ב"ה תחילת הריון שני. חיכיתי לזה מאוד !
אבל עכשיו שמתחיל כל הבחילות וההרגשה הרעה אני ממש פוחדת מאיך אני הולכת לעבור את זה..
ההריון הקודם היה סיוט... בחילות כל היום והלילה. הקאות. חולשה מטורפת וכו'... וזה לא נגמר עד חודש שישי!
אני לא מרגישה מסוגלת לעשות את זה שוב. ועוד השנה כשאני עובדת במשרה מלאה ויש לי מתוקון נוסף בבית צריך אותי...
אני כבר יומייים לא אוכלת יותר מסנדוויץ' בבוקר כי אני מפחדת להקיא....
מה עושים?
כל עצה ועידוד יתקבלו בברכה!
קודם כל, זה מאוד לגיטימי מה שאת מרגישה.
החששות שלך מובנים, וזה באמת לא קל.
גם אני בתחילת הריון שלישי- וההריונות הקודמים היו מלווים בבחילות והקאות עד לחודש החמישי בערך. אף אחד לא אוהב להרגיש לא טוב, אבל עושים את זה למען מטרה מיוחדת, הבאת תינוק לעולם!
אנסה לעודד ואומר, שקודם כל- לא חייב להיות אותו דבר כמו בהריון הראשון. אצלי בהריון הזה היו בחילות אבל רובן לא מאוד רציניות. ויש ימים יותר מבוחלים ויש ימים כמעט בלי בחילות. אתמול לדוג', הרגשתי ממש טוב ב"ה, והיום יש יותר בחילות (אני בשבוע 9...)
ה' נותן כוחות ודואג לשמח אותנו בימים שבהם הכי קשה לנו!
אל תפחדי לאכול- מפני שדווקא לא לאכול- זה מגביר בחילות... תנסי להתרחק ממה שלא נעים לך להריח, ולאכול כל פעם דברים קטנים למשל: קרקר עם גבינה, יוגורט, פרי (בננות עושות טוב ),מרק עם ירקות, אבוקדו.
לי אישית עזרו דברים קרים, שהריח שלהם מורגש פחות.
וגם אם יום-יומיים לא תאכלי כל כך, לא קרה כלום!
לגבי העבודה- לא קל לעבוד במשרה מלאה, אולי תנסי להוריד בהיקף המשרה (לא יודעת אם זה אפשרי מבחינתך...), ותתעודדי שזו רק תקופה קצרה ובמהרה תשובי לכוחותייך...!
הרבה בהצלחה!!!
ההרגשה הרעה... זה לא אוטומטי שכל הריון זהה לקודמו. שיעבור בקלות ובבריאות בע"ה!!
קני בבית טבע כמוסות של ג'ינג'ר +B6
מעולה!!!
הריון משמם וקל בעז'ה
אני עכשיו בהריון, חודש תשיעי והיו לי כמעט כל ההריון בחילות והקאות, היה קשה (כשלא לקחתי את הכדור).
רופא הנשים הציע לי לקחת את הכדור הזה וזה ממש עזר לי! (זה כדור חזק שמביאים לאנשים אחרי כימותרפיה- כי יש הרבה בחילות, שה' ישמור, אבל לנו ב"ה יש סיבות טובות לקחת אותו...)
רק שתהיי מוכנה לזה- זה כדור חדש, ולא בטוחים מה ממשפעות שלו, לכן הרופא אמר לי לא לקחת אותו הרבה ובסביבות חודש שביעי הפסקתי איתו לגמרי- היה קשה, אבל התרגלתי...
הצלחה רבה!
חוזר לשגרה ולמחזוריות.אין בזה כללים מדוייקים.
יכול להיות גם חודשיים בלי.
היי בנות,
יש לי שאלה חשובה ודחופה 
אנחנו נשואים כארבעה חודשים ויוצאים סופסוף לטיול באירופה מחר, אממה, בגלל שינויים של הרגע האחרון דחינו את הטיסה וביום שישי הבא אני אמורה לקבל מחזור, מה שאומר שחמישה ימים מהטיול המקסים יהיו עם כאבים ועוגמת נפש, מי כמוכן יודעות מה זה להיות במחזור ועוד כנשואה 
אני רוצה לקחת פרימולט נור כדי לדחות את המחזור (יש לי כדורים בבית עוד מלפני החתונה שלקחתי) אבל בעלון לצרכן כתוב מפורשות לא לקחת אם יש סיכוי להריון, הבעיה שאני לא יכולה לדעת עכשיו אם אני בהריון ואפילו לא לעשות בדיקת דם כי זה עדיין מוקדם מידי וכשבדיקת הדם תהיה רלוונטית אנחנו כבר נהיה רחוקים מהארץ..
ניסיתי לחפש תשובות באינטרנט ומצאתי תגובות סותרות, שאלתי חברות וגם מהן יצאתי מבולבלת, התקשרתי לרופאת המשפחה והיא אמרה לי לפנות לרופאת נשים, הבעיה שרופאת נשים זה מינימום עוד שבועיים ומחר אנחנו על המטוס!
מישהי מוסמכת יכולה לעזור? בבקשה?
אחרי המתנה של למעלה משעה ענו לי שאין שום בעיה עד שבוע עשירי, איזה כיף!!!
למי שלא יודעת, המכון הטרטולוגי של משרד הבריאות נותן מענה בכל מה שקשור לחשיפה סביבתית בזמן הריון והנקה (תרופות, חיסונים, קרינה וכו') בטלפון: 02-5082825 בימים א - ה בשעות 9:00-15:00
מומלץ בחום לכל מקרה של שאלה!
תודה בכל מקרה 
בתחילת ההריון לקחתי פרימולט כי לא ידעתי שאני בהריון וכל הזמן אני בסרטים על מה יהיה. עכשיו הרגעת אותי
שלום לכל הבנות כאן
לפי איך שהבנתי, אחת מהבדיקות השגרתיות בהריון זה העמסת סוכר- שותים גלוקוז עם מים ונשארים כמה זמן בלי לזוז, ובודקים רמת סוכר בדם.
בזמנו אשתי שאלה אותי אם צריך לברך "שהכל" על המים עם הגלוקוז, אז שאלתי אותה אם זה טעים או לא, והיא אמרה שזה מגעיל, אז אמרתי לה שאם זה מגעיל לא מברכים (כמו כל תרופה מגעילה)
לאחר כמה שנים הייתי צריך לעשות בעצמי בדיקת העמסת סוכר, ואז ראיתי שבסך הכל יש לזה טעם של סוכר רגיל, ומה שאומרים על זה שזה מגעיל זה כי זה מתוק מדי, אבל זה לא שונה מלאכול כמות ענקית של סוכר.
במקרה כזה אין סיבה לא לברך, ובאמת שאלתי רב והוא אמר לי שברור שצריך לברך.
היתה מישהי שחשבה על הנושא?
לימונדה מתוקה מידי, אז ברכתי.
לימונדה מאוד מאוד מתוקה, וזהו. קצת מגעיל, אבל לא עד כדי לא לברך.
50 כן.
כבר מתחילת ההריון אין לי חשק בכלל להיות עם בעלי, חשבתי שאחרי שיעברו הבחילות והעיפות המצב ישתפר, אבל בפועל זה לא קורה! המצב הזה רק מביא לדיכדוך בינינו ואני לא יודעת מה לעשות! אני מנסה לעבוד על עצמי, לחשוב עליו חיובי ואולי זה יביא את החשק, אבל כלום...
בהריון הקודם לא זכור לי שזה היה עד כדי כך...
יכול להיות שזה בגלל שנכנסתי להריון ישר אחרי גלולות שהם עצמם גרמו לי לדיכדוך וחוסר חשק מטורף?
אוף, אני מתוסכלת מעצמי...
אולי למשהי יש עצות? יכול להיות שיש דברים טבעיים שמותר לקחת בהריון?
לעשות אווירה.. לשבור שיגרה.
זה טבעי בהריון עם גלולות ובהנקה 
דווקא בינינו זה לא מביא לדכדוך, איכשהו בעלי רואה אותי בערבים ומבין לבד שיש מצבים שזה פשוט לא ילך.... אני גמורה, כואבת וקשה לי הבטן, אני בוערת מצרבות, והרגשה כללית פשוט דפוקה... גם כשאני מזמינה הוא מהסס וחושש....
אז כבר הבנו שמשום מה בהיריון הזה זה לא ילך.
אבל אנחנו לא נותנים לזה להשתלט עלינו או משהו.
מחפשים הנאות אחרות שהן קרובות לזה...
שוכרים ברכה זוגית פעם ב....
משתעשעים במשחקים מקדימים עם תאורה ואווירה וכל מיני....
רואים סרט טוב במיטה....
מוצאים דרכים אחרות לבלות יחד.
להיות כנה איתך, אני לא שלמה עם זה, ומרגישה צער שנמנע מבעלי כ"כ הרבה זמן...
אבל יודעת שזה המצב, ומלחמה בו לא תוביל לזוגיות טובה יותר.
אתם מדברים על זה?
הייתי בטוחה שרק אצלי זה ככה והיתה לי הרגשה נוראית עם עצמי.
הייתי ככה מחודש ראשון, וכל פעם שעברנו עוד שלב בהריון היינו בטוחים שהינה עכשיו הכל ישתפר.. עד הלידה שום דבר לא השתנה. בעלי הבין אותי מאוד כי הכל התלווה גם בכאבים ובכי. מה שכן אפשר לעשות דברים אחרים כדי לשמור על זוגיות טובה, אני בוודאות יכולה להגיד שהזוגיות שלנו עלתה מעלה בהריון.
עכשיו אני מקווה לטבול שהכל יחזור להיות כמו שהיה פעם.
הכי חשוב שתדברו על זה שחס ושלום בעלך לא יחשוב שאת לא נמשכת אליו יותר.
המון בהצלחה!!
זה נתן לי הרבה עידוד לשמוע שאנחנו לא היחידים...
דווקא בעלי מאוד מבין ותמיד מקפיד להזכיר לי שזה בגלל ההורמונים ושינויים בגוף.
אוף, אבל אני מדוכדכת ! אני מרחמת על בעלי! לפני זה הייתי עם גלולות ולא היה חשק ומיד אח''כ ב''ה הריון...
אחרי הלידה, בע'ה עם תינוק בריא ושלם , נצטרך כנראה לחשוב על פתרון למניעה טוב יותר מבפעם הקודמת...
עגלת תאומים צד-לצד של בייבי ג'וגר (סיטי מיני תאומים) או בייבי סייף יד שניה. (חיפשנו ביד 2. רצינו לפתוח עוד אופציות)
יש למישהו?
תודה!
שלום,
אני מחפשת מנשא שהוא תיק, ז"א שאפשר להכניס את התינוק בקלות בלי קשירות.
ושיהיה נח לגב שלי,
שמעתי המלצה על ארגו- האם יש עוד שמרוצות ממנו? אפשר בקלות לקחת תינוק בגיל חצי שנה (מבחינת כאבי גב...)?
ראיתי ביד 2 מנשא חיקוי של ארגו, האם הוא באמת אותו דבר? אפשר להכניס תינוק מגיל 0?
אשמח לעזרה!
אחרי שעד עכשיו הייתי אצל רופא ממש מגעיל...
כי כידוע לי היא יצאה לחופשת לידה וטרם חזרה אלינו...
אשמח לעצה מהמנוסות.
קשה לי לחשוב על הפסקת הנקה פתאום, ולשמוע את הילדה צורחת לה.. כמו שהרבה מציעים.
יונקת בד"כ בוקר, כשחוזרת מהמעון וערב.
לפעמים מדלגת על בוקר או על ההנקה בחזרה מהמעון.
בערב נרדמת עם הנקה. יודעת יפה להירדם גם בלי (בעיקר במעון, בבית לא כ"כ עובד)
איזו הנקה הכי קל להוריד מהנ"ל, בהנחה שארצה להוריד בהדרגה, כדי למנוע גודש וחבריו.
אבל למדנו בגמרא שאחרי גיל שנתיים אפשר להניק רק אם ההנקה היתה ברציפות.
אם היתה הפסקה בהנקה חייבים להפסיק לגמרי את ההנקה ואסור על פי הלכה להניק. (אפשר לשאוב אבל אסור להניק ישירות)
לא בדקתי מאז את ההלכה למעשה ואין לי מושג מה המנהג, אבל נראה לי שיש כאן שאלה רצינית, כי אם באמת אסור - את יכולה רק לשאוב
הפסקה בגמרא הכוונה לכמה ימים ולא להורדת המינון במשך היום.
ונדמה לי גם, שבכלל מה שכתבת לא כ"כ מדוייק. אבל אין לי כח לבדוק עכשיו.
זה רק אם הפסיקה פעם אחת 3 ימים, אבל זה די נפוץ.
יכול להיות מאד שאני לא מדייק. רק רציתי להזכיר שצריך לבדוק את זה
בינתיים מה שבדקתי מצאתי שאם הוא חולה מותר כשאין אפשרות לתת לו בבקבוק (שוו"ת יבי"א ח"ה חיו"ד סי' י"א סק"ד), ושיש מתירים אם הוא לא הפסיק מרצונו אלא האמא הכריחה אותו להפסיק (שו"ת וישב משה ח"א סי' כ"ז)
אם היא יוצאת למעון אפשר לתת לה משהו קטן לאכול לפני.
ואישית נראה לי הייתי משאירה את ההנקה של הערב אחרונה.
הגמילה צריכה להיות הדרגתית..כמובן שבהתחלה צריך לגמול את כל ההנקות במהלך היום
הגמילה לפני השינה הכי קשה ולכן שהגעת לשלב הזה מומלץ שהבעל ישכיב לישון את הילדה עם בקבוק ואת תצאי מהבית
כי יהיה לך מאוד קשה לשמוע אותה בוכה..
תוך 3 ימים הקושי יפחת בצורה משמעותית ולאחר שבועיים תשכח מזה
בהצלחה
הכתוב מנסיון מוצלח עם ילדיי
אבל משתי הנקות ביום לאפס זה נקרא הדרגה.
ההמלצה שלי בגיל הזה לקבוע יום לעוד שבוע בערך, ולהודיע לה שביום הזה והזה היא תפסיק לינוק, כי היא כבר גדולה ולא צריכה. ולפמפם לה את זה כל יום: עוד כך וכך זמן תפסיקי לינוק, ואז כשמגיעה ההנקה האחרונה להודיע לה שזאת ההנקה האחרונה, ואז נגמר לינוק.
ולעמוד במילה שלך כמובן
ביום הראשון אם היא בכלל בוכה שהיא רוצה לינוק, לחבק אותה עד שתרגע. רוב הסיכויים שהיא לא תבכה יותר מזה.
שאפו על הנקה שנתיים
מישהי יודעת? אתמול גיליתי שאני בהריון ב״ה ויש לי קרשיות דם והגניקולוגית אמרה לי שישר אצטרך להתחיל לקחת זריקות ושזה קריטי אז ישר שגיליתי התקשרתי אליה והיא כבר מאתמול לא עונה לי, אני דיי לחוצה מה לעשות?
יש אפשרות להתקשר ולהתיעץ טלפונית עם מומחיות בחלק מהקופות. אני יודעת על 2 חברות קופה (יתכן שגם בשאר הקופות) :
כללית - *2700
מאוחדת - *3833
בהצלחה !!
או להתיעץ עם אחות בקופה היכן שאת נמצאת .
לא ידעה להגיד לי ישר והייתה צריכה להתייעץ עם המטולוג (רופא דם) ניסיתי להתקשר עכשיו למלא מקומות ולא עונים או אומרים לי לחכות למחר.. אני מרגישה נפיחו בבטן ודקירות קטנות מידי פעם אני לא חודעת מה זה אומר ואם זה צריך להלחיץ...
אל תלחצי. זה לא עוזר ולא בריא לך.
בדר"כ בעיית קרישיות מתבטאת בשלבים מתקדמים יותר של ההריון (חודש 4-5). אולם מתחילים להזריק מההתחלה.
לא נראה לי שהדקירות קשורות וגם לא הנפיחות. תנוחי, תשתי ותקווי שזה יעזור. אין שום דבר לעשות מלבד זה בתחילת הריון.
אם את לא תופסת את הרופאה: פני לרופאת משפחה - היא יכולה לתת מרשם ויכולה גם להתאמץ ולברר עם המטולוג את המינון. או ישנן קופות עם מוקד חרום לרפואת נשים אליהם אפשר לפנות.
נסי את הרופאה גם בפקס/מייל.
בהצלחה
קחי חומצה פולית.
ובהצלחה עם הזריקות. זה מבאס, לפעמים קצת כואב אבל אפשרי. במיוחד אם את יודעת שזה קריטי. וחודש וחצי אחרי הלידה מפסיקים. עד הפעם הבאה .
להתחיל עם הזריקות רק כשיש עובר ודופק (אולטרסאונד ראשון) וממש לא היה נשמע לחוץ שזה יהיה ממש על ההתחלה
להרגיע אותי וזה לא פשוט
פשוט חוסר הידיעה משגע... החלטתי שפשוט אלך למרכז בריאות לאישה ואדבר שם עם מישהו תודה לכן!
זו אישתו...
מגניב לכתוב כאן...
מישי מכירה דולה טובה באזור המרכז?
ובכלל, מה היא עושה? זה נצרך?
ממש ממש תודה!!!
לוותה אותי כבר ב 3 לידות, מקצועית, אחראית, מנוסה, שופעת, חמה ולא שוכחת את התחום הרוחני שבלידה...
בנוסף לתחום זה, היא גם רפלקסולוגית מקצועית, ומכניסה עיסויים מפנקים לתוך חדר הלידה...
מלווה אותך לפני, תוך כדי ואחרי, מכל הלב.
מומלץ!
מבוגרת/צעירה/דתיה/ מעסה/רפלקסולוגית/נסיון/בסטאג'..
מה התקציב שלך?
מה דולה עושה בדר"כ מכינה ללידה,מרגיע בלידה ויכולה לעזור לך לזרז ולעבור את הלידה בחוויה חיובית,
מלווה גם אחרי הלידה עוזרת בהנקה ראשונית ועוד..
אם את רוצה אפידדורל אז הדולה מיותרת. אם בלי אפידורל אז היא נצרכת כמו אויר לנשימה
שלקחו אפידורל,ועדיין הליווי היה משמעותי,שלב לטנטי ארוך,לא מביאים אפידורל בפתיחה 2..רק מ 4 ומעלה, בזמן האפידורל עזרתי להן בזירוז לידה,שלא יתקע ובמקום זירוזים קונבנציונאלים כמו פיטוצין פקיעת מים וכו'..
בלידה עצמה,ולאחר הלידה. כן,גם עם אפידורל יש הרבה מה לעזור. לצעי יש נשים שהאפידורל לא השפיע עליהן או רק על חצי צד ועוד ועוד..
דווקא עם אפידורל צריך הרבה עזרה של דולה על מנת שהלידה לא תתקע!!
איך פיספסתי!
מזל טוב ענק!
(לא הצלחתי לכתוב לך בש"א אבל הייתי חייבת להתלהב!)
ההמשך כשיסדרו לי את הש"א..
על אירית מחלב
היא מדהימה!
054-5370494
בשעה טובה !מאמע צאדיקהאחרונה
תבדקי.. לא נראה לי יש סיבה לחשוש, בייחוד אם את מניקה..
וברגע שאני מפסיקה הנקות לילה אני נכנסת להריון.
לשתות במקביל תה נענע ומרווה זה מייבש חלב,אפשר גם להניח עלי כרוב.
להתרגל ולהירגע עם משהו אחר. אפשר לנסות מים מבקבוק/ כוס.
אפשר לקנות לה בובה גדולה שהיא תאהב ממש, וזה ירגיע אותה וימלא לה את המקום של ההנקה.
במיוחד אם מדובר בתינוקת מעל גיל שנה, לדעתי אפשר לנסות ולהפסיק הנקה. כמובן בהדרגה, והכל מאהבה. אפשר ורצוי להמשיך ולתת לתינוקת זמן פינוקי על אמא של המון חיבוקים ושירים, אבל פשוט בלי ההנקה. יש תינוקות שאוהבים לשתות חלב בערב לפני השינה, במקום ההנקה. ייתכן שזה פיתרון רלוונטי לכם.
רק חשוב לי לציין - לא תמיד כאשר מפסיקים עם ההנקה בכוונה בכדי להגדיל סיכוי להרות, זה אכן קורה. יכול להיות שייקח זמן גם אחרי שתפסיקי להניק אותה, כך שלא תתאכזבי ותרגישי "פספוס" שהפסקת הנקה בשביל משהו מסויים שלא הגיע ו"סתם" סיימת עם ההנקה.
מאחלת לך המון הצלחה, שיהיו בחירות טובות ובשורות טובות!!!
להפסיק הנקה כדי להיכנס להריון.
אם בכל מקרה נמאס לך, או אין מספיק חלב אז יותר פשוט להקל.
שקנינו עגלה שכוללת הכל
ואני מצטערת על זה
כי בגיל ארבעה חודשים כבר הכי נוח טיולון שמתקפל בקלות
והעגלה שלנו לא מתקפלת בקלות
התינוקי כבר בן חודשיים ואנחנו משתמשים בטיולון של הגדול..
אבל יש לי צביטה בלב שהוא בטיולון ולא באמבטיה..
ויש לי גם צביטה להוציא כ"כ הרבה כסף על עגלה שתשמש אותו גג 3 חודש'
אז לדעתי אין טעם לקנות עגלה...
רצוי מאוד שהתינוק ישכב ב180 מעלות
וגם עכשיו אני מתכננת לקנות טיולון לזה שייולד.
יש מספיק טיולונים שהם 178 מעלות. במילא רוב הזמן אני שמה אותם בעריסה.
חוץ מזה אם יש לך עגלול זה פתרון טוב לבית וטיולון לשאר הזמן..
בהצלחה.
אצלי כולם נולדו בחורף ככה שרק באמבטיה הם היו באמת מוגנים,מצד שני כמה כבר יוצאים איתם בהתחלה.. אם זה טיולון שנשכב ל 180 אז זה מצויין.
יש לכם רכב? סלקל זה דיי בסיסי אם יש רכב אם אין אפשר להשאיל כשיוצאים עם רכב טרמפים וכו'.
והוספנו כמו קרש כזה שיוצא כמו אמבטיה.. קיצר העגלה כולל הסלקל חדש מהאריזה עלה 800 ש"ח, לדעתי זה םשוט בזבוז לקנות עגלה עם 3 חלקים ב4000 ש"ח (גם ב2000) כי זה לא נוח ולא שימושי..
http://www.doctorbaby.co.il/info.asp?category=&id=16
אחיי הקטנים גדלו עליה, ואמא שלי היתה כ"כ מרוצה, שבמקרה קניתי גם (לפני שידעתי שזה אותו הדגם ממש) ולא התחרטתי לרגע. קנינו ב800 ש"ח כולל הסלקל והקרש בבייבי אאוטלט.. חדש מהאריזה, פשוט כי זה דגם "ישן" אז זה בעודפים.
אני ילד באמצע החורף ונראה לי בטיחותי יותר האמבטיה כי היא
גם מחממת יותר וגם בטיחותית....הבעיה שזה עולה מאוד יקר...
יש אמבטיות בגדלים שונים, הקטנות מתחילות להיות צפופות כבר ב3 חודשים, הרחבות יכולות להיות גם עד חצי שנה בכיף.
אנחנו מאד התלבטנו אם להסתפק בטיולון, מודה לה' שלא... יש לנו אמבטיה של פג, שהיא רחבה ונוחה, וכמעט לא השתמשתי בעריסה.. כשהתינוק כבר ישן, יותר קל להסיע אותו לחדר בעגלה, במקום להעביר לעריסה. כנ"ל כשרוצים לצאת והתינוק עדיין ישן, הרבה יותר פשוט אם הוא בעגלה, ואין בזה שום חיסרון אם האמבטיה רחבה ונוחה.
כמובן שיש גם את השיקול של הגנה טובה יותר בחורף.
אני הייתי מוותרת אם כבר על הטיולון של העגלה היקרה, וקונה אולי אם יקר מידי אמבטיה טובה ביד 2, (יש הרבה מציאות, כי הרבה משתמשים לתקופה קצרה מאד) ואח"כ עוברת ישר לטיולון פשוט בגיל חצי שנה.
(אנחנו קנינו עגלה מתצוגה, שווה לבדוק..)
אלו שלא- לא ההיתי משתמשת בהם.
של בייבי ג'וגר. אנחנו בלי רכב, והיה נראה לנו סתם סרבול מיותר האמבטיה בנסיעות.
עדיף ללכת לרופא כמה שיותר מהר לראות דופק.
פרנטאל כולל גם ברזל וגם חומצה פולית, אם יש לך תיקחי רק אותו מיד אח"כ אם תצטרכי עוד הרופא ייתן לך.
תקחי גם פרנטאל וגם חומצה פולית- וחומצה פולית חשוב יותר מפרנטאל.
הכמות חומצה פולית שיש בפרנטל היא ממש מועטה ולא מספיקה.
אז תקחי את שניהם.
ברזל- תחכי לבדיקת דם- ודרך אגב- הפניה לבדיקת דם תוכלי לקבל גם מרופא משפחה אז כדי שתקבעי תור קרוב לרופא ותבדקי, חבל לחכות לשבוע 11.
יש לו תופעות לוואי במערכת העיכול אז אם לא צריך לא כדאי לקחת סתם.
בדר"כ הולכים לרופאה בשבוע 8-9 ( אפשר גם לפני אבל אז לא בטוח יש דופק וזה סתם מלחיץ...)
אם יש מצב להקדים או לקבוע בסניף אחר...כדאי- בשביל עצמך...שתהיי רגועה יותר...
אבל נראה לי שלא נורא גם לחכות טיפה יותר...
ואולי תקבעי תור למעקב הריון אצל האחות והיא תסביר לך באופו כלללי על ההריון....
פשוט תלכי למעבדה ותבקשי שיעשו לך בדיקת הריון, אבל היום אם עשית בדיקה ביתית והיא יצאה 100% כן אז כבלל סומכים על זה ולא עושים בדיקת דם.
ככל שיותר מאוחר כנראה האולטרסאונד יהיה בטני ולא ווגינאלי.
צריך להתחיל לקחת חומצה פולית. פרנטל בדר"כ בשליש השלישי.
ברזל לפי בדיקת דם.
יש שינויים גנטים שנוצרים בעובר החדש והספציפי הזה.
אני כותבת לך מנסיון ששקיפות לא תקינה לא רק בעובי אלא ראו גם הידרופס ומימת בגוגולת ובחלל הבטן. שהסיכוי שיצא מזה משהו תקין זה פחות מ5%.
כך ששקיפות עורפית היא לא רק לגלות סטיסטיקה לתיסמונת דאון אלא מאפשרת לראות עוד התפתחויות בעובר בשלב מוקדם כך שיהיה לך מספיק זמן לעשות ברור ולקבל החלטות לא בשלבים מאוחרים של הריון שאז זה הרבה יותר קשה נפשית, ופיזית. (הלכתית זה כבר לא ממש משנה אם העובר לא תקין ועושים הפלה בשבוע 13 או 17-לפי הנחיה שקיבלתי ממכון פועה) אבל לאישה הרבה יותר קשה לסחוב הריון עם כל התופעות שלו כשהא לא יודעת שהוא תקין.
שלא תצטרכי לעמוד במקום של ברורים וקבלת החלטות קשות.
ושכל הבדיקות יצאו תקינות בע"ה, הרבה תפילות ואמונה בה'
ותסמונת דאון זה לא גנטי!
מה דעתכן-
עמנואל
או
עלמה
אשמח לשמוע את דעתכן!
יום מקסים !
כמעט כל הרבנים ממליצים לא לתת שמות של בנים לבנות ולהפך.
וזה לא בהכרח שם של בן, כי בפירוש שלו זה שה' איתנו.. עמנו-אל.
אני חושבת שנתינת שם צריכה להיות אישית להורים ולכן לא אביע את דעתי...
וסתם פשוט מעניין אותי, בסוף ייבחר מה שאני ובעלי נחליט (:
היה לי שם אחד בראש, שהייתי כמעט בטוחה שאני אקרא בו לתינוק (לא ידענו מה המין), אבל כשהוא נולד, ראיתי שהשם פשוט לא מתאים לו. מין הרגשה כזאת, שהשם לא בשבילו. ואז הבנתי את האימרה שכשהתינוק נולד ניתנת להורים מין רוח קודש לדעת איזה שם מתאים לו.
בהצלחה רבה, ומציעה לדבר עם רב שמבין בשמות לפני נתינת השם. (הרי לאותיות יש כוח עצום...)
שיהיה במזל"ט
חוץ מזה שהוא אופנתי עכשיו בציבורים מסוימים?
(למרות שישנן מילים שמסתיימות באל"ף בארמית ובמעבר לעברית מסתיימות בה"א, אבל פה התרגום שונה אז לא נראה לי שזה המצב...)
וכולם נדלקים מהשם אגב, עמנואל זה שם כבד ויש איזה ספר על אישה פתיינית
שקרואה ככה אז אני לא אוהבת את הסיטואציה
כמו שלא אקרא בשם לולה.
שראיתי את התינוק "וידעתי" מה השם שלו...
כבראה הנבואה דילגה עליי ?
ויש לי בלי-עין-הרע
שלושה... מתוקים וחמודים
עם שמות יפים שאני אוהבת... 
ואם כבר גם גליה במלרע.
אין לנו רעינות.. תעזרו לנו..
התורה משולה למים...
או מעיין ברוך
ומזל טוב!
בע"ה לקראת לידה שנייה, עם הבת הגדולה הייתה לנו עגלה ממש פשוטה ולא נוחה שקנו לנו
ועכשיו אנחנו רוצים בע"ה לקנות עגלה איכותית יחסית...
אין לי מושג למה צריך לשים לב, מה טווח המחירים, האם כדאי לקנות יד שנייה...
בעיקרון אנחנו מוכנים להשקיע בע"ה גג 2,000 ש"ח ורצוי גם פחות...
נשמח לכל עצה טובה!
התחלתי לבכות בכי היסטרי וישר התחילו לי התכווצויות בבטן....בבוקר הכל היה בחוץ...
טיפים טבעיים-
תשתי המון המון לימון עם נענע...מרוכז. מנקה את הרחם.
נראה לי גם שומר זה טוב.
לדעתי כדאי לחכות קצת שיצא טבעי ואם זה לא קורה רק אז ללכת לקבל כדורים...
הפלה טבעית הרבה יותר קצרה והרבה פחות כואבת.( לי לקח 5 ימים להתנקות ושבועיים להכנס להריון חדש ב"ה השבח לא-ל )
אבל אם אין ברירה לא לחכות מדי הרבה זמן וכן לעשות זרוז....זה קשה מאוד נפשית להיות במצב כזה.
ו....כואב כל כך לשמוע! כל כך מזדהה ומבינה את כאבך!
ה' יתן לכם מלא כח ואמונה
וישועה קרובה לבא!
זו אני שפתחתי את השרשור.
לצערי, כשם שהתחיל, כך הסתיים ההיריון, עם עובר שנשאר בגודל של שבוע 4, למרות שעבר יותר מחודש מאז גילוי ההיריון. ההרגשה הלא-טובה שלי מההתחלה הצדיקה את עצמה...
קיבלתי הפנייה למיון מחר על הבוקר, ושם יגידו לי מה לעשות. הפחד הגדול שלי הוא מגרידה (אני עוד בטראומה מהניתוח הקיסרי שעברתי לפני שנה וארבעה חודשים - ב"ה עם ילדים בריאים ומקסימים).
לא אכפת לי לחכות עוד קצת (למרות שכבר עברו כשלושה שבועות מאז שההיריון לא התקדם, ולא קרה כלום באופן טבעי בינתיים), אבל במקרה הכי גרוע אני מוכנה לקחת כדורים.
האם זה באמת לא מסוכן לחכות ולתת להיריון ליפול מעצמו? (שמעתי היום סיפור על מישהי שחיכתה להפלה טבעית, והגיעה לסכנת חיים בגלל זה...)
ושוב תודה ובשורות טובות!
ראיתי גם מה שיוקטנה כתבה (שזה לא מסוכן לחכות) אני חושבת אחרת, כי לצערי הכרתי מישהי של"ע נפטרה מזיהום כך...
אישית עברתי גרידה וזה לא היה נורא בכלל. ב"ה נכנסתי להריון מיד לאחר מכן.
מאידך ההפלה אצלי היתה בשבוע הרבה יותר מתקדם אז כדורים בכלל לא באו בחשבון.
נראה לי שבשלב הזה כדורים יעשו את העבודה בע"ה.
אישית לא הייתי מחכה.
תרגישי טוב! רפואה שלמה!
חיבוק גדול,מצטערת לקרוא..
שה' ימלא חסרונכם בקרוב!
ברגע שאפשר לסיים עם זה ולא לחכות שיפול לבד.
עברתי את כל סוגי ההפלות:
טבעית- דימומים הרבה ימים עד שהעובר נפל- כאבי תופת ועד שהייתי נקיה יצאה הנשמה.
עם כדורים- כאבי תופת עד שהעובר נופל יכול לקחת גם 3 ימים ואז צריך לראות שהרחם התנקה לחלוטין.
גרידה - בלי כאבים... תוך שבועיים נכנסתי שוב להריון.
גרידה נוספת- בלי כאבים... הייתי נקיה אחרי שבוע ואח"כ עוד טפטופים כך שבאמת התנקתי אחרי 3 שבועות.
תעשי מה שהלב שלך אומר לך שמתאים לך!!!!
בשורות טובות!!!
תבקשי מידע אודות מחקרים בנושא.
אשמח לשמוע כאן או באישי את הסיפורים שמדובר עליהם, עם כמה שיותר מידע - אני סקפטית עד כמה מדויק המידע הזה... מה זה "שמעתי"? מה הביא לזיהום? איך מתים מזיהום בימינו? וכן הלאה.
אם אני לא טועה סכנת זיהום הייתה אחד הנימוקים שלך נגד לידה בבית חולים
וגם אם לא מתים אז כבר לא חוזרים למה שהיה- היו כמה כתבות על זיהום כתוצאה מבדיקת מי שפיר רשלנית
ודודה שלי נפטרה בגלל דלקת תוספתן . עד שהיא פנתה לבית חולים כבר לא היה מה לעשות
אם זיהום רציני באיברים פנימיים אין הרבה מה לעשות
אבל הוא נכנס. כי בת דודתי היתה צריכה להפיל בגלל זיהום ברחם.
אז כנראה שיש לו דרך להכנס גם למקומות "סטריליים" ביותר.
למרות שאני לא רופאה נראה לי סביר שגם זיהום בכבד איכשהו הוא קורה דרך מערכת הדם והחיידקים שסובבים בעולם למרות שהוא מקום סטרילי בגוף לא פחות מהרחם.
והנחה טיפשה אומרת שכשיש משהו לא תקין בגוף כמו אבנים בכיס המרה או עובר ללא דופק מדי הרבה זמן ברחם - זה מזמין זיהומים.
הפניתי את ה"שאלה" שלי ליוקטנה,,,
מזיהום ברחם, שהתפשט לדם, כשהעובר שברחמה פסק לחיות, חודש ימים, לפני שהיא נפטרה. רק כשפרץ הזיהום גילו הוא כבר מת חודש.
סיפור עצוב וטרגי ביותר. השאירה חמישה יתומים קטנטנים ל"ע.
איך הזיהום נכנס? אני הבנתי שכשהעובר מת זה עלול לקרות, אולי יש נמק פנימי או משהו כזה. לא יודעת. אני בטוחה שיש על זה מידע בר' גוגול...
כאן אנחנו מדברים על הריון שלא התפתח.
הסיכוי שייווצר זיהום בהריון שלא התפתח, שקול לסיכוי שיווצר זיהום בהריון התקין הבא שלי, אולי אפילו נמוך מזה...
זיהום שפגע בהריון. העובר מת ברחם, זאת אומרת הריון שהפסיק להתפתח. לא היה ידוע על זיהום שפגע בו.
וגם אצל כל אחת שקורה דבר כזה ל"ע, זאת אומרת שהריון מפסיק להתפתח, לא ידוע.
עם זאת יתכן שזה מה שקרה (איך מופיע זיהום שהורג עובר בחלל סטרילי כמו הרחם????) אבל אם זה מה שקרה ולא ידעו, מאיפה את קובעת נחרצות שזה לא מה שקרה כאן? שהיה זיהום של"ע הרג את העובר וגם להפסקת התפתחות ההריון???
חוץ מזה ההגיון אומר שעובר שמפסיק להתפתח ל"ע עלול להיות גורם זר בגוף כמו כל גורם זר שהוא. ולמה עם עובר חי זה לא קורה? אבן נס וחסד אלוקים, אך משאין בו עוד נשמה, זה לא שונה מכל גורם זר בגוף שעלול להתפתח סביבו זיהום.
ל"ע.
ועדיין לא הוכח מחקרית שיש סכנה בהמתנה להפלה טבעית.
אני מניחה שכמו בנושא של לידות בית, סיבוכים כתוצאה מההתערבות הלא טבעית מטים את הכף נגד התערבות ולטובת המתנה...
ואי אפשר לדעת עד שלא עושים ניקור שאין זיהום ברחם.
ולכן כל אישה שהעובר שלה ל"ע הפסיק להתפתח נמצאת בקבוצת סיכון שאולי זה קרה בגלל זיהום מה שעלול לסכן אותה גם כן.
חוץ מזה שעצם העובדה שהעובר המת פולט חומרים שעלולים לגרום לזיהום.
למרות שאני מודעת לקיומו...לא כל דבר צריך לתלות בכסת"ח.
וממש לא הבנתי את הקשר ללידת בית. שגם בה יש סיכונים, בפרט למי שההריון או הלידות הקודמות שלה היו בסיכון. ממה שידוע לי מיילדת בית אחראית לא תיקח על עצמה כל לידה, ובפרט את אלה שמראש חוששים בהן לסיכון.
יש רופאים שעדין לא יודעים שהרחם סטרילי ואין לו שום קשר עם הדם או עם מזהמים בגוף האישה ... ושלרקמה הריונית אין שום סיכוי להזדהם...
מעקב שמרני
במקרים רבים כאשר ההריון מפסיק להתפתח ניתן להסתפק במעקב אולטראסאונד אחר האישה, ללא מתן טיפול כל שהוא, עד שמופיע דמם לדני ושק ההריון נפלט מעצמו. בדרך כלל מקובל לבצע מעקב שמרני במשך כשבוע עד שבועיים והוא תלוי במידה רבה גם בסבלנות של האישה. למרות שהוכח כי גישה זו בטוחה, רופאים רבים עדיין חוששים שהיוותרות רקמה הריונית ברחם למשך תקופה ממושכת מאד עלול לגרום לזיהום והיווצרות הידבקויות בחלל הרחם ולכן נוטים להגביל את המעקב לחודש בלבד.
הרחם אינה מקום סטרילי יותר משאר המקומות בגוף אלא דווקא פחות.
וכל מקום שיש בו עודפי רקמה/אבנים / גידולים - נוטה להזדהם בקלות יותר ממקומות אחרים.
לא סתם הרופאים חוששים.
יכול להיות שכדאי לחכות עוד קצת תחת מעקב רופא אבל לא יותר מדי הרבה.
החיים הם דבר חשוב מדי.
ודרך אגב העתקתי את זה לא מאתר רפואי - אלא מאתר "טבעי" שניסה לנסח את זה בצורה הכי פחות מחייבת שאפשר 
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
יוקטנהכרגע אני לא מסוגלת שיגעו בי בכלל.
הלכנו למיון היום, ופשוט ברחתי באמצע, אחרי בדיקת דם, ולפני אולטרסאונד. (זה גם בגלל שהיינו חייבים לאסוף את הילדים - לא מצאנו להם סידור, ואני לא הסכמתי להישאר לבד).
יש לי טראומה, קשה כנראה, מהניתוח הקיסרי שהיה לפני שנה וארבעה חודשים. הוא השאיר בי הרגשה לא נעימה של מגע חודרני, כאילו בלי רשותי, כמעט כמו הרגשה של אונס. זה התפרץ רק כמה חודשים לאחר הניתוח, והייתה לכך השפעה על החיים שלי לתקופה קצרה, אבל חשבתי שהתגברתי על זה. מסתבר שלא.
זו הייתה טעות להיכנס להיריון עכשיו. כנראה שגם לבדיקות רגילות של היריון, שלא לדבר על לידה, אני לא מסוגלת עכשיו.
עכשיו אני תקועה. אז אני חוזרת על שאלתי: אלו דרכים טבעיות יש להפלה? רפלקסלוגיה ועיסוי גם יורדים מהפרק, לצערי. אני מעדיפה להאמין ליוקטנה שלחכות שייפול מעצמו זה לא מסוכן. הרי זו כמו מניעה טבעית, לא? וזה כנראה מה שאני צריכה עכשיו.
אני רק מקווה שבעלי לא אומלל מדי מהשגעונות שאני משגעת אותו.
את הכוחות להתמודד עם הניסיון הלא פשוט הזה, ושתהיה הפלה טבעית שתקל עלייך...
ואם עדיין תהיה התלבטות-
יהודי חכם אמר לי פעם כשמאוד התלבטתי בעניין מסוים, להתפלל ערבית ולכוון חזק במילים- "ותקננו בעצה טובה מלפניך..."
בהצלחה, שתבחרי בדרך הטובה והנכונה עבורך! 
אני ירושלמיתלמה לא רפלקסולוגיה/עיסוי? דוקא שני הדברים הללו עשויים לקדם פעילות רחמית... גם דיקור נראה לי עשוי לעזור.
נשמע קשה להסתובב ככה כל היום...
בכל מקרה כדאי לדעתי להתייעץ עם רופא שאת סומכת עליו, עד כמה לסחוב ככה.
את אישה מדהימה ואמיצה!
ועוד משהו... מצער לשמוע על הטראומה שזכורה לך מהניתוח.... אולי אחרי ההפלה בע"ה כדאי לטפל בזה.. לפני ההריון הבא.
עכשיו דיברתי עם אחות במוקד אחיות של קופת חולים, והיא בכלל אמרה שבדרך-כלל מעדיפים לחכות שיתחיל דימום מעצמו, ורק אם לא יוצא הכול - אז מתערבים רפואית.
יכול להיות שזה גם מה שהרופאה במיון הייתה אומרת אם לא הייתי בורחת לפני הזמן.
בכל אופן, קבעתי תור לרופאה פרטית בעוד שלושה ימים, ונראה מה שהיא תגיד.
ולגבי הטראומה מהניתוח - אני צריכה ייעוץ, אני יודעת. נראה בהמשך מה לעשות.
אם מרגיש לך שזה לא נורמלי אז זה כנראה לא נורמלי. הכי היה לי קשה שאנשים ניסו בהתחלה דברים שונים (כן, זה כואב. זה הקרום בתולין- שאגב כשזה נקרע זה היה ממש כלום לדעתי). אבל אני התעקשתי שמשהו לא בסדר. אז אני מאמינה שזה משהו אישי. באמת יכול להיות שזה יעבור עם הזמן.
אני בטוחה שאת יכולה לדעת כלפי עצמך.
(כמישהי שכבר אחרי שבועיים מהחתונה הבנתי שזה לא בסדר, ואחרי חודשיים כבר פניתי לקבל עזרה מקצועית)
שיהיה במזל טוב ובהצלחה!
שבוע 6. תמיד אהבתי לשתות מים- אני אחת ששותה 15 כוסות מים ביום בכיף, כמו שתמיד ממליצים. עכשיו, עם כל הבחילות (לא מפסיקות כל היום, מקיאה בערך פעם ביומיים. אם ראיתם אישה מסכנה שהקיאה באמצע הרחוב אתמול- זה היה אני... ) אני לא אוהבת לשתות מים. רק שותה קצת מיצים. וברור לי שאני לא שותה מספיק (השתן כבר בצבע כהה) ושזה לא טוב לעובר, אבל עושה לי רע לשתות מים!
מישהי מכירה את זה? יש לכן עצות?
ולכן יש אצלנו כמויות של בקבוקים במקפיא, ואחד במקרר בהפשרה.. ואז המים קפואים-קפואים ואני שותה הרבה.. אולי זה יעזור לך?
אפשר לשתות תה צמחים(קר/חם), קרח מרוסק, לנסות להוסיף קצת מיץ חמוציות למים, חלב, מרק(גם בו יש נוזלים), אבטיח,
תנסי לאכול חטיף מלוח(נניח צ'יפס) ואח"כ לשתות מים בלגימות קטנות.
בהצלחה רבה!!!
**רעותתקבלי מים בטעמים טבעי וגם יותר בריא מתרכיז...
