פורום הריון ולידה (עמוד 429)

בן כמה היונק?

הכי טןב רק להניק להניק להניק וגם לשתות... זה זמני וזה יסתדר. אבל כשאת מביאה שאוב זה מאותת לגוף שלא צריך לייצר עוד.... לכן דווקא כשהוא יונק, גם אם לא יוצא כלום (אגב זה לא נכון, יוצא, פשוט פחות אולי, או לאט יותר) הגוף מבין שצריך לייצר עוד והוא מייצר!

תוך יום יומיים זה יסתדר

לא לתת לו שאוב

לתת לו לינוק כמה שהוא רק רוצה

מה שכתבתי זה שאם עדיין חסר, אז אפשר כשהוא לא יונק, לשאוב על ריק אפילו.. כדי לאותת לגוף שצריך עוד חלב

כנסי איתו למיטה תנוחי ותניקי וממחר בצהריים לכל הדעות ניתן לשתות מיץ ענבים.

תפקידי לשתות הרבה לאכול מזין.

ובעיקר לא להיבהל, בהנקה מרובה זה עובר 

הכי חשוב שהוא לא יהיה רעב, עכשיו אחרי שאכלת ושתית מספיק אז תתגברי הנקות, תני לו לפי דרישה ולאט לאט יחזור לך החלב. אבל ברגע שהרגשת שאין לך והתינוק יונק ועדיין עצבני אז מעולה שנתת לו חלב שאוב.

נראה לי העיקרון הכי חשוב הוא לא לתת את הבקבוק מלכתחילה אלא כל פעם להניק כמה שאפשר ורק אחרי שהתינוק יונק ולא יוצא כלום והוא עדיין רעב אז להביא בקבוק להשלים...

 יותר חשוב התדירות של ההנקות מהאורך שלהן, לכן אם קודם היא מניקה ואז נותנת בקבוק אז הגוף מקבל איתות שיש דרישה, לא רואה סיבה לשאוב על ריק אם היא מביאה בקבוק כשהשד ריק, זאת לא שאיבה אפקטיבית, זה רק לאותת שיש ביקוש ואת זה ההנקה שלפני הבקבוק גם עושה.

* אני כותבת על מיעוט חלב נורמלי אחרי צום שחוזר לעצמו תוך כמה שעות, אם עברה יממה ועדיין מרגישים מיעוט חלב כזה אז אולי שווה להשקיע יותר אנרגיות וגם לשאוב.

שמה שהכי חשוב זה תדירות ההנקות כי זה מאותת לגוף לייצר עוד..

אבל ברגע שאת מתחילה בהנקה, תינוק מתעצבן שלא יוצא (זה הגיוני שיקרה גם מחר ואפילו מחרתיים, שמשק החלב עוד לא חזר לעצמו) ואז את *מביאה בקבוק* - כמובן, לא מבקבוק אחד אלא מכמה פעמים כאלו- אז התינוק יכול לפתח העדפת בקבוק.... ואז מה שנקרא שביתת הנקה... לכן ממש לא כדאי להמשיך לתת בקבוקים. נכון, מפעם אחת לא יקרה כלום, אבל אם הפותחת תמשיך בזה זה יכול לקרות...

וגם.. בסוף, יניקה יותר יעילה ממשאבה מבחינת ייצור כמויות גדולות יותר.. אז באמת שהכי טוב זה להניק

לשתות המון המון (לא מיד בצאת צום שלא תקיאי הכל, לאט לאט...כל חצי שעה עוד כוס אפשר מיץ פירות וכאלה)

ולאכול אוכל מזין ולא כבד כמו תמרים אגוזים פירות פחמימות טובות

וכמובן - כדאי שאת תשתי כמה שיותר, אומרים שגם קואקר עוזר להגביר חלב. חילבה אם יש לך ואת אוהבת...

ולהניק לפי דרישה כדי שהתינוק יקבל את החלב פשוט ביותר פעמים וגם כדי שיעודד את הגוף ליצר עוד חלב. 

תודה על ההדרכה והטיפים!

הוא פשוט ינק מלא גם אחרי שנתתי לו בקבוק וזה ממש עזר

הבוקר מרגישה כבר יותר מלאה והוא רגוע ממש

מרגש ומפעים!

תודה רבה על השיתוף!

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!!!

ב״ה אני כבר נשואה ואמא ל2 מתוקים ממש. 

(פעם הייתי הרבה פה, היום פחות)

כל חודש זו התמודדות חדשה….

וזה בסדר לקנא! רק תנסי לנתב את זה למחשבות חיוביות, שגם לך יהיה בקרוב, ממש תדמייני אם הבדיקה, ההתרגשות, הבטן וכו וכו….

וגם לתפילות!!

שיהיה לך בעזרת השם בקרוב הריון בריא! 

טבעי ככ!!!!

אבל כמה שיותר לנתב למקום חיובי ומצמיח יותר בונה אותך....

כמובן שקל לדבר קשה לעשות..

בע"ה בשורות טובות טובות!!

אני זוכרת שהבחודשים הראשונים אחותי ואמא שלי היו אומרות לי מה את בלחץ כבר ישלך ילדה

מה את בלחץ כולה כמה חודשים

אבל אמא כמה זה שרף…

לכל דבר יש את הזמן המדוייק שלו בחיים

בעז״ה בקרוב❤️

לנקות ציפורניים, להוריד איפור, בעיקרון אני מכירה שצריך לשבת באמבטיה, אבל שמעתי דעות שגם מקלחת מספיקה.

ממליצה ללשבור את הצום לאכול משהו נורמלי לפני הטבילה וההתארגנות.

צריכים להתחיל להתארגן לפני הצום, ואם לא עשית את זה אז להתארגן במשך שעה שלמה אחרי הצום.

לאכול לשתות ולהתאושש אחרי הצום ואחר כך לעבור להכנות.

לגבי אמבטיה ראיתי כתוב שאם אשה לא מסוגלת אחרי הצום אז להתייעץ עם רב. כנראה שאפשר מקלחת במקום 

וגם לא הכל באותו יום

כשלמדתי בהדרכת כלות לא נאמר לי שיש זמן מוגדר, לומדים על מה שצריך לעשות וזהו

אני מדברת על מקרה של טבילה במוצאי שבת או במוצאי צום שהאשה לא התארגנה לפני.

לפי הפסיקה שלנו, אם אשה עשתה חלק מההכנות בערב שבת, אז במוצאי שבת היא עושה את מה שצריך וטובלת. אם היא לא התכוננה בערב שבת, אז היא צריכה להתכונן במשך שעה במוצאי שבת כדי לוודא שהיא עושה את ההכנות בנחת ולא ממהרת לטבול כי כבר מותר לטבול (מצד זה שנמצאים כבר אחרי צאת הכוכבים)

מגדירים לכלות שהתארגנות למקווה אמורה לקחת כשעה

(בעיקר כדי לחסוך מקרים של לחץ וOCD סביב הטבילה)

בתכל'ס אם מישהי מאוד זריזה/ עשתה חלק מהארגונים בימים שלפני

אז אין שום חיוב על זמן מוגדר

אם מישהי עשתה חלק מהארגונים בימים שלפני, אז אין לה חיוב להתארגן במשך שעה ואפשר פחות.

שוב, אני מדברת רק על מקרה של מוצאי שבת/צום ולפי הפסיקה שלנו, לא יודעת מה פוסקים במקומות אחרים 🤷‍♀️

אין גם שוב חיוב שההתארגנות תהיה בסהכ שעה. אלא זה אומדן כללי שניתן. סוג של כלל אצבע.

זה ממש לא חיוב ואפשר לגמרי להספיק להתארגן בפחות זמן. גם אם עושים הכל אחרי הצום.

בגלל תשעת הימים לא לכל הדעות מותר להתחיל התארגנויות עוד לפני הצום.

כדאי לפתוח ספר ולראות מה המנהג....

אני אף פעם לא היתי באמבטיה.. למשל

ואנחנו ושאלים רב מאוד מוכר וגדול

שלא עשיתי אמבטיה…

תודה על זה

ספרדים כי אני יודעת שאשכנזים מחמירים בזה יותר

אולי יועיל למישהי אחרת שצריכה

הרגשתי ממש רע.

התאוששתי, אכלתי ורק אח''כ התארגנתי, ונסעתי למקווה רחוק שפתוח עד 12 בלילה..

לא היו לי כוחות להתאבד על התארגנות זריזה וטבילה במקווה קרוב 

כתבת כל כך יפה!

שיהיו בשורות טובות בקרוב והרבה כח

הוקלו לי משמעותית אחרי הלידה השניה

מקווה שגם עבורך

תתפללי על זה בלי סוף

האמת אני יודעת מאיזה מקום זה מגיע...

וצודקת לגבי התפילות

מקווה שהדמעות שעולות לי כל היום מתסכול ילכו ישר על תפילות לגאולה כמו שאני מחכה ששלי תגיע כבר. ולמרות שאני לא מצליחה לומר את זה בפה.

ותודה💕

תודה רבה!!!

מקווה להצליח ליישם

אין לי סבלנות לזה איתם, ואם הם יצבעו זה לא יהיה יפה בעיניי 🙊

גם נכון לעכשיו זה אחת לכל אחד וזה לא מספיק. אני לא אערום להן אותן כי הם מסוגלים לשבור

(חוצמזה יש להם עוד לפחות 4 שאני שמה מתחת לאחת המיטות עם מגנטים ופליימוביל ומשחקי קופסה במקום אחר, בארון)

מחפשת פתרון לגובה שיהיה אסטתי ונעים לעין, ונגיש לשליפה

לא אקנה כוורת של 16 תאים לכל ילד  זה יגמור לי את הקיר. וזה גם לא יפה כי הן פתוחות ברובן וגבוהות. גודל כזה על הרצפה זה לא יפה

ואני לא רוצה מעל. אני רוצה להעלים אותם מהעין

זה הזמן לקנות

לי יש ארון של כמה דלתות למשחקים+ 2 מדפים בארון נוסף+ כמה כוורות+ ארונות תחתונים במזנון+ קופסאות שעומדות בפני עצמן

ברביות בארון נראה לי לא נח

כנל מכוניות

אבל בובות/ מכוניות גדולות נמצאות בארון

ברביות זה חלקים יותר קטנים שמתאימים לקופסא, אפשר לשים קופסאות בתוך ארון.

היה טוב

ככל הניתן רכישה של ארון גדול יותר במקום הנוכחי כי אני רוצה הזזה והילדים לדעתי יהרסו אותו כי הם שובבים ולא עדינים בעליל ויכולים לסכן את עצמם בהסטה של דלת מהמסילה ולא באלי ארון פתיחה

אבל אולי אחכה פשוט🤷

סביב גיל 8 (אפילו קצת לפני) עוברים למשחקי קופסה/ קלפים הרבה יותר קטנים (כמו טאקי, סט, דאבל וכו')

אז מה שתחליטי, לא כדאי להשקיע סכום גדול לתקופה קצרה, תחפשי משהו יד שניה.

ואולי כבר בסוף החופש הזה כדאי לעשות מיונים מה לשמור ומה למסור.

הגדולים בארון ובכוורות

הקטנים בקופסאות פלסטיק/ עץ/ בד, חלק מהקופסאות מאוחסנות בארונות, חלק מתחת למיטה וחלק עומדות בסלון/ בחדר

יש לנו בעיה זהה. כרגע עם ארון כמו כתר, שתי עמודות, לא עמוק, בלי דלתות, אני שמה בכל מדף קופסת פלסטיק ולפעמים הם גם בולטות קצת החוצה. אבל מחפשת משהו אחר/ בנוסף/ איזה רעיון גאוני אחר שיעזור לבלאגן

נשמע שיכול ממש להתאים, הבעיה היחידה שזה לא לגובה, אבל זה כן נראה יפה יותר.

SMÅSTAD ספסל עם אחסון צעצועים, לבן/לבן, ‎90x52x48 ס"מ‏ - IKEA

בחדר שלהם יש כוורת 4 תאים

2 תאים משחקי כופסא

2 תאים עם סלסלות מיקס

בארון- 2 מדפים מוקדשים לצעצועים

בסלון- יש ספסל עם אכסון שבתוכו יש עוד כל מיני כופסאות כתר (למגנטים, פליימוביל, לגו וכו)

אכסון צעצועים זה הסיוט שלי

לפי הגודל שאת צריכה לכל משחק

הן עולות כמה שקלים-

ואפשר לשים אותם ככה בארון

יש גם כאלה קצת יותר יקרות שאפשר להעמיד אחת על השניה

ואם את מחפשת כזה עם מגירת צעצועים כמו לש איקאה- תקני יד2 בפייסבוק יש תמיד

קופסאות יפות?

יש קופסאות בד גדולות כאלו, שאפשר לשים בפנים ופשוט להניח באיזושהי פינה.

ככה גם תוכלי למיין את הדברים, וגם שיהיה יפה.

אצלנו נגיד מכוניות גדולות / בתים גדולים של פליימוביל מקבלים מקום במדף. אחרת זה באמת בלאגן שלם.

אבל אם זו לא אופציה, אז אולי קופסה גם יכולה לעשות את העבודה.

פשוט כזו יפה ולא שקופה.

אפשרות אחרת שגם יש לנו, זה מגירות הפלסטיק בשורה. מכירה? של כתר אני חושבת.

לא שיא היופי, אבל זה רק פס אחד ולא תופס המון מקום.

זה לא נורא, וגולש..

המגירות מגבילות במקום

אולי אלך על סלים כאלה מבד, וספסל. אבדוק את האופציה. צריכה לראות בעיניים את הגדול

יש לי מיטות חבר בעיקרון והמגירות תפוסות וממילא לא היו מספיקות

רק מיטה אחת אפשר לנצל, ויש בה כבר 4 תיבות

שחשבתי עליה, זה לבדוק אם אפשר איכשהו לשנות את סידור המשחקים כך שיתאים יותר לאמצעי האחסון שכבר קיימים.

אבל זה רק את תדעי להגיד בדיוק איך והאם נכון.

למשל, כתבת שבמדפים יש משחקי קופסא. משחקי קופסא זה משהו שבהגדרה פחות מבולגן. אז אולי דווקא את הבית בובות ומכוניות גדולות הייתי מעבירה למדפים, ואז משחקי קופסא לקופסאות אחסון שקיימות. אולי זה יצא מסודר יותר בעין.

אם יש מיטת חבר ויש בה מגירות, אז אחת מהן זה מקום מעולה לברביות. הקופסאות שנמצאות שם - גם אותן אפשר להעביר למקום אחר. בקופסאות בד יפות.

זאת אומרת, לנסות שדווקא את הדברים שממש מתבלגנים, כמו ברביות, כלי עבודה ועוד דברים מתפזרים, שלהם תהיה קופסא / מגירה / מקום בארון עבור כל אחד. לדברים אחרים אולי יהיה קל יותר למצוא מקום.

אנסה לפנות לזה זמן, למרות זאני צריכה כמה שעות טובות.. ואני עובדת. ובימי החופש שיש לי אנחנו עסוקים. אבל דיי, כבר צריך

בארון עם המשחקים יש גם בגדי חורף. אולי אעביר אותם ואת משחקי הקופסא וננסה להתקדם משם. תודה!

מנסה לצרף תמונה אבל יש פה את הבאג..

הלבן פה בתמונה שבה את לבי

(האמת נראה לי שגם את הספסל בהודעה למעלה אפשר להזמין מהם כערכה או בנוי כבר.. ובכל מקרה יש מלא מקומות שאפשר לקנות בהם ערכה כזאת)

ממליצה כן לבדוק לגבי פיצול לקופסאות פלסטיק גדולות מהמקס. להפריד לפי סוגים: מכוניות, ברביות, כלי עבודה, וכו'

אצלנו הקופסאות הגדולות (30 ליטר) נמצאות מעל הכוורת. וקופסאות קטנות ומשחקי קופסה בתוך הכוורת.

וגם לעבור על המשחקים ולבדוק אם באמת יש שימוש להכל? בית בובות זה דבר שתופס מקום, אם הוא שימושי, אז טוב. אבל אם לא, אולי הוא לא מצדיק את המקום שתופס? אולי לפרק ולשמור מעל הארון או מיטה ולהשתמש רק בעת רצון? או למסור?

מכוניות- אם אי אפשר להכניס לקופסה אולי זה יותר מידי? כמובן יש את הכלי רכב הגדולים שלא יכולים להכנס לקופסה כי יתפסו כמעט את כולה. אבל גם אז לא צריך הרבה כאלה.

אולי יש משחקים שכבר לא תואמים לגילם ואפשר לשים באחסון גבוה/מחסן, עד לילד הבא?

באופן כללי, יש כאלה ששמים במקום לא נגיש חלק מהמשחקים וכל תקופה נגיד חודשיים,  מחליפים את המשחקים. וככה יש רענון והילדים משחקים יותר כי זה מרענן, וגם המקום לא עמוס כל כך. 

4 מהן מתחת לאחת המיטות

הם כבר לא באותו חדר

והן מחולקות לנושאים. אני כל הזמן ממיינת וזורקת או תורמת, וכל הזמן הם מקבלים חדש🤦

לא שומרת כלום לילדים הבאים כי לא בטוח שיהיו ומעדיפה לתרום

והם גם לא מוכנים לוותר. ולא באלי לקחת להם בכח. הם באמת מאוד יצירתיים עם המשחקים וזה משמח אותי כי נדיר שהם משתעממים עם השפע שיש להם

כבר שוקלת לוותר להם בינתיים וזהו כי הם בחופש עכשיו ואני עובדת רוב הימים. אם אחלק לקופסאות קטנות יותר סביר להניח שיפתחו את כולן ולמיין שוב אין סיכוי, יותר נח לי שהם זורקים הכל לתיבה אחת.

אמיין איתם שוב ואחליט. ככל הנראה שאחיל את זה רק כשתתחיל השנה. אבל למיין זה כבר התחלה.

תודה!

אצלי הבובות הגדולות+ האביזרים שלהן מאוכסנות בסל כביסה גבוה. ככה הכי נח לילדים לאסוף אח"כ.

כנ"ל המכוניות

שכתבתי עליהם עכשיו. יש להם כמות גדולה של בובות פרווה, זה נושא נפרד😅

להן אני באמת שוקלת לקנות סלים גדולים 

תה ועוגה.

כשהילדים סביבי (חוץ מהקטן שישן).

נתתי להם חטיף, כדי שיתנו לי קצת שקט. לא ממש עזר.

התעקשו לאכול גם עוגה.

לפחות זה גרם להם ללבוש פיג'מה ולסדר קצת.

מרגיש לי ארוךךךך נורא!

פשוט במיטה כל היום, בבוקר הקאתי הרבה אבל עכשיו אין כבר מה…. רק בחילות

אם ארגיש ממש רע שמה שיעזור לי זה לאכול או לשתות ברור שאשבור, אבל בינתיים כמו כל יום רק עם יותר עזרה וצרבותתתת 

זה סכנה להתייבש...

כמובן תשאלי רב אני לא פוסקת. 

מרגישה ב״ה קצת יותר טוב עכשיו

וכמו שכתבתי אם ארגיש שמה שיגרום לי להרגיש יותר טוב זה אוכל או שתייה לא אחכה שנייה….

בינתיים חסר טיפה יותר משלוש שעות, הזמן איכשהו עבר

שתיתי אחת ואז לא יכולתי לעצור, שתיתי אותן באטרף אחת אחרי השניה...

אחר כך אמרתי לעצמי שכדאי להכניס סוכרים אז אכלתי שזיף ופרוסת עוגה ועוד כוס מים. רק אחרי עשרים דקות אכלתי אוכל- קוסקוס ומרק...

ענבים

עוגת גבינה

מיץ תפוזים 

ועכשיו מחכה לכביסה שתצא בנתיים קצת אוכלת ענבים 

צום קשוח ביותר

עוד מנסה להתאושש 

נראה לי זה זכות ללדת בט באב

אבל גם לא ארזתי בסוף תיק🙈

אז אי אפשר לדעת אם זה סגולה או לא😅

בטח בגלל זה שאלת

אני מאתמול בלילה עם צירונים

כאלה בגב וגם התכווצויות בבטן

לא ברור לי למה זה לא מתקדם

כואב ברמה נסבלת אבל מתחיל כבר לחפור להיות כאובה כל הזמן

אפילו ניסיתי לבדוק פתיחה לעצמי לפי הנחיות ברשת ולא הבנתי שם כלום חחחח

היום לא היה כלום, למרות שצמתי.

עכשיו התחילו, אפילו די סדירים😬

ולא בא לי להפסיק את הצום לפני שבעלי חוזר מערבית🙈

ממש מקווה איתך ללידה קלה בידיים מלאות

כזאת זריזה וכיפית

תשתי אולי באמת קצת מים לפחות.. איזה מרגש!!!!!

הצירים ממש כואבים או שהם נסבלים ומה שהשתנה זה התדירות?

כי אצלי כואב, אבל נסבל..

משגע אותי שככה היה לי גם בשישי

ככה מאתמול ואין שום התקדמות 

ועבר בשינה

ואז לילה אחד זה כבר נהיה כזה שאי אפשר יותר לישון ואז הבנתי שזה זה.

בתקווה ללידה קלה וטובה כמו שאת רוצה!!

אתמול היו לי כמה ממש כואבים😬

באמצע סעודה מפסקת ברחתי לחדר ובעלי מצא אותי בוכה מכאב (ומלחץ) "בעמידת צירים" בחדר😖

עכשיו זה צירים די מוכרים, של התכווצות הרחם ולחץ (נסבל בהחלט) כלפי מטה. אבל די ברור לי שזה מהצום🤷

עדיין מוקדם לי ללדת🤫

וגם אחרי הרגע האחרון🙈

אבל נראלי אני באמת אכין מחר, לפחות תיקים לילדים, אחרי שאעשה כמה כביסות💪

עכשיו אין לי כ"כ מה להכניס לתיקים🤭

התיק של הבן שלי מלפני שבוע אצל חמותי - שם ישהה בלידה

גם בעלי כבר הכין שקית עם כמה דברים לעצמו - גם אצל חמותי וגם בבית כדי שלא יצטרך לרוץ ממקום למקום אחרי הלידה

את התיק לידה שלי ושל האשפוז הכנתי אתמול

הרגשתי הזויה שהכנתי רק ב 38.6 ולא לפני.. 

מרגישה כאילו לא אלד לעולם.

מה הסיכוי שאלד מחר או מחרתיים אם לא ילדתי אתמול ושלשום??

בעז"ה שיגיעו בזמנם ובעיתם ויובילו ללידה קלה ומהירה ובידיים מלאות🙏

סיוט חיי כרגע

כאבים מיותרים שלא תורמים לכלום 😭😭

בעיקר כי זה מסדר להם את היום

וגם אצלי הם יותר רגישים וההרדמות..🥱 בעיקר הבכור האמת

צריך פשוט להכיל את זה לדעתי, שהשינוי קשה להם. לשמח בשבירת שגרה מדי פעם כדי שתראה שיש תועלת לחופש, ועוד מעט זה עובר

❤️

שלדעתי תתאים גם לגיל 11 (יש שם חלק אתגרי יותר).

רק לקחת בחשבון שהיא יקרה...

רופא הסבער לי שהן עם מינון יחסית נמוך ולכן גורמות ליותר דימומים.

אני התחלתי במחזור ובהתחלה היו לי כתמים שיכולתי להטהר איתם, בהמשך הם הפכו לדימום משמעותי. התייעצתי עם רב ממכון פועה שאמר לי שזה נפוץ שזה ככה וזה אמור להפסק אחרי הפסקה או שתיים. בפועל החלפתי לסוג אחר.

אני השתמשתי תקופות ארוכות לאחר מספר לידות.

היה לי דימום כשבועיים לאחר שהתחלתי, למשך מספר ימים( כמו וסת) וזהו.

אני גם הצלחתי לחבר מספר חפיסות בלי שעשו לי בעיות,לפעמים היו הכתמות שעברו לאחר יומיים שלושה.

בזמן ההפסקהבין החפיסות, היה לי דימום קל ביותר.

שמסרבים לבקבוק.

אפשר לנסות שאוב בבקבוק, אולי יותר יזרום לה, אפשר לתת שאוב/מטרנה עם כפית/מזרק ואפשר להתעקש על בקבוק אבל זה יבואו חכמות ממני לתת טיפים (למשל שהאבא יתן) אנחנו שילבנו מלידה מטרנה (לא מבחינה) לשלב בקבוק זה גם יכול להיות סיכון להנקה, שהיא תעדיף את הבקבוק ואז לא תסכים להמשיך לינוק..

בגלל נראה, שיהיה לך בהצלחה!

בשביל תינוקת.

מה שיכול להיות קשה עכשיו, יכול להיות קליל בהמשך.

בכל אופן,

את יכולה לנסות להרגיל לבקבוק קודם שמכיל חלב אם, ואחרי שהיא תתרגל לעבור לתמל.

אם היא מתנגדת הייתי בודקת קודם את עניין הבקבוק עצמו ולא התמל שבתוכו.

יש כמה סוגים של בקבוקים. לנו בקבוק של מאמ היה מוצלח מהאחרים בהתחלה, עד שעברנו לאבנט הרגיל.

אם כן, ממליצה להתחיל בחלב אם ולאט לאט לערבב אותו עם כמויות יותר ויותר גדולות של מטרנה. ככה המליצו לי ועזר (אם כי לא הייתה התנגדות גדולה לסוג החלב אלא בעיקר לעצם הבקבוק)

בהתחלה רק חלב אם, אחרי זה לערבב עם כמה סיסי של מטרנה ולאט לשנות את היחס

תודה רבה כבר חשבתי להחליף לסימילאק כנראה לא קשור. אני אנסה לתת חלב שאוב בבקבוק

אני עם בקבוק של מאמ 

מדבריך נשמע שכשהיא תכנס למעון היא כבר תוכל לאכול פרות וירקות, אז ממש לא דחוף בעיני להרגיל לבקבוק.

היו לי כמה סרבני בקבוקים. כשחזרתי לעבוד והתינוק היה בן חצי שנה, המטפלות במעון הסתדרו גם בלי מטרנה, נתנו לו פרות וירקות והרגילו אותו לשתות מים בבקבוק.

וכשהיתי איתו הנקתי.

וגם, מה שתרגילי עכשיו לא בטוח יהיה רלוונטי בעוד כמה חודשים. אולי כדאי להתחיל להרגיל שבועים לפני המעון, וגם לא קריטי.

אבל לי היה את זה עם הבת שלי

ובסוף שהתחלנו טעימות גילינו אלרגיה חמורה לחלב וכנראה שזה עשה לה גרד או תחןשה אחרת לא נעימה ולכן סירבה לקחת

קיבלתי פה את ההמלצה

אותנו זה פשוט הציל

וניסיתי גם את הבקבוק של סובינקס שעולה 90 ש''ח ולא עבד

רק לנסינו

אפשר לנסות עוד כמה פעמים עם חלב שאוב, שאבא יתן או בכל צורה אחרת.

ולגבי המעון, הכנסתי מס' סרבני בקבוק למעון, חלק למדו לקחת שם וחלק פשוט אכלו מוצקים

בעז''ה יהיה בסדר והיא תתרגל וגם אם לא גם במעון היא לא תרעב

להפך, זה עבודה קשה בשבילם

יש אינטרס להנהלה של הביח והם לא יענו לך בטלפון

אני הייתי מתקשרת ואם זה דחוף כמובן הולכים לא משנה אם עמוס או לא 

בחדרי לידה ובמחלקה נראה לי היה בסדר. ילדתי יום אחרי זה.

אני מניחה שיש יותר לידות למחרת צום, אבל גם הרבה נשים שמגיעות למיון בגלל התייבשות וצירים, אבל משתחררות.

לא כל הדתיות הולכות לבתי חולים דתיים. זה יכול להשפיע גם על בתי חולים אחרים.

אז זה שלילי

אלא אם כן היה ביוץ מאוחר ממה שאת חושבת

אבל במקאה שחלילה לא ותשארו לא בטוח שיהיה לך איך להתחרט

וכן אנחנו מצווים על ונשמרתם. בעיני השתדלות זו חובה

לא בקטע מלחיץ

אם כי דווקא בימים האחרונים נשמע שזה פחות הדיבור

אחרי הכל אין לדעת 

אין שום ידיעה מתי תהיה המתקפה, כבר שבועיים שכל יומיים אומרים שזה כנראה בימים הקרובים.

לא הייתי טורחת כ"כ בשביל האולי הזה.

ובעז"ה מקווה שכן יהיו כמה שעות מראש של התארגנות, בהם תוכלי לנסוע

אז היה ראוי לנסוע.

אבל להעביר את הצום במקום לא נוח זה גם עלול להיות מסוכן...

אני אישית לא הייתי נוסעת. לי גם מאוד חשובה הפרטיות והנוחות הרגילה שלי. וכל עוד לא יודעים שום דבר בוודאות - עדיף לא לשגע את כל המערכת...

(אבל מודה שאנחנו גרים במקום שונה... בבניין עם מקלט - אמנם די קטן ולא הכי נוח, אבל עדיין. במקרה שלנו אם הייתה ודאות של מתקפה כנראה היינו נוסעים להורים של בעלי, שיש להם מקלט פרטי... אבל כל עוד לא ידוע שום דבר בוודאות אני מבכרת את השגרה ואת הנוחות והפרטיות שלנו.)

בשורות טובות!

סביר להניח יותר שלא

נוחות אצלי יושבת כמעט בטופ הסולם. משפיע עליי בנפשי גם

לגבי העניין של ההשגחה - לפי מה שכתבת משתמע שכביכול אם כולם בסדר ב"ה אז יש השגחה, ואם לא -אז לא חלילה

אני לא רואה את זה כך בכל אופן ולא כך הבנתי את זה כשלמדתי את העניין

השגחה פרטית להבנתי אומרת שאין יד המקרה. ז"א שבין בטוב ובין במוטב חלילה, זה מדויק ולא חלילה שרירותי. 

והאמת שאין לנו שליטה ככ על הנעשה מחוצה לנו. בכלל. זו רק תחושה מדומה שהייתה לנו והתנפצה ב7.10 

צריך לעשות השתדלות להישמר, להתפלל ולבקש שחלילה לא נעמוד בניסיון 

אנחנו גם בלי ממד

ואני לא נוסעת אלא אם אומרים לי שב100 אחוז מחר זה יקרה ואף אחד לא יגיד דבר כזה כנראה

בינתיים כבר לא יודעת כמה זמן אומרים- זה יקרה בשעות הקרובות, ביומיים הקרובים, היום. וכלום לא קןרה ב"ה

ודווקא בגלל הילדים אני לא נוסעת

סיוט מבחינתי להעסיק אותם מחוץ לבית, וההרדמות מעצבנןת מחוץ לבית ובכלל, הרבה יותר קל ונוח עם הילדים בבית וזה לגמרי משפיע על המצברוח שלי והוא חשוב מאוד במקרה של מלחמה

מיוחדות בהתאם למצב- אז ברור לנסוע

אם לא אז לא הייתי נוסעת, זה כבר מעבר להשתדלות

באמת חדעתי שיהיו כל מיני דעות

באמת אם היתי יודעת משהו ודאי אז ברור שהיתי נוסעת

אבל באמת בגלל שכבר שבועיים זה נראה ודאי שהיום וודאי משחר

וכל יום כותרות מלחיצות אחרות

אז לא יודעת כמה אפשר להשאר ככה

כרגע אנחנו יוצאים ומסתובבים חופשי כי חלאס

ולכן החלטתי להשאר

כמו כולם פה בערך שנשארים

אבל זה בהחלט נסיון באמונה

לי לא מאוד קל איתו כי הדחף לשי זה לברוח מסיטואציות של פחד...

ואני אגיב יותר מפורט בהמשך אבל קוראת ומתחזקת מכל אחת💖

או משהו כזה. שווה את המאמץ ועדיף לכמה ימים בעיניי 

כי אם כבר אז שלפחות יתן לכם כמה ימים של שקט עד שנדע יותר מה קורה עם המצב

אני יותר חוששת כרגע מהחיזבאללה ופחות מאיראן לא יודעת למה

אולי כי על איראן יש התראה קצת מראש כי זה רחוק

ומצפון זה בשניות

אבל מנסה להזכיר לעצמי שזה מטורף שאנחנו ממש פרק בהיסטוריה

ושאפשר עכשיו להתפלל לקרוע את השמיים נשראה ניסים גדולים💖

לאיודעת באמת לרגע ממש מפחדת ורק רוצה לברוח לאנשהו

ולרגע מנסה להתחזק

ובאמת שבכל מקרה אני לא באמת אסע עכשיו עם כולם אז אני פשוט בעיקר מנסה לנשום עמוק 

היה ב3 מקומות אזעקות.,

ירושלים

דימונה

באר שבע..

מה כבר ההבדל בין בר שבע לירושלים בשביל טיל שעושה את כל הדרל מאיראן?

לדעתי לברוח ממקום למקום לא ממש יעיל.. במיוחד שאי אפשר לדעת מראש מה התכנון

מאיראן אין לדעת תכלס ואין לאן לברוח

חיזבאלה גם יכולים עכשיו להחליט שהנקמה חו''ש היא לירות למרכז או לחיפה

אבל עדיין הצפון -גליל עליון-גולן הוא בעמדת סכנה הכי חמה כרגע..

והחשש שלי היה על זה..

אבל תודה בכל מקרה לכולן

תכלס נשארתי וב''ה שעד כה שקט..ומקווה שימשיך ככה בעז''ה

באמת מלחיץ להיות עכשיו בצפון

במיוחד אזור חיפה ומעלה 

בהרבה יותר...

אנחנו גרים במקום שלא כתבת והיה כאן ובעוד מקומות קרובים

אם זה רלוונטי.

לא יודעת אם הייתי נוסעת ליום אחד

שונות

לגבי בן הזוג - לא מחנכים. מה ששלו ששלו. אפשר לדבר / לבקש / להגיד מה חשוב לך. אבל לפעמים זה אופי. וכאן כדאי להשלים ולא לנסות לשנות.

לגבי הילדים - זה כבר משהו אחר.

אבל הילדים שלך עוד צעירים בשביל זה.

אני נותנת לבן ה3 שלי משימות מאוד מוגדרות בסדר.

נותנת לו לבחור איזה מבין המשחקים הוא מסדר

ולרוב גם אסדר יחד איתו כדי לגייס אותו.

בעיני זה לא גיל של יוזמה עצמאית לסדר, או שאמורה להיות ציפייה שהם יעשו את זה בעצמם.

הילדים מסדרים ואז מקבלים סרט או ״אטרקציה״ כלשהי.

זה לא הכי חינוכי אבל זה עובד.

לגבי האיש- לא הייתי מנסה לחנך אותו, זה מתכון לצרות. אפשר להחליט שאת אחראית על הסדר בבית והוא אחראי על משהו אחר.

יש שלב שזה לא מציאותי לחשוב שהם יוכלו לסדר אחריהם בלאגן של יום שלם בבית.

לגבי הבעל- לדבר ולהסביר שעכשיו חופש הבית צריך הרבה יותר תחזוק.

להסביר מה מהדברים הכי מפריע לך ולמה ואיך הוא יכול להקל. אם זה לא עוזר אז לנסות להבין מה המניע שלו ומשם לחפש פתרון.

וגם תחשבי אם יש דברים ספציפיים שיכולים להקל עליך. כי סדר בבית זו מילה מאוד כללית ולא תמיד יודעים לפרוט אותה.

סדר לילדים זה תהליך למידה שכולל:

1. דוגמא אישית של איך מסדרים בצורה יעילה ואיך שומרים על הסדר

2. לא להפוך את הסדר למשהו מאוס, בלי משימות סידור קשות, בלי חובות וכעסים סביב זה.

אם התהליך נכון הילד לומד להיות בהדרגה מסודר (פחות או יותר), יש כאלה מגיל 6 ויש גם בגיל 10.

מבוגר זה אחרת, כי הוא כבר עבר את התהליך שלו בילדות, לכן דוגמא אישית לא תעבוד עליו. אצל מבוגר יכול לעבוד שחרור אחריות, אם לא מסדרים בשבילו, נניח את החפצים שלו, הוא יאלץ לסדר אותם או לחיות בתוך הבלאגן של עצמו.

יש מבוגרים מבולגנים שלא יסדרו לעולם.

סעיף 2 תקף גם למבוגרים, גם למי שילמד לסדר וגם למי שלא, חבל על הכעסים.

באמת הוא על ההורים, אבל כדי להרגיל אותם לסדר - לא מוציאים יותר ממשחק אחד כל פעם/ לפני שהם אסםו את הקודם

לשלוח אותם עם כביסה לסל

לבקש שיפנו צלחת גם הגיוני אם היא לא מזכוכית

ואגב, לפי איך שחדר הילדים אצלך נראה - מאוד מסודר אצלך

לא נכשלת בכלום, זה פשוט עוד לא הגיל להיות מסודרים כמו שאת חושבת

עם הבעל זה משו אחר, וצריך פה שיח

אני לא הצלחתי להניע אותו בשיח, פשוט השארתי בלאגן כשלא היה לי כח וזה מפריע לו, אז הוא הבין שגם הוא צריך לעשות

שכבר יש לך נערים שאת מרגישה שכשלת בחינוך שלהם...

הילדים שלך בני 3 או 4? את ממש בהתחלה של החינוך לסדר😀 לקראת סוף היום אני שמה טיימר מתי יגיע זמן לסיים את המשחק ולהתחיל לסדר כדי שזה לא יבוא בהפתעה. לפעמים אני מדליקה "משחקים ובלגן.." מהיוטוב ומתחילה לסדר ביחד איתם, נותנת עידוד מטורף על כל דבר קטן שילד אחד עוזר וזה מעודד את כולם לעשות יותר. לפעמים ממש נותנת לילד ביד חפץ שישים במקום כדי שיהיה לפחות קצת שותף. לפעמים גם עושה תחרות, או משחקים "לאסוף את כל הדברים האדומים..."

לפעמים כשיש ממש בלגן אני מבטיחה הפתעה כשכל הבית יהיה מסודר ואז הם ממש מסדרים.

אבל בעיניי כרגע המטרה היא לא שיסדרו במקומי אלא שיתרגלו להיות שותפים בסדר בבית.

בלי החלק של הטבילה 🤷🏽‍♀️ יבין יבין, לא יבין לא נורא 😉 פשוט בלי לעשות עניין

או שלא הבנתי מספיק..

לא יודעת, ביקשה זרמתי.. כנראה יש לה סיבה טובה לא שואלת.

או שתגידי ענייני בנות (הכוונה נגיד יש לה תור לקוסמטיקאית או תור לרופא או כל דבר שאי אפשר לקחת אליו ילדה יכולים להיות כל מיני סידורים בינהם גם טבילה)

ואם יהיה מוזר לו העיתוי תגידי ככה יצא.

מאד אופייני לנשות מילואים. 

וחייבת לציין שאת אחות מהממת. 

כיף שאחותך מרגישה איתך בנח. 

שאמא הלכה בערב שבת לבריכה של אמהות 🤣

אני הייתי אומרת לבעלי שהיא הולכת לבקר חולה מהעבודה שלה ולא רוצה לקחת איתה את הילדה

אולי אפשר להרדים אותה אצלכם לפני סוף הצום ואז להשאיר אותה אצלכם כבר ללילה

אז יש פחות עניין להסתיר את הטבילה.

לא יודעת בוודאות, אבל כך זכור לי ששמעתי.

(בכל מקרה לא הייתי סומכת על זה בשביל לספר לבעלי בצורה ישירה, בלי לדעת זה בסדר מבחינתה..).

אולי גם אפשר לשאול אותה אם יש לה רעיון מה להגיד.

להגיד שהיא צריכה לקנות משהו דחוף מהסופרפארם?

למרות שלדעתי כנראה לא הייתי מחפשת תירוץ ומסבירה שהיא ביקשה לשמור על הבת שלה והסכמת

אין לנו סופר פארם

אבל טלפון זה רעיון מצוין

מצאתי תירוץ חדש. אני באגביות אומרת להם שאני יוצאת לעשות שיחת טלפון שקשורה לעבודה וחוזרת עוד כמה דקות.

זה מסוג הדברים שלגמרי הגיוני שיקחו גם חצי שעה ויותר..

אם יש שקית עם דברים שצריך לקחת אפשר להוציא אותה לפני מחוץ לדלת. 

יוצאת יחד איתה ועם הילדה, וממשיכה את ההליכה לבד עם הילדה...

זמן ממש קשוח בשביל למצוא תירוץ אמין!

תגידו שהיא יוצאת לחצי שעה של שקט/לדבר על בעלה.

יצאה לי טבילה במוצאי שבת של קיץ, כשבעלי היה במילואים והיה אמור לחזור באותו לילה מאוחר, והייתי אצל ההורים, ולא רציתי שיקחטו בגלל שהוא חזר באותו לילה, הרדמתי את הילד, חרטטתי משהו לגביי למה אני יוצאת (תירוץ גרוע ממש) יצאתי עם שקית מהבית וחזרתי איתה בלי שום סיבה ברורה, אמא שלי ראתה אותי-ולפי התגובה שלה כשחזרתי הבנתי שהיא לא קלטה... הייתי מופתעת ממש.

לפעמים לאנשים פשוט לא אכפת והם לא מתעמקים!

בכא תתיעצי עם מכון פועה

עבר עריכה על ידי פרחים יפים בתאריך ח' באב תשפ"ד 9:07

להתייעץ עם מכון פועה ואם את מכירה רופא נשים פוריות אז גם איתו.  זה ההנחיות שמכון פועה פרסמו

הנחיות לצום תשעה באב תשפ"ד

דיברתי אז עם מכון פועה סיפרתי את כל השתלשלות האירועים ואמרו שלא נשמע סיבה לא לצום. אבל אם מרגישה מאוד רע אז לשבור את הצום. בפועל הצום עבר בסדר (דיברתי עם אחד הרבנים שם, הוא התייעץ עם עוד אחד.. בקיצור לקחו ברצינות את מה שאמרתי ופסקו לצום)

בסופו של דבר אותו חודש היה עוד הריון כימי, אבל אני יודעת שלא קשור לצום כי עלינו על הבעיה היחסית פשוטה.

חודש אח''כ ב"ה כבר טיפלנו בבעיה ונכנסתי להריון תקין ב"ה.

קראתי בקישור שהבאתן וכן במה שכתבת @פרח חדש לגבי מה שאמרו לך במצב דומה, והחלטתי להתחיל לצום ואם יש בעיה אז לשאול... אכלתי ושתיתי הרבה מראש, ואפילו לקחתי קליצום שעזר לי מאד בפעם שעברה שלקחתי. אני ממש משתדלת להיות במנוחה מקסימאלית. אבל למרות כל זה התחילו לי עכשיו בשעה האחרונה כאבים ברחם ובגב התחתון כמו כאבים של צירים כאלה וגם כאבי ראש וסחרחורות וזה קצת מלחיץ אותי....

מישהי יודעת האם המוקד של מכון פועה עובד כרגע? מתלבטת עם מי אפשר עכשיו להתייעץ...

לא מבינה בזה ככ, אבל בשנה שעברה הייתי בשלבי התעברות בצום יז בתמוז, לאחר שבוע בערך גילית שאני בהריון . 

והיה לי צום יחסית מעייף, הלכתי המון ברגל כי היינוי בירושלים ובקברות צדיקים, בקיצור יש סיכוי גדול להיקלט גם בצום, ונקלטתי אחרי 9 חודשים בחודש הזה. 

אבל אני חושבת שבגלל שזה לא וודאי הריון

אז אין פה סיבה לא לצום

ובאמת שאני לא חושבת שזה משפיע על התעברות

סתם זה מזכיר לי, שראיתי סיפור על אישה שניצלה מהטבח של שמחה תורה, היא היתה במיגונית שספגה מלא רימונים ויריות

9 חודשים אח''כ ילדה בת

מה שהיא עברה שם בפנים ... ירחם ה'. היא נפצעה, היתה מאושפזת.. והיא אפילו לא ידעה שהיא בעצם בשיא ההתחלה של הריון.

בקיצור, אני לא חושבת שזה משפיע על ההריון בשלב הזה צום של יום אחד.

הנקודה היא שבאמת כמו שפרח חדש אמרה לא ברור שאני בהריון (למרות שיש לי סיבות לחשוב שכן, אבל זה לא משהו שאפשר להוכיח....)

ומצד שני גם בלי הריון אני מרגישה לא טוב...

אני בעיקר חוששת שהגוף לא יקלוט הריון בגלל זה, כי כמו שכתבתי שקראתי,

צום מוריד פרוגסטרון וזה עדיין שלב שברירי ורגיש.

ובפרט לאור ההיסטוריה שלי של הריונות כימיים ושל מה שהיה בי"ז בתמוז לא בא לי בכלל לקחת סיכון כזה

הרב אמר לי תכלס להחליט לבד ככה שנשארתי באותה התלבטות... הוא אמר שאם אני מסוגלת שאצום ואם לא אז שאשבור וכן כיוון האמת

יותר לזה שאשבור.... אבל וואלה חוששת לקחת אחריות.

אם היו מבטיחים לי שזה לא יפגע בניסיון להריון וואלה יש מצב שהייתי מנסה כן לשרוד עוד כמה שעות...  אבל בעיקר פוחדת שזה יגזור גם את הדין של החודש הזה.... בכלל לא שלמה עם מה שהיה ביז תמוז. ומצד שני ה' מחליט....

לא יודעתתתתתתת

בעשרה בטבת צמתי ואפילו לא התכוננתי לצום יותר מידי

ורק אחרי שבוע וחצי גיליתי על ההריון

הוא היה ממש בתחילתו...

ועכשיו אני בתשיעי ברוך ה'

זה אומר שהצום משפיע על הרחם ואם הרחם רגישה לא לוקחים סיכון

..

בתחילת ההריון של הגדולה שךי שעוד לא ידעתי עליו

תשעה באב חזרתי באזור אחת מהתפילה והתחלתי להרגיש ממש ךא טוב ואני ממש קלה בצומות

לאט לאט הלכתי ושקעתי ובעלי שחשד בהריון לא שיתף אותי אבל ממש נכנס ללחץ ורץ לרב שאמר שבכל מקרה אפתח את הצום.

ועדיים זה היה לי מוזר ואמרתי שאני יכולה והמשכתי

בסוף שברתי אבל ממש חצי שעה לפני צאת הצום

הילדה לידי פה בריאה שמחה ומתוקה

אבל כן יצא לי לצום את יו"כ ולגלות במהלך סוכות שאני בהריון..

והייתי אחרי 7 חודשים בערך של ניסיונות להכנס להריון .

בטח כבר החלטת אם לשבור או לא אבל אני רק פה כדי להגיד שאת המחשבות אם כן או לא יהיה הריון תשאירי לקב"ה.

התחלתי להרגיש יותר טוב והשארתי לה'... משתדלת לנוח ועוד מעט יוצא הצום.... נתפלל לטוב

כמובן לא פוסקת הלכה אבל זה ממה שאני ביררתי

אם לא יכולים לקחת בלי מים בדכ לוקחים עם מעט נוזל מגעיל

שאז לוקחים לפני הצום ואחרי...

כמו שכבר אמרו, ממה שידוע לי ניתן לקחת בלי מים

אני לא יודעת לקחת כדורים עם מים, רק עם אוכל.

אז לא רציתי לנסות בכלל בצום בלי מים.

בדרך כלל אני לוקחת בבוקר, זה הזמן שקל לי לזכור.

אבל אני יודעת מהניסיון שלי, שגם אם יש איחור של כמה שעות זה לא משפיע עלי.

אז לקחתי אתמול בבוקר כרגיל, לקחתי עוד אחד בערב לפני הצום. ובצאת הצום אני אקח שוב.

זה יוצא לקחת כדור אחד יותר, אבל ככה לא יהיו מרווחים יותר מדי גדולים.

לא התייעצתי עם רב או עם רופא, זה על דעת עצמי.

תרכיז תה קמומיל או מי מלח

לקחתי ככה אתמול