פורום הריון ולידה (עמוד 457)

תמיד יש לי את הרגישות באשור החזה בהריון.

בהנקה זה נעלם.

אמנם בהתחלה ההנקה טיפה כואבת בלי קשר (אם הולך טוב אז טיפה אם לא אז הרבה יותר) 

ואז לא הפריע בקטע זוגי

עכשיו זה ממש קשה לי

ובגלל שזה יותר ממה שאני זוכרת שהיה, אני חוששת גם על ההנקה

לא ידוע על פתרון חוץ מללדת

ובהנקה זה עובר כי ילדת 😉

מסכן בעלי🙈

וגם אנייייי

הולך להיות לו ילד! שאת נושאת בבטן וסובלת בשבילו.

באמת שלא חושבת שזה יהפוך אותו למסכן, מהר מהר לעשות סוויץ’ בראש...😉

מסכן כי לי היה קשה מנטלית אם כל נגיעה שלי בו היתה מכאיבה לו

ואני יודעת שזה לא כיף לו שכואב לי…

אז כן

בעסה לו

לא רק לי

לא צריך לגעת אם כל נגיעה גורמת לכאב.

אפשר בלי לגעת...

וכן, בהריון יש גם הרבה דברים לא כיפיים, לפעמים לא רק לאשה.

אבל תחשבי נגיד שאת מבקשת מבעלת לעשות לך מסג׳ והוא עושה וכיף לך ואז בטעות נוגע באיזה פצע שיש לך ואז קופצת ומעיפה את היד שלו ממך (לא מכוונה רעה, כי הציק לך)

ברור שהוא מבין

זה פשוט לא נעים

עכשיו תחשבי שזה בתדירות…

הוא מקסים

באמת אין עליו

פשוט זה ממש מבאס…

תהיו יחד כשאת עם חז*יה.

ככה האיזורים מוגנים.....

באחת הלידות סבלתי מאוד כל החודש הראשון של ההנקה. מזל שזאת היתה ילדה חמישית וידעתי שזה חריג. אחרי חודש התחלתי עם משחת לנסינו, למרות שלא היו לי פצעים או משהו כזה. וממש תוך ימים בודדים זה נעלם. לא יודעת אם בגלל המשחה או כי עברנו את החודש הראשון הקשה.

אז א. אולי המשחה תעזור לך.

ב. לא בטוח שמיד אחרי הלידה הכל נעלם כלא היה. 

לקחו כמה חודשים טובים עד שהפסיקה הרגישות

הייתי פשוט עם חזיה

דברים ממש יפים

נמצא קרוב לצומת האיקסים אם אני זוכרת טוב

או באיזור כיכר ציון / המלך גורג

כי זה בדיוק מה שמחפשת חח

זהב זה גם יפה אבל יקר ממש ובאלי גם קצת לגוון

תבנית

שתהיה לך סיעתא דשמייא!

אם את מתחברת לסגנון עדין ונקי והתמחור שלה ממש סבבה.

יש לה גם אתר את יכולה לראות אם מתחברת.

עכשיו ראיתי שאין לה כסף טהור, יש לה זהב טהור או ציפוי כסף/ זהב. 

רחוב הלני המלכה אם אני לא טועה

צמוד ליפו

יש לו מבחר ענק של תכשיטי זהב

קנינו אצלו כבר הרבה פעמים ויש מבחר גם של פחות מ1000

ממש מעולים. רק תשתדלו לבוא בשעות הכי פחות עמוסות , אולי אפילו תבררו מראש בטלפון

כי מממממש עמוס שם בערב חג

לא בכל מקום אפשר לעשות מעקב הריון עודף, תבדקי אם אפשר אצלכם.

אם לא, אולי יש אפשרות במרכז לבריאות האישה, או ללכת למיון.

בשלב כזה לא צריך הפניה למיון. 

אולי באיזורים שונים בארץ כן יש אין לי מושג

זה לא תמיד סיוט.

בלי קשר זה נחשב הריון עודף אז צריך ללכת לביקורת גם אם אין כאבים לא כדאי לזלזל לפעמיים יש מיעוט מי שפיר וכל מיני דברים שמחיבים זרור 

לידה קלה בידים מלאות !!!!

אבל זו רק דעתי

גם בהיריון וגם בהנקה למרות שאומרים שזה עושה גזים.

חומוס זה טעם החיים לא יודעת איך שורדים בלי 🤪

אחד כן אחד לא

אכלתי לקקק אני חייבת 😭

ויש לך דודא כזאת חזקה

תאכלי

הסיכון מאוד נמוך ותזונה את חייבת

אין לי ברירה

אני לא מכניסה כלום לפה

גם בלי הריון זה בין הדברים היחידים שאני אוכלת

😔

והתאהבתי

ומאז אני מעדיפה טחינה גם חא בהריון

אני לא הרגשתי כלום אחרי ההתקנה

רק עשה לי מלא דימומים מעצבנים 😵‍💫

מצב בטטה אצלי

הריון קודם הצלחתי לטבול חודשיים פלוס מהלידה

עם ההתקן בטח רק חצי שנה..

איזה מייאש אוף

12 שבועות

וזה רק אחרי שלקחתי פרימולוט לשבוע

אם הייתי יודעת הייתי לוקחת את זה מיד אחרי ההתקנה

אז אולי באמת תתיעצי עם הרופא שלך לגבי זה

היה ממש קשה אחרי ההתקנה.

הייתי ממש חלשה ולא הרגשתי טוב בכלל.

לא שהייתי צריכה רופא או משהו, אבל אם זה שיקול מבחינת הכנות לחג וכאלו אז קחי את זה בחשבון

להסתבך.. לך יילך חלק בעז"ה

אבל נראה לי עדיף לא יום לפני חג אם את מכינה אותו..

יום לפני החג

שלא שיתסבך חלילה

אבל לפעמים יש משהו חריג או שלא רגועים ורוצים להתייעץ עם רופא ואי אפשר בחג

לגבי השאלה השלישית שלך-

אני מצטרפת לשאלה

אבל אפשר לדבר על סדרי עדיפויות ועל חסכון.

למשל- אנחנו מעדיפים לקנות עוגת קצפת לשבת מאשר לקנות סוכריות במהלך השבוע.

אנחנו לא נקנה מחק בצורת חד קרן כי אנחנו *חוסכים* כדי שנוכל לקנות שמלה מהממת לחג וכדו׳

באמת לאף אחד אין מספיק כסף להכל…

ככה לומדים.

תנסי להבין ממה החשש נובע ולהסביר לה באופן מותאם.

יש ספר חמוד על התנהלות כלכלית בשם "ביער".

לא קראתי את כולו, נתקלתי בחלק ממנו ואולי כדאי לתת לה אותו ולדבר איתה סביב הסיפורים

(דיון לגבי קניה של דברים שלא באמת צריך)

ועלתה איזו שאלה מצד הילדים אם אין לנו מספיק כסף, אמרתי להם שב"ה יש לנו כסף לכל מה שאנחנו צריכים - אוכל, בגדים, בית. ויש לנו אפילו יותר כסף מזה, גם לדברים שאנחנו לא חייבים אבל אנחנו רוצים (חוגים, פינוקים מידי פעם), אבל אנחנו לא רוצים לבזבז את כל הכסף שנשאר לנו על דברים שלא באמת צריך. ולכן במה שלא נצרך - תמיד צריך לשקול ולהחליו מתי כן מוציאים את הכסף ומתי לא.

אפשר גם להסביר בהקשר הזה על חיסכון - לפעמים אנחנו צריכים סכום גדול של כסף שקשה להרוויח אותו בבת אחת. אז אם כל פעם נגמור את כל הכסף שלנו גם על דברים שלא חייבים, יכול להיות מצב בו נצטרך הרבה ולא יהיה לנו. אבל אם כל פעם שומרים חלק מהכסף, אז כשצריך סכום גדול - יש מאיפה להביא אותו.

(אגב, אצלנו הילדים מקבלים מתנות ביום הולדת, וחוץ מזה יש להם כסף שהם מקבלים בדמי חנוכה, מתנת אפיקומן, ועוד כל מיני הזדמנויות, בעיקר מסבא וסבתא המפנקים שלהם. אז כשהם רוצים לקנות משהו שלא תכננתי ולא באמת צריך ואין יום הולדת בקרוב, אני מציעה להם לקנות בכסף שהם קיבלו, שמיועד בדיוק לזה - מתנות שהם יוכלו לקנות לעצמם כשיש משהו שהם רוצים אבל לא מתאים לנו לקנות. בדרך כלל הם דווקא מעדיפים לחסוך, אבל לפעמים הם כן משתמשים לכל מיני דברים שהם רוצים).

שקונים מה שאנחנו (אבא ואמא) חושבים שצריך.

בשיקול של הקניה, כמעט ולא מכניסים את הילדים לשיקולים של יש או אין כסף, אלא על מה אנחנו בוחרים להוציא כסף. מדברים במושגים של "שווה את הכסף" או "בזבוז".

אני לא אקנה ממתקים כי זה לא בריא. לעומת זאת פירות אני אקנה גם אם זה יותר יקר.

לא קונים משחקים שאנחנו חושבים שהם לא ישחקו בהם, או לא קונים משחקים כשיש מספיק משחקים בבית, כי זה בזבוז.

בשלב מסוים גם דיברנו על קניה חכמה- לדוגמא לא נקנה ג'יפ על שלט ב-100₪ כי אני יכולה למצוא ג'יפ דומה ב-30₪ ולקנות אחד לכל אחד. או, נקנה ספרים דווקא בשבוע הספר כי יש מבצעים טובים וזה יותר משתלם מלקנות שבוע לפני. זה עזר גם כשהגדול התחיל ללכת למכולת ואמרנו לו בערך מה המחירים שדברים אמורים לעלות. נמנעים מלקנות סתם יקר כי זה בזבוז, ולא כי אין כסף.

(אנחנו גם מדגשים שיש כסף לזה אבל אנחנו בוחרים שלא לקנות כי אנחנו לא צריכים / אפשר לקנות במקום יותר משתלם / זה לא בריא וכד'. מרגישה שהילדים ממש לומדים מזה).

הכי חשוב לי ללמד על התנהלות כלכלית נכונה, שלא נלמדת בשום מקום ובעיניי זה יסוד בחיים.

הילדים יודעים מצד אחד שיש לנו מספיק כסף לכל הצרכים ומצד שני שלא צריך להיות תלויים בצריכה ואפשר לוותר על הרבה דברים כי חבל להוציא עליהם כסף.

כשהיה לי פחות, הילד ידע שיש דברים שלא קונים והוא היה עם זה ממש בסדר ולא היה מוטרד מהמצב.

כמובן יותר כיף שיש יותר, אבל לא הייתי יוצרת מצג אחר ממה שקיים במציאות, כי זה חשוב ללמד מגיל צעיר הסתכלות כלכלית נכונה.

נגיד דמי חנוכה/פורים ממך או מהסבים- אז תתני לו לשמור.

תראי איך הוא מתנהל עם הכסף, אם הוא יודע לשמור , עבור  מה רוצה לבזבז,

איפה הןא מאחסן את הכסף ואם הןא זוכר איפה שם.

זה ממש בסדר שהוא רוצה להרוויח כסף.

אולי אפשר לחשוב ביחד על רעיונות להרוויח כסף או צ׳ופרים (למכור לימונדה בפארק ? לא כתבת בן כמה הוא) אנחנו עשינו ״הסכם״ עם הבן שלנו שיקבל מתנה כלשהי אם ישחק עם אחותו הקטנה בשבת בצהריים כשאנחנו נחים.

מיש ואין לסדרי עדיפויות.

הכסף קיים, וזו בחירה שלכם על מה להוציא אותו.

אני מאמינה גדולה בדמי כיס מגיל מסוים.

שיתנסו.

לקנות לו ארנק או קופה ולהחליט על סכום שנראה לכם סביר שהוא יקבל פעם בשבוע/חודש (כמובן קחו בחשבון שאולי גם האחים ירצו, וגם אם לא יבקשו הגיוני לתת לא רק לילד אחד, אז כמובן סכום שרלוונטי מהבחינה הזאת גם), ולהגדיר מה אבא ואמא משלמים בכל מקרה (נגיד אוכל, בגדים, לימודים) ומה הוא יכול או לא יכול לעשות עם הכסף, כי גם לזה יש גבולות, ומעבר לזה - לשחרר אותו להתנסות. אולי בהתחלה הוא ישר יוצא בצורה אימפולסיבית ואז ירצה משהו אחר ויבין שזה לא השתלם ויתחיל לפתח את הענין של סדרי עדיפויות.

וגם אם לא - זה בסדר. לכל אחד אופי אחר וקבלת החלטות שונה וזה יתן לו איזשהי מסגרת של עצמאות ושליטה בהחלטות וברצונות שלו (בתוך הגבולות שקבעתם) בלי להצטרך שכל פעם מחדש תחשבו על זה ו"תאשרו" לו את ההוצאה 

אז בואי נתחיל מזה

למה אין מקום..?

אולי צריך להיפטר מחפצים. אולי צריך להוסיף אחסון. אולי צריך לעשות רה ארגון במרחב הקיים

אצלי יש בלאגן ובית גדול

ויותר מקומות שהכל מתפזר

מלא מקומות לאסוף

לא תמיד זה הגודל, יותר על הרגלים ופתרונות אחסון טובים

לתת לילדים חיזוקים חיוביים. אני יודעת שזה לא טוב הרגל כזה, ולא בריא..

אצלי הקושי המרכזי הוא בבוקר- אז קבעתי שמי שעד 7:30 במטבח מסודר פיקס, עם מערכת מסודרת ומיטה מסודרת מקבל שוקולד קטן עם כוס חלב.

בערב אנחנו משתדלים לעשות להם גם מסדר- מי שמוכן עד שעה x  עם חדר מתוקתק, אחרי מקלחת צחצוח שיניים וא. ערב רואים ביחד פרק קצר במחשב.

רוצים להכין ביחד משהו מושקע לארוחת ערב? שהרצפה במטבח סלון תהיה מסודרת והשולחן נקי. אינטרס שלהם...

גם אצלנו קטן וצפוף ( 7 ילדים בדירת 70 מטר, חדר שינה הורים, 2 חדרים לילדים וסלון + יש גינה, הכי גדול בן 12)

פעם היה בלאגן ממש אבל לפני תקופה החלטתי לעסור למינימליזם, בכל מה שאפשר + מקומות אחסון נוחים ופרקטיים.

פחות בגדים, פחות לאגור דברים שלא משתמשים, אפילו פחות חפצי נוי , פחות משחקים (חלק מהמשחקים נגישים להם וחלק החבאתי בארון למעלה כדי שאוכל לפעמים לעניין אותם במשחק "חדש")

חוץ מזה לדעתי זה כן עניין של הרגלים.

אני לא הצלחתי לגרום להם להוציא רק משחק אחד, הם כל הזמן משחקים ביחד עם כמה משחקים בו זמנית. (נגיד מגנטים עם מכוניות ובובות של פליימוביל)

עוד הצעה - אפשר לשים שיר בבית ועושים מרתון של 3 דקות ארגון בלי הפסקה, כולם ביחד.

או חלוקה לתפקידים: כל אחד אחראי על משהו אחר, אחד לאזןף משחקים, השני לטאטא, לאסוף נעליים של כולם למקום.......

מודה שגם אצלנו הבית לא מושלם אבל משתדלים שבסוף היום לפני א. ערב יהיה מאורגן ורק אז יושבים.

כשמשחקים משחק שכולל את כולם - זה ממש טבעי והגיוני. לא חושבת שצריך לשאוף שזה לא יקרה.

כשמדברים על לא להוציא כמה מסחקי בו זמנית, הכוונה לדעתי היא למצב בו הילדים סיימו עם משחק אחד ועכשיו מוציאים עוד בלי לסדר את הקודם, ואז הבלגן מצטבר.

אבל כשצריכיך כמה סוגי משחק בשביל לשחק בכולם ביחד בו זמנית, זה חלק מהיופי של משחקי ילדים בעיני (למרות שזה באמת יותר עבודה לסדר בסוף...).

זה יותר מפתח את הדמיון ומאפשר חשיבה ויצירתיות.

להיות רק עם מגנטים למשל, זה ממש משעמם...

אני אומרת להם אח''כ - אתה אחראי על החיות, את על המגנטיים, את על המכוניות... ואז פחות רבים (אולי...חחח..)

אני כן אגיד שזו לא גזירת גורל להיות עם בית מבולגן כשיש בו ילדים קטנים.

אבל אני לא בטוחה שלכל משפחה זה אפשרי ונכון להצליח לתחזק בית מסודר. כי לפעמים זה גובה מחירים אחרים.

אצלנו לבעלי מאוד חשוב סדר. כשיש בלגן בבית זה באמת קשה לו.

ומבחינתו אין מצב ללכת לישון בלי לאפס את הבית לפני.

יש דברים שכן מותר להשאיר למחר - קצת כלים בכיור - לא מארוחת ערב אבל נגיד כוס תה ששתינו בערב, או הסיר שנשאר מהארוחה שהכנסנו לכיור אחרי ששטפנו כלים מהארוחה. או ספרים על השולחן. או כביסה שצריך לקפל - בתוך סלסלה או כל הכיסוי מיטה שלנו שאנחנו מעבירים לספה לפני שהולכים לישון. ולפעמים גם דברים שהילדים שיחקו בהם ורוצים להשאיר למחר - משאירים בצורה מסודרת באיזשהו אופן. אז זה לא סדר מוחלט כל יום, אבל בגדול אין דברים שזרוקים סתם על הרצפה או על הספה.

ובכלל שאני יודעת שזה חשוב לו אז אני גם משתדלת לא לתת לבלגן להצטבר בלי שליטה במשך היום - גם מסדרת בעצמי תוך כדי, וגם לפעמים מגייסת את הילדים להיות שותפים.

אבל אני מרגישה שיש פה גם הרבה עבודה של איזון, שזה לא יגרום למתח תמידי בבית כי כל דבר כל הזמן צריך להחזיר למקום.

סה"כ אני חושבת שאנחנו כן מצליחים להיות במקום יחסית מאוזן מהבחינה הזו. אבל זה לא תמיד היה לנו קל. וזה גם הרבה בזכות שאנחנו כל כך הפכים בנושא הזה (שמצד אחד זה לטובה כי אנחנו באמת מצליחים לאזן ככה אחד את השני. ומצד שני זה באמת מקום שמצריך הרבה עבודה, הרבה מהאתגרים הזוגיים שלנו לאורך השנים היו גם סביב הנושא של הסדר בבית. זה לא תמיד קל כשכל אחד מושך לכיוון השני...).

בקיצור, לא יודעת אם מה שכתבתי עזר לך. כי אני באמת לא חושבת שיש סיכוי שהבית שלנו היה מסודר אם לבעלי זה לא היה חשוב מאוד (כמובן שהוא גם שותף מלא ולא רק דורש שאנחנו נסדר... לבד לא הייתי עומדת בזה).

אבל קודם כל מבינה אותך מאוד מאוד

גם אני גדלתי בבית שתמיד מסודר

יש מקום לכל דבר

היום הבית שלי מסודר בערך ליום- יומיים בשבוע

זה היום שבאה העוזרת ויום למחרת.

אז אמנם זה לא מחזיק הרבה

אבל נותן לי אויר לנשימה ותחושה טובה.

וטיפ, לזרוק כמה שיותר דברים מהבית.

להשאיר באמת רק מה שצריך.

זרקתי כמויות של משחקים לא רלוונטים מכל מיני סיבות

חפצים מיותרים

בגדים, לא צריך מידי הרבה

לא להגזים עם אקססוריז לבית

גם לנו יש בית קטן ואנחנו כל הזמן מעיפים מהבית דברים שאין להם מקום  מבאס, אבל עדיף מבלגן..

ואח"כ להחליט על כמה דברים שאיתם הכי קשה לך ולנסות להרגיל את הילדים (וכן, להגיד שוב ושוב ושוב. ולא לוותר, אין מצב למשל שבאים לשמוע סיפור לפני שהמברשת שיניים חוזרת למקום.) יש לבהתהוות פוסט מהמם על הטמעת הרגלים.

לאחרונה גם החלטתי שאני לא יכולה להשתלט על כל הבלאגן אז אני בוחרת לי 2 פינות שבהם אני משקיעה (הספה והשולחן) והשאר זה אקסטרה

ובסוף לזכור שאת אמא מהממת גם אם הבית לא מתוקתק, וזה בסדר שזה ממש מבאס, אבל בעז"ה עוד יהיו שנים שיהיה לנו את כל היום לסדר=)

יש דברים של סדר שגם בגיל ארבע-חמש אפשר לעשות, אבל זה מאוד תלוי באופי של הילד...

ובאמת אני מזדהה איתך עד כאב אני די הרפיתי, לפחות כרגע, ומשתדלת לשמוח בילדים שכן מסדרים לפעמים.

במהלך השנים ניסיתי כל מיני שיטות, וכרגע השיטה שיחסית עובדת לנו היא "עשר דקות למען הבית" בכל יום - מתישהו בערב אני מכריזה שעכשיו הזמן לזה, ושמה סטופר לעשר דקות. במהלך הזמן הזה הילדים יכולים לעשות משהו בבית לבחירתם: לסדר דברים מסוימים, לקפל כביסה (אצלנו זה רק לשים בארונות), לפעמים להכין אוכל...

אני כן צריכה להתעקש איתם על זה (לפחות עם חלקם), אבל לפחות ההתעקשות מוגבלת בזמן... (כי אחד הדברים שקשים לי זה להיות איתם בהתעקשות ובוויכוחים על סדר לאורך כל היום...)

אני אישית בזמנים שאני מרגישה טוב משתלטת בלילות על הסדר והניקיון כמעט בכל הבית, וזה באמת בשביל השפיות שלי - אני עובדת מהבית וזקוקה לסביבה נעימה.

בתור פתרון חינוכי זה לא משהו...

(ואפשר רק לומר שעודדת אותי בתחושה שלי?... חמותי כל הזמן שואלת למה אני לא מביאה עוזרת - והיא גם מוכנה לשלם. אבל אני מרגישה שזה פשוט לא יהיה יעיל פה, כי הסדר והניקיון נצרכים אצלנו על בסיס יומי, ולהביא עוזרת כל יום זה לא ריאלי וגם בפני עצמו יפגע לי בשפיות...)

את יכולה להחליט להקצות לזה זמן וכוח, או שלא, חבל להתאכזב מתוצאה ידועה מראש, אם לא תקצי לזה כוח וזמן כל הזמן או כמעט כל הזמן, הבית ישאר מבולגן.

אכן להתחנן לילדים זו לא הדרך וזה ממאיס את הסדר על הילדים ואת המצב על ההורים ועל הילדים.

ולא מצפה שהילדים יהיו אחראים על הסדר בבית. הם קטנים. אני גם לא מתחננת אליהם שיסדרו, אבל כן חושבת שהגיע הזמן להעביר להם אחריות על חפצים מסויימים שלהם (נעליים, ילקוט, בגדים מלוכלכים לסל הכביסה, מגבת לתליה).

ואני לא יודעת איך הבנת שאני לא מקצה זמן וכח לסדר את הבית... אני מסדרת וממיינת המון ובכל זאת יש ימים שהבלגן חוגג, וזה מה שמתסכל. 

ההבדל בין מסודר ללא מסודר, אלה הזמנים שבהם אין כוח לסדר ואז בשניה הכל מתבלגן, אם רוצים בית מסודר, זה צריך להיות על הכוונת כל הזמן.

כל אבל כל היום מסדרת,

מרימה דברים לפח,

מחזירה חפצים למקום,

מפנה שולחן ומנגבת מפה,

ו...לא, זה ממש לא משפיע על הילדים שלי לסדר 😬 עד שאני לא*דורשת* מהם, שום דבר לא זז. גם אם הרגלתי כ--ל יום לשים תיק במקום, להוציא קופסת אוכל מהתיק, אני חייבת לתת את התזכורת הזאת כל יום. מי יותר ומי פחות... יכול להיות שזה קשור לגיל, אבל יש לי גם בן 9 שבחיים לא ראיתי אותו יוזם סדר כלשהו.

אני מקווה שכשהם יגדלו לפחות זה ישפיע עליהם, אבל בנתיים בגיל הזה- נאדה . חייבים הוראות ותזכורות והבטחות ואיומים.... באסה.

יש ילדים שיותר קשה להם ליישם ולהתמיד, גם בגיל 9.

אצלי יש ילדים ששיתפו פעולה מגיל צעיר (בן 4.5 משתף פעולה בהרבה דברים, יש דברים שעדין לא) ויש ילד שלקח לו הרבה זמן (בן 14 משתף פעולה חלקית, למד בהדרגה איטית)

זה לא אידאלי, רק אומרת מה קורה אצלי בפועל...

כמובן אחרי שניסיתי בדרך טובה.

לצערי מגיעה לשם לא מעט...

אז רחוקה ממצבך אבל בזמן האחרון עברנו דירה וקיבלתי כמה תובנות חדשות בנושא:

1. מינימליזם כתפיסת עולם - תלמדי על זה תחקרי על זה. לא כי אין מקום אלא לכתחילה.

להתאהב בזה שהארונות ריקים, שהמדפים ריקים

כשהל האחסון עמוס אין חשק להכניס לשם דברים שצריך לסדר, כשאתה יודע שיפלו עליך דברים כשתפתח את הדלת של הארון..

2. בהמשך למינימליזם : פרקטיות. מה שלא צריך לא קיים. אין טעם לשמור .

בנוסף, חושבים שהוא לא מזיק, אבל באמת הוא מזיק. למה? כי הוא תופס מקום וזה פוגע בעיקרון המינימליזם.

3. לחשוב על מה את מוכנה להתפשר בסדר- משהו שיעזור לך.

לדוגמא:

כל הגרביים הולכות לסלזלה בארון, גם מה שלא מצאנו זוג. ואז הבלאגן של חסרי הזיווג קיים אבל בארון ולא בסלסלה הגדולה

עוד דוגמא:

מיון משחקים לפי קטגוריות של פליימוביל, קפלות, קוביות וכו

אבל מלא משחקים שאין להם קטגוריה מוגדרת יכולים להיות בקופסא אחת ענקית עם גלגלים

4. לגבי זמנים, את יכולה לקבוע עוגנים בלוז היומי שעוזרים לסדר כמו:

לפני שיוצאים לגינה מסדרים את כל המשחקים ששיחקנו עד עכשיו.

לא כהתמודדות של משמעת, אלא פשוט שלב ביום

עוד:

בזמן המקלחות מנקים את ארוחת הערב

בזמן המקלחות כל אחד מכין את התיק למחר

כל פעם לפני שאת מתקלחת להכניס מכונה

לא ללכת לישון כשיש כלים בכיור

וכו וכו

לפי מה שמתאים לך

5. לא להיות במלחמה מול זה. לא מולך ובטח לא מול הילדים

פרקת, הבנת שזה משהו שאת רוצה לתקן- עכשיו להתחיל מסע

וזה מסע כי מדובר בהרגלים

זה לא שינוי שקורה ביום יומיים

זה מסע של דרך חיים

ההבנה הזאת עוזרת לי המון להירגע ולקבל באהבה את הבית שהוא עכשיו מבולגן ומסריח

וגם השלב הזה, אמא עם ילדים קטנים.

אולי אלו שנים שבהן יהיה לך יותר קשה

וגם את זה להבין באהבה

נקודה לגבי המנקה - איזה כיף לך!!!

באינסטינקט באלי הכי לקנא

אבל תכלס זה בכלל לא קשור למנקה

למה?

כי גם אני יכולה לאפס תבית ולמסור על זה תנפש ואז באמת יומיים אחרי זה הכל יראה פה כמו חרבו דרבו

מבאססס אין דבר יותר מבאס מזה!!!

אבל אלו טבעם של דברים והרעיון הוא לסדר כל הזמן קצת, לא לתת לדברים לצאת מכלל שליטה

מניסיון..

אותם הרגלים, בבית טיפה יותר גדול- הרבההה יותר פשוט לתחזק..

ולגבי ההשוואה לאמא שלך - מנקה כלל היום זה לגמרי סוד הקסם😉

ואולי לא רק- אולי אתן שונות ולכל אחת יש את החוזקות שלה❤️❤️

בכל מקרה-

בבלגן לא כיף לחיות...

כותבת לך כמה טיפים מהפורום שאני מנסה ליישם

@אפונה כתבה על מינימליזם,

באמת למסור כמה שיותר ולהשאיר כמה מדפים ברחבי הבית שיהיו לבלגן ואז קל יותר שהבלגן שמצטבר יש מקום מפלט.

@oo כתבה פעם לנקות מיד כשמהשו קורה- ככה יותר יורד בקלות וגם לא מצטבר. טיפ שמאודד עוזר לי

@עוד אחת! כתבה סל לצעצועים ומשחקים בסלון- מדהים, יש בלגן אוספים את כל המשחקים לשם.. מתישהו ממיינים..

מוסיפה לך- סל בגדים לילדים בחדר לזרוק בו בגדים במקום על הרצפה.

אם הז עיקר הבלגן- בגדים, א שתגידי להם שכל אחד ששם בגד שהוא מוריד בבל שיבוא לקבל מדבקה או לישם מדבקה על הדף על המקרר ונראה כמה מדבקות נאסוף.

אבל תכלס עיקר העניין להעיף כמה שיותר ואז יש יותר מקום על הרצפה, פחות בגדים מיותרים שנופלים מהארון.. וכו...

ודבר אחרון

5 ילדים קטנים בלי עין הרע זה מאודדד אינטנסיבי

הכל יחכה

רק תשמרי על הגוף והנפש שלך

תתרכזי בהם

דברים שיעזרו לך לשמוח ולהנות מהילדים❤️❤️

אה ועוד משהו תנסי לחשוב עם בעלך אם מה שהעוזרת עושה הז הדרך הכי יעילה לנצל את השהות שלה.. אולי עדיף לחלק את הזמן שלה אחרת...

בהצלחה!!!

תודה על הרעיונות, ההזדהות והעידוד. לוקחת לי ומתחילה ליישם ❤️

היום מיש כשהילדים הגיעו הביתה היינו צריכים כולם להחליף בגדים ולצאת לארוע. עמדתי על זה שכל אחד ישאיר נעליים מסודרות ליד הקיר, ישים את הבגדים המשומשים בסל הכביסה, מי שהספיק לאכול משהו שיזרוק את הצלחת לפח, וב"ה באמת השארנו אחרינו בית מסודר והיה כייף לחזור לסלון נקי בלי מלא דברים זרוקים על הרצפה.

אבל היום זה היה קל כי הבית כבר היה מסודר אחרי שהמנקה היתה פה אז היה ברור לעין מה צריך לעשות כדי שהסדר ישאר על כנו. בואו נראה מה יהיה מחר.

תודה שאתן פה!

יכולה להזדהות עם הרבה דברים.

אני גיליתי שלקום רבע שעה מוקדם יותר,

או להתחיל להתארגן לשינה רבע שעה מוקדם יותר,

או להתחיל להתארגן רבע שעה מוקדם יותר לפני יציאה- מאוד עוזר.

אני עומדת על זה שלא יוצאים/ לא אוכלים/ לא מקבלים... עד שהכל מתוקתק.

אבל אמא, אני לא הוצאתי את זה,

אבל אמא, זה קשה לי,

אבל אמא אין לי כח...

לא יוצאים לחתונה עד שהבית מסודר נקודה.

לא באים לאכול עד ש ..

כשאני עומדת על זה, ומשתדלת לעשות את זה באווירה נעימה ( עידודים וכד') אז זה מאוד עוזר. את לא צריכה להיות הסדרנית של הבית, מספיק יש אינסוף בישולים, אינסוף כביסות, אינסוף שטיפות כלים.... גם הילדים יכולים להיות יעילים.

אצלנו ברור לי שהבעיה שאין לנו מקום מוגדר לכל דבר. לא בחפצים האישיים שלהם ולא בבלאגן הכללי.

ברגע שנצליח לארגן מקומות אחסון יהיה יותר קל לכולנו.

אף אחד מאיתנו לא מסודר באופי שלו, אין לנו את הראיה הזאת, לכן השאיפה זה להביא מישהי שתסדר מאפס את כל הבית ואז יהיה לנו לאן לשאוף

דברים שעוזרים לי:

1. להכריז על סגר עם הילדים וכולם מסדרים את המרחב הציבורי או החדר

2. לעשות עם מטאטא או מגב ערימה של כל הדברים על הרצפה וכל ילד צריך לשים מספר פריטים במקום (אפשר גם בלי ערימה למתקדמים )

3 . לצמצם במשחקים שמאפשרת להוציא

4. להעיף או לשמור במקום בלתי מושג משחקים שמאד מבלגנים..... ועם הרבה חלקים קטנים

5. לצאת עם הילדים לגן שעשועים או פארק ולהשאיר את הבית מסודר....

6. אפשר לתת לכל ילד אחריות לפני ארוחת הערב. האחד אוסף בגדים, השני משחקים, השלישי ספרים...

יש חנות עודפים של רייצ'ל h בחניון של קומה 2

יש חנות של מזל חזות עם בגדי שבת ממש יפים (אפשר לראות באתר)

יש חנות בקומה הראשונה לא זוכרת את השם

יש את חן פאשן בקומה האמצעית

בננה גם קומה אמצעית

יש לך מלא מלא חנויות שם 

חולצה לבייבי הגדול שלי בקידישיק 109 שח!

אוברול מתוק לבייבי השני באידשקייט (קיוי) 99 שח!

מחירים בשמיים...

כמעט עליתי לבנק הפועלים שם, לעשות שוד קטן לפני הקניה.

עשיתי הזמנה מהאינטרנט

אחלה מחירים, נראלי יותר מהחנויות

חולצות ב50, מכנסיים גם .

שווה לכן להציץ

המחיר זול בהרבה..

במיוחד מול חנות אידישקייט שם המחירים גבוהים יותר 

בסוף מצאתי כמה דברים

אבל האמת שנהיה לי סחרחורת משם

אצלי ממש גירד ושרף לי באיזור

תנסי להרגיש שם תאזור אם אין בליטה או משהו יכול להיות שזה באמת תולעים..

לי היה הרבה פעמים, זה זוועה!!

את מניקה? אם כן, אי אפשר לקחת ורמוקס (או שצריך להתייעץ עם רופא לפני, אני לא לקחתי אף פעם בהריון ובהנקה)

פשוט סבלתי🤷

לפעמים ישר כשגירד רצתי לנגב בשירותים והצלחתי להוציא תולעת...

אומרים שגם שום יכול לעזור. פעם אכלתי כמו שיניים טריות, יום למחר לא היה, לא יודעת אם קשור או לא..

ולא תולעים?

אבל מגרד לי גם בפי הטבעת לא רק בנרתיק

ומדי פעם הן חוזרות.

סיוט

וכמו שאמרתי הן גם לא נעלמו לגמרי, פעם ב הן חוזרות.

אבל אני רואה שיש כאלו שגם עם ורמוקס פעם ב חוזרות וזה לא תמיד ממגר אז זה לא מדרבן אותי לקחת.

גרעיני דלעת

להפחית אכילה של סוכר וקמח

לאכול הרבה שום

לשים שמן לבנדר והדס מעורבב עם טיפה משחה / שמן בסיס.

לא תמיד עשיתי הכל, כל פעם משו אחר שהיה לי כח...

זה ב"ה לא טורד את מנוחתי בברמה יומיומית, אבל בהחלט פעם ב הן מגיעות וזה נהיה לי כבר סיוט רגיל כזה שקורה פעם ב....

כמה שהיה לי בהתחלה הזוי והייתי בטוחה שזה רק לילדים.

ושמעתי שזה נפוץ בעקבות לידות.

אני מאמינה שמערכת חיסונית חזקה תשפר גם את זה,

תזונה טובה, ויטמינים שחסרים וכו'.. אבל אני לא עד כדי כך דואגת לזה..

והם יקבלו אח חדש

שום ייסורי מצפון!!!!

הילדים יהיו בסדר גמור בעזרת ה'!

עברתי הריון מאתגר (שמירה בחודשים האחרונים) והחלמה מאתגרת לא פחות, ב"ה הילדים כבר הספיקו לשכוח מכל מה שהיה. 

לא מצאתי פיתרון 🤷

ואני גם ככה עם שניים וחצי שערות

בתקופות כאלו ממש נהיה לי קרחת באזורים בראש.. זוועה

מקפיצה אולי יש מישהי שכן עזר לה משהו 

אחותי אומרת שעשה לה ממש הבדל לעומת לידות קודמות.

אני עוד לא ניסיתי...

זה באמת זוועה

אני נהניתי מזה שגם השיערות בגוף נשרו..

מיעטתי לחפוף - ממש כמה שפחות!

וכשחפפתי הכחשתי את כמויות השיער שהיו על המברשת בסוף הסירוק

פרימולטנור לא מיועד למניעת הריון..

את מניקה? אם כן עד 5-6 שבועות את לגמרי אמורה להיות מוגנת..

ואיזה כיף לך שאת מצליחה לטבול לפני..

תכלס, לא קריטי לי בטירוף למנוע, אבל כן ממש מעדיפה לחכות קצת עם ההריון הבא.

אולי פשוט נשתמש בשקפיים, למרות שזה מרגיש לי כמו לא להשתמש בכלום😬

פרימולטנור לא מעקב את המחזור ואז זה גם גורם למניעה על הדרך?

לוקחים פרימולט אחרי הביוץ ןזה מעכב את הדימום מלהגיע.

זה לא מונע הריון

אבל את עכשיו אחרי לידה

אז את לא יודעת בדיוק איזה שלב את..

אמורים לקחת אותו לאחר הביוץ והוא לא אמור למנוע אותו. הוא בעצם מעלה את רמת הפרוגסטרון כך שההתפרקות של רירית הרחם מתעכבת...

במידה ונקלט הריון יש סיכון כלשהו שהוא עלול לשבש את הפוגסטרון הטבעי אבל מונע בהגדרה זה לא...

כי העובר בועט באזור רגיש או משהו

וגם לפעמים אזור כלשהו קשה כי את ממששת את הראש או הרגל....

אם כל הבטן קשה זה יותר נשמע התכווצויות

אם זה רק אזור אחד אז נשמע לי שזה פשוט הראש...

אם התנועות כואבות לך מידי אז אולי תנסי לעשות תנועות שעוזרות למקם את העובר

ואם הכאב ממש חריג אז ללכת להיבדק אבל כאבים פה ושם זה נורמלי לגמרי...

מתישהו הרי הוא יצטרך להסתפר... אז למה לא לעשות את זה בצורה חגיגית ועם הדגשות כמה הוא גדול?

ותאמיני לי שגם אחרי התספורת הראשונה הם מתוקים😊 מתיקות מסוג אחר, אבל עדיין. ממליצה להשאיר פאות ארוכות, זה כבר משאיר חלק מהיופי של השיער...

לא הבנתי את ההתלבטות. אם לא בא לך ולא נהוג אצלכם אז אל תספרי אותו. במיוחד שאין קוקו.

תלתלים זה מהממממם!!

אצל הקטן סיפרנו אותו בערך שלושה חודשים אחרי היום הולדת..

תכלס אחרי שהוא הסתפר נהיה הרבה יותר יפה לו

אני מבינה דהוא עלה לגן עירייה.

ממה שאני מכירה הנראות ותספורת ממש משפיע על איך מתייחסים לילד,

ילד עם קוקו זה סימן שהוא קטן והילדים מדברים על זה.

תראי איך סה אצלך בגן.

אם את רוצה אפשר לספר שלא יהיה קוקו אבל גם לא קצוץ..

נראה לי הכי חשוב איך ירגיש הילד. את תתרגלי 😄

יש לו תלתלים❤

ואת צודקת, אני אנסה לשאול אותו

אני לא בטוחה אם הוא ידע מה לענות, יש דברים שצריך להציב כעובדה

בעצם תספורת זו הצבת עבודה שהוא גדל והוא בוגר, אני לא רוצה לשאול ילד אם הוא רוצה להתבגר, הוא צריך גם אם לא רוצה

לדעתי עד חנוכה זה מקובל גם בגן שיש ילדים עם שיער ארוך, אח''כ זה יחסית חריג

אבל ממה שרואה מסביבי הרבה מספרים גם לפני

האמת שאם הוא בגן עיריה הייתי מספרת בגיל שלוש,  לדעתי גפ הוא ירצה את זה כשיראה שכל הילדים הגדולים בגן מסופרים

אבל בנחת.. עם הרבה שיתוף שלו והסברה

בכמה מועדים מרוכזים במהלך השנה

ברור שנעשה לו סביב מועד יומולדת שלוש

זו חגיגה שלמה אצלנו

ממש מתרגשת 🥹

סיפרנו כשנכנסו לגן עירייה. או אחרי.

ילדי אביב- קיץ. אז זה היה כמה חודשים אחרי גיל 3.

בעיקר שלי...

נולד באדר

סיפרנו אחרי לג בעומר

מסיבה גדולה כולל תספורת.

יש עניין גדול דווקא בגיל 3

גם לי היה קשה לספר ולקלוט שהגיע הרגע שהילד גדל, אבל הוא נראה כל-כך מתוק עם פאות וכיפה, כך שהשלמתי עם זה.

וזכור לי גם מחברות שעדיין העובר היה מצג עכוז בשבוע כזה

זה עדיין מוקדם ולא שולחים להיפוך בשלב הזה, היפוך זה בין 36-38

בדרך כלל העובר מתהפך לבד

מקווה שזה יקרה בקרוב אצלך

בשבוע 32 עכוז.

בבדיקה הבאה , בערך 3 שבועות אחר כך, כבר היה ראש.

גם אני דאגתי לגבי היפוך, אבל אמרו לי שאפשר לקבוע את זה בהתראה מאוד קצרה אז זאת לא בעיה.

מקווה שלא תצטרכי!

בשבוע 36 ראיתי שהוא עדיין עכוז ואז קבעתי תור לשבוע 37.

עושים בשבוע 37-38 בד"כ.

אם את מגיעה להיפוך ממליצה מאוד על בי"ח מאיר, יש שם את ד"ר מוזר שיש לה ידי זהב. עשתה לי כבר בשני הריונות והצליחה ממש בשניות.

המוביל היה עכוז (והרופאה אמרה לי לקבוע תור לקיסרי), ובסוף שבוע או שבועיים אחר כך הוא התהפך לראש (היה בסוף קיסרי, אבל מסיבה אחרת...)

בכל אופן, רק בשבוע 36 מצפים להתקבעות המצג, וגם אז זה לא בהכרח בטוח (מניסיון עם עוברית אחרת, שהתהפכה שוב ושוב לכל הכיוונים, עד הסוף ממש בשבוע 39...)

קובעים היפוך לשבוע 37 או 38. אפשר יומיים-שלושה מראש, לפי מה שזכור לי. כדאי לקבוע אצל רופא מומחה. (בירושלים יש את פלוטקין)

לפעמים מזרזים מיד אחר כך כדי שלא יתהפך שוב עד הלידה.

למיטב ידיעתי אין מקומות היום שמיילדים עכוז... (פעם היה בביקור חולים, אבל הוא נסגר. אולי תבדקי איפה ד"ר שווד עובד עכשיו - זכור לי שהוא אחד המומחים ללידת עכוז.)

אבל זה היה אצל רופא פרטי בביקור חולים ולפני כ-17 שנים. מאז השתנו דברים...

אבל תמיד כדאי לברר!

שילדה לפני 3 שנים לידה רגילה בביקור חולים

אבל כבר אין ביקור חולים

אני מניחה שעכשיו זה אפשרי בשערי צדק

אני ממש מקווה שיסתדר, יש לי עוד בדיקה בשבוע 34 ואז נראה איך נתקדם,

כל הלידות שלי ממש מהירות וטובות, לרוב יולדת בבית או בדרך.. מעניין אם העובר הזה מתכנן לי הפעם הפתעה אחרת..

יש דרכים שאפשר לעזור לו להתהפך?

תודה!

הגיוניות -

לכוון פנס או מוזיקה לתחתית הבטן, והעובר יימשך לשם.

ללכת על שש.

מיסטיות -

לבדוק שאין ספרים הפוכים בבית.

סגולה מסוימת של שתיית מי הסטף, שצריך לקבלה ישירות מהמקור (אבל גם צריך לשקול אם כדאי לקחת את הסיכון לזיהום במים).

זה מה שאני זוכרת כרגע...

אבל אני כבר למודת ניסים, כי בהריון של התאומות, המובילה שהיתה עם מיעוט מים התהפכה באמצע שבוע 34 שזה בערך כמו 39 בהריון יחיד.

אז הכל יכול להיות.

אצלי ב35 היה עכוז

38 נבדקתי שוב והיה ראש ב״ה 

כמו שכתבו לך

לגבי אם זה לא מצליח, בבי"ח שערי צדק מיילדים כך ללא ניתוח, בתנאים מסוימים.

בהצלחה ובבריאות!

אני אומרת שבלניאדו אמרו לה שזה לא משנה אם המוביל ראש או עכוז הם מנסים ליילד רגיל.

ובסוף יילדו אותה קיסרי כי המוביל היה מתוחכם ושכב לרוחב..

אז אני לא יודעת אם זו המדיניות שלהם בכל הלידות או רק בתאומים (שמאפשרים לנסות ללדת רגיל גם במצב עכוז)

רוחבי.

בשום בית חולים לא מיילדים תאומים רגיל אם המוביל עכוז.

כנראה היא הבינה לא נכון.

לידת תאומים הים עם סיכון הרבה יותר גבוה לסיבוכים.

וברוב בתי החולים ממהרים לניתוח על כל סיבה הכי קטנה שיש.

(למשל בהדסה הר הצופים אם השני רוחבי הולכים לניתוח, גם אם המוביל ראש)

אבל בחלק מבתי החולים, כמו שערי צדק, לניאדו ועוד. גם אם השני בוודאות עכוז/רוחבי הם מיילדים רגיל

בטענה שאם הראשון יצא אפשר לשלוף את השני גם מהרגל וכד'

כותבת כמובן מנסיון אישי...

אבל אם בכל זאת תגיעי ללידת עכוז

יש כמה בתי חולים שמיילדים ככה אם זאת לא לידה ראשונה.

היפוך בדרך כלל קובעים מהיום למחר כזה

סיכוי טוב שיתהפך.

חוץ מזה יודעת בודאות שבשערי צדק מאפשרים לידת עכוז

(לאחר התייעצות עם רופא שבודק את המנח המדוייק)

אבל בדרך כלל אפשר לקנות מתאם.

כמו אם אין לך שקע של כבל שמע- יש מתאם שנכנס למקום של הטעינה ובקצה השני שלו יש שקע של שמע.

אז אולי יש כזה גם למה שאת צריכה. תגגלי ברשת או שתשאלי בחנות פלאפונים

לחבר את זה לטאבלט במקום לפלאפון.

תנסי לבקש ממישהו שמבין קצת בטגנולוגיה שיחבר לך.וזה יכול להסתדר!

.קנינו מתאם מיוחד וזה לקח כמה נסיונות אבל בסוף עבד מצוין

זה יעבוד בפלאפון עם מתאם?

אהמ... לא כל כך מכירה מישהו שמבין בטכנולוגיה...

משערת שיש לך אייפון כי לכל השאר יש type c, לא?

תכתבי בגוגל מתאם אייפון לטייפ סי ותראי מה מתאים לצורך שלך.

או שפשוט תלכי לחנות פלאפונים ותסבירי מה את צריכה

אני מקווה שהוא בכלל תומך באפליקציה.

אוף.

אנסה לחפש תמונה אם אמצא..

אבל זה הסוג .

יש לנו 2 טלפונים ו2 טאבלטים ובהכל לא היה אפשר

הם שיווקו את זה כל-כך טוב ומנצח שזה היה ממש מבאס שלא עובד

כל כך חיכיתי לו ובניתי עליו!!

של כל המכשירים שהאולטרסאונד לא תומך בהם...

מסתבר שזה בדיוק המכשירים שלנו

והוא היה שונה מהרשימה של המכשירים שיש להם.

אבל כשלא עבד מספיק טוב נתנו לי זיכוי מלא