זה אומר שתהיה סעודה רגילה כמו כל שבת, סעודה כזו שהילדים בורחים מהשולחן ולא משתתפים, בעלי חסר סבלנות (ועוד אחרי לילה בלי שינה 😶) ורק רוצה שהסעודה תסתיים, ואני מתוסכלת שאף אחד לא משתף פעולה ויושב נורמלי לשיר, לספר משהו שלמדו בגן, או לפחות לשבת דקה לאכול בלי לקום כל שניה.
מוציא לי את כל המצב רוח 😔
בדרך כלל חוזרים מבית הכנסת רעבים ועושים מיד סעודה
אבל דווקא העלית רעיון מעניין, אם אין אורחים אז אנחנו יכולים לשחק עם הסדר של הדברים, אולי הוא יזרום עם הרעיון של קידוש ומזונות, הפסקה לשנצ ואז סעודה. אנסה להציע לו 
עושים קידוש ואוכלים מזונות חלבי
ויותר מאוחר ארוחת חג בשרית
היום ארוווךך
הילדים עוד יהיו רעבים גם..
מעדיפה שבעלי יהיה חופשי ללכת לישון כשחוזר ויישן כמה שרוצה ונעשה סעודה מתי שנח לנו
בכל מקרה יהיה קידוש חלבי בבוקר לפני הסעודה.
ממליצה לך גם לשנות את הסדר, קודם ישנים ואח"כ סעודה.
גם אין סעודה שלישית אז בכלל אפשר לאכול יותר מאוחר.
איך יהיה לו כח אחרי לילה בלי שינה
תעשו קידוש תאכלו מזונות.. או תאכילי את הילדים במשהו משביע לבינתיים
שישן.ואחרי זה סעודה בנחת
רציתי ממש אורחים מעניינים ולא מצאתי מי...
בסוף יבואו אורחים כי היה חשוב לי אבל כאל. שנמצאים אצלנו הרבה ולא היה באלי מראש להזמין....
הכנתי מוקרם. שמתי במקרר
רוצה לחמם על הפלטה לחג. איך מחממים כמו שצריך?
פעם אחת הכנתי ואני לא זוכרת אם בשלב הקירור במקרר או החימום על הפלטה כל הרוטב נהפך לשמן שומני כזה😱
והבונוס- מה התפריט שלכן לשבועות?
ולערבב רק אחרי החימום
מצטרפת לאנונימית, מעדיפה לחמם בנפרד על הפלטה ואח"כ לערבב.
לגבי תפריט - מכירות את זה שכל שנה מכינים המווווווןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן דברים
חלקם ללפח אחרי שבוע וחלקם בכלל לא טעימים?
הפעם החלטתי שאני מכינה רק את המוכר, לא מכינה כדורי גביהנ בטעם חמוץ מתוק שרק בורא עולם יודע מי באמת היה מסוגל לטעום אותם
אז מכינה ככה
ליל החג סעודה בשרית, דיי דומה לשבת (סלמון ברוטב נרא איזה, חלה סלטים עוף ותוספות)
אנחנו אוכלים חלבי בבוקר (בעיקרון נוהגים אצלךנו אחרי החלב לחכות שעה ולאכול סעודה בשרית - נראה מה נעשה עם המנהג הזה)
לחלבי הכנתי לחמניות שום ולחמניות עם בצל מתובל מעל
גבינות מהסופר
בלינצעס חלבי מלוח - מטוגן בסיום
פשטידה חלבית מתוקה מפסטה קינמון ועוד כמה מצטרכים שחמותי תביא לי מתכון
צ'יפס תפוח אדמה ובטטה
פסטה מוקרמת
סלט ירקות פרשי טעים
בלי קשר מכינה את העוגת ביסקוויטים שוקולד וחמאת בוטנים שמכינה כל שבוע
אכין בנוסף גליליות במילוי קצפת בטעם קפה כנראה,..
אני חושבת שזה הכל..
אני לא רוצה להכין יותר כי יודעת שאין מי שיאכל את זה.
ב"ה כל המצרכים כבר בבית
נשאר רק להכין.
את לא מבינה כמה שטויות
כמה דברים נזרקו לפח
כמה היו לא אכילים
וכמהההההה - - - -
בקיצור, הבנת.
מה שחסר לי בתפריט זה כן עוד איזה עוגה מרשימה, אבל אין לי כח לזה
יואו אני מורעבת מהשיח על האוכל הזה
איפה אני ואיפה האוכל 
יפה שזה המצומצם שלך
אני שנה שעברה אמרתי שאני מצמצמת אז הכנתי פוקאצ'ות, סלמון, סלט שווה ופסטה מוקרמת והיינו מפוצצים ולא אכלנו את הפסטה
אז השנה מכינה אותו דבר רק בלי הפסטה.
עם הפוקאצ'ות מטבלים (טחינה, פסטו ביתי, גבינת שמנת)
ולקינוח טרימיסו
ערב
מרק בצל עם גבנצ
פסטה מוקרמת נראה לי עם בטטה, אולי פטריות
סלט ירקות עם תוספות כיפיות (צ'יפס בטטה, פטריות מטוגנות, אולי זיתים)
לקינוח שמרים גבינה שקיבלנו
וזהו
לבוקר מתארחים ולארוחת ערב שאריות וביצים קשות
בינינו, מי יאכל יותר ולמה צריך יותר מזה???
אגב, מתי את מתכננת להכין את הרוטב של המוקרם?
נראה לך יכולה להכין את הרוטב כבר היום לרביעינ בבוקר או שזה מוקדם מידי?
ערב חג - בשר ראש עם חומוס וקוסקוס. סלטים וקינוחים פרווה
בוקר - קידוש חלבי. רולדת ביגלה מלוח רביולי בטטה וגבינות וארנצ'יני ברוטב אלפרדו
סלט חמוץ בצד
ליותר מאוחר פרגיות צלויות בדבש כנראה
בערב בשרי- סלטים עם חלה, צלי כתף בפטריות ועוד תוספת נראה
בבוקר חלבי- בגדול: לחמניות עם גבינות (גבינה מתובלת, קוטג', צהובה ומלוחה), מעדנים, סלט ירקות עם בולגרית, פסטה ותפו"א מוקרם, פשטידה אחת ולקינוח עוגה או שתיים.
להמשך היום סיר של ממולאי כרוב- נשנוש למי שרוצה אבל בלי סעודה ממש.
בכללי לא מכינים מידי הרבה חלבי כי אח"כ סתם נשאר ונזרק
זה לא אכפת לבעלים במהלך הלילה (אם הם נשארים ערים כמובן)?
אני מכינה לערב חלבי כדי שבעלי יוכל במהלך הלילה לשתות קפה ולאכול עוגות שוות
ולפותחת-
לגבי המוקרם- לחמם בנפרד את הרוטב, זה גם חג אז אין בעיה.
ותפריט
לערב
פוקאצות עם מטבלים
סלט שווה עם בולגרית, בטטה וכו
וסלמון.
בוקר עם החברות והילדים בזמן שהבעלים ישנים-
מעדנים לילדים
סלט
אולי פשטידה
צהריים עם חברים
בשרי, כל אחד מביא משהו אז פחות רלוונטי תפריט
ולמחר בלילה - בעלי ממילא לא יאכל חלבי כך שזו פחות בעיה אצלנו
לא לאאא
זו השעהה 
התבלבלות רבתייי
ערכתיי
משהו שמטריד אותי
בעלי לא רצה סעודה חלבית לכתחילה
לא ישעתי שכדאי בנפרד
שיש שם תכנים של מסיון.
לא מכירה את הסדרה.
את ישו*
סרטים וסדרות על התנ"ך שלא הופקו ע"י יהודים יראי שמיים הם עם ככ הרבה עיוותים. ברמת הלבוש, הדיבור, הנאמנות למקור, רוח הדברים, האופן בו מיוצג הקב"ה או דמויות קדושות-
אנחנו רוצות לתת לילדים שלנו להתמלא בקודש, לדעת תנ"ך ולאהוב אותו
ובטעות אנחנו עלולות לגרום ההיפך- זלזול בתורה, אי ידיעת התורה לפרטיה
גם אם נאמן למקור ואפילו אם לא גורם לזלזול או אי ידיעת פרטים.
התנך הוא הספר הכי קדוש וצריך להילמד בקדושה. אי אפשר לדוג' שדוד המלך יהיה מיוצג כחילוני.
להפתעתי גיליתי שהלכתית זה בסדר בטבילה. לא חוצץ.
אפילו מסקרה עמידה ואיילינר עמיד.
זה לכתכילה בדעות אחרות
אני לא חושבת שיש כאן למישהי זכות לבוא וחומר מה כן או לא לכתכילה
יש כל-כך הרבה גישות
גם באותה הקהילה יכולים להיות שני רבנים גדולים שיפסקו אחרת (אצלנו בקהילה יש כאלה שלמדו הוסמכו אצל רב אחד ופסוקים א מנגד יש רב אחר שהוסמך ע''י רב אחר שפוסק אחרת. וזה בסדר!!!)
אנחנו בטוח לא יכולות לבוא ולהחליט אם זה כן או לא נכון
היה לי חשוב לכתוב את זה
כי מסתובבת כאן אישה, בטוחה שיש לה את הרב הכי צדדיק שיש בעולם - מה עובר לה בלב כשהיא קוראת את זה שכותבים על הרב שלה הוא בגישה של ''לא לכתכילה''? בעיניי מזעזע
צריך לכבד ולא להתייחס לזה כאל סוג ב'
בשביל כל אחת צריכה להיות תחושה וידיעה שהרב שלה הוא הכי לכתכילה שיש בעולם - עבורה.
לא רוצה לפתוח פה דיון בנושא, אבל כתבו שזה הכי טוב שיש- וזה לא... למה שלא נגיב על כך? לגיטימי שאשה תדע שיש כמה דעות ולא רק הדעה הזאת.
לא הכי טוב שיש במקום שלך
במקום שבו את נמצאת
אבל לאישה אחרת זה הכי טוב שיש
לא חושבת שיש במקום כזה מקום להביע דיעה על האם זה כן לכתכילה או לא
כי יש כל-כך הרבה גישות
מי שמך להחליט אם גישה של רב א היא לכתכילה והשני לא?
זה בדיוק הקטע שיש רבנים שלא רואים בזה שום שום שום בעיה והם רבנים מעולים ומחמירים
בגישה שלהם זה בסדר ואנחנו הקטנות בטוח לא נתערב בחשבון שלהם.
את כותבת שזה לא לכתכילה לשום דעה אז אני מחדשת לך שיש דעות שזה כן
על בשר בחלב יש דעה אחת גורם ואין מקום לפנייה ימינה או שמאלה
אבל בנושא הזה כן
יש מחמירים יותר ויש מחמירים פחות.
מי שמחמיר יו.ר טוב יותר? ממש לא מחייב..
וצריך לדעת שיש המון סוגי דעות ושיטות
אבל מה שמפריע לי זה היכולת שלך לבוא ולומר מה יותר טוב ומה פחות
זה פשוט לא התפקיד שלנו
אם רב מצא לנכון להתיר, תאמיני לי שהוא יודע מה הוא עושה ואישה לא צריכה להסתובב בתחושת מצפון שעושה משהו בדיעבד
כי זה לא
אם הרב של זאת התיר - זה הכי מותר שיש!!!
גם בהיתרים כאלה - יש גישות שאוסרות
יש גישות שאומרות עדיף שלא אבל אם אין שום ברירה תעשי כך
ויש גישות שאומרות - זה מותר ותעשי כך לכתחילה.
אתן מסכימות. היא לא אמרה זה בדיעבד לכולי עלמא.
מה שהיא ניסתה להגיד - זה תבררי עם הרב שלכם מה השיטת פסיקה שלו והאם זה לכתחילה או בדיעבד.
בדיעבד לא אומר שהיא לא צדיקה. ולא אומר שתלך עם מצפון. ברגע שקיבלה היתר זה מותר.
אבל אי אפשר לומר בפורום באופן גורף שזה מותר ואין שום בעיה - כי יש רבנים שאוסרים את זה! ולכן צריך לוודא מה הגישה של הרב שלה.
וכן, לטבול על משהו על הגוף, זה לא לכתחילה לשום דעה, פשוט במקרים מסויימיל הטבילה כשרה, עולה לה. אבל לא לכתחילאית. ומי שמי? אף אחד, זה כתוב בספרים. מוזמנת לפתוח ספר אחרי ספר ולומר לי איזה פוסר אומר שזה לכתחילה. כלומר, כך הורו חכמים, שלטבול עם איםור/לק/טבעות זה לכתחילה. אני מכירה שהאמירה הראשונית היא להוריד הכל. אממה- כשאישה רואה שזה חלק מעצמה, אז אפשר להתיר. זה הניסוח. וממש לא רציתי לרדת לעומקו של ההתפלספות ההלכתית, כי אני לא שום גורם מוסמך, אני רק כך למדתי.
וכך זה בכלל לא קשור למה שאמרתי בהתחלה, שיש דעות שזה לא לכתחילה. כלומר כמה וכמה פסיקות שונות וזה מרגיש לי נכון לציין את זה.
ואני בדרך כלל לא עושה את זה, מרגיש לי מתנשא, אבל הפעם ממש הורגשתי מותקפת ואני בלי נדר לא ממשיכה בדיון הזה.
בתקווה שנמחל זו לזו בלב לכבוד האחדות בעם...
אבל זה הלכתית לא לכתחילה, אם נדייק בהגדרות
זה שיש נשים שצריכות את הבדיעבד זה ברור ולכך הוא נוצר
אבל בהגדרה פרופר - זה לא.
ואני לא הייתי לוקחת את זה למקום סוג ב האמת. לי למשל מאוד חשוב הלכתיילה בטבילה ולכן שאלתי למשל על לק ג'ל ולא עשיתי בסוף (לפי הדעה שאני הולכת לפיה לפחות זה לא לכתחילה)
כשכותבים על משהו 'זה מותר', תחת כותרת של מדריכת כלות, זה יכול להשתמע כמותר לכתחילה למרות שזה לא. יש נשים שחשוב להן לדעת ולכן חשוב לדייק את ההגדרה, זה הכל
כל אחת תתייעץ עם הרב שלה
ואני עומדת מאחורי זה - לדעתי לא כאן המקום לבוא ולקבוע האם מה ששלומצי עושה הוא לכתכילה או לא
ואם כבר הלק עלה - אז כן - יש רבנים המתירים בצורה הכי לכתכילה שיש לטבול עם לק
האם משהו הסמיך אותי לבוא ולהגיד אחרת? לא.
שלומצי תתייעץ הרב שלה ובהתאם לזה תפעל
אבל שוב - אנחנו לא נקבע את זה.
לא חושבת שזה התפקיד שלנו.
זה כמו שנתחיל דיון בנושא פאה,
יש כאלה שמבחינתם זה הדבר הכי אסור שיש
ויש כאלה שזה הדבר הכי מותר ואפילו מומלץ הכי לכתכילה שיש
לא חושבת שיש לי בתור שוש את הזכות לבוא ולקבוע לאישה אחרת עם פאת טופ לייס שמה שהיא עושה לא לכתכילה.
הרב שלה התיר את זה? גוד ביי זה שלה.
גם ככה מטלת הטבילה מורכבת להרבה, לא חושבת שיש כאן למישהי זכות לבוא ולהכביד מעבר לקושי הקיים.
וזהו, חזל''ש מבחינתי
התייעצות עם רב, ברור שזו הכתובת
האם כולן שואלות אם זה לכתחילה או בדיעבד..? לא תמיד. יכול להיות שלחלק מהנשים זה לא רלוונטי. לי למשל כן.
זה לא דיון לגופו של אדם האמת, אלא לגופו של עניין על תת נושא שעלה בשרשור, ולא עלו פה בתגובות קביעות לגבי מה הפותחת צרחכה לעשות, הייתה פה רק הדגשה חשובה
לדעתי, יש להיזהר באמירות נחרצות בפורום פתוח של מותר/ אסור לגבי דעות הלכתיות ותמיד לסייג
לא לכולן איפור חשוב ברמה של לרצות לטבול בדיעבד, ולכן ההדגשה פה כן חשובה לדעתי
מבחינה הלכתית יש הבחנה בין מה צריך לעשות 'לכתחילה' - מה שעושים אם שואלים לפני המעשה, לעומת מה קורה 'בדיעבד' - לאחר מעשה.
לדוגמא, בהקשר של טבילה: הרמ"א כותב שלכתחילה צריך לטבול ללא שום חציצה (ולמרות שזה הגהה של הרמ"א, זה מחייב גם ספרדים שפוסקים על פי השו"ע, זו תוספת שגם השו"ע מסכים איתה, ולא מחלוקת ביניהם).
אבל אם כבר טבלה, ואז מסתבר שהיה משהו על הגוף שלה (זה מה שנקרא בהלכה 'בדיעבד' - לאחר מעשה), אז צריך לבדוק אם זו חציצה שאוסרת (אם זה משהו שהאישה מקפידה עליו, או אם זה מכסה את רוב הגוף - פחות שכיח...), או שזו חציצה שבדיעבד לא פוסלת את הטבילה (אם זה משהו שהאישה לא מקפידה עליו, ולא מכסה את רוב הגוף).
יש מצבים שבהם לפי הצורך מתירים לאישה לעשות 'לכתחילה' (עם היתר מראש) משהו שההלכה מתירה 'בדיעבד' (שאם כבר היתה עושה כך לא היו פוסלים את המעשה).
אז אם אישה מקבלת פסיקה מרב שמותר לה - אז עבורה ובמצב הספציפי שלה זה מותר לכתחילה. אבל זה לא הופך את זה ל'מותר לכתחילה לכל אחד', אלא שהיא קיבלה היתר, ועבורה זה מה שנכון לעשות מבחינה הלכתית.
אז בנושא שמדובר פה -
כש@נהורה כתבה שמותר לטבול עם איפור עמיד - היא כתבה את מה שנפסק לה.
אני מתארת לעצמי שהיא לא משתמשת בהיתר הזה בכל טבילה, אלא במצבים שבהם יש בזה צורך. ובמצבים כאלו הרב פסק לה שמותר לה לטבול ככה, לכתחילה *עבורה*, ולהסתמך על כך שבדיעבד האיפור אינו חוצץ.
אבל ההערה של @מדברה כעדן. ושל @המקורית חשובה פה. כי מהניסוח של @נהורה היה אפשר לחשוב שזה מותר לכתחילה לכל אחת, ואין פה צורך לשאול. ולכן הן דייקו שזה לא לכתחילה מבחינה הלכתית, ויש צורך לשאול רב ולקבל פסיקה אישית בהתאם לצורך.
(אני פחות אוהבת לרדת לפרטים הלכתיים פה בפורום, אבל כיוון שכבר יש פה דיון בנושא, היה נראה לי שחשוב להסביר את הדברים בצורה מסודרת יותר. כתבתי על פי מה שלמדתי בקורס של מכון פוע"ה, וגם בעלי עבר על הדברים ואישר שהסברתי מדויק...)
היי
אני בשבוע 31+5 יש לי תחושה של בעיטות חזקות לכיוון הנרתיק
לפעמים זה ממש כואב
הייתי ביקורת לפני שבוע, הכל היה בסדר ב"ה
יש לי ממה לדאוג?
חוץ מלחכות שיתהפכך חזרה
העניין הוא ששני ילדים נוספים שלי היו עם חום וכאבי ראש (ללא כאבי גרון) בשבוע שלפני הבת. לא עשיתי להם משטח אבל תכלס יש מצב שגם להם היה סטרפ, לא? אני אמורה לעשות להם גם משטח? כבר עברו שבועיים וזה ערב חג…
אני מעדיפה לשים שירים של יוצרים דתיים, אז לא הופ ילדות ישראלית וכד'
חרשנו על כל שירי אריאלה סביר שיש ביוטיוב
אולי תגלו לי על עוד שירי ילדים מוצלחים?
חמוד ממש
יש גם באנגלית
יוצאים דתיים
יונתן רזאל
ישי ריבו
אברהם פריד
מוטי וייס
מרדכי שפירו
שירים של הרבנות הצבאית
לילדים הממש קטנים (שנה-שנתיים) אני שמחה כן של הופ וכאלה.. אבל כבר פחות כי הגדולים רואים את השירים הנל...
ממש אוהבים
היי אני בסוף סיום המחזור( יש רק טיפות קטנות) וסתם הסתקרנתי ועשיתי בדיקת ביוץ לפני כמה דקות והבדיקה מראה שאני מבייצת
פס ליד הירוק חזק והפס ליד הלבן קצת בינוני לא חזק ולא חלש
זה הגיוני לבייץ כרגע ?מה זה אומר ?
אם המחזןר היה קצר זה היה יותר הגיוני
ביוץ כזה מוקדם
אם היה לך מחזור ארוך של 8 ימים ויותר אז היה הגיוני
בבדיקת ביוץ חיובית, פס התוצאה שווה בחוזק שלו לפס הבקרה, ואף חזק יותר.
אם הפס חלש יותר מפס הבקרה, הבדיקה שלילית.
זה לא כמו בדיקת הריון שאם יש שני פסים יש הריון.
בבדיקת ביוץ תמיד יש שני פסים.
כיוון מה זה יכול להיות
שכבתי על הגב כדי לישון, והרגשתי משהו לא מוסבר בכל הגוף, משהו פנימי בידיים בעיקר , והגוף היה חם אבל בלי חום
והדבר היחיד שהרגיע את הגוף היה להצמד למזגן קפוא
ואני אחת שסובלת מקור, ופתאום היה לי חם מאוד אבל לא חום של זיעה אלא משהו פנימי
כל הלילה חיפשתי מיקום קר להניח את הידיים, רגליים ,הפנים
ואם לא -אז שוב אני מרגישה את התחושה המלחיצה, כאילו הגוף שלי מאבד את זה , כמו לאבד הכרה בשכיבה, משהו מפחיד
הקטע שרק במוצאש הייתי במיון ולקחו לי בדיקות דם, לחץ דם, חום והכל היה תקין, אז כבר לא יודעת לאיזה כיוון ללכת
שגרם לי לסוג של עילפון בשבת אז הבנתי שזה לא סתם דימום וחייב מיון במוצאש (לא ממש עילפון, הרגשתי כמו שתיארתי בלילה רק שבשבת זה היה בישיבה בשולחן אוכל אז נפלתי לרצפה ולא הצלחתי לקום, אבל הרצפה הקרה העירה אותי ואחרי כמה דקות הצלחתי שוב לעמוד על הרגליים ב"ה)
וברוך ה' עד מוצאש ועד שקיבלו אותנו הדם פסק והמדדים כנראה עלו (,מוגלובין ולחץ דם) אז שיחררו אותנו
והרגשתי את זה כל הלילה עד שהיה לי קר מספיק ואז התחושה עברה לגמרי ב"ה , אבל עדיין מוזר, כאילו אני חייבת קור קיצוני תמידי כדי שזה לא יקרה.
וכשזה קרה בלילה שכבתי במיטה , וכשקמתי זה עבר, ושחזרתי למיטה שוב אז שוב היה את זה, אז לגבי סחרחורת לא יודעת, דפיקות לב מהירות גם לא שמתי לב , הייתי ממש בלחץ מהסיטואציה לא חשבתי על זה
עם זרמים כמו סחרחורות בתוך הידיים
אין, אני לא מצליחה אפילו להסביר את התחושה כי היא חדשה לי מאוד
שקשור לזרימת דם.
בהריון זרימת הדם מאד משתנה מהרגיל .. הלב עובד קשה יותר. ולכן לפעמים יש סחרחורות וכו'.
אני כן הייתי מתייעצת עם רופא
את היד, וזה מתחיל רק בשכיבה בלי תזוזה
וגם הבנתי שהקור עושה משהו לזרימת דם , מאיץ אותו או משהו ואולי בגלל זה גם עוזר
ומה היית אומרת לרופא? אני אפילו לא יודעת להסביר את עצמי
וזה הביא לי קצה חוט
כתוב ששינה על הגב גורמת לזרימת דם חלשה כי הרחם לוחץ על כלי הדם
האמת שמעתי על זה פעם, אבל שכחתי מזה לגמרי ובאותו רגע לא קישרתי
אנסה לישון על הצד ואראה אם יש שיפור, למרות שיהיה לי בטח קשה להתרגל אבל העיקר הבריאות
תודה על ההארה!!! מקווה שבאמת זו הסיבה, אבל נראה שכן🙏💞
שזה רגיל וקורה בהריון
אז ב"ה עברתי לידה מדהימה עם תינוק קטן ובריא!
זה לידה שניה. ילד בן פחות משנה וחצי. איך מתאוששים כשיש עוד ילד בבית? 🙈
ב"ה יש עזרה. מבשלים לי ארוחות, בעלי מוציא אותו למטפלת ואני איתו רק מ 4 עד 7 שאז הוא הולך לישון. וגם בכמה שעות האלה אני לא תמיד לבד. שזה לגמרי לא מובן מאליו לגור בסביבה כ"כ עוזרת ומחבקת!!!
ובכל זאת, מרגישה כשאני איתו הולכת צעדים אחורה. פתאום חוזרים התכווצויות (במשך הלילה והבוקר ואז נעלמים עד שמתאמצת שוב) כאבים ושריפה בתפרים. (סיימתי אנטיביוטיקה לא מזמן כי היה זיהום), לחץ בעצם הזנב. אבל אי אפשר לגמרי לא לטפל בו.. ולהרים. לחבק. לקלח. להאכיל..
מרגיש לי שהרגשתי יותר טוב בבית חולים. ומהרגע שחזרתי וכל ההכנות לברית, ואז הביקורים אצל הרופאה לעקוב אחרי העלייה במשקל שלו (נולד ממש קטן.. אז הולכת למעקב כל יומיים/שלוש)
ושאלה נוספת, אחרי הלידה של הגדול היה לי תיאבון מטורף. לא הרגשתי שבעה אף פעם. אכלתי כמויות בזמן ההנקה ובאמת לקח זמן עד שירדתי במשקל. הפעם, גם מניקה - אין לי תאבון לכלום. אוכלת בכוח. זה ממש מוזר לי כי אני אוהבת אוכל! וזה אף פעם לא היה בעיה אצלי חוסר תאבון אלא ההפך😅
יכול להיות קשור להורמונים? חוששת שהתינוק לא מקבל את מה שצריך בחלב. למרות שמאוד משתדלת לאכול.
כשאת לבד איתו- פשוט לשבת כמה שיותר. לא להרים. גם לא לכסא אוכל- שיאכל על שטיח/ רצפה שאחר כל קל לנקות (וכמובן לא את מנקה)
החלפות טיטול- הוא שוכב על השטיח ואז את באה אליו.
לקלח- תנסי ללמד אותו להחזיק לך יד ולהיכנס לאמבטיה ...או שתביאי עזרה אפילו רק למקלחת.
לחבק- אפשר גם בישיבה.
אם נח לך אני הייתי נשארת איתו רק בבית. אלא אם כן את צריכה לצאת בשביל האוורור איתו...
בבית יותר קל מאשר בחוץ
וגם זה הגיוני סך הכל שכשאת איתו הגוף מרגיש יותר מאצץ ומגיב בהתאם.
חוזרים מיד הביתה.
בגלל שהייתי מאושפזת לפני הלידה הוא בקושי היה בבית. אצל ההורים שלי אז הוא התגעגע למשחקים ולהיות בבית שזה עוזר.
תודה על הטיפים!
לא הייתי מקלחת אותו. למה בעלך לא עושה את זה?
תחבקי ותאכילי אותי, תרימי אותו והכל כשאת יושבת. תני לגוף שלך את הזמן לחזור לעצמו..
לגבי האוכל, הלוואי עלי.. באמת. מה שכן, כשאת כן אוכלת שזה יהיה משהו מזין, חלבונים וכו..
מזל טוב!
ואז השאירו אותי עוד קצת במחלקה כי התינוק ירד במשקל וגם ככה נולד ממש קטן. יצא שלא הייתי בבית כמעט שבועיים.
וזה היה לו ממש קשה. היו את בכמה ימים שכעס עלי ולא רצה להסתכל עלי אפילו. ועכשיו ההפך, רוצה רק אותי. אז מנסה לתת לו את הזמן כמה שיכולה.
בעלי מדהים ועושה כ"כ הרבה בבית!!
משתדלת לעשות באמת את רוב הדברים בישיבה. אבל זה קשה.
אצלי בכל לידה, הקטנה ממש צריכה אותי ולוקחת את זה קשה..
אז תתני לו את כל הזמן שהוא צריך, אבל אל תעמיסי על עצמך, תשחקי איתו בישיבה, תחבקי ותנשקי. אבל על מקלחות תוותרי בינתיים..
תנסי לעשות הכל בישיבה, לא להרים אותו בכלל!!
שיטפב על הספה לבד וישב לידך ואת מלטפת אותו, שרה לו, מנשקת, לא להרים, ובטח שלא בעמידה. תנסי לעשות לו כמו הצגה עם בובה, שירים עם תנועות...
ולגבי תאבון, אני ככה אחרי כל לידה, לא מסוגלת לאכול כלום, שבועיים וחצי - שלוש, אוכלת בכח רק כדי להתקיים. ובכללי אני אחת שיש לה תאבון לגמרי 🤗 אבל כן, זה קשור ההורמונים, או אולי בייבי בלוז.
אם זה לא עובר, צריך לראות מה קורה.
החוסר תיאבון.
וכן, היה קשור למצברוח...
כשאת גמורה את גמורה.
אפילו לאוכל.
אני זוכרת שאמא שלי הציעה לי לאכול עם אנשים- עם המשפחה, האוירה תעזור לי לרצות לאכול..
אני אשים עין על זה.
כמה זמן את חושבת שזה עוד נחשב בסדר?
קצת פתרונות פרקטיים:
ילד בן שנה וחצי הולך יפה וטיפה מטפס, זה יכול לעזור לך המון!
ללמד אותו לטפס על כיסא רגיל עם דחיפה קטנה שלך, ואז לשטוף ידיים וכו. או לשטוף באמבטיה כמו כיור בגובה שלו.
להרים לחיבוק- שיטפס עלייך כשאת יושבת
להרים לכיסא אוכל- כנל, עולה על כיסא גבוה כמו מדרגה ומשם את נותנת לו יד ונכנס לכיסא אוכל.
להחליף טיטול על הריצפה.
לטפס על העגלה לבד עם דחיפה קלה.
זה משמעותי מאוד לכאבים ההימנעות מהרמת משקל!
המעבר ל2 היה לי מאוד מאתגר! זה דורש הרבה מיומנות של תמרון ודאגה לעצמי בין כל הדרישות מסביב.
את יכולה לבקש מבעלך עזרה בדברים שיועילו לך במהלך הצהריים עם הילדים:
לחתוך בערב קערת פירות גדולה לכולכם ולשמור במקרר לצהריים, להכין ארוחות וכו.
מקלחת לגדול ולקטן- אם אפשרי לגמרי להסתייע! זו משימה קשה ליולדת
בלילות לבקש עזרה בגרעפסים. שיהיה לך זמן לישון בין ההנקות. שינה משםיעה על החלב ועל ההתאוששות שלך פיזית ונפשית.
תעצמי עיניים מלכלוך, בלאגן, כביסה, ריצפה. הכל יעבור ויסתדר עוד חודשיים בערך. הגוף שלך שווה יותר מריצפה שטופה.
לגבי האוכל, כנראה הורמונלי. את אוכלת גם בלי תאבון וזה מה שחשוב.
תנסי לתת לגדול תשומת לב תוך כדי ההנקות הארוכות. אפשר לשים במרכז הסלון כורסה בשבילך ומצידה כיסא לגדול עם ערימת ספרים בהישג יד שלך
וממול דפי צביעה, צבעים, מדבקות, קוביות, מכוניות
שהכל יהיה מבולגן העיקר שאת יכולה לקרוא לו ספר, ללטף אותו לידך, להחמיא לו על המגדל שבנה..
אבא ואמא לבד לבד.
אפשר בתורות, 5 דק עם אבא ואחכ 5 דק עם אמא.
לתת לו מגע בשפע, מחמאות, דיגדוגים, להקשיב לו- מה שאת יודעת שהכי משמח אותו.
באמת חוששת מהמעבר הזה. מ 1 ל-2.. בכללי לאורך ההריון. ועכשיו..
בעה לכולנו זה יהיה מעבר קל!
אני בן אדם עם תיאבון מאוד בריא ובשתי הלידות שלי בשבוע שבועיים הראשונים לא היה לי תיאבון בכלל..
למשקל שלום
אז רק חיבוק ובהצלחה רבה! אתם תצלחו את התקופה המאתגרת הזו ואחר כך הכל יהיה יותר קל ❤️
ולגבי החוסר תאבון, ב3 לידות הייתי כמו שהיית בלידה הראשונה, ואז בלידה הרביעית פתאום הייתי צריכה לאכול בכח. זה היה מאוד מוזר, אבל בסוף עבר אחרי שבועיים-שלוש. הבנתי שזה נורמלי
בעלי היה מחבר כל בוקר את המיטה הזוגית
אני הייתי שוכבת על המיטה והבן שלי היה משחק בצד של אבא והתינוקת בעריסה בצד שלי,
רק ככה יכולתי לא להשתגע שהוא כל הזמן נגע בה
וגם יכולנו לשחק (פאזל ומגוון משחקים בישיבה)
הייתי מציירת לו מלא ציורים.
הכל במיטה בלי לקום.
קמתי מהמיטה רק כשהוא ישן או היה במסגרת. אחרת בלי לשים לב הייתי משתגעת אחריו וקורסת מהר.
לא צריך להיכנע לבכי.
אפשר להפריד בין לחבק, לנשק, לשחק ולתת לו מעטפת של חום ואהבה, לבין טיפול פיזי.
הוא רגיל שזה בא ביחד, אבל אפשר להפריד.
ואם הוא לא רוצה להתלבש, שיישאר ערום, ואם הוא לא רוצה לאכול, יאכל מחר במעון, ואם לא רוצה להתקלח אז לא.
יותר חשוב שאת תשמרי על עצמך ותתאוששי מהלידה.
להציע לו שהות משותפת בלי להתאמץ. אבל זה צריך להיות ברור מה הוא כן יכול לקבל ומה לא.
אם תשמרי על עצמך, תוך שבועיים- שלוש תרגישי הרבה יותר טוב.
ממש במפתיע. תינוק קטנטן.
האמת לא יודעת בדיוק את המצב אבל נשמע שהולכת להיות להם תקופה מאתגרת של לתזז בין בית ופגייה.
אשמח לרעיונות למתנות מפנקות ליולדת.
שאפשר לתת זה עזרה בבית. כביסות, פיזור ואיסוף ילדים, שיהיה אוכל במקרר או המקפיא.
אלא אם זו לידה ראשונה ואז זה משהו אחר ויותר פינוקים מסוג שוקולד, פיג'מה כיפית, אוזניות אלחוטיות, משלוח אוכל ממסעדה שהיא אוהבת
ככה שעזרה פיזית כמעט ובלתי אפשרית
מנקה שהיתה קבועה אצלה
תיאמתי דרך בעלה מתי נוח..
יפה שהצלחת למצוא מנקה
אני ממש מחפשת באזור שלי
אוכל אמיתי, אם זה יעזור נניח עם הילדים.
לא ממתקים
לידה אחת קנו לי עגילים וממש שימח אותי
לידה אחרת אחותי קנתה לי בושם ולהיות בבית יולדות עם בושם הרגשתי ואוו
משהו שהוא לטיפוח האישי שלה מטפחת בושם תכשיט כל דבר שישמח אותה
אפשר משאבה
צידנית עם קרחומים
ספר לתעסוקה בזמן השאיבה
בגדים במידות של פגים שיהיה מייד אחרי השחרור (יש גם כאלה שמתאימים לאשפוז)
להיות שם בשבילה ולתת תמיכה רגשית והבנה. זה מצב סופר מורכב גם כשהכל בסדר כביכול עם התינוק ואם יש גם דאגות רפואיות אז עוד יותר.
אם יש עוד ילדים אז לקחת אותם להכין להם אוכל או כל דבר אחר שיוריד ממנה מטלות.
אוכל מפנק לבית חולים כי אין זמן לדאוג לאוכל.. ובאמת הכי בשבילי היה שהרגשתי שיש מי שמקשיב לי ומבין את הקושי שלי
בעיקר בעין אחת, מעין מסך מרצד כזה מולה
לחץ דם תקין (125/64)
עבר עלי יום קשה עם בשורה עצובה
וכבר תקופה אני עם אנמיה רצינית
לעשות בכ"ז בדיקת שתן? (יש לי בבית)
יכול להיות שזה תקין, ויכול להיות שצריך בירור, אני לא יודעת.
בכל מקרה נראה לי כדאי לך לעקוב גם מחר ולגשת למרפאה אם צריך
תרגישי טוב!
מקום בעולםבסוף הטשטוש המלחיץ די עבר והפך לטשטוש רגיל של עייפות (שיש לי עד עכשיו למרות שהלכתי לישון מוקדם כי לא ממש ישנתי טוב בלילה
)
אני אנסה לעשות היום את הבדיקת שתן ואולי עוד פעם למדוד לח"ד (לא ידעתי שיש משמעות לזה שיש הבדל גדול בין שני הערכים.. מה זה אומר בעצם?)
ושאלתי אותה גם על זה. היא שלחה אותי לעשות בדיקת שתן אצל האחות (עוד לא עשיתי בבית) וראתה שיצא שיש קצת חלבון בשתן. היא החליטה לא לקחת סיכון (וגם התייעצה עם עוד רופאה) ושלחה אותי למיון נשים..
הצילו😱
לפחות בעלי חזר אלי כרגע (מקודם הוא לא ענה לי ונלחצתי) אבל אנחנו חייבים למצוא סידור לילדים לפני שנוסעים (מסיימים את הלימודים עוד פחות משעתיים)
ואוף, רוב הסיכויים שהכל תקין, אני מניחה, אבל מצד שני אני עדיין בלחץ. ומצד שלישי ממש אין לי כוח עכשיו לשעות במיון ולמלא בדיקות
הרגעות?
וכמה באמת צריך להיות בלחץ לנסוע מהר? (הרופאה אמרה לי שאסע עכשיו כדי להספיק לחזור לילדים, אבל בכל מקרה לא הייתי מספיקה..)
למרות שזו הייתה (כמובן) סחבת רצינית (הייתי שם בערך חמש שעות) והותשתי לגמרי לגמרי.. (במיוחד שבלילה האחרון לא ישנתי כי היו לי כאבים.. )
יאללה, הולכת עכשיו לישון ומכוונת שהיום הזה יהיה כפרת עוונות על כל ההריון הזה בע"ה.
חמש שעות במיון, עוד שעתיים בערך במרפאה (וזה כשלאחרונה אני בקושי יוצאת מהבית)
הבוקר בקושי הצלחתי לקום ובסוף חזרתי לישון לעוד איזה שעתיים (למרות שדווקא הצלחתי לישון בלילה)
ועכשיו אמנם ערה וקצת מצליחה להשלים דברים בעבודה (במחשב), אבל בקושי מצליחה לעמוד על הרגליים...
וגם כואבת לי היד שבה הכניסו את העירוי
(ואני כבר לחוצה מהלידה בגלל זה, כי אז אהיה עם הסיוט הזה כמה ימים)
לקחתי אופטלגין, גם בשביל זה וגם בשביל הכאבים האחרים שיש לי, וזה לא ממש עוזר...
וחוץ מזה אין לי תיאבון בכלל! מאז סעודה שלישית של שבת אכלתי רק כמה ופלים ושוקולד וקצת ירקות.. (זה בטח בגלל המחסור בבי 12, למרות שכבר קיבלתי שתי זריקות..)
תתפללו בשבילי שנוכל להכניס את שבועות בצורה נורמלית (לא מתכננת בכלל להכין דברים מיוחדים, הילדים יכינו אם ירצו, אבל דברים בסיסיים וגם סדר בבית...)
בדאון נוראי
לפני יומיים התחיל לי מצב רוח נוראי וצמרמורות
הבנתי שיש מצב שהמחזור מגיע.
אתמול בערב בדקתי כי הייתי צריכה ליום החודש. והיתה טיפה של דם. טוב כמובן שנאסרנו 😒
מאז כלום.
טיפונת ממש על הנייר
ובדקתי שוב גם ממש טיפונת
הצמרמורות קור נמשכות מידי פעם.
אני ממש מפחדת מה קורה לי בגוף.
לפני שבועים כבר חשבתי שחזר לביוץ סדיר
ושוב...
מחר יש לי תור לרופא נשים
ותור לרופא פיריון עוד שבוע וחצי
מתלבטת אם ללכת מחר
עברה חצי שנה מאז שהפסקתי מניעה
כבר יש לי הפניה לפרופיל הורמונלי החודש
מתלבטת אם לעשות ומתי לעשות
כמובן מדןכאת ןעצובה
מילא היה מגיע מחזור רגיל נורמלי
אבל כלום....מה עובר על הגוף שלי???
מה אתן מכינות?
בעדיפות שלי דברים קנויים כי גם ככה יש המון מה להכין..
אבל אין לי רעיונות. מעדיפים חלבי. עד לא מזמן הייתי מכינה פסטה בשמנת אבל לאחרונה זה פחות נאכל..
ובקיץ סעודה שלישית זה מאסט, כי רעבים..
כמובן גם מאוד חשובות
אבל לא מצליחה להתמיד לאורך זמן
חושבת שאם יש משהו שמיועד רק לזה, אולי אצליח יותר להתמיד
יגל ליבימתלבטת מאוד בין הספורטליין xl לבין בוגבו דרגונפליי
אני מודעת להבדלים במחיר אבל אשמח לשמוע על פרמטרים אחרים
ממש קורץ לי בבוגבו שהיא מתקפלת עם האמבטיה
אשמח ממש לשמוע המלצות/ דיס לכאן ולכאן
תודה❤️
אבל לא ברמה ששוה את ההפרש במחיר
5בל ממה ששומעת בסביבה שלי
הספורט ליין עולה על כל דמיון
יש לה פונקציות מדהימות שאין בעגלות שהרבה יותר יקרות ממנה
הטיולים שלה מתקפל ממש בקלות
יש באמבטיה מאיו חלון אוורור - גם לאוורו וגם לזמן בטן של הבייבי - מושלם לתינוקות סקרנים
לגבי הדרגונפליי, שוב לא מניסיון אישי
תבררי על הכיוון של הטיולון - שמעתי בחצי משפט שאפשר רק לכיוון האמא - נשמע לי הזוי אז רוצה להאמין שזה לא נכון
שנית, אני רואה עליה וגם שומעת שהיא ארוכה מאוד.
לוקחת כתוצאה מכך הרבה מקום.
מבחינת יופי - הדרגונפליי לא הפילה אותי מהכסא משום מה..
מושב דו כיווני
מושב הבוגבו דרגונפליי דו כיווני מוגבה שמאפשר נסיעה עם הפנים כלפי ההורה או כלפי העולם, עם מנח רגליים מובנה מתכוונן למנוחה, למושב 3 מנחים לכל כיוון- שכיבה, מנוחה וישיבה. מתקפל בשנייה ובכל מצב וכיוון ביד אחת עם העגלה.
מה שכן את צודקת גם אני לא עפתי על העיצוב
זה באמת היה לי מוזר שאין אפשרות של ישיבה לכיווןן העולם
היא כבדה מאוד.
לא יודעת לגבי הבוגבו..
אבל אני כמעט לא יוצאת מהבית כי גרים בבניין וכבד לי ממש.
חייבים שתי ידיים כדי להוריד את הגגון,וזה משגע אותי.
והקטע שאי אפשר לכבס..
אבל הספורטליין ממש לא כבדה לדעתי, לדעתי נחשבת קלה יחסית, ואפשר בקלות להוריד את הגגון עם יד אחת. יש לה היגוי מעולה, והיא מתקפלת בקלות. אני ממש אוהבת אותה.יואו זו בעיה
נראה לי רק אחד קצת יותר כבד
לא זוכרת באיזה
לי מאוד נוחה וקלה
שאי אפשר לכבס בהחלט חסרון!
וגם הגגון -אבל ניסיתי כמה עגלות וגם היה פטנט דומה
עבל עדיין בעיני מאוד מומלצת ונוחה
שאני אומרת לבעלי שהופתעתי לגלות לבן שלי ביצים היום
והוא אומר לי - איך את מבדילה בין ביצה לקשקש
🤭😂😂
איך רואים שהוא לא עשה לעצמו בדיקת כינים . יתרונות השיער הקצר
שיהיה בריא
מה הסיפור גברים שלך?
וגם קשה לי להבדיל בין ביצה לקשקש חחח
פשוט כי שניהם לא נמצאים תדיר על הבן שלי
אז אם מגלה נקודה אני מוציאה ובודקת את הצבע
או שלא מוציאה ומייד נכנסת לטירוף של סירוקים
ביצה זה חום ולא לבן
אבל גם אם נראה קשקש וננסה להוציא אותו הוא בשניה יצא
לעומת ביצה שהיא דבוקה חזק מאוד לשערה
בכל מקרה שלא ניתקל בשניהם😅🙏
כולן חייבות לצאת חחח
כשאני רואה ביצה חומה או כינה אני מסרקת עם הדרין עד שלא רואה זכר מהחברים האלה וזהו .
אולי זה גם סימן טוב שלא ראיתי, לא יודעת כבר
ורואה מלא מלא נקודות
הדרך שלי לדעת אם זו ביצה או קשקש זה להוציא ולראות את הצבע
מבחינתי שניהם גרועים ולכן מעדיפה פםשוט להכניס למקלחת מלא מרכך ולסרק.. לא לוקחת סיכונים.
קמתי בשעה מעולה
אבל התכוררתי עצבנית
אופ
אני בלי מוטיבציה
רעבה
לא באלי את האוכל שיש לי
לא מצליחה לקדם שום דבר בעבודה
חסרת סבלנות לאנשים
כואבת לי הבטן
אין לי שמלה לחג
ואין לבת שלי שמלה לחג
ואני לא מוצאת נעלי שבת למידה שלה בכלל
ודי נמאס לי היום הזה לא בא לי בטוב
ואז שמעתי רדיו בדרך לעבודה
ואז הוא הזכיר את הקטע של בגדים ותכשיטים וזהו מאז אני גם על זה חושבת
(יש לי יחסית הרבה שמלות יפות אבל הבית בשיפוץ והערבים שיהיו לא בריאים בכלל חסמו לי את הארון! אז יש לי ממש כמה בודדות נגישות ואני חורשת אותן כבר חודש…)
יואו אמאלה סיוט
היא היתה ילדה ששמים במיטה עם בקבוק ושלום עד הבוקר!
לפני שבוע היה אירוע ולא היה לה את הבקבןק שלה ומאז היא לא רוצה אותו… אבל גם לא נרדמת ישר!
לוקח לה מליון שעות!
או שהיא מדברת עם עצמה ומשחקת וזה ובסוף נרדמת
או שהיא בוכה ובוכה
בשתי האופציות היא לא מקבלת מספיק שעות שינה ואני לא מקבלת מספיק שעות שקט😫
הריון דנדשיש לי גרד נוראי בחזה, בעיקר באזור הפטמה
אני מתחרפנת!!!!
יש מה לעשות?
זה עלול להצביע על בעיה כלשהיא? (שבוע 21)
ולצערי אין לי טיפים למה לעשות
שהתלמידות/ילדים ישימו לב?
זה מטריף אותי
תודההריון דנדשחשבתי שזה בגלל החום...
לא קשור?
פשוט כשמגיעה הביתה מורידה את הזיה לאוורר קצת....
שמתי לב שמגרד כשחם, ומקלחת עם מים חמים גם ניראלי עןשה יותר..
הרופאה אמרה שזה לא מראה על בעיה
שמעתי שעןזר למרוח פרוביוטיקה
יש לי כמה חולצות שצנועות מכל כיוון, חוץ מהשרוולים.
כרגע אני משתמשת בחולצת חצי (חם!) או בז'קט יפה (עוד יותר חם!).
יש לי גם שרוולים עם תיקתק של מטליקה, אבל הם לא יושבים טוב, ומדי פעם "בורחים" ולא מכסים.
שרוולוני לייקרה אני לא אוהבת, לתחושתי הם מדגישים כל מה שמחת להם (נגיד הפס של השרוול הקצר בולט, הכתפיות...)
כשהיינו נערות היה אופנתי לגזור גרביים ולהשתמש בהן כמאריכי שרוול, אבל עברתי את הגיל 😄
יש לכן רעיון יצירתי שלא חשבתי עליו?
את החגורת בד שלה קשרתי סביבה הצוואר כאילו זה חלק מהשמלה. (אומנם שמה מתחת חולצת בסיס) אבל נראה ממש אלגנטי .
מקווה שהצלחתי להסביר
קניתי סלקל בחול בעליאקספרס
מפה לשם המוכר שולח לי שאני צריכה לשלם מכס 500 דולר.
הסלקל עלה 750 שקל פלוס מינוס
השאלה אם זה לא עוקץ.
מכס על סלקל 500 דולר נשמע לי מופרך🙄
אמרתי למוכר אני לא רוצה את החבילה תיקח בחזרה
הוא אומר למ זה ייצבור לך חוב במכס כל יום שאת לא משלמת.
מי מבינה בזה מה אני אומרה לעשות?
אולי תשימי כאן את הקישור ממנו קנית? או את ההודעה?
בעיקרון מכס משולם באופן רשמי כאן בארץ (לדואר או לחברת שליחויות), ואם זה דרך המוכר, הוא היה אמור להכליל את הסכום מראש.
איך הוא שלח לך את הבקשה לשלם מכס?
בעלי אקספרס בכלל לא אמור להיות שיח כזה עם המוכר. הם אמורים לגבות אותך ולהוריד לו דירוג.
אני חושבת שאם תפתחי עליו מחלוקת, ותצרפי צילומי מסך יחזירו לך את מה ששילמת.
כשקונים מאליאקספרס ממש חשוב לבדוק את הביקורות על המוצר.
אם מדובר במוצר שאין עליו ביקורת צריך להיות הרבה יותר חשדניים, לא סתם דברים לא נמכרים/ אין ביקורות, ואם לוקחים את הסיכון לבדוק שמדובר במוכר אמין, שמכר הרבה מוצרים ויש לו לפחות 95% פידבקים חיוביים, שימי לב שלמוכר ממנו קנית יש 0.0% פידבק חיובי!!! זה ממש דגל אדום לא להתקרב לשום מוצר שלו ..
תפתחי מחלוקת, זה בטוח עוקץ
מכס זה 17 אחוז מהעסקה
כלומר ל 750 שקל תצטרכי לשלם 127 שקל מכס
המכס משולם ישירות לדואר ישראל
או בקישור שישלחו לך או בסניף - ולא לשלם בכל סמס שאת מקבלת!!!!!
לא ידוע לי על צבירת חוב במכס..
הפוך - גיסתי הזמינה משהו יקר ובסוף לא רצתה אז השאירה בסניף וזה חזר למוכר וקבילה כסף חזרה.
תנסי לבטל את העסקה
מה גם שכסא בטיחות - כל עוד זה בלי תקן ישראלי יכולים לעשות עם זה בעיות
אני הזמנתי עגלה מחול ממותג מוכר
הזמנתי מהחברה בחול כדי לשלם פחות ובחברה אמרו לי שהם לא שולחים סלקלים דרך צרכן פרטי כי לא מכניסים לישראל..
בקיצור, תנסי לבטל
אם לא מצליחה לבטל פשוט אל תאספי וה' יעזור שתקבלי את הכסף חזרה
או שכן תאספי
אחרי שיגיע תחליטי
מכס משלמים לפי סוג הטובין,
אבל אם שווי החבילה בין 75 ל500 דולר לא משלמים מכס אלא רק מע"מ 17 אחוז.
יש מוצרים שדורישים גם מס קניה כמו חלקי חילוף לרכבים וכו'
אם כי הזמנתי עגלה מחול
בעלות של 3 אלף
וזכור לי שכן שילמתי מכס סביב השווי של 17 אחוז, אולי אפילו פחות. זה כבר היה לחפני כמה שנים.
זה בטוח לא היה יותר..
היית אמורה לקבל הודעה מחברת שליחויות פה בארץ.
תכנסי לפה:
https://my.gov.il/sec/subjects/20
האתר של ההזדהות הלאומית, ויש שם את כל פרטי היבוא שלך. אם יש לך חבילה שמעוכבת במכס תראי שם את הפרטים עליה.
כרגע וודאי שאל תשלמי למוכר עוד 500 ש"ח.
שיפרט מה בדיוק המיסים
מכס זה 17 אחוז זה לא מגיע לסכום הזה
אם אשראי הייתי שוקלת לחסום את האשראי
לא יודעת, אולי אני סתם בלחץ שיגנבו את הפרטים ומשם כסף..
כי המוכר לא נשמע משהו
הוא לא יכול להוציא ממך מה שלא שילמת כבר.
טוב ששילמת בפייפאל.
רק לעלי אקספרס יש את הפרטים ואת התשלום, והם מעבירים למוכר.
באופן כללי עלי אקספרס נחשבים בטוחים בנושא האשראי. כמוני עוד הרבה משתמשים בזה שנים והכל בסדר.
אולי בגלל זה
בכל מקרה ממש לא הייתי קונה סלקל באליאקספרס
זה מוצר שאמור להציל חיים
לכי תדעי ממה הוא עשוי ומי פיקח עליו???
