פורום הריון ולידה (עמוד 472)

כל אחד בצבעע הרסתתתת

הצחקת אותי כהוגן.

נקרעתי מצחוקקק

הזכרת לי משהו

אחרי הלידה יצאנו לכמה סידורים עם התינוק שינק שעות.

הייתי חייבת פיפי והיינו בלחץ של זמן.

אמרתי לבעלי ״לך לשירותים במקומי, אני אסיים להניק״.

לקח לי כמה שניות לקלוט.

חחח

אמא באה.....  לא, אין עלייך!

וואי הקטע עם הבייביסיטר קורע

מפתיע שלא קרה לי

יש פה כמה טובים במיוחד

הפוווו לקורנפלקס

והטיפת חלב

אין לתאר

קרה לי ששכחתי לסגור את הברז אחרי ששטפתי ידיים...

תנסי לקחת אומגה 3

הילד יהיה חייב מתישהו ללמוד לעשות את זה, וטוב שזה יקרה יום קודם

לא הייתי גורמת לתלות במשהו אחר במקום זה

למשל, לא הייתי מתחילה להרדים בסיבוב בעגלה כי את פשוט יוצרת כאן התמכרות אחרת, חדשה.

תיהי שלה עם זה שזה מה שנכון לילד שלך, לדעת להירדם עצמאית

את יכולה להניח במיטה, כל פעם שבוכה להוציא לחבק לנדנד ולהחזיר

שהילד ילמד שלאט לאט בהדרגה הוא מתרגל לשינה כזאת.

זה ממש ממש מאתגר,

אצלנו היה לנו משהו דומה עם הבן שנתיים שהתרגל להירדם רק עם בקבקו, הבעיה הייתה שהוא יכל להתעורר 5 פעמים בלילה וכל פעם לשתות 10-20 מ"ל מטרנה חמימה (בדגש על החמים!)

בהתחלה הגמילה הייתה סופר מאתגרת

היה בכי

לילות כמעט בלי שינה

עם  הזמן פשוט למד והתרגל

בדר"כ ההנקה בנפרד מהשינה, והוא נרדם על הידיים שלנו. (בלילה יונק וחוזר לישון ישר)

לק"י

אבל יש שיטה הדרגתית לשנות את ההרגלים של השינה. משהו כזה:

לנדנד בידיים, וכשהתינוק כמעט נרדם- להניח אותו (אפשר להניח עליו יד).

אם הוא בוכה, להרים שוב, להרגיע, ושוב להניח.

אחרי כמה ימים כאלה, שהוא מסוגל להרדם כשמניחים אותו כשהוא כמעט נרדם, לקחת צד אחד אחורה, ולהניח אותו קצת לפני כשהוא כמעט נרדם.

וכן הלאה.

יש מישהי בשם "לריסה גינת", שמדברת על זה.

יש אלף שיטות, פשוט תתני צאנס לשיטה שאת מתחברת אליה במשך שבועיים ותראי אם זה עוזר.

אני מאוד התחברתי להורות מחבקת, יש להם מאמר איך אבא יכול לעזור להרדים את הילד ואז זה כמובן בלי הנקה

מאוד התחברתי ועזר גם לי באופן משמעותי להרגיל את הילד להרדם בקלות יחסית (הכל יחסי, במקום 3 שעות השכבה ירדנו לשעה ...)

מה שכן,  משם גם קיבלתי את ההבנה שבעיקר צריך להבין שלוקח הרבה זמן להגיע לבשלות של להירדם לבד.

אפשר לשנות דרך שבה עוזרים,  אבל בסוף - תינוקות צריכים את התמיכה כדי להירדם..

אצלי אם הוא לא עייף מספיק הוא לא ירדם לבד ואם הוא עייף מדי הוא גם לא ירדם לבד, אבל אם הוא עייף אבל לא יותר מדי אז הוא יכול להירדם בעצמו. אני מניחה במיטה עם מוצץ ושמיכה שהוא מחזיק ומתכרבל כזה, בדרך כלל יכולה ללכת והוא ירדם. אם בוכה מרימה, מחבקת ומחזירה, מווודאת שבאמת עייף, שהוא כזה מתחיל לעצום עיניים בידיים שלי, אז מניחה שוב עם השמיכה. לפעמים שגם בידיים הוא לא נראה שהולך להירדם שמה אותו על הרצפה לשחק ואחרי חמש עשר דקות כשהוא יותר עייף שמה במיטה שוב.

אם הגענו לעייפות יתר אז רק בידיים, הנקה או נדנוד בעגלה.

זה נעשה בהדרגה,לאט לאט מרגילים את התינוק לכל שלב עד שמגיע להירדם לבד במיטה.

שלב ראשון-

לשים את התינוק במיטה וללטף / לטפוח עם קולות של שששש

שלב שני-

מפסיקים את המגע, נשארים עם קולות של ששששש

שלב שלישי-

מפסיקים עם הקולות, נשארים ליד התינוק

שלב רביעי-

מתחילים להרחיק את הכיסא מהמיטה של התינוק

שלב חמישי-

מניחים את התינוק במיטה ויוצאים.

משהו שנכון לכל השלבים - במידה והתינוק בורה, לא משאירים אותו בלי מענה. מרגיעים את התינוק וממשיכים להרדים כרגיל. אצל הבת שלי אם היינו מרימים אותה, זה היה גורם לה יותר לצרוח אם שמנו אותה במיטה, אז הייתי מרגיעה אותה עם ליטופים ודיבורים.

עוברים כל פעם לשלב הבא רק כשהתינוק כבר התרגל לשלב הקודם.

כשהיא הייתה מתחילה לבכות לא ישר היינו רצים אליה לבדוק מה קרה, אלא נותנים לה רגע לנסות להירגע לבד, ואם אחרי משהו כמו חצי דקה היא הייתה עדיין ממשיכה לבכות, אז היינו ניגשים ומרדימים בחזרה.

ועוד שני דברים חשובים-

לא להיבהל מהבכי. זה מאוד טבעי והגיוני שיבכה, ככה בעצם הוא אומר שמשהו קשה לו. לכן חשוב להישאר עם התינוק ולהראות לו שהוא לא לבד.

דבר שני, להיות בטוחה בתהליך, להאמין שזה טוב בשבילו, והוא רק ירוויח מזה.

אני *לא* יועצת שינה, אבל אני כבר הרבה זמן עוקבת אחרי אחת כזאת, וזאת השיטה שלה וזה עבד לנו מעולה.

יכולים לפנות כל מיני אנשים לא תמימים....

יש רשימות בגוגל

לתאם איתה והיא תסביר לך

בגדול זה שני מפגשים

בראשון היא נותנת לך לנסות כל מיני סוגים ובודקת שהם מכסים, כלומר בדיקה פנימית

בשני מוודאת כנראה מה הסוג הנכון, אני ויתרתי על המפגש השני

יש לציין שאפשר גם להזמין דוגמיות באינטרנט ופשוט להתאים לבד

את הולכת קודם כל למתאמת, מי שילדה אז לדעתי לפחות חודשיים אחרי הלידה, היא בודקת מה הגודל המתאים לך וגם מסבירה לך איך להכניס ולהוציא.

אח''כ את מזמינה דיאפרגמה (לי אישית היא המליצה מאיפה להזמין+ קוטל זרע) וזהו

כאן מתחיל האתגר להתרגל אליה

אבל אני אישית התאהבתי. בעיקר בזכות שזה בלי הורמונים...

- יש קופות חולים שיש להם רופאות שהן גם מתאמות ואז זה בחינם, לפחות זה מה שאני עשיתי.

- יש דיאפרגמה קיה - שזה מין וואן סייז כזה (מוכרים לדעתי בסופר פארם, אני אישית אבל לא מצאתי. אולי שווה להזמין באינטרנט) ויש בנות שהיא טובה להן וככה ויתרו על כל העניין של מתאמת.

- קראתי הרבה באינטרנט וזה ממש עזר לי. יש אתר של דפנה מאיר הי"ד עם הסברים שהיו לי ממש טובים.

בהצלחה 😍

בתור אחת שנקלטה עם דיאפרגמה (עם מתאמת)

לדעתי ממש חשוב ללכת למתאמת טובה, לשים ג'ל

הפעם הלכתי למתאמת והיא נתנה לי גם עצות איך להרגיש האם היא במקום והאם היא פתאום גדולה מדי וכו'.

אמרת שי תנועות - ב"ה!

בנוסף האחות אמרה שלא צריך להיבדק אז בכלל להיות רגועה הם בדרכ מריצים למיון על כל דבר

ולא היה הדף רציני

ויש תנועות והכל רגיל

ואחות אמרה שאין צורך

אני אישית לא היתי נבדקת

כשנפלתי וקבלתי מכה באגן או בגב או בבטן תמיד נבדקתי

וקצת לחץ

אז הלכתי למוקד

עשינו מוניטור היו 3 האטות שהגיעו ל 90 מינימום

לכן שלחו למיון

אני עכשיו בדרך,

מה צפוי להיות?

באולטראסאונד הכל היה תקין

שלייה שלמה

אין היפרדות וכו'

חכי למה שיגידו בבית חולים

יכול להיות שיאשפזו אותך להשגחה לכמה שעות

מפנים תמיד להבדק, בטח בשבוע כזה מתקדם

מכירה סיפור של קרובת משפחה שנגמר בנס

אז מחזקת אותך שהלכת, ובע"ה הכל יהיה בסדר וב"ה שלא ראו היפרדות

תכיני את עצמך שישאירו אותך להשגחה של 24 שעות 

הרבה בריאות

החלטות טובות

ולידה בזמנה, בקלות עם אמא ותינוק/ת בריאים

השאירו להשגחה עד 22

עד שהיה ניטור תקין בלי חריגות

ישנתי מצוין לשם שינוי.

הבוקר התעוררתי עם דקירות קצת חזקות בצד ימין בגובה הטבור

אין לי כח שוב לכתת את רגליי לבדיקה, משערת שזה תקין 

תעקבי עוד כמה ימים על הבטא ותיהי עירנית לגבי כאבים בבטן...

חיבוק

זה הכפלה של 1.2 שכנראה באמת לא מספיקה..

מצטערת בשבילך

עברתי כמה כאלו לצערי וזה עצוב אפילו שזה ממש התחלה ועוד לא ממש נקרא "הריון"

לי יש בגדים שאם אני לובשת אותם אני בסבל נוראי.

אם את בהריון אז בהריון בדרכ חם יותר ואין ככ מה לעשות.

אפשר לשתות הרבה משקאות ממש קרים (כמו אייס קפה ביתי, או שייק עם מלא קרח). 

ובאמ אני לא אוכלת כמעט, חיה על שייקים כי זה מקרר

ולא רק סובלת ועצבנית, זה גם נורא מחליש ומעייף החום הזה

אני מרגישה שזה ממש חריג השנה 

אצלנו המזגן לא רק נחמד, הוא די מציל אותי. אני מקפיאה את הבית כי כל תנועה מחממת אותי יותר. שלא נדבר על בישולים 

אני לא יכולה להקפיא את הבית... וגםיש י הרבה יציאות- לאסןף את הילדים הכי קשה!

ואם הם לא רוצים אז שיכנסו לחדר, ואני אכבה את המזגן של החדרים

לגבי יציאות - מבינה את הקושי, זה באמת מאוד מתיש. אני לא עושה את זה האמת, אבל מספיקה היציאה מהעבודה לבית ואני נגמרת

בעיקר אסטרוגן.

אני כמובן לא יודעת בת כמה את ומה מצבך הרפואי ובפרט

ההורמונלי, אך לידע כללי ולטובת שאר הקוראות כאן בפורום, הרגישות המוכרת של נשים לקור בגיל צעיר (תמיד קר לנו 🥶..) קשורה קשר ישיר לרמות האסטרוגן בגוף.  

(ולכן בהכללה, גברים לא סובלים מקור כמו נשים, בגלל הורמון האסטרוגן…)

בגיל המעבר ישנה ירידה - ואף הפסקה - בייצור ההורמונים בשחלה, ובעיקר בייצור ההורמון הנשי, אסטרוגן, וזאת עוד לפני שהמחזור נפסק כליל. רוב הנשים חוות חלק מהתסמינים האלה כבר עם התחלת הירידה בייצור האסטרוגן. התסמינים השכיחים ביותר הם גלי חום, הזעה והפרעות בשינה.

מתברר שהאסטרוגן פועל ביעילות על מערכות רבות בגוף הנשים ובהן המוח, הלב, כלי הדם, העצמות, הכליות, דרכי השתן והנרתיק. לכן מחסור באסטרוגן משבש את תפקודן של המערכות האלה.

ואם כן מה יש לי לעשות עם זה?

לא נראה לי שאני באמת בגיל המעבר, אני בת 31... אבל הגלי חום האלה גומרים עלי!

אסטרוגן הוא הורמון הפוריות והחשק המיני.  

בהנקה יש יובש באיבר ויש צורך בסיכוך - ופחות חשק.  

בהנקה אסורה מניעה עם גלולות משולבות כי האסטרוגן בגלולות פוגע בייצור החלב.    

וזה יכול להסביר את החום - אסטרוגן נמוך גורם לגלי חום.  

ונשים בגיל שאחרי הפסקת הוסת מטופלות באסטרוגן באופן מלאכותי (מדבקות שבועיות). 

בנסיעות!!!

השמש!!

על החלון שלי!!!

אני מגיעה הביתה כלכך מותשתתת

(הדרך לוקחת בממוצע שעה ככה, שעה ורבע, ופקוקקקק והשמששש🥵🥵🥵)

גם אין לך לאן לברוח מהשמש... לא מקנאה בך..

אני כל הדרך עם הילדים רצה כי חם לי ואז אני מתעצבנת עליהם שהם מתעכבים

לקחת את הילדה שלי בעגלה למרות שהיא הולכת ממש יפה

אין לי סבלנות לחכות שהיא תגיד שלום לפרחים ותקרא לכל החתולים ברחוב

ככה זה בעגלה וזה מהיר

בכיתה א וילד בן 5 זה לא מתאים לעגלה...

(למרות שהחורף בעלי לוקח את הבן בעגלה בגלל הגשם..)

השנה זה קיצוני, יש לחות מטורפת

מה שעוזר לי זה להתקלח גם באמצע היום, לפעמים יוצא לי גם פעמיים (חוץ מבלילה)

רק לחשןב על להוריד בגדים ושוב ללבוש אותם.... ובינתיים הילדים מאחורי הדלת של המקלחת...

ביג ביג נאוו!

אבל זה קשה...

הולכת עם עגלה ומחובר אליה 3 מאווררים... אותו רעיון..

בעיני שווה כל שקל וכל שניית טעינה, זה פשוט איכות חיים אחרת, אני הרגשתי בערך כמו שהגיעה הגאולה🙂

השנה הזמנתי את הסוג הלא גמיש (הכל פלסטיק קשיח בלי אפשרות לכוון את המאוורר) והוא דפוק, מחכה בכיליון עיניים שיגיע כבר הגמיש שכמובן הזמנתי מיד (מtemu)

אין לי ניסיון עם מה שתיארת, מקווה שהכל יסתדר לך על הצד הכי טוב 🙏

אם את במאוחדת, יש שם אפשרות לצ'אט מיידי עם אחות עד 12 בלילה, ואולי יוכלו לכוון אותך באיזשהיא דרך.. 

ותודה רבה, אמן ואמן🙏💞

קיבלתי תמיכה של דופסטון 3 ביום וזריקות פרוגרסטרון כל יומיים, באיזשהוא שלב הרופאה אמרה לי זהו תעברי לנרות ותפסיקי עם הדופסטון. פחדתי ממש כיוון שהייתי אחרי מלא הפלות, שיתפתי את הרופאה שלי בכנות על הפחד ואמרה לי שאמשיך עוד תקופה עם דופסטון 1 ליום ולהתחיל במקביל נרות , ברגע שהרגשתי בטוחה מספיק עם ההריון סיימתי לגמרי עם הדופסטון .

לא יהיה כזה גרוע גם אם תמשיכי עם זה, להזיק זה לא 

הורדת מינון ל1 ביום.

החשש שלי פתאום שוב לחזור לדופסטון אחרי הפסקה של שבוע, כאילו ישגע את הגוף עם כל ההפסקה חזקה הזה

גם להוסיף על דעת עצמו לא יודעת אם הייתי עושה..

בגישה שלי- חוץ מלסמוך על ה', זה גם לסמוך על הרופא, בחרת בו אז לסמוך עליו ולהאמין שהוא יודע מה הוא עושה (לא סתם הוא למד לזה לפחות 7 שנים ואני לא..) והיה שליח טוב

לקחתי דופסטון, בנוסף ..

ניק כתבה לי בפרטי שהיה לה מקרה זהה ושהדימום הנוזלי זה בעצם ירידת מים, גילתה את זה בדיעבד , עד שנגמר לא טוב..

החלטתי שלא אקח סיכון, כי ההריון הזה יותר מדי חשוב לי אחרי שני נסיונות לא פשוטים בכלל .

ובעזרת ה' שה' יהיה בעזרי🙏

והרופא שצריך לסמוך עליו לא זמין בשביל שאוכל להתייעץ איתו, אז נותר לי לסמוך רק על בורא עולם ועל הגוף שלי🤷‍♀️

מגיעה אליהם אחרי שעשיתי שיעורי בית, בדכ מבינים עם מי יש להם עסק וזורמים  

הלכתי לרופא בתחום, פרןפ' בעל שם שהמליצו עליו הרבה פה בפורום. אחרי ששמע את כל ההסטוריה העשירה שלי וההפלות , דחה הכל על הסף והוריד לי את כל התמיכה ל 0 אמר זה לא קדור וקישקש שטויות. מיותר לציין שיצאתי ממנו בוכה ממש.הלכתי לרופא מומחה אחר בביהח (סופר אנושי אגב) ונתן לי מה שביקשתי. ב"ה 2 ההריונות האחרונים החזיקו מצויין אחרי 8 הפלות רצופים.

אז יודעת שהכי חשוב זה לסמוך על האנטואיציה הפנימית ורק אחכ לרופאים

יש רופאים שאומרים שאין צורך ויש שממש תומכים בזה, עניין של גישה. אני מהאלה שאומרים עדיף להחמיר ולא לקחת סיכון אפילו הקל ביותר

רופא 1 אמר לי אם יתחיל דימום נתחיל תמיכה, הלו? למה לחכות לדימום והפלה. מיותר לציין שההריון נפל...

חיבוק ענק!!💞

וכל הכבוד לך שהתעקשת, אני במקרה השני שהיה לי המטומה התעקשתי לתמיכה נוספת ולא נתנו לי והבנתי שאין עם מי לדבר, לא התעקשתי ובאמת נגמר גם בשבוע 20.

עכשיו הריון שלישי עם המטומה הביאו לי אספרין מה שלא הביאו קודם, קצת מנחם..

ובאמת מנחם מה שאת אומרת, אחרי לילה מאוד מאתגר עם דימום חום החלטתי להפסיק לגמרי עם הנרות כרגע ולחזור לדופסטון שעשה לי טוב. לא מבינה איך לא שאלתי מה ההבדל ולא חקרתי לפני שהחלפתי.... אבל ככה לומדים

רופאים הם בשר ודם צריך לזכור

אבל אני קיבלתי דופסטון עד חודש חמישי בגלל המטומה

זה לא היה הרופא הרגיל שלי שנתן

ממליצה מאד ללכת במקרה כזה לרופא של הריון בסיכון, יש לי גם המלצה על פרופ לירן הירש הוא מקבל בכללית ואם לא בפרטי

סופר מקצועי וסופר מרגיע

בהצלחה רבה

ובגלל זה אני תוהה איך אין דרך לתקשר איתו

רק עוד שבועיים הןא יהיה במרפאה, שזה גם הזמן שיש לי תור נוסף

ישר כוח שהלכת זה לא מובן מאליו ובאסה על הפצע...

הבודקת נתנה לך הנחיות לנסות להימנע מהפצע להיפתח בחודשים הבאים?

הרב נתן המשך הנחיות להמשך הבדיקות?

בהצלחה וישר כוח! 

אני תמיד לוקחת בנוסף וגם בלי הריון

כדורים של אלף למבוגרים

ואם את יודעת שחסר אז כדאי לקחת 2 כל יום (יש המלצות גם של 4000 יחידות ביום בתקופות כאלה,  וגם למשל אחרי קורונה)

בגדול הספיגה יותר טובה באלה שהם קפסולות כי ויטמין די נספג טוב יותר בתוך שומן אבל אם זה מגעיל או קשה לך לקחת יש גם למציצה

להוסיף כל יום עוד 1000 יחידות.

הבנתי שבאמת עדיף טיפות..

תודה לכולן!

והיה לי לא מזמן טיפות בטעם תפוז, שהיו ממש בסדר.

אבל כל אחת ומה שטוב לה...

גם אצלי זה ככה הרבה מהפרופילים שעשיתי... לא קריטי בכלל אם יש ביוץ תקין...

אבל כן לדעת שיש נקודה רגישה כזאת... 

ושוב, ממה שאמרו לי, את הרופאים זה בכלל לא מעניין ורק הנטורופטית שלי אמרה לי שאני גבולית... ויש לי עבר של פוליציסטיות (בעיקרון אין כזה דבר שהיה ונגמר, פשוט כבר הרבה שנים שאין לי שום תסמין של זה...) 

כי לפי המידע שקראתי

לפולצסטיות התוצאות הם בדכ נמוכות ולא גבוהות

אני עכשיו בדיאטה מפחמימות (אוכלת כמו בדיאטה של סכרת) ומסוכרים כמובן

למה זה לא מענין??

אז למה עושים פרופיל?

לפוליצסטיות הערכים נמוכים

אבל ערכים ביום 3 כמו שלך זה מעט גבוה כלומר- חוסר איזון קל... התזונה של הפוליציסטיות עוזרת לאיזון לא כי יש לך דומה לפוליציסטיות.. מקווה שהובנתי...

וגם דיקור ורפלקסולוגיה אני ממליצה לעשות... שוב זה לא לחיצת כפתור יותר כמו מניעתי לעזור לרוגע ואיזון... 

איפה עןשים דיקור ורפלקסולוגיה? היכן ממליצה?

או לחפש המלצות אצל מטפלות פרטיות באיזור מגורייך... זהו זה מטפלת פרטית שמגיעים לקליניקה שלה... עושה תשאול מכירה אותך קצת את ה"תלונות" שלך... ועוזרת לחזק את הגוף בכללי ואת הנקודות הרגישות אצלך בעיקר.

זה השקעה של זמן וכסף... אפשר לעשות אחת לחודש ואז זה פחות השקעה ואולי זה יספיק לגוף שלך להתחזק... 

כוס קפה קטן בבוקר בעיתי?

ומעדן אחד ביום?

וזה מוציא אותנו מאיזון... 

איזה כיף לך שאת אי שם בתשיעי

ממש מגרה!

לידה קלה ידיים מלאות

תודה לך על המילים שלך

הזכרת לי לרגע כמה הקושי הזה שווה בשביל הטוב שעוד יבוא

לא מחייב שיהיה לך קשה עד הסוף

חיבוק בנתיים😘

גם המחשבות על החיים שבתוכך בתחילת המלחמה (בעצם במשך כל המלחמה בערך היית בהיריון...)

גם ההצעה שלך לקחת שמות לתפילה... מדהימה ❤️ (נכון שבניתוח דווקא יש יותר פנאי להתפלל כי אין כאבים, אבל עדיין נשמע לי קשה לחשוב על אחרים בעת כזאת...)

שיעבור לך בבריאות שלמה, ושתצליחי לנוח למרות החופש!

איזה קשה, במיוחד בחום הזה🥵

מקווה שבנתיים התפתח משהו,

הלידות שלי כולן בקיסרי אז אין לי הצעות בשבילך חוץ מלדקלם מה שתמיד כותבים פה...

שיהיה בקלות! 

אבל מזדהה ממש

אני מחכה ללידה ולתינוק ולהיות אחרי אבל גם כל כך כיף לי להיות בהריון

ובכלל רגע אחד זה נראה לי עוד מלא זמן ורגע אחד עוד שניה (יש לי עוד בערך 5 שבועות לתאריך)

לידה קלה ושמחה בידיים מלאות!

בתחילת תשיעי, רוצה כבר להיות אחרי, לראות שהכל תקין ושהתינוק בריא ושלם.

המחשבה של מה עברנו ב9 חודשים האלה

ושאת, אנחנו, זוכות להוסיף חיים

מהמם, לקחתי

לגבי החופש, היתה לי לידה אחת כזאת, עם קטנטנים

היה מאתגר מצד אחד, כי באמת אין סדר יום ומסגרות

מצד שני היה מסביבי הרבה נערות משועממות, אז יכולתי למצוא עזרה (בתשלום, אבל אצלנו נערות לוקחות יחסית זול) די בקלות ואפילו הם רצו את זה, כי גם להן היה משעמם

אז מציעה לבדוק ולשריין לך איזה אחת או שתיים אם רלוונטי אצלכם

וגם מעלה עוד נקודה, שדווקא בחופש ההוא בילינו יותר

הייתי בבית, יצאנו יותר עם הילדים, 6 שבועות אחרי הלידה אמנם, ולמקומות שמתאימים למצב, אבל זה לא משהו שחווינו כל שנה שעבדתי כרגיל ורק השתגענו מלמצוא סידור לילדים

כדי שזה יעבוד

אבל לפעמים גם עיסוי כזה עדין משפיע

כל אחת מגיבה אחרת

אצלי בהריון האחרון זה עשה לי צירים כואבים מאוד אבל לא התקדם לכיוון לידה 😵

במקביל .אבל שאין צורך.

שווה לבדוק עם הרופאה שלך

זו הסיב  שאסור לקחת במקביל

הברזל שלוקחים דרך הפב נספג פחות טוב אבל מתחרה עם הונופר וגורם שגם הספיגה שלו תפחת

ככה הסבירה לי הרופאה וקיבלתי לא מעט עירויים

אני לא לקחתי ואח"כ הרופאה כעסה עלי.. אולי התכוונה לשבועיים בין הזמן שגמרתי לתור אליה אבל היה לא נעים🫣

לא שאחרי זה זכרתי לקחת אבל בסדר🫢

בשביל מי שיעשה חיפוש על הרופאה הזו, שלא יהיה שרשור ריק.

היא ממש נהדרת עושה רושם מאוד מקצועי. היא נעימה מאוד.

פעם ראשונה שאני מרגישה בנח אצל רופא/ה נשים!

אבל אצלינו היא עובדת פעם בשבוע בבוקר ולא ביום החופשי שלי אז הלכתי לרופא אחר.

אחרי הלידה אמרתי שאלך אליה בחלד אבל היה לי משהו רפואי במחלקה אחרי הלידה אז את הביקורת של אחרי לידה העדפתי לעשות אצל הרופא שלי שהוא הריון בסיכון

ספר

עבודת יד כלשהי (ריקמה, סריגה אם היא בעניין)

אולי אוכל מפנק?

בגדול הייתי חושבת מה היא אוהבת ומנסה להתאים

אני עשיתי עיבוד לידה בבי"ח שילדתי בו,

היה ממש ממש ממש נחמד.

הלידה הייתה קצת מורכבת, מייד אחרי הלידה המיילדת הביאה לי טלפון לתיאום - ידעתי שאצטרך את זה.

נפגשתי שם עם עוסית ומיילדת אחראית / ראשית

עברנו על כל מהלך הלידה

על מה שקרה בכל שלב

היה נחמד שהייתה מיילדת שיכלה לעבור על התיק שלי לפני, ככה לא הרגשתי שצריכה לספר את הסיפור מההתחלה..

הם עושים את זה כמובן באופן כללי לכל אישה 

כנראה רק לאלה שילדו שם, ולא לכל מי שרוצה לבוא.. ככה משערת.

נהנתי גם מזה שזה היה בתוך החדרי לידה,

החדר לידה שלי גם היה פנוי אז הייתה אפשרות להיכנס ולפגוש את המקום "המפחיד" הזה פנים מול פנים.

אפשר לומר שהוקל לי,

עד העיבוד בכל פעם שעברתי ליד המעלית של החדרי לידה, 

כמעט התעלפתי מהזיכרון.

ממה לא נהנתי?

בעלי גם היה ממש בטראומה,

בכל אופן מהצד שלו כמעט איבד אותי בלידה (הוא היה ממש בטוח שזה הסוף ונשאר לגדל ילד לבד כי נכנסו צוות של טיפול נמרץ לחדר ניתוח בגלל איבוד דם מוגבר)

הרגשתי בשיחה שלא היה מספיק מקום גם לתחושות שלו

הוא ניסה כמה פעמים גם לדבר אבל בכל פעם פשוט חזרו אליי בכח ולא נתנו לו.

כעת לקראת לידה שנייה, אני רואה על בעלי שקשה לו לחשוב על לידה נוספת.

הוא ממש מפחד מזה.

הצעתי למשל שלא ניקח דולה והוא מבחינתו אין סיכוי הוא לא מסוגל להיות המבוגר האחראי.

גם בשיחה עם הדולה, שיחת הכנה כזאת

הוא חזר על זה שוב ושוב שהוא יכול להיות בלידה בתפקיד משלוחן של להביא דברים מהחדר מזוזה, לטפל בניירת (כולה רישום יילוד חחח)

אבל שלא נבנה עליו לשום דבר מעבר, אני הכי בעולם מבינה אותו.

אני לא יודעת מה היה אצלך, אבל אולי כדאי לשקול שגם בעלך יהיה נוכח 

כי גם עבורם מדובר בתהליך, תהליך סופר מורכב דווקא בתור המלווים (למי קשה יותר לחולה או לסביבה? על הדרך הזו..)

לדעתי אפשר לעשות שיחה אל כל עוסית שמתמחה בזה - אני מידי פעם רואה פרסומים

יש גם דולות שעושות את זה, לא יודעת מה רמת המקצועיות.

לגבי החזר מהסל, כדאי לשאול את המזכירה בקופה אם יש אפשרות לנצל מהסל חצי שנה אחרי הלידה, זכור לי במעומעם שאפשר עד חודשיים.

חיבוק על החוויה, נשמע שהיתה לך לידה לא פשוטה.

אני צריכה עיבוד בעיקר על ההריון והאישפוז אחרי הלידה. דווקא הלידה עצמה היתה בסדר. מאוד מהירה (פחות משעה וחצי בין ציר ראשון לתינוקת בחוץ). אז אני לא בטוחה שבית החולים שבו ילדתי יתן את המענה.

בהריון היתה לי בעיה רפואית שגרמה לי המון סבל. כל הרופאים התעלמו ממני ונוצר לי המון נזק, בנוסף ללידה מוקדמת שנבעה מזה. אחרי הלידה ב"ה הגעתי לשליחה טובה שטיפלה בי והזדעזעה מכך שלא הפנו אותי לטיפול כבר במהלך ההריון.

אני עדיין סובלת מההשלכות של הבעיה הזו. ויותר מכך, כל הזמן יש לי פלשבקים מהתחושות של ההריון. אני לא מסוגלת ללכת לרופא נשים כדי לסדר מניעה, בגלל החוויות של ההתעלמות והמידע המוטעה שקיבלתי מרופאות נשים במהלך ההריון. ועוד דברים שגרמו לי להבין שאולי יש לי פוסט טראומה מזה.

לגבי החזר, אני יודעת שיש דברים שהם עד חצי שנה מהלידה. כמו יעוץ שינה ויעוץ הנקה. אז חשבתי שאולי גם עיבוד לידה/הריון