלוי ברקע לשאלה

אם את מנסה להיקלט, לבקש גם פרופיל הורמונלי

סליחה שמבאסת, לא רואה איך את יכולה להסיק לגבי תקינות ווסת מנשים אחרות כשזה ככ אינדיבידואלי ומשתנה

לשם המחשה - אחותי יש לה ווסת 3 ימים. לא כבד. לי שבוע, כבד מאוד. וזה לא אומר כלום על ה'נורמליות' של המחזוריות שלנו.

עשיתי פרופיל הורמונלי.

תקין לגמרי.

ענין אותי בלי קשר

אבל ברור שזה אינדבדואלי

יומיים בכא זה לא  3 ימים...

וגם השאלה מהי כמות הדם באותם יומיים או באותו שבוע...

והתכוונתי ל3 ימי ווסת סהכ במה שכתבתי

הפותחת מתכוונת ליומיים דימום כבד. השאר כנראה פחות

זו דעתי בכל אופן

ונושרת בווסת.

ככה שיש קשר בין השניים

וכן הידבקויות יכולות למנוע התעבות נורמלית של רירית

הווסת.

וזה עשה לה הדבקויות נוראיות

אבל הידבקויות במובן הרגיל של המילה נגרמים מפעולה כירוגית

המצווה היא לצום, ולפעמים המצווה היא לא לצום.

ממליצה לשאול רב עם כל הפרטים.

אם הוא יפסוק שאת לא צריכה לצום, את יכולה לקבל את זה בלב שלם.

הבית שלכם מגוייס למלחמה ואין מצווה גדולה מזו

הנקה מלאה, ובעלי מגויס, ויש עוד ילדים קטנים...

בסוף אמרו לי לשתות בשיעורים

קשה לי מאוד אבל נראה לי שאאלץ לעשות זאת כדי לא לשבור את הצום בסוף

לק"י

תכיני הכל מראש- אוכל, משחקים, ספרים, נשנושים....

תרבצי לידו ושישחק.

וממליצה גם לשאול רב.

גם אם יגיד לך לצום, תשאלי באיזה מקרה לשבור את הצום.

ומדברת איתה על זה שאם הטיטול יהיה יבש בבוקר אנחנו לא נשים יותר.

יש ימים שבאמת קמה יסשה אאו קמה בלילה להתפנות וממש מתרגשת מזה.

עד קרוב לגיל 5.

הייתי שמה לה לפני השינה.

היא ידעה שהיא עוד לא יודעת להתאפק בלילה, ולכן היא ישנה עם טיטול.

כשהם מתעוררים הם מגלים טיטול, אז למה בעצם לחכות עד שירדמו?

אנחנו קוראים לזה ״תחתון לילה״, לא מפריע לה

לפעמים קמה יבשה ולפעמים רטובה ואני מבסוטה שלא הייתי צריכה לקום באמצע הלילה להחליף הכל😉

אחד לא היה מוכן והרטיב כל הזמן עד שעבר לו ב"ה

השני עם אבל לא ברור לי אם הוא עושה מתוך שינה או שפשוט זה נוח לו שלא צריך למהר לשירותים בבוקר או אם מתעורר בלילה

ועד שלמדו להוריד גם בלילה.

אבל זה עוזר לפחות לכמה חודשים.

אנחנו היינו שמים יחסית מהר אחרי שנרדמו. אם לקח הרבה זמן גם אצלנו היה מאוחר מדי.