פורום הריון ולידה (עמוד 5073)

בתור טכנאית אולטראסאונד אני רואה את זה מלא מלא.

אולי יש בנות שיש להן מיותר..

בלי נסיון תיכף כולן עם הנסיון יענו! לך...

 

תהני מהדרך... תאכלי טוב תשמחי...

 

 המשך מבורך וקל

לי לא ראו בטן גם בשלב מאוחר יותר..
וגם אני כמעט לא אכלתי והקטנטונת המתוקה נולדה בסדר גמור... תשתדלי לאכול מה שאת מצליחה ולשתות הרבה ויהיה בסדר בעז"ה!

גם אני רק בחודש שביעי חשבו שאני בשלישי / רביעי ...

 

תשתדלי לשתות הרבה כדי שלא תבואי ח"ו לידי התיבשות!!

 

ולגבי הקטנה הכל טוב היא גודלת בקצב שלה !!

 

המשך הריון קל בריא ומשעמם ותצאי בסוף בידיים מלאות !!

אבל הפיצי כל היום בועט.

 

זה חונק אותי מצחוק.

 

אז אני יודעת שבע"ה הכוול בסדר!

וכשילדתי כולם היו בטוחים שילדתי לפני הזמן כי הבטן שלי היתה ממש קטנה.

ב"ה הילד נולד 3100.

נראה לי זה עניין של מבנה גוף... ושרירים חזקים...

 

עכשיו אני בהריון עם תאומים(סודי) בחמישי עם בטן של שמיני בערך וכולם לא מבינים איך זה הגיוני, אני מתרצת שזה כי השרירים שלי נחלשו....

 

את ממש לא צריכה לדאוג מזה אבל חשוב שתאכלי!

צריך הרבה בשביל העובר וכדי שלך יהיה כח.

 

המשך הריון מוצלח ובלי בחילות...

 

 

נראית שעוד רגע צריכה ללדת...
לא מבינים איך אני מסתובבת ברחוב..

זה מאוד אינדווידואלי אצל כל אישה יוצאת הבטן בשלב אחר.

עליתי ממש מעט ק"ג (איזה 11) והייתי בהיריון של תאומות

הבטן יצאה בערך בשבוע 21-21.. בוודאות ב20 לא ראו כלום וב24 ראו בטן...

כשבאתי ללדת בשבוע 35 המיילדת היתה בטוחה שאני עובדת עליה שאני עם תאומות בשבוע הזה....

 

בשקיפות יש.. אבל מוזר שהוא היה כ"כ בטו אם העובר היה עם הגב.

בסקירה הראשונה הרופא היה מהוסס כשאמר שזאת בת... ואני החלטתי שהוא לא באמת ידע וסתם אמר...
אבל בסקירה השנייה התברר שזו באמת נסיכה קטנה ומתוקה...

ואל תבני על טעות...
אם בסוף יתברר שהוא טעה (סיכוי קלוש) אז תגלי..

העיקר שלמה ובריאה או שלם ובריא!

 

"וזו לא בת".. נשמה אל תגידי ככה..

 

מה השם שולח , אנו נקבל בשמחה... גדולה...

 

זכית! וב"ה תעברי את הלשבים הבריאים בבריאות ובשמחה

 

 

שהיית רוצה להחליף אותה בבן, שלא משנה כמה חתיכי הוא יהיה הוא יסתפר בגיל 3, ולא תוכלי לקשט ולפאר את יופיו יותר מדי. מה שאין כן בבת נסיכה. 

היה לי ממש ברור, וב"ה גם בשקיפות וגם בסקירה המוקדמת הוא אכן אישר שזו בת.

אבל אני ממש מבינה אותך כי אם זה היה בן הייתי ממש מתבאסת.

זה די דומה לסגנון של רמי לי

חולצות מעטפת טוניקות. וחצאיות עם גומי.

הסגנון שלך יותר בת עין? העין השלישית? אקוואלה?

מהפורום של הנשואות.
לא הסתכלתי מאיפה היא בארץ.

תחפשי בגוגל את בית ספר בשבילה, שם למדתי ויש להם הרבה תלמידות שמלוות בירושלים.
הן יוכלו להפנות אותך למישהי שתתאים לך...

אשמח לעזרה.

אנסה לעזור לך בע"ה

1. אחותי הנהדרת ליוותה אותי.

2. קראתי לה מיד כשהחלו הצירים ונפגשנו בביה"ח כי הלידות שלי ב"ה מאד זריזות.

3. היה מקסים ובזכותה זכיתי לעיסוי מדהים כשנזקקתי לכך.

לעשות תיאום ציפיות בינכן ולקרוא לה כשאת זקוקה לעוד תמיכה.

אני בכלל לא ארגנתי תיק בשבוע הזה

ליתר בטחון

אני מתחילה תשיעי(36) בראש השנה אז אולי כדאי לי גם לקחת

את עם תאומים, נכון? אז אולי כדאי....

למרות שאני מקווה שתלדי כבר אחרי סוכות!

סתאאם

כל אחד והקושי שלו...

לי הבדיקה הזאת עברה בסבבה ללא סיפורי אימה והקאה...


וגם דחיתי ודחיתי אותה....

בהצלחה

אני כל כך מתרגשת ושמחה!!!

 

תוך שלוש שלוקים בלי לחשוב יותר מידי.

וגם ביקשתי מהאחות לא לשים הרבה מים!..

אם לימון עוזר לך אז קחי איתך..

ואמן שהיא תצא תקינה ולא תצטרכי לעשות את.ההעמסה של ה100..

עשיתי גם 50 וגם 100
לא הקאתי ולא כלום
סתם עושים מזה עניין

עברתי את זה פעם אחת!! זה הספיק לכל החיים! בהריון הראשון באמת לא עשיתי מזה עניין, חשבתי שאני באה לשתות משהו מגעיל ויהיה בסדר.. אבל זה היה הרבה יותר גרוע!

 

אוף אולי אני אבקש מהאחות לשים פחות מים באמת.. אבל זה לא יצא מרוכז בצורה זוועתית? מצד שני עדיף מרוכז ויותר קצר כי גם כך וגם כך זה בעעעעע.. וכבר קניתי לימון!! בטח עד שאני אלך לעשות את הבדיקה הוא יתקלקל

 

זה נגמר מהר יותר!

 

הייתה מישי איתי שלקח לה 5 דקות לשתות את זה! את שותה שלוק ומיד בולעת אותו! בלי להעביר אותו בפה!

 

וככה את הלגימות האחרות! 

 

אגב, אני חששתי מזה גם.. ושכחתי לקחת לימון.. אז החלטתי בשכל שאני גיבורה ושאני עושה את זה!!

 

(אח"כ כשהיה לי סחרחורת קצת ובחילה הזהרתי את עצמי לא להקיא כי כמה אני יכולה לעבוד על עצמי?! )

אבל אני חושבת שאת לא יכולה להשליך מזה על כל אחת.. כל אחת ללוקחת את זה אחרת..

 

אז אם מישי קשה לה, אל תורידי לה את הביטחון..

נראה לי שעושים מהרבה דברים בהריון עניין מיותר..
אבל זה כנראה אינדודואלי..
לא התכוונתי להוריד לאף אחת הבטחון וסליחה אם זה קרה.

כשהתלוננת- ולגמרי בצדק! - על אנשים סביבך שמעצבנים אותך?

ודאי היו כאלו שאמרו יאלה, מה היא עושה עניין וכל כך עצבנית...

אבל לא אמרו חלילה, כי זה צריך להיות מובן שלכל אחת יש קושי אחר בהיריון. מי אם לא אנחנו צריכות להבין אחת את השנייה.

יש לך עד שבוע 28 בשורות טובות!

הלכתי לקחת יום לפני את האבקה ובבוקר הבדיקה שתיתי אותה בבית.

את השעה הפסקה ביליתי בבית (ליתר דיוק בספה)- מאד מקל.. (במיוחד כי אני חטפתי סחרחורת מהתמיסה)

אם את גרה במקום גדול תשאלי את האחות אם יש אופציה כזו- לקבל את האבקה יום לפני.. ביחוד שזה לא מסובך להכין אותה- רק למהול בכוס מים..

 

ואסור להם לשחרר אותך בין השתיה לבדיקה! גם אם היא גרה במקום קטן!

לי הציעו את האופציה הזו, אבל האחות אמרה שזה רק בתנאי שאני אגיע לבדיקה עצמה עם רכב (כי הרעיון הוא לבדוק את ההתמודדות של הגוף עם הכמות של הסוכר, בלי מאמץ של פעילות גופנית בנוסף). לכן נאלצתי לוותר (אין לי רכב, עדיין..).

ב"ה אני בהריון שני ובהריון הקודם פשוט לא הצלחתי לעשות את ההעמסת סוכר!!

(אגב- אתן מכירות עוד מישהי כזאת או שאני היחידה??).

פעם ראשונה פשוט הקאתי וגם פעם שנייה הקאתי את הסוכר למרות ששמתי לימון!

אני מתלבטת אם לנסות בכלל הפעם או שחבל על המאמץ כי סה"כ כנראה שאני פשוט

רגישה לטעמים כאלה (גם כוס מים רגילה קשה לי לשתות בשלוק...)

אז מה אתן אומרות? לנסות שוב או שזה חסר סיכוי...?

אבל שימי לב שאת שותה מספיק בחום הזה,

כי תכלס זה בדיקה חשובה.. זה מה שמנחם אותי.. שזה לא סתם.. למרות ששעות התחננתי לרופא שיראה אם יש דרך אחרת לבדוק את הסכרת והוא אמר שלא. (למרות שזה לא נשמע לי הגיוני.. בטוח יש דרכים אחרות. פעם שמעתי על להדקר במשך שבוע כמו הבדיקות היומיות של חולי סכרת או משהו כזה.. נשמע לי הרבה יותר טוב!!!!!! אבל הוא לא הציע את זה, ואולי זה רק שמועה)

לא יתנו לך בלי סיבה א. כי זה יותר יקר להם
ב. הם לא יכולים לסמוך שכל אישה תעשה את זה כמו שצריך ותדווח להם וכו'
מבחינה מערכתית הרבה יותר בטוח, פשוט ונח להם לשלוח את כולן להעמסה, התוצאות אצלם במחשב וזהו.

אבל זו בדיקה חשובה, אל תפספסי אותה...

אבל בטח בהריון הבא בע"ה אני אדחה ואדחה
כי הבדיקה הזו עשתה לי רעעעע בלי דהתכוננתי בכלל

לי נראה שאין סיבה לחשוב שזה הריון, אבל  אם לך נראה שיש משהו שונה- מה תפסידי מלבדוק?

לפי מה שבנות תארו כאן דימום השתרשות זה כתמים למשך יום-יומיים.

משתנה מאחת לאחת.
לי ביום ה30 היה כתם קטן ובהיר. וזהו..
אבל זה שונה אצל כל אחת.

את יכולה פשוט לבדוק..

בשורות טובות בעז'ה

נשמע קשה מאוווד!!!
וקודם כל מאחלת לכם לצאת מהמצב בקרוווב!!!
אולי תנסו לשבת לדבר בנחת על כל המצב ולעשות סדר בדברים ולהעלות אופציות שיכולות להקל על המצב?!
לפעמים עצם השיחה כבר מביאה להבנה של 2 הצדדים וגם אם אין פתרון מעשי באותו רגע אז לפחות יש הבנה ואין ספק שזה יכול להקל!

רק לחזק את ידיך ולומר לך שאת ממש כמו כולם!!!!

כמעט אצל כולם יש נפילה גדולה אחרי לידה ראשונה במיוחד עם כל התוספות כמו שאת כותבת.

לדעתי:

א. תנסו לבקש החזר ממשרד השיכון על שכירות. תבדקי באינטרנט. לנו זה עזר בכמה מאות שקלים.

 

ב. ארוחת בוקר בבוקר היא הכרחית לשפיות של אמא ויולדת!!!!!!!תקפידי על ארוחה בבוקר שלא יגיע השעה 2 ותגלי שצמת עד עכשיו (גם אם תחליטי שאת אוכלת רק פרות או סנדוויץ או סלט וחלבי או כל דבר שהוא מעבר לקפה ועוגה)

 

ג. תחליטי על משו אחד שאת עושה ביום כדי שבעלך יהנה לחזור הביתה לדוגמא: יום אחד שטיפת כלים ואירגון המטבח, יום שני סידור החדרים, יום שלישי כביסות, יום רביעי בישול יום חמישי אירגון סלון וכו. לא משמעותי הסדר או המטלה, רק העשיה שלך, תשפיע עליך מאוד, כי ללא אוכל או חיים בתוך בלאגן משפיעים מאוד על מצב הרוח!!!!

 

ד. תחליטי!!וזה הכל ענין של החלטה! שאת אוהבת את בעלך ואת עושה הכל כדי שיהיה לו טוב!! וזה מתחיל בלהבין אותו! כלומר, תחשבי שהוא עזב את הכולל והלימוד שאהב, שהוא עובד קשה בעבודה לא כל כך מכובדת, שהוא אחרי ניתוח, שהוא לחוץ מהכסף כי ברור לו שזאת אחריות שלו ושהוא מתגעגע לאישה המקסימה שהיתה לו לפני הלידה,שהוא לא אישה ואין לו מושג איך מרגישים אחרי לידה, שהוא ממש רעב ואז העצבים גוברים.

לאחר מכן, תכיני ארוחת ערב קלילה (שלא תכביד עליך) תתקלחי ותתלבשי נורמלי (כלומר לא עם פיג'מה) ותסבירי לו כל מה שכתבת כאן. תתחילי עם זה שאת מבינה אותו ושאת מבינה מה עובר עליו ושאת מבינה שאת לא עושה את מה שהוא מפה ורוצה ושאת מאוד מתגעגעת לחיים הטובים שהיו לכם לפני... מותר לך לבכות! מותר לך להישען עליו! לבקש ממנו עצה והבנה!! 

 

אבל, תזהרי לא להאשים!!!!!!!!!! אל תדרשי ממנו עזרה ואל תאשימי אותו, תבקשי ממנו סליחה כדי שהשיחה תתחיל ברוח טובה. ותזכרי!!!: הכוח בידיים שלנו.!!אנחנו עיקר הבית!!לנו הזכות לבנות ולהקים ולגרום לבעל שלנו לחייך!!!

קחי את זה כזכות ותראי שהחיים יהיו אחרת.

 

מאחלת לך המון המון המון המון בהצלחה!!!!!!!!!!

חיבוק חזק חזק!!!

קשה כשהכל נוחת בבת אחת...
כמה דברים שאולי יתאים לך לקחת-

א. לבדוק אופציה אחרת למניעה במקום הסרזט, יש עוד סוג גלולות למשל שמתאים להנקה

ב. ארוחות מסודרות, וקלות להכין (להכין כמות, לחלק למנות ולהקפיא)

ג. לברר עם לשים את הילד במעון ולצאת לעבוד יעסור כלכלית ונפשית (אוורור)

ד. לשמור בבית על "אזור סטרילי"- שמסדרים בכל יום לפני שבעלך חוזר, עדיף באזור הכניסה ומה שרואים כשנכנסים הביתה. זה ממש משנה את האווירה בבית

ה. בדיקת דם. תבדקי אם חסרים ויטמינים או ברזל, זה גורם לחולשה, תשישות ומצבי רוח..

א. אני לא יודעת מה לעשות עם מניעה-  אני לא יודעת מה כדאי.

ב. יש ארוחות קפואות, אני בקושי קמה מהמיטה אפילו לחמם- אין לי כח להזיז יד!!!!!!!!!

ג. אין לי במה לעבוד- חיפשתי עבודה ולא מצאתי.למעון אין לי שקל...

ד. זה בית בגודל 35 מ טר רבוע ואין בו בדיוק אזורים....

ה. בבדיקות דם לא רואים כלום....

ה' תעזור לי!!!!!!!!!!!!!!

כשנמצאים בתוך זה קשה לחשוב בהגיון מה ניתן כן לעשות אבל אם עושים סדר בדברים פתאום עולים רעיונות..
לדעתי קודם כל חשוב לתקשר עם הבעל בנושא כי גם לו קשה וגם לך ולכן כשזה ביחד זה מקל.
ואח"כ לעשות ביחד סדר בדברים כל מצב לדבר, להקשיב, לשתף, לנסות להבין ולהשתתף במה שהוא מרגיש.
מנסיון (כמובן כל זוג וכל מצב בפני עצמו) אבל זה עוזר ומקל מאוווד!!

ולא לשכוח שאלוקים נמצא איתך בכל רגע ורגע!!

במה עבדת לפני? כמה זמן? את בטוחה שלא מגיעה לך חופשת לידה? אפילו לא חצי?

הבנות כאן המליצו על דברים טובים, אני מאמינה ששווה לטפח את הקשר עם הבעל-זה משפיע כ"כ הרבה..

תחשבי שאחרי הלידה יש מישהו שבאיזשהו מקום תופס את מקומו של הבעל, תנסי לחשוב מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב.

 

לגבי האנטיביוטיקה- אני רק יכולה להמליץ לך לקחת פרוביוטיקה כדי למנוע פטריות אח"כ.

 

בהצלחה

קודם כל - יש מי שעוזר לך. ראשית: הקב"ה, כמובן. שנית, גם הפריקה פה בפורום עוזרת.

ועכשיו - המצב שאת מתארת יכול, באמת, להכניס כל אישה לדיכאון, גם אם כבר שנים לא חוותה לידה. אבל אין ספק שה"אחרי לידה" אצלך מוסיף על זה מאוד. אני מציעה לך כן להתייחס לזה כדיכאון לאחר לידה - כדי שתרגישי טוב עם עצמך, שהאשמה לא בך אלא בהורמונים, וגם כדי שיהיה לך מה לומר לבעלך - דיכאון אחרי לידה הוא מצב מוכר ומוסבר, ויותר קל להבין את האישה שנמצאת בו.

ומכיוון שכך, כדאי לפנות לרופא משפחה שייתן מרשם לכדורים נוגדי דיכאון (לא להיבהל!) - לקחת תקופה, וכבר חלק מהמצב ישתפר. לפחות יהיו לך הכוח והמוטיבציה לעשות את כל העצות שרשמו לך לעיל. בעיקרון הכי טוב ללוות את הכדורים בייעוץ פסיכולוגי, אך מכיוון שכתבת שהמצב הכספי שלכם דחוק - וזה עולה הרבה כסף - אז בינתיים אולי תנסי למצוא באמא או בחברה בוגרת את התמיכה הנפשית.

בהצלחה ממש, ושכול התקופה הזו כבר תהיה מאחוריכם, ותוכלו לראות איך צמחתם ממנה!

או פסיכיאטר בתשלום סמלי ממש.

 

אנונימית חיבוק גדול יקרה!

 

גם אני מציעה לך כמו מתואמת, לחשוב על זה כאילו זה דיכאון אחרי לידה. גם בגלל שהרבה פעמים דיכאון אחרי לידה 'יושב' על סיבות חיצוניות ואובייקטיביות.

 

תרגישי טוב! 

 

 

אני מניחה שהרבה נשים פה, וגם אני, יכולות להבין אותך וגם להזדהות.

אחרי לידה את במצב כל כך רגיש, פיזית ונפשית, גם אם הכול עובר חלק...

שכשמתווסף לזה עוד משהו, ואפילו קטן, זה יכול ממש למוטט.

על אחת כמה וכמה כשצריך להתמודד במקביל עם כל כך הרבה דברים.

 

אני חושבת שאת צריכה להתמקד כרגע רק בשני דברים-

קודם כל בעצמך, ואחר כך בתינוק שלך.

לא בבית, ואפילו לא בבעל- התפקיד שלך עכשיו הוא לא לקחת אחריות על מה שקורה מסביב.

(כמובן שאם יש את הכוח והיכולת זה יכול להוסיף- קשר זוגי תומך בסופו של דבר גם נותן כוח...)

 

את חייבת לראות איך את דואגת לעצמך- 

גם פיזית- לנוח ולאכול דברים מזינים, להרים את הקטנצ'יק רק בישיבה, לישון איתו- אפילו חצי יום..

נשמע שהגוף שלך צועק לך שתתני לו לנוח...

וגם נפשית- למצוא מישהי שאפשר לדבר איתה ולהיעזר בה (אולי ארגון ניצה?).

 

תנסי להכין לך בבוקר מיץ ירקות- סלק, סלרי ותפוח- זה מחזק בצורה מדהימה ומעולה גם לטחורים וגם לדלקת בשתן.

תאכלי תמרים ושקדים, פירות טריים וירקות חיים ומבושלים.

 

זה לא הזמן להתבייש- אולי יש שכנות שאפשר לשתף ולבקש עזרה?

רבנית בסביבה שאת יכולה לפנות אליה?

תקפצי על כל הזדמנות לקבל עזרה!!

(גם בעניין הכלכלי- אולי יש איזה גמ"ח בסביבה?)

לעניין המניעה- אולי כדאי לך לנסות התקן לא הורמונלי? (מוכנה לתת עוד פרטים באישי.)

 

והכי חשוב- 

לדעת שזה זמני!!

אני זוכרת אחרי אחת הלידות שהיתה לי תקופה קשה מאוד,

הרבה דברים מסביב, חוץ מחולשה ושיבושים הורמונליים.. ואני עוד הייתי עם המון תמיכה מסביב ולא ידעתי

איך אני יוצאת מזה..

חלק מהדברים באמת עברו עם השתדלות גדולה ובסייעתא דשמייא גדולה,

וחלקם פשוט עברו עם הזמן (כמובן שגם בס"ד..).

תאמיני שיבוא זמן שבו תוכלי להסתכל אחורה ולא להאמין שעברת את זה..

 

תתפללי לה' שישלח לך רפו"ש ופרנסה טובה וכל מה שאת רק רוצה,

גם אני אתפלל בשבילך למרות שאני לא יודעת מי את- אני מאמינה שה' יודע..

 

ומאמינה בכל לבי שתצליחי לעבור את התקופה הקשה הזו.

 

חיבוק ענק.

פה באישי אם את צריכה משהו.

 

 

 

 

 

אני הייתי הולכת לאיזה רב מקובל. נשמע כאילו קפידה נחתה עליכם.
עוד מעט ראש השנה, נקרע שערי שמים בתפילה
שולחת לך חיבוק!
‏‎. ‎

של הרבי שליט"א מלובאוויטש !!זה מעולה ובדוק עשרות רבות נושעו מכך !!!

 

עוד דבר תבדקו תפילין ומזוזות שבבית אם לא בדקתם י"ב חודש לפעמים קורים דברים בגלל אי דיוק בהם!!

 

את עוברת תקופה לא קלה בכלל  ואני מאוד מקווה שתוכלי פה במהרה לבשר לנו בשורות טובות בהצלחה !!

 

יש כאן כתובת דרך האינטרנט:

 

http://www.igrot.com/answer.html

דרך בתי חב"ד בכל מיני מקומות בארץ. הם שולחים לתקופה מסוימת בחורה שיכולה לעזור קצת בעבודות הבית. 

המלצה חמה מחברה שקיבלה מהם (הייתי שם כשהבחורה הייתה, מאוד עזר). תחפשי באיטרנט את הקו הארצי של בתי חב"ד.

מצטרפת להמלצה לפנות לניצ"ה. המצב נשמע במשבר.

ברכה והצלחה!

אשמח לעזור לך

 

בס"ד

קודם כל, יהי רצון שה' ישלח לך הרבה סיוע וכוח לעבור את כל המשוכות האלה.

במצבים כאלה, לצערנו ליצר הרע, בנוסף לכל הצרות יש נטיה להגיד "איזה אדם רע אני, אני לא מצליחה לעשות שום דבר, וכל דבר הולך לי גרוע..."

צריך לזכור שבמקום הכל כך קשה שאת נמצאת ה' מלווה אותך יד ביד והוא יעזור לך לקום!!

הטיפים שנתנו מעליי טובים ומצוינים!!

יש לי רעיון נוסף- אולי ללכת צעד-צעד. נניח- לא לנסות להשתלט על הכל בבת אחת. נראה לי הדבר הקריטי כרגע- הוא הדלקת, אז לנסות להתגבר עליה ואחר כך מכל השאר, אחר כך לראות איך אפשר להתקרב ממחדש לבעלך- לאט לאט- לנסות לדבר עוד, להיפתח עוד, אחר כך- לנסות לטפל בטחורים- לשתות מלא, לשמן את האיזור ועוד שפע טיפים שלא חסרים פה בפורום.

תנסי ללכת בצעדים קטנים ומדודים שלא תרגישי שאת נופלת חס וחלילה!!

אני באמת מאמינה שה' איתך ועם כל החושך והקושי- את עומדת לצמוח ולפרוח ובגדול בעזרת ה'!!

יהי רצון שתראי הרבה אור ושפע בקרוב!!

ממש אשמח!

תיידעי את המדריכה ותתייעצי איתה על התרגילים שאת עושה.
זה אפילו מומלץ..

מה עשית?

זה קבוצה של מתחילות ונשים בהריון.

עם קבוצה רגילה ,ידעתי לפני את המדריכה על ההריון והיא סימנה לי בקשר עין ממה להימנע.

עשיתי פילאטיס כמעט עד הלידה וזה היה ההריון הכי קליל גמיש וכייפי שלי. מומלץ.

תדברי לפני כן עם המדריכה.

הכי חשוב-להקשיב לגוף. אם יש משהו שאת מרגישה שעושה לך לא טוב אז לא לבצע גם אם המדריכה אמרה שזה בסדר.

בעיקרון, פעילות גופנית בהריון מומלצת ועוזרת להריון וללידה אבל אסור שזה יבוא על חשבון הבריאות שלך או של העובר ולכן- לשים לב כל הזמן להרגשה, לשתות הרבה הרבה מים, לנוח אם צריך, לעבוד בהדרגתיות יותר לאט מהרגיל, אם קשה לדבר או לנשום להפסיק מיד ולנוח.

 

בהצלחה ותהני

אני רוצה להתחיל סוג של התעמלות לכבדות-גוף שכמותי (לאו דווקא המשקל, אלא חוסר הפעילות). אם זה מתאים לנשים בהיריון, אולי זה מספיק קליל בשבילי. אז אשמח לדעת מה זה, כדי לחפש קבוצה מתאימה.

תודה!

אם עשית קודם - מותר להמשיך.

עזרתן לי מאוד!!

אני התחלתי בשבוע 9 או 10 בערך ועשיתי עד תשיעי..

ממש עזר לי!!

רק לעזכן את המדריכה, מחודש רביעי-חמישי יש תרגילים שלא תוכלי לעשות.

ממליצה בחודשים מתקדמים לעשות פילאטיס מכשירים.

כל חמש דקות ציר באורך של דקה.

שיהיה בשעה טובה 

 

הכאב של הגב התפוס מגיע בגלים והולך בגלים

יכול להיות שזה סתם?

 

הכאבים ממש נסבלים יחסית

ותתחילי "לטפס"על הקירות...תדעי שאת ממש קרובה.תתזמני עם שעון כל כמה זמן הצירים...

נס. פשוט נס.

שמחה.
מפחדת קצת.ולא רוצה להקשיב לפחד.
רוצה לבא מאמינה .כאילו לא היה כלום לפני.

ושאלה מעשית-
לפי החישוב שבועות מתחילת הדימום אני בשבוע 5+3.
(זה נקרא שבוע 6 ?אני מתבלבלת..)

לקבוע תור לרופאה לעוד שבועים וחצי-שבוע 8. זה בסדר?

ומה אני אמורה לעשות או לדעת עכשיו?
אני לוקחת כבר חומצה פולית עוד מההריון הקודם.
עוד משהו שחשוב לדעת? מותר הכל כרגיל?

רק תפילה....

ו..אם בבדיקה הביתית היו 2 פסים חזקים וברורים זה אומר משהו על התוצאות של הבטא?
פעם שעברה הפס היה ממש חלש והבטא היתה נמוכה..

תהיי בקשר!!!! ותרגישי טוב!!!! איזה יופי!!

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,עגול,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!!!

לנוח הרבה ולשתות לקבוע תור סביב שבוע 8 לראות בע"ה דופק.

בשבוע 5+3 יצא ערך הבטא-

7701

זה תקין לשלב זה?
או שזה נחשב גבוה/נמוך?

ובאמת משהו לא מובן לי..לפי ידיעתי הביוץ היה לפני שבועים וחצי.. אז בעצם איך אני בודקת את תקינות הבדיקות כאילו אני בשבוע 6..זה לא פער גדול מדי?זה אומר משהו על התוצאות?הן עדין תקינות?

ו..תודה לה'.

סליחה על החפירה. צריכה לנקות את הפחד מהלב..בהריון הקודם הבטא היה ממש נמוך..אז זו נקודה רגישה..

ושאלה-
נסיעות ארוכות באוטובוס זה בסדר?או שיש סכנה?
לא כל יום..אבל מדי פעם..

תודה!
ומי שיודעת לגבי ערכי בטא..זה ממש יעזור לי!

שולחת לך קישור, שם תוכלי לבדוק לפי השבוע אם הבטא בסדר.

בהצלחה והמשך הריון בריא וקל!

 

http://www.materna.co.il/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F

בין השבועות השונים והטווחים כל כך גדולים..כך
שזה לא ברור לי מה נחשב נמוך ומה תקין.
בהריון הקודם שנפל הבטא היתה נמוכה מאוד אבל בטווח- וההריון לא תקין..

בשבוע 6- כתוב שזה בין בערך 1000 ל58000.
אז אם עשיתי את הבדיקה בתחילת השבוע ה6(5+3),ויצא 7700 זה תקין או נמוך?
-ומזכירה שהביוץ איחר בשבוע..

ממש תודה ! וסליחה..אני פשוט קצת לחוצה בענין הזה..מנסה להתנקות אבל הזכרון ממש טרי..רק לפני חודש..

ואת אומרת שהביוץ איחר בשבוע, אז זה נראה שזה מצוין ( ''האישה ההרה מצויה בשבוע רביעי להריון כאשר רמת ההורמון Beta - HCG אשר עומדת על הטווח שבין 16-7340.'') תסתכלי על המספר הגבוהה.

לפי החישוב הרגיל אני ב5+3.
ולפי הביוץ המאוחר אז זה- 4+3.

אני פשוט לא מבינה את הטבלה..

בהריון הראשון שלי שהסתיים בהפלה הבטא הייתה כ"כ נמוכה שלא היה אפשר לפספס שמשהו לא תקין (בערך 300 לשבוע 7 או משהו כזה)

זה נראה כאילו זה מכפיל את עצמו וזה תקין..לא הייתי ממליצה להיכנס לחישובים של האם זה מתאים לשבוע או לא.

 

שמחה בשבילך, בינתיים תהיי רגועה גם לי לקח הרבה זמן לצאת מהסרט שלי שאין סיכוי שההריון השני יתפתח כמו שצריך, וכל פעם הייתי מחפשת דימום וכאלה, אבל ב"ה, לאט לאט נרגעים ומתחילים לעכל שמתפתחים בך חיים חדשים

 

בהצלחה ממש! 

היתי צריכה רק שמישהו יאשר לי שזה תקין..
כדי שאפסיק לחפור בזה..

מזדהה עם דבריך.
והלואי ואת צודקת.

במיוחד אם המחזור לא הגיע שנה בהנקה....

 

הנקה בהריון- הדעות חלוקות

 

ועייני- האם יש לך כוחות להריון ולהנקה ביחד?

נשמע שיכול להיות שהיה הריון אבל גם הגיוני שפשוט המחזור לא סדיר, במיוחד אם את עדיין מניקה.

 

לגבי הריון והנקה- אני הנקתי עד חודש שביעי, יש כאלה שמניקות עד הסוף.

באופן כללי זה משתנה מאחת לאחת, אם אין התכווציות או דימומים ואם הלידה הקודמת הייתה בזמן ולא בשבוע מוקדם אז זה בסדר. בכל מקרה כדאי לשאול רופאה ולא להחליט רק על דעת עצמך.

אני הפסקתי כי הרגשתי שזה מעייף אותי ויותר חששתי מלהניק אח"כ שניים.

אבל זה תלוי בך ובכוחות שלך

אפשר להניק תוך כדי הריון כל עוד הכל בסדר אין דימיום התכווצויות או הוראה אחרת מרופא.

יותר מהרגיל, אומר משהו?

שזה יכול לגרום לזיהום (מסוכן), אם המיים לא חדשים חדשים...

לכן החלטתי שלא צריך טבילה...

 

אם בכל זאת את כן הולכת תשאלי מתי מחליפים את המיים ותבקשי להיות ראשונה.

החשש מובן מאד,

ומן הסתם יש לך עוד 100 חששות קטנים אחרים שלא פרטת.

אבל- מן הסתם בררת על המקום והיית מרוצה פחות או יותר, ועכשיו אין ברירה אלא לשחרר, ולהתפלל שהכל יהיה טוב ולטובה.

הימים הראשונים לא יהיו פשוטים- ולאחר מכן - בעזרתו יתברך - יהיה בסדר.

כמובן שתמיד תהיי ערנית לראות שהכל בסדר שם.

חוצמזה- שבמעון יש סדרים והרגלים שלרב הילדים עוזר מאד עם חלק מהקשיים שציינת.

 

אמנם היא גדולה יותר בת שנה ו 10

הוא בן עשרה חודשים-
וממש מפונק...
מקווה שיסתדר...

טיפ מהקודמים-
ממש לטפח את הקשר עם המטפלת.
גם ברמה האישית ולא רק סביב הקטנצ'יק.
להתעניין, לפרגן (אפשר גם בפני המנהלת שלה) וכו'.
ככה גם את תכירי אותה ותסמכי יותר (בתקווה...), וגם היא תתחבר יותר בקלות לאוצר אפילו ברמת המחויבות האישית כלפייך
מניסיון של ארבעה קודמים- זה עושה ממש הבדל!!

 

 

החששות והפחדים שלך מעידים שבה את אמא נורמלית.

 

תסמכי על הבת שלך. אין לך מושג איך בה היא תשתלב, מעבר לציפיות שלך.

ההרגלים במעון, החברה, עושים את שלהם ופשוט צריך להאמין בבת שלא זו בלבד שיש בה כוחות והוא תסתדר, אלא שבה הבת שלך תהנה מהשהות במעון וזה רק יעשה לה טוב בה.

קחי בחשבון שדפוסי ההתנהגות בבית ובחוץ שונים. לאמא ואבא אפשר לעשות קונצים... אבל מול זרים לא נעים לעשות בושות....

 

ילדים מתאקלמים הרבה יותר מהר ממה שאנו, המבוגרים. תאמיני בה היא תעבור את זה    ב ג ד ו ל!!!

 

חשוב גם שתאמרי לה את הדברים, שאת מאמינה בה וסומכת עליה....

 

בהצלחה רבה!

את תראי שהיא תתרגל מהר.

כל הזמן בראש שלי הדאגה לעוברים ולוקחת בחשבון שמדובר לפעמים בעניין של חיים אז למה להסתכן?!
מה אכפת לי "לבזבז" 3 שעות אפילו אם יש צורך בשביל הבריאות?

אבל עכשיו המרפאה סגורה (נסגרה לפני עשרים דק' בערך )

אני לא חושבת שזה עניין של מיון או מה... (ב"ה אין כאבים, שותה הרבה, העובר זז רגיל ב"ה).

זה לא קרה לך פעם, מאושרת?

מעניין אם למישהי זה קרה...

תודה בכולופן על ההתייחסות!! 

אבל אני משערת שזה לא דבר חריג ובכ"א כדאי להיבדק.
אפילו רק בשביל הרוגע שהכל בסדר ותקין.

מאוד נבהלתי והלכתי להבדק ואמרו שהכל בסדר.

אח''כ עוד נכנסתי לרופא והוא אמר שכל עוד זה לא הרבה דם, אז אין סיבה לדאגה וזה מאוד נורמלי.

אז נראה לי שאת יכולה להרגע!

 

ב"ה הכתמים הפסיקו מהר מאוד! (היו רק פעמיים-שלוש וזהו)

 

שיהיה היריון משעמם ובריא לכולנו!! 

הייתי הרבה זמן עם הטבעת וצא לי מדי פעם לחבר. זה מעכב את המחזור, ברור. לא בטוחה שהבנתי את שאלתך.

עדיף ליתר בטחון לעשות את ההחלפה קצת לפני הזמן שבו את אמורה להוציא את הטבעת. ליתר בטחון משהו כמו 3 ימים.בהצלחה 

לפי העלון כשמשתמשים נכון (כלומר עם הפסקה של שבוע) אז המניעה פועלת גם בשבוע של ההפסקה. זה לא אומר שאם אני מוציאה ומיד מכניסה אז זה עדיין מונע?

 

החומר שבטבעת מספיק אפילו ליותר מ3 שבועות.