פורום הריון ולידה (עמוד 460)

ולא הייתי שמה במייבש

תולה לייבוש ומכניסה לארון מיד כשמתייבש

(אבק מבחוץ, לשלשת ציפורים...)

אז מה עדיף לנסות קודם - לייבש במייבש או בתוך הבית?

וגם לכווץ אותו

ולגבי הכמות, כוס/2 אם את משתמשת במרוכז, לדעתי תעשה את העבודה

אם את מתאימה נעליים ומטפחת לא חגיגיים זה הרבה פעמים נראה אחלה

בטח ודאי, אם ראו 2 עוברים אז יש 2 עוברים. מה שכן, יכול לקרות מצב כזה שאחד מפסיק להתפתח, כמו שיכול לקרות גם כשיש רק עובר אחד.

לגבי המחיצה- סביר להניח שבהמשך יראו מחיצה דקה ושזה מונו-בי. מונו מונו זה מאוד נדיר. לגבי הסיכונים- המקום המתאים לקבלת הסבר הוא מרופא הנשים שלך, ונדרש מעקב הריון בסיכון גבוה. שיהיה בשעה טובה!!

תודה ואז בהריון מונו בי יש פחות סיכונים ?

המחיצה.

אצלי רק לקראת שבוע 15 ראו מחיצה, וגם זה רק אצל רופא מאד מומחה לאולטרה סאונד, עם מכשיר משוכלל מאד.

הריון תאומים מונו בי הוא בסיכון גבוה, אבל פחות ממונו מונו

הסיכון במונו מונו מעבר לסיכון בתאומים זהים, זה שהם ימחצו את חבל הטבור אחד של השני.

זה יכול לקרות בכל שלב של ההריון ואין על זה שליטה.

בתאומים מונו בי בד"כ החחש הגדול הוא מTTTS שזה תזמונת מעבר דם בין עוברי

בגלל שהם חולקים שליה אחת לפעמים יש להם כלי דם משותפים ואז אחד גדל על חשבון השני.

את צריכה ללכת לרופא מומחה להריון בסיכון. הוא יסביר לך איך הולך להתנהל ההריון הזה בעז"ה.

ממליצה לך מאד לפנות לד"ר נדג'ארי בהדסה עין כרם- הוא מומחה ענק לאולטרה סאונד.

הוא ליווה אותנו כל ההריון, לקח אותנו כפרויקט אישי.

הוא אדם מיוחד מעבר להיותו רופא בסדר גודל.

הוא גם זה שמצא לנו את המחיצה.

ממליצה לך לדבר עם הרב בני פישר ממגן לחולה- הוא הפנה אותנו אליו וליווה אותנו במהלך ההריון לכל מה שהיינו צריכים.

מאחלת לכם הריון תקין וקל, בבריאות שלמה ובידיים מלאות מלאות

אני פה לכל שאלה

אני בשבוע שבע סך הכל . קבעתי תור לרופא מומחה להריון בסיכון דרך הקופה את חושבת שעדיף ללכת לפרטי ?

 אני אתיעץ גם עם  הרב בני פישר .

באינטרנט זה נשמע סיכון מטורף ושרופאים לא ממליצים להמשיך ממה שקראתי .

הרופאים מחויבים לומר לך שהם לא ממליצים להמשיך את ההריון, כי הם לא רוצים אח"כ תביעות וכד'.

אבל אני מכירה כ"כ הרבה תאומים זהים שנולדו בבריאות שלמה

נכון שזה הריון מאתגר מאד,

אבל זה אפשרי.

הריון מונו מונו הוא הרבה יותר בעייתי, אבל כמעט ולא קורה. סיכוי גבוה יותר שפשוט עדיין לא ראו את המחיצה.

אני הלכתי למרפאת הריון בסיכון בקופה

ובפרטי הלכתי לד"ר נדג'ארי לUS פעם בשבועיים. הוא עשה בשבילי איזה הסדר עם הקופ"ח כדי שלא נצטרך לשלם. שילמנו רק על הביקור הראשון.

במידה וזה כן הריון מונו מונו, לי בזמנו המליצו על ד"ר יובל גיאלצ'ינס'קי. הוא רופא מומחה. וגם היחיד בארץ שעושה ניתוחים תוך רחמיים לתאומים מונו מונו- אם צריך לצרוב את כלי הדם שמחברים בינהם.

לפחות לא בשלב הזה..

כרגע תתחילי עם רופא טוב בקופה

אולי תכתבי למי קבעת תור ובנות ידעו להגיד אם הרופא הזה טוב או לא

המון המון מזל טוב

הריון קל תקין ובידיים מלאות

תנוחי הרבה עכשיו, מחכה לך עבודה אחרי הלידה

עבודה מבורכת!!!

לא מלחיץ אותי הגידול ולא הלידה 

יותר להגיע לשלב הזה בבריאות 

להיות במזגן קר?

מרגישה בהריון אוףףףףףףףףף

אני ינסה שלוק אבל זה רק מיקל אולי

אני רק רוצה שהבחילות יעלמו אני לא מבינה מאיפה הן צצו לי פתאום מה הקשררככר

תנסי לאכול דברים יבשים.

את בטוחה שזה לא איזה וירוס?

תנסי לשתות מים קרים ולשבת מול מזגן חזק, עם בגדים כמה שיותר קלילים

האמת שאני כבר איזה שבועיים עם קצת בחילות לא ברור למה

אבל היום זה קיצוניי ואני סבלתי מבחילות בהריון שהיה עד הלידה

של בחילות ושלשולים..

עובר יחסית מהר יום יומיים..

רפואה שלמה

ואין לי

ולוקח לזה זמן להשפיע לא?

הריון

בכל מקרה לא נותנים את זה לא בהריון

מה שיכול לעזור

לשתות

קרח/שלוק

להיות ליד חלון פתוח

תרגישי טוב!

או כוס גדולה של שתיה מתוקה, להחזיר נוזלים ואנרגיה לגוף .

החום הזה קשוח

אחד הקשים זה וירוס של בחילות.

חיבוק.

מעודדת שאמור לעבור ממש מהר.

הביוץ שלך לא סדיר. על אף שיש לך דימום כל חודש.

כל התוצאות מראות שהביוץ לא קרוב.

אני עברתי את זה, אז מבינה אותך מאד!

ממליצה מאד ללכת לרופא פוריות טוב ולעשות את המעקב בהנחייתו.

מעקב זקיקים זה דבר מתיש נפשית ופיזית. חבל על הכוחות שלך. תשמרי עליהם.

מצד שני הe2 כן עלה וזה מה שמוזר

יש לי תור לשבוע הבא בעז"ה לרופא שראיתי עליו המלצות ברשת מצד שני יש לו לא מעט תורים פנוים (אומר משהו? אולי הוא חדש ולא מוכר עדין במערכת)

מקווה שידע מה להגיד לי

במכשיר הא.ס

אבל כן  כנראה שאין מדי  עליה

הזקיק כן קצת גדל

מ11-14

אולי כן כדאי לך להמשיך עוד יומיים לשוב מעקב

לראות את התמונה המלאה

אם כבר התחלת

הבדיקות דם של האסטרדיול מראות עליה.

השאלה מה יקרה עם הרירית.

נראה לי מקריא ה ברשת כתוב 1-2 מ"מ בממוצע..

היא מחזירה ימים או תשלום על הזמן שהיא לא עובדת?

יש ביטוח?

חופשות מסודרות?

מה לגבי חול המועד משלמים מלא?

מה זה אומר ביטוח? מה הוא כולל?

לילד

כמו שיש ביטוח על הרכב רק יותר חשוב

חשוב לבדוק מהם החוםשים שהיא לוקחת,

לפי לוח בית יעקב? לפי לוח מעונות של תמת?

האם המשפחתון מפוקח? אן לא מפוקח ממליצה לבדוק טוב טוב המלצות ואולי להגיע לבקר באמצע היום כשיש ילדים כדי שתראי את המרחב, את הילדים המשחקים וכו'

1. לוח חופשות ושעות פעילות

2. מה עושים בימי מחלה/בלתמים שלה

3. מה קורה עם תשלום בימי חירום (למדנו מהקורונה/מלחמה)

4. ביטוח לילדים ולה

5. תשלום איחורים

6. מס ילדים מקסימלי

7. הכשרה/קורס עזרה ראשונה

8. מה קורה אם רוצים לעזוב

בן של חברים טובים טולטל על ידי המטפלת.

הילד אושפז בבית החולים, הורדם הונשם והוא מלווה רפואית וכנראה עוד ילווה כל ימי חייו.

מסיבה כלשהי שלא הובררה לי עד תום, המשטרה שיחררה אותה לביתה ואני לא יודעת בדיוק איפה זה עומד.

אבל ההורים עצמם רוצים לתבוע אותה.

מתוך כעס, מתוך למען יראו וייראו וגם לצורך מימון של הטיפולים הרפואיים.

לצערם, כל עורך דין שפנו אליו ביקש לברר האם המטפלת מבוטחת, והיא לא, ולכן אף אחד לא מוכן להיכנס לסיפור.

אם היא מבוטחת, יש ממי להוציא כסף, אם היא איננה מבוטחת, אפילו אם יש בידה רכוש מועט, השופטים לא יחלטו לה את הבית שבו היא מתגוררת עם משפחתה ויוציאו אותה לרחוב.

ולכן צריך שיהיה ממי לתבוע את הנזקים.

התחלתי לכתוב,

ופתאום נזכרתי,

הדבר הראשון שאת צריכה לבדוק שהיא אנושית, חמה ובלה בלה.

אבל אחרי השני, אחרי כל המשחקים והעמדת הפנים של הרושם הראשוני, תבדקי שיש לה ביטוח.

ושלא נזקק בע"ה. 

היא טלטלה אותו עד כדי צורך באשפוז? !פושעת. זה בלתי נסלח.

מה שלא הגיוני פה, זה שמי שבאמת בסדר ואחראית, אולי תיקח ביטוח ותשלם עליו, ואז אם ח"ו תהיה תקלה יהיה גם מי ישלם, אבל לרוב לא באמת תזדקק לו.

אבל מי שחסרת אחריות, יכול לפגוע בתינוקות שהיא מטפלת בהם, אבל בגלל שהיא לא לקחה ביטוח אז אף אחד לא יסכים לתבוע אותה?

זה הזוי! זה שאין ביטוח גורם לזה שלא יתבעו?

איך היא תשלם זו כבר הבעיה שלה, והמחיר שהיא צריכה להתמודד איתו על זה שלא לקחה ביטוח. למה זה צריך להציל אותה מתביעות?

אבל -

אלה היו לימודי הוראה,

והתינוקת הייתה במעון במכללה, כך שיכולתי לבוא להיניק,

והיא הייתה הבכורה, כך שלא היו לי עוד ילדים לטפל בהם.

אז עשיתי את זה, וזה היה אפשרי, אבל אפילו זה לא היה לגמרי קל.

נשמע לי שסיעוד, בתנאים הנוכחיים, בלתי אפשרי...

לא אמור להיפתח מחזור לימודים גם בשנה אחר כך?

וממש רוצה לעשות שינוי

קודם כל, חיבוק, חרדה זה דבר קשה.

וטיפול כן יכול לעזור, גם אם החרדה היא מדבר אמיתי ומסוכן. טיפול יכול לתת לך כלים להתמודדות טובה יותר ולפחות סבל.

נשמע שטיפול ממש יכול לעזור לך. ממליצה לך ללכת לטיפול.

חרדה נובעת ממחשבות, מחשבות הן לא מציאות. תנסי לשנן לעצמך שאת חווה תחושות לא נעימות בגוף בגלל שנתת למחשבה לחלחל והמוח שלך שלח פקודה לגוף לגרום לתחושות של סכנה, כמו קושי להירדם, דופק מואץ, תחושת עילפון וכו..

את מוגנת. ותשנני לך. תנסי להירדם עם מוזיקה מרגיעה.

מקוה שעוזר לך. 

קודם כל חיבוק גדול מאד.

מבינה אותך מאד.

גם לי בעברית היו התקפי חרדה מכל מיני דברים וכאן לעודד אותך שזה בהחלט יכול לעבור.

קודם כל אגיב למשהו שאמרת-שאת חרדה ממשהו שבאמת יכול להיות מסוכן ולקרות:

הרבה דברים יכולים לקרות:

תאונות דרכים

פצצת אטום

הלב אפילו יכול פשוט להפסיק לפעום

וכו' וכו' וכו'

אבל

כשאנחנו במצב רגוע מבחינה נפשית יש לנפש שלנו מנגנון מדהים שמאפשר לנו לחיות והוא מנגנון ההדחקה... ככה אנחנו לא חושבים כל רגע על דברים רעים שעלולים לקרות.

כשהנפש שלנו לא בטוב מכל מיני סיבות, הנפש שלנו מאותת לנו שמשהו לא טוב לה והחרדה יכולה להידבק לכל מיני נושאים מסויימים. לפעמים זה בגלל סיבה(איזשהו טריגר שעורר את הנושא הספציפי הזה... לדוגמה מישהו שמפחד מתאונת דרכים בגלל שעבר משהו שקשור לזה) ולפעמים זה אקראי, כלומר החרדה נדבקת למשהו שלאו דווקא קשור למשהו שעברת בצורה ישירה.

אבל

הנפש תמיד מאותת בחרדה , שמשהו לא טוב לה

מאיזשהי סיבה

וצריך לברר למה היא בחוסר שקט כזה

החרדה זה עוררות יתר

זה עמידה על המשמר

ממה הנפש שלך נשמרת, אבל באמת באמת לעומק?

טיפול מאד יכול לעזור בעניין

ממליצה בחום

חיבוק גדול יקרה

או מיטה הייתי בטוחה שזה מתחיל...

ותמיד חשבנתי איך אצליח לאסוף את הילדים למקום אחד ולדאוג שיהיה בקבוק מים וכו'.....

אצלי זה עבר אחרי הרבה שיחות עם בעלי, בפתיחות מלאה על הנושא.

אבל הייתי על סף ללכת לטיפול.

הטיפול שמתאים פה הוא CBT

וזה מומלץ צאד לטיפול בחרדה.

חרדה יכולה לשתק ולהרוס את חיי היומיום. ואם את בשלב שזה פוגע לך בחיים הרגילים, אז זה הרגע לפנות לטיפול.

בהצלחה יקרה

נראה לי שהמשחה של סנו זה למניעה, לא להרגעה אחרי.

למניעה אני שמה טיפה חומץ על הגוף של הילדים, או בלילה על המיטה 

זה די מספיק, ולא דורש מקלחת בבוקר.

על הגוף אני שמה אם נגיד יוצאים שמה טיפה על הרגל, זה לא מורגש מסביב אבל מספיק כדי שיחזרו בלי עקיצות

אין לי מושג איך זה קורה. אוף

לפניסטיל צריך מרשם, נכון?

ואיפה הוא נעקץ? בחדרר? בחוץ?

אני אוהבת את הצמידים של פרקיטו

יש גם ללייף

יש גם מכשירים חשמליים שמפיצים חומר

ומדבקות לבגדים

וואי מה זה הצמידים? לא מכירה

אבדוק את כל מה שכתבת. תודה!!

קניתי ממיכל סבון טבעי בעקבות המלצה וזה באמת מרגיע לגמרי ומעלים אחרי פעם אחת! נהדר!

צמידים ומדבקות מתאים יותר ליום יום

אם זה לילה ובבבית הייתי שמה את המכשיר לשקע

אני גם לפעמים מורחת את המיטה שלו במקומות שיש פחות סיכוי שיגע

אאל"ט זה מגיל 3

שניהם ממש עוזרים לעקיצה לעבור (ראיתי הבדל מטורף בין עקיצה שמרחתי ועקיצה שלא מרחתי)

למנוע עקיצות לא הצלחתי, גם לא עם חומץ, רק להלביש ארוך עזר אבל אז היו מלא עקיצות בראש...

אבל את בטוחה שזה יתושים?

את רואה ושומעת אותם?

כי אם לא, לי זה נשמע כמו תיאור קלאסי של פשפשים (זה שהוא נעקץ בעיקר בלילה ובחדר).

הלוואי ואני טועה, אבל תסתכלי אם את רואה כתמים חומים קטנים בקפלים של הסדין, ואם העקיצות החדשות שלו בכל יום הן בקו ישר (כאילו 3-4 עקיצות שיוצרות קו).

ובלילה הוא בחדר אז רוב העקיצות שלו הן בחדר. לא הייתי קופצת לחשדות, זה מאוד הגיוני, אני רואה את היתושים כל היום, לאורך היום הם יושבים בשקט על הקיר או התקרה, ובלילה הם עפים ומזמזמים ועוקצים... ככה זה אצלי בבית לפחות.

אבל לא רואה שום דבר שנראה כמו פשפשים ישתבח שמו וזה גם לגמרי לא בקו ישר ובגדול נראה לי קצת הגזמתי בהודעה הפותחת🤭

אני פשוט לא רגילה שנעקצים בכלל...

אבל אם התריס סגור מאיפה הם נכנסים בדיוק?

איכס

לפני שנסגר התריס?

תרופת פלא- למהול שמן עץ התה בשמן שקדים ולמרוח על העקיצות. מרגיע ומרפא מהר בעז"ה

וגם מרחיק יתושים מובהק. החיסרון- ריח חזק. תראי האם קשה לך איתו. ותבררי באינטרנט האם מותר בגילו כי לכל שמן אתרי יש הגבלת גיל

לך ועושה לך טוב.

כשתעברי את השליש הראשון והמבחיל, יהיה לך קל יותר ותוכלי לחזור לתזונה מאוזנת יותר.

הבחילות רק מתעצמות כשהקיבה ריקה

לכן גם אם זה לא פסגת הבריאות, עדיף שתאכלי

תרגישי טוב

עובר לה בזמן אחר. יש בנות שכבר בשבוע 12 יהיה להם הקלה. ויש כאלו בשבוע 16. לי פעם רק בשבוע 20 השתפר

קשוח ממש..

גם האומפרדקס עוזר למשך היום אבל בלילה פתאום הכל עולה

הכל טוב!

זו תקופה.. אני בהתחלה אכלתי רק טוסטים כל יום כל היום.

אם את בכל זאת רוצה בריא. תנסי ממרח שוקולד עם טחינה ללא סוכר.. זה מה שאני אוכלת עכשיו בסכרת..

קניתי ממרח טחינה עם שוקולד.

מצד שני, בלי סוכר זה לא אומר עם ממתיקים?

לק"י

זה עם ממתיקים.

לא אטרקציה בשבילי....

1. אולי תלמדי אותה? בגיל כזה היא יכולה להבין אם את עושה לה את זה כמה פעמים ביום

2. לא נראה לי בעייתי, אבל לא רוצה להגיד לך שברור אין כלום

3. מה את מביאה לה? כמה שיניים יש לה?

היא אוכלת מלון אביטח נקטרינה עוגה לחם כל זה היא מוצצת ויורקת

יש לה תמיד בין הרגלים הר שלם של כל האוכל שהיא ירקה

ולהאכיל עם כפית

זה ממש קשה גם כי היא מיד רוצה לגעת ומכניסה ידיים ולשה את הכל. ואחרי כמה כפיות מתחילה לירוק גם את הטחון.

יש לה 2 שניים. זה לא קשור לשניים.

זה משהו בפה שלא מסתדר לה.

גם המטפלת נגנבת ממנה.

הקטע שאחכ היא רעבה מהר שוב

יש ילדים שצריך ללמד אותם ללעוס, נשמע שהיא צריכה חיזוק בזה.

תבדקי אצל רופא/אחות, אולי בהתפתחות הילד.

לגבי 1 ו2 נשמע לי תקין, לא הייתי מוטרדת מזה.

לא הייתי נלחצת. הבן שלי גם היה ככה ואפילו הציעו ללכת לסוג של מרפאת אכילה. ב"ה הוא בן שנה ו 5 היום ואוכל הכל הכל...(טחון כבר לא מדבר אליו) אז אל תדאגי זה עוד מוקדם

שתן ממנה לא?

זה ריח לא נעים אבל לא של שתן

שמגרד לה המון שם

לימדתי אותה לומר לי ולא.לגרד ושוטפת לה.

לא שזה תמיד עובד....

שווה ללכת לרופא ולבדוק

למרות שאני ממש לא סומכת על הרופאת ילדים פה.

כל פעם שהקשסתי לה זה היה מה שאני חשבתי ולא מה שביא לשבה

והטיפול שנתנה רק החמיר את המצב😣

לכן העדפתי לקבל רעיונות פה

ואז לבןא אליה כדי לחקור אותב יותר ולהבין אם באמץ עלתה על הנקודה

חבל שזה ככה

הרופאה אמרה שזה נפוץ בגיל הזה, כי הם אמנם עושים "קטנים" בשירוץים אבל עדיין לפעמים רטוב שם קצת. הביאה לי משחה, נראה לי טבעקוטן

והיא אמרה לך מה זה?

זה שרטוב יוצר פטריה?

היא אמרה פשוט שזה נפוץ... לא חשבתי בזמנו על פטריה

מספיק טיפה של פיפי בתחתון וזה מה שנגרם

אצל הבת שלי שטפתי כל פעם על בסיס יומיומי בלי שום סבון רק מים

אפשר למרוח שמן זית עם כמה טיפות שמן לבנדר רק בשפתיים החיצוניות

זה עבר ברגע שנגמלה

לא מפספסת בכלל.

בשביל מה מרחת את השמנים?

שהעור יתרפא מהאדמומיות והצריבה של השתן

אולי לבדוק כיוון של פטריה עם רופאת עור

למרות שאני בספק פטריה בגיל כזה

ידועה לך רגישות על חומרים/מזונות מסויימים עבורה? אולי להחליף אבקה/מרכך/ג'ל כביסה/ חומרים מבשמים לבגדים?

אם היא רגישה

תנסי תחתוני כותנה

אצלנו גילינו אחרי שנתיים שהרבה יותר נוח לה תחתוני בוקסר

אם תעשי הפסקה של שנה שנתיים עדיין יכולה ללדת בכיף עוד 2 לפחות. כמובן שום דבר לא בידיים שלנו

אל תזלזי בתחושות שלך

לגדל ילדים זה לא קל

וצריך הרבה כוחות וסבלנות

ולגבי השאלה האחרונה

לא ולא

תמיד כשמנעתי נכנסתי להריון על החודש הראשון

מה זה אומר?

באמת זה לא אומר כלום.

יש מצווה להביא ילדים לעולם

אבל לא כתוב להביא בלי סוף ובלי כוחות..

לפיה היא מחליטה מתי למנוע ומתי לא.

הנוסחה היא n+1

N זה מס הילדים הנוכחי (והוא יכול להיות גם 0)

+1 זה הילד העתידי

מס היחדים הרצוי לא חלק מהמשוואה!

כל פעם דנים רק ב+1

האם *עכשיו* את רוצה עוד ילד או לא?

כי לפעמים, במיוחד בגילאים המבוגרים, מספר הילדים הרצוי כן כדאי שייכנס למשוואה, לפחות ברמה מסויימת.

נניח מישהי התחתנה בגיל 35 (כמובן שאני לא מדברת על הפותחת) ויש לה חלום חזק למשפחה גדולה.

אם היא תחיה בתודעה של N+1 הגיוני שיהיה לה קשה, כי לידה וגידול ילדים, במיוחד בגיל מאוחר זה לא קל.

אבל אם היא תסתכל על עצמה עוד 10 שניםוקל וחומר עוד 20 ו30 שנה, ותראה שלמרות הקושי הגדול שהיה בהתחלה 

היא הצליחה ללדת 5-6 ילדים זה יכול לתת הרבה כח גם לזמן הנוכחי, הקשוח.

לעומת אם היא תחיה בתודעה מצומצמת של הכאן והעכשיוותלד 1-2 ילדים ותחיה רוב חייה עם תחושת פספוס והחמצה.

זה רק מקרה לדוגמא, ולפעמים הצעד הנכון הוא כן לחשוב יותר מצומצם, אבל נראה לי שבעומק לא צריך לפחד מדרך ארוכה באופן כללי אלא לבדוק אם היא מתאימה לסיטואציה

עכשיו!

לילד לא יעזור שבעוד 10 שנים תהיה לו משפחה רחבה ואחים.

הוא צריך בינקות הורים דיש להם כוחות לגדל אותו ורצון בקיומו

שלא נדבר על המשקעים הפסיכולוגים של ילדות  מורכבת

ושלא נדבר על הסטטיסטיקה לדיכאון במקרה כזה...

(וכותבת התחתנה אחרי גיל 30 וויתרה על משפחה מרובת ילדים כשהבינה מה מצבת הכוחות העכשווית...

אבל אם יש מישהי שהחלום הרחוק נותן לה אמביציה וכוחות לכאן ועכשיו- זה סיפור אחר)

יש כל מיני דרגות של רצון

יש כל מיני מצבים של כוחות

באופן כללי בחיים יש חלומות, ולא תמיד קל לשגשים אותם

לפעמים תוך כדי יהיה קשה, מאתגר, מתיש

ואז צריך לחשוב, האם החלום נשאר והאם באת יש בי כוחות בשביל זה

ואם החלום נשאר והכוחות קיימים למרות האתגר, אז צריך לדעת שאולי יהיה מאתגר אבל זה שווה את זה.

מישהי שרוצה ללמוד רפואה תצטרך לפעמים להשקיע בלהתקבל, וזה יכול להיות סיוט, אבל אם היא מסוגלת לזה וזה החלום שלה אז זה שווה את זה.

ויהיו גם כאלו שיבינו שזה לא מספיק חשוב להם/ או לא במסוגלות שלהם ויוותרו וזה בסדר גמור, הם ימצאו חלומות אחרים

וגם אח''כ הלימודים מאתגרים בטירוף. ובכל זאת מי שרוצה את זה זה שווה לו את זה.

מישהו שרוצה להתקבל לסיירת יצטרך לעבור ימי גיבוש מאתגרים מאוד שיסחטו אותו

ולא בכל רגע הוא ירגיש את הרצון

ובאמת יהיו כאלו שיגלו שזה לא מתאים להם, אבל יהיו גם כאלו שימצאו את הכוחות ויצליחו לעבור את זה,

גם הילודה

יש חלומות ויש מציאות, צריך להיות קשובים למציאות אבל גם לדעת שזה שלפעמים שווה להתמודד עם תקופה מאתגרת מאוד, כל אחת והיכולות והחלומות שלה, אין פה משהו שצריך וברור שהילדים הקודמים קודמים לכל חלום על עוד, אבל כן להכניס את הרצונות לטווח הארוך לשיקולים

סיירת ורפואה זה דוגמאות קצה

אבל כולנו נתקלים בזה כל החיים סביב מלא דברים

בכל לימודים בדרכ יש נקודת שבירה מאתגרת ואין רצון,

לפעמים בשביל לעבוד בעבודה מסוימת צריך להתנסות תקופה בתחומים שפחות מעניינים

יש לנו מלא חלומות גדולים וקטנים, חלק קלים להדשמה וחלק קשים, והכי מאתגר שתוך כדי הנסיון להגשים לא מרגישים פתאום את הרצון מרוב הקושי וצריך לדעת מתי להרפות, אבל צריך לדעת גם מתי לדחוף ולהתעקש

שמעתי פעם שכדאי להביא את רוב הילדים שרוצים עד גיל 30, חלק מהילדים עד גיל 40 ומעל גיל 40 לא להביא בכלל כי הסיכונים גבוהים הרבה יותר...

אני מאמינה בזה מאוד

אין מה לעשות. כשצעירים יש יותר כוח גם אם קשה מאוד בגיל הזה

אם את מרגישה צורך לנוח, כנראה שזה באמת נצרך.

יכולה לומר לך על עצמי שכשהיו לנו שבעה ילדים הרגשתי שאני יכולה להיות קצת "רגועה", כי כבר קיימתי את הרצון שלי למשפחה ברוכה (אף שכמובן אפשר להוסיף עוד). ילדתי את השביעית שלי (שהייתה הלידה השישית) בגיל 33, ועכשיו בע"ה אני עומדת ללדת את התשיעי בגיל 38... (עם הפסקות די גדולות בין לבין)

אז את בהחלט יכולה להיות ברוגע ולהקשיב לגוף שלך ❤️

לגבי התחושה שה' "כעס" עלייך - אנחנו לא עושים חשבונות שמים לשום כיוון. הוא נתן בידינו את היכולת להוליד ונתן בידינו גם את אמצעי המניעה, ואמנם הוא זה שמנהל הכול מלמעלה, אבל הוא רוצה שלהחלטות הארציות נגיע בעצמנו. וזהו, זה מה שיש לנו, כי אנחנו לא יודעים מה באמת הוא חושב... ואולי הגוף שלך מספר לך מה הוא חושב...

קודם כל יש לך תינוק בן חודש, ברור שבא לך לנח

לא צריך להחליט עכשיו שנתיים- שלוש קדימה

הגיוני לשים התקן גם אם בסוף תוציאו אותו עוד שנה...

וה' לא כעס עליך על זה שמנעת, לפעמים נכנסים להריון מהר ולפעמים לא, זה לא קשור.

המחשבות שלי בעניין:

(אני יותר צעירה ועם פחות ילדים)

לי יש מספר ילדים מסוים שהוע המינימום מבחינתי, כלומר חולמת על יותר, אבל אם יהיו פחות יהיה לי מבאס.

אז הראש שלי שזה הרצון שלי ולכן אני עושה את ההשתדלות לא לקחת הפסקות משמעותיות לפני שאני אגיע אליו

תוך כדי אני מנסה להיות קשובה למציאות

קודם כל מבחינתי מניעה של שנה זה חובה, בשביל הבריאות שלי, אני בכלל לא מסתכלת על זה כהפסקה אלא כצורך (הגיוני שכל אחת תגדיר פרק זמן אחר, זה מה שאני זקוקה לו)

אחרי אחת הלידות הרגשתי שהזוגיות צריכה השקעה ומנעתי ליותר זמן

אם אני ארגיש בעתיד שהילדים/ הזוגיות צריכים הפסקה ארוכה אז אני אמנע ליותר זמן

גם להיות במודעות האם זה באמת החלום שלי או לא. בנתיים זה לא משתנה אבל אם יום אחד אני ארגיש אחרת זה בסדר.

מצד שני אני גם לא מחכה דווקא לרצון מטורף לילד הבא, אני מרגישה את הרצון למשפחה וילדים, לפעמים העמוס של החיים מאתגר את זה אבל שווה לי כרגע הקושי הזמני בשביל הטווח הרחוק.

שיקולים נגיד של קריירה כרגע לא נכנסים לי למערך השיקולים בכלל.

הרצון לנח תמיד קיים, אני שואלת את עצמי תמיד האם זה רצון או צורך. אם זה צורך אז אין שאלה, אם זה רצון אז השאלה איפה זה עומד מול הרצון למשפחה שאני חולמת עליה

אני לא יודעת מה יקרה אחרי שאעבור את מספר הילדים שאמרתי לעצמי שהוא המינימום (בעזרת ה')

אולי ארגיש חזק את הרצון לעוד, אולי ארגיש דברים אחרים

אני פתוחה למציאות, אבל כרגע הרצון הזה גורם לי להשקיע בזה, עם הקשבה לעצמי, לילדים ולזוגיות, אבל גם עם וויתורים על דברים אחרים בשביל הרצון הזה

לך יש 7 ילדים, זה המון! אבל את גם רוצה עוד.

כמה רוצה? ואם לא?

גיל 38 (עוד 3 שנים) זה ממש גיל שאפשר ללדת בו 2 ילדים וגם ממש לא.

להחליט למנוע ל3 שנים זה להחליט שאת לא משקיעה בזה המון כוחות. החלטה סופר הגיונית אבל החלטה.

את רוצה לנח או זקוקה לנח?

מה עם המשפחה, הילדים האחרים? הזוגיות?

מלא שאלות ואפשרויות

דרך אגב ברור שעכשיו את זקוקה לנח, יש לך תינוק

לכן הגיוננ בכל מקרה למנוע לשנה

ועוד שנה להרגיש איפה את עומדת

אם את עדין מרגישה את הרצון לנח, איפה הרצון לעוד ילדים עומד

אבל אין לי תשובות ברורות,

הזוגיות שלי טובה ב"ה ,בעל תומך..

כוחות פיזים גם סבירים..

מרגישה אבל

מצפון,

מצפון

מצפון

בלי סוף.

הגדולים צריכים לעזור המון,

אמא גרועה

לא יהיה לי כח לצאת איתם בחופש לטיולים!

אמא גרועה

ילדות עשוקה

והקטנים

אין לי כרגע סהלנות בכללל

לדוג בן השנתיים וחצי.

מאוד מאוד בוכה מאז הלידה,

לא מדבר הרבה ,לא מצליח להסביר את עצמו...

וכל דבר זה בכי מטורף של תסכול שלו !!

מאוד אוהב את התינוק

וגם מרביץ לו...

וכאילו הכל אשמה הלידה

אז זה משהו לא טוב

שכדאי שידחה ...

מבולבלת מאוד

כרגע ברור לגמרי שלא מתאים היריון חדש (אם בכלל יש סיכוי כזה).

לדעתי צריך לחכות לפחות עוד חצי שנה לפני שחושבים על זה שוב...

אצלי למשל גם העניין של תקופת ההיריון עצמו היא שיקול, כי ההיריונות האחרונים שלי קשים יותר וחלשים יותר, ובאמת זה מערער קצת את המשפחה ואת הילדים... (והיריון הוא תקופה ארוכה יותר מהתקופה של אחרי לידה...)

בקיצור, יש פה מכלול שיקולים שרק את, על סמך הניסיון שלך, יכולה לדעת אותם ולהחליט לפיהם. שיהיו החלטות טובות! ❤️

אני לא יודעת מי מרגישה אמא טובה חודש אחרי לידה.

השאלה אם זה המצב עכשיו, או זה המצב התמידי

(לילדים אין ילדת עשוקה בגלל שאמא שלהם בחופש אחרי הילדה צריכה הרבה עזרה ולא לוקחת לטיולים, הם יסתדרו

אבל אם לאורך כל החיים שלהם זה המצב זה כבר סיפור אחר

בכל אופן הגיוני להחליט שעכשיו את זקוקה לשנה הפסקה, לשים התקן ועוד שנה כשקצת תכנסו לשגרה לשאול את עצמך את השאלות האלו

בעיני שווה לשים התקן גם רק לשנה

הדברים שהעלית פה ממש מובנים לי,

גם לי יש את המחשבות האלו שעולות..

אמנם אני בהריון כרגע, וכשאלד בעזרת ה' אהיה בת 35,

אבל יש את המחשבה האם למנוע אחכ?

מרחיקה את המחשבה ואומרת קודם כל נעבור את הלידה בעזרת ה' ואז נראה מה יהיה... וכן, השעון מתקתק, ויש רצון לעוד אבל אומרת תמיד מה שה' נותן ומסדר זה מה שיהיה..

אחכ אחיה עם זה.. כלומר, עושה את ההשתדלות מבחינתי, מה שיכולה בכוחותיי באותה העת, ויש למעלה את ה'שמסדר לנו מה הכי נכון ומתאים בכל רגע

ענקית.

אז מה עכשיו לקחת הפסקה זה לעצור את החלום....

מצד שני לפניי טבילה או אחריי אני צריכה לקבל החלטה..

איך מחליטים ?

ההנקה מונעת לי בדכ לפחות שנה עד שנכנסת להריון

חדש.לסמוך על זה?

כאילו החלטה קשה ככ

למה שאכתוב.

אני כל הזמן רציתי 5-6 ילדים לפחות, ככה "סיכמתי" עם בעלי, כאילו מי אנחנו

באמת ב"ה התחתנו צעירים והבאנו ילדים ראשונים וזה התאים לתוכנית. אחרי הילד השני היה לי קשה נפשית ולא יכולתי לשמוע על עוד הריון או טיפול בילד(גם ההריונות מאוד מאתגרים)

ואפילו לא רציתי לשאול רב כדי לא להרגיש מחויבת להביא כשאני לא מוכנה נפשית.

אז הבשלות הגיעה אחרי כמה שנים, להמשיך עם הסבב..

אבל חווינו לידה שקטה  ואז הפלה, ואז צריך לתת לגוף לעכל את הטראומה (וגם לנפש) אז חיכינו עוד שנתיים כדי לנסות שוב.. והגיל כבר לא לטובתי בכלל

מפה לשם, היתה בי חרטה גדולה שלא הבאתי את ה6 , עם כל הקושי, ורק אז לקחת הפסקה.

לנצל את הגיל הצעיר ולנצל שהגוף יודע לחוות הריון ולידה תקינים, ואולי הייתי יותר תמימה ופחות חרדתית אז הכל הסתדר, ה' יודע..

ובאמת מאז, אני תמיד מציבה מראה לקרובים שלי.

שמאוד מפתה לקחת הפסקה, אבל אם יש להם חלום לx ילדים אז שינוחו אחרי החלום..

אני כמובן לא מדברת ספציפית אליך, כי ב"ה יש לך 7 ,

אבל מדברת על נשים שכרגע נמצאות במצב שאני הייתי, עם 2 ילדים וחושבות על עוד אבל רוצות הפסקה.

ואין לדעת מה יהיה ומה ישתנה בגוף בשנים האלה..

במקרה שלך שעדיין יש לך חלום ליותר, 

אולי כדאי למנוע לתקופה קצרה שיהיה לך זמן מנוחה אבל לא תקופה ארוכה ומחייבת כמו התקן..

וגם תמיד תהיה לך את האופציה לחשוב שוב אם זה הזמן או לא (תמיד שקופסת המניעה תסתיים או משהו..)

באמת יכול מאוד להיות שזה היה קורה גם אז

אבל לצערי האשמה היא בלתי נמנעת.

שתכננו תוכניות כאילו זה לפי מבוקשך, שמנעתי מצווה כל כך חשובה כשיש כאלה שחולמים לילד אחד

שאפילו לא רציתי לשאול רב!

לא יודעת  . הרגיש לי שהייתי יותר מדי הורמונלית, טראומתית ולקחתי החלטה ילדותית

מצד בעלי הוא רצה שלישי הרבה לפני הבשלות שלי, אבל בפועל אני עם הילדים והוא עבד מהבוקר עד הערב אז לא ממש יכולתי להתייחס לרצון שלו כי לא היתה לי עזרה בכלל, תמיד חיפשתי תירוץ למנוע עוד

מחילה על הפריקה, אבל אין ספק שהחוויות האלה הזיזו לי משהו במוח

את ''מנעת מצווה כ''כ חשובה ותוך כדי זה קיימת מצווה מאוד חשובה, ''וחי בהם'' ונשמרתם לנפשותכם... אם היית יולדת עוד ועוד בלי לדאוג לעצמך חלילה הבית שלך היה עלול להתפרק, אמא ורעיה בדיכאון, חסרת כוחות נפשיים ופיזיים זה מתכון מעולה לבית מפורק.

אז תצאי מהמצפון הזה שהוא גם שיקרי.

אם הקב''ה היה רוצה שתלדי עוד ועוד הוא היה דואג שלא תהיה לך הפלה ולא לידה שקטה. 

אפשר להוציא אותו מהיום למחר ולהיקלט מייד.

אני מבינה למה את והפותחת מתכוונות,

אבל זו מחשבה מגבילה.

אפשר עכשיו להחליט על התקן ועוד חודשיים להחליט אחרת ואז להוציא אותו, זה לא שאין דרך חזרה עד תום התקופה אליה כיוונו מההתחלה.

זה לא או התקן לכמה שנים או לא למנוע או למנוע לתקופה קצרה יותר עם אמצעי פחות מתאים. (מבחינה הורמונלית או מבחינת אחוזי מניעה)

המחשבה הזו יכולה להקל על ההחלטה לדעתי.

למנוע יותר משנתיים אז הוא ממליץ על התקן

באמת לא חקרתי למה, כנראה בגלל שזו פעולה פולשנית שחבל לעבור אותה בשביל מניעה של כמה חודשים

וגם התקן זו דרך המניעה הכי יקרה (בזמנו עלה לי 300 או 400 שקלים) בעוד שאמצעי מניעה זמניים יותר זולים

זה כבר יוצא מחיר של התקן בערך..

במקרה שלי הרופא דיבר על שנתיים ולא פחות, אבל כנראה התכוון בכללי טווח ארוך 🤷‍♀️

גלולות עולות 40 ש"ח בערך ל3 חודשים לפחות בקופה אצלנו.. ככה שזה יוצא עדיין פחות מ300 ש"ח לשנה וחצי ולפחות לי התקן לפני יןתר מארבע שנים עלה כמעט 500

אבל זה בעיניי לא שיקול משמעותי

הגלולות שלי עולות 200 שח ל3 חודשים (זואלי)

ככה שעדיף התקן

הייתי עם התקן למשך 7 חודשים.

ואז החלטתי שאני רוצה הריון- והוצאתי.

הרופאה לא כעסה עלי ולא אמרה לי דבר. וב"ה נקלטתי תוך כמה חודשים בודדים.

זה אפשרי לגמרי.

אם את עושה את הדבר הנכון לך זה מדוייק לך וזה רצון השם.

ליווי של רב יעזור להוריד את העול מהכתפיים

את מכירה את הגוף שלך אבל לרוב הנקה זה לא בהכרח מונע,

נשמע שעכשיו ההפסקה קריטית ותטעין אותך בכוחות להמשך
אפשר בכיף לשים התקן או כל מניעה אחרת שנראית לך ולא להחליט עד מתי... אפשר עוד שנה לבחון האם כבר מתאים או עוד לא...

ואז זאת לא החלטה כזאת קריטית.....

וה' לא כעס עלייך נשמה,

זה לגמרי רצונו שתנוחי ותתמלאי בכוחות בין לידה ללידה.....

שאת אלופה על השבעה שיש לך, בלי עין הרע תודה לה'

אני עם השני בדרך,

כן גם אני חלמתי על משפחה ענקית

אבל ברגע זה פשוט לא יכולה לחשוב על שום דבר מעבר

את אלופה על היכולת

על הכוחות

הסבלנות

החשק

מדהים!

המון כח בהמשך, בכל החלטה ❤️

כשהייתי על הורמונים הרגשצי שזורמת לי לבה בדם. אמיתי.

לגבי דיאפרגמה - אני משתמשת בקאיה, זו שלא צריכה התאמה, עם קוטל.בהשראת  @oo ובעזרתה כמובן. לי היה בכל אופן חשוב לקבל היתר לכך ובאמת קיבלתי.

אני איתה כבר נראלי שנתיים. אבל מסייגת - המחזורים שלי יחסית סדירים, אני מזהה ביוץ לפי הפרשות פוריות וכשבוע לפני פרישה אולי טיפה יותר, כבר לא משתמשת בה בכלל. לי זה עובד בינתיים ברוך השם

לא מכירה לגבי מתאמת ולא רציתי ללכת

וקנית בארץ?

בעלי בקושי בבית וזה יהיה המצב לתקופה ארוכה, ככה שזה האמצעי הכי אידיאלי בעיניי.

ולגבי שמ"פ נתת רעיון. פשוט צריך קצת להשקיע בשביל זה

החלטתי לחזור לזה וללכת למתאמת (גם פעם קודמת הלכתי)

וכן, זה היה לפני 6 שנים בערך הפעם האחרונה שהשתמשתי, המתאמת ראתה עכשיו שאני מבינה עניין אז פגישה אחת הספיקה כנראה.

אני צריכה למנוע רפואית כמה חודשים אז אני חושבת שבגלל זה ירדה מהפרק האופציה של ההיא בלי המידות, אני חושבת שהיא אמרה שהיא פחות טובה

מוזמנות לתקן אותי אם זה לא נכון… 

כי הגלולות גרמו לי לעצבים

כבר שבוע בלי גלולות ולא מרגישה המון הבדל, אולי צריכה קצת לחכות

ולהתאזן..

לא מניסיון

בהצלחה וחיבוק❤️❤️❤️

כי גם הדיאפרגמה במידה הכללית

לא מתאימה לכל אחת באופן גורף! וצריך לוודא שיש התאמה אצל מתאמת

אחרת אחוזי המניעה יורדים מאוד!!

שמעתי את זה ממתאמת מקצועית מאוד

וכן מאמינה שפגישת התאמה זריזה תספיק לך

(ויש לי המלצה אם תרצי בפרטי)

והיא תבדוק התאמה...

אני התאמתי והיא אמרה לי שזה יכול להחזיק שנים ואחרי עוד לידה לבוא לבדוק לא בטוח שהמידה השתנתה.

אבל שווה לבדוק לברר שזה מונע כמו שצריך וכמובן עם קוטל

בעצם אולי רק אם זה אצל אותה מתאמת

אבל נראלי אצל כל אחת...

אני קניתי מהארץ אז לא יודעת להגיד...

ובטח שקשור העצבנות והגלולות...😒

קיבלתי מחזור עכשיו בהנקה לפני הזמן הרגיל שהייתי מקבלת בהנקה.

בעלי גם במילואים

ועוד לא הגענו להתאושש מהלידה ובכלל

בכלל

לנשום.

בעלי צוחק על ה"סוגיית העוד ילד"

שצריך לדון בא...

למרות שהדיון ידוע מראש.

אבל בכל מקרה עכשיו חייבת למנוע כמה חודשים.

ואוף נושא כאוב בגוף האישה.

ואין לי כיוון ותשובה מה לעשות

אני מקפידה לתת לו ארוחה מלאה עם פחמימות וחלבונים לפני השינה, וגם מניקה אותו בהרדמה הראשונה בתחילת הלילה..

זה אומר שהוא לא רעב.

הוא רגיל לישון איתך ולינוק כל הלילה. קשה לשנות הרגלים.

דבר ראשון תהיי בטוחה בעצמך שהוא לא רעב, השדר עובר אליו. אם את מהוססת הוא קולט את זה.

מה שהוא צריך ממך זה עזרה בללמוד לישון לילה רצוף בלי הנקה ולא ההנקה עצמה.

אני חושבת שאם תעזרי לו להרדם במיטה שלו כשהוא מתעורר במהלך הלילה - יהיה לו קל יותר להבין שאין הנקה. אם את לוקחת אותו אליך - הציפיה נשארת ונשארת.

לשדר לו אמפתיה והחלטיות ביחד. לעזור לו לעבור את השלב הזה.

בהצלחה!

בתחילת הלילה קל לי להיות החלטית כי אני יודעת שהוא שבע. מאוחר יותר אני כבר פחות בטוחה..

אפילו קניתי מטרנה כדי לנסות לתת לו, אבל מתלבטת אם יש צורך בזה

זה להחליף התמכרות אחת באחת אחרת וחבל

טוב, לא ממש התמכרות אבל את בטח מבינה למה אני מתכוונת.

אני בצרה דומה,

הבן שלי בן שנתיים (אוטוטוווווווווו) ועדיין קם בלילה לבקבוק

זה מחרפן אותי!!!!!!!!🤐

ניסינו לגמול ללא הצלחה

אני יודעת שהוא לא רעב

הוא גם אוכל בקושי 20 מל

ולא מצליחה להפסיק

אם לא מביאה לו את הבקבוק הוא מתעורר סופית והלך על הלילה

עוקבת איתך לפתרונות 

זה להחליף התמכרות אחת בשניה.

השלבים הם כך:

בטחון שלך בהחלטה.

שידור ההחלטה לילד.

מתן תמיכה לילד בשינוי באופן הדרגתי.

אני ממש ממליצה לא להביא אותו למיטה שלך. בהתחלה להרגיע אותו ליד המיטה שלו ולהחזיר אותו למיטה כשנרגע.

להבין את זה ולהפנים.

אחרי כמה לילות הגוף שלו ינהל את מאזן הקלוריות כך שהוא יאכל יותר ביום ולא יזדקק לארוחה הלילית.

אני לא בטוחה שאני הייתי מצליחה לעמוד בזה, אבל מהתיאור שלך נשמע שהוא כן בסדר עם לא לאכול בלילה.

אם כן, זו הדרך שהוא יודע להרדם.

כשהוא מתעורר בלילה הוא רוצה לינוק כדי להרדם כי הוא לא מכיר דרך אחרת.

אם תלמדי אותו להרדם באופן עצמאי בתחילת הערה הוא יצליח להרדם ככה גם ב3 בבוקר.

או לפחות תפרידי בינה לבין השינה.

שלא תהיה לו התניה שאיך הולכים לישון? רק עם הנקה.

נניח תניקי בסלון ואז תיקחי אותו למיטה כשעדיין ער.

כנראה שיהיו כמה לילות קצת קשים, תקחי בחשבון.

אני קראתי פעם שכדי לשנות הרגלים של השינה קודם כל צריך מההרדמה הראשונה.

ואז לקחת את המודל של ההרדמה בתחילת הלילה לשאר הקימות.

אני גם הפסקתי הנקה בלילה בגיל שנה ושלוש חודשים.

אמרתי לבייבי שמקבלים רק כשיש אור בחלון.

היה יותר קשה בראש מאשר בפועל. מאוד מהר השלים שאין אוכל בלילה.

בכל מקרה הקימות שלו בלילה נמשכות עד היום כשהוא בן שנתיים וחצי...

דווקא ההנקה בתחילת הלילה לא מפריעה, הוא מתעורר קצת במהלך הלילה ומצליח לחזור לישון, עד הקימה ב3 שאז זה יותר קשה. עזרתן לי להבין שהוא לא אמור להיות רעב וצריך רק עזרה לחזור לישון.

לגבי השינה המשותפת בינתיים אני אוהבת את זה אבל מבינה שאולי יעזור לו לישון אם הוא יישן בנפרד. אחשוב אם אני בנויה כרגע לשנות את זה. קודם יש לני תהליך של הפסקת הנקה לשינות יום וזה הולך להיות לא קל😳

לדעתי אם לא ינק כל הלילה הגיוני שיהיה רעב בשלוש. הייתי מנסה לתת לאכול (הנקה או משהו אחר, מה שנוח לך) כדי לבדוק אם רעב..

אצלי בגיל הזה עדיין אוכלים בלילה..

אולי תצליחי שתהיה הנקה אחת בלילה ושאר הלילה יישן (אם כי מבינה את החשש שלך שיחזור לבקש כל הלילה. לדעתי אם זה יקרה הפתרון הוא להפריד הנקה משינה, אבל לא לוותר עליה...)

המון בהצלחה!!

אבל יותר משנתיים וחצי.

את יכולה לנסות לתרגל איתו שתיה מקש או לנשוף בקש.

כדאי לאכול לפחות שעה לפני הבדיקה.

קחי איתך לימון. זה ממש עוזר

ואם יש לך סחרחורת בזמן ההמתנה תבקשי לשכב.

אני ניסיתי להיות גיבורה ולא שכבתי והתעלפתי...

בהצלחה

בשורות טובות

לק"י

חילקתי לשתי כוסות ושתיתי ככה.

בפעם האחרונה הביאו לי נוזל מוכן בטעם הדרים, והיה מגעיל יותר.

יממה אחר כך התחלתי להרגיש ממש בקטנה צירים

אבל זה לא היה מספיק לדעתו של הרופא ולכן הכניסו אותי לזירוז תרופתי (פיטוצין)

הייתי ממליצה לך לחכות עוד.. 

עשו לי סטריפינג כמה פעמים ובכולן ילדתי ממש מהר לאחר מכן (בחלקן לא הספקתי לקבל אפידורל).

יודעת שיש נשים שזה לא משפיע עליהן בכלל אז כנראה זה מאד נשתנה.

תוך 12 שעות בממוצע התחילו צירים.

זה גם תלוי במצב שלך, אם הפתיחה הייתה משמעותית (2+) הבנתי שאפשר לעשות סטריפינג יותר אפקטיבי.

אני עשיתי עם פתיחה 1

לפני לידה ראשונה

אשמח לדעת, מאיזה שבוע אפשר לבקש לעשות סטריפינג בלי סיבה רפואית? או שלא נותנים?

אם אני רוצה לעשות ב 38 - יתנו לי?

כי אני עם סכרת ובמיון האחרון ממש ביקשתי ולא נתנו.

הייתי 38 בול

אני ב 36 וסתם כך יש לי חלום כבר להיות אחרי.. כבד לי כואב לי חופר חם

זהו, מוכנה

רוצה גם לסדר את זה בתאריכים שהבן שלי עוד במעון

בקיצור, יש לי מלא תוכניות

אני קוראת כאן על הרוב שעבד להן הסטריפינג, נשמע מאוד מגרה

אבל מבינה ממך שזה לא יעבוד.. לא נורא נחכה

החום הזה שובר אותי. לא זוכרת שהיה לי ככה בהריונות קודמים..

וצרבות של ישמור..

ממש רוצה להיות אחרי...

ולי עשו סטריםינג כשהגעתי עם צירים לא סדירים, אח"כ גם פיטוצין וילדתי יום אחרי.. ככה שלא תמיד זה קסם 😉

זה מבחינתי הכי גרוע

באמת היה זוועה

ממש ממש רוצה הפעם אחרת 

ילדתי פעמיים עם פיטוצין, בפעם הראשונה היה ממש קשה.

בפעם השנייה היה חלום.

אם זה מאוד מפחיד אותך ומלווה אותך, ממליצה לך אולי לפנות להכנה ללידה שתוכל לעזור לך להתכונן ואולי למצוא פתרונות למה שהיה קשה בפעם הקודמת.

נכון שלידה זה לא תמיד כבקשתנו, אבל לפעמים הכנה כן יכולה לעזור.

בפתיחות קטנות זה לא עוזר ממש אולי ליחידות סגולה

למי שלא עבד לה אין כוח להגיב, כמוני😉

גם לי עשו עם פתיחה קטנה כזו ולא עזר בכלל.

היא אמרה לי שאם אין פתיחה 3 זה כנראה לא יועיל אבל הסכמתי לנסות כל דבר 😉

אני חושבת שהמדד הוא לא איזה שבוע אלא מוכנות ללידה של הגוף או עד כמה יש מוטיבציה חזקה לזרז