פורום הריון ולידה (עמוד 4955)

שלוקחות פחות כסף, כתוב שמדובר בסכום של 700 ש"ח בערך. אולי כדאי לך לבדוק שם.

תרשמי בגוגל "לוח דולות מתנדבות"

בהריון סוגרים עם דולה?

יש להם מתנדבות תומכות לידה - מקסימות.

http://www.mymc.co.il/visiting_us/volunteers/87.htm

מבטיחה לחפש

עד כדי שגם דולה מתחילה זו הוצאה כבידה מדי (גם 700 ש"ח הם בהחלט הוצאה כבדה)

אולי תחפשי חברה קרובה/בת משפחה שטוב לך וזורם איתה.

והיא מתאימה לעזרה בבית חולים - גם אם אין לה את הידע המקצועי?!

רק בשביל שתתמוך בך ...

ומעורבת רגשית

מתנדבת של תמר (בלי שביקשתי) לפי מה שידוע לי זה שיגרתי שם

נראה לי ממכללת מעיינות.

שילמתי 300 שקל וזה כלל גם פגישות לפני.

אני מכירה עוד מישהי שעשתה את זה, ממש מומלץ!! 

מלווה במעייני הישועה. 

אפשר גם במחיר סמלי.

כי לכל יולדת מגיעה אפשרות של דולה...

העניין בשביל לא להיות שונה (או יותר נכון בשביל להרגיש בנוח)

מה נהוג?

חולצה על הבגד ים זה מסוכן וממש לא נוח.

לי יש בגד ים צנוע מאוד שרוול 3/4 ושמלה מתחת לברך עם טייץ, מבד בגדי ים. והוא עלה הרבה... לא בהכרח כדאי להשקיע, לי חשוב היה להרגיש בנוח... 

אם חלק ניכר ממי שמגיעות לבריכה הן נשים דתיות-לאומיות, לדעתי גופיית סבא בצבע כהה, עם חלק עליון של ביקיני מתחת, ומכנס גלישה באורך הברך (יש כאלה בחנויות ספורט או סתם בזארים גם ) לא יגרמו לך להיות שונה.

אם את לא אוהבת גופיות סבא (גם אני לא.. גם ליד נשים אני מתביישת ) יש בחנויות ספורט חולצות קצרות מבד לייקרה של בגדי ספורט ובגד ים, לא קוראים לזה בהכרח "בגד ים", אלא חולצת גלישה , יש אנשים שעושים עם זה גם ספורט, מה שעם שרוול  זה בד"כ דגם לגברים. זה לא זול, אבל עדיף מאשר טי-שירט או חולצת בסיס מטריקו שמתנפחת במים ומפריעה בצוואר עד כדי חנק.אפשר להוסיף לחולצת-בגד ים טייץ פשוט שקונים בזול ולא חבל שיהרס בכלור.  ביישוב שאני גרה (דתי לאומי) מה שמקובל זה או בגד ים שלם רגיל לא עם מחשוף עמוק, טייץ/מכנס קצר/ מכנסי גלישה וגופיית סבא או חולצת ספורט מבד של בגד ים (של ספידו ארנה ודומיו, מה שכתבתי) וטייץ / מכנסי גלישה. לא נראה לי נוח להיכנס לבריכה עם מטפחת, ניסיתי והיא נפלה לי בתוך המים.

כובע ים זה נשמע פיתרון מצויין, אני בבריכה (שחייה נפרדת..) מורידה את הכיסוי

מקווה שעזרתי...

וכאלה שמכסות עם חלוק,

שלי זה נראה הזוי, אבל מכבדת.

אבל את לא חייבת.

בכלל לא.

אני לובשת בגד ים,העיקר שיהיה לך נוח. וכן אין בעיה גם להוריד כיסוי למיטב ידעתי.

דרך מי חזרת בתשובה? אם דרך ארגון מסויים, אז כדאי לך שיהיה לך רב או רבנית שאת יכולה להתייעץ איתם,

יש ארגון חדש בשם מענה, של הרב עופר גיסין.

שאני שמה אותו רק בים ובמסלולים זה עלה בסביבות 150 שח.

לבריכה אני הולכת עם מכנס גלישה עד כמעט עד הברך וגופיית סבא... ובלי כיסוי ראש.

ממש חמוד. שני חלקים. חולצה צנועה וחצאית שמחוברים אליה מכנסי טייץ עד הברך. מבד של בגדי ים כמובן.

ממש נח ואפילו יפה. חבל להוציא 300 ש"ח במכירות הביתיות של בגדי- ים צנועים....

נתקלתי בחיפוש בגוגל בקישור לאתר ומפחדת שהוא פיקטיבי 

מישהי מכירה את פרינסס בגדי ים צנועים, מרח’ התקופה 16א, ירושלים??

הם הכי זולים שראיתי פשוט

יש אתרים מאובטחים

ואשמח לשמוע סדר גודל של מחירים.

תודה

אבל אני לא מרגישה מוזר כי גם בימים רגילים אני הרבה פעמים מתעצלת להתעסק עם מטפחות ושמה כאלה.

התכוונת שהכי פשוט לשים ברט או שאת שמה את הברט הכי פשוט?

כי אני מחפשת משהו קליל ופשוט. לא יהיה חם עם הברט או שיש כמה סוגים? 

תודה

בלי פרחים, סרטים, שכבות, אבני חן וכו וכו.

אבל במחשבה שניה כמובן גם פשוט וקל לשים אותו...

אני מתכוונת לסיגנון הזה-

http://eshet-hail.allbiz.co.il/Data/126797_%D7%9B%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A3_2006_082.jpg

אבל יש גם חלקים לגמרי. בלי שום דוגמא. יש חנויות שיש כאלה עם כמה מידות.

נראה לי שזה עולה בסביבות ארבעים עד חמישים ש"ח ככה בערך.

אפשר אולי למצוא גם בפחות.

אני קניתי בערך ב-35 ש"ח כובע ברט פשוט (אחר כך ראיתי בחנויות אחרות ביותר זול, לא זוכרת כמה בדיוק).

לי זה היה מאוד נוח (גם עכשיו מיד פעם בשימוש בבית..).

זה היה נראה לי קצת מוזר, כי זה נראה שונה ממטפחת, אבל זה ממש סביר, פשוט שונה ממה שרגילים.

בהצלחה!

כמו מטפחת כזאת, שנראית כאילו קשרת אבל בעצם זה כבר מוכן ככה ורק מניחים על הראש. נראה די חמוד. יש בכל מיני חנויות של כיסויי ראש, למשל בחנות ליד תחנה מרכזית בי-ם ראיתי כזה פעם.

ומשתמשת בו בלידה וגם הרבה בתקופת ההנקה.

ואת המחירים הטובים ביותר מצאתי בחנות מטפחות וכובעים שליד התחנה המרכזית בירושלים...

גומי מאחורה ו2 זנבות קצרות.. כובע מטפחת מעולה בחנויות של כובעי הלן/לימון מוכרים אותם בסביבות 15 ש"ח הפשוטים אם אני לא טועה

מקפיצה לעצמי

 לידה ראשונה טראומתית מאדדדד

לידה שניה עם דולה- חוויה מתקנת מדהימה מאין כמוה!

הדולה המשיכה איתי בלידות שלישית ורביעית ובעז"ה גם הלאה..

זו תמיכה פיזית

והרבה תמיכה נפשית מאשה, שמגיעה ממקום אחר מזה של הבעל

והנוכחות שלה מאד מרגיעה- גם כי היא חוותה את זה הרבה, וגם כי היא לא בעלי ולא אמא שלי... שלהם זה תמיד הרבה יותר מלחיץ וקרוב ואישי.

לי זה היה מדהים ומתאים מכל הבחינות שבעולם.

דולה נהדרת. מאוד מאוד עזרה לי, זה גם עוזר מאוד נפשית שיש מישהי לידך שיודעת מה אמורים לעשות, ומה אמור לקרות, והיא איתך. במיוחד אם את בכיוון של לידה טבעית - בבתי החולים לא תמיד גמישים וקשובים, ודולה מאוד עוזרת לתווך ויודעת מה אפשר לבקש (אצלי היא ביקשה מהם כדור פיזיו, גז צחוק... זה דברים שיש להם אבל אף אחד לא טרח להציע לי עד שהיא ביקשה). במיוחד בלידה ראשונה זה חשוב. מעבר לזה, כמובן הקטע המקצועי - יש דולות שעושות דברים אלטרנטיביים שעוזרים מאוד, כמו שיאצו רפלקסולוגיה ודמיון מודרך, ויש עיסויים שיכולים מאוד מאוד לעזור. דולה יכולה ממש לקדם את הלידה. קחי בחשבון שלידה זה דבר מאוד לא מתוכנן, ובסוף יכול לקרות מצב ששילמת לדולה ובלידה עצמה לא היה לה הרבה מה לעשות. בלידה השניה אמא שלי היתה איתי וזה היה מדהים, היא עזרה לי מאוד . לשיקולך, בהצלחה!

באמת חשבתי על זה שיכול להיות שהיא תבוא ולא יהיה לה מה לעשות או משהו כזה.. (אגב, מה עושים במקרה כזה משלמים את המחיר המלא?)

ואמא שלי (שהיא מקסימה) לא נראה לי שתבוא איתי, ז"א גם אם כן, זה לא יהיה אותו עניין כמו דולה..

אשמח כמובן לשמוע עוד, זה עוזר לי..

ברכה והצלחה

אל תקחי גם דולה וגם אמא. תחליטי מראש או אמא או דולה. כי אז יהיו לך שלושה מלווים ולפעמים זה מפריע לריכוז ולהתכנסות שהצירים דורשים (כמו שקרה לי ).

שאת רגילה.

שינית תזונה או שעות שינה?

זה מהדורות אחד בשנה יותר קודמת ואחד עדכני יותר אך בתוכן אותו הדבר!!

הכחול מדבר באופן כללי מאד איך לטפל בתינוקות חדשים

הורוד הוא לינוקות מגיל לידה ועד שנה- שנה וחצי. מפורט. אני ממליצה עליו (את הכחול לא קראתי)

הצהוב לפעוטות

http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=43

תפתחי ניק חדש.

צחוקים לא חשבתי על זה ....

וזה רק מחזק את ההנחיות שנותנים בתקופה של הריון ולידה ז"א

לבוא אחרי X זמן לבדיקה

להבדק שיש דימום

להבדק ח"ו אם אין תנועות

וכדומה

נא לא לזלזל

וכמו שהמשהי כתבה פה פעם, עדיף לבזבז מיליוני ימים ושעות לחנם במיונים ומוקדים ולא לפספס פעם אחת הרת גורל

עושים רק בדיקה כזו עם כלי מפלסטיק שמוכנס לפתח הנרתיק לבדוק שהרחם חזר למצבו (נראה  לי משהו כזה) ולא נשמע שאפשר לדעת מזה אם יש שאריות ברחם... האם את מתכוונת לבדיקה זו או שעשו לה בדיקה אחרת?

אחרי לידה

ההריון הקודם היה זוועה ! 

ובהריון הזה כמו שאת כותבת - טיפה עיפה יותר, אין כמעט בחילות 

ואני מתפקדת ממש כרגיל

טוב עכשיו אני כבר לא ממש מצליחה אבל זה עניין טכני של סוף שמיני 

וכן עד אחרי הסקירה הייתי די לחוצה אבל מאז אפשר לומר שנרגעתי

אין צורך לדעתי להלחץ מכך!!

אני לא נילחצת..זה פשוט כואב לי ולא נעים

אולי תנסי לתרגל נשימות שלא בזמן ציר?

אותו הדבר לגבי תנועה...

בזמן לחץ (כמו בציר) קשה יותר לעשות דברים שלא רגילים אליהם... ככל שהנשימות והתנועה יהיו יותר טבעיות לך יש יותר סיכוי שתצליחי לעשות זאת בזמן ציר. (אפשר גם לתרגל נשימות בזמן מאמץ, נניח בעליה במדרגות, או בזמן כאב ממכה, אם קיבלת...)

בנוסף אולי תבקשי ממשהו קרוב, אולי מבעלך, שכבר עכשיו בכל פעם שיש ציר יזכיר לך לנשום, וינשום יחד איתך! זה מאוד עוזר!

בהצלחה יקרה!

ומאוד עזר לי, זה להגיד בתוכי (נראה לי שאפשר גם בשקט בשפתיים או אפילו בקול) פסוק מסוים שביטא את רגשותי  (משהו מוכר, לא צריך לפתוח תנ"ך בשביל זה), ולחזור עליו שוב ושוב מתחילת הציר ועל סופו, ולהתרכז חזק רק בכוונת המילים של הפסוק. מלבד הפעולה הרוחנית הגדולה שזה עושה, זה גם עוזר להסיח את הדעת מהכאב ואז הגוף פחות "משותק".

עוד עצה זה שמי שאיתך ינשום איתך ביחד - כלומר הוא נושם ואת נושמת בדיוק לפי איך שהוא נושם.

כמובן שהכי טוב זה להתכונן ולהתאמן בהרפיות כמה חודשים לפני הלידה, אבל אם אני מבינה שזה לא רלוונטי לגביך כרגע...

לא כל כאב משאיר אפשרות לשלוט במשהו. זה בסדר. תרגישי טוב עם זה ופשוט תעשי את מה שאת יכולה. אם עצירת הנשימה עוזרת לך - עצרי.

מאחלת לך לידה קלה ותינוק בריא.

כל נשימה הורכבה מספירה עד 4 בשאיפה וספירה עד 8 בנשיפה (הספירה בערך בקצב של שניה לכל מספר). כן התאמנתי לפני הלידה, כך שיכול להיות שבלי להתאמן מראש זה יותר קשה, אבל לי הספירה עזרה (וגם ככה ידעתי פחות או יותר עוד כמה זמן יש לי עד שהציר נגמר- כל ציר של דקה זה סה"כ 5 סבבים של נשימות..). וכמו שהציעו- לבקש ממישהו לנשום איתך יכול לעזור (אני לא נזקקתי לזה כי התאמנתי הרבה לפני כך שזה היה לי ממש טבעי).

ממש בהצלחה! ושיהיה בשעה טובה ובקלות!

בשעה טובה!

לא יודעת מה קורה אצל כולן... בעיקרון ידוע שבשליש הראשון יש ירידה בחשק. ולפעמים גם בשליש השלישי.

בשליש השני לרוב המצב מתאזן...

אני באופן אישי, בתחילת הריון ממש נרתעת מקרבה, והדבר מצריך ממני הרבה כוחות והתגברות. בעלי משתדל להבין ולתמוך... אנחנו מתעודדים מזה שהמצב הוא זמני, ושזה מסיבות טובות ב"ה.

מה לעשות כדי להגביר את החשק? לא כל כך יודעת... בד"כ המצב מסתדר לבד כשההירון מתקדם.

לי עוזר לנטרל גורמים מפריעים אחרים כמו: עייפות, ריחות... (לישון צהריים באותו היום, לבקש מהבעל להשתמש בסבון מסויים...)

בהצלחה!

זה נראה לי ממש הגיוני ונורמלי, אם כי קשה.... גם לבעל, וגם להרגשה שלך, שהיית רוצה לעשות לו טוב, וקשה לך, ואת רוצה גם לשמוח בזה, ולא הולך...

אצלי זה היה בעיקר מעייפות עצומה, ורגישות לריחות.

נראה לי הכי הכי חשוב זה קודם כל לדבר על זה, שיבין שזה נורמלי, ועובר בעז"ה, ומסיבות טובות ב"ה, ושזה ח"ו לא בגלל שאת פחות אוהבת אותו...

ולהיפך, להעריך אותו מאד מאד על ההתחשבות..

ולראות יחד איך כן אפשר, וכמה את יכולה. כמה טוב לך לעצמך, וכמה עוד את מוכנה בשמחה בשביל לשמח אותו.

ומה יכול לעזור - כמו שכתבו לפניי - לישון בצהריים, הייתי אומרת גם להתחיל ממש ממש מוקדם, 

לראות מה יכול לגרום שיהיה לך נעים ולא יהיו ריחות שמפריעים... (מה תהיה ארוחת ערב באותו יום?)

נראה לי עיקר העניין זה הדיברו ביחד, וההרגשה שיש לשניכם כרגע פרויקט משותף - ההריון, ושניכם רוצים להתמודד איתו כמה שיותר טוב, וגם הזוגיות והקשר בינכם - דבר שחשוב לשניכם ושניכם רוצים להשקיע בו. שלא יהיה מצב שההריון הוא שלך והבעל מתחשב, ויחסי אישות זה שלו ואת מתחשבת. זה אפשרי ככה, אבל יותר נכון ומחבר בעיניי שיהיה הרגשה של שותפות.

בהצלחה רבה רבה!

ו...זה עובר, ובסוף יש ילד...

במיוחד בשליש הראשון והשני. לאט לאט חוזר החשק חזרה!!

כמו שכולן כתבו, אין לי חשק, ואנלא מסוגלת שיגעו בי, ועושה כדי שבעלי לא יתחרפן,

ואחר כך, כשכבר זה עובר, אז הבטן קצת גדולה יותר ואז זה כבר קשה ולא נוח, ושוב עושים אבל מסתבכים,

ואחר כך, בסוף ההריון, כבר יש הרגשה נוראית וכבדה, גם על אף שאני פיצית בגודל הבטן שלי תמיד עד הסוף טפו טפו,

ואחרי הלידה- עייפות, עצבים,אין כוח. עושים,אבל לא יכולה לומר שתמיד זה כמו שאני חולמת,

וכשהם גדלים, אז את עייפה מעצם זה שאת אמא,

בקיצר,

אין לי ח"ו תלונות, אבל אני לא מבינה איך אני אמורה להרגיש בכלל יום אחד הרגשת שיא כמו שהבטיחו לי בהדרכת כלות שיבוא יום אחד, וכמו שהרבנית שפירא אמרה - לא לדאוג נשים,יום אחד זה מגיע...הכל יבוא.

אבל תכלס,

מה שהיה בשנים הראשונות כשהיינו נשואים, זה היה אחרת לגמרי,

היה לי זמן להתארגן, לקנות לעצמי לבנים יפים,

להתאפר לפני בעלי כשמגיע,

אני מוצאת שאין לי זמן לכלום, (אולי בגלל שגילית את הפורום ואני די מכורה????????

תודה,

פרקתי!!!!!!!!!!!!

חיי אישות הם חלק בסיסי בנישואים. כאשר משהו שם לא כשורה, כל הזוגיות  (עלולה). נמצאת בשבר.

זה מאד מאד נפוץ.

מה אפשר לעשות כדי להגביר את החשק? זה מאד תלוי אצל כל אחת. יכול להיות שהרבה מגע שהוא לא מיני, כמו מסאז' או חיבוקים יעזרו להרגיש יותר קרובה. אולי שיגיד לך דברים שאת אוהבת לשמוע? אולי לשנות אווירה, לדוג' להתחיל באמבטיה משותפת? זה מאד תלוי...

קרה למישהי מצב הפוך? שהיא רצתה יותר והבעל פחות? בהריון במיוחד אבל גם אחר כך, שהבעל רוצה ככה מידי פעם ואצלי זה מהותי וחשוב ומסמל קירבה?

זה מטריד ומעסיק.

אצלי בשליש הראשון אולי פעם בשבועיים. ואילו בשליש השני התדירות ממש גדלה...

ברור, לבדיקה

תודה רבה לכל המגיבות

עזרתן לי מאד

שמחות

אבל לפי השם אני מניחה שהן אמורות להקל בלידה - נכון?

נשמע לי הגיוני שטיפות יכולות להקל בלידה. סורי.

רואה שזה קצת מקל.

מניסיונך- משפיע על התקדמות בפתיחה?

תודה!

אולי לקפל לו את הרגליים לבטן?

להוריד מכנסיים לרגע ולהחזיר? (ש תינוקות שנרגעים מזה..)

ולהתפלל...

הוא פשוט רעב עוד פעם. תנסי להאכיל אותו עכשיו שוב ולראות אם הוא נרגע.

אקמול וטיפות אנטיביוטיות עזרו לו להרדם (וגם זה לקח זמן).

אם יש לכם רופא זמין- קפצו אליו, כאבי אזניים יכולים לשגע תינוקות.. (וגם כאבי שיניים אבל זה נשמע שהוא צעיר מדי)

גם גזים זו אפשרות. עיסוי בבטן מצד ימין למטה בכיוון השעון, טפיחות על הטוסיק ולקפל רגליים.

תרגישו טוב..

אבל לא לוקחת אחריות. אפשר לברר.

בכה קבוע כל לילה, וכל הלילה! ברציפות

נראה לי שלפעמים זה בגלל גזים, או כמו שאמרת, הם כבר עייפים מידי ואז הם לא נרדמים...

ככל הידוע לי לא כל כך מציקה לתינוק. לאמא הרבה יותר.

לא נראה לי שזו סיבה לצרחות כאלה.

הוא ככה תמיד או שזה חד פעמי ?

אם סובל תמיד מכאבי בטן אני מאוד ממליצה על בדיקת רגישויות למזון ברפואה אלטרנטיבית.

אם זה חד פעמי יותר הגיוני כיוון של אוזניים. (אלא אם כן אכלת משהו חדש)

אחות טיפת חלב שלנו אומרת במקרה כזה להכניס נר אקמול כי ברור שהוא סובל ממשהו אז ננסה לעזור לו ולשמור על השפיות שלנו...

בהצלחה רבה

אני לא יודעת מה כוונתך בזה שאת לא מקבלת כל כך עזרה..

בעלך יכול לעזור בימים? בלילות?

יש אפשרות כלכלית כלשהיא לעזרה?

יש עוד ילדים?

יש שכנות נחמדות?

צריך יותר להבין את המציאות ואז לתת רעיונות...

כבר אני יכולה להגיד שכאבי גב וידיים זה הרבה פעמים מתנוחה של הנקה, תנסי למצוא פתרונות, כרית\כורסת הנקה, או איזה אילתור שיאפשר לגוף שלך לנוח בהנקה. שהתינוק יהיה מונח גבוה על משהו ולא את תצטרכי להתכופף אליו.

יש הרבה נשים שישמחו להשאיל כרית\כורסת הנקה שלא בשימוש אצליהן כרגע. אולי תשאלי בסביבתך, או שתשתמשי בכרית סתם, או איזה אילתור מהבית.

כאבי ראש - יכול להיות מחוסר שינה, אבל יכול להיות מחוסרים נוספים. אולי תעשי בדיקת דם?

את שותה מספיק?

זה תקופה קשה מאד, אבל בהחלט יש עצות, תפרטי מעט יותר על המציאות שלך, 

ו...זה עובר בסוף!

הקטן לא ישן ביום כעט בכלל זרת אומרת

שאני מרדימה אותו על הידיים, מיבירה למיטה ואחרי בערך 10 דקות הוא מתעורר 

וככה זה בערך כל היום... אני מותשת מאוד...

בעלי רוב היום בעבודה וכשהוא חוזר אין לו כח והוא רק רוצה לנוח...

וכשהוא מחזיק את הקטן כדי לתת לי זמן פנוי הוא מתייאש מהר מאוד...

אני מבינה שזה ילד ראשון...

אם יש לך איזה שכנה, הייתי מנסה באמצע הבוקר לבקש טובה לרבע שעה שתשמור עליו, (זה לפעמים מביך, אבל תכל'ס, מה זה רבע שעה? את לא היית שמחה להחזיק למישהי תינוק לרבע שעה כדי לעזור לה?) ותלכי להתקלח. זה משפר לגמרי את ההרגשה.

אני לפעמים גם נותנת לתינוק לבכות כמה דקות, כדי להספיק להכין לעצמי ארוחת בוקר. שווה לי ולו 5 דקות של בכי, שאח"כ יהיה לי סבלנות וכח אליו. לא מתכוונת לארוחת גורמה, אבל ירקות חתוכים, חביתה וגבינה, וכבר הכח והמצב רוח עולים...

אולי אפשר גם פעם בכמה זמן לשאוב חלב או לקנות מטרנה ולתת לבעל ללכת לישון עם הילד בחדר אחר, והוא יאכיל אותו בלילה. ארוחה צבקבוק היא 10 דקות לעומת הנקה שהרבה יותר. אולי בעלך יהיה מוכן להשקעה הזאת פעם ב...? אחרי לילה שלם העולם נראה יותר טוב...

יכול להיות שאת גם מרגישה יותר מידי "קבורה" בבית ובטיפול בתינוק? אולי לצאת קצת איתו יעשה לך טוב?

אולי יש איזה ספסל נחמד בגן שעשועים קרוב? את יכולה לצאת אחרי צהרים ואולי לפגוש אנשים שיודעים גם לדבר חוץ מלבכות ולינוק... לפעמים זה ממש מאוורר את הנפש...

את יכולה להעביר למיטה שלך ולא לעריסה,

(בתנאי שזה בטוח - נגיד ליד קיר) ובהתחלה להישכב איתו צמוד אליו שירגיש שאת איתו, אחרי שאת רואה שהוא ישן טוב עדיין - לנסות לקום בזהירות ולדחוף במקומך איזה שמיכה מגולגלת או משהו שירגיש עדיין "מחובק" כאילו אות לידו.

אולי זה יעזור. (למרות שבד"כ הם יותר חכמים...)

ומה שהציל אותנו זה מנשא. במנשא היא יכלה לישון אפילו שעתיים רצופות.

בפעם הראשונה שניסיתי להכניס אותה היא התנגדה, אבל אחרי שהיא הרגישה כמה נעים וכיף בפנים, היא לא רצתה לצאת

ואני מצטרפת להמלצה על שתיה מרובה, להמשיך לקחת את כדורי הברזל, ולשים את התינוק על כרית קשה שלא נמעכת בזמן ההנקה ככה שלא תצטרכי להחזיק את התינוק ולא תאמצי את הידיים והגב (וזאת עצה מאחת שממש סבלה מכאבי ידיים....).

אגב, כשהתינוק ישן במנשא, את יכולה גם לישון איתו עליך...

ובדיעבד הבנתי שבגלל שלא שתיתי מספיק, החלב לא היה יוצא בכמויות גדולות, ולכן היא רצתה לינוק המון המון.

בתינוק השני כבר למדתי את הלקח - בקבוק צמוד. וכמובן, מנשא... ב"ה היה הרבה יותר קל!

יתכן שיש לך דיכאון אחרי לידה קל ולכן אין לך סבלנות לכלום.

דברי עם ארגון ניצה 025002824 משאירים תא קולי וחוזרים אליך.

אולי היא לא בדיכאון, אולי היא פשוט זועקת לעזרה!

זה לא פייר בעיני, שאשה שלא מקבלת את הסיוע שהיא זקוקה לו אחרי לידה צריכה בסופו של דבר לקבל תרופות כדי לחזור לעצמה!

תעזרו לה בזמן, והיא לא תיכנס לשום דיכאון!

לפעמים התגייסות של המשפחה תעזור, לפעמים כמה שיחות עם פסיכולוג, לפעמים טיפולים טבעיים.

לא צריך להיבהל ולחשוב שאם מדובר בדיכאון זה אוטומטית אומר שצריך תרופות.

אני פשוט נעלבתי מרופאת הנשים שלי בהקשר הזה..

לא יודעת ממה נעלבת, ומכבדת את התחושות שלך!

אבל הייתי שמחה אם נשים לא נפגעות מהרעיון שאולי הן בדיכאון,

זה כל כך נפוץ שאין לנו מושג, 10-15% מהנשים חוות דיכאון.

טיפול מהיר ומיידי יהיה יעיל יותר ופשוט יותר, יותר מודעות תסייע לנשים להרגיש טוב יותר.

תינוק שלא ישן כל היום- זה בדיוק מה שהיה לי עם הגדולה... הייתי ממש במצבך וכמעט הגעתי להתמוטטות.

הייתי כ"כ לחוצה על הנקה, כל היום חפרו לי על זה, שלא הייתי מוכנה לשמוע על מטרנה...

כמה מצפון יש לי על זה היום... היא הייתה כ"כ רזה בתקופה הזו ועם אמא עם עצבים וחרדות, זה לא שווה את זה!

עם הקטן, נתתי פעם ב- כשראיתי שהוא מאוד רעב מטרנה, ולא קרה שום אסון, להפך- נחתי, התמלאתי כוחות והתמלא מאוד החלב. אני מניקה אותו הרבה יותר זמן ממה שהנקתי את הגדולה.

לא יודעת אם זו הסיבה אצלך, אבל לא יכולתי שלא להגיב ע"מ למנוע מאחרות את הסבל והמצפון.  

מניסיון של כמה ילדים, לפעמים חוסר השקט נובע פשוט מרעב. לא צריך לפחד להביא תוספת של מנה או שתיים , זה לא פוגע בהנקה. אני אחרי ניסיון קשה של 3 הראשונים, התפכחתי והבאתי תוספת כבר בחודש הראשון וזה הרגיע גם את התינוק וגם אותי שידעתי שהתינוק לא תלוי בי ואפשר להסתדר גם בלעדי.

והמשכתי להניק עד גיל שנה כשבמקביל הבאתי תוספת . 

חוץ מזה שההנקה לבדה מאוד מתישה את הגוף וקצת מנוחה ממנה תועיל לך.

תרגישי טוב.

דבר ראשון אי ממש מבינה אותך.

דבר שני בטח קשה לך לראות את זה עכשיו אבל שתדעי שזה עובר ומשתפר בסוף.

לפעמים בהתחלה אחרי הלידה יש יותר מרץ ככה מההורמונים וההתלהבות של ההתחלה ואז אחרי כמה זמן כשהשיגרה מתחילה להתיש יש נפילת מתח כזאת והכל נראה גרוע. אז תדעי שעוד טיפה הוא יגדל ויהיה יותר קל.

חוץ מזה הבת שלי גם ישנה די גרוע ביום. וההרגשה היתה שהיא בקושי ישנה. אז אני מבינה אותך.

את משתמשת במנשא? זה יכול מאד לעזור. נכון שזה לא משפר את כאבי הגב אבל לפעמים זה יכול לתת הקלה מסויימת.

חוץ מזה אני שמה את התינוקות לישון במיטה לידי. (ליד הקיר, עם סדין מתוח) ומניקה בשכיבה ולא מתאמצת לקום אלף פעמים.

גם ביום השינה שלהם בד"כ יותר טובה ככה וזה נותן קצת אפשרות גם לך לנוח.

בנוסף- את יוצאת קצת מהבית? עכשיו הימים נעימים שימי אותו בעגלה\מנשא ותצאו לנשום קצת אויר. תשבי איתו קצת בגינה, תתנדנדי איתו קצת בנדנדה. הטילטולים של הטיול אולי ירדימו אותו. או להפך- אולי הטיול דווקא יעייף אותו קצת ויישן יותר טוב אח"כ. וגם לך זה יהיה טוב לראות קצת אנשים ולנשום אויר. כדאי להתאמץ בישביל זה למרות שאני מכירה את זה שאפילו אין כח וזמן להתלבש כדי לצאת.

חוץ מזה זה שבעלך לא כ"כ מתחבר לטיפול בילד זה קורה. אל תקחי את זה אישית. אצלינו רק כשהם היו יותר גדולים הוא לקח חלק פעיל יותר. לפעמים לאבא לוקח יותר זמן להתאפס על העניין הזה. אחרי הכל הוא לא סחב אותו 9 חודשים ולא מניק וכו'.

בהצלחה

אני ארבע חודשים אחרי לידה,וגם לי החודשיים  הראשונים היו ממש מטורפים וקשים,

הילדה לא הייתה מסוגלת לישון בעגלה וכל הזמן בכתה אם הנחנו אותה שם..הייתה חייבת להיות כל הזמן על הידיים.

היינו סחוטים מעייפות אחרי שכל היום רק הרמנו אותה ולא יכולנו לזוז ממנה לשניה..

רק בחצות נרדמה עד הבוקר.אחרי שכל היום רק צרחה..

ובסוף אובחנה כסובלת מריפלוקס,והיא מטופלת באינפמיל ובזנטק ויש שיפור פלאים..

ממליצה לך לבדוק את העניין.

בהצלחה!

לא סביר שתינוק בן חודשיים לא ישן בכלל ביום.

אני חושבת שזה נובע מכך שאת מרדימה אותו על הדיים, והוא לא יודע בכלל איך להרדים את עצמו.

גם אני טעיתי אצל הבכורה ולקח לי זמן להבין שזה שהיא לא ישנה טוב בכלל, זו אשמתי, אני לא נתתי לה כלים לכך.

הספר מלמד שיטה מאוד פשוטה וקלה לתת לילד להירדם ברוגע, בעצמו.

זה עובד נפלא, התינוקת שלי עכשיו נרדמת בקלות מאז שיישמתי מה שקראתי.

גם ביום וגם בלילה.

כמה זמן לוקח לגלולות להשפיע,

אולי תבדקי?

אם את לא מוצאת, כדאי לפנות לרופא נשים (או לרוקח) הם אמורים לדעת...

לכן אני בלחץ

מה כן כתוב?

אם תכתבי כאן, אולי אוכל לעזור...

אז כתוב שביום השמיני מהרגע שמתחיל המחזור להתחיל לקחת את הכדור.(וזה לאשה שלוקחת את הגלולות ועושה הפסקה בין חפיסות).אבל אני הפסקתי את הגלולות ורק 48 שעות לאחר מכן קיבלתי ולקחתי תשעה ימים מהיום שהפסקתי.

התחלת לקחת את הגלולות ביום השביעי מתחילת המחזור במקום ביום השמיני.

אם זה המצב, אני מניחה (ואני לא מומכת לכך!) שהגלולות מגינות עלייך מהריון ברמה טובה.

אבל, אני חושבת שכדאי לך בכל מקרה לשאול גורם מוסמך, כדי להיות רגועה

כדאי בכל מקרה להשתמש בעוד סוג מניעה לימים הקרובים, ככה כתוב גם בכל העלונים.
מה שבטוח זה לא יזיק.
 

מכון פועה ממליצים להתחיל לקחת ביום שאת עושה הפסק. האם זה מה שהיה אצלך?

הבנתי שזה לא פעם ראשונה של גלולות נכון? אם כך אז מה שמכון פועה אומרים בהחלט נכון. אם לא, אז יכול להיות שאת זקוקה לתוספת של הגנה חיצונית..(נרות וכד'..)

אחרי שהפסקתי את הכדורים וזה היה יומיים לפני ההפסק.

המקווה עם הכדורים, וזה אומר שלא היה ביוץ.

אני אומרת לך שוב, מכון פועה אומרים שמספיק לקחת ביום של ההפסק! ואת עשית עוד יותר מזה!

בהצלחה!

אחרי שאת כבר שנתיים משבשת פעילות גופך - אין לדעת.