פורום הריון ולידה (עמוד 460)

אחרי כל לידה.

לידה אחת הלכתי בכללי כזה לראות מה המצב, אז עשינו שלושה טיפולים לחיזוק, לא זוכרת מה עשתה בדיוק לאורך כל הטיפול אבל זה היה לחיצות תוך כדי שהיא עם אצבע בפנים ודברים בסגנון.

בלידה השניה הרגשתי שיש לי כאב שלא עובר מצלקת של התפרים, ואז ממש עשתה לי טיפול של עיסוי פנימי לשחרר את הצלקת. זה מאוד עזר.

בעלך מבקש חיבוק ותשומת לב, ואת מהצד שלך לא מסוגלת כרגע ומבקשת בעצמך חיבוק ותמיכה..

אתם פשוט צריכים אחד את השניה, כל אחד מבקש את השני.

אחד מכם צריך ליזום כדי שזה יגיע משני הצדדים.

אם הוא יביא את החיבוק שאת צריכה- יהיה לך יותר קל להביא לו מה שהוא מבקש כי תרגישי מלאה ולא בודדה,

ואם את תביאי לו מה שהוא מבקש- אז אוטומטית הוא יהיה שם, יחבק ויכיל.

תמיד אפשר להתקשר לבקש להיפגש, ולהסביר... (הם נגישים יותר)

אם ירצו שכבר תירשמו, ואם יתרשמו מהסיפור שלכם זה עשוי לעבוד, תלוי ברמת הביקוש באזור שלכם...

אין הליך מובנה אם זו שאלתך.

ואין לנו ''סיפור'', סתם מחירים גבוהים בלי הנחה

התכוונתי להנחה דרך התמת, אם אפשרי לקבל גם במוסד פרטי

חוץ מזה שאנחנו זוג צעיר ומעון זה יקר

אבל המחיר ביחס לשוק סביר בהחלט. כמו מחיר של מעון מוכר לתמ''ת בלי הנחה...

אם זה פרטי א ההתנהלות היא רק מולם

חודש אחרי לידה

וגם שנה וחצי אחרי לידה

20 קילו מעל תחילת ההריון הראשון.

15 עודפים מההריון הראשון

5 מההריון השני

ממש ממש מעוצבנת מהמשקל שלי, והלוואי שאצליח להוריד אותו (אומרת תוך כדי שגורסת פה משו שלא תורם במאומה חחח)

אם הבטן שלך יחסית שטוחה, את מרגישה שהמשקל הוא שומן ברחבי הגוף? או משהו אחר?

אחרי לידה לוקח זמן לגוף להוריד במשקל, זה יכול לקחת גם יותר מחצי שנה.

חלק מהמשקל הוא נוזלים, וגם לדעתי חלק מההנקה

אני הצלחתי לרדת במשקל רק אחרי שהפסקתי להניק. אבל בטן עדיין נשארה לי...

תודה. אחרי הלידה הקודמת לא השתנה הרבה גם אחרי חצי שנה

אחרי הלידה שלפניה ירדתי כמעט הכל תוך חודש!

את רק ארבעה חודשים אחרי לידה אם אני מבינה נכון??

הרבה סבלנות וחמלה כלפי הגוף שעבר שני הריונות ולידות.

מבנה הגוף לא יחזור להיות כשהיה. בכל זאת את כבר לא נערה, מבנה האגן, ועוד מערכות השתנו.

לדעתי חשוב קודם להתחזק:

לעשות פילאטיס, חיזוק שרירי רצפת אגן, לעבוד על איזון (שיווי משקל). להקפיד על תזונה נכונה, לעשות הליכות ולישון ככל שאפשר.

בשלב השני שהוא כ8-9 חודשים אחרי לידה זה לעבוד על חיטוב. החיטוב גם תורם לירידה במשקל אבל בעיקר מחזיר צורה נורמלית לגוף.

התהליך יכול לקחת בכיף גם שנה, זה נחשב לקצב של עבודה טוב. אז הרבה סבלנות, ולבינתיים תזכרי שהגוף שלך הביא לעולם שני אוצרות מתוקים ומותר לו לשנות קידומת של המשקל. אז הדגש הוא פחות על המספר אלא על ההרגשה הכללית. ומה שתצליחי זה מבורך, זה לא הכל או כלום...

בהצלחה!

ושברגע שאפסיק אעלה מחדש

אוף! כמה כבר זה הנקה?! קילו-שניים.. ועוד עם חזה שלא גדל לדעתי

בייחוד שהוא כבר הולך עם נעליים כמה חודשים אתומרת. אני הייתי קונה פשוט נעל סגורה טובה ולאוו דוקא סקטור של צעד ראשון.

בכל אופן לשאלתך לא חושבת שיש הבדל מיוחד בינהם

בהצלחה 

אם הילד צועד בצעד ראשון למשך תקופה

אם זה נוח לו וכבר הולך טוב

הייתי עוברת לנעל רגילה

אני אישית יותר מרוצה מפאפיה (ניסיתי גם את אלפנטן - נמרוד)

כי היא מאפשרת לרגל לעבוד וכך לפתח את שרירי פנים כף הרגל וליצור את הקשתות שאמורות להיווצר שם.

לא משנה השם, לא חייב דווקא צעד ראשון או שני

פשוט נעל שאת יכולה לכופף

החמוד שלי התחיל ללכת

אני רוצה שיהיו לו נעליים שיוכל ללכת גם בחוץ

ראיתי שיש נעלי טרום הליכה שעשויות בעיקר מבד, מתוקות ממש, כתוב שמתאים לשלב הזה

יש עניין לקנות דווקא צעד ראשון ולא אותן? או שאפשר אותן בתור נעל ראשונה? זה מחזיק לטווח ששווה את הכסף?

שהחלק שעוטף את הקרסול-עקב יהיה קשיח ויציב. זה נותן תמיכה טובה להליכה.

אבל אולי כשיושבים איתו לעצור אחרי 5 דקות, כשעוד יש לו חוויית הצלחה. לפני שמגיע השלב שזה יותר מדי והוא מתחיל לגמגם.

לתת לו במהלך היום דברים קטנים לקרוא (למשל באיזו אות מתחיל השלט בדרך לבית הספר). בתור התחלה דברים שקלים לו ולאט לאט לעלות רמה.

התייעצתם עם המורה?

היתי בודקת גם ראיה

מנסה במשך היום לעבוד בעל פה, למשל אומרת לו מילה ושואלת איזה אות פותחת וסוגרת. יודע לענות ברוך השם

דיברנו עם המורה, אמר שישים לב וטוב שדיברנו איתו

מה זה בעצם? אני צריכה הפניה לזה? זה דרך הקופה?

סליחה על השאלות אני באמת רוצה לקבוע לו

צריך ללכת קודם לרופא עיניים רגיל ולבקש ממנו הפניה למומחה של מיקוד ראיה (אורתופיסט או רופא עיניים מומחה לתחום).

(לי התיאור שלך נשמע תואם לתחילת כיתה א ולא בעייתי, אבל לא יזיק לבדוק מיקוד ראיה ומומלץ בכללי לקראת כיתה א לבדוק ראיה)

ואם יש מורה מתקנת בבית הספר - שגם היא תבדוק אותו.

אבל אנחנו רק בתחילת השנה... הילדים אמורים היו להגיע לכיתה א' כשהם קוראים?

בכל אופן, אם גם הוראה מתקנת לא תעזור (אבל צריך לתת לזה זמן), כדאי לבדוק עניין של קושי במיקוד ראייה.

והעיקר - לא להילחץ ולא להלחיץ. גם אם לאחיות שלו הלך חלק, זה לא אומר שהוא כמותן. וזה לא אומר שהוא לא ידע לקרוא - פשוט ייקח לו יותר זמן.

בהצלחה!

הכי חשוב בלי לחץ (קל להגיד קשה לבצע, אני יודעת).

אצלנו לא מצופה לדעת לקרוא לפני א, מתחילים ממש ממש לאט ורגוע.

אני חושבת ש10 דקות קריאה לילד שרק התחיל ללמוד זה הרבה, בטח אם זה קשה לו.

הייתי מנסה להקליל, לצמצם את התסכול, לנסות להפוך את זה לחוויה ומשחק

הייתי מתחילה עם בדיקה מול המורה שאין כאן קושי חריג. בהנחה שאין בעיית ראיה או משהו חריג אחר, הייתי ממשיכה עם חזרה יומיומית ונותנת לזמן לעשות את שלו.

הייתה לי בת עם קושי בשליפה שהביא לקושי בקליטת האותיות והקריאה. מניסיוני, להמשיך לעבוד יום יום (זה ממש "אם תעזבני יום ימיים אעזבך", אסור להעביר יום בלי חזרה). ומצד שני בלי לחץ ואוירה בוחנת.

מוסיפה משהו שאמר לי הרב של בן אחר שלי, כשאמרתי לו שמתבלבל בין כ' וב' ופ' ושאלתי אם לשבת ממוקד על האותיות האלה הוא אמר לי בפשטות: אם הוא מתבלבל תתקני אותו ותמשיכי הלאה. בשלב מסוים זה ייקלט לו ויפסיק להתבלבל.

ממש שינה לי את הגישה, שהייתה יותר סוג של בחינה כזאת, וכל שגיאה שלו הרגישה לי כישלון. פתאום זה נהיה קליל, הוא לא במבחן. אם טעה אני מגלה לו וממשיכים.

בעיני, הגישה הקלילה  והחזרה העקבית יביאו לתוצאות טובות. שוב, בהנחה שאת והמורה לא חושבים שיש כאן בעיה חריגה שדורשת טיפול. 

כ ב פ .. אקח לתשומת ליבי מה שכתבת, לתקן ולעבור הלאה

@יעל מהדרום אני לא יודעת איך הם הגיעו לזה, ולמה בת"ת שלו מערבבים ולומדים בו זמנית קמץ וחיריק.  אצל הבנות שלי קודם סיימו כל הקמץ, עברו לכל החיריק, אחכ לכל צרה סגול... הכי נורמלי לדעתי! קלטו מצוין!!!!

@בארץ אהבתי נשמע ממש הבן שלי, מקווה שהוא יהפוך למצטיין!! בטוחה שהוא יכול

באמת נשמע מבלבל.

יש ספרים מסודרים שלומדים על פיהם?

אני לא מבינה בזה יותר מידי, ואולי אפשר לתת עוד זמן לראות אם הוא מסתדר, אבל יכול להיות שאפשר גם לשקול ללמד אותו בשיטה שונה מהת"ת (כמובן בתיאום מול המורה). אולי אפילו לקנות את החוברות לימוד קריאה של 'לקרוא בנועם' שלומדים בכל חוברת ניקוד אחד, וכל אות בנפרד, ורק בהדרגה מוסיפים, ואולי ככה יהיה לו קל יותר לקלוט?

אבל אני לא יודעת אם זו עצה טובה. לא כותבת מניסיון.

האמת שאם את סומכת על המורים שלו, אולי יש מקום להתייעץ איתם, לשאול מה הם חושבים, אם יש להם ניסיון עם ילדים שהיה להם קשה לקלוט הכל ככה ביחד ושלמדו בצורה יותר מדורגת.

בכל מקרה, ממש תזכרי ותחזקי את עצמך שזה באמת לא אומר עליו שום כלום. זה לא אומר שהוא ילד עם קשיים, ולא אומר שיהיו לו קשיים בהמשך, ולא שום דבר מזה (אולי יהיה לו איזה קושי בהמשך, אני לא יכולה לדעת, אבל עצם זה שקשה לו עכשיו באמת לא מעיד על שום דבר, זה לגמרי לגמרי בתוך הנורמה).

לק"י

והבת שלי עכשיו קוראת לאט מילים ומשפטים קצרים. בטח לא טקסטים בקריאה שוטפת.

רק התחילה השנה....

אם המורים שלו יודעים ללמד קריאה (במחילה מכבודם, אין לי מושג מי הם ומה הם. אולי הכי טוב להתייעץ איתם. הוא בטוח לא היחיד שמתקשה).

של לרוץ בקריאה עוד בגן. להגיע לכיתה א קוראים או כמעט קוראים בשליטה מלאה. ולא חובה. אצל הבת שלי כיתה א. נכנסה לכיתה א כשרק יודעת את האותיות. מזהה אותן. וכותבת את השם שלה. זהו. עכשיו עם הכיתה בקצב איטי לאט אבל בטוח לומדים את התנועות וכתיבה וכו'

אז יכוליות שיקח לו יותר זמן  אבל לא מחייב שיש בעיה.

מתחברת למה שכתבו פה שכדאי לקצר אולי את זמן הלימוד היומי ולהכניס תרגול בין לבין בתוך היומיום.

את נשמעת אמא משקיעה ממש והוא יקרא בעז"ה

שיהיה הרבה הצלחה 

אם הוא עוד לא למד לפני תחילת השנה לקרוא, אז זה סה"כ לא נשמע חריג במיוחד.

יש הרבה ילדים שלומדים לקרוא לפני כיתה א', ואז תחילת השנה רצה להם יותר. לכן באמת אין פה מקום להשוואה.

קראתי אותך ונזכרתי איך לפני הרבה שנים, בחוה"מ סוכות ישבתי עם אח שלי ותרגלתי איתו קריאה (של קמץ-פתח, עם סה"כ איזה 3-4 אותיות), והיה לו ממש קשה. כל אות שהוא קרא היתה במאמץ, ובאות הבאה הוא כבר שכח מה הוא קרא קודם.

ואני זוכרת שאז דאגתי לו, כי רוב הילדים במשפחה שלנו הגיעו כבר קוראים לכיתה א', אבל אמא שלי היתה רגועה ואמרה שזה לגמרי נורמלי, ואין שום מקום להשוואה לשאר הילדים במשפחה.

ואני יכולה לספר שאחרי שהוא קלט את הקריאה הוא קרא המון ובלי שום בעיה, והוא בחור חכם שלמד באוניברסיטה והיה שנתיים מצטיין דיקן.

בקיצור, לבדוק אם יש גורם לקושי זה אף פעם לא מיותר, אבל שזה לא יהיה בלחץ.

ואני מצטרפת למי שהצליחו לתרגל כמה דקות כל יום, ולהישאר בחוויית הצלחה.

בעז"ה הוא ילמד ויצליח...

הבת שלי כל יום או יומיים מתקדמת בעוד אות.

הכיתה שלו מקדימה, חיריק זה רק בסוף מחצית.

ובכלל תחילת שנה צריך לשים דגש על ההתאקלמות ולא הלמידה.

כלומר מה שהספיק ללמוד עד סוף החופש, מעולה.

ואז לקחת הפסקה עד אחרי החגים.

בזמן הזה בעיקר בעיקר לדאוג למצב החברתי, הנפשי,

הרגלי למידה (יש ילדים בשלב הסה בלחץ היסטרי מהצלצול)

אם את מרגישה שהוא בשל להתקדמות, אז אפשר בשבת לשחק משחק זיכרון או השלמות,

אפשר לעשות שלישיית התאמות,

שני חלקים מרכיבים מילה וחלק שלישי מרכיב תמונה.

חשוב לשמור על אווירה נעימה ולא לחוצה.

אם תרצי רעיונות למשחקים או אתרים להוציא מהם דפי עבודה נחמדים, תגידי לי..

אצל הבן שלי בכיתה א למדו עד עכשיו אותיות בודדות עם קמץ פתח

אנחנו בבית רצינו לקדם קריאה וישבנו איתו כבר מגן חובה המון המון ועדיין הוא לא שולט בקריאה .מרגיש לי לגמרי נורמלי העיקר שאת מרגישה שיש התקדמות גם אם זה איטי

אם הוא בכלל לא קולט אז כן שווה לבדוק אם יש איזה קושי יותר בסיסי שצריך לעבוד איתו 

@אמאשוני 

הַתְאָמַת מִלָּה לִתְמוּנָה

יש באתר הזה כמה משחקים, יכול להיות שיש אותיות שהוא עדיין לא למד אז כדאי לראות שהוא מסתדר.

יש אצל חגית פרנקל כמה משחקים,

חגית אמסטרדם פרנקל - קמץ פתח

יש לה גם משחקים אינטראקטיבים חמודים.

יש את אתר איזמרגד שאני מאוד אוהבת את דפי העבודה שם, אבל משום מה לא נפתח לי.

בגדול משחקים של מילה ותמונה אפשר לשחק בכמה דרכים:

משחק זיכרון, משחק לוטו מילים (שהתמונות בערימה)

משחק לוטו תמונות (שהמילים בערימה)

או חלק תמונות וחלק מילים.

משחק התאמות. (ערימה של מילים וערימה של תמונות שצריך לשדך בינהם)

כדאי להתחיל עם מעט מילים ולהגדיל את האוסף עם הזמן.

אפשר להכין בנוסף גם כרטיסים עם פעלים:

אמר

שאל

לקח

גדל

הלך

ישב

רצה

וגם בצורה של בנות:

אמרה

עשתה

רצתה

רצה

פתחה

ובנוסף קבוצה של מילים עם אנשים/ דמויות:

אבא

סבא

גמד

סבתא

אדם

אסף

דן

שי

שרה

תמר

ואז אפשר לעשות משחק של הרכבת משפטים והילד צריך לסמן איזה משפט הגיוני ואיזה לא.

למשל:

אסף סגר שער זה משפט הגיוני.

אסף אכל נעל זה משפט לא הגיוני.

ואז אפשר לשחק שיש מילה חסרה במשפט והוא צריך להשלים מתוך שתי אפשרויות:

סבא/ סבתא- אכל בננה

המילה הנכונה: סבא.

גמד פתח/ לקח שער- המילה הנכונה: פתח.

תמר אכלה מרק/מחק- המילה הנכונה: מרק.

אפשר ליצור משפטים מצחיקים, להעתיק אותם ולצייר:

תמר אכלה מחק- מציירים ילדה שאוכלת מחק.

אפשר לשחק משחק הכתרים בשאלות של כן ולא הוא צריך לדעת איזה מילה שמת לו בכתר.

אפשר לשחק "מי חסר בגננו הנחמד"

רק עם מילים. את מפזרת על השולחן 4 מילים, הילד עוצם עינים ואת מעלימה מילה אחת (עם ערבוב או לא, תלוי ברמת הקושי שמתאימה לו)  והוא צריך לומר איזו מילה חסרה.

ברגע שיש רשימה סגורה של מילים שמשחקים בהם במגוון וריאציות זה מעלה את הביטחון של הילד שהוא מכיר כבר את המילה, ונהנה מהמשחק עצמו, ואז לפי הביטחון שלו פשוט להוסיף עוד ועוד מילים. ומשבת לשבת לחזור על אותם הכרטיסים שוב.

במשחקים גם את קוראת וגם את מתמודדת בדיוק כמוהו, זה לא מטלה לקרוא, זה חלק מהמשחק.

אז כמו שבמשחק קוביות גם את זורקת,

ככה במשחק קריאה גם את קוראת.

ואם הוא קורא כי הוא זוכר מה את קראת, זה גם בסדר גמור, ככה נבנה הביטחון והאהבה בקריאה.

בנוסף, להתחבר מתוך עולם הילד.

להכין רשימה של מילים שהוא זיהה כמילים שמתאימות לקמץ פתח מתוך התבוננות בסביבה:

למשל-

חלב

ארגז

מתנה

במבה

נעל

גג

ואז כל צמד כזה להוסיף לאוסף הכרטיסים והוא יהיה גאה בעצמו ש"עלה" על צמד וזה יהיה "שלו" כשזה בא מהילד זה מדרבן אותו לקרוא שוב ושוב ולחוות הצלחה עם הקריאה.

לא הגיוני קמץ פתח וחיריק

כל שלושה ימים מינימום יומיים עוברים אות

עכשיו אמורים להיות אחרי 6 אותיות בערך

ואל תתרגלי איתו עשר דקות אלא פחות ככה ישאר לו חויה טובה 

עם ילדה בכיתה א', שממש נאבקת בשביל להצליח לקרוא כל אות. לוקח לה המון זמן לקרוא מעט מאוד צלילים.

יש ילדים שלוקח להם יותר זמן, צריך יותר לתמרץ ולתגמל אותם, כי זה באמת קשה להם.

וממני כאמא זה דורש הרבה יותר השקעה. דיברתי עם המחנכת שלה עוד לפני שהתחילה שנה, שתשים עין כי קשה לה יותר.

חוץ מזה היא מטופלת כבר מכמה כיוונים שונים, כי כבר לקראת סוף הגן ראיתי שיש לה קושי.

גם ראיה היא במעקבים ופרוצדורות כבר כמה שנים, עכשיו זכתה גם במשקפיים, בחוות דעת נוספת שלקחתי אותה.

במכבי באיזור המרכז לא מצאתי רופא עיניים לילדים שהרגשתי שאני יכולה להיות בטוחה בטיפול שלה, אז כבר שנה בערך היא מטופלת רק פרטי.

ממליצה מאוד על רפאלה סגל, מבחינתי מה שהיא אומרת אני מקבלת, אחריה אני לא הולכת לעוד חוות דעת

מקבלת בתל אביב ובקדומים.

בסוף כולם לומדים לקרוא..

שיטה מצויינת שעובדים איתה הרבה בגני שפה.

לכל אות יש ציור שמתחיל באות הזו, ולא רק באות אלא ממש בצליל שהאות מתחילה. למשל ב'- ברז (שניהם מתחילים בב' עם צירה/סגול)

ככה הילד נעזר בתומך שהוא גם חזותי (הציור בצורה של האות), וגם ברמז הפונולוגי (הצליל הזהה).

אני לא יודעת איך אפשר להשיג את זה בפרטי אבל תגגלי על זה ואולי תמצאי. יכולה לנסות לברר גם..

וטוב ששמתם לב ואתם על זה, אבל כמו שאמרו, הכי חשוב שהחוויה של הלמידה לא תהיה באווירה לחוצה אלא משחקית ונעימה.

יש גם משחקי אותיות למיניהם שאפשר למצוא בחנויות.

בהצלחה!!

אני קמה איתם מוקדם

משחקים

אבא הולך לביכ

לקראת סוף התפילה מתארגנים ויוצאים לתפילת ילדים

חוזרים כולם ביחד

אוכלים סעודת שבת בשרית

מי שרוצה או צריך פורש לשנצ, אם יש ילדים ערים אחד מאיתנו נשאר איתם או ישנים בתורות

אחרי השנצ משחקים בבית

אם יש כח ונעים יוצאים לטיול באזור או לפארק או מתאמים מראש ופוגשים חברים אצלנו/אצלם/בחוץ

בשעה הקבועה של הילדים הם אוכלים א.ערב שזה סעודה שלישית שלנו

ובשעה הקבועה הם הולכים לישון, גם אם זה לפני הבדלה

בכל אופן - מאז ומתמיד אין לו"ז ממש מסודר.

כל אחד קם בבוקר בשעתו הוא (אלה שהולכים לתפילה - מוקדם. השאר בין הזמן הזה ועד לזמן הסעודה, בסביבות עשר וחצי-אחת עשרה). אני מהמאחרות קום בשבת🙈 הילדים קמים ומשחקים עם עצמם בינתיים.

אחרי הסעודה בעלי בד"כ הולך לנוח קצת, הילדים משחקים ואני קוראת ולומדת. הם עושים בעצמם תהלים ואוכלים אחר כך חטיף. לפעמים אני קצת משחקת איתם הוא מקריאה להם סיפורים או משחקת איתם קצת.

אחר כך מתחלפים ואני הולכת לנוח, בדרך כלל עד רגע לפני סעודה שלישית.

וזהו, כך עוברת שבת...

מגיל צעיר. אוהבים מאוד משחקי דמיון וכו'...

גם הקטנה שלי התחילה לאחרונה במשחקים מהסוג הזה, אבל היא כן מנסה לשתף אותי בהם (שאחזיק לה את הבובה, שאשיר לה ולבובות שירים...) - אבל תכל'ס זה חמוד, אז לא נורא

עם ילד בן 4.5

בערב שבת אני משתדלת להדליק נרות 10 דקות לפני הזמן.

מסדרים שולחן שבת.

אח''כ הולכים לדודה/גן שעשועים/לישיבה עד סוף התפילה.

אוכלים והולכים לישון בדכ ישר.

בשבתות חורף יש יותר זמן לדיבורים, משחקים וכו'..

בבוקר-

קמים מאוחר

בעלי הולך לתפילה ואני עם הילד בבית עוברים על התיקייה מהגן. מסתכלים על הציורים וקוראים את הספר.

אח''כ הילד משחק ואני קוראת ספר/עיתון.

אוכלים באיזור 11

שנצ חובה

הילד הולך לתהילים+משניות של שעתיים שזה ממש נחמד.

אוכלים פירות.

הולכים לתהילים נוספים או לגן שעשועים.

סעודש

הבדלה וכביסה. 

בבוקר אנחנו קמים

אני נותנת להם לאכול

אני מלבישה אותם

אנחנו מתפללים ביחד את התפילה כמו שהם מתפללים בגן, עם כל השירים

אחר כך או שששכנים באים אלינו לשחק איתם, או שאנחנו הולכים אליהם

באיזור 11:00 אוכלים סעודת שבת

אנחנו הולכים לישון צהרים לפחות שעתיים

כשאנחנו קמים אנחנו אוכלים פירות, עוגיות (קפה למבוגרים )

ואז בעלי והבן שלי הולכים לאבות ובנים, ואני והבת שלי הולכות לגינה מול הבית כנסת

כשהבן שלי מסיים אבות ובנים הוא מצטרף אלינו לגינה

כשבעלי מסיים מינחה, אנחנו חוזרים ביחד הביתה לסעודה שלישית

3 ילדים בגילאי כיתה א', 4, שנתיים

אני קמה כשהם קמים, עד שבע

ואז בעלי החליף אותי ואני חוזרת לישון עד שהוא הולך לתפילה

כשאני קמה שוב אז ארוחת בוקר, התארגנות

סביב תשע יוצאים לבית כנסת ולגן שעשועים.

בסוף התפילה יש תפילת ילדים

חוזרים הביתה לקידוש בסביבות עשר וחצי

משחקים בחצר או משחקי קופסא (לפעמים עושים קידוש עם חברים אז זה רוב התעסוקה)

סביב 12 מתחילים להתארגן לסעודה

12 וחצי סעודה

הקטן הולך לישון ואז גם אנחנו הולכים לנוח

הגדולים משחקים יפה (מראים להם בשעון מתי אפשר להעיר אותנו)

ואז קמים לזמן משחק משותף

בעלי הולך בארבע וחצי לאבות ובנים עם הגדולים

אני בזמן הזה מארגנת את הקטן, פירות ומים

יוצאת לגן שעשועים עד מנחה (הילדים מצטרפים באמצע)

סעודה שלישית

לערבית לפעמים בעלי לוקח חלק מהילדים כדי שאוכל להתארגן

הבדלה

מקלחות ושינה..

הבדלה

לפעמים מתיישבת ליידי אישה נחמדה ואז ממש נחמד לנו להכיר אחת את השניה, ואם לא -אז גם נחמד מאוד לבד עם הילדים.

תהילים\אבות ובנים - לא חייב להיות משהו מאורגן בקהילה, אפשר תמיד ללכת עם הילד לבית המידרש ולילמוד איתו.

קמים לא מאוד מאוחר בד"כ

בעלי כבר בתפילה, נותנת לבנות עוגה ושתייה.

ואז משחק שקט אני מתפללת וקוראת

בעלי חוזר ואוכלים משהו בקטנה.

זמן משפחה ביחד

ואז הולכים לנוח לרב ביחד לפעמים אני לבד ובעלי איתן והם מצטרפים אחר כך.

קמים (לרב שוב, בעלי קם לפנינו ויוצא ללמוד ולהתפלל מנחה)

שוב זמן משחק, חטיף. סיפורים...

חוזר ואוכלים סדש שזו הסעודה הגדולה

שוב זמן של כולנו יחד

ואז לרב ממש בעלי יוצא איתן לגינה שיהיה לי זמן שקט/ כולנו יוצאים (נדיר כי אין לי כח לרב)/ הוא יוצא שוב ללמוד ואני איתן בבית או בגינה.

חוזרים אוכלים פירות

מארגנים ושוב זמן חופשי...

בעלי או יוצא שוב ללמוד או נשאר איתנו ואז זה יותר שיחה של כולנו.

לפעמים הוא לוקח איתו את הבנות לבית כנסת לערבית

וזהו.

בעלי הולך למניין בשש וחצי

הילדים בדכ קמים לפני שהןא חוזר (שנתיים וחצי וארבע וחצי) ומשחקים במיטה שלי עד שהוא חוזר

אני חוזרת לישון והוא נותן להם ארוחת בוקר והולכים לגינה

אני קמה יחסית מאוחר ומתפללת ואז אוכלים באזור 11. קצת לפני אחת מסיימים את הארוחה, הקטן ואני הולכים לשנצ. בינתיים בעלי לוקח את הגדולה לתפילה וכשהקטן קם אנחנו מתחלפים והוא הולך לישון,  אני משחקת עם שניהם.

בינתיים אנחנו קוראים קצת, לומדים, משחקים. באזור חמש מעירים את בעלי ובדכ הוא לומד, בשבתות ארוכות במיוחד לפעמים עושים סבב גינה נוסף. סעודה שלישית מתחילים באזור שש ולפני שבעלי הולך לתפילה כבר מארגנים את הילדים לשינה

אבל בגדול-

כמה וכמה ילדים אבל קטנים

הם קמים מוקדם..בעלי קם מכין להם סנדביצ'ים

ויוצא לתפילה

אני נשארת במיטה אם התינוק ישן

לא נרדמת ממש אבל מתפנקת קצת כמה שאפשר

מתארגנת וכו

עם הילדים בבית.. קידוש ועוגה

ואז בעלי חוזר ב11וחצי בערך

ואז משתנה- או שאני נחה קצת והוא איתם

או שאנחנו מפטפטים בגינה והם משחקים

סעודה בערך ב12וחצי-1

בצהרים- ישנים בתורנות כל אחד שעה

ואז

בעבר אני היתי עם הילדים כל אחה''צ - בדר''כ בגינה

לאחרונה התחלתי ללכת לשעור נחמד שהתחיל פה אז בעלי איתם בזמן הזה

וס.שלישית...

פעם היה ממש אחרת

בסוף עדיין יש שהתות שממ שעמוס סביב הילדים ומריבות כל היוםםם ומשקיעים בהם יחסית לשחק עם חלק באופן יחידני ..סיפורים..

אבל יש שבתות שנחמד יותר

תלוי במצב רוח שלהם

קמים איפשהו בין 6-8

או שהם מצטרפים אלינו למיטה

או שמשחקים בסלון

לפעמים לבד

לפעמים אחד מאיתנו עובר לספה

בעלי יוצא לתפילה ב8:30

יש פעמים שהם מתעוררים מאוחר- לא הרבה

משחקים בבית

לפעמים אנחנו יוצאים לסוף התפילה- תלוי איך הכוחות שלי ואיך מזג האווער

ואז לשיעור ילדים

וחזרה הביתה

קידוש ועוגות

בעלי לומד עם הילדים פרשת שבוע

לפעמים יוצאים לסיבוב

חוזרים לס. שבת

אחכ הוא יוצא למנחה

שוב משחקים בבית

בזמן הזה אנחנו בתורנות

לפעמים סביב יוצאים לגינה/לצהילים עם במבוגר הער התורן

סעודה שלישית/א. ערב

בזמן תפילת ערבית אני מריצה פה מקלחות

הבדלה

ולמיטה

אבל עכשו בקיץ סוף סוף הגענו לאיזון שלנו😀

בבוקר כשהם מתעוררות (3 בגיל 5-כמעט שנתיים + תינוקת) אחד מאיתנו שוכב לידם והם ממשיכות לנוח או "לקרוא" או משהו רגוע במיטות עד 7 וחצי+ בערך ואז בעלי מתארגן לתפילה והם משוחררות למשחקים ואני משתדלת תוך כמה דקות לבוא לשבת איתם בסלון.. בדרכ עעושה באמצע הפסקה של א. בוקר בקטנה כמו בסקוויטים ובאזור 9 וחצי מתחילים להתארגן תוך כדי סיםור בעפ שלי או סתם דיבורים על הגן..

ב10 יוצאים לכיוון הבית כנסת ואנחנו הולכות ממש לאט כדי להגיע רק בסוף התפילה😉 ממשיכים לחצי שעה לגינה ואז חוזרים הביתה לקידוש..

בדכ קידוש יוצא באזור 11 ומשהו ואז אני נשארת איתם עם משחק (מוציאים את כל הפלמובייל או כל הכלי בובה וכו) ובעלי הולך לנוח קצת..

אחכ סעודה בערך ב1 מתארגנים וב1 וחצי נטילת ידיים🙈 אחרי הסעודה בערך ב2 וחצי אני נחה ובעלי איתם ואז יש זמן קצר שאנחנו ביחד כולם וברבע ל4 יוצאים לגינה.. משחררת את בעלי כשמגיעים עד בערך 6 ללמוד ואז חוזרים הביתה, מארגנים סעודה שלישית ובשבתות קיץ הארוכות יותר מקלחות לפני צאת שבת ולמיטה😁

לוז קצת מוזר אבל אחרי הרבה נסיונות הכי זורם לנו-

בוקר בנחת אני נמרחת במיטה מנמנמת הילדים משחקים לפעמים הגדול אוכל משו קטן(קורנפלקס/ביסקוויט/כריך קטן)

9:30 הגדול הולך לתפילת ילדים ואז מצטרף לסוף התפילה עם אבאשלו

מיד אחרי התפילה, בערך בעשר, קידוש, קפה/שוקו, קצת עוגיות

לימוד עם אבא, אני בנתיים מתלבשת בדכ ומתעוררת כזה, בערך חצי שעה

כלים, חיתוך סלט, התארגנות וכו

סעודה בערך ב11:30-12

הולכים לישון בערך ב13-14(רק אנחנו והקטנה, הגדול משחק בשקט)

15 מנחה ושיעור, הגדול מקבל שלוק/קרטיב ויכול לשחק בחוץ

16:30 אבא חוזר, זמן משחקי קופסא או טיול

רבע שעה לפני שקיעה עושים סדש

בחורף זה קצת משתנה.. כי חשוב לבעלי סדש ומצד שני לי זה יוצא עמוס ולא כיף ואני גם ככה רעבה במוצש.. אז אנחנו לפעמים נוטלים בקידוש ומוסיפים גם איזה נשנוש מפנק(נגיד בלינצסים) ואז אחרי מנחה גדולה עושים סעודה שלישית שהיא בעצם סעודה עיקרית

או מנשנשים משו בקטנה לסדש לקראת שקיעה

קיצר גמיש אבל זה פחות או יותר הלוז שלנו כשאנחנו בשבת רגילה לבד בבית..

זה דווקא לוז רווח

קטע שאצלנו גם מבחינת המשפחה וגם מבחינת החברים הלוז שלנו ממש מוזר🙈

הולכים להיבדק כשמדובר בציר ארוך מדקה וכשיש ארבע פעמים בשעה (מקווה שלא טועה במספרים).

בעיקרון ברקסטונים גם לא אמורים לכאוב מאוד.

גם לידה קיסרית, והשתמשתי באלו של קוטקס.

הם לחצו לי על הבטן, אז קרעתי אותם בצדדים בחלק העליון לגובה שהתאים לי, והיה מצויין.

בקריאה נוספת, אני לא בטוחה אם לזה התכוונת - התחתונים החד פעמיים

קוטקס בשבועיים הראשונים

שמתי מעל תחבושת של אלוויז כי זה יקר

היה מעולה

הם נותנים תחושה מאד טובה

שווה תמחיר לנפש...

אחכ היה לי יובש חמור מאוד וכואב

אז השתמשתי בתחתוני מחזור רב פעמיים

זה כבר היה רק לדימומים האחרונים ודליפות שתן :/

היה אחלה, שווה לנסות לדעתי

רק תדאגי לקנות חברה טובה ולהקשיב להוראות ניקיון וכביסה

לי היה של מודיבודי

זה פשוט באמת סופג 

שאז הדימום יותר חזק

אז את יכולה בהחלט להשתמש בהם

זה באמת תענוג ביחס לתחבושות

אצלי דולף ביומיים הראשונים אחרי לידה עם תחבושות האלו הענקיות של אחרי לידה..

אז בעיני זה בזבוז לשים תחתוני מחזור

חכי יומיים שלושה ואז שימי קבוע תחתוני מחזור

אמנם מיד אחרי הלידה השתמשתי בחד פעמיים,

כי אין לי מספיק רב פעמיים כדי להחליף בתדירות של הזרם המוגבר ואין לי איך לכבס כשאני מאושפזת...

אבל ברגע שהשתחררתי הביתה חזרתי לרב פעמיים, וזה היה מעולה!

בהתחלה הייתי צריכה להחליף 3 פעמים ביום (זאת אומרת- בצהריים, בערב ובבוקר.. אם הרגשתי משהו חריג אז החלפתי יותר) ואחרי כמה ימים עברתי לשימוש רגיל של פעם ביום.

קניתי במיוחד עוד תחתוני מחזור שיהיה לי בשפע.

הזמנתי מנקסט, אז זה לא מאוד יקר ונח בטירוף.

אגב, טבלתי הכי מוקדם מכל הלידות וברור לי שזה קשור לנוחות שלי עם הדימום, שאיפשרה לו לצאת במקום זה שתמיד הייתי מכווצת ומפחדת שידלוף מהפד.

ואז זה 5 ארוחות...

אבל זה ממש תלוי בדפוס אכילה שלה.

כל כמה זמן היא אוכלת?

ובשלב הזה כבר אפשר להוסיף עוד ארוחת מוצקים אם תהיה רעבה.

עדיף להתחיל לשאוב כמה שיותר מוקדם, פעם אחת ביום בשעה קבועה. ואז הגוף ירגיש שיש תוספת של ארוחה, וייצר חלב בהתאם.

תלמידי לשאוב, ועם הזמן יצא יותר חלב. חשוב שגם אם לא יוצא כמעט חלב תמשיכי לשאוב, כי ככה הגוף ירגיש שיש דרישה.

ובנוגע ליום כיפור-

אני מתכוננת עם ענבים ומיץ ענבים בימים של לפני הצום, ומתפללת לה' שיהיה מספיק חלב.

זה בערך מה שעשיתי לתשעה באב ולא מספיק עזר.

בעיקרון הנוסחא היא 150*משקל לחלק ל8

אבל תנסי להשאיר משהו כמו 100 מ''ל טרי ועוד קפואים. ואז מקסימום יהיה אפשר להפשיר לה

בדגש על הכמה דקות, ולא מעבר...

אבל הוא מאוד אוהב את הכלי מטבח

גם אצלי מאוד אהב לשחק עם הכלי יטבח *האמיתיים*

פתחתי לו מגירה עם פריטים לא מסוכנים

ושיחק ככה עצמאית לכמה דקות.

יש מגירה אחת במטבח, שהוא יודע שהיא מגירה שמותר לו לשחק איתה

יש שם כמה כפות סיליקון גדולות, כמה קערות

כמה תחתיות של סיר לא שבירות וכו'

הוא מאוד אוהב להוציא הכל, להכניס דברים לתוך הקערה הגדולה ולערבב, להכניס חזרה...

מה רק שאם אני רוצה להשתמש באחד הכלים האלו, אני חייבת לשטוף אותו-

לפעמים הוא מערבב נעליים, ועוד שלל אוצרות בתוך אחת הקערות.

הבן שלי ממש אהב בגיל הזה

ממה שזכור לי זה גיל שלא משנה כמה משחקים היה לו, הוא תמ יד רצה אותנו איתו

כיום בגיל 2.1 הוא יותר עצמאי..

הוא גם מאוד אהב בגיל הזה לדפדף באלבומי תמונות שלנו

ממש שווה להשקיע בשביל זה בהדפסה ותיוק..

איזה סוג אלבום הוא יכול לדפדף בו בלי שיקרע או ינזק?

תכווני אותי..

האלבום בלי נייר, רק כיסים

אולי זה הסוד

אשלח לך תמונה בפרטי

להכניס דברים לקופסה

נגיד לקחתי קופסאות של טחינה ועשיתי חור במכסה

ואז ''משחילים'' דברים לפנים. פותחים שופכים הכל וחוזר חלילה.

אפשר להשקיע ולעשות כמה סוגים

אפשר חור קטן לקשיות

חור למקלות ארטיק

חור לפונפונים וכן הלאה.

שלי עמל שעות בשבת להשחיל שקדי מרק לחור של המלחייה (שהוא ממש קטן)

הוא נראה לי ממש יהנה מזה! אכין לו כזה בעז"ה.

אה ועוד דבר שהוא אוהב, זה להדביק מדבקות.

דף הבית - חזן רפואה טבעית

שמעתי עליו הרבה המלצות 

מעבר לזה, תנסי אולי להימנע מחלבי ליומיים שלוש ולראות אם משתפר...

לא מתחברת למאכל הזה

מה עוד יכולצ לגרום לזה?

הוא ממש סובל

שמעתי מרפלקסולוגית שלימדה על עיסוי תינוקות שאם יש עצירות אז לא לעשות עיסוי בבטן, אלא בכפות הרגליים או משו כזה...

וגם אצלנו היה ככה כמה ימים לפני שבועיים בערך (כשהיה בגיל חודש) וזה עבר ב"ה

אני לא עושה משהו רציני

רק סיבובים בכייון השעון..

העיסויים מרגיעים אותו מידי פעם, ממש לא תמיד

תקראי באינטרנט

הקטני שלי בן חצי שנה, נמצא אצל מטפלת 6 שעות (עד 14:00). אבל בפועל צריך לאכול שם פעמיים, כי קם רעב מהשנצ.

אני שואבת פעם אחת ב11:15 בערך, ובאמת מגרדת את ה150 מלמטה. מצד אחד יוצא לי בערך 100 ומהצד השני ממש מעט.

הוא עוד לא ממש התרגל לבקבוק, אבל בע"ה כשיתחיל לאכול נורמלי אצטרך לשלב מטרנה.

מבאס קצת, אבל משלימה עם זה.

היו לי תינוקות שאכלו 100 ואפילו 90 (בגיל חודש) והיו לי תינוקות שאכלו 180. הגוף די התאים את עצמו לדרישה אם הקפדתי לשאוב כל 3 שעות בעבודה.

השאלה היא כמה התינוק שלך אוכל.

את ממלא מאגרים כלומר שואבת במקביל להנקה? כמה זמן עובר מההנקה? אם פחות מ3 שעות אז הגיוני מאוד שיצא לך פחות. בדרך כלל בשלב שממלאים מאגרים (לפני היציאה לעבודה) יוצא כמות של בערך חצי מנה ולא מנה שלמה...

אני שואבת כל ערב לפני השינה

כי הוא ישן בתחילת הלילה 6-7 שעות רצופות

אז אחרי 3 שעות מההנקה שלו לפני השינה שלו אני שואבת ויוצא בערך 120-130

בנוסף, לאחרונה התחלתי לשים אותו במעון ל3-4 שעות (הסתגלות עבורי 😉) כי התחילו לפמפם לי בעבודה שרוצים כבר שאחזור

אז בזמן הזה מקבל בקבוק אחד שאוב ואני שואבת בבית ויוצא בערך 130

הוא תינוק ממש שמן, לא יודעת כמה שוקל כי עדיין לא היינו בטיפת חלב מחיסון גיל חודשיים אבל הוא כבד, קשה לי אפילו לעמוד איתו הרבה זמן 😅

הקטע שבבית אני מניקה בלי בכלל להסתכל בשעון..

לפעמים אחרי שעה

ולפעמים אחרי 3 שעות..

אבל במעון לא יוכלו לפנק אותו ככה ולתת לפי דרישה

זה גם לא כמו כשהתינוק עם האמא, היא מרגישה מתי הוא צריך לאכול

במעון זה צריך להיות יותר מסודר

מנות מנות יותר מדוייקת..

300 ב20 דקות🙈

אבל זה אחרי שינק ב7 בערך

ואני שואבת ב12:30

ואם אני מתאמצת אפשר גם עוד טפו טפו🙈

אבל האמת שאני בזמן הזה מניקה פעמיים לפחות

אז יש מצב שאם אני מדלגת על ההנקות יצא לי ככה.

לפני שעה שאבתי ויצא לי 180

שזה נדיר

חושבת שזה בגלל שיום ראשון היום ובשבת אוכלים יותר

אל תלחצי על הגוף..

אפשר להגביר חלב אבל אז ישפיע על כל היממה..

את שואבת בשעה קבועה?

שהחלב שלי הוא פחות בכמות אבל יותר שומני

כך שהוא מזין בפחות כמות

כששאלתי את הרופאה היא אמרה שזה אמור לרדת עם הזמן.

לא התרגשה.

אני רואה שזה באמת נהיה יותר קטן.

יש המינגיומה שטוחה במצח

הרופא הפנה אותנו לבדוק משהו שקשור לנשימה רק בגלל שהיו קשיים אחרים והוא רצה לוודא שזה לא חסימה.

אחת בגב אחד בירך

לבת זה יחסית חום בהיר

לבן זה דוקא התכהה ונהיה חום ממש כהה

לא חשבתי שזה בעיה

וב''ה גם במקום שאף אחד לא יראה

אלא אדום שנראה כאילו קיבלו מכה

זה בעצם משו שקשור לכלי דם..

לבן שלי הייתה המנגיומה בלחי, הרופאה נתנה כל מיני משחות וזה המשיך לגדול כי היא לא איבחנה נכון ואז הרופא בטיפת חלב ראתה אותו ואמרה לי לקבוע תור דחוף לרופא עור והוא באמת הפנה אותנו למעקב בבית חולים.

אצלנו זה במקום בולט וטיפלו כי זה אסטטי. מטופלים כבר 3 שנים וזה לא נעלם אלא רק עצר את הגדילה...

בקיצור, אני הייתי מתייעצת עם רופא עור. (רופאי ילדים לא תמיד מבינים בזה כנראה)

@טארקו גם אצלכם זה אסטטי אז שווה לבדוק כדי שלא ימשיך לגדול (לנו הסבירו שזה גדל עד גיל 3/5 לא זוכרת ןאז מתחילה נסיגה)

אצלנו זה בחומרה יחסית קלה ולא גודל כמו לכם..

בכל מקרה אנחנו במעקב על זה.

אם זה םגם אסטטי אז כן ממליצים על ניתוח

בסוף זה לא צורך רפואי.. והטיפול דרך הפה שהוא מקבל זה לכיווץ כלי דם? 

ולפי מה שידוע לי בגב זה לא נחשב אסטטי (מה שיש לפותחת)

כן, תרופה שכרגע מצליחה רק לעצור את הגדילה ולא להעלים את ההמנגיומה

עם הזמן זה נהיה חום, ונראה כמו נקודת חן גדולה ממש. גם גדלו על זה שערות.

בגיל 7 בערך עברתי ניתוח להסרה.

אבל זה היה לפני כמעט 30 שנה

מאמינה שהיום עם המשחות שיש בשוק לא היתה נשארת צלקת בכלל

אשמח אם תוכלו לפרט לי בפרטי על דרכי הטיפול.

המידע היחיד שקיבלתי מרופאת הילדים פה שזה גדל עד גיל ארבעה חודשים בערך ואז אפשר לטפל עם משחה.

אבל זה קטן ובגב ואני מתלבטת אם זה שווה את הטרטור.

מסוכן זה לא, נכון?