פורום הריון ולידה (עמוד 456)

העיקר שיהיה בקלות,בבריאות ובידיים מלאות

ויכולה לנחם אותך בזה שלגדל תינוק גדול ובשל זה הרבה יותר קל....

אני מאוד בעד סגולת הפורום🥱🥱🥱

יאללה כבר

אני כל היום דרוכה

רק מחכה שיתחיל משו

@מישהי11

@חמדמדה

חמודות שאתן, מבינה אותכן כל כך! בתשיעי כל יום נראה כמו נצח, ועם כל הכבדות זה הכי מובן בעולם שאתן רוצות כבר להיות אחרי וכמה שיותר מהר.

אבל בכנות, למה להלחיץ את עצמכן ולהיות בכוננות לפני הזמן? במיוחד מי שכבר מכירה את עצמה ומניסיון יודעת שהיא לא יולדת לפני 39. אז לא, פשוט להפנים שעוד לא הגיע הזמן. תנסו לחשוב הפוך, שהלידה לא הולכת להגיע בקרוב. במקום זה תנצלו את הזמן לעשות את כל מה שלא תוכלו לעשות אחרי הלידה. סוויץ' כזה של לנצל את הזמן, לעשות כל יום משהו כייפי, במקום לבכות על כל יום שעבר ועוד לא ילדתן.

אני פשוט מתפלאת כל פעם מחדש על שרשורים כאלה שנפתחים החל משבוע 37. למה שתהיה לידה בשבוע 37 או 38? זה לא אמור לקרות. וזה שזה קורה לפעמים, לא אומר שזה טוב. ואם נמצאים בכוננות ובמתח משבוע 37, אז כשמגיעים ל39 העצבים כבר רופפים וכבר נמאס לחכות, עייפים מציפיה. אבל פשוט מתחילים מוקדם מדי...

הכל מאהבה ❤️ מקווה שלא פגעתי באף תשיעית הורמונלית 😘 שתהיה לידה קלה בעיתה ובזמנה, בבריאות ובידיים מלאות!

כמה ימים טובים אחרי סוכות.

זה היה החודש הארוך ביותר בחיי

ואז ב36.6 היה לי לשד לירידת מים ונסענו למיון

ואז מהר מהר לארוז את התיק לידה שלא היה מוכן

ולקנות מה שחסר

ומנטלית להתכונן

ובסוף זה היה כלום…

אז הראש שלי עכשיו כבר היה מוכן לזה😂

וחוץ מזה, אף אחת אצלינו לא מגיעה לתאריך, כולן מקדימות, אז הגיוני ניראלי שגם אני אקדים…

וחוץ מזה 2 יש לי עוברית קטנה ואמרו לי שמאוד סביר שירצו לזרז ב39 ולא באלי

זה הכל😌

הליכות אין לי כוח סליחה מהעולם🙈

וכן כמובן שלא אלך בשישי אני גם רוצה איכילוב גז אין אווירה של שבת וזה סתם מיותר

מקווה שאלד לפני אבל כי ממש לא באלי

נכון שאני יכולה לסרב אבל נראה מה יגיד הרב

לא מדמיינת ללדת לפני 39

מההריון הראשון זה היה לי ברור

ככה החלטתי

בשביל לא להיות בלחץ כל החודש

עכשיו היתה לי לידה אחת ב39+1

אז על פניו יש לי סיכוי ללדת ב38.ומי שחוותה לידה בשבועות 36-37-38 טבעי שתצפה שזה יקרה שוב

אבללל

מראש אני כן היתי משננת לעצמי שהסיכוי קלוש שזה רק הורס לי הדריכות הזאת ולא מקדם

ושעדיף שאשנן שאני אלד בטח מאוחר

ואעביק את עצמי להיות בעשיה ולא בהמתנה רק

לי זה כן עוזר כדי להגיע יותר בנחת

וזה באמת מורט עצבים הסוף

רק שעדיף לדחות את ההגדרה של מתי הגעתי 'לסןף'

לא יכולה לדמיין את עצמי עושה בשולחן ביחד עם כל דיירי הבית

הייתי חייבת ריכוז ושקט בשביל זה

מצד שני - לי כרגע גם אין מקום לזה בחדר ילדים

מקווה מאוד לעשות שם עיצוב חדש ולהכניס שולחן כי חושבת שזה חשוב 

ממילא או שצריכים עזרה או שלא אוהבים להיות לבד בחדר. עבודות במחשב אני מרשה רק בסלון בכל מקרה.

ילדים גדולים (אם הם מאלה עושים שיעורי בית ועבודות) אני חושבת שכדאי שיהיה להם פינה שקטה, אבל לא חייב בחדר שינה. בטח כשיש אחים נוספים לא יהיה שקט להתרכז.

אם יש פינה אחרת בבית זה גם מתאים.

אגב, יש שולחנות צד שמתלבשים על המיטה, זה גם אפשרות. לא חייב שולחן כתיבה מסיבי.

בשביל הספרים והציוד אפשר לתלות כוורת בגובה.

וגם היא לא תמיד משתמשת בו...

איפה מכינים שיעורי בית? איפה לא...

בשולחן בסלון, על הספה, על הרצפה, במיטה כשנזכרים רגע לפני השינה שיש שיעורים...

בקיצור, שולחן כתיבה הוא בהחלט רהיט שאפשר לוותר עליו כשאין מקום. מדפים לספרים אפשר לתלות על הקיר...

שולחן כתיבה לענ"ד לא פריט חובה.

לנו יש אחד והוא משמש לפינת מחשב.

אין פה כמעט שיעורי בית

ואם יש עושים בסלון

המקום בחדר מוקדש למיטות שאינן נפתחות, ארון בגדים וכוורות.

ילדי היסודי בד''כ מעדיפים לעשות או בבי''ס או על הרצפה

נערות התיכון מעדיפות את שולחן השבת

שולחן הכתיבה משמש בעיקר לערמות של בגדים ובא לי להעיף אותו אבל המתבגרות מתנגדות

ככה ההורים שלי גדלו

בפועל כילדים ונערים היינו עושים מלא בשולחן שבת על המיטה וכו..

לא קריטי בחדר

הרבה פעמים סתם הופך לערימת בלאגן ולא באמת יושבים שם כמו חננים

חוצמזה שבאידאל אני בעד להפריד שינה מעבודה כמו שבחדר שינה שלי לא באלי להכניס דברים כאלה

קראתי כל התגובות ואכו הזדהיתי עם רובן😃

לגבי גילאין שמעל יסודי אני כן השתמשתי בתור נערה בשולחן בחדר .ומתי?  כשבאה חברה ללמוד ביחד למבחן/מתכונת/בגרות. יכלנו חסגור את הדלת לשעתיים כך ששאר הבלגן יהיה בחוץ ונוכל להתרכז. (אפשר להגיש כיבוד קל בלי ששאר האחים מתקרצצים חחח)

אז שם זה כן בא לידי שימוש.

כשלמדתי לבד באמת למדתי בשולחן בסלון/ספה/מרפסת וכו'

לבגרויות לרוב למדנו לפחות שתיים ביחד. 

והייתי יושבת להכין על הרצפה🙈

בעיני כן חשוב שיהיה, כי לרוב הילדים זה נוח יותר. אם אין מקום, אז אין....

יש שולחן כתיבה בחדר, אבל הוא מכוסה במיליון דברים ^^` הבת שלי בכתה ב' מכינה שיעורי בית על הרצפה בסלון בדרך כלל ^^` או על שולחן האוכל בסלון.

כשהייתי ילדה גם היו נדירות הפעמים שהכנתי שיעורי בית ליד שולחן הכתיבה בחדר, אפילו אם הוא היה מסודר לעתים נדירות...  זה היה על הרצפה (בגילאים הצעירים יותר), על המיטה, או לרוב - על שולחן הסלון או המטבח. גם באוניברסיטה

כשאתם לומדים למבחנים ולבגרויות הכי טוב זה ללמוד כל פעם במקום אחר

ככה... לשנות אווירה!

אני חושבת שגם אם הוא לא היה אומר את זה ככה זה המציאות הטבעית.. אנחנו מחפשים תמיד לשנות מיקום כדי לשמור על ערנות ויצירתיות במיוחד כשלומדים למבחנים ושיעורי בית

אז שולחן כתיבה כדאי שיהיה במקום שקט

אם בחדר יש כמה ילדים זה לא רלוונטי לדעתי

אם לבד אז זה כדאי אבל לקחת בחשבון שזה לא יהיה המקום הקבוע לשיעורי בית ועבודות

כנערה כן אהבתי פינה בחדר לאיחסון ויצירה פרטית זה עניין מנטלי יש שבכלל מפרידים בין עשייה ומנוחה

אף אחד מהבנים שלי מעולם לא הכין שיעורים בשולחן כתיבה בחדר.

כשהם קטנים - הם רוצים להכין לידי - בשולחן במטבח או בסלון.

בגילאי הביניים הם מכינים בשולחנו האלה או על הרצפה או מסיימים בכיתה.

בתלמוד תורה אין המון שיעורים בכיתות הגדולות יותר..

היחידות אצלי שאכן לפעמים לומדות בחדר סגור הן הבנות הגדולות.

לכן בחדר בנות שמתי שידה שמשמשת אותן גם לכל "דברי הבנות" שלהם וגם יכולה לשמש כשולחן.

עוד משהו שעשיתי: קניתי לפני כמה שנים באושר עד" שולחן מתקפל קטן (50×70) - ואם מישהו פתאום רוצה ללמוד בחדר שאין בו שולחן - אפשר בקלות להכניס לשם את השולחן הזה וללמוד שם.

אני לא חושבת שהם אי פעם השתמשו בשולחן הזה עבור שיעורי בית או בכלל

אני מניחה להם את בגדי בית ספר שיתלבשו בבוקר, בשביל זה השולחן קיים 🙈

עושים שיעורים בכל מקום רק לא בחדר! אפילו בחדר שינה שלנו🤦‍♀️

יש מגפי גומי שקניתי שנה שעברה ונשארו טובות גם השנה (עלו באיזור 70₪)

וגם מגפים שקניתי מקרוקס לפני עשור לאח שלו שלבש אותם שנתיים או שלוש, הקטן לבש גם אותם שנה שעברה ויכול ללבוש אותם גם השנה, הם במצב מצוין, עלו בזמנו באיזור 200₪.

ההבדל בין המגפים מלבד שהיקר מחזיק הרבה שנים, זה העיצוב, הם יותר יפות ומחממות. לילד אגב אין עדיפות, כל פעם לובש מה שמתחשק לו.

לכן לא משקיעה במשהו יקר.

קונה את הגומי ב30, מלבישה רק בימים גשומים שיקפצו בשלוליות.

בשאר הימים שמה נעל חורף שמתאימה יותר למבנה הרגל.

(הגדולים הולכים עם נעל ספורט פשוט בימים שאין גשם)

והם זולים מאוד.

הם זולים מכיוון שהם לא אורטופדיים, אני מניחה, אבל יש לקוות שהילדים הולכים איתם רק בימי גשם... (יש לקוות - אבל אצלנו בפועל חלק מהילדים הולכים כמעט תמיד עם מגפיים אבל טוב, הם ילדים, עדיין בלי בעיות גב...)

בכל אופן, בגילאים גדולים יותר כבר קשה למצוא מגפי גומי, אז אין ברירה אלא לקנות יקר יותר... (בלידר יש מגפיים רגילים זולים, אבל הם באמת פחות איכותיים. עדיין כדאי לקנות אותם לדעתי ולא מגפיים במחירים מופלגים...)

הבנתי שאפשר למצוא גדולות יותר במקומות שמוכרים ציוד לעבודה, אבל לא במחירים שכדאי לקנות, אם לא גרים במקום גשום במיוחד.

אני קונה בעיקר בפפאיה (אני משלמת בתווים)

בגדול הם מאוד איכותיים ואני מצליחה לתת לילדים לנעול אותם שנתיים (או להעביר לאח קטן)

אבל כן קרה לי שעוד לפני שנגמרה העונה הנעל כבר היתה זוועה. בעיקר אצל הילדים שהורסים נעליים 🤭

היינו מרוצים ונשארו במצב טוב סה"כ.

הילדים נעלו בעיקר בימים של גשם (גרנו במקום קר).

נראה לי יתאימו גם השנה... (כרגע עדיין לא ירד אצלנו גשם, וגם לא באופק)

ותודה שהארתן את עיניי לקטע האורטופדי..לא חשבתי על זה.

הם אכן ילכו איתם הרבה, הם אוהבים:-/ מה שגם יש הרבה בוץ וכו אצלנו..פחות סלול..

נשמע עדיף על גומי. אם הם צריכים מגפיים לבוץ באופן יומיומי הייתי משקיעה במשהו יותר איכותי מבחינת פנים הנעל, ולא במגפי גומי פשוטות.

זה הגיל שהרגל נבנית ומתעצבת.

תבדקי למשל אם יש לנמרוד נעל גבוהה שתתאים לך לבוץ.

לק"י
 

אני אשקול לקנות לעצמי (ואולי לבן הגדול).

בימים של גשם רציני יש פה בריכות שחיה על הכבישים😅

לק"י

חשבתי שהיו לו בלנדסטון...

השאלה אם זה עשוי מאותו חומר.

בשאר הזמן הבן שלי הולך עם בלנדסטון, אבל הם נהרסות לו מאוד מהר..

יש מישהי שלא נהיה לה חורים אחרי חצי שנה??

(וקניתי של ה150..)

זה לא ככ יתנקה מבוץ, לא? ולא אטום לגשם..

נבדוק בנמרוד..תודה!

אצלי המקורי החזיק בין כמה חודשים לגג שנה

תלוי כדורגל/ טיפוסים/ זחילות

לימים רגילים נעליים סגורות של צעד ראשון מנמרוד..

וקניתי מגפי גומי שיהיה לימים של גשם ושלוליות ממש

אולי תקני בלנדסטון (חיקוי) ככה שלא אכפת לך שיתלכלך מהבוץ?

בזמנו בקיץ כשהיה איזשהו ערב של 20 שח מהאנטרנט..

אז ניצלתי את ההזדמנות והבאתי לה.. .

לאיזה גיל את מחפשת?

שנה שעברה קניתי לבן שלי בכיתה א, בקושי השתמש, השנה זה כבר קטן עליו ומחפשת למי למסור כי נראה ממש חדש

כשאסורים זה לא עובד הוא ישן חזק ולא שומע.

כשמותרים ואני מנערת אותו הוא קם וכשהוא קם הוא עוזר בשמחה...

בהתחלה זה קשה הם רגילים לישון עמוק וכשקמים לא ברור להם מה רוצים מהם, לפני שבועיים בערך בעלי הוקם להביא לבן ה-3 מוצץ ולא ברור לי עד היום מה הוא עשה שם מהרעש זה היה נשמע שהוא שבר את המיטה שלו חחח

אבל אחרי כמה זמן הם מתרגלים וקמים נורמלי ושווה את ההמתנה והעצבים

אבל אם כואבת הבטן,גרפס שלא יוצא הרבה זמן, אז כן מעירה שאוכל לישון בין ההנקות

וכן לוקח לו מזן להתעורר אבל התינוק עלי אז אני פחות בלחץ

כשהם גדלים או מי שלקח בקבוק אז כן נותנת לו גם לקום..

ובכללי כשיש תינוק חדש הוא אחראי על הגדולים יותר שקמים ...וזה גם עוזר לי

אבל בלילות לא

אם אני אעיר אותו הוא לא יצליח לחזור לישון

מעדיפה שהוא יישן כמו שצריך, ואני גם ככה קמה

התינוק ישן לידי, ומגיעה אליו בקלות

לא רואה עניין להעיר אותו בכח

הוא ישן חזק

בכי לא מדגדג לו

ואני מתעוררת מכל ציוץ

ואם ממילא אני מתעוררת אני באמת לא רואה בזה טעם

ברמה שפעם אחת הוא הלך לישון עם פעוט נודניק בצד השני של הבית כדי שהוא יקום אליו ואני לא ובסוף כשהוא בכה אני קמתי כי הוא לא התעורר

ברור שיש פה גם משהו מעבר כי מהשעון מעורר שלו הוא כן מתעורר (וגם אני)

אבל גם אם זה בגלל שהוא לא מגויס מספיק אני לא רואה דרך לשנות את זה....

אבל אולי יש אפשרות שיתן לך עוד שעות שינה בזמנים אחרים - שתלכי לישון מוקדם או אחה"צ והוא יגבה אותך כשהוא ערני ומפוקס

אם לא, אז ממליצה.

הרבה יותר פשוט להניק ככה מאשר להעיר את הבעל נראה לי.

ואין בעיה של תנוחת שינה כי זה מיטה נפרדת (אפשר להצמיד גם מיטת תינוק שמוציאים לה דופן)

וכנראה זה דפק לי את הגב ואת הצוואר

כי גרם לי לעשות כל לילה אותם תנועות ותנוחות

לכן ניתקתי את המיטה ושמתי ליד בעלי

ראש של גבר ..לגדולים יותר כן אבל שהם פיצים לא

אני אישית ממש מותשת אבל אפילו לא מנסה  

תנסי אולי לישון מוקדם יותר ואז לחטוף עוד שעת שינה

הילדים יכולים להתעורר בלילה ובעלי לא ישמע עד שזה לא יגיע לצרחות וגם אח"כ ייקח לו זמן להתאפס ולהתפקס לקום ולגשת בנינוחות לאותו ילד..

האמת אין לי עצה טובה מלבד להגיד לך שכנראה את לא הראשונה ולא האחרונה שחווה זאת.

אצלנו פשוט לרוב אני הולכת לישון יותר מוקדם מבעלי כדי שאני אהיה זאת שאקום בלילה ולא אעיר את בעלי והוא עוזר יותר לפני כשהוא עוד ער וגם בבוקר כשהוא בכל מקרה כבר קם לעבודה. אבל את הקימה שהיא באמצע הלילה מעדיפה אני לעשות כי אני מהמזנקים ואין לי כוח להתמודד בלעורר את בעלי. מחריגה מקרים שמישהוא מאיתנו או מהילדים לא מרגיש טוב חלילה ואז וייתכן והשני יקום או שנינו נקום

כל פעם שהתפקיד של המתעורר עובר אליו (בד"כ בגמילות מהנקה / אחרי לידה לילדים הגדולים), בהתחלה אני צריכה להעיר אותו ולוקח לו זמן להבין מה אני רוצה אבל אחרי כמה לילות זה משתפר ובסוף הוא מתעורר לבד, ואני אפילו לא יודעת שהתעורר. המוח לומד... (גם המוח שלי לומד לסנן, ולשמוע בעיקר את הילדים שבתחום האחריות שלי).

מבינה שלא אצל כולם ככה אבל שווה לתת צ'אנס😉

תנסי להעזר בו בדברעם אחרים שהוא יכול להקל עליך

נגיד לארגן טת הילדים בבוקר

לתת לך לנוח בערב מתישהוא

תעבירי אליו משו אחר

חושבת שאת יכולה ללכת

קחי הרבה ציוד הגייני איתך

ותשתי הרבה מים

בשורות טובות ❤️

קרם גוף

משחת החתלה

אינוטיול

בפנטן לאחרי ברית

אלכוהול

צמר גפן

סבון תינוקות

שמן תינוקות

נובימול

משחה לטוסיק

מגבונים

טיטולים

משטח החתלה

מדחום

עברנו בסופרפארם בדרך הביתה (כי הייתי צריכים טיטולים, תחבושות ופדים להנקה, ולא רצינו לבזבז זמן ברמי לוי).

מעולם לא עברתי שם בהקשר של לידות.. יש מצב שחמותי עשתה לנו שם קניה כשילדתי את הבכור, אבל חצי מהדברים היו מיותרים...

טיטולים מגבונים תחבושות קונה בסופר.

סבון לתינוקות גם, אבל ממילא יש בבית.

תמ"ל מוצצים בקבוקים משחה לטוסיק שמן תינוקות משטח החתלה - לא משתמשת, אבל בכל מקרה יש בסופר.

אלכוהול ותמר גפן - בשביל מה? בכל מקרה יש בבית ובסופר.

אז כן צריך סופר פארם או בית מרקחת בשביל זה.

שאר הדברים (מלבד תחתוני מחזור ומשחות להנקה) אפשר לקנות בסופר לרוב.

אנחנו קנינו בסופר פארם בלידה הזו משאבת חלב ידנית, כי רצינו בדחיפות...

אין סיבה שלא יהיה בסופר.

הדברים היחידים שאין בסופר ויש בבית מרקחת זה משחות למיניהן ומשאבה. משחות לרוב לא משתמשת, הפעם ביקשתי וקיבלתי לנולין במחלקה (לי זה לא עזר, אבל הבן שלי נורא נהנה למרוח את זה כשיהיה לו יובש).

גם שקיות חלב אם, אבל זה בעיני ממש לא דחוף ללידה. כנ"ל משאבה, אלא אם יש צורך חריג.

פה לאחרונה...)

אנחנו מצאנו עכשיו טיטולי ניו בורן בסופר, והתפלאנו מאוד, כי בעבר לא מצאנו... (ויש לנו הרבה סופרים באזורנו...)

חלום!!!

מזמינה ותוך כמה שעות גג יום זה מוכן

ושולחת את בעלי רק לאסוף במקום להתרוצץ בין מדפי הפדים😅

הגיוני?

רפידות ומשחה

אין בנמצא!!

נובימול בשביל הברית

ויטמין די..

בטיטולים מידות קטנות 4 ב100 של האגיס

מבחינתי זה ממש זול

להודות ולבקש

שיהיה בקלות בעזרת ה!

יכולה לשתף מסיטואציה קצת אחרת, שבשתי הלידות האחרונות שלי, היה לי זמן המתנה בבית החולים (עד שהתחלנו זירוז, ועד שהוא התקדם). לקחתי איתי תהילים החיד"א (שמסודר לפח סדר הא"ב - באד יש את כל פסוקי התהילים שמתחילים בא', בב' כל הפסוקים שמתחילים בב', וכן הלאה), ואמרתי לפי השם של מישהי שאני מכירה שחיכתה כבר כמה שנים לזיווג (בכל לידה מישהי אחרת). ושתיהן פגשו את הבעל שלהן לא הרבה זמן אחרי הלידה ב"ה...

(מן הסתם עוד דברים השפיעו בנוסף לתפילות שלי, והיו עוד שהתפללו עליהן, אבל בכל זאת זה חיזק אצלי את ההרגשה של עוצמת התפילה במיוחד בזמן כזה).

לא צריך להגיד הכל ברצף. אפשר רק מידי פעם כשמתאים.

אבל ממליצה באמת לנצל את הכוח של הזמן הזה של לקראת לידה, לתפילה על אנשים אהובים, ובכלל על כל עמ"י..

להתפלל המון ואם לא יוצאת תפילה, תבקשי מהשם שייקח את הרצון שלך ויהפוך לתפילה.

לאכול בנחת כל ארוחה, לנשום בבוקר כשאת פותחת חלון ולהסתכל קצת על שמיים.

מכירה את זה, זה באמת בליל שלי עזר לעשות דברים שמקרקעים- גם לכבס ולארגן את הבית לפני, לדאוג לאוכל במקפיא, הרבה להתכרבל עם הבעל והילד...

זאת דרך טובה לנצל את הזמן 😁

עוד מעט לא יהיה לך את זה וזה נחמד "להרוג" את הזמן

וקצת להרגיע מהמחשבות.

וגם קטעים ישנים מרמזור.

סדרות נוער כמו:

מה הבעיה

מתוקים

יונייטד היי

(ברגע זה ניפצתי את תדמית הבחורה רצינית, להגנתי אומר שזה מה שאני רואה בערב לבד בחדר כדי להפיג את בדידות המילואים, נכון מותר לי? 😆)

חייבת לאזן עם המלצה רצינית- סדרת פודקאסט לשמיעה- יציאת אתיופיה. ממש אהבתי. אבל זה שמיעה, לא צפייה.

אם כבר

יש לך המלצות לסרט טוב לראות עם בעלי?

מחפשים משהו שמתאים לשנינו (דוס בגדול, ואני אוהבת משהו עם קצת ערך, לא רק כלום כזה..)

זה כביכול סרטי ילדים, אבל הם עוסקים בנושאים מאוד עמוקים, והמוצלחים שלהם ממש טובים.

אני אוהבת במיוחד את קוקו, אפ, קדימה, הקול בראש (הראשון והשני), ויש עוד הרבה.

הייתי שומעת בדרך לעבודה.

ברוקלין 99

לק"י

פשוט יש פה הערב כמה הודעות מהאנונימי, שהן לא אמורות להיות ממנו. חשבתי שאולי בטעות, אבל זה חוזר על עצמו.

אז אם זו אותה אחת, ואם זה בטעות או שלא, בבקשה לא להשתמש באנונימי סתם.

כבר לא ללכת לעבודה

ימים יותר קלילים

מאוד אוהבת להתעסק במטבח.

לפני הלידה של הבן שלי הכנתי מלא עוגות לברית.

וגם בלידה השניה, סתם הכנתי כל מיני דברים לבית.

בשבילי זה תרפיה.

לדעתי הכי כדאי שזה יהיה זמן רגוע ושלו, להגיע עם כוחות ללידה.

(כמה שזה אפשרי כי מטבע הדברים זו תקופה מאוד מתוחה ודרוכה)

לק"י

יש תינוקות שיסכימו לחזור לבקבוק, ויש כאלה שלא.

אבל שווה לנסות ולא להתייאש.

הוא דיי דומה להנקה.

וגם שמישהו אחר יתן לו ולא את.

הבת שלי עד היום לא לוקחת בקבוק ממני אבל במעון יום שלם עם בקבוק וגם אצל בעלי היא לוקחת חופשי.

באמת תקופה לא פשוטה. גם החורף מדכא

למצוא זמן לעשות דברים שאת אוהבת- קריאה, צפייה בסדרה..לעשות הליכה, ללכת לחוג..

וגם לשתף אנשים בתחושות שיש לך...

לי היה חתך רציני (לידת ואקום) ושטפתי שבועיים בערך משהו כזה אבל לא בדיוק כל פעם וכו' ולא ראיתי גם מחברות שהן הקפידו על זה נורא אז חשבתי שזה בסדר ותכלס זה כאב אח"כ תקופה ארוכה מאוד, אני חושבת שאם מקפידים על שטיפה ממש במשך כמה שבועות וכל פעם אז זה מתרפא הרבה יותר מהר. אבל הגיוני שזה תלוי כמה הרמה של התפרים.

זה הקלה משמעותית

אבל אני אחרי שבוע כבר הפסקתי לשטוף בכל פעם

רק מתי שכאב לי

בגיל יותר מאוחר בערך 8 חודשים או 10, לא ככ זוכרת.. היה לבן שלי מרד מוצצים של שבועיים בערך שאחכ חזר

עכשיו מכור למוצץ כמובן חחחח 

בהתחלה לא הסכים אפילו להכניס לפה (סביבות גיל שלושה שבועות)

בגיל חודש הוא כן הסכים וגם מצץ אותו פשוט לא ידע להחזיק אותו בפה

וככה במשך כמה שבועות היינו נותנים לו כל יום קצת את המוצץ כדי שיתרגל אבל הוא פשוט לא הצליח אף פעם פשוט לתפוס אותו בפה לבד וזה תמיד היה נופל לו.

אז הפסקנו לכמה זמן ועכשיו הוא כן מסכים להכניס לפה אבל רק משחק איתו כשאנחנו מחזיקים לו בלי למצוץ ממש

כי אם הוא לא רוצה, ולומד להרדם גם בלי אז הכל בסדר. יש לי ילד שמעולם לא רצה מוצץ. יותר קשה לגמול ממוצץ אחר כך בגיל שלוש, ארבע, חמש...

אבל מסכימה שלא חייבים מוצץ.

ב"ה.

לעומת זאת, דווקא הילדה שגדלה בלי מוצץ זה יותר מאתגר אצלנו.

לקחתי כמה חודשים ברצף

ואז לפני כחודש עשיתי הפסקה וקיבלתי

ועכשיו שוב- ולא עשיתי הפסקה. לקחתי רגיל ובזמן

וטבלתי לפני רגע .

לי הרופאה אמרה שרפואית אני יכולה חופשי לחבר טבעות (אותו קונספט של גלולות), אממה - אם מחברים הרבה קיים סיכוי שתגיע תקופה ארוכה של כתמים שיהיה קשה להיפטר מהם. אולי אולי זה מה שקרה לך.

בכל מקרה תמיד אפשר להתייעץ עם רופאת נשים

שלחתי לה הודעה. מעניין מה היא תגיד

מותר

אפשר לשים את האלקטרודות על הבטן

נשים שמשתמשות עבור זה, לכן אני חוששת.

זה מידיעה אישית שלך שאפשר?

ממש תודה!!

אני יודעת שכשמקבלים כת הערכה כתוב שאפשר גם לזה…

אנסה לחפש לך את ההוראות ולשלוח צילום

גיסתי ילדה עכשיו לפני חודש והשתמשה אלרי הלידה 

ארומותרפי שממש אבל ממש עןזר

ברוקחות טבעית

אם את באזור ירושלים יש לי מספר למישהי

וגם צמחי מרפא יש שעןזרים קניתי ממטפל ביישוב אדם

לנסינו הצלה

מבחינתי שווה כל שקל

שימי בסוף כל הנקה

ולא צריך לנקות לפני הנקה הבאה

1. בטח תקני, מורחים אחרי כל הנקה ולא צריך לנקות לפני הנקה, אפשר גם סתם כך למרוח בין צבין. תנסי לאוורר כמה שאת יכולה זה גם עוזר.

2. גם אצלי בהתחלה ככה, רק כשגדלים יותר אוכלים 2 צדדים.

מזל טוב לך!

לפעמים הם נרדמים ואז מתעוררים שוב לאכול

מוסרת משחה כמעט מלאה

אם תרצי תפני בפרטי ונראה איך נוכל להעביר במקום שתקני

1. בהחלט שווה את זה.

לא צריך לנקות לפני הנקה

2. תדגדגי אותה בכף הרגל כשהיא נרדמת.

מזל טוב!!

1. המשחה ממש ממש ממש עוזרת!!! ולא צריך לנקות

2. אצלי בערך עד גיל חודש היא אכלה כל ארוחה צד אחד

רק בגיל חודש התחילה לאכול 2 צדדים ובלילה עדיין נרדמת אחרי צד אחד

זה מספיק לה לא חייבים להעיר...

ו-2 זה בסדר גמור... מקסימום תתעורר שוב עוד פעם ותמשיך לאכול.

לגבי לנסינו אני מורחת אבל לא רואה שיפור, נרמאלי?

ב. הבת שלי בת 4 ימים גם ככה, שאלתי את האחיות בבית חולים אמרן שבסדר גמור

ועוד משהו, מישהי שמעה על רפידות של נרסיקר? עוזר במקרה של פיטמות סדוקות? התחיל לי היום😓

כדאי לוודא עם יועצת הנקה שהיא תופסת טוב

כי אם לא היא פוצעת אותך

ובאמת כיוונה

הבעיה היא שלא מתרפה לי כל כך הסדקים שכבר קיימים

סיוט

אבל לא לשים איתם כלום, שום משחה

אני רוצה לחסוך. זה עולה הון ... 

אבל ראיתי שיש פערים (קטנים) בכל מיני אתרים

חלק 110שח וחלק 88 שח

אולי שווה בדיקה

תכלס קניתי אתמול בסופר פארם מארז אחד בתוכו 6 רפידות ב94 שח

יקר אבל היה לי דחוף..

אני אחתוך.

אני אישית משתמשת בזה כמה ימים

כל פעם שחלק אחד כבר גמור אני מסובבת ושמה על החתך/פצע את האזור הנקי

הבן שלי בן שנתיים אומר שלא טעים לו. אבל שמתי משחת עיניים בבוקר. אולי זה משפיע.

מסכן. הוא רוצה לינוק ולא טעים לו...

משחת עיניים יותר הגיוני שעושה טעם מאשר הרפידות

אולי מרוב עייפות הוא לא מבין כמה זה משפיע עליך

כשההסעה היתה רק בלילה ולא לפנות בוקר הצלחת להסתדר עם זה?

אם קשה לדבר את זה ישירות איתו, תכתבי לו מכתב. אפילו שיקרא מה שכתבת.

כסף זה לא הכל ובטח כשס"כ מסתדרים כלכלית, גם נסיעות כשעייפים זה לא טוב.

אולי פשוט כשמגיע בסביבות 5 תני לו שעה לישוןןן

וב6 שיחליף אותך ואת תלכי לנוח או תצאי להתאוורר ..

או כל סידור אחר שמתאים לכם שעוזר לו להתאושש מהעבודה לישון קצת יותר ולך לקבל אחרי זה בעל עם יותר פניות וכוחות כדי שגם את תרפי קצת

אתם לחוצים כלכלית?

הוא גדל בבית עם מצוקה כלכלית?

אלה נתונים שלא ראיתי שהזכרת וזה חשוב כדי להבין איך כדאי להגיב.

נניח שבלי העבודה הלילית אתם במצב כלכלי סבבה. הייתי אומרת לו, אני תופסת את הכסף כאמצעי להשגת מטרות ורווחה, לא כמטרה בפני עצמו. בשבילי הסכומים הנוספים שאתה עובד עליהם במקום להביא רווחה מביאים עייפות וצער כי מרוב שאתה עובד אנחנו כבר לא מצליחים לנהל שיחה, זה לא מאפשר לי לנוח ולך לראות את הילדים בזמנים שאתה נינוח. אני יודעת שמה שמניע אותך זה הרצון להיטיב לכולנו, אבל מהצד שלי זה פועל את ההיפך.

אם הוא גדל בבית עם קשיים כלכליים לא בטוח שיהיה אפשר לשכנע אותו אם בכלל, וצריך לגשת לכל הנושא הזה עם הרבה הבנה מה המקום שלו וזה אולי אפילו מוקש רב פעמי ודורש טיפול מעמיק בעזרת אנשי מקצוע, נגיד ליווי של פסיכולוג כלכלי אם יש דבר כזה, או לשבת עם יועץ כלכלי שמראה שמצבכם טוב על הנייר ואולי במקביל טיפול אישי או זוגי שיבין עד איפה זה משפיע ואיך אפשר למצוא דרך להשתחרר מדפוסים של מצוקה כלכלית.

דבר נוסף שאני חושבת עליו, בהנחה שאתם בסדר גם בלי העבודה הנוספת, ושבכל מקרה יהיה לו מאוד קשה לוותר על הרווח הנוסף ממנה. אולי אפשר להציע לו להגביל את הזמן שהוא מתחייב לעבודה הזו, כמידת יכולתך לספוג עוד קצת, נגיד חצי שנה- שנה- שנתיים מקסימום. ולהציע שברווחים האלה לא נוגעים, ואתם משקיעים אותם ונותנים לכסף הזה לעבוד במקום שהוא יקרע את עצמו בעבודות אבל ברכה ושלום זה לא יביא...

מקוה שהועלתי.

בהצלחה יקרה, זה לא פשוט להבין כמה שונה ממך הוא רואה את הדברים, וכמה תצטרכי לתקשר לו את זה עד שיבין. שתזכו שהכסף שלכם יביא לכם רק ברכה ושלום💜

שבעלי עובד בעבודה ששואבת את כל הזמן תופסת לו את כל הפניות.. ומקבל שכר חרפה.

וכל פעם שאני מדברת איתו על זה, הוא מתעצבן.

ואם כל אחד מכם יעש כמה צעדים לקראת השני, תצליחו למצוא את הדרך הנכונה לכם.

קודם כל כמו שהציעו. לשאול אותו אם הוא רוצה לנוח כשהוא חוזר הביתה שיוכל לעזור אח"כ עם הילדים ו/או הבית.

להגדיר איפה את צריכה את העזרה.

למשל אם הוא חוזר ונכנס לישון. מתעורר ב19:00. עוזר לקלח/ להשכיב את הילדים. מפנה שולחן ורוחץ כלים. מסדר את הבית. 20:30-21:00 הוא מסיים.

את נחה בין 20:00-21:00- זמן לעצמך. לשכב במיטה.

21:00 אתם יושבים על כוס תה/ יוצאים להליכה.

חוזרים ומתארגנים לשינה.

לעומת זאת, בבוקר אין סיבה שתקומי מהשעון מעורר. תמצאו לזה פתרון. יכול להיות שתתרגלי לשעון ולא תקומי (אני התרגלתי אחרי שנים שהייתי קמה ומעירה את בעלי)

לגבי יום חמישי, לא נראה לי כזה נורא שכל ההכנות לשבת עלייך.

תחליטו ביחד מה מכינים ועל מה כדאי לוותר.

הכנה לשבת שהיא מעל 3 שעות, לדעתי זה כבר עניין של בחירה. ולא בטוח שנכון לכם שבת עם אוכל מושקע ע"ח העבודה שחשובה לבעלך. וממש אין צורך לקום כל שעתיים לבדוק מה איתו (שוב עניין של שחרור והשלמה+ הרגל)

שישי עייפים גם אצלנו. כולם הולכים לישון מוקדם. "נטרקים" מה שנקרא. לא רואה בזה בעיה, אלא רק בחירה.

שבת מאוששים יותר. גם יש יותר זמן להיות עם הילדים, גם יש יותר זמן לעזור.

במוצ"ש אפשר לקבוע ערב זוגי קבוע. (לפחות בשעון חורף)

בכנות, אני חושבת שחלק מהבעיה זה שאת לא משלימה עם המציאות ולכן לא עושה מאמץ אקטיבי להקל עלייך במה שאפשר.

והמרמור מצטבר, והמוטיבציה לשפר נפגעת, כי יש את מי/ מה להאשים.

האנרגיה שאיבדת במהלך היום, המקלחת שמפריעה לך. כי את לא אוהבת את מה שהוא עושה. אם היה חשוב לך אולי כן היית יכולה להכיל את זה.

אני חושבת שאת צריכה להיות כנה עם עצמך ולבדוק עם עצמך למה את לא מפרגנת לו.

זה לא בגלל שקשה, קשה כי את לא מפרגנת.

אם תפתרי את זה, יהיה יותר קל לפרגן, אז סל הפתרונות לקשיים יגדל.

ואחרי זה, כשבאמת תבדקי איפה את יכולה לקחת על עצמך ולשמוח בשבילו,

אז תוכלי להציב את הקו האדום במינון שיתקבל אצלו בהבנה ופרגון.

בין השורות, נשמע שיש ביניכם איזה פער לגבי איך זוגיות אמורה להיראות ומה התפקיד של כל אחד מכם.

אולי לבעלך לא היה טוב בשיווי משקל הקודם, והוא היטה אותו לכיוון שהוא מרגיש בו יותר בטוב (אולי תדמית הגבר המפרנס) ולכן הוא אומר שטוב לו עם המצב.

כלומר לא בטוח שאם הוא יפרוש מהעבודה הזאת, החיים יחזרו למה שהם היו קודם כי בעלך כבר לא שם, ואז המרמור פשוט יתחלף ממך אליו.

אגב, אני לא מדברת בחלל ריק, אלא מתובנות בעקבות דברים דומים שחווינו.

מבחינה כספית אנחנו ברוך השם במצב לדעתי הגיוני. מצליחים לסגור את החודש ולעשות קניות ולא חסר (בגדול)

את הכסף שמים בצד במקום מסוים ושומרים למקרה של בלת"ם, או עזרה לאנשים אחרים בהלוואות וכו׳...

מבחינת ההכנות לשבת שדיברתי עליהן.. אז זה ברור לנו שאני מבשלת לשבת ומכינה את הכל. אבל בימים האלה אני גם צריכה לפתוח את השולחן (כי בשבת כולם יושבים ביחד וצריך יותר מרווח), לגהץ, לנקות, לפעמים גם לשים פלטה ומיחם. פשוט גם ההכנות שבדרך כלל שלו נופלות עלי.  יכול להיות שזה בגלל שאני רציתי להתחשב בגלל שהוא יוצא כל הלילה, אבל בסופו של דבר זה קשה לי!

מבחנת התדמית, הוא הגבר המפרנס.. המשכורת שלו העיקרית פה..  אולי תדמית של דברים אחרים ואני אחשוב על זה קצת.

אז בקיצור , את התפקידים האלו את יכולה להשאיר לו. הוא ימצא לזה פתרון, אח"כ יגיד אם הוא מרוצה מהמצב או לא.

אולי תגלי שהוא ממש בסדר עם זה ואת סתם נקרעת.

בסוף כל המשימות האלו הם שעתיים, גג שעתיים וחצי. גם כששבת נכנסת ב16:00 הוא יכול להספיק

ברור שלך יהיה קשה עם זה אחרי שכל היום בישלת והיית עם הילדים ועשית את הדברים שלך.

ואולי גם בסטיגמה זה תפקיד של גברים ולא בא לך. פשוט תשאירי לו את התפקידים שלו והוא יחליט אם העומס בסדר לו או שהוא יחליט להוריד.

יכול להיות שעדיין הוא בהתלהבות ובהמשך זה ירד ויתאזן. אבל חשוב שזה יבוא ממנו. ולא שאת "הורדת" אותו מזה.

פשוט תחליטי מה את מוכנה לעשות ומה לא. 

(כמובן לא בלנדסטון מקורי, לדעתי במקורי המחירים אחידים)

עדיין נראות יפות משנה שעברה רק קטנות עליו...

שיש מכירה ביום חמישי הזה,

4 עד 10 בלילה

באולמי פנינה

כתוב שיש דגם בלנסטון לילדים מעור ב80 שח

(מידות 25 עד 34)

של חברת new,

זה גם חיקוי אבל שמחזיק יותר מהחיקויים האחרים.

האחרים טעות לקנות תוך גג חודש אין נעליים

קנינו בסוף החורף שעבר וזה עדיין טוב לו- נראה כמו חדש. הוא טוען שזה נח לו יותר מהנעליים הרגילות שלו

בגלי לא מאוד זולות אבל לפעמים זוג שני בהנחה, ויש הנחות של אשמורת אם את בהסתדרות המורים.

אצל יורם שמסתובב ביישובים ,אולי מגיע גם לירושלים

(אני ראיתי בשער בנימין, אולי גם בעוד סניפים)

לא בדקתי השנה אם יש להם, זוכרת משנים קודמות שכן ראיתי אצלם.

ואם מעניין אותך - יורם יהיה אצלנו השבוע, יכולה לשלוח לך פרטים בפרטי. אבל לא יודעת אם מתאים לך לנסוע במיוחד...

לא יודעת מה האיכות 

לדעתי החזיקו למשך עונה ויותר.

לא יודעת אם גם עכשיו יש שם... אבל נראה לי שווה לנסות את של לידר - גם אם זה לא מחזיק עונה שלמה, זה עדיין יוצא זול יותר מאשר לקנות את המקורי... (אפשר לקנות שני זוגות, אחד במידה גדולה יותר, ואם נהרס הזוג הראשון להשתמש בשני, ואם לא נהרס - אז לשמור לשנה הבאה...)

הנעליים ממש איכותיות, דברי איתו תראי אם הוא מגיע לאיזור שלך