פורום הריון ולידה (עמוד 443)

רק חייב מעקב דיאטנית.

הפוך הרגלי אכילה בריאים מצוין להריון

לי בבריון האחרון היה לי סכרת הריון והייתה דיאטת סוכר...

פשוט נמנעתי כד כמה שאפשר מקמח לבן

ומלאכול שטויות

הייתי מאוד מאוזנת- ולא עליתי קילו אחד!!!

(כמובן במעקב)

הבעיה התחילה אחר כך שלקחתי גלולות - אבל זה סיפור אחר

גדלתי בבית כזה

אבל מעניין אותי אם יש לכן רעיונות או דוגמא לתפריט ליום אחד נגיד 

ואז התגלתה סכרת הריון. 

שמרתי על תזונה מאוזנת ולא עליתי מרגע שהקפדתי, בסוף אפילו ירדתי איזה קילו.. 

אבל זה ממש עזר לא לצאת משליטה 

תנסי להפחית בסוכר. תאכלי הרבה חלבונים, תשלבי פחמימה במידה והמון ירקות ותראי תוצאות בע"ה. 

בדרכ מביא לירידה יפה

קטלוג תחפושות2025.pdf

שזה יותר משבוע לפני פורים.. שימי לב לכל פריט בפני עצמו.

אגב, מוסיפה שאלה- אם הזמנתי הרבה פריטים, וכל אחד ממוכר אחר, זה יגיע אלי בדואר בהרבה חבילות שונות? נשמע כאב ראש רציני.. או שמאחדים אותן לחבילה אחת?

יש לכן המלצות לשמלה לא יקרה ששווה להזמין?

אפשר לבשל משהו חלבי מושקע

להכין ארוחת ערב רגילה אבל לעצב אותה בדברים שקשורים לצמיחה או לארץ ישראל. 

נגיד רצועות מלפפון יכולים לייצר עלי דקל סביב גזע בצבע חום (כמה חתיכות קיווי אחת אחרי השניה כשהקליפה כלפי מעלה, פנקייקים, טוסטים, נקניקיות סויה חתוכות לאורך.. כל דבר)

ביצה קשה עומד על הבסיס הרחב (אפשר טיפה לחתוך מלמטה שתעמוד יציב) ועליה כיפת עגבניה עם נקודות מיונז קטנות יכולה להיות פטריה חמודה. 

אפשר עוד רעיונות לא רוצה סתם לחפור פה

מגע אש זה קל יותר- מזונות זה עוגה או פנקייק וכו, עץ זה פירות חתוכים יפה, אדמה זה סלט גדול וכו..

7 המינים חיטה זה קל שוב כמו המזונות, שעורה זה בירה או מרק גריסים או כל דבר עם גריסים וכו..

עוגות שמרים, עוגיות, עוגות בחושות 

שניצלים מטוגנים מוכנים, שניצלים מטובלים לפני טיגון (לקנות שניצל טרי לשטוף ולנקות לטבול בקמח, ביצה ופירורי לחם להניח בקופסה וליצור הפרדות כל 3-5 שניצלים עם ניילון נצמד או נייר אפיה. ולהקפיא. להוציא כל פעם כמות שרוצים).

ירקות ולקטים שונים מוקפאים של סנפרוסט. 

אפשר להקפיא מרקים (לא עוף - אלא מרק כתום, אפונה, עדשים, קישואים) ולפני הארוחה להרתיח שוב. 

מגשים של חלקי עופות - כרעיים, פרגיות 

פשטידות 

בלי לחץ של הספקים ומשימות? פשוט יותר זרימה?

ברור לי שהבית יהיה מלוכלך ויהיו צרכים במקביל של כולם.

לכן אני לא מתרגשת שזה קורה.

מסדרת ומנקה לפי העין תוך כדי. לא בטירוף, אבל גם לא משאירה ככה, שהבלגן יגדל.

אני חושבת מחשבות שעושות לי נחת. שכמה הילדים שלי מתוקים. איך כדאי לנצור כל רגע בילדות המתוקה הזאת שלהם. לתת עוד חיבוק, עוד נשיקה.

יבוא יום והם כבר לא ירצו את החיבוקים ןהנשיקות שלי...

אני מאמינה שהם מבינים שאמא היא אחת והם שלושה, ולכן האווירה היא- אמא תתפנה כשהיא תוכל.

האם אין קרייסס? בטח שיש.

אבל זה כי הבן שלי בן השלוש כמעט מוחץ את בן השנה ב"משחק" שלו.

הכי חשוב- מילות אהבה ופרגון. עוד ועוד ועוד. כשמתרגלים לאהבה, אז זה הרבה יותר נעים מלהתרגל לכעס.

כמה שיותר מילים טובות. זה מכניס אווירה של אהבב ושל קירוב.

זה הקטע בילדים.

את יכולה לתכנן עד מחר איך בא לך שיהיה, ואני ממש בעד תכנון (!!!!)-

אבל ילדים הם יצור חופשי, וזה הכיף שבהם והתסכול שבהם.

פחות פחד ושליטה, יותר הבנה שמה שחשוב זה שיהיה לכולכם נעים בבית, ולא נורא אם יהיה בלגן, או שלא תגיעו לשיעורים הכל טוב

ילדים הם יצור חופשי וזה מה שכיף בהם והתסכול שבהם. זה ממש ככה! גם נראה לי ככל שהם גדולים הם הופכים להיות ליצורים חופשיים יותר ועוד יותר צריך לשחרר שליטה

הילדים בכל גיל הם יצורים חופשיים 

ככל שהם גדלים הם מסוגלים לקחת יותר אחריות ונעשים יותר שקולים.

אני משחררת מגיל צעיר מאד, בגיל יותר גדול זה יותר קל לי כי יש יותר על מי לסמוך.

ולשאת בתוצאות. כמה שזה קשה, זה חלק מהבגרות.

איך יוצרים את זה?

אפילו את הגדולה שלי זה ממש לא מעניין שהם כמה ואני אחת או שאח שלה בוכה וכו

היא רוצה את אמא עכשיווווו 

לנסות לדבר על זה לפני, ולא תוך כדי. 

לפעמים עוזר גם להסביר לילדים מה התכנון להיום.

אבל קשה לעשות את זה תוך כדי תנועה, אז אני לפעמים מסבירה מראש בזמן רגוע.

בצורה ברורה (ורגועה)

׳אני עסוקה עם x עוד מעט אתפנה׳

׳עסוקה כרגע עם הכביסה׳ ׳נחה כרגע׳

גם כי יש לי חיים מלאים נוספים חוץ מלטפל / לשחק/ לשוחח עם הילדים (גם בשעות אחה״צ)  וגם כי זה לא חינוכי להרגיל את הילד שההורה זמין לו במיידי (אלא רק במקרי חירום)

זה שריר שצריך לאמן אצלם, וקודם כל אצלך

שאמא צריכה וחייבת להיות גם וגם וגם.

ולכן את במתח כי כל אחד דורש את שלו ואת חייבת למלא את הצרכים של כולם עכשיו ומייד.

רגע, ומה עם זה שאת אחת?

ומה עם היום שעבר עלייך בעבודה?

או סתם משהו שמטריד ומעסיק אותך?

בזה לא צריך להתחשב? רק בהם?

אז... לא.

מהיום זה על השולחן. אמא גם עברה יום עמוס. אמא היא אחת ואתם כמה.

תתכבדו ותחכו.

אולי גם התינוק יבכה קצת... הכל בסדר.

והבת תצטרך ללמוד להתמודד בעצמה.

דווקא הנחת שללך וקבלה של מגבלותייך,

זה יעזור להם להתחשב בך ולהתאים את עצמם אלייך.

והיא מבקשת את זה דווקא דרך מתי שאת עסוקה.

אם זה כך, אז זה תהליך.

יש לך זמן 1:1 איתה?

אם כן אז כדאי לפתוח את זה, לספר לה כמה את אוהבת אותה והיא חשובה לך. להגיד לה מחמאות שמדגישות את המידות שלה.

לשאול אותה מה היא מרגישה מאז הלידה, (גם אם עברה שנה מאז) 

לשאול אותה אם היא מרגישה את האהבה שלך כלפיה, ואם לא, לחשוב איך כן אפשר להרגיש.

אפשר לצפר אותה בדברים של גדולים, נניח לצאת איתך לסיבוב אחרי ארוחת ערב שבת.

ממש להעצים אותה.

במהלך היום להקדיש לה כמה דקות שאת רק שלה. אבל ממש מכל הלב. לא מאולץ.

לעשות איתה רגע תודה,

כל יום אומרים תןדה על משהו, זה כלי מהמם לפתח עין טובה על העולם ויוצר חיבוריות מיוחדת עם מי שעושים איתו רגע תודה.

היא תצליח להכיל גבולות של "לא עכשיו" כשהיא תרגיש מפנים שיש לה מקום רגשי יציב.

זה צורך הרבה יותר בסיסי מאוכל.

בלי שהיא תרגיש את זה מבפנים, היא לא באמת תוכל לשחרר. אולי זה יצליח זמנית כשהיא נחושה לא להתייחס אליה, אבל הצורך הזה יתפרץ ממקום אחר.

זה תהליך, זה לא שינוי שיכול לקרות בשבוע אחד, אבל זה משתלם.

וגם לך יהיה הרבה יותר לשאת את המחירים של הטיפול הפיזי כשיש גם רגעים של שיתוף פעולה ונחת מתהליך שעוברים עם הילדים.

בהצלחה!

אני רואה ילדים עם התפתחות תואמת גיל.

לגדל ילדים זה קשה.

יש כל מיני סוגי פתרונות, זה כבר שאלת תיעדוף שלכם.

אפשר קצת להקל, למשל להעביר אחריות לילדים

למשל ילדה שמכינה שב, מכיתה ב' זה שלה.

אפשר להחליט שאת לא מנקה במהלך היום אלא בעלך מגיע בכל שעה ושוטף יסודי.

אבל בסוף צריך להבין שזה מה שיש. אפשר קצת להקל פה ושם אבל בסוף זאת המציאות, ילדים זה שמחה והמון עבודה וההחלטות בחיים צריכות לנבוע מנקודת ההנחה הזאת.

אני מתכוונת להחלטות כמו איפה לגור ובמה לעבוד ובאיזה שכר ואיך נראית החלוקה בין שני בני הזוג, ועל מה מוציאים כסף.

יכולת לנהל בית היא לא משאב בלתי נגמר.

בסוף יש תקרה מסויימת שאם עוברים אותה, או שדברים מתחילים ליפול או שסובלים.

יכול להיות שבמכלול הדברים נכון לכם כרגע התנהלות שכוללת סבל,

אבל יכול להיות שכשבחרתם את הבחירות שלכם לא לקחתם בחשבון שהמשמעות של כל הבחירות ביחד היא סבל, וכדאי לחשוב על זה מחדש כל תקופה.

תכנון יתר יכול לגרום לאכזבות

אצלי אם יש שיעורים, זה עיקר העבודה אחהצ ואחרי זה שישבו לשחק בבית בספונטניות עם עצמם, לא רואה את עצמי מפעילה אחהצ שלהם ככה. רק הכיבוי שריפות של הילדים המלוכלכים היהמוציא אותי מדעתי, זו מספיק התעסקות 

לא יציאות ולא כלום

גם ככה הם חצי יום מחוץ לבית

את אמא נהדרת והילדים שלך מקסימים ושאמא שלך לא תחליש אותך, הכל טוב ❤️

במיוחד שכולם קטנים. לפעמים זורם, לפעמים פחות. 

לגבי אוכל ילד מעל שנה וחצי פשוט להוציא אותו מהשולחן. ילמד מהר. לגבי שיעורי בית . לתת לקטנים קופסנ גדולה של לגו גדול או מכוניות או סרט ולעשות בינתיים. 

לגבי לכלוך בזמן אוכל. לשים סינר או חולצה ישנה, על הרצפה שקית גדולה, לאסוף אותה אחרי אוכל. 

אם יש לך בני ארבע-שש , הם יכולים לשמח את התינוק במיטה שלו כמה דקות כשאת עסוקה במשהו אחר. 

לא לנסות לתקתק. 

זה אולי נשמע מוזר אבל אני משתדלת לא להכין אוכל מלכלך מידי (רוטב אדום, צהוב, עוגה כושית... אלא אם כן אני מאכילה אותם). הלכלוך של השקשוקה או לקציצות ברוטב אדום מוציא אותי מאיזוןןןן! 

חוצמיזה, יפה שאת חושבת על יצירות ודברים מעבר, אני ממש לא עושה דברים כאלה היומיום, רק בחופשים וכד'. אלא אם כן זה גזירה וציור ספונטני על קרטון של קורנפלקס 😅

עם ילדים בגילאים האלה לפחות

כשמרגישה שמתחיל להיות "לא כיף"

עוזר לי לשים מוזיקה שאני אוהבת בשיא הווליום, לרקוד

או להגניב לי איזה מקלחת או כוס קפה ולחדש כוחות.

ממליצה על ספר של עינת נתן "חיים שלי" נתן לי זווית אופטימית יותר והרבה חמלה על האמהות שלי.

אחד הדברים שהיא מדברת עליהם זה "להיות מחויבת להנאה עם הילדים" וזה הפך להיות ממש משפט שאני חוזרת עליו בתפילות שלי.  

הבית לא נשאר שלם, בכל מקרה, אבל אחרי מקלחת יש לי יותר כוחות נפשיים להכיל את זה😁

הייתי מתייעצת עם האחות /הרופא שלך האם ניתן כבר לבצע בדיקה.

שתבשרי לנו בשורות טובות 

בהצלחה

אם אפשר כבר לבצע בדיקת דם הייתי עושה ..בהצלחה 

ההנחיות הרגילות הן להתחיל בוסת - כדי לוודא שאת לא בהריון וכדי שהמניעה תהיה אפקטיבית כבר מיידית, כלומר כעבור שבועיים מתחילת המניעה, בביוץ הקרוב. 

אם התחלת השימוש במניעה הורמונלית בכל זמן אחר, שלא בתחילת הוסת, חייבים לוודא שאת לא בהריון וגם לקחת בחשבון שאת לא מוגנת עדיין בשבועיים הראשונים. 

ההמלצה - לברר עם הרופא נשים שלך מה ואיך לעשות. 

בכל זאת, מדובר בהנחיות רפואיות אישיות. 

אולי נכין פנקניקים לאכול ביחד

לא משהו שמצריך עבודה מקצועית או ירקות מיוחדים. בא לי אבל לפי הכח נראה

קניתי מגש פירות 

פירות יבשים, נכין משהוא מזונות מלוח( מתלבטת בין קובנה/מלווח/קרקרים), בירה שחורה

נעשה סוג של סעודת אמנים עם כל הברכות לפי הסדר חידות שירים.. 

לק"י

אבל הייתי עושה אותו רק במקביל לבדיקה חדשה. סתם בשביל לנסות.

וואלה עבד. (לקחתי משומשת, שמתי מהנוזל כשהייתי חולה ונהיה חיובי)

אבל לא הייתי שוללת הריון לפי זה כי צריך נוכחות די גבוהה של החומר בשתן בשביל שיראה על משומש

אותי נורא סיקרן כמה זמן אחרי הלידה בדיקת הריון עדיין תצא חיובית.

ואפילו לקחתי איתי בדיקת הריון בתיק לידה, כדי לבדוק אחרי הלידה - 

רציתי לראות תשובה חיובית כוזבת, כשאני עם בייבי בן 0 על הידיים

אבל באופן מפתיע ממש, לא היה לי סבלנות אחרי הלידה לבדוק אם באמת יוצא חיובי, ומתי זה כבר הופך לשלילי.

אולי אבדוק בלידה הבאה

לא עבד לי..

ב"ה חיובי אז ניסיתי עכשיו על כל השליליות שיצאו ושמרתי בקפידה לטובת הניסוי...(:

ממש סקרן אותי 

שיהיה בשעה טובה

בשעה טובה 

את חושבת??? 

אחרי טיפולי פוריות זה הדרך הכי טובה לבדוק.

בהצלחה!

רק רוצה להגיד שגם אצלי פעם היו לבן שלי פצעים בפה, ובמקביל גם לי היו פצעים סביב העטרה. גם אצלנו הרופאים לא חשבו שקשור, אבל לי היה די ברור שכן...

(אצלנו הוא היה די גדול, אבל בגלל הפצעים בפה שלו הוא לא הסכים להכניס לפה שום דבר חוץ מהנקה, אז כן המשכתי להניק אותו, אחר כך הוא כבר הבריא ואצלי עוד היה ממש כואב, אז הגבלתי את מספר ההנקות ביום, אבל כן המשכתי כי לא הייתי מסוגלת לגמול אותו ככה ברגע. ב"ה בסוף הכל עבר והוא המשיך לינוק בכיף עוד הרבה אחר כך...).

מחכה להמשך הסיפור שלך...

מחכה להמשך...

איזה סיוט! מחכה להמשך😀

אני במתח! תמשיכי

מחכה בסקרנות ומתח להמשך.

ואי איזה סבל 😭😭

ואיזו מסירות מצידך!

אם את כותבת שזה סיפור חזרה להנקה כנראה הסוף טוב, אני מחכה בכיליון עיניים 🩷

יום חמישי, אני בעבודה (בעלי עם הקטנה בבית). מיואשת, ניסיתי כבר 4 סוגי משחות (אחת מהרופאת משפחה, אחת מהרופאת ילדים, אחת נגד פטריה ועוד אחת שהיתה לי בבית מהלידה) שום דבר לא עזר. יום קודם ניסיתי לקנות בבית מרקחת רפידות פולימם שזה מקביל לרפידות נרסיקר, זה היחיד שקצת קצת עזר אבל לא משמעותי. ואני עם כאבים איומים ואין לי כח ללכת לעוד רופא שלא מבין כלום וגם לא למיון, כבר הייתי השבוע במיון, אין לי כוחות שוב.

רציתי להגיע לרופא עור, התקשרתי לקופה ולחצתי על הפקידה שאני חייבת תור דחוף לרופא עור אבל התור הכי קרוב היה בשבוע שאחר כך. קבעתי ליתר בטחון אבל הייתי ממש מאוכזבת.

ניסיתי לגלול בפורום פה, לחפש כל מיני שרשורים אולי יהיה איזה רעיון שעוד לא חשבתי עליו ואז ראיתי המלצה באיזה שרשור להתייעץ עם ארגון ליגת לה לצ'ה שעוזר לנשים בהנקה. את זה באמת עוד לא ניסיתי.

התקשרתי, בהתחלה הנציגה קצת הסתייגה אמרה שהם עוזרים בהנקה ולא בעניינים רפואיים, אבל שכנעתי אותה שאם רק אצליח לרפא את הפצעים אני אוכל לחזור להניק. אז היו לה כמה רעיונות או לדבר עם איזה רופאה מאוד מומחית בקופת חולים שלי או ללכת למרפאה פרטית באזור שלי שעוסקת ברפואה נשית שיש להם רופאת עור.

אחרי השיחה איתה ניסיתי לתפוס את הרופאה בקופת חולים ולא השגתי אותה והחלטתי לנסות את המרפאה הפרטית. התקשרתי ותוך כדי צלצול חשבתי לעצמי כמה נראה לי סביר לשלם לביקור פרטי אצל רופאה. היה נראה לי ש 300-400 ₪ זה סביר.

המזכירה עונה לי, כן יש להם תור היום אחה"צ אבל התור עולה 800 ₪ !!

אני כמעט נופלת מהכסא. זה נשמע לי ממש ממש מוגזם.

המזכירה אומרת שאם יש לי ביטוח בריאות פרטי אז יש פוליסות שנותנות החזרים.

וואלה, דווקא יש לי ביטוח פרטי שבחיים אני לא מצליחה לקבל מהם כלום. התקשרתי אליהם ובשום אופן הם לא הסכימו להתחייב לי שהם יתנו לי החזר. קודם אני צריכה ללכת לרופא הפרטי ולשלם ורק אח"כ להגיש מסמכים וקבלות והם יבחנו את הבקשה ויחליטו אם לקבל אותה או לא.

אוףףף

בינתיים מדברת עם בעלי והוא אומר שלא משנה הכסף ושאלך לרופאה כי אני ממש סובלת.

אחה"צ אני נוסעת לרופאה יחד עם התינוקת (האמת כבר לא זוכרת למה בעלי לא נשאר איתה) אני נכנסת לרופאה והיא ככה שואלת למה באתי. אני מתחילה לבכות, את כל הכאבים והתסכול של השבוע האחרון.

הרופאה בודקת אותי, מסתכלת גם על הפה של הקטנה (איזה נס שהבאתי אותה) ואומרת שנראה שכן נדבקתי ממנה וזה סוג של הרפס עם פצעים מאוד חזקים. 

היא נותנת לי מרשם למשחה ממש ממש חזקה ועוד כמה המלצות והבטחה שזה אמור להשתפר תוך שבוע עד עשרה ימים.

בדרך הביתה אני כבר קונה את המשחה (סתם לידיעתכן בבית מרקחת של הקופה מקבלים גם מרשמים מרופאים פרטיים או במיון ונותנים את ההשתתפות של הקופה. פעם חשבתי שחייבים להמיר את המרשם למרשם של רופא מהקופה ומתברר שלא).

המשחה שלה באמת טובה ותוך כמה ימים רואים שיפור משמעותי. כל הזמן הזה אני עדיין משמרת בכח את החלב כדי שאוכל לחזור להניק ברגע שהפצעים יתרפאו. ובדרך היו הרבה רגעים שאני רוצה להפסיק ולשחרר את ההנקה אבל אני ממש לא מצליחה לוותר על המחשבה שאחזור להניק.

באיזה שיחה אגבית עם חברה שלי היא אומרת לי שהיא מקווה שהתינוקת שלי בכלל תסכים לחזור לינוק.

וואלה את זה ממש ממש לא לקחתי בחשבון. אין מצב שהיא לא מסכימה לחזור לינוק אחרי כל המאמצים שאני עושה. אני מנסה קצת לקרוא מאמרים ברשת עם המלצות איך להחזיר תינוק להנקה. נשמע לא כ"כ פשוט.

חמישי אחרי שבוע אני עדיין פצועה אבל הרבה הרבה יותר טוב, כבר עברו שבועיים שלמים מאז שהפסקתי להניק את התינוקת ואני מחליטה לנסות. אני מציעה לה באיזה ערב, היא קצת בהלם לא זוכרת את הקונספט, היא עושה מציצה פיצית ומפסיקה. רק השנייה הזאת שהיא יונקת פוצעת אותי בטירוף אבל אני מזה מתרגשת שהנה הנה היא מסכימה לינוק.

למחרת יום שישי אני מנסה להציע לה שוב הילדה לא מסכימה בשום אופן. אני מנסה בעדינות אולי ככה אולי ככה. הילדה נועלת את הפה ולא מסכימה אפילו לנסות.

אני מניחה לה כדי לא לגרום לה עוד יותר אנטי אבל המצב רוח שלי ברצפה.

ליל שבת מנסה להציע לה שוב והיא מסכימה שניה אחת לינוק ומפסיקה ולא מסכימה לנסות שוב.

ככה כל השבת בכל מיני הזדמנויות אני מציעה בעדינות ולא בכח, הילדה לא בעניין בכלל בכלל.

מוצ"ש, התקשרתי לחברה שלי מבואסת בטירוףףף, עברתי שבועיים כאלו קשים, היה לי כ"כ חשוב לשמור על ההנקה הזאת ואוףףף הילדה לא משתפת פעולה. איזה באסההה

חברה שלי מתבאסת איתי ממש, שאלתי אותה אם יצא לה ללווות נשים שחזרו להנקה והיא אומרת שבדר"כ בגילאים יותר קטנים ואז הבעיה היא יותר החלב שמתייבש בקלות ובגיל כזה הבעיה היא יותר השיתוף פעולה של התינוק.

היא ממליצה לי לנסות בהרבה רוגע ונחת עם מגע עור לעור. מציעה לי לנסות להתקלח יחד עם התינוקת ולתת לה הרבה זמן קרוב יחד איתי.

אני מתלבטת בקול אם שווה לי לנסות בכלל, כי גם ככה ניסיתי כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה מאמצים. אני מתלבטת אם להמשיך לנסות או יאלה להפסיק ולא לחוות את האכזבה הזאת שוב.

בסוף מחליטה לתת צ'אנס עוד 3 ימים ואם לא אז די. עשיתי די והותר בשביל ההנקה הזאת.

בלילה כשאני נכנסת לישון אני לוקחת את התינוקת איתי. שתינו בלי בגדים שוכבות בנחת. החדר חם ונעים. אני משחקת איתה שתינו רגועות מאוד. אחרי כמה דקות אני מנסה להציע לה לינוק והיא לא רוצה. אני מניחה לה. היא שוכבת לידי משחקת באיזה משחק, אני קוראת. אחרי רבע שעה בערך אני מציעה לה שוב והיא מסכימה!!!

היא יונקת איזה 5 דקות ברצף ואני פשוט בהלם!

בהמשך הלילה שוב פעם היא יונקת ושוב פעם ואני לא מאמינה לנס הזה.

בימים הבאים בכל פעם אני עדיין חוששת שהיא לא תסכים אבל היא מסכימה ויונקת בשמחה.

לקח עוד הרבה זמן עד שכמויות החלב חזרו והאמת שעד היום 3 חודשים אח"כ היא עדיין מקבלת גם מטרנה. אבל בשבילי זה המון המון שהיא גם יונקת ולא רק תמ"ל.

ולסיום, בערך חודש אח"כ קיבלתי הודעה מהביטוח שהם מקבלים את התביעה שלי ושילמו לי 80% מהתשלום לרופאה הפרטית.

ואיזה יופי שהצלחת בסוף להחזיר אותה להנקה, ושגם קיבלת החזר על התור... ב"ה!

כמה הרבה סבלת ועשית ולא ויתרת!

ואיזה יופי שהיא חזרה לינוק..!

כתבת כלכך יפה שפשוט הרגשתי איתך את העליות והירידות בסיפור. תודה ששיתפת!

איזה השקעה ומסירות

מדהימה 

אלופה 👑👑

איזה מסירות 💕

ואיזה נס שהיא התרצתה!

מדהימה שאת!! מרגשת ממש. תודה על השיתוף החשוב! 

כל הכבוד!

ואיזה כיף שהצליח לך!

"יגעת ומצאת- תאמין"

כמה השתדלת ועשייה - וזה הצליח!!!

אמא מדהימה!

את נשמעת כזאת אמא מסורה וגיבורה בשביל התינוקת שלך!

כמה עברת בשביל להמשיך להניק אותה, אמא'לה!

איזה כיף שבסוף היא יונקת ❤️

הפורום הזה מהמם ואתן פשוט מדהימות!

לגבי הביטוח הפרטי- 

אני משתמשת בזה די הרבה. נראה לי כל רופא שהלכתי מסיבה מוצדקת, שהיה ברור מהסיכום ביקור שהיתה בעיה שהצריכה רופא מקצועי הביטוח אישר.

רק היום הם העבירו לי כמה מאות שקלים החזרים

ומשהו נוסף- ריפוי בעיסוק/קלינאית תקשורת כל הפארא רפואיים לילדים- אם יש אבחון והפניה לטיפול מרופא התפתחות מקבלים החזר של 50% מהביטוח

אני מרגישה לא טוב, בפעם המיליון בחורף הזה מצוננת קשות. 

לפני חודש לא הלכתי לאזכרה של סבתא בגלל סיבה דומה. כמה גרוע יהיה לא ללכת לאירוסין?

באופן כללי שונאת אירועים ככה שממש רוצה לדלג על זה 😭

שאלתי את בעלי כמה גרוע זה יהיה אם לא אלך והוא לא רואה בזה שום בעיה. מבחינתו זה מצוין ככה ''נחסוך'' את החיפוש (והתשלום) של הבייביסיטר

לא יודעת מה הקרבה, תלוי בך

אולי שבעלך ילך לבד?

ואם 400 מכל אח אז 2,000 שח שווי מצעים? למה בעצם? אם תוסיפו את הפער הזה למתנה כספית לחתונה הם כנראה ישמחו יותר... לא? בכל מקרה 1,000 מהאחים רק לאירוסין מכובד בעיני ובטח בהתחשב במגזר ובמה שאמרת על זה שהמשפחות פשוטות.

אני לא חרדיה ואלו לא הנורמות שלי

אבל נשמע לי מוגזם ממש

400 שקל מתנה לאירוסין?

לי 200 נשמע יפה ומכובד בהחלט.

אישית אם המצעים שלי יעלו כל כך הרבה אני לא אצליח לישון בנחת בלילה 😉 וגם אם למתנה אקנה דברים שלא משתמשת בהם בשגרה, לא בכזה פער מהרגיל שלי.

שוב כותבת.. אני לא מכירה את הנורמות.

אישית הייתי אומרת לה שזה מה שתכננו להקציב, ושתסתדר עם זה.

במיוחד אם אתם מדברים על לחסוך כסף של בייביסיטר, עדיף כבר להפחית במחיר המתנה ולשלם על בייביסיטר.

בניגוד לדעתו של בעלך אני חושבת שיותר משמח אנשים שמגיעים לאירוע שלהם, במיוחד שזו דרגת קירבה שנשמעת קרובה, מאשר כמה שווה הייתה המתנה שהבאת. לבת מצווה של אחיינית שלי שהייתה כל כך רחוקה עד שכמעט גמרנו מיכל דלק שלם על הלוך חזור, הקצבתי 80 שקלים למתנה. אז אם זה נכנס לשיקולים אפילו הייתי מביאה פחות כסף למתנה ומכסה בזה את הנסיעות והבייביסיטר. 

לא נכנסת לשיקולים של זה שאת חולה וזה בטח כבר סיוט... אישית הייתי עושה מאמץ. אבל זה שלך וההיכרות שלך עם המשפחה.  

(באופן כללי, בעיני בתוך משפחה צריך זהירות ורגישות בנושא הכלכלי. אצלינו כשעושים מתנות משותפות פותחים פייבוקס חסוי וכל אחד מכניס כמה שהוא יכול. שאף אחד לא ירגיש חייב לתת יותר מהיכולת שלו.)

אם אתם מתארגנים כל האחים על מתנה אחת יקרה, נשמע לי 400 קצת יקר...

מצד שני אם היית שמה כסף, זה בערך הסכום, לא?

2000 שקל לסט מצעים זה המון!!! אלו מצעים מזהב? חח

את יכולה להגיד שאת שמה סכום מסוים, שכל אחד ישים כמה שנראה לו ולפי זה תקנו מתנה.

לגבי ללכת לאירוסים- אוי, כמה שאני מבינה אותך... שוב, תלוי מה הקרבה, אם זה בת דודה לא הייתי טורחת ללכת.

 לא יפה, אבל זה מה יש.

גם ככה יש אח"כ חתונה וזו עוד יציאה ועוד הוצאה... וחתונה לדעתי יותר חשוב ויותר כיף.

לא יודעת אם עזרתי בכלל

אבל לדעתי כדאי להתאמץ על זה

ההתלבטות היא רק לגביי. קשה לי נפשית לקחת חלק באירוע קרוב במיוחד בצד של בעלי. אני כנראה לא מרגישה טוב בגלל זה. 

לא נכון בכל סיטואציה ללכת, רק את יודעת מה המורכבות

אבל אם זה לא משו חריג, הייתי בולעת צפרדע, מתגברת והולכת. זה ממש קרוב.

לק"י

ולגבי הסכום של המתנה, מצעים גם באלף שקל נשמע לי מוגזם לגמרי. אם זה שני סטים משובחים, אז בסדר....

200 שקל זה מספיק בהחלט בעיני.

בשביל להבריז

מצד שני את כותבת שבעלך אמר לך שאת לא צריכה לבוא 

מאמינה שהוא ואת מכירים את הסיטואציה יותר מקרוב

ואם הוא שהוא כל כך קרוב גם אלייך וגם למשפחה אמר ככה יש מצב שזה נכון שתשארי

לגבי הכסף, גם לי נשמע סופר מוגזם

לא הייתי מבריזה...

אלא אם כן זה יתקבל בהבנה גדולה במיוחד.

ומזל טוב!

400 זה הרבה, במיוחד אם יש גם מתנה לחתונה.

לגבי ללכת לאירוסין - לפי דעתי קשר עם המשפחה זה משהו שכדאי להשקיע בו. אז בגדול הייתי עושה מאמץ ללכת.

אבל ככה מבין השורות, נשמע שאולי יש משהו מעבר שמפריע לך?

אולי המתנה הזו וחוסר רצון ללכת מעידים על קושי אחר?

אנחנו לא רואות את כל התמונה, ולכל יכול להיות שהתשובה לא באמת מתאימה לסיטואציה, אם יש עוד מאחוריה 

היי

לנו היה לילדים. חזר פעמיים ובפעם השניה שהיתה קרובה לא רציתי לתת שוב אנטיביוטיקה קניתי שמן לאמפטיגו ממישהי בשם יהודית שור שעשה ממש פלאים עזר יותר מאנטיביוטיקה.

אם התחלת אנטיביוטיקה מאמינה שבקרוב ייעלם.

אם עדיין למרות האנטיביוטיקה דרך הפה והמשחה לא משתפר אז ייתכן שזה לא אפטיגו.. לנו היה ובסוף התברר כמשהו אחר. בהצלחה.  

אמרה לי הרופאה שיש 2 סוגים

ולפעמים חסר זה שללא מרשם

אבל שאלת על אורל גל;) 

מכיוון שאין את הללא מרשם במלאי בחלק מהבתי מרקחת 

אז דרך מרשם קניתי את זה

אני גם קניתי בסופר פארם

אבל לא היה להם מהיצרן שאפשר ללא מרשם.

ללא מרשם - יצרן janssen

עם מרשם - esteve

תראי בתמונה שזה טיפה אחרת

גם את זה

אצלינו זה דרש מבעלי ללכת פעמיים לחנות, ביום שישי הכי קצר בשנה. כיש לא הסכימו לתת בלי מרשם. ואז,

לתפוס רופא אונליין שישים מרשם.. סיוט 

נכנס הביתה 5 דק לשקיעה

יש תחליף שצריך מרשם

כרגע זה תקין.

תמשיכי לעקוב ולראות אם זה גדל.

באיזה שבוע את?

אבל עד איזה נורמה זה תקין? 

קרה למישהי בבקשה תענו 

גם אם יותר מ10 בדרך כלל מסתדר כמה חודשים אחרי לידה. 

ב"ה רוב הבנות כאן כרגע בזמן ארוחת ערב והשכבה.

חכי טיפה ובנתיים נקפיץ לך את השרשור

בשורות טובות יקרה

שיהיה המשך הריון תקין וקל, בבריאות בשמחה ובידיים מלאות.

אני באופן אישי בכל חשש בהריון הולכת לד"ר נדג'ארי האחד והיחד. מומחה מס' 1 בארץ לUS

ו-אדם מאמין מאד. מעדיפה לשלם לו פרטי ולהיות רגועה. זה גם המלצה שקבלתי מהרב בני פישר ממגן לחולה

לא עושים לך סקירה מכוונת? את גם יכולה להתייעץ עם נפרולוג ילדים (אותנו הפנו) בכל מקרה, לפי מה שאני יודעת זה בכלל לא משפיע על החיים של התינוק/ילד (הדבר היחיד בערך זה איזה משככי כאבים מותר), גם הממצא שלנו, שהוא שונה, לא משפיע על החיים, רק מעקב פעם בכמה זמן

הייתי עכשיו בסקירה שלישית, בסקירה מוקדמת נמצא בכליה ימנית אגן כליה מורחב 5.1 מ״מ ועכשיו שבע שבועות לאחר מכן הורחב ל8 מ״מ
הרופא אמר שתקין ולא רוצה לעבור את ה12 מ״מ , שאלתי מה קורה במידה ועובר את ה12 טוען שלפעמים מיילדים לפני הזמן ,אשמח בבקשה לשמוע מבנות שקרה להן

תעזרו לי 

תבקשי לדבר עם הרב דב פופר, שעובד גם כיועץ גנטי במקביל לזה שהוא רב במכון. בטוחה שהוא שמע וראה לא מעט מקרים כאלו, וידע לתת לך מידע מסודר.

ורוצה רק להוסיף שאחד החסרונות בעיני של ריבוי בדיקות בהריון, זה הלחץ שזה עלול לגרום לנשים, גם על דברים שאין להם משמעות.

בסופו של דבר גם לחץ ממושך הוא לא טוב (לא לאישה ולא לעובר). ויש כל כך הרבה מצבים של תינוקות בריאים ושלמים שלא היתה שום בעיה, אבל היה המון לחץ בהריון רק בגלל בדיקות שהתוצאות שלהן לא היו מושלמות.

אז אני כן בעד בדיקות, כי יש מצבים שזה באמת יכול גם להציל חיים. אבל חושבת שזו ממש עבודה שאנחנו צריכות לעבוד על עצמנו, לדעת איך לקבל את התוצאות של הבדיקות - אם יש משהו שצריך לעשות מבחינה רפואית אז כמובן לעשות מה שצריך. אבל מעבר לזה - לא לקחת כל תוצאה לא מושלמת יותר מידי קשה, להבין שרוב הסיכויים שיהיה בסדר, וכמובן להתפלל שבאמת יהיה בסדר.

(גם אצלי בהריון הנוכחי היו כמה בדיקות עם תוצאות יותר מלחיצות. אז לא כותבת לך כ'הטפת מוסר', אלא משתפת בתובנות שלי, בעקבות עבודה שעשיתי עם עצמי איך לקבל את התוצאות ואיך להתייחס אליהן).

לק"י

אולי אין פה הרבה שנתקלו בזה בעצמן, ולכן אין הרבה תגובות.

הרבה בריאות🙏

שולחת חיבוק גדול על הלחץ שבטח את נמצאת בו. 

הייתי בכ'כ הרבה בדיקות בגלל האבחנה בהריון והייתי בהלם איך אחרי הלידה הרופא ממש לא עשה מזה עניין.

הפחידו אותנו מאוד על כלום.

זה ממש בסדר וחיים עם זה אחלה. 

כל מה שזה אומר זה שיש סיכון לדלקות בשתן. אז כשיש חום לילדה אנחנו צריכים לעשות בדיקת שתן לילדה כדי לשלול דלקת אבל ב'ה שלוש שנים ולא היו בכלל.

אנחנו במעקב מידי פעם וזה הצטמצם אבל עוד לא נעלם בעז"ה מקווה שיעבור לגמרי אבל הכל בסדר את ממש יכולה להיות רגועה.

הרופאים מחוייבים להגיד הכל שלא יתבעו אותם אח''כ אבל זה לא אומר שגם אנחנו צריכים להיכנס להיסטריה.

בהצלחה יקרה