פורום הריון ולידה (עמוד 4955)

דבר ראשון, אם את רוצה להניק ומסתדרת עם זה בעיני זה מצויין! וטוב שאת מודעת לכך שעליך להקפיד על תזונה!

דבר שני, חשוב להקפיד גם על שתיה (מים), הריון והנקה צורכים הרבה נוזלים.

באופן כללי,  חשוב לאכול בריא ומגוון. יש הרבה דעות לגבי מה נחשב בריא ומה לא...

עוד עניין שחשוב- שימי לב לעצמך ולצרכים שלך. תהי קשובה לגוף ככל יכולתך. תשתדלי לנוח כשאת יכולה. ..

בהצלחה רבה!

ואם את אוכלת כרגיל, אז להקפיד מאוד על התזונה. ביצה ליום ואפילו שתיים פעם ביומים-שלושה, עוף לפחות 3 פעמים בשבוע, ירקות מבושלים וחיים, גבינה לבנה, טחינה מלאה וכו'.

תרגישי טוב,ובהצלחה.

דעי לך שאחרי הלידה הקודמת היה לי ממש בלאגן בתחום, וזה תסכל אותי מאוד, ואז..

התחלתי לקרוא על הנושא, מבחינה מביולוגית, מאמרים שכתבו נשים (כמו מרב שרמן, מכירה?).

זה שינה לי מאוד את ההתייחסות לנושא. זו עדיין התמודדות, וזה עדיין קשה. אבל אני מרגישה הרבה יותר שלמה עם זה.

נראה לי שחוסר השליטה, והלא נודע הופכים את זה לקשה הרבה יותר...

לי בעיקר קשה צער הפרידה.

אבל אפשר להתנחם בזה שהגוף פועל כמו שצריך ב"ה.

וגם שב"ה בעיתו ובזמנו - יגיע הריון נוסף.

וזה גם הזמן להתכנס פנימה (אני ממש מתכרבלת בתנוחת עובר - זה מנחם אותי) ולהשקיע בעצמנו מאיזו בחינה שנרצה.

ואל תדאגי לגבי ההלכות - אלו דברים שלא שוכחים וצריך אולי רק לרענן את הזיכרון.

הכל יהיה טוב. ב"ה.

הוא נחמד.

לא בטוחה לגבי המקצועיות שלו אבל הייתי אצלו רק פעמיים.

כשאת מרגישה רעב, זה אות מהגוף שלך שחסרים לו מכריבים חיוניים לתפקוד והתפתחות.

אם את מרגישה רעב מוגבר בהריון (הגיוני לגמרי) זה כי הגוף זקוק ליותר אנרגיה יותר ויטמינים יותר מינרלים יותר חלבון!

כאשר את מרגישה רעב, אל "תסתמי" את הרעב, ע"י אכילת פחממות ריקות ושומנים מזיקים...

תתני לגוף מה שהוא צריך!

פירות זה טוב! גם פירות יבשים אבל במידה!

במקום עוגות עוגיות ושוקולד תנסי: פריכיות אורז, שקדים ואגוזים, יוגורט לא ממותק...

(חייבת לומר שאני מבינה אותך לגמרי, ונמצאת במצב דיי דומה. הדברים נכתבו גם לצורך עצמי)

לגבי הסכרת, זה ממש לא מחייב! בע"ה הכל יהיה בסדר!

אני מכירה ילדה שהוציאנ שיניים בגיל חודשיים.

אם זה נראה כמו שן, מרגיש כמו שן ומתנהג כמו שן- כנראה שזו שן!!!

השאלה אם זה נראה כמו שן. זה באמת קצת מוזר שזה באיזור הטוחנות. זה שהידיים בפה כל הזמן זה נורמלי, וזה שהיא לא אוכלת מספיק יכול באמת להעיד על משהו שמציק לה מאוד.

אם את לא מצליחה לזהות אם זו שן או לא - אולי תלכי לרופא שיזהה סופית.

הרחם אומנם גדל, אבל הוא עדיין לא אמור להגיע אפילו לחצי הגובה עד הטבור (לפעמים הוא כן מגיע לחצי הגובה עד הטובור בשלב זה, אבל בכל אופן הוא ממש לא ממלא את כל הבטן...).  כך שאם בד"כ הבטן של רכה, גם עכשיו היא יכולה להיות כזו, וזה לא אומר שום דבר על ההריון... (גם בטן קשה זה מצב תקין, זה תלוי במה שהיה לפני ההריון, ומושפע מהרבה גורמים...)

מקווה איתך שתזכי להיות רגועה ושהכל יהיה בסדר גמור!

לא עשיתי בדיקות אך בכל אופן זה עבר אחרי הלידה!!

אם עשית בדיקות והכל קשורה אז יש מצב שזה חלק מההריון!!

נסי לשים משחה ששמים על הידיים כל קרם יכול לעזור או שמן זית על המקום  (לי שניהם עזרו)!!

הצלחה רבה ורפואה שלימה!!

יתכן שאת רגישה למשהו שאת אוכלת או לכדורים שאת נוטלת.

החומר הצורב מופרש בזיעה ויוצר גירוי דוקא במקום העדין הזה.

נסי לבודד את מה שאת רגישה אליו.

אולי אוכל מתובל במיוחד?

עדיף בקערה שיהיה יותר מרוכז.

מרגיע מאוד.

לא מים חמים מדי- עלול לעשות שם ורידים

לי היה כזה, ואילולא סימנים אחרים הרופאה בכלל לא הייתה עולה על זה..

איך מטפלים?

שמן עץ התה.

לי מישהי אמרה לטפטף בתחתונים. זה מאוד שורף ובאמת מקל אחכ, אבל הבנתי שזה ממש אסור ומסוכן בהריון.

לי עזר רק לשנות תזונה באופן די קיצוני. כל יתר התרופות סבתא (חומץ תפוחים, סודה לשתיה, יוגורט ביו ואפילו כמוסות של פרוביוטיקה) רק הקלו על הכאב באופן זמני  מאוד.

תחשבי אם יש לך כוח לשנות תזונה. אני באופן אישי למדתי מזה להיכנע... ופשוט לטפל תרופתית. אם זה מחמיר לא מספיקה משחה חיצונית וצריך נרות וגינליים, שנראה לי הרבה יותר חודרני ו"תקיף". חשוב לדעת שאם בזמן הלידה האמא עם פטריה, התינוק עלול להידבק.

כל זה כמובן רק ע"ס הניסיון האישי שלי, לא מוכח מדעית ואולי אצל אחרות עבד אחרת...

הרופא שיניים שלי אמר שבעיקרון מהרגע שיוצאת שן צריך לנקות את השיניים.

בהתחלה לא משתמשים במברשת אלא ב"גזה" (אם אני לא טועה שככה קוראים לזה...)

ובכללי העיקר לצחצח ונקות טוב!

רק בהמשך מוסיפים משחה.

כשהוא היה בסביבות גיל 10 חוד' התחלתי גם עם משחה אבל מממממש קצת..גרגר קטן...וככה עד היום, רק שהיום הוא בן שנתיים וחודש הוא מסביר לי שהוא מצחצח לבד....

חוץ מזה הייתי מנסה מידי פעם כל מיני דברים, אבל ממש בלי ללחוץ עליה לאכול, לראות אם בא לה... כי אם לא היא פשוט תקיא.

רפואה שלמה!

 .אחרי לידה ההפרשות יכולות להשתנות כל הזמן

הדימום שאחרי הלידה.

אם ראית כתמים במהלך השבוע, יתכן שזו היתה הפסקה ואח"כ חזרה של הדימום הגדול.

יכול להיות שזה המשך הדימום של הלידה למרות שהדם היה נראה ממש אדום וטרי?

אבל לגבי השניה - כן. לפעמים הדימום מתחדש באופן הזה עד לסיומו המוחלט.

ביומייים-שלושה לפני היו לי גם הפרשות צהובות כאלה עם טיפה דם,

יש מצב שזה סימן לביוץ??

אבל זה יכול להיות... מאוד לא סביר, אבל הכל יכול להיות...

יותר הגיוני שזה המשך מדימום הלידה...

אחרי לידה כמעט הכל נחשב נורמלי ותקין...

אגב, גם אם זה היה ביוץ וזו ווסת. זה לא אומר כלום לגבי ההמשך (ווסת אחרי לידה בהנקה מלאה יכולה להעלם אחרי שהיא מופיעה...)

אבל יכול להיות מאד סמוך ללידה...

בהצלחה....

דימום או ירידת מים והיה ממש מעט כמו דיו שנשפך מעט.. דימום כמה שניות לפני פתיחה מלאה!!

אז יתכן בהחלט נסי לפחות לגשת לקופת חולים הקרוב שיבדקו אותך שם. שייך?

אבל היו לי צירים כמעט יומיים

זה נשמע יותר מאי פעם קרוב כדאי לך ולו לשקט הנפשי

לגשת לקופת חולים הקרוב ולבקש מרופאת נשים להבדק!!

בהצלחה ובשורות טובות ומהר יקרה!!

תעדכני בהתפתחות אנחנו רוצים בטובתך יקרה!!

שיהיה מוכן לקחת אחריות ויגיד לך לא לבוא?

זה תלוי כמובן גם מה הזמינו שלך לבי"ח, ואם יש ליידך מישהו שיכול לסייע אם העניינים יתפתחו מהר מידי.

אם לא - קשה יותר לקחת סיכון...

עד הלידה ממש.

ואת המים פקעו בפתיחה מלאה. דימום לא היה (רק אחרי השתינוק יצא), למעט הפקק שהיה עם קת סיבים...

בעיקרון, ברוב המקרים יש הבדל בין הצירים של השלב המקדים, לצירים של לידה פעילה...

אני מאמינה לך לגמרי שאת מרגישה צירים מטורפים, שכואבים ממש, ומתישים! אבל, בלידה פעילה, לא יהיה לך כוח לכתוב בפורום בין הצירים... אני מאמינה שתוכלי לזהות את זה... למרות שכמובן לא ניתן להתחייב על כלום...

סיפור של חלק מהלידה השניה שלי, רק להבהרה:

הלידה היתה בשבת. באחת בלילה התעוררתי כי לא היה לי נוח. חזרתי לישון בכוח. הצירים המשיכו, אבל הכרחתי את עצמי להמשיך לישון בינהם. בארבע הם היו ממש בלתי נסבלים, אז קמתי.  הצירים היו סדירים, כואבים, הכריחו אותי להיות בתנועה. בעלי שאל אם להתחיל להתארגן. אמרתי לו שנחכה לנץ, כדי שיספיק להתפלל שחרית ולקדש, ואח"כ ניסע. בנתיים המשכתי להסתובב בבית, לסדר קצת, לארוז. הייתי חייבת להיות בתנועה כל הזמן. בעלי הקשיב לי, אבל לא היה בטוח שאני צודקת... מדי פעם הוא שאל אם אני כבר רוצה לצאת, ואני המכשתי להתעקש שנחכה לנץ ולקידוש (לכי תדעי מה יהיה בהמשך היום...), אפילו חשבתי שאצליח לאכול קצת כדי שיהיה לי כוח...

בערך בשש, בעלי סיים את התפילה, והתחיל לקדש. ואז, פתאום, נגמרה לי כל הסבלנות, אמרתי לו בצורה חד משמעית שאנחנו יוצאים עכשיו!!! הוא ניסה לשכנע אותי שכדאי להישאר עוד כמה דקות בשביל הקידוש, אבל כבר לא היה עם מי לדבר, הדבר היחיד שעניין אותי היה לצאת, וכמה שיותר מהר, לבית חולים (שם חיכתה התומכת לידה הנפלאה שלי...).

הוא קידש במהירות הבזק, שאל אם אני רוצה לשתות מהיין, ואני (באמצע ציר) פשוט העפתי לו את היד... מאותו הרגע, כל מי שניסה לדבר איתי (בעלי, חמותי, נהג האמבולנס, המיילדת בקבלה, חברה שפגשתי בחדר לידה...), זכה בתשובה של שתי מילים לכל היותר במקרה הטוב, או במבט זועף, במקרה הרגיל. משפטים זה היה למעלה מהשגתי. הרגשתי הייתה, שכל העולם "קפא", הדבר היחיד שעניין אותי הית הלידה שמתקדמת, הכל פשוט חלף לידי, ואם דרשו ממני להגיב, בד"כ הגבתי בכעס על זה שמפריעים לי להתרכז... המקרים היחידים בהם הצלחתי לדבר או לחשוב על משהו יותר ארוך ממילה היו מקרים בהם הדיבור היה הכרחי ללידה עצמה (משפטים כמו: "אני מרגישה לחץ חזק" או "לא מוכנה לשכב בשום אופן").

ילדתי שעתיים אח"כ. השערתי היא שהשינוי הפתאומי במצב הרוח ובניסבלות הצירים היה במעבר ללידה פעילה.

בעיני, אם את ערנית ומודעת, ניתן להרגיש את המעבר. (כמובן, לא כל הלידות שוות ואי אפשר להבטיח כלום מראש... אבל באופן עקרוני...)

הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה להחליש את רוחך, אבל אני חייבת לומר, שיש צירים כואבים ומתישים שנדמים כבלתי נסבלים, אבל באמת הם נסבלים. ויש צירים שהם הדבר הכי קרוב שאני מכירה לכאב בעוצמה בלתי נסבלת. צירים של לידה פעילה הם מהסוג השני....  (בד"כ)

מקווה שעזרתי במשהו.

שיהיה בשעה טובה! ובוודאות!

שתזכי לסייעתא דשמיא!

ידיים מלאות, אמא בריאה ועובר בריא!

מקווה יחד איתך!

הכי מוקדם תשובה חיובית בבדיקה ביתית זה 10 ימים אחרי ההתעברות. בערך שבוע 3+3. לרוב תפועה חיובית מופיעה רק אחרי (בסבביות שבוע 4 וגם אז הפס יחסית בהיר)

במחזור סדיר הביוץ הוא בערך שבועיים אחרי הווסת. אבל אם הוא לא סדיר קשה לדעת.

אם ראית תשובה חיובית לפני שבועיים בסיר להניח שאת בערך בשבוע 6

שיהיה במזל טוב!

אז אם יצא לי פס כהה וברור לפני שבועיים אז סביר יותר שאני כבר לפחות בשבוע 7?

אם יצא פס כהה וברור לפני שבועיים יש שתי אפשרויות:

האחת, שעשית את הבדיקה הרבה אחרי ההתעברות ואת באמת בשבוע 7 לפחות

השניה, שהבדיקה עם רמת דיוק גבוהה / שהשתן היה מרוכז במיוחד. זה משפיע על הצבע של הפס...

מה שסביר להניח שאת לפחות בשבוע 6 ויכול להיות שיותר...

אני הייתי קובעת תור לאוטראסאונד בעוד שבועיים בדיוק, כך שזה יהיה בשבוע 8 הכי מוקדם ולא יותר מאוחר  משבוע 10. לפי האולטרסאונד ניתן יהיה לקבוע גיל מדוייק להריון.

שיהיה בהצלחה!

עדיף לפני כן, כי אז הגיל שמוערך באולטסאונד הוא הכי מדוייק, ככל שההריון מתקדם הדיוק פוחת.

אבל זה לא כל כך נורא, ואין שום סיבה לדאוג....

לא יכול להיות שבדקתי אחרי שבוע 6?

ז'תומרת, הגיוני שלא אבל האם זה בטוח?

כי כמו שאמרתי, המחזור לא קבוע ואין לי באמת איך לדעת מתי היה הביוץ.

פתאום נלחצתי שאולי אני באמת יותר משבוע 8 והתור שקבעתי בעוד שבועיים יהיה מאוחרמידי אם אני רוצה לעשות שקיפות עורפית וכו'.

אז ניגשתי היום למרכז בריאות האישה וביקשתי א.ס.

ו... מסתבר שאני כמעט בשבוע 10!

כנראה שבאמת עשיתי את הבדיקה הביתית די מאוחר ומה שחשבתי שהיה וסת זה כבר דימום השתרשות או משהו כזה.

בדיעבד כשאני חושבת על זה אני נזכרת שהדימום היה קצת חלש מהרגיל אבל נמשך יותר ימים ואחרי שטבלתי עוד היו כתמים פה ושם ולא הבנתי מה הולך.

עדיין יש לי כתמים פה ושם.  בקטנה.

למה?

אני אמורה להילחץ מזה?

ממש לא...

שואלת בשביל ידע כללי

שיהיה הריון משעם ובידיים מלאות!

אבל יש כאלה שזה טוב להן.

עד שלא תנסי- לא תדעי

גמור, 

אבל עשה בעיות אחרות, שלקח זמן להבין שזה קשור לגלולות. בכל אופן אמרו לי שאני לא יכולה לקחת שום גלולות, אז זה לא ספציפית למליאן.

נסי באמת למנוע מהרוק לבוא במגע עם העור.

יתכן שהוא צריך משחה נגד פטריות.

ובמקלחת לשים לב שמגיעים לשם  ואחר כך לנגב היטב.

שדוקא בבתי החולים הקטנים, בפריפריה (למשל ברזילי באשקלון ובנהריה) שם יש להם כנראה יותר סבלנות -

ממש משתמשים במשאבת חלב למס' דקות בכל פעם כדי לזרז לידה.

כמה בדיוק אני לא יודעת. את יכולה לנסות - רק בעדינות כדי לא לפצוע את עצמך.

הבנתי שמשאבת חלב - גורם לצירים נוראיים ..... על ההתחלה. 

זה נכון?

כי אמרו לי שעדיף ביד...

רק אני צריכה פרטים....

איך 

כמה

מתי

בבקשה תעזרו לי

אני מקווה שמישהי כאן תוכל לעזור. ושיהיה בהדרגה, בקלות ובשעה טובה.

לא חושבת שהיה הבדל ביניהם מבחינת הצירים, וגם לא נשמע לי הגיוני שיהיה, אלא אם כן השאיבה ביד לא מספיק טובה, ואז ברור שפחות תשפיע.

אני אישית מידי פעם שואבת ביד גםאחרי הלידה, כך שלא חשתי בהבדל.

בכל אופן הצירים שנהיו לי ממש לא היו משמעותיים, בסוף ילדתי... לא יודעת אם בזכות זה...

בהצלחה!

אה, ושאבתי הרבה יותר מכמה דקות... לא זוכרת בדיוק, אבל הרבה.

עשיתי עם היד. בכל מיני צורות

כבר פעמיים

כל פעם עשיתי רבע שעה בכל צד

זה מספיק?

לעשות יותר?

לא זז בינתיים..........

ואין .. לא מסוגלת לחשוב על- 42+0

ואולי גם את התינוק. פשוט תנצלי את ההרגשה שלך להתאמן על הרפיה ומחשבות טובות, ושלוות, כהכנה ללידה...

וגם לפינוקים וכיף לעצמך: נסיעות, קניות, בית קפה, חברות, משפחה, בעלך...

חצי שעה אבל צריך לעשות ממש..

שאת לא מניקה כבר בכלל...

בכל אופן שיהיה בהצלחה!

באמת הגזימו.

אני מתפללת בשבילך שזה ילך חלק.

מכירה מקרוב את הדמעות האלה....

מקווה שבעז"ה עם התקן ילך טוב יותר.

חשוב מאוד- כך סיפרה לי בזמנו מדריכת הכלות- ללכת למומחה שיכניס את ההתקן, אחרת גם איתו יכולים להיות דימומים...

אז תתייעצו עם מכון פועה שיפנה אתכם להכי מומחה שיש!!!

חשוב מאוד שההתקנה תיעשה בדרך הכי מומחית ששיך.

?זה באמת חלום, לא

?אבל זה כזה חמוד, מה אכפת לך שהיא עושה את זה

אחלה כדור, מחלק את הכובד בצורה מיטבית בגוף, הפעילות עליו גורמת לתינוק להתבסס היטב במקומו.. כך לפחות הסבירה המדריכת לידה שלי..

אני פשוט נהנתי לקפץ עליו בלילות שכבר לא היה לי מה לעשות ערה ככ הרבה זמן..

ולעבוד איתו על המחשב וכו וכו'..

אני קניתי במגה ספורט, והמחיר עפ"י הקוטר של הכדור-

עלה באיזור ה80-90.. לא ממש זוכרת.

סליחה על ההתפרצות, פשוט ככ נהנתי איתו בהריון ובחדר לידה, אז ממליצה בחום!

בכלל בימים שלפני הלידה- הראש היה ממש נמוך

ובצירים- עוד יותר גרוע.

עכשיו אחרי הלידה, דווקא נוח לי עליו לקפצץ מידי פעם...

ראיתי איפשהו שהכדור הסיני לא מספיק מאסיבי לשאת אישה בהריון (הי! אני לא פיל. קצת שמנה...)

תוודה

החזיק מעמד אבל כמה זמן אחרי הלידה הוא לאט לאט התפנצ'ר.

אז בסופו של דבר הוא לא הספיק להרבה זמן.

וזה גם מה שעוזר מאוד מאוד בלידה.

סיבובים גדולים ורחבים.

מי מכירה תרגילים לנענוע אגן לקראת הלידה (החל משבוע 34)

או מכירה אתר שמסביר טוב?

אשמח לקישור לאתר או להסברים.

תודה!!!

דרכך ויהיו ילדייך. את נוגעת ופורטת על מיתרים בצורה נדירה.....

מרגש מאוד, מאוד, מאוד

התגובות באמת,