פורום הריון ולידה (עמוד 5078)

זה מאוד טבעי שישנם מצבי רוח כאלה ואחרים בהריון וזה לא נורא, תשתדלי לעשות מה שטוב ומרגיע אותך כדי להיות פחות עצבנית.

לגבי החששות מאיך שיראה התינוק, את ממש מזכירה לי אותי בהריון הראשון, ובגלל שזה הריון ראשון לא יודעים למה לצפות, אבל הוא בטוח מתוקי וחמוד ואת תתאהבי בו  ברגע שהוא יוולד או בסמוך אליו.

לגבי הבעל, אני מבינה שהוא עובד קשה... אבל תשתפי אותו בתחושותייך ואולי תקבעו יום או יומיים לסידורים כדי להקל עלייך ושלא הכל יפול עלייך!

לגבי דירה, את מחפשת שכירות בירושלים? ( אם כן, באיזה שכונה, אני מכירה חברה שמפנה 3 ח' ברמות, אבל לא יודעת עדיין אם לא נמצא שוכר חדש, אם זה רלוונטי, אוכל לברר לך)

ושיהיה בעזה"ה בהצלחה ובקלות

אני מחפשת שכירות/מכירה, לא משנה לי...והכיוון הוא 3 חדרים ברמות.

כרגע אנחנו גרים ברמות א', אבל אני מחפשת איזורים אחרים ברמות.

תודה על העזרה, ממש מעריכה!

אחר כך זה עובר והם הופכים  להיות חמודים

למה זה משנה לך? האם משהו מצפה ממך ללדת  ילד הכי מושלם ואת מפחדת לא לעמוד בציפיות?

מה שמרגיע אותי שבדרך כלל לידות עוברות בסדר כמעט תמיד

ומה שה' יחליט זה מה שיהיה כלומר אין שום תועלת לדאוג או לפחד 

מבינה אותך ההורמונים לפעמים מאוד מבלבלים, זה מאוד מובן והנס הוא שזה עובר לבסוף...

אני מבינה את החששות שלך. ובנושא שהעלת,אני רוצה לספר לך משהו- כשנולד לי הבן הוא היה מאוד מכוער ואפילו קצת התבישתי,

זה היה מוזר , מצד אחד לא כל כך רציתי שיראו אותו (ריחמתי על האנשים שיודעים שיפה לאמר "יו איזה מתוק" וא ני יודעת שהוא לא... )ומצד שני אהבתי את הילד אהבת נפש נקשרתי אליו מיד ושמחתי בו כל כך- אמא מקבלת עם התינוק רמות אהבה עצומות!! לסיום - עד חודש התינוק קיבל צורה והיום הוא ילד שאני לא מפסיקה לאמר "בלי עין הרע" והוא הילד היפה והמושך מכל ילדי.

גם אם את חושבת שיהיו קשיים - ויהיו, תוכלי תמיד לומר לעצמך שהם יעברו, ואלוקים בודאי דואג לך ויעשה רק טוב עבורך

מחזקת את ידייך

זה סרזט) וזה קרה לה כמה פעמים.

כנראה שיש נשים בודדות שגלולות לא מונעות

אף גלולה לא מונעת 100%, לכולם יש אחוזי יעילות של 98%-99%, כלומר- יש נשים שזה לא משפיע עליהן ונכנסות להריון למרות זאת

(רק שימי לב שהן מיעוט שבמיעוט)

הדרך הבטוחה ביותר למנוע-היא להימנע...

עדין שרט אותך.

הפקק לא אמור להראות כמו דם טרי אלא כמו דם ישן עם קצת דם טרי ולא תמיד.

מה שבטוח שפקק הוא לא טיפונת הוא קצת יותר, אז את יכולה לבדוק אם זה קצת יותר מטיפונת וההפרשות, סליחה על הגועל, חומות כאלו, אז זה פקק.

וחוצמזה תשאלי רב אם אתם אסורים

שאלה, אני בשבוע 32 ויש לי הרבה צירים ביום וחצי האחרונים, מתקשה לי הבטן ויש לי כאב (לא היסטרי) דומה לשל מחזור. שתיתי המון היום ונחתי יחסית וזה עדיין ממשיך, לא נרארלי שבהפרשים סדירים.

מה יכול להיות? צירים מדומים? ככ הרבה?

או שלא, אבל ממשיך גם מחר- נראה לי שכדאי שתלכי להבדק, תרגישו טוב

הבדיקה הראתה תוצאה שלילית... אי אפשר לסמוך על הבדיקה הביתית? אז למה היא נועדה?..

מישהי יודעת להגיד מהניסיון שלה? יכול להיות שמחזור לא יופיע בגלל הגלולות?..

בשביל חברה שלי.

היא אמרה שעם הגלולות שלוקחים בהנקה המחזור יכול להיות מאד לא סדיר.

בנוסף, את מניקה וההנקה גם משנה הרבה..

הוא היה דיי מסודר, פחות או יותר... כמו שהיה לי בעבר... וכבר חמישה חודשים שהוא מסודר... פתאום הוא לא מגיע... זה באמת נחמד לי, אבל תמוה...

אבל לחברה שלי הוא היה מאד מסודר אחרי ההריון הראשון ועכשיו לא, אז היא ממש נלחצה שאולי היא בהריון-והיא לא!

ובל"ע ב"ה היום היא בת 5

סליחה על השאלה אבל זה היה דימום יחיד שפסק ויותר לא חזר על עצמו בכלל?

דימומים חוזרים בחודשים הראשונים ותמיד הכל תקין.

אצלי זה התחיל בכתמים ונגמר בהפלה (אבל מיד בשלב הכתמים כבר לא היה דופק...)

אני אישית כן הייתי מעדיפה ללכת להבדק שוב, אבל זה סתם מהלחץ שלי, אין לי מושג אם באמת יש צורך. תלוי עד כמה את סומכת על הרופא שלך...

למי שענתה שהיה לה דימום מאסיבי ובסוף הכל היה תקין-

באיזה שבוע היה הדימום?

וידעו להגיד לך מה הסיבה?

אז אני לא באמת יודעת פרטים מדוייקים...

מה שאני כן יודעת זה שהרופאים עשו לה את כל הבדיקות בעולם ולא מצאו שום סיבה רפואית לעניין..

לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע, אבל אני יודעת שזה היה בשליש הראשון מתישהוא....

אני לא יודעת, אבל זה באמת באסה.

מה שכן- תשאלי רב אם אתם אסורים. לכאורה זה לא אמור להטריד אותך כי מה שחשוב זה התינוק אבל זה כן חשוב. אז תראי מה את יכולה לעשות כדי שהדימום לא יאסור. קיצור שאלת רב! 

דימומים מסיבים 4 חד' וילדתי בן מתוק.

הסיבה לדימומים- שלית פתח שלמזלנו היא עלתה במהלך ההריון.

עד עכשיו התגובות ממש מעודדות...

3 חוד' אחרי הפסקת סרזט,

שבוע 11 התחלת דימום- במיון נצפה שק ועובר מתאים לשבוע 6 ללא דופק.

אבל אצלך זה לא המצב כי כן נצפה שק ודופק...

אז את יכולה להיות אופטימית, כבר היו הריונות עם דימומים לנשים...

זה קורה הרבה.

ואחרי שנרגע ונגמר חזר שוב... ככה פעמיים או שלוש.

זה היה בשבוע 11 ובהמשך ב"ה לא היה יותר.

נולד ילד מתוק מתוק!!

היא עולה ל-א', בהריון היתה שלית פתח בערך, ואז יחסים גרמו לדימומים בהתחלה, עד שעבר, וכבר לא היה בפתח ב"ה.

נראה לי שכדאי לבדוק אם זה המצב אצלכם, הייתי הולכת לבדיקה לראות שהכל בסדר בע"ה.

אבל אם כבר אני כאן אז אצטרף
מיד אחרי גלולות נכנסתי להיריון ואחרי כמה שבועות - דימום רציני בהחלט, הייתי בטוחה שזו הפלה...
התברר שההיריון המשיך, ועדיין היו לי דימומים... נתנו לי כדורים כלשהם, והייתי בבדיקות כל הזמן... הייתי צריכה להפסיק להניק וכל מני כאלה.. והדימום נחלש עד שנעלם...
אבל אצלי הוא פסק בערך בשבוע 10 או 12... אז זה קצת אחרת, כי אצלך התחיל ב-11.. אז לא יודעת...
אבל אני רואה שבנות פה ממש מעודדות, אז מאחלת לך היריון ארוך ובע"ה שיפסקו הדימומים מהר מהר..

שהיה דימום מטורף

וכבר הייתי בטוחה שזו הפלה אך הכול היה בסדר בחסדי ה'

וכיום הוא בן 7 חודשים.

אך לדעתי  לא משנה מבחינתך

מה קרה לנשים אחרות.

לכי להיבדק כדי להיות רגועה,

הרי כל מקרה הוא לגופו... לא?

בגלל שהיא לא לקחה כדורים, והיה לה דימום כמו מחזור...

ב"ה היא ילדה תינוק בריא ושלם, הדימומים פסקו באיזשהו שלב..

תודה רבה לכולכן על התגובות המעודדות!!

אני מתפללת שבעוד כמה חודשים... אוכל גם אני לצרף את סיפורי שיהיה דומה לשלכן ב"ה!

המקרה הזה רק מחזק אצלי את הידיעה שאין הריון שהוא מובן מאליו

וכל תינוק שנולד בריא הוא פשוט נס!

ממשיכה להתפלל וכן אני אלך להיבדק ממש בקרוב כדי לדעת מה המצב...

לא נראה לי שאת צריכה ללכת לרופא, מה הטעם? 

אם החודש גם הרגשת את הביוץ ועברו כבר שבועיים לפחות, את יכולה לבדוק בבדיקה ביתית ואם עבר פחות זמן מאז, או שתחכי לבדיקה הביתית עוד כמה ימים, או שתעשי בדיקת דם, ודרכה אפשר לזהות הריון ממש מוקדם. 

בשורות טובות

והיה שלילי!!!

בדיקת דם- אני צריכה לבקש מהרופא ואין לי זמן ללכת אליו!!!!!!!!!!

גם במצב של הנקה וקיבלתי אחרי 10 חודשים מחזור-

אח"כ ההפרשים בין מחזור למחזור היו:

חודשיים (חשבתי שאני בהריון בוודאות!)

חודש וחצי

חודש

אז הנקה ומחזור זה דבר לא מסודר!

כמה חודשים אחרי לידה זה עוד הגיוני לא לקבל מחזור?

עברו כבר 7 חוד' וזכר למחזור-אין... שזה סבבה בכללי

אבל רק לדעת שהכול בסדר שם וחזר לתפקוד נורמלי...

פעם נשים לא היו מקבלות שנתיים, היום אנחנו לא ככה לצערנו...

אני לא קיבלתי מחזור עד שנה וחודשיים אחרי לידה. וזה ממש סבבה.

גם אני ככה.

מה שכן עוזר זה פינוקים והמון, לעשות מה שאת אוהבת, ולדבר על זה פתוח עם הבעל,

ובסוף ללדת. זה הכי עוזר, מנסיון.

אם כן, זה בהחלט קורה, אצלי הרופא אמר לי לשתות יותר וזה באמת עזר, אבל לא לגמרי ומהריון להריון זה נהיה יותר.

כשהתלוננתי בכלל לא זלזלו בתלונה- עשו מוניטור ואולטרסאונד ורק אז הרופא אמר שיתכן שזה מחוסר שתיה,

לכן א. אף פעם אל תחששי לתגובת הרופא- רופא שיזלזל בשאלתך הינו מועל בתפקידו.

ב. הייתי ממליצה לך לבדוק תמיד במיוחד שאמך מתארת שאצלה היה צריך שמירה...

יש לי מישהי אחלה בלאומית בני ברק..

מאוד קשה להשיג אצלה תורים (אני קובעת חודש לפני..)

היא מאוד עניינית..

יש  כאלה שיגידו שלא התחברו אליה אבל אני כן מרוצה ממנה..

עד כמה שידוע לי אין להם רופאת נשים בב"ב והסביבה.

חברה שלי כל הריון נתקעת בגלל זה (הם מקפידים לא ללכת לרופא נשים גבר),

אני אעדכן אותה, מוזר שהיא לא יודעת.

יש ד'ר הילה שרעבי,

מקסימה ועם המוווווון סבלנות

להוריד בטווח של שבוע את המינון עד להפסקה, כי אני הפסקתי בבת אחת וסבלתי מגודש נוראי!

הכדורים שמורידים את הפרולקטין- אם לזה את מתכוונת- עושים כאבי ראש קשים ביותר , תשאלי רופא ואם בהם מדובר אז לא הייתי לוקחת, על מנת לייבש את החלב כדאי לשים כרוב קר שגם מרגיע וגם מייבש.

(אולי כדאי להתחיל להוריד את המינון של ההנקה ביום ואז לעבור ללילה , תחשבי על זה)

יש שתי אפשרויות:

1. כל כמה ימים להוריד מנה של הנקה ולהביא במקום מטרנה.

2. להתחיל לתת מטרנה ולהניק כשאת מרגישה מלאה.

לי אישית זה היה מצויין, ככה לשתינו זה היה בהדרגה ונתן לנו זמן לעכל את זה..

יכול להיות פצע (מניסיון..)

ואז יש יותר מדימום אחד בחודש... (לא הבנתי בדיוק מה זה אומר שרירית הרחם דקה, אבל את יכולה לבדוק באינטרנט... נראה לי שזה שמופרשות שאריות מהמחזור...).

ויכול להיות שזה פצע.

אני הייתי מתייעצת עם רופא - מה זה הדימום הזה

ומראה לרב את הכתם שיגיד אם אנחנו אסורים או לא.

ב"הצלחה רבה!!

והיא זו שמתפרקת בזמן מחזור. אם היא דקה מדי, היא לא מחזיקה חודש ומדממת עוד לפני הזמן.

( לי למשל הייתה רירית דקה מדי עם גלולות סרזט, כך הורה האולטראסאונד, ולכן דיממתי איתה הרבה...)

הבן שלי בן חודשיים, כמעט לא ישן היום, וכל הזמן רוצה לאכול.

ההנקות מתמשכות לפחות 50 דקות ולפעמים אפילו יותר...

יש זמנים שהוא אוכל וכל הזמן מתעצבן ומרים את הראש ואני מרגישה שלא יוצא לו חלב 

(לא מרגישה התמלאות בתחילת ההנקה).

את נחה, שותה ואוכלת מספיק.

ז"א ישנה כשהתינוק ישן, שותה הרבה (סביב ה-3 ליטר) (אני לא מגיעה לזה אף פעם), ואוכלת בריא ומזין (יחסית).

ותזונה לא מסודרת , אבל לא תמיד זו היתה הסיבה.

ובהמלצת יועצת הנקה לקחת כדורים שנקראים "זבת חלב" ועשירים בחילבה ואז ממש הרגשתי שאני מתמלאת.

שיהיה בהצלחה ובקלות...

אבל יכול לנבוע מסיבות נוספות

תינוק שמרגיש לא טוב ורוצה לינוק בגלל זה הרבה

אימא לחוצה מאוד/מותשת/מיובשת/חולה/בהריון וכו'.

אין תחושת התמלאות יכול להיות פשוט בגלל שהגעת לשלב שאין, זה נורמלי בהחלט. בהתחלה הגוף מכין מאגרים ויש תחושת מלאות, אח"כ יש ויסות של יצור החלב ורוב ורובו של החלב נוצר תוך כדי הנקה, ואין אין תחושת מלאות.

מבחן הטיטולים - 5 טיטולים ביום. אם יש כנראה שהוא דווקא כן מקבל מספיק.

בקפיצת גדילה התינוק יונק המון המון וזה מאוד מתיש ונותן תחושה שאין חלב.
זה קשה אבל הנחמה היא שזה עובר תוך יום-יומים..

אנא נסו מנשא, תראו אם שם הם רגועים ונרדמים, שימו לגרפס, תנסו הסחות דעת, צאו החוצה לטיול אחה"צ ... תנסו עוד דברים, אולי זה לא רעב...

אחר כך הרופא אבחן שעבר עליו וירוס קל. באמת גם אני הייתי ממוטטת בסוף היום ואמרתי שלא אשרוד אם ימשיך, וב"ה לא המשיך. אח"כ אמרתי לעצמי - איזה מזל שיש את תרופת הפלא הזאת. כי יום עם וירוס הוא תמיד יום קשה, מכירה היטב מהגדולים שלי, אבל בתינוק אני יכולה לפחות לתת הנקה נונסטופ, וזה מרגיע אותו לפחות קצת, לפחות חלק מהזמן...

(ומי יודע, אולי גם עזר שהווירוס לא יהיה חמור מזה ולא היו הקאות וכו ב"ה)

(אולי זה יעזור לך, ואם לא - אולי לאחרות. בכל אופן חשוב לי שהדברים ייאמרו)

לא, לא בכל מצב תמיד כל אמא מייצרת מספיק לתינוק. מי שאומרת משפט כוללני כזה - מן הסתם לא למדה ייעוץ הנקה לפעמים צצות בעיות עם ייצור החלב, והבשורה המשמחת היא שאת רובן אפשר לפתור, בעיקר אם מקבלים עזרה והכוונה.

כשמישהי חוששת שיש בעיה בייצור החלב שלה, הטוב ביותר הוא לעקוב אחרי מדדים *אמינים* (מדגישה, כי יש מדדים שאינטואיטיבית אנחנו פונות אליהם אבל הם לא אמינים בעליל, וחשוב לשים לב) ולאבחן את המצב. המדד האמין הזמין ביותר לדעתי הוא מבחן החיתולים שהוזכר למעלה, אבל מי שזה לא מספיק לה - יש עוד, הנה פירוט .

כשמתעורר ספק ומתייחסים אליו בכובד ראש, קורה אחד משני דברים טובים:

א) לרוב נרגעים ומגלים שהכול בסדר, וזה הרבה יותר מרגיע לדעת שלא נפנפתי אלא בדקתי את הספק ברצינות וגיליתי שאין בעיה!

ב) לפעמים מגלים שאכן יש בעיה, וגם זה דבר טוב, כי אבחון מוקדם הוא חצי פיתרון. במצב כזה פונים לייעוץ מקצועי בשלב שבו הבעיה עוד יחסית קלה לפתרון.

חזקי ואמצי

תודה! אהבתי מאוד את התשובה!

כ"כ נכון וחשוב.

(אני כותבת את זה מניסיון כואב. ד"א ב"ה היום הוא ישן ורגוע יותר).

גם עם הבת שלי הייתי מניקה בערך כל היום והיא לא הייתה רגועה עד ששילבתי בקבוק...

ב"ה עם הזמן זה הסתדר לבד ועברתי רק להנקה (עם זאת היא הייתה יונקת כל שעתיים ולא כל שלוש...).

ועוד דבר, לא כדי לייאש אלא כדי להיות מודעים, כי זה לא נראה לי המצב כאן

לפעמים יש בעיה ובאמת אין מספיק חלב (מבנה מסויים - לפי מה שאמרה לי האחראית על צוות ייעוץ הנקה בבית חולים מסויים, לא זה שילדתי בו, לצערי)

ולא עוזרים כדורי חילבה וכדורי פלא אחרים, ולא שאיבות לעידוד, ולא לחתוך לשון קשורה, ולא לשנות תנוחה,ולא פטמות סיליקון ולא ולא ולא...

למי שמעולם לא היה גודש, ואפילו לא ממש תחושת מלאות, וכל הילדים ינקו תמיד מעל 40 דקות בכל פעם, ועוד היו רעבים לאחר מכן... בקיצור מנסיון מאוד כואב, אחרי שלקחתי בילד השלישי 3 יועצות הנקה (ולא אחת כמו בילדים הקודמים) ובאמת באמת פיניתי את הזמן והכוחות לכך ורציתי להצליח, ורק ביועצת השלישית בילד השלישי, שהיא כאמור עם הכי נסיון מכולם, היא הסתכלה לי על המבנה שלי ואמרה, תגידי, לא אמרו לך אף פעם שאם מבנה כמו שלך, הגיוני שלא יהיה לך אף פעם מספיק חלב?

ואז היא נתנה לי להניק בתוספת צינורית (כמו שמשמשת לזונדה...) שלתינוק יצא יותר חלב, רק שאני וגם הבן שלי לא ממש הסתדרנו עם זה, וגם כל היום הבלתי נגמר של הנקה+שאיבות+תוספת תמ"ל וחוזר חלילה, לא ממש היה לי הגיוני. בקיצור, ביום העצמאות, חודש ויום אחרי שהוא נולד, יצאתי בעצמי לעצמאות והתחלתי לתת תמ"ל...

כותבת מנסיון מאוד מאוד כואב

(ואותה יועצת, שבכיתי ממש מכאב כשהיא אמרה לי את זה, ולא רציתי בהתחלה להאמין, ולא הבנתי למה כל שאר היועצות הוליכו אותי שולל, אמרה לי שבפעם הבאה - להניק מההתחלה עם תוספות בלי שום ייסורי מצפון, ולראות עד מתי הילדון מסכים לסידור הזה, הכל בנחת ובלי לחץ מטורף...)

כתבתי פשוט כדי לעורר מודעות, ולא כדי לייאש אף אחת.. 

ונראה אם בפעם הבאה, אהיה יותר רגועה בנושא, או שעדיין אכנס לטירוף הזה? כי לפעמים, הרגש שאת רוצה לתת לבן שלך את הכי טוב שאפשר מעביר אותך על דעתך...

תודה רבה על ההודעה שלך, ממש עודדת אותי!

גם אצלי לא עזר כ-ל-ו-ם, וניסיתי מלא...כולל הצינורית, וכל השיטות, ומלא כדורים ביום להגברת החלב..

אבל אף מדריכת הנקה (מהרבות שהייתי אצלן) לא אמרה לי על מבנה כזה!

רק נתנו לי הרגשה שכנראה אני לא שואבת מספיק  (בלילה דילגתי על שאיבה אחת- לא שאבתי בין 00:00 ל6:00)

ועם כל ילד מחדש אני נכנסת לטירוף הזה..קשה בלי הייסורי מצפון האלה..

הפעם קצת פחות עם טירוף, נשארו רק ייסורי המצפון...

בהצלחה ותודה על העידוד!

בלילה לשאוב?? מצטערת אבל זה פשוט מוגזם...

באמת שאני מאמינה בכל לבי כמה חשובה ההנקה וכמה זה בריא ומלא יתרונות אבל מכאן ועד להשתגע??

אמהות טריות שגם ככה כאובות אחרי לידה ועם מלא הורמונים ומצפים מהן לשאוב כל x שעות...

זה ממש לא בסדר בעיניי!

זה פשוט טירוף.. ממליצה לך להירגע מכל הסרט הזה, להמשיך להניק כמה שאת יכולה ואם זה לא מספיק לתינוק לתת תמ"ל בלי יסורי מצפון!!!

אני לא הנקתי אחרי הלידה הראשונה, ומכירה (לפחות בחלקו) את הקושי העצום הזה, של חוסר ההצלחה לספק ליצור שהכי זקוק לך בעולם את מה שאת כל-כך כל-כך רוצה לתת לו. כמה שזה כואב... מאוד מאוד מבינה אותך.

אני מאמינה, מקווה ומאחלת, שאת מתנחמת כמה שאפשר בתינוק עצמו, בקרבה האינסופית אליו, בידיעה שהתזונה שלו היא רק חלק קטן מהקשר שלו עם הדמות הכי חשובה בחייו בשלב זה.

וטוב שמצאת רוגע ונחמה בידיעה שעשית מה שיכולת ומכאן זה בידי ה'.

באמת הוא נולד לתוך שבוע 40,יש לכן מושג מתי זה עובר?

לפעמים אפשר לתת לינוק פחות זמן מכל צד, ואז יווצר פחות, ויהיה פחות גודש

ואם רואים, מרגשים שהתינוק אוכל טוב, והוא עדין לא רגוע אפשר לתת גם מוצץ אחרי האוכל,

כדי שלא ימשיך למצוץ המון ולא יווצר גודש.

כמובן שכדאי להתייעץ עם אחות טיפת חלב או יועצת הנקה אחרת., אפילו בטלפון.

אודם יכול להיות גם פטריה, חוץ מהאפשרויות שהאחרות דברו עליהן, אולי כדאי להראות לאחות, רופאה, אם מאוד כואב.

יש גם משחות נגד כאב שמותר להשתמש לפי המלצה של רופאה, שהן בעצם משחות לבתוך הפה, נראה לי S.O.S.

וגם לי עזר מקלחת קרה. תרגישו טוב!

עוד דבר, אולי  כן כדאי לסחוט מעט לפני ההנקה, כדי שיהיה יותר קל לקטן לתפוש ולינוק, מה שקשה כשיש גודש.

תשימי לב שזה לא דלקת/ גורם לדלקת. 

תבדקי אם יש לך חום. אם כן, אז זה כנראה דלקת וזה מצריך אנטיביוטיקה.

בינתיים תשאבי במשאבה ידנית שאיבה לא עמוקה רק את הגודש( תצרי וואקום ותעסי מהצד החיצוני פנימה לשחרר את החלב (זה גם ימנע סתימה ודלקות) את זה הציעה לי מדריכת הנקה ואם עושים זאת נכון זה ממש מקל

לא כרוב

וזה חלק מהקשיים של ההתחלה

הלוואי שיהיה לך הלאה יותר קל

לשאוב מעט(20-30) מכל צד לפני/אחרי הנקה, כדי לרוקן אבל לא ליצור יותר חלב.

לעשות קומפרסים חמים/ מקלחת חמה לפני הנקה כדי לשחרר סתימות חלב אם יש.

וקומפרסים/מקלחת קרים אחרי הנקה כדי "להקפיא" את החלב.

אחרי יומיים עבר לי כולל הדלקת בלי אנטיביוטיקה. אם החום עולה חייבים אנטיביוטיקה.

זה מה שאמרו לי.

לי זה עבר אחרי יומיים בערך?

וכדאי לעסות את החזה ולהרבות בהנקה או שאיבה (למרות שזה כואב רצח, אני יודעת...)

- צריך להתקלח במים חמים

- לא לשאוב! כדי שלא לאותת לגוף שצריך עוד חלב. רצוי לסחוט את החזה עם האצבעות.

אוף, אז סתם התקלחתי במים קרים כשזה היה לי