פורום הריון ולידה (עמוד 4776)

כמה ימים לימון ואחר כך כמה ימים קינמון?

למה?

תודה רבה!

קראתי הרוב...
נשמע לי תקין והגיוני לגמרי לסקירה 20 דקות.
ואם הןא עבר על כל האיברים אז למה לך לדאוג...?!

40 דקות סקירה זה המון.

והגיוני שבאמת אם הוא מומחה לאו"ס ורואה המון אז באמת אם יש בעיה הוא יראה...

זה נשמע שאת יותר מדי לחוצה...הכל בסדר בע"ה אם ב2 הסקירות היה טוב... תתפללי לה' שיביא לך רוגע ותחשבי חיובי...
בכל אופן לא הוצאת עליו דיבה.. הוא נשמע ממש רופא נחמד..
אומנם קצת תמוה שהוא לא עובד בבית חולים אבל לא כולם עובדים בבתי חולים... הוא עובד עם קופת חולים מסוימת?
תרגישי טוב!

אצלי היה אפילו קצת פחות נראה לי והרופא עבר ממש על הכל והיה תקין.

20 דק' זה היה נראה לי כולל התשאול לפני כן על המחשב וכולל כל ההתעסקות

הוא נחשב מאד,

הוא אכן עושה הכל מהר אבל לא מדלג על כלום, אני לגמרי סומכת עליו.

ובהריון הראשון גם אני עשיתי אצל מישהו פרטי עם קליניקה והכל והסקירה הייתה 40 דקות אבל נראה לי יותר בשביל החוויה זה ארוך, הוא הראה לנו כך איבר והתעכב כדי להסביר והוציא דיסק עם תמונות (שבחיים לא הצצנו עליו אפילו)

 

וד"ר הררי לא כזה, הוא מתקתק עניניים הרי בתכלס אני באופן אישי לא באמת עוזר לי שהוא אומר לי שזה איבר X וזה איבר Y, אני מאמינה לו אבל לא באמת רואה את זה, יותר חשוב לי שהרופא יראה את זה ולא יהיה עסוק בלהרשים אותי.

 

בסקירות בד"כ האולטרסאונד הוא בטני אלא אם לא מצליחים לראות (קורה יותר בסקירה מוקדמת) זה גם הפרטי בהריון הראשון עשה לי בטני.

 

מקווה שהרגעתי, 

מה שאני עוד מציעה זה לדבר עם רופא המעקב הריון שלך על החשש הזה ולשמוע מה הוא אומר.

 

שיהיו בשורות טובות 

תחיה יקרה ושאר המגיבות,

תודה על התגובות.

תחיה , בהחלט הרגעת אותי, בעיקר מה שרציתי לדעת זה אם האורך אצל הנחשבים

הוא בשביל החוויה , או כי זה חשוב. וקיבלתי את התשובה .

הרגעת אותי שכתבת שהוא מקצועי ושאת סומכת עליו,

כי את מבינה בזה יותר ממני..

אולי תוכלי למחוק את השירשור ?

זה יהיה לא הוגן כלפיו שמישהי תחפש את שמו ותקרא את החששות הלא מוצדקים שהיו לי.

 

 

אני חושבת שזה בסדר שמישהי תמצא את השרשור ותהיה מודעת, לא כתבו פה דברים רעים עליו חלילה ובוודאי לא שקרים, יש פה שיקולים שרלוונטים להריונית שרוצה לבחור אצל מי לעשות סקירה.

 

מתנצלת שלא קראתי הכל, אבל בכללי הוא היה ממש סבלני ונחמד

שאל אם יש לנו שאלות, דברים לא ברורים וכו', וכמובן עבר על הכל.

 

אבל! תבררי אם יש לך החזר..

במושלם משלמים על אחת 114 ובפלטינום 57.. 

אם את במשהו אחר תבררי.

שלא תשלמי סתם מחיר כזה גבוה..

מקבלת בבן גוריון, ב"ב- ר"ג גבול ז'בוטינסקי

פשוט מהממת

לא יודעת מה קורה במושלם.

בפלטיניום כן...
ואם את מוצאת דרך לקבל החזר על פרטי במושלם תעדכני...

רק המרדים של האפידורל היה ערבי, ועוד אחות אחת במחלקה שדווקא הייתה נחמדה.
המיילדות היו מדהימות (ועברתי כמה וכמה…).
ממש הלכו אתי בקטע של הטבעי עד שרצו לתת לי פיטוצין כי כלום לו התקדם במשך המון שעות ואד גם לקחתי אפידורל..
בלילה וביום הראשונים הייתי בביות חלקי כי לא היה מקום במלא וממש לא אהבתי-חדרים יותר פתוחים ומי שרוצה נכנס וגם האחיות היו פחות נעימות. אחכ עברתי לביות מלא ואני ממליצה ממש! הצוות מדהים ויש המון המון עזרה, החדרים די פרטיים מבחינת מי שנכנס.

 

מבחינתי - עין כרם לקח את כולם בכיס הקטן.

רק שם הרגשתי באמת שמכבדים אותי, שנותנים לי מידע, שמקשיבים לבחירות שלי (אולי עניין של מזל. ב"ה הגעתי במשמרת של רופא מתמחה מקסים).

רק שם היה לי ביות מלא אמיתי, בלי שום הפרדה: מהרגע הראשון כל הבדיקות והטיפולים לידי. והחדר גדול ומאובזר ומתאים לזה.

ועוד פכים קטנים.

מאז שילדתי גם פתחו שם את מרכז הלידה הטבעי בתשלום, אם מתאים לך. ונראה לי שהיום גם כל יולדת מקבלת לילה במלונית חינם.

הייתה לי מיילדת אחת ערבית. אגב, גם אלה שלא ערביות, אני לא יכולה לדעת בוודאות שיהודיות. במחלקה הייתי מאושפזת עם יהודייה - לא יודעת אם זה בהכרח כך.

 

והיום מי סומך על מרדים ערבי...

א. מיילדות לא נתקלתי. רופאים- מקסימים ומעולים ממש ממש!! 

אני נתקלתי ברופא ערבי שהיה הרבה יותר אמפטי, קשוב ורגוע. מקצועי מאוד והסביר לי כל מה שהייתי ורציתי לדעת.

בחדר- אני יודעת שהם מפרידים בכוונה.

 

ב. אם- תינוק- אני טיפוס שלא מתאים לי שיניחו עלי את התינוק מיד או להניק מיד ובשתי הלידות עודדו אותי שזה טוב ותורם וחשוב. כשהתנגדתי כיבדו את הרצון שלי אבל בהחלט ניתן היה להרגיש שזה חשוב להם.

 

ג. לא התנסיתי.

 

ד. קשה לענות כי אני לא יודעת למה הכוונה קודרים.. זה משהו שאת יכולה להתרשם בעצמך בסיור.

 

בהצלחה ובשעה טובה!

 

טיפ לגבי האוכל- להצטייד בחד"פ. הם לא מוציאים כלים מחדר האוכל אבל מי שבא עם חד"פ יכול לקחת לחדר.

 באחת הלידות הם אפשרו לעשות מוניטור בעמידה ולא בשכיבה שלדעתי זה חשוב - גם לא סובלים וגם לא מוותרים על מוניטור

יש ביות מלא ויש ביות חלקי שגם הוא כמעט מלא - ב11 בלילה שמים תינוקות לתינוקייה וב5 בבוקר כבר מחזירים לאימא ומי שרוצה יכולה להניק בתינוקייה בלילה. האמת היא שכשיולדת מטפלת בתינוקה בעצמה זה מאוד מקל על אחיות לדעתי, לא מבינה למה יש מקומות שפחות מעודדים את זה

בלידה ראשונה שלי שם הייתי צריכה ייעוץ בהנקה ולא ממש קיבלתי מענה אבל זה היה לפני 7 שנים ואולי זה השתנה, אני אישית לא פניתי יותר, העדפתי לסמוך על אינטואיציה שלי בעניין

הם בודקים שיש סל קל בשחרור, אם אין אז אפשר להשאיל מהם 

האם מותר שיהיה מלווה במחלקת יולדות בכל שעות היממה, ז"א חוץ משעות הביקור?
האם שעות הביקור בבוקר וגם אחה"צ?
האם יש בבי"ח שמן או שצריך להביא מהבית? ואם צריך להביא זה חייב להיות חדש סגור?
זה נכון שמקבלים לילה שלישי חינם במלון שלהם?

תודה רבה

לגבי שהות מלווה במחלקה- הבעל יכול להיות מ8:00 ועד 22:00 בלילה...

אני חושבת שהם מאשרים רק לבעל, ולא למלווים במקום...

(מה שכן, מי שיולדת בקיסרי יכולה להביא מישהי שתהיה איתה בלילה הראשון ותעזור לה..דגש על אישה)

 

שעות ביקור יש בין 12:30-13:30

בין 16:00-17:30

ובין 20:00-21:00

מקווה שאני מדייקת, אבל זה למיטב זכרוני

 

צריך להביא שמן מהבית, אני חושבת שצריך סגור

 

וכן, לילה שלישי חינם בהדסה ביבי, לי זה היה מצוין!

 

בהצלחה

לגבי מלווה- לבעל מותר חופשי כל היום ומותר לו להוציא את התינוק מהתינוקיה.

מלווה אחר- בעיקרון לא, אבל אף פעם לא עשו לי בעיות לא כמלווה ולא כיולדת. צריך לעשות זאת בטאקט ולהסביר לצוות שצריך עזרה ולהיות כמה שפחות מורגשת.

עדיך להיכנס בשעות הביקור ולהישאר שם אבל כבר קרה שאחותי באה להביא לי דברים בשעה מאוחרת, משא ומתן מול המאבטח בכניסה והכניסו אותה.

 

לילה שלישי- זה רק בהרשמה ללידה מראש! ועד כמה שהבנתי גם למי שיולדת בהר הצופים מגיע לילה בהדסה בייבי.

ילדתי פעמיים בעין כרם וליוויתי מעל 100 לידות בעין כרם.

א. הייתה מיילדת ערביה היא עברה להר הצופים. יש שם רופאים/ות ומרדימים ערבים.

דר' מושיריה אבו דיא מהממת בטירוף!!

ב.הצוות מדהים ותומך,מניחים מיד את התינוק על האם,משהים את חבל הטבור אם את בעניין,תומכים בהנקה עוד בחדר לידה.

ג.יש שם ביות מלא מצויין!!! ואת יכולה ללדת בכל תנוחה,יש שם כיסא לידה,אפשר בעימדת 6 או על הצד. גם עם אפידורל אפשר בעמידת 6.

ד. לדעתי החדרי לידה יפים ומרווחים לא יודעת למה את רגילה.

לגבי מלווים,מותר שיהיה מלווה כל הזמן.

צריך להביא שמן שקדים סגור מהבית.

וכן,מקבלים לילה מתנה בהדסה בייבי.

אם אני רוצה לידה כמה שיותר טבעית אחרי קיסרי, ושיעשו הכל הכל כדי לא להגיע לניתוח נוסף חלילה- הם מתאימים לי?
כי דווקא הבנתי ששע"צ עדיף אחרי קיסרי?
(הקיסרי שלי היה עקב חודר התקדמות בלידה, שלוש שעות בפתיחה מלאה והתינוק לא עבר את הספינה, ולא ילדתי עוד לידות)

הם לא אוהבים לקחת סיכונים בכל מה שקשור לניתוח.

יכולה לענות לך לפי הגישה שלהם ב"שיחות מסדרון" את שומעת את הרופאים מאשימים את שע"צ שלוקחים סיכונים מיותרים. למשל בעין כרם ימליצו על זירוז יותר בקלות כדי לא להגיע למצב סכנה אז אם את רוצה שיעשו הכל הכל הכל כדי להימנע מניתוח אז זאת לא הגישה שלהם.

לא שהם מנתחים סתם, אבל במצב שלדעתם לא כדאי לקחת סיכון- הם לא יקחו.

מצטרפת לשאלה...
( אומנם יש עוד זמן עש הפעם הבאה.. אבל באמת מעניין לדעת )

א. יש. היתה אחות ערביה באשפוז שהיתה עם שרשרת צלב והיתה אמורה לטפל בתינוק (היה אמור לעבור מעקב 6 פעמים ביום בגלל משקל גבוה). לי זה מאוד הפריע שהצלב הנוצץ שלה זה מה שהוא צריך לראות בימים הראשונים להיוולדו.

בנוסף היה רופא ילדים ערבי שהיה מאוד מאוד נחמד ואנושי.

 

ב. עניתי לך על זה בג'

 

ג.טבעי -עונה מהתנסות פרטית שלי:

לגבי הלידה - בהתנסות שלי היו יחסית בסדר איתי בלידה הקצרצרה שהיתה לי.

אך ניסו לפקוע לי את הקרומים מבלי לבקש את רשותי (הרגשתי ועצרתי אותם, הבהרתי שאני לא מוכנה שיעשו משהו מבלי להגיד לי קודם, ואחרי שהסבירו לי את המצב שקלתי את זה והחלטתי שזה בסדר מצידי לפקוע).

מעבר לזה הם היו מעולים.

היתה רופאה מקסימה אחרי הלידה שתפרה אותי שתי תפירות ללא הרדמה, והיתה עדינה מאוד.

לגבי האשפוז - יש שם ביות מלא באמת. כזה שהתינוק איתך כל הזמן ולא לוקחים אותו לכמה שעות לבדיקות.

אבל - תזכרי שאת עדיין בבית חולים. וזה אומר מבחינתי ומניסיוני מביות מלא בעין כרם  - שאי אפשר לנוח נפשית אלא כל הזמן להמשיך לעמוד על המשמר שלא יעשו נזקים.

לדוגמא - ישר אחרי הלידה בבדיקות רצו לתת לו סוכר תוך כדי בדיקה.

והרופאה המליצה לי לתת לו מטרנה כתוספת (כי לא ישנתי בבית חולים והחלב התחיל להתמעט לי. למזלי הכרתי מחקרים שיש נזק בלתי הפיך בלתת מטרנה, וב"ה אני יכולה להניק, דחיתי את המלצתה והשתחררתי מוקדם, הלכתי לישון והכל הסתדר).

אחות אחת היתה מזעזעת ברמות. זה היה ממש יסורים. ומאז אני מכירה מקרה נוסף עם אותה האחות (ובמקרה זה אף היולדת לא קיבלה בסופו של דבר את הלילה מתנה במלונית "בזכותה").

אבל, רוב הצוות ממש נחמד. האחות הזאת הסיתה את הצוות נגדי כי היא נעלבה כשביקשתי את הבן שלי ממנה אחרי שלקחה אותו ללא רשותי (הוא צרח מאוד והיא החליפה לו, ללא רשותי, בשיא האיטיות. שנייה אחרי שהרמתי אותו הוא התפנה שוב...). מאז היה לי פחות נחמד מבחינת הצוות, אבל עדיין סביל.

אם תרצי אשלח לך את שמה במסר אישי כדי שתדעי להיזהר ממנה.

 

 

ד. בהתחלה כשהכניסו אותי לחדר, חשבתי שכנראה כל החדרים תפוסים אז הכניסו אותי לחדר הטבעי. אחרי שהייתי רגילה לבית חולים אחר = בעיני זה היה חדר גדול ומרווח וכולל מקלחת, כדור פיזיו, פוף.

 

מנצלשת:

בהחלט מותר מלווה, לא זוכרת אם אפשרי גם שהבעל יהיה (כלומר גבר). ישר אחרי הלידה בעלי נשאר איתי בלילה.

על שאר השאלות או שאני לא יודעת או שכבר ענו.

 

בשורה התחתונה:

הייתי בהחלט חוזרת לעין כרם. 

ודואגת שיהיה מישהו איתי לאורך כל האשפוז, גם אם זה אומר שזאת תהיה "בייביסיטר" בתשלום.

וכמובן יוצאת כמה שיותר מהר הביתה (אפשר כבר אחרי 12 שעות)

 

בהצלחה!!

 

שצריך 'לעמוד על המשמר' כל הזמן. גם אצלי נתנו לו מי סוכר בבדיקה, שלא הייתי מעוניינת, והפעילו לחצים על תמ"ל. לא ציינתי את זה למעלה, זה באמת הצד השלילי גם בעיניי.

ועדיין - עצם הביות המלא שווה את האי-נעימות הזאת בעיניי, והייתי חוזרת לשם (ממילא לא נראה לי שבבתי חולים אחרים המצב יותר טוב).

 

אני פשוט ממש אוספת מידע על שם ושמחה לכל חוות דעת שתסייע לי בהחלטה.

 

לגבי ביות- יש דבר כזה שאין מקום במחלקה ביות מלא ובגלל זה אני חייבת לשים את התינוק בתינוקיה??

               ומה זה שצריך לעמוד על המשמר בביות? לא כ"כ הבנתי.

               כל הבדיקות נעשות ליד האמא? כי אני מכירה מביות מלא בבי"ח אחר שכן יש שעה ביום שלוקחים את התינוק                       לרחצה וטיפול. שם זה אחרת?

 

לגבי הערבים- יש מציאות שבחדר במחלקה מאושפזות גם יהודיה וגם ערביה?

                   מבחינת הצוות, רופאים בע"ה שלא אזדקק..(בלידות הקודמות כמעט ולא נתקלתי) מיילדת אני מבינה שכבר                     אין ואני לא הולכת לעשות בירור יהדות לכל איש צוות כן? אבל ערבים מפריע לי יותר!

 

לגבי החדרי לידה- הייתי בסיור שם לפני 5 שנים.. לא זוכרת מאז.. ואין לי אפשרות ללכת שוב הפעם. אני מבינה שיחסית                           לבי"ח אחר הם טובים. אני רגילה למרכז לידה טבעי של לניאדו לשאלתך יפעת.. במרכז של עין כם לא                           שוקלת בגלל המחיר.

 

שכחתי לשאול על שעות שהבעל נמצא אז תודה לך מנצלש"ת.. הרווחתי מידע חשוב.

על הלילה שלישי אני שומעת לראשונה- מה זה? איך זה שם?

תודה על טיפ עם החד"פ.. ותודה על התזכורת לדאוג לשמן סגור.

ותודה לך גם יפעת באופן מיוחד משמעותי לשמוע תשובות מבעלת ניסיון כה רבה.

 

כן, לצערי יש מצב שלא יהיה מקום בביות. נדיר אך קורה קרה לחברה שלי, והיא לא הסכימה להיפרד מהתינוקת ונשארה לידה בתינוקייה, והתייחסו אליה ממש לא יפה (כשכמעט התעלפה אפשרו לה כיסא).

 

כן, בביות כל הבדיקות מההתחלה ועד הסוף בחדר איתך. אין בכלל תינוקייה במחלקת הביות.

 

לעמוד על המשמר - תלוי עד כמה חשובים לך דברים כמו לי. לי חשובים הרבה דברים. למשל, אני לא מסכימה שייתנו לתינוק מי סוכר בזריקה (נהוג כך, אך זה בניגוד לנוהלי משרד הבריאות) - לרגע רופפתי ערנות ונתנו לו. ועוד - התייעצתי עם אחות משהו לגבי הנקה, והיא שלפה בקבוק מטרנה ועמדה להתחיל להאכיל אותו תוך כדי שהיא מסבירה לי שנתחיל ככה ונעבור להנקה. הכוונה שלה לא הייתה רעה, ויש יולדות שזה סבבה מבחינתן. מבחינתי אין מצב, וכיוון שהיא לא שאלה אלא כבר קירבה אליו את הבקבוק הייתי צריכה להגיב במהירות ובבהלה שלא-לא-לא (אנא, מי שקוראת, אל תתווכחו איתי שזה לא אסון, זו הבחירה האישית שלי, ולכל אמא יש זכות לבחור). אז זו תחושה כזאת לא נעימה, שבמקום להיות רגועה בהתאוששות אחרי לידה אני צריכה להיות דרוכה כל הזמן, כי עושים דברים שהם בניגוד לרצוני ולא שואלים לפני. נוסף על כך גם הייתה אחות שכל הזמן לחצה עליי ועל השותפה שלי לחדר להוסיף תמ"ל, בהמון שיחות שכנוע ארוכות (כל אחת מאתנו מסיבה אחרת לכאורה). אם לא הייתי באה עם המון הכנה מראש לגבי מצבים שצריך תוספת ומצבים שלא, הייתי עלולה להשתכנע מהשטויות שלה.

אבל שוב - הביות המלא שם כל כך שווה, שבעיניי שווה לעשות הכנה טובה ולשים מסננות באוזניים וכן להגיע.

 

לגבי אשפוז עם ערבים אני פשוט לא יודעת. לי זה לא קרה. אין לי מושג אם זה יכול לקרות או לא.

 

אני גם ממליצה לבוא מאורגנים לשבת עם מיץ ענבים ולחמניות, כי במחלקה לא תמיד יש. זה נכון שאפשר למצוא בבית החולים עזר מציון וכאלה, אבל אם את לבד בלי הבעל בשבת, ובביות המלא - אסור להוציא תינוק מהמחלקה, כך שאת לא יכולה ללכת לחפש.

 

 

כשאני באתי לעין כרם הייתי באופוריה שסוף סוף אני זוכה להיות במחלקה הזו של ביות מלא, אחרי שעברתי דירה והייתי רחוקה מידי מבית החולים.

בלידה הייתי מאוד זהירה - איך מצד אחד לשתף פעולה עם הנחיות בית החולים, ומצד שני שלא אפגע מדברים שקורים פעמים רבות וכן קרו גם לי. כלומר לא הייתי לגמרי בהתמסרות ללידה, אלא השארתי נגיד 5% של הכוחות שלי, 5% דריכות ממוקדת של ווידוא שההתנהלות תקינה.

אחרי הלידה, פשוט הורדתי את כל המגננות. רציתי לנוח. חשבתי שהגעתי למקום שיכול לתת לי פשוט לנוח אחרי לידה, ובצמוד לתינוק שלי כמו שאני רוצה. וזאת היתה כל הטעות שלי. והיום ההבנה שלי היא שכל עוד אני בבית חולים אני חייבת להישאר דרוכה. גם במחלקת ביות מלא בעין כרם. אולי בסופו של דבר לא יהיה בה כל צורך, והלוואי שכך יהיה. אך מניסיון הבנתי שיש כזאת אפשרות.

וכותבת לך שוב, שגם אחרי שעברתי שם אשפוז מאוד לא נעים, הייתי חוזרת לשם שוב, יחד עם יישום המסקנות שציינתי.

אחרי הנקה, זה לא פוגע בהנקה ותינוק לא בוכה מרעב

דווקא אם לא לתת מטרנה ולהניק יומיים בלי הפסקה אז זה כן יפגע בהנקה כי אימא תהיה עייפה מאוד ויהיו לה פצעים כואבים - מניסיון שלי לפחות

יש הגנה משמעותית מאוד  על גוף התינוק כל עוד הוא יונק בלעדית. 

קראתי על זה מחקר מאלף, חבל שאני קצרה בזמן אז אני לא מחפשת אותו כרגע. אולי בשבוע הבא.

כמובן שתכונות טובות אחרות של ההנקה עדיין משמעותיות וטובות.

 

לגבי מה שכתבת אפשר להסיק שאם לא נותנים מטרנה זה אומר שצריך להניק יומיים בלי הפסקה - צר לי לשמוע שזאת היתה ההתנסות שלך. זה ממש לא אמור להיות כך. מומלץ להתייעץ כמה שיותר מוקדם לאחר הלידה עם יועצת הנקה מעולה.

 

מעירה שאם מישהי לא מצליחה להניק מכל סיבה, בין אם היא מהאחוז הבודד שבאמת אין חלב, בין אם זה מבנה, הדרכה שגויה או כל דבר אחר  - אני מאמינה שהכל מלמעלה, וכך ה' כיוון שיהיה,  שכך טוב לתינוק שלה.

 

קודם כל אני יקדים שלא קראתי בעיון את כל השרשור על עין-כרם.

פשוט הספיק לי פעם אחת ללדת בבית, ואני כבר יודעת שאצלי, אין מצב לבחור בין בית חולים אחד למשנהו. אצלי השאלה היא, אם ללכת לבית החולים הקרוב ביותר, או ללדת בבית או בדרך.....

 

אבל ראיתי דיון על המטרנה ואליו אני רוצה להתייחס.

יש לי ילדה שאחרי 30 שעות מהלידה בכתה בלי הפסקה. ניסיתי להניק ולא עזר. האחיות אמרו לי שיכול להיות שהיא רעבה, והחלב שלי עוד לא הגיע. זה היה נראה לי הזוי, היות שבלידה הקודמת נשפך ממני חלב בכמויות אדירות ("עד שיבלו שפתותיכם מלומר די!") ממש סבלתי מהרטיבות של החלב. אמרתי שקיבלתי הכנה להריון, ללידה, לתפרים להכל! חוץ מהחלב שלא מפסיק להישפך..... אף אחד לא הכין אותי לזה שאהיה רטובה כל הזמן! לכן כשהאחיות הציעו לי לתת מטרנה לתינוקת שבכתה, זה היה נראה לי לא הגיוני. אבל אחרי שזמן רב לא הצלחתי להרגיע את התינוקת, נתתי לה מטרנה והיא נרגעה.

מה לדעתכן היה הסוף של הסיפור? הפסקתי להניק? הנקה חלקית? לא! מאז המטרנה בבית החולים, המטרנה הבאה שהיא קיבלה הייתה בגיל שנה!!! מהארוחה הבאה היא פשוט חזרה להנקה מלאה, ובגיל חצי שנה התחלתי לתת לה בהדרגה ירקות מבושלים ופירות.

לא קרה שום נזק מהמטרנה!

זה לא שאני ממליצה לתת מטרנה, אבל אם צריך, לדעתי לא כדאי להיבהל מהרעיון.

יש פה דוגמא למאמר

אבל המאמר שקראתי בזמנו הרבה יותר חד משמעי ומאלף בגאונות של הגוף.

גם הבן שלי צרח ונתנו לו מטרנה בבית החולים כי טענו שאין לי חלב. אבל איך אני יכולה לטעון שלא קרה שום נזק מהמטרנה? זה משהו פנימי בגוף. חסינות לדברים. אצלו לדוגמא הוא דווקא רגיש לחלב ולאוכל תעשייתי - אם אוכל מהם בכמות גדולה יחסית סיכוי סביר שיקיא או לפחות ישלשל. לא יודעת אם זה בגלל זה או לא.

אני גם לא מתעסקת במה שהיה. מה שהיה היה. 

ומתייחסת פה למרות שזה שרשור בנושא אחר לטובת הקוראות.

כן. בקבוק אחד יכול ליצור נזק בלתי הפיך.

(לא. זה לא אומר שאסור לתת בקבוק. לפעמים זה ממש הצלה. בשכלנו שה' נתן לנו נוכל להשכיל לבחור בכל מקרה מה לעשות, והכל מ-ה'. את הבחירה כדאי לעשות תוך כדי שיודעים את היתרונות והחסרונות של המצב בכללותו, כולל זה שהוזכר פה)

ביום הראשון 5 CC ביום השלישי 15 CC (תכולה של כפית-3 כפיות בהתאמה)

את בטוחה שהוא צריך להעמיס עוד מטרנה אחרי ההנקה?

 

עוד חיסרון של הבאת בקבוק כשאין בו צורך, התמ"ל משנה את האיזון בפלורת המעי של התינוק למשך חודש, כלומר בעצם ההשפעה אפילו של בקבוק אחד היא לחודש שלם.

אם מראש הולכים על הנקה חלקית אז מילא, אבל אישה שמתכננת הנקה מלאה ובבית חולים "דוחפים" בקבוק זה משפיע לחודש שלם על התינוק...

 

וכמובן שאין בכלל צורך בבקבוק אלא במזרק/שניים לכל ארוחת בימים האלה.

חוץ משעות הלילה שהתינוק חייב לשהות שם, הבחירה שלי מתי להחזיר אותו לשם? ויש עזר מציון מסודר גם לשבת? ומה לגבי שהות הבעל בשבת.. יש משהו מסודר לשינה?

 

נראה לי שאת מגיבה למה שאני כתבתי על הבעיה בביות המלא, נכון?

אז לא נראה לי שיש הבדל משמעותי בין המחלקות. כשהם כבר מגיעים לאזור - מין הסתם הם ייכנסו גם למחלקה של החלקי וגם למחלקה של המלא. אצלי למשל בהבדלה הם כן הגיעו.

מה שכן משמעותי כאן הוא שאם הם לא מגיעים אפשר לצאת ולמצוא אותם במחלקות אחרות, אבל אסור להוציא תינוק מהמחלקה. אז אם את בביות המלא ויש לך אפשרות ורצון לצאת בלי התינוק (להשאיר אותו עם הבעל / השכנה לחדר / האחיות בתחנה לפעמים מסכימות) - את יכולה לצאת ולמצוא אותם. אבל בין אם את בביות המלא ובין אם בחלקי, אם את לא מעוניינת לצאת במשך היום בלי התינוק, כדאי שתהיי ערוכה מראש, שיהיה לך איתך כל מה שאת צריכה.

 

 

ילדתי בניתוח חירום בהרדמה מלאה. כך שלא הייתי נוכחת באמת. ( הרגשתי פחד וחוסר מוכנות..ובכיתי כל הדרך לחדר ניתוח, אפילו נשיקה מאמא/בעל לא הספקתי..--טוב זה היה ממש בהול!)
אז אחרי קיסרי.
הייתי בחדר עם עוד יולדת קיסרית.
בעלי היה איתי כמעט כל הזמן. ( הבנתי שיש שם מקום לגברים לישון ליד הבית כנסת. אבל לא זוכרת במדויק. )
מסתבר שהייתי בחצי ביות ( לא שמישהו שאל אותי..)
את פיצית השארתי איתי כל זמן שיכולתי. וביקשתי שיעירו אותי להנקה. ( לא ישנתי כי פחדתי שלא אתעורר..כשיבואו לקרוא לי. -בתמימות שלי חשבתי. טוב. תינוקות ישנים הרבה. מסתבר שנתנו לה מטרנה! אני אלמד עליהם זכות שאולי הם ידעו שאני אחרי ניתוח ולא רצו להפריע... לא יודעת. ) אז בלילה השני חזרתי ואמרתי וביקשתי שיקראו לי.. ונראה לי שקצת חפרתי.. אבל אז הם שמו פתק ״בלי מוצץ, הנקה בלבד״.
באותו לילה שלחתי את בעלי הביתה. ואני ביליתי את כולו בתינוקיה. לא בכוונה. פשוט כי היא בכתה כל 20דקות..
אז פשוט ישבתי שם. בתינוקיה ( במקום לדדות עם הכאבים מהניתוח.
ראיתי את הבנות מגיעות מניקות וחוזרות.. ( אני חושבת שרק אז באמת קלטתי שאני אמא. שאני דואגת לפיצית הקטנה הזאת. ומנסה לעשות את הכי טוב בשבילה. )
האמת שאולי היא הרגישה שאני שם כי ההתעוררות שלה התרחבו והפכו להיות על 40 או 50 דקות.. אבל לא העזתי לעזוב.
האחיות שם היו ממש נחמדות. ישבתי בכורסא בצד. וכששמעתי אותה בוכה, קמתי לחדר הנקה הצמוד..
( לא תמיד זיהיתי את הבכי... אבל האחות הסבה את תשומת ליבי--הרגשתי ככ לא בסדר! איך את לא מזהה את הבת שלך. ( בהיגיון עברו רק 24שעות. אבל בלב, זה צבט)- רק אבהיר. שהיא לא אמרה שום דבר, זאת בטח רק ההרגשה שלי!
.
טוב אני אקצר.
בעניין ההנקה. היה קורס קצר של זוגות שחייבו להשתתף בו.. עם מדריכה שהסבירה בגדול. מה זה הנקה.
אבל אף אחת לא ניגשה אלי..לראות או לשאול איך אני מסתדרת ( עכשיו שאני חושבת על זה הייתי עם סדקים והנקתי בכאבים עוד שבועיים עד שהבנתי שמשהו פה לא בסדר וניגשתי ליועצת הנקה. ,חבל! זה נראה לי ממש חשוב! בטח ללידה ראשונה!!)
.
הלילה בהדסה בייבי היה חלומי! ההחלט נתן לי כוחות.. ( באותו לילה פיצית באמת ישנה כמעט כל הלילה רצוף.-אל דאגה זה היה חד פעמי.-חחחחה. )
.
זהו. אני מבקשת את סליחתך על הניצול. בלי לשים לב כתבתי את סיפור הלידה שלי. ( משהו שעוד לא עשיתי. עד עכשיו! ועברו קצת יותר מ5 חודשים. ) אז אני מודה לך על שאפשרת לזה לקראות.
ותודה לכל מי שקראה.
בשורות טובות!

 

ממש הרגשתי שאני חווה איתך את הדברים, את הטוב ואת הרע...

איזה מזל לפצפונת שלך שיש לה כזאת אמא מסורה.

 

ואחת המפלות בהם עם צלב על החזה.

לי זה היה מאד קשה

רופאה מצוינת...
נחמדה,עדינה,ומבינה את הציבור הסתם (למרות שהיא לא דליה)

למרות שהיא לא דתיה

שמעתי שהיא מקצועית מאד (מיילדת/מנתחת בשערי צדק)

והיא נחמדה מאד!

הייתה עדינה וסבלנית והתרגשה איתי בהיריון הראשון שלי

היא אכן מבינה בעניינים הדתיים (למשל, היא אמרה לי: יש לך תחתונים צבעוניים? הצביעה לי על אומגה 3 עם הכשר טוב בלי שביקשתי.)

אני מאד נהנית אצלה.

 

אגב, במכבי שמה מופיע כ: מעין בס לנדו.

יש לה אולטרסאונד בחדר, וזה ממש נוח!

לא הייתי צריכה הפנייה לשום אולטרסאונד רגיל כדי לבדוק דופק.

1 בהתחלה יש גושים בהחלט, אחר כך מתמעט , ובא בגלים (לפי הנקות), בין חודש לחודשיים נראה לי בדר"כ אפשר להטהר, נראה לי עדיף אאל"ט לא לטבול לפני 6 שבועות, אבל אם זה יהיה רלוונטי אז תשאלי רב/ רופאה. 

2 תפרים כדאי לשטוף המון, לפחות מקלחת אחת ביום, עדיף אם אפשר לשטוף לרגע לאחר כל שרותים.

לשבת על כרית או משהו רך אחר. אפשר להניק בשכיבה אם כואב לשבת.

3 ברזל - לקחת כמה כדורי ברזל ביום. תלוי כמה אמרו לך בשחרור. לי כשהיה מאוד נמוך (7 ומשהו)אמרו 3 ביום.

כדי לא לשכוח כדאי להצמיד למשהו קבוע. למשל כשקמים וכד'. לקחת גם אם קרוב לארוחה, למרות שעדיף להרחיק מארוחות חלביות, העיקר לא לשכוח.

בהצלחה והמון מזל טוב

לגבי הברזל ממליצה לקחת ספאטון-ברזל נוזלי(שהכי נספג בגוף) פעם-פעמיים ביום, תוך שבוע, נהייתי בנאדם חדש..בהצלחה ורפואה שלימה

או לחדר לידה.

ממש לא נשמע תקין.

 

אין שום סיבה שתחכי עכשיו עם כדורים ותוספים עד שמשהו יעזור.
את צריכה את הכוחות בחזרה, וגם הדימום שנמשך ימשיך להוריד את הברזל עוד.
מוזר לי שלא בדקו ונתנו לך עוד בבית החולים. אולי היה אז סביר וירד מאז עוד.

עוד לא חוויתי (לשמחתי) אבל מוזמנות בשמחה לפנות אלי באישי, אני משווקת את המוצרים שלהם וכמובן גם את הספריי.. לפי הסיפורים הוא ממש שווה כל אגורה!

אני כל חיי בכללית ,ממליצה.

יש לי חברה שהיא רופאה ,היא היתה בכללית ועברה לקופה אחרת (לא לאומית)ואמרה שבכללית הלקוח מקבל יותר.

אבל הכל תלוי מה יש לך ליד הבית. אם כללית קרובה לך או לא רחוקה משמעותית אז אולי כדאי.

את יכולה לבדוק באתר מה הם נותנים. לא יודעת מה יש בקופות האחרות

את גרה בישוב? יש בו מרפאות? של איזה קופה? מה הגודל של המרפאות?
לדעתי הכי חשוב שיהיה לך רופםא משפחה וילדים זמין שלא על כל שפעת או משהו תצטרכי לסוע לעיר הקרובה כשאת לא מרגישה טוב והמזג אוויר לא מתחשב.... (במיוחד אם את בלי רכב והעיר הקרובה לא מאוד קרובה)

לכללית וב"ה מרוצה.

אני בעיקר רוצה לדעת האם יש הבדל בבדיקות והשירותים שכל קופה נותנת

תבדקי באינטרנט באתרים של כל הקופות ותשווי...

אל תשכחי שיש גם הבדלים בין הביטוחים הפנימיים של כל קופה.. נגיד בכללית יש מושלם ופלטינום

עם המוהל/מוהל מומחה יותר שיתן עיצה. לפעמים הנסיון שלהם יכול לעזור הרבה יותר מאישפןז בבית רפואה...

ככה בכל אופן מדברי חבר מוהל ממש מומחה בתחום.

ואמרו לנו שהזיהום לא היה קשור לזה,רק לפני זה הוא הצטנן וכל זה תוך 5 שבועות מהלידה??????

ה' ישמור אותו.

זיהום- הכל יכול להיות, השאלה איפה הזיהום.

איפה זיהום? 

בעלי כשהיה בן חודשיים חלה בדלקת ראות, זה קורה לפעמים

ותמיד כדאי להגביל כמות אנשים שמתקרבים לתנוקות

ועוד פעם רפואה שלמה

זה ממש קשה כשתנוקות קטנים חולים

בטח שיחלה אם מוציאים אותו כל הזמן....אצלי הקפדתי עד גיל 3 חודשים ולא היה להם כלום!

אם אני צריכה כל הזמן לשמוע שהילד חולה איך אני יכולה להתרכז בטיפול?

היית רוצה להחזיר אותו הביתה כבר?

או שזה לא משנה מה היית רוצה כי לא יתנו לך?

זה כל כך מתסכל!!!!

 

לפחות את יכולה לבקר אותו ולהיות איתו קצת בבית החולים?

רפואה שלימה והצלחה לך בטיפול מהר!

כן הייתי רוצה אבל זה לא כזה פשוט לכן בינתים כניראה אני לא יכולה לעשות הרבה חוץ מלהביע את דאגתי

שאת לא יכולה להיות לידו, ולא יכולה לתת לו את הטיפול שאת חושבת שטוב בשבילו.

אני חושבת שבאמת אהבה של אמא זה הדבר הכי מרפא שיש לילד, מאחלת שתוכלו להתאחד שוב בקרוב ממש.

מה שאת כן יכולה בינתיים זה להתפלל בשבילו, לתת עבורו צדקה, לומר תהילים לזכותו,

ולבקש מהשם שתרגישי מספיק חזקה ותוכלי כבר להחזירו הביתה!

רפואה שלמה, והצלחה.

תבשרי לנו בשורות טובות.

החלמה מהירה ושיהיה לך הרב כוח!

מאחלת לך שבקרוב תגדלו את ובעלך את כל ילדיכם מתוך בריאות שלימה והרבה שמחה!

גם הקטן שלי התאשפז בגיל ארבעה שבועות בגלל דלקת בדרכי השתן.
זה כל כך קשה...
חזקי ואמצי!

בעיקרון זה לא אמור להיות ככה, כדאי ללכת לרופאה ולבדוק שהכל בסדר

שכדאי לקבוע תור לרופאה, אבל בלי לחץ..

יש לך כנראה בלגן הורמונלי כלשהוא.
רק שתדעי שגיל עשרים הוא די צעיר, הגוף הולך ומסתדר עם השנים.

אולי הרופאה תרשום לך גלולות לאיזה תקופה - לפעמים גלולות לכמה חודשים עוזרות לגוף להתארגן על זמנים סבירים יותר. אפשר גם לקחת שנה שנתיים, לא קורה כלום.

זה אפילו נוח אם תמצאי חתן תוך כדי גלולות - ככה יהיה לך הרבה יותר קל מלכלות שצריכות להתחיל גלולות כשהגוף לא רגיל.

זאת בהחלט דעתי האישית ויהיו כאלה שיאמרו לך לא להתקרב, אבל אני לקחתי בערך שבע שנים רצוף לפני החתונה. היו לי עוד כל מיני סיבות.
הרופא אמר שזה מגן על רירית הרחם שלא תשגשג יתר על המידה, ובמקרה של מחזורים מרוחקים ולא סדירים זה אכן רלוונטי.
אל תילחצי! זה ממש לא ביג דיל! קורה להמון בנות במיוחד לצעירות.

 

מוסמכת ibclc .

החשש שלך לא מופרך. יש לבקבוקים נטייה להתרבות. כך קרה לי, ולעוד רבות וטובות.

אבל אם בודקים את הסיטואציה לעומק, ומבינים מה השתבש ולמה, יש סיכוי מצוין לתקן את הבעיה. 

ובדיקה לעומק היא מעבר למה שאפשר להשיג בשרשור בפורום כאן צריך עין מקצועית ותומכת.

בהצלחה! ורוב נחת מהקטנה!

 

 

 

מומלץ מאוד להרבות בהנקה מהצד שאת מרגישה שמייצר פחות.

זה טבעי שיש צד שמייצר פחות, הגוף לא סימטרי, אבל חוסר ההנקה מהצד הזה מקצינה את הפער, וחבל. הנקה מצד אחד ממעטת את הייצור לרוב הנשים.

 

 

אח"כ תעברי לצד המלא.

הבעיה עם הבקבוקים היא שהגוף לא יודע שהיא אכלה בקבוק ובעצם חסר לה אוכל, אז הגוף לא יודע לייצר לפעם הבאה עוד חלב.

חוץ מזה שיותר קל להאכיל מבקבוק וגם לא תמיד יודעים אם היא באמת עוד רעבה או שהיא אוכלת כי זה נשפך לה לה ואם היא אוכלת יותר ממה שהיא צריכה לארוחה מסויימת, הארוחה הבאה תידחה וזה ע"ח ההנקה.

לכן יש אפשרות להיצמד להנקה ופשוט לא להפסיק להניק עד שהיא תשבע. זה תלוי כמה כח לך יש להשקיע בזה וגם כמה היא חזקה לינוק באפקטיביות לאורך זמן. (שלא תעצור מלאכול רק כי אין לה כבר כוח) גם יש תינוקות שמעצבן אותם הזרם החלש.

אז האופפציה השניה היא שבמקביל לנתינת בקבוק- לשאוב עם משאבה. צריך משאבה טובה שתתאים לך וגם אם לא יצא כלום או רק טיפות, עצם השאיבה מגבירה את הביקוש לחלב והגוף קולט שצריך לייצר עוד. זה עניין של תהליך.

 

(כל זה לא סותר את מה שבהתהוות כתבה לברר מה הסיבה מלכתחילה שהצריכה בקבוקים)

 

בהצלחה!

 

מיץ ענבים- אחרי כמה כוסות ממש אפשר להרגיש מלאות.

ענבים.

ויש עוד מאכלים שאני לא זוכרת, אולי פה נשים תבאנה עוד דוגמאות.

ויש גם תוספים שאפשר לקנות בבתי טבע שמיועדים להגביר חלב.

 

 

 

ולאכול טוב- אבוקדו, מרקים, בשר עופות ודגים

 

של פוראור ואני רואה שינוי משמעותי מאוד בחלב.

 

אם את יכולה יותר לנוח, גם יכול לעזור ליותר חלב.

הריון שני שלי נכנסתי להריון שהקטן היה בן חודשיים וחצי הנק מלאה. שמעתי על מישהי (מפה ראשון שלה..) שהיא גילתה בשבוע 20+
בקיצר למה שלא תבדקי?

וחוץ מזה גם אם זה לא הריון זה הגיוני....

אך כמו שכתבו , לא תפסידי כלום מלבדוק אם את בהריון.

אני קניתי סט של מספריים עם פצירה קטנטנה כזו. מיועד בדיוק למקרים כאלה. מפצירים מעט את הציפורניים, במיוחד בפינות. ממש כואב לראות את הפנים הרכות שלהם שרוטות..

ובשינה-היא תתעורר.
בהנקה-היא תפסיק לינוק.

להחזיק בכף היד שלא תוכל לזוז ורק האצבע הנגזרת חופשית.
מקןוה שאני מובנת.
זה עובר בקלות ובלי להציק בכלל.
רצוי אחרי האמבטיה שאז הציפרניים רכות.

מרוב שהיא רעבה ועייפה..

ככה אני יכולה גם למנוע ממנו לדחוף את היד השניה.
אבל האמת שלאחרונה הוא גם התחיל קצת להתנגד,אבל זה בינתיים בסדר.מקווה שימשיך ככה.




יום כן יום לא???!? ואני חשבתי שזה שתוך שבוע צריך דחוף שוב לגזור לו,זה ממש מהר

לק"י

מצד שני, יש סיכוי שככה הילד יפחד לגזור ציפורניים שהוא יגדל..
כי זה משהו שהוא לא רגיל אליו.

וכשהן גדלו ולמדו לא להזיז את היד כשאני גוזרת, התחלתי לגזור כשהן ערות (בכלל, לפעמים אני גוזרת לכולנו ביחד כדי ליטול ידיים פעם אחת אחרי כל הגזירות (), אז יוצא שאני גוזרת 30 ציפורניים תוך כמה דקות...).

 

כשהתקשיתי לגזור לקטנה, שפחדה וזזה (כשכבר עברתי לגזור לה כשהיא ערה, המטפלת שלה ייעצה לי לגזור לה תחת זרם מים, ואמרה שהיא תמיד עושה ככה. לא ניסיתי).

אני בימי שישי עושה סרט נע את כולם כולל עצמי

בחישוב מהיר - 70 ציפרניים

ואם באותו שבוע עשינו גם רגליים

זה 140

אמא שלי באה אלי היום... אולי אסנג׳ר אותה
תודה רבה לכולןןןן

כמובן רק בשלב שהוא יכול לשבת שם בלי שאחזיק אותו. זה מאוד נוח כי הוא עסוק בלהנות מהאמבטיה וגם מבחינת התנוחה לא נוח לא להתנגד

התינוק באמבטיה במין מושב מפלסטיק ששוכב ואז הידיים שלי פנויות וגוזרת את הציפורניים. בתוך המים הם מאוד רגועים ויותר קל לעשות את זה...

הייתי צריכה מליון ידיים לא רק שהידיים שלי לא היו פנויות..
היא הייתה מתיישבת לי ומשתוללת וכולי והכל מסביב היה מתמתלא במים...

ביום שישי. במקלחת שלפני שבת...
כל כולי רטובה מכף רגל עד ראש! -( באמת שאפילו המטפחת שלי נרטבה!!) בנסיון לגזור ציפורנים לפיצית.. נראה לי שהצלחתי.. חחחה
לציפורניים -שלום!

השמינית סבלה מאוד מכאבי בטן- אז עברנו לסימילאק- שהעיכול שלו הרבה יותר קל (בעקבות המלצות של עוד אמהות רבות שזה עזר להן מאוד!)

 

הסימילאק יקר משמעותית מהמטרנה.

הנוטרילון לא ניסיתי- כי הקפדתי על חלב ישראל.

 

בהצלחה!

 

מבחינת ההרכב אין ממש הבדלים משמעותיים בין החברות, אבל לתינוקות שונים יש רגישויות שונות, לפעמים. אם רואים שמגיב לא טוב - עוברים למשהו אחר. אין שום סיבה להניח שדווקא ליקר הוא יגיב טוב יותר.

מה שכן חשוב - שיהיה תמ"ל חלבי.

 

בהצלחה ובשמחה לכם עם השלב החדש.

 

 

אבל יש תמ״ל לא חלבי?

אני תמיד נתתי מטרנה ולא ניצפו בעיות מיוחדות.

סימילק- נתתי מהדוגמיות שקיבלתי ולא ראיתי הבדל ביניהם מבחינת הקטנטנים...

 

אמרה לי אחות שעובדת עם תינוקות שהמטרנה כבד לקיבה שלהם וכשהתחילו לתת נויטרולון ראו הבדל בין התינוקות
נהיו רגועים יותר עשנו טוב יותר
פחות רפלוקס הקאה. ופחות עצירות וכאבי בטן

אמא אחרת אמרה לי שהבת שקיבלה מטרנה השמינה משמעותית

אבל עוד פעם יכול להיות שזה סתם עניו של מקרים שאולי גם לא קשורים לתמ״ל

תנסי להתחיל מההכי זול אם הילד מגיב בסדר מה טוב אם לא לעבור סוג...
חבל סתם לשפוך כסף כשההבדלים לא מאוד משמעותיים ויכול להיות שלתינוק שלך דווקא הזול מתאים.
אישית לפני שעלינו על האלרגיות הכי טוב היה הנוטרילון... (במטרנה והסימלאק היא פלטה הרבה יותר וסבלה יותר מהבטן) כשהבנו שיש בעיה עם החלב ניסינו נוטרילון ללא לקטוז והיה שיפור אבל לא מספיק.

איך ידעתם שיש לה רגישות ?
מה היו התופעות לוואי/ התגובה ?

ממש תודה

כשנתנו נוטרילון בתור תוספת ההשפעה הייתה פחותה...
לגבי הרגישות- היא סבלה הרבה מהבטן פלטה ולא עלתה במשקל כשהפסקתי לאכול חלב ועברנו במקביל לנוטרילון ללא לקטוז בתור תוספות היא פתאום עלתה בשבועיים חצי קילו (אחרי שנשארה באותו משקל תקופה) הפליטות המשיכו כשקיבלה תוספות והיו חזקות יותר שקיבלה מטרנה צמחית ולכן עברנו לנוטרמיגן (לפי מרשם ככה עולה פחות, בלי מרשם עולה כמעט 120 לקופסא קטנה) הבנו ב'ה יחסית מהר שזה זה כי יש אצלנו במשפחה עבר של רגישויות... (את הסויה הבנו רק כשקיבלה קציצה מבשר טחון עם סויה והקיאה ושלשלה כמויות כי לא הבאנו לה צמחי לרוב רק כשנתקענו)

בשל חוסר ברירה

 

וסליחה על הניצלוש

את מרגישה רע ? או שאני אמורה להרגיש רע ?
בכל מקרה אוטוטו בן 6 חודשים וכל כך נאבקתי בהנקה מבחינת לאכול לשתות לשאוב
אבל עכשיו אחרי כמה ימים שאני עוקבת אחרי הקונטן שעות שינה אוכל והנקות בנוסף לשאיבות החלטתי להוסיף לו מנה בלילה
אחרי שתי לילות שאני מתעוררת ולא מרגישה גודש ובשאיבה החלב ירד משמעותית והוא לא רגוע ויונק ויונק

בעקבות עבר של רגישויות אצלי התחלתי עם הגדול עם סימילאק שנחשב יותר קל, ורק ב9 חודשים התחיל לפתח רגישות...בעקבות סיבות כלכליות התחלנו עכשיו עם מטרנה, לצערי, והקטן רגיש להכל- מטרנה, סימילאק ונוטריון. הוא לא מסתדר לא עם חלב ולא עם סויה.
לכן אם יש איזשהו קשר לרגישות אצלך או אצל בעלך תתחילו עם סימילאק קומפורט- הכי רגיש שיש להם...

לפחות בכללית זה ככה...
עם מרשם זה חצי מחיר מבלי ועם האישור המיוחד זה חצי מחיר מאשר עם מרשם רגיל... (אם זה האוכל הבלעדי של התינוק אז זכאים לאישור המיוחד, מכיוון שהילדה שלי גם ינקה וגם קיבלה יפה את המוצקים לא קיבלנו את האישור המיוחד)

מי שחוששת מאלרגיה, רצוי מאוד להגיע רופא אלרגיה, כדי לאבחן במדויק למה הילד אלרגי, ולקבל תרופות מצילות חיים לעזרה ראשונה בבית.

ניתן לעשות זאת גם לתינוקות מתחת לגיל שנה.

אבל צריך סבלנות....

 

(המונח הרפואי זה "השראת לידה". "זירוז" הוא בתוך תהליך הלידה כשהלידה לא מתקדמת בקצב המצופה)

 

הבלון לא אמור לגרום לך לצירים אלא יוצר לחץ מכאני הגורם להרחבת צוואר הרחם והפרשת פרוסטגלנדינים שהם גורמים לצירים ומרככים את צוואר הרחם ומקלים על פתיחתו.

בשורות טובות!!

גם לי לא היה צירים כשהיה את הבלון אבל את הצירים שהיו לי כשהוא יצא קשה לי לשכוח..

 

שיהיה בשעה טובה, בקלות ובמהירות

הנרתיק מאוד רגיש אחרי לידה

כדאי להשתמש בחומרי סיכוך כמו שמן שקדים או  הג'ל על בסיס מים (שכחתי את שמו..)

כמו כן לפעמים הנרתיק יבש מאוד בגלל ההנקה - מה שגורם לכאבים - אם זה כך כדאי ללכת לרופא לקבל משחה של הורמון שיורד בהנקב (נדמה לי אסטרוגן) זה טיפול מקומי שמאוד מאוד עוזר)

 

בכל זאת אם את רוצה להיות רגועה לגמרי- הייתי הולכת להתייעץ עם רופא נשים. הפורום הוא לא יעוץ מקצועי

לפעמים זה פשוט יובש בגלל הנקה/אמצעי מניעה

אבל יש מצב שתפרו בצורה לא מוצלחת וצריך לתקן.

 

ובביקורת אחרי לידה הרופאה אמרה שהכול בסדר.

יש לי יובש גם בגלל ההנקה וגם בגלל מניעה. והשימוש בג'ל לא עוזר...

אבל אני לא בטוחה שהכאב הוא בגלל היובש.

הכאב בלתי נסבל, גורם לי לצעוק מכאב,ואתן מבינות שזה גורם לשנינו לא לרצות את זה

כדאי ללכת לרופא או עדיין נשמע נורמלי?

 

תודה על תשובותיכן!

בהחלט יתכן שישנה בעיה.

יובש באזור מאוד מאוד כואב עד כדי צעקה מכאב, מנסיון

 

וגם פיזיותרפיה של רצפת אגן יכולה לעזור

 

פני לרופאה שלך שתתן לךך מרשם לתרופה והפינה ל]יזיותרפיה

אין סיבה לסבול

 

בהצלחה

(תמיד עדיף שקדים)
זה הציל אותי אחרי החתונה (רק אחרי איזה חודשיים הבנו שזה אולי יכול לעזור!! וסבלתי ממש עד אז!!)
ומאז הלידה בלי זה זה פשוט כואב.

מזדהה כל כך! את לא מבינה כמה! האמת שלא עשיתי עם זה כלום..סתם סובלת ממש כרגע.
אז תודה,החכמתי מהשרשור שלך..

שימו את הבושה בצד

לכו לרופאים /מכון פועה ועוד... יש להם איך לעזור בהרבה מאוד מקרים

 

ואני אומרת את זה לכל מי שקוראת את השירשור

שמחה בחיי אישות זה דבר חשוב!

אם יש בעיה- לכו להתיעץ- יש היום יותר ויותר מודעות בענין הזה- ולהרבה דברים יש פתרונות

למצוא תנוחה שפחות יכאב ותהיה לך יותר שליטה

לא לשים חומרים מאלחשים

 

 

עם הזמן וההתנסות, בד"כ יש פחות כאב .

לי משחה בשם אובסטין ואני הולכת לפזיותרפיה של רצפת אגן. בינתיים רואים שיפור ב"ה!!

מומלץ מאד!!מכון פועה נתנו לנו שם של רופאה מאד מקצועית בתחום הזה.מומלץ מאד!

כאבים לא באים סתם כך, ולא אמורים להיות.

העלו אופציות שונות שעלולות לגרום לכאבים.

אני מוסיפה- אולי מדובר רק בפטרת... זה גם גורם ליובש ולכאבים. 

אבל מה שלא יהיה- טיפול נכון פותר את הבעיה, אז שווה.

בהצלחה!

מרגישה בדיוק כמוך. הרבה מעבר לכאב של יובש, משהו יותר פנימי.

יודעת שצריכה להיבדק אבל כל כך מפחדת מבדיקות ואגינאליות

לכי לקופת חולים תתייעצי עם הרופאה ואם היא תראה שהכל בסדר אין שום סיבה לדאגה. בני בקושי היה זז הייתי אוכלת שוקולד כדי שיזוז שוכבת על הצד וכלום בקושי תנועה. הייתי ממש בחרדות לפעמים הייתי בטוחה שהפלתי . עד שהחלטתי שלא מתאים לי החוסר וודאות הזו וכל פעם שמעט חששתי הייתי על הבוקר הולכל לעשות ה"ס ורואה שהכל בסדר. חבל סתם להיות בדאגה. אני חייבת לציין שהייתי בטוחה שיצא לי ילד עדין ואדיש כי בקושי זז לי בבטן..אבל בסוף יצא לי שובב גדול שלא מפסיק לזוז והופך לי תבית. מזל טוב יקירה את נושאת את הילד שלך בבטן. את תעכלי את זה לאט לאט....

היריון לרוב זה תהליך לא קל. לא נפשית ולא פיזית.

אז אם עד עכשיו לא הרגשת בהיריון, יהיה לך תהליך קצר יותר.

9 חודשים להרגיש בהיריון זה המוווווון זמן וזה מתיש ומייאש.

עוד מעט תתחילי להרגיש את התנועות חזק יותר, והבטן שגדלה כבר מורגשת, ההליכה, השינה, הכל...

אז סה"כ זה יימשך פחות זמן..

 

תנצלי את הזמן לעשות דברים שעוד מעט לא תצליחי או ילוו בקושי רב (נסיעות ארוכות, כיופים וכו')

מג האוויר וההורמונים של ההיריון גם משפיעים על מידת העצבות.

תחליטי לשמוח ותעשי דברים משמחים ובע"ה ההרגשה הרעה תעבור..

 

בהצלחה! ושימשיך להיות בקלות..

 

אולי קצת שומן בטני, אולי הקטנצ'יק עם הראש למטה והפנים לכיוון הגב שלך ואז מרגישים לפעמים פחות..
זה ממש לא אומר כלום!!
רק כדאי לראות באולטרסאונד ולהרגע, כמו שהאנונימית מעילי כתבה. ואז גם תתחברי לזה יותר.
אצלי התנועות לא גרמו להתחבר אליה, רק בשבועות מתקדמים יותר כשנעשו תנועות רציניות. הרבה יותר התרגשתי מהתמונות באולטרסאונד. תלכי למקום עם תלת מימד.

יש לי באמת שליה קדמית, ובכל זאת ציפיתי להרגיש כבר.

 

נלך השבוע לרופאה ונשמע מה דעתה (ואם הכל בסדר).

1. אני מאד בעד לא להגיד מה לא אלא מה כן, אם רגילים שאחרי צהריים מנשנשים שטויות אז לא יעזור לא לקנות שטות X כי אז יקנו שטות Y. להציע לבעלך תחליפים לנשנושים, שיקנה יותר פירות, מה שזול קונים, 
פריכיות אורז, אפילו קרקרים זה עדיף על בסקוויטים, נכון?

 

בהתחלה הוא יקנה גם וגם ורק את תאכלי מהדברים הבריאים ולאט לאט יצטרפו אליך, לאט לאט תורידי מינון של "שטויות" ותעברו לדברים מזינים יותר.

 

לגבי ההנקה- יש מעט מאד השפעה על הרכב החלב מתזונת האמא, ההשפעה עיקרית היא באמת בעיקר עליך 

 

2. אולי היא סובלת מגזים? זה אופייני שדווקא בשעות הערב-לילה הם סובלים יותר. אולי היא לא מצליחה להתפנות?

קרקרים (ברובם הגדול) עתירי שומן (יותר מבסקוויטים), עשויים מקמח לבן, ומכילים כמויות גדולות מאוד של נתרן.

 

והחיסרון המשמעותי- נתפסים כיותר בריאים, כסוג של תחליף ללחם, ולכן אוכלים מהם יותר...

רבה אמונתך,

גם קרקרים של פתית (תלמה) ולחמית (אוסם) הם פחות בריאים מבסקוויטים?

או שאת מתכוונת לקרקרים הפשוטים?

לגבי פתית- אני חושבת שזה יחסית בסדר (אחוזי שומן נמוכים ונתרן סביר)

לחמית- אחוזי השומן יחסית גבוהים (פחות מקרקרים אחרים, הרבה יותר מלחם ופריכיות אורז)- בערך 11%

היתרון של שינהם- קמח מלא (שימי לב שזה משתנה בין הטעמים הקיימים)

 

את יכולה פשוט להשוות ערכים תזונתיים של הקרקרים ושל הביסקוויטים...

תני לה אולי ארוחות יותר צפופות?

נשמע שבבוקר היא נרדמת מתשישות...

היא לא רעבה כי אני מוסיפה לה בלילה סימילאק בגלל החשש שהיא אולי רעבה. ואני גם מניקה כל פעם שרוצה

כי אני כל הזמן בדילמה אם היא רעבה או כאובה..

היא בוודאי סובלת מגזים . שומעים אותם וכשאני שמה לה את היד מתחת לבטן, אני חשה 

בפעילות מוגברת וברשרושים.

היא מצליחה להתפנות. מתפנה פעם ביום ולפחות פעם נוספת במשך הלילה ואע"פכ יכולה להמשיך לצרוח גם אחרי שמתפנה.

עדיין אני מתקשה להבין מדוע היא צורחת כל הלילה.

גם ביום יש לה גזים אבל היא טיפה בוכה ומיד נרגעת.

זה גם משהו שמציק בעיקר בלילה

היא צעירה מאוד בשביל זה.

 

גם התינוקות שלי היו יחסית רגועים בימים - ישנים - נופלים שדודים - אחרי לילות פרועים של כאבי בטן .

 

אולי זה בגלל שבמשך היום אנחנו אוכלות ובלילה הם מקבלים את החלב שאנחנו טרחנו עליו במשך היום (ואולי יש משהו כבד במיוחד בשבילם - מוצרי חלב, קטניות, ירקות חמים כדוגמת כרוב, קולורבי, ועוד). 

ואילו במשך היום הם מקבלים את החלב הרזה (?) והקל לעיכול יותר כי הרי מערכת העיכול שלנו פועלת במיטבה בלילה.

 

גם אצלנו לא עזרו כל מיני תכשירים.

 

אולי אפשר לחלק את העומס - לאכול ארוחות קטנות וקלות לעיכול במשך היום, ואם את ממילא ערה בלילה - לאכול מנות עוד יותר קטנות גם בלילה.

 

בסוף זה מסתדר.

את תוכנית ״המערכת״ מדברת בדיוק על הנושא הזה של תזונה לקויה ומה היא עושה לנו ולילדנו , כדאי שגם בעלך יצפה .

ואנשים בהחלט צופים בתכנים מסוימים שמענינים אותם , אין עם זה שום בעיה.

אני מאוד הייתי רוצה לשנות את כל הרגלי האכילה בבית אבל לעשות שינוי משמעותי לבד זה מאוד קשה.

מה גם שיש עוד ילדים בבית שחלקם כבר לא כ"כ קטנים והם כבר עומדים על דעתם...

 

אנחנו מאכילים את הילדים גאנק ובגלל זה הם חולים וגם אנחנו , ואם בעלך לא מוכן לשמוע ולהבין אז שם הבעיה.
עצות פרקטיות - שמשי דוגמא תחתכי ירקןת ופירות ותאכלי ליד הילדים , ככל שאנחנו חלשים יותר אנחנו נמשכים לפחמימות הריקות וכך המעגל לא נשבר.
אולי בכל זאת תנסו לראות את התוכנית היא מזעזעת ומראה את כל האמת על המזון הרקוב שאנחנו אוכלים ועל התוצאות ההרסניות של זה.

1. משתדלת מאוד להקפיד על תזונה טובב. בשר כל יום. ירקות ופירות ופחמימות. וכמובי לשתות הרבה. אבל גם אוכלת.הרבה שטויות..
2. הבן שלי גם היה ככה בגיל הזה... זה ממש ממש קשה.. קודם כל אם יש אפשרות שמישהו אחר יהיה ער איתה בלילה אם את צריכה את הכוחות... אם היא לא אוכלת הרי אז זה לא חייב להיות את.
אנחנו ניסינו להקפיד איתו על סדר יום. בערב עשינו קבוע מקלחת ושמנו בחדר חשוך. גם אם הוא ער לא שיחקנו איתו. ולא דיברנו איתו כמו ביום. בהמשך גם הפסקנו להחליף טיטולים בלילה. שיתרגל שבלילה ישנים! היו פעמים שנשברנו ויצאהו איתו לאור.. יש מקרי קיצון..
בערך בגיל חודשיים זה הסתדר ומאז הוא כמעט תמיד קם רק לאכול..

גם שלנו הייתה כמעט ככה, היו לילות בסביבות הגיל הזה שכמעט לא עצמתי עין בגלל הגזים. לקח זמן עד שגיליתי שזה מזה, ואז ניסיתי לאכול יותר טוב, ואני חושבת שזה קצת עזר (אבל היה לי קשה להתמיד כי זה השפיע רק אחרי איזה 3 ימים…). באיזשהו שלב זה יחסית פחת, ומאז כשהיא נרדמת בלילה חזק היא בדרך כלל לא מתעוררת מהגזים וסובלת בעיקר ביום. יש ימים שזה קצת חוזר אחורה, למשל לילה אחד זכור לי שאכלתי חריף כי לא הייתה לי ברירה (כולם אמרו שזה לא חריף והייתי חייבת לחם כדי להתגבר על החריף בכל זאת) ובלילה שאחרי היא ממש ממש סבלה.
מקפידה מאוד לא לאכול מוצרי חלב, בצל ושום חיים (שום גם בבישול), כרוב, חמוץ וחריף. בזמנים שהשתדלתי יותר אכלתי רק אוכל צמחי חי וקצת ירקות מבושלים.

אצל הבכורה שלי ניסיתי שבוע בלי מוצרי חלב, והיא הייתה מאוד בכיינית, ורצתה לינוק כל הזמן.

כשהחזרתי את מוצרי החלב, ראיתי שאחרי כל ארוחה היא שבעה.

קודם כל, זה מאוד אופייני שהבכי מתחיל דווקא בשעות הערב או הלילה.

תינוק רגוע מתחיל לבכות בלילה.

תינוק בכין מגביר את בכיו בלילה.

 

יש לי 3 בנות. אצל 2 הגדולות, היו לי מגוון דרכים להרגיע אותן.

זה לא היה קל. אם אני נורא עייפה, והילדה נרגעת רק על הידיים (למשך 3 או ארבע שעות) או רק בנידנוד בעגלה כשאני שרה לה - זה סוחט את הכוחות!

 

אבל הילדה השלישית עשתה לי באמת בית ספר! עם כל מגוון השיטות שהיו לי, לא תמיד היא הייתה נרגעת. היא הייתה מסוגלת לבכות שעות בלי להירגע.

 

בשעות הערב, לא פעם הייתי שמה אותה עלי במנשא, ואם זה היה מרגיעה אותה (אפילו חלקית) לא הייתי מורידה אותה לשנייה, כי ידעתי שאם אוריד אותה , בפעם הבאה שאחזיר אותה אלי, לא בטוח שתירגע!

הייתי מגישה ארוחת ערב לגדולות כשהקטנה במנשא. הילדה השנייה עוד לא הייתה בת שנתיים, והייתי מרימה אותה לכיסא האוכל, כשהתינוקת במנשא!

 

 אצל 2 הגדולות הקשבתי לטיפת חלב והשכבתי תמיד על הגב, ורק כשהן ערות ובהשגחה על הבטן.

אצל השלישית לא הייתה לי ברירה ונתתי לה לישון על הבטן. תשאלי אם לא פחדתי?

לא הייתי מסוגלת לחשוב על פחדים, הייתי עייפה ברמות שא"א לתאר! 

 

יש עוד דבר שעשיתי, ויש כאלה שמסתייגות: הנקה בשכיבה. שאלו אותי: "את לא מפחדת שתירדמי?"  ועל זה עניתי: המיטה שלי צמודה לקיר. יש כרית בין הקיר לתינוקת. אני לא מפחדת שאירדם. אני נרדמת. אחרי שעות רבות של בכי, אם היא נרגעת, אני נרדמת בכל מצב, ללא שליטה.  אבל אני מעדיפה להירדם איתה בשכיבה, מאשר להירדם תוך כדי הנקה כשאני יושבת. כי כשאני נרדמת בישיבה היא עלולה ליפול לי מהידיים!

 

לאחר יותר משנה, התברר לי שהייתה סיבה לבכי (לא גזים). על הסיבה הזו, אפרט בפעם אחרת. אבל אני יודעת שיש עוד תינוקות צרחניים באמת, גם בלי סיבות מיוחדות....

 

 

את כאבי הבטן? לא מצאתי בגוגל קשר כזה אבל אתמול נמנעתי מאגוזים והלילה היה ממש רגוע יחסית.

היתה ערה הרבה ובכתה מידי פעם אבל לא צרחות במשך שעות.

אני לא אכלנית של בשר אז אני משתדלת לאכול אגוזים ולפעמים קצת בוטנים וחמאת בוטנים.

אולי גם פלפל גורם לכאבי בטן?

אגוזים ובוטנים מכילים הרבה שומן (לא יוצאים לה פצעונים כאלה ?) פלפל - את מתכוונת לתבלין ? יכול להיות, או לירק? גם יכול להיות (הקליפה הדקיקה שבבישול מבחינים בה) אבל שימי לב לא להוריד יותר מדי מהתפריט  ואז חלילה להיחלש.

 

אם את מורידה פלפלים תאכלי לפחות פירות אחרים (ללא קליפה) שמכילים ויטמין C וכן הלאה. אני למשל אוהבת תמרים מסוג דקל נור אבל ראיתי שהקליפה עושה לא טוב אז עברתי לתרים מג'הול שאפשר לקלף. אל תורידי לגמרי אגוזים - אולי תאכלי במנות קטנות יותר לאורך היום. אי אפשר לא לאכול כלום אח"כ גם אין חלב חלילה.

ויש תינוקות שכלום לא יעזור - זו פשוט תקופה והיא תחלוף בעז"ה.

 

בהצלחה .

לא קראתי את כל השירשור, אבל אצלי כמעט כל הילדים היו ככה בהתחלה: רגועים וישנים ביום, ובוכים כל הזמן בלילה.

ותמיד אותו סיפור: שבועיים אחרי הלידה הרגשתי שאני כמעט מתמוטטת מזה.

אז אמרתי לבעלי שהוא נאחראי על התינוק בלילה, ומביא לי אותו להנקה כל 3 שעות.

זה מה שהיה. בעלי ניסה להרגיע את התינוק עם מוצץ, לנדנד את העגלה, כל 3 שעות הביא לי אותו להנקה. אמנם לבעלי זה היה קשה מאוד, אבל אחרי 2-3 לילות כאלה התינוק חוזר להיות ערני ביום וישן בלילה.

תקראי את הקובץ הזה, אם יש לך כוח להשקיע.. לי זה היה הצלה!

20141116214217.doc

כמובן שמראש אני יאמר לו מה אני מצפה ממנו.

להשאיר את הבנות עם הבעל בבית ולבקש מהשכנות עזרה איתן,

 שילכו לשעתיים-שלוש לשכנה והיא תעזור במקלחות וארוחת ערב.

 

בהצלחה!

על היומיים-שלושה שתהיי בבי"ח? או גם אח"כ?

מה המרחק מבית הוריך לבית שלכם ולבי"ח?

 

בכל מקרה זה נראה לי תקופה רגישה מדי לעשות "חינוך" לבעלך.

אם תחזרי מהבי"ח לבלאגן ובית הפוך וכו' זה יהיה עוגמת נפש גם לך (לפחות ככה אני הייתי מרגישה...) אז אולי עדיף לספוג כמה ימים של יציאה מהמסגרת לבנות ולחזור לבית מאורגן ומסודר.

יש אולי אפשרות שבימים האלה הבנות יהיו במסגרות ואז בעלך יסיע אותן לשינה אצל הוריך? או שתהיה איזה ביביסיטר אחראית שתשמור על הסדר בזמן שבעלך יוכל יותר להתפנות לבוא אליך לבי"ח?

 

ובכל מקרה בשעה טובה

גם בעלי עונה פחות או יותר לתיאור שנתת כאן.

ולפני שיקפצו כאן ויגידו כל מיני, נגיד שהוא צדיק ומותק ועם השנים גיליתי שאני נעזרת בו בתחומים מאוד משמעותיים אחרים - כמו חינוך הילדים ועוד. אם כי זה באמת לא קל בזמנים כמו אחרי לידה.

 

לדעתי - להשאיר אותו לגמרי לבד ולהגיד לו למה את מצפה - לא ילך.

 

הרעיון של לגייס שכנה לנושא של ארוחת ערב ומקלחות הוא טוב.

אם אפשר שההורים יגיעו יותר מאוחר - כשאת משתחררת וחוזרת הביתה בעז"ה - לכמה ימים אליך כדי לעזור ולתת לך להתאושש.

 

ככה אני עשיתי בחלק מהלידות. ההורים שלי הגיעו אלי למרות שגרנו רחוק מאוד. אבא שלי נסע הלוך ושוב לעבודה פעם ביומיים ולן בביתם ואמא שלי נשארה איתנו לכמה ימים.

 

בלידות אחרות התפצלנו - אני הייתי עם התינוק + הפעוט שלפניו אצל ההורים שלי עד הברית ובעלי לקח את השאר לכמה ימים לפני הברית אל ההורים שלו.

 

בהצלחה ובשעה טובה.

את תמיד עושה הכל, וכאשר את צריכה עזרה כל אחד מנסה להפיל את השק על גב של מישהו אחר!

נראה לך שתוכלי לקחת עזרה בתשלום? (אם הילדים כמובן נשארים בבית)

אם לדעתך זה בסדר והוא מתנגד, תנסי להסביר לו, שאין ברירה. הוא בכל אופן צריך לקחת אחריות .

אלו הילדים שלו ולא של ההורים שלך.

בכל מקרה זה קשה!

כל הכבוד על ההתמודדות!

אני חושבת שהייתי משאירה את הבעל בבית, עם הקלות משמעותיות,

מכינה קצת אוכל עיקרי, (עוף, קציצות,) מדריכה אותו בהכנת פתיתים, ושיאכלו גם עם פיתה,

ואפילו לעשות תפריט מסודר, כל יום, מה ימרח להם בלחם,

להכים שקיות עם בגדים, לכל יום שקית נפרדת ועליה הכיתוב של כל יום.

שיוציא אותם אפילו הרבה החוצה לגינה, לא חייב לצחצח שיניים או להתקלח כל יום, שיעביר להם מגבון על הפנים, אלא א"כ ממש מוכרח.

ואולי אם קשה לו להזמין בייבי סיטר לשעתיים כל יום וזה שווה, הוא יתרענן ויאסוף כוחות למשמרת ערב בבית.

ולהחמיא, להחמיא ולהודות,

כי הם לא עושים את זה מרוע או מאגואיסטיות, אלא זה משהו שלא נתנו שיחרור והם מרגישים חסרי אונים לידו, אז פשוט לתמוך ולהבין כשהוא מחפף,

(לא כ"כ הגיוני לבקש מההורים, לפי דעתי, אבל תעשו מה שטוב לכם, את יודעת לבד אם הוא יצליח להתמודד או אם אין ברירה וצריך לגייס את ההורים)

בהצלחה

לידה קלה והרבה נחת.

יש את הבוקר- מרגע קימה עד שליחה למסגרות. (צריך להכין סנדוויצ'ים? מה עוד?)

אחר"צ- מי אוסף אותם? באיזה שעה?

יש את כל אחר"צ צריך מישהו שישמור ויעסיק אותן.

ערב- כולל ארוחת ערב, מקלחות, סדר שינה.

לילה- מישהו שישן איתם.

 

אז ככה:

קודם כל, כנראה שתצטרכו להשקיע בזה כסף. קחי את זה כחלק מהוצאות שכרוכות בלידה.

לגבי הבוקר- נראה לי שזה הזמן הכי קשה כי גם יהיה קשה למצוא נערה או שכנה לעזרה כי לכולם זה בוקר...

אז גם פה לפרק:

אוכל-האם אפשר לבקש מראש ממישהי שתכין ארוחת בוקר לבנות ולבעלך? למי שבבית וערוכה לכך מראש זה לא צריך להיות מסובך בכלל. לארגן בשקיות או קופסאות אישיות, לא במגש.

בגדים- להלביש מהערב בגדים של הבוקר, יש מצב? אם תכיני מראש בגדים ליד המיטה תלבושת מלאה- בעלך יוכל לעשות זאת?

אולי ישמע לך משונה אבל אני מראש הכנתי את המטפלת במעון שייתכן שהילד יגיע אליה עם פיג'מה וטיטול מלא של הלילה והיא אמרה שבשמחה תארגן אותו. אולי הגננות יוכלו לעזור עם סידור השיער, התאמת הבגדים למזג האוויר במידת הצורך, לוודא שאכן יש להם אוכל וכד' (אני מכירה את זה גם עם מורות בביה"ס)

שטיפת פנים, צחצוח שיניים- אם בעלך ירצה, יזכור ויצליח, מה טוב. אם לא, לא נורא...

מה עוד כולל בוקר?

 

אחר"צ- בייביסיטר/ חברים (עדיף הורים שיש להם בנות באותו גן). גם אם בעלך יכול- מה שלא הכרחי תורידי ממנו. גם הם עמוסים בימים האלו.

ערב- אם ההורים שלך יסכימו לקפוץ לערב לטפל בבנות (גם זמן איכות עם סבא וסבתא) זה יהיה מעולה מעולה!! אין כמו טיפול של מישהו שבאמת אפשר לסמוך עליו ולהשלים פינות של מה שחסר (אולי אחת התלבושות שהכנת מראש לא מתאימה וצריך מישהו מבין עניין כדי לטפל בזה...)

תבקשי מההורים שלך, תגידי להם שיש פה ערך מוסף דווקא לטיפול שלהם! אם נניח משום מה ארוחת בוקר או צהריים לא הייתה כמו שצריך (תפוח...) אז לפחות בערב שהכל יהיה כמו שצריך. וגם שיעזרו עם ההתארגנות למחרת (אם אפשר שהם יכינו כבר סנדוויבצ'ים לבוקר, ידאגו לבגדים ויכינו סיר או שניים להמשך ושהבית יראה קצת נורמלי...

מה גם, אם הנסיעה היא לא רצופה הלוך- חזור אז זה לא מורגש כמו נסיעה ארוכה לחינם.

 

אם זה ממש לא מסתדר- אז גם מקלחות וארוחת ערב- תבקשי מבייביסיטר (עדיף מישהי גדולה ובאמת אחראית) שתבשל, תרחץ כלים, תקלח, מ הסתם התשלום יהיה בהתאם אבל זה שווה שתהיי רגועה.

אם אפשר אז תכיני שכנה שתעבור לראות שהכל בסדר.

 

השכבה לישון ולילה- בעלך.

 

מה שאפשר להתארגן מראש- תלבושות, אוכל מוכן (אני אוהבת לאפות לחמניות גבינה או לחמניות שום כאלה שאפשר לשלוף מהמקפיא, לשקית ולדרך. בלי צורך להפשיר, ולמרוח משהו בפנים)

לתאם עם שכנות/ חברים/ בייביסיטר/ הורים.

 

במקביל, להכין את בעלך שייתכן ויהיו שינויים ומה לעשות צריך יהיה להתמודד. לעשות רשימה מדוייקת ביותר של מה צריך לעשות ולקחת (גם ברמת המעיל- לא זה לא ברור מאליו)

לסמן מתוך הרשימה מה חובה חובה וא"א לוותר (לפחות ארוחה אחת חמה ומזינה)

בתיק מאורגן לבייביסיטר- לשים חטיפי בריאות וכד' למקרה הצורך אם פשוט אין מי שיגיש להם אוכל וכסף. (קרה לי שביקשתי מבייביסיטר לקנות לחמניה במכולת כי הבית היה נעול ובעלי לא השאיר מפתח)

לעדכן גם את הגננת וגם את הבחורה שיש תיק עם הכל שהיא צריכה לקחת מהגן.

(קרה לי שבעלי שכח להביא את התיק לבייביסיטר והיה שם הכל!!)

 

זהו מה שאני זוכרת מקווה שתמצאי פה טיפים שיעזרו לך..

בשעה טובה!

 

באמת יישר כוח .

 

אבל בעלי למשל, על ההתחלה מאבד את כל הרשימות, לא מוצא את הידיים והרגלים בין כל הקופסאות המאוחסנות, ואיכשהו הוא פשוט לא רואה ערימות מסודרות של בגדים בארון - מבחינתו סדר הוא חסר פשר.

 

הוא יכול לקבל דלקת גרון על המקום רק מלהציץ ברשימות הללו.

 

הוא בדרך כלל שורד יום יומיים בעזרת שכנות טובות וזהו. 

 

אני כותבת את זה לא כדי להמעיט בערך של הרשימות המסודרות והטיפים הטובים שנתת. אלא כדי להביא גם את האפשרות הזו. אני לא יודעת אם זה המקרה כאן, אבל יש אנשים שזקוקים להמון עזרה ממשית.

 

 

כשילדתי

אז החלטנו מראש שיומיים האלו הם לא יתקלחו וכמובן הוא לא יסדר את הבית, כדאי לקנות כלים חד פעמיים

בקשר לאוכל - אפשר לקנות קורנפלקס,מעדנים, שימורים של דגים, תירס ואפונה, תונה, נקניקיות- את כל אלו לא צריך להכין

אפשר לבשל ביצים או פסטה - רק לשים במים רותחים

ואפשר לבשל תפוחי אדמה - מותר אפילו לא לקלף אלא לבשל בקליפה - רק לשים בתוך מים ולהוסיף מלח - זה קל וטעים, בעיקרון בעלך יוכל לעשות את זה כשבנות ירדמו

כדאי גם לקנות פרות וירקות שאפשר ישר לאכול אותם 

בקשר לבגדים - אצלי לכל ילד מדף שלו - בצד שמאל מכנסיים או חצאיות ובצד ימין חולצות - אין מה להתבלבל ומגירה עם גרביים ותחתונים - לכל אחד מגירה שלו

יכול היות שאם בעלך יטפל בילדים אז כדאי שהוא ינוח בצהריים כשהן יהיו במסגרת וכדאי לקנות להן כמה משחקים חדשים שהן יקבלו כשלא תהיי בבית ואולי גם ממתק שהן אוהבות, 

לסיכום - הכי חשוב זה בטיחות - לוודא עם בעלך שהוא מודע לזה וכל השאר זה לא נורא

 

 

 

אפילו להכין לו דף מפורט של הלו"ז אחהצ- ערב שלהם,

כולל מה לתת להן לאכול,

איפה יש,

באיזה שעה מדויקת,

להערך מראש עם אוכל קפוא שהוא רק צריך לחמם,

חד פעמי,

להכין לו מראש סטים של בגדים ליומיים שלא תהיי,(על המיטה של כל אחת בשקיות נפרדות, עם שם)

כולל פיג'מות,

ובאמת להעזר בשכנה טובת לב....

 

 

גם בעלי היה נגעל או לא מסתדר מעזרה לבנות בשירותים, אבל הבהרתי לו שאין מצב וש"מה יקרה כשאלך ללדת?",

חפרתי לו על זה המון המון המון, ועכשיו הוא כבר יודע לעזור להן בשירותים,

בהתחלה בליווי שלי ואח"כ כבר לבד.

הרי לא כל החיים זה יעבוד כך לא? כמה אפשר להסתמך על שכנות טובות לב במשך כל החיים?

אם תסעי לחתונה או משהו איזה ערב אחד? או שסתם מסיבה אחרת (וטובה) לא תהיי בבית ליום או יומיים?

אז כדאי להתחיל לתרגל מעכשיו לא?

כך נראה לי.

 

תדברי איתו על זה ואם הוא יסכים (ואני מקווה בשבילך שכן, תגידי לו שזה מאד ישמח אותך וכו' תמצאי מה להגיד כדי לרכך את העניין)
 קיצר אם הוא יסכים אז שיעשה משימות שאת צריכה שיעשה אחרי הלידה בבית, אבל כל פעם רק אחת.

נגיד רק מקלחות או רק ארוחת ערב.

בהתחלה זה יקח הרבה זמן וסבלנות אבל זה ישתלם לטווח הרחוק.

הכי קל זה לשים אצל ההורים וזהו אבל מה בלידה הבאה? ואחריה? ואחריה?

ואח"כ?

 

אגב, לא קורה שיש איזה בוקר שאת לא נמצאת והוא צריך לארגן את הילדים? זה נראה לי דבר בסיסי שכל הורה (לא משנה אמא או אבא) צריך לדעת לעשות.

 

תתחילי לשתף אותו יותר כבר מעכשיו, תשתפי אותו בכל המלאכות, תני לו הוראותבורות ולאט לאט הוא יתרגל... אמרת שההורים גרים בסהכ רבע שעה נסיעה אולי הם יוכלו לבוא כל יום לכמה שעות לעזור לו?!

רק לחזק את ידייך, את מדהימה אם את יכולה ככה לעשות הכל לבד!! זה ממש לא מובן מאליו! (מבחינתי, לפחות...) כל הכבוד לך!

אנסה לענות על כל הנקודות שהעלתן ואני מקווה שלא אפספס כלום...

 

אין אפשרות להיעזר בשכנה. אין לי כאן חברות שכנות שיכולות לתת את העזרה הזו (או שהן גרות רחוק ולהן בעצמן יש יותר מילד אחד, אז זה לא שייך).

 

רבקה שיין- השורה הראשונה שלך נכונה בעיקרון (ונותנת לי הרגשה טובה בתחילתה ). אבל זה לא שיש כאן ניסיון להסיר אחריות. לא יודעת, גם אם בפועל זה מה שקורה, זה קצת יותר מורכב שאוכל לפרש את זה כך וזהו.

 

מבחינה כלכלית, נוכל להיעזר במישהי (בייביסיטרית). מבחינה מעשית, זה לא שייך כי בעלי יצטרך לצאת מהבית לאותו זמן, בגלל איסור ייחוד, וגם בגלל שמדובר בעז"ה לכל היותר ב-3-4 שעות, במשך יומיים. אז הבנות יבואו הביתה, לא רק שלא יראו את אמא, אלא גם אבא יילך? ואם אבא (בעלי) נשאר, אז זה פחות נוח טכנית להיעזר בנערה.

אמלאלה- מאותה סיבה, לא שייך לבקש מהוריי לבוא לעזור בטיפול בבנות. בסך הכל מדובר בכמה שעות, לא הרבה, אז להטריח אותם בנסיעה בכל פעם? לא נראה לי שצריך וראוי.

 

לגבי האוכל- אתן מתוקות כולכן שהתייחסתן לזה . באמת שכחתי להתייחס ולציין שזה הדבר האחרון שאני דואגת לו. כן צריך להגיד לבעלי שייתן לבנות לאכול ומתי (ולפעמים גם מה), אבל הוא פנטסטי בהכנת אוכל אז באמת אין לי מה ללמד אותו בזה

 

חילזון יקרה- מדובר על היומיים-שלושה שאהיה בבית החולים.

את צודקת שזה לא הזמן להתחיל ללמד את בעלי איך לטפל בבנות; זו תקופה רגישה ועמוסה. עם זאת, נראה לי שהגיע הזמן כן להיכנס לזה. שוב, אני לא מתכוונת "להפיל" עליו הכל ולצפות שהכל יצליח. אבל יש עוד כמה חודשים עד הלידה ואולי כן אפשר לאט לאט להרגיל אותו לעשות יותר בטיפול בבנות, כך שאז הדברים לא "יפלו" עליו בבת אחת (דוגמא קטנה להמחשה- בשבוע שעבר כשהלכתי לגן של הגדולה, הוא נשאר להשגיח על הקטנה. אמרתי לו מראש שכך יהיה. היא הייתה בשירותים ועשתה יציאה, והוא התגבר על הקושי ועזר לה קצת בניגוב. אולי זה כן אפשרי ).

 

בתאל1- את צודקת לגבי עניין האירגון בבוקר. מבחינה אישית, לנו כזוג, זה בלתי אפשרי (לא שלא הייתי רוצה, ובכל זאת). ותודה

 

אמהונת- איזה כיף לשמוע אותך! 

 

אמאשוני (ועוד נשים מקסימות שפירטו)- ממש תודה רבה על הפירוט. באמת כדאי שאשב ואעבור על סדר היום של הבנות כדי לראות איך להתכונן הכי טוב לכל דבר.

ברוך ה' ששתי הבנות כבר גמולות (אני מקווה שהקטנה לא תפספס אז... היא תהיה גמולה-בלילה כבר יותר מחצי שנה כשאלד בעז"ה, אז נקווה).

 

מטרי- תודה על ההערכה! שימחת אותי, מקסימה אחת.

 

שוב תודה רבה לכל אחת ואחת

ולהכין לו רשימות וכוו זהו שלא כל הבעלים מוכנים. אז יש מצב שגם בעלה כזה.

אז מה עושים? .

אז כשתלדי הוא יסתדר , את לא בבית , מקסימום לא יתקלחו, לא ממש יתנגבו בשרותים. ילבשו בגדים לא מתאימים.   לא יקרה כלום או שלהפך הוא ילמד,

תתחילי קצת לצאת יותר מהבית אבל לא להגיד שאת מרגילה אותו, את צריכה לצאת לסידורים והוא ילמד להתמודד,הוא לא ילד.

סתם בלי קשר ללידה ,תצאי קצת ותשאירי אותם לבד כי את בטח צריכה להתאוור או קניות וכ.. אי אפשר כל הזמן רק שאמא תדע לטפל בילדים.

 

ורק האמא מטפלת. בעלי מדהים- עושה הכל חוץ מלטפל בילדים.
לפעמים אני משאירה אחד מהם איתו לשעה, והוא באמת מנסה, אבל פשוט לא מצליח.
ושירותים? בחיים לא... הוא לא מצליח לגעת בטיטול מלוכלך שנמצא על הרצפה...
אני נעזרתי בהורים, והם הסיעו את הגדולים 25 דקות כל כיוון למעון... אבל השארתי להם מרחב תימרון ענק, שיעשו מה שנח ומתי שנוח...
ומה עושים אז? אני פשוט חושבת שאני אצטרך רווחים ככ גדולים כדי שכל הגדולים יהיו עצמאים לגמרי...

עם הילדים בבית כל הזמן..

אין לי מה לצאת יותר מהבית, כי בעלי לא נמצא בבית רוב הזמן. הוא חוזר הביתה מאוחר-מאוחר מאוד, וגם כשהוא בבית, לא שייך לצאת ולהשאיר אותן איתו (לא שייך מבחינת ההתנהלות המשפחתית).

אישית, אני גם מרגישה שהוא קשוח מדי לפעמים (הקטנה אומרת לי לא פעם שהיא מפחדת ממנו. הוא לא "מעורר אימה" או משהו, בעיניי, אבל כן יכול להיות קשוח בצורה לא רגישה מספיק).

 

התאווררות, קניות וכו' אני עושה כשהבנות במסגרת, או בערב (ואז הן נשארות עם בייביסיטרית. כתבתי בהודעה הראשונה בשירשור מה קרה כשהשארתי אותו השבוע איתן בערב).

לק"י

לטפל בהם ביחד, בנחת, בכיף..
בסופו של דבר, גם בלי הלידה המתקרבת- הם גם הילדים שלו, וכדאי שהוא ידע לטפל בהם.
זה יהיה שימושי ונכון גם בהמשך החיים בעז"ה.

אם בכל זאת, עד קרוב ללידה תרגישי שעדיין אין לו את היכולת לטפל בהם לגמרי לבד, אולי עדיף לבקש מההורים או האחים עזרה.

כל פעם שאני רק אחשוב להתלונן לבעלי שהוא לא עושה מספיק,

ולא מטפל מספיק בילדה,

אני אקרא את השירשור הזה ואברך אותו.

את מדהימה! אני לא הייתי שורדת שבוע ככה.

ולמה ש"אין כמו אמא" כתבה, "לא ממש ינגבו, לא יתקלחו"

זה נראה לי יכול להיות לילדות מאוד לא נעים להיות במצב של חוסר היגיינה באיזורים המוצנעים. (מגרד, שורף וכו'...)

ילדים בני 2-3-4 (זה נראה לי הגילאים בערך שהפותחת מדברת עליהם) צריכים להתרחץ כל יום,

אפשר לרחוץ חפיף (רק את האיזורים המוצנעים כדי שלא יגרד וישרוף) במצבים כאלה,

אבל צריך תמיד שתהיה היגיינה בסיסית. 

בקשר לאיסור ייחוד, הילדות גם בבית, זה עדיין ייחוד? אפשר להגיד לשכן/ה שבשעה Y ידפקו בדלת,

ואז נראה לי שזה כבר לא נחשב ייחוד אם יודעים שמישהו יכול להיכנס. 

כדאי לך כבר מעשיו לתרגל איתו..

ומצטרפת לכל שאר העצות, כתבו טוב ממני.

 

 

ההודעה שלך באה לי ממש בזמן, אחרי שיותר מוקדם הערב אמרתי לעצמי שאני ממש צריכה עכשיו להעריץ את עצמי (אחרי שסיימתי לחזל"ש את השולחן אחרי שבת, לקלח ולהשכיב את הבנות, לשטוף כלים בשריים ולנקות את הכיריים).

 

אני אכן חושבת בכיוון שהבנות לא יתקלחו יומיים. הן כן יודעות לנגב לעצמן, אם כי הן צריכות קצת עזרה (במיוחד הקטנה, שלא מגיעה לבד למגבונים ועלולה לזרוק אותם לאסלה אח"כ).

כן יחליפו בגדים ותחתונים, אבל על אמבטיה אחת אפשר לוותר (או שנבקש מחמותי או מאמא שלי לרחוץ אותן).

 

אני די בטוחה שהבנות לא "מבטלות" את איסור ייחוד. בכל מקרה, בין אם כן ובין אם לא, בעלי לא ירגיש בנוח להסתובב בבית או להסתגר בחדר בזמן שבייביסיטרית מטפלת בבנות.

 

שוב תודה

הייתי שמחה אם זה היה שייך. בד"כ, זה כמעט בלתי אפשרי להכניס אותו לטיפול בבנות, ולטפל ביחד, בנחת ובכיף.

זה משהו מורכב וארוך, שאני לא נכנסת אליו כרגע בשירשור כאן.

עכשיו את מתקשרת למרפאה וקובעת תור לאחות בטיפת חלב ולרופאת נשים.

הם יסבירו לך כבר מה הלאה...

תהני ובהצלחה!

 

מוצאת רופא/ת נשים וקובעת תור לשבוע 8+- (מחשבים לפי תאריך קבלת ווסת אחרונה חפשי מחשבוני הריון באינטרנט)
הרופא יתן לך הפניות לבדיקות דם ואו שיבצע אולטרסאונד בעצמו או שיתן לך הפניה אחרי התוצאות של הבדיקות את הולכת לאחות טיפת חלב לפתיחת תיק מעקב והיא כבר תנחה אותך מה הלאה...

מעולה שאת מודעת. זה הביוץ

אם ההפרשות בגוון צהבהב (לא לבן/שקוף) זה גם בסדר?

וזה משהו שמגיע פעם בחודש או שאפשר לראות את זה במשך כל החודש עד לקבלת המחזור?

פעם בחודש- במשך כחמישה ימים האישה היא פוריה. כלומר- אם יהיו יחסי אישות בזמן הזה- יש סכוי טוב שתהיה הפריה ויהיה הריון.

במשך החמישה ימים האלה יש הפרשות- שמתגברות לקראת שיא הפוריות.

אח"כ בדר"כ אין הפרשות עד למחזור.

הביוץ נדחה לזמן המחזור עצמו?

את צודקת שאם יש לך הרגשות טיפוסיות לימים שלפני המחזור, נפיחות, כאבי ראש וכאלה, כאשר את לוקחת גלולות הם נחלשים אבל אולי בכל זאת יופיעו בשבוע שבו את עושה הפסקה בגלולות.

אחת מהסיבות לקחת גלולות היא אם את סובלת במיוחד מתופעות כאלה או מכאבי בטן קשים במחזור.

תלכי לרופא טוב להתייעצות אם את שוקלת לקחת. יכול לעזור גם לאקנה ופחות הרסני לגוף מרואקוטן. תתיעצי בכל הנ"ל עם רופא נשים או רופא משפחה ולא עם רופא עור.

לא צריך לפרט יותר מידיי וגם השואלת לא צריכה להיכנס יותר מידיי לעומקם של הדברים. בסדר שאת מודעת ועוקבת אבל אפשר להגיד שזה בסדר..לא צריך לפרט מזה בדיוק ומה יהיה אם...מיותר לגמרי. הנערה שביעסטית!