פורום הריון ולידה (עמוד 5330)

מה הוא פשוט התאמץ יוטתר בנה בניין נוסף בארץ ישראל?? ספרי לנו באיזה גבעה

ולא אמרנו מילה

מה ששמעתי שרק 6% יולדות בתאריך שלהן אז לכי תדעי מה יהיה איתך...

ממש לא צריך להיות לך לא נעים מהבנאדם הזה, אם החלטתם לא לומר זה זכותכם. (יכול להיות שאם זה הורה הסיפור הוא שונה אבל תשאלי את בעלך מה הוא חושב..)

בהצלחה יקרה, העיקר שתלדי בזמן!!

אם הוא לא יספר לאף אחד,וחשוב לכם שהוא יהיה אז הייתי מספרת.. ואם לא אז לא.

הרוב לא יודלות בדיוק בתאריך..ואי אפשר לדעת מראש מתי תלדי בדר"כ זה בין שבוע 38-42

שלסבא אמורים להיוולד 3 נינים- הבעיה היא שכל השאר אמורים להיוולד בחו"ל D:

אז סיפרנו לו, כדי שהוא ואשתו יוכלו לסדר את כרטיסי הטיסה שלהם בהתאם...ביקשנו שלא יספרו, זה הכל.

כי אם יש לך בן והוא בגלל זה לא יסע אז יבינו שזה בן, ואם יש לך בת והוא יסע אז יבינו שזה בת כי ההוא נסע.

אז תחשבי עד כמה חשוב לך שלא ידעו....

רק בציבור המתנחלים והחרדים לא מספרים בשאר האוכלוסיות זה ממש לא סוד...

דוגרי אם יש מצב לא שגרתי אז בסדר ידעו ...מה שחשוב ללדת ביידים מלאות ובשמחה ...

וגיליתי לו שזו בת. בידיעה שהוא לא יגיד לאף אחד. אני סומכת עליו בעניים עצומות. אבל כמובן- מדובר בקרוב מאד, ומישהוא שאמין שלא יספר ( שיקול שבהחלט משמעותי)

 ולשאלתך- פעמיים ילדתי בדיוק בתאריך ( 4 לפני ורק הראשון- אחרי)

לפעמיים יוצאים מהשגרה והמטרות! אם את יודעת מה זה אז תגידי לו, ותסבירי לו שחשוב לך שלא ידעו!

גם אני ובעלי לא רצינו לספר עד חודש שלישיי חוץ מלמשפחה שלי. אבל לי ב"ה יש סבתא שהיא מקסימה ועצבנית וככמו כל מבוגר דורשת כבוד, והבעיה שלה שהיא מעבירה כל דבר. אבל ידעתי שלא שווה לי להפוך את השמחה הפרטית שלי ילדי הראשון לעצבות בגלל סבתאלה, אז הורדנו מהמטרה הזאת למען מטרה נעלה יותר שהיא השלום והשמחה, והתקשרתי והודעתי לסבתא שלי בצורה מתחנפת והסברתי לה יפה שאני ממש מפחדת ולא רוצה שידעו! ואפילו שמעתי ממקור טוב שהיא לא ספרה! אני חושבת שזה שווה הרי בסוף ידעו מה יצא  אז מה זה כל כך משנה?

תעשי אמבטית קצף ארוכה (אם אין לך, אולי לאמא יש או לגיסתך?), תצאי לבית קפה עם חברות, אחר כך לאיזה סרט טפשי עם בעלך, למחרת שופינג מטורף עם חמותך, וכן הלאה וכן הלאה רק פינוקים וכיף עד ש....

(אם את צריכה תקחי ימי מחלה מהרופא)

באמת הסחיבה של הסוף היא ממש קשה!!! (אבל בגלל זה בגעת כל כך מוכנה ב"ה)

איזה כיף שאת אחרי!

גידול בשמחה בבריאות ובנחת!

איזה יופי!

הרבה נחת

בס"ד

שתזכו להרבה נחת!!!

"שעה וחצי של המתנה בחדר המתנה"? רק על זה מגיע לך צל"ש

תודה על השיתוף,להגיע ככה בלידה ראשונה עם פתיחה 9,מורידה את המטפחת בשבילך

שמחה שיש לך חוויה חיובית,שתכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה,שפע של חלב!

המון נחת

א-ס-ו-ר לנשים מחודש שלישי עד שמיני לצום. רק בתשיעי חייבים כי מקסימום זה מזרז לידה.

סתם קטע משעשע, בהקשר הזה- קבעתי לעצמי פגישה חשובה מחר בערב, שנדחתה כבר כמה פעמים בשבוע שעבר.

ופתאום- סיוט בהקיץ- "נזכרתי" שביום שלישי הזה יש צום, שמתחיל כבר בשני בערב (מרוב שאני חושבת על הכביסות שאני חייבת להספיק היום), ואיך בכלל קבעתי לעצמי פגישה שמצריכה נסיעה כזו ארוכה, ומתי אוכל סעודה מפסקת, ומתי אשתה הרבה מים... אוח, איזה סיבוך... טוב, החלטתי לא לבטל את הפגישה, ולהסתדר.

וכמה דקות אח"כ- |נורה נדלקת מעל הראש|- הצום בעוד תשעה ימים!

והמסקנה: עד היכן עייפותה של אמא מגעת...

(ואני חשבתי שהשיא זה לישון-לנמנם בעמידה באוטובוס).

והרב ליאור מחמיר בהריוניות ולא במניקות .

הבת שלי יונקת עדיין מלא למרות שהיא כבר גדולה (8 חודש ) ואם לא אשתה ואוכל ירד לי משמעותי החלב

אני יכולה לדחוף לה קצת אוכל אבל זה לא במקום הנקה

יהודיה אני מאוד מעריככה אותך אבל צום זה דבר אינדיוודואלי לגמרי ...

אני בחודש תשיעי שהתאריך שלי היה ט' באב לא צמתי כי יכולתי להתייבש ולהגיע בלי כוח ללידה

זה לא כזה שחור לבן ויש הרבה אפור ההלכה היא חיים ולכן כל אחת צריכה לשאול פלי המצב האישי שלה

בדר"כ היא אוכלת שות הרבה,מסודר היא מושפעת מזה כ"כ או לא...

ד"א בצומות שכן צמתי לקחתי קל צום (זה לא פרסומת זה לשם תועלת )

אפילו נשאר לי והבאתי לבעלי והיה לנו צום הרבה יותר טוב אני אישית בהריון לא התייבשתי ורק בסוף היו לי כאבי ראש שלפני כן הייתי מעולפת תרתי משמע כמה ימים במיטה עד שהחזרתי לעצמי את הנוזלים

ומצד שני יש לי חברות שצום לא משנה הריון מניקות לא מדגדג להם .

הכל תלוי באישה .

שכל אחת תשאל את הרב שלה!!! לא לצום כי ככה שמענו שצריך (ומצטערת, לא ידוע לי שאפשר להתיר לעצמך בלי לשאול רב)

העצות אח"כ הן למי שהרב שלה אמר לה שהיא כן צריכה לצום, איך לעבור זאת בקלות רבה יותר.

בנות זה חשוב, אל תחמירו על עצמכם סתם! יום אחרי ט' באב יש הרבה יותר לידות מוקדמות והפלות

אני לפני שנתיים התייבשתי (בנסיבות אחרות, לא בגלל צום) וכמעט ילדתי מוקדם בגלל זה (טוב, בסוף גם באמת ילדתי מוקדם, אבל בגלל אותם נסיבות אחרות, וזה היה שבועיים אח"כ ההבדל בין שבוע 29 ל31 הוא גדול מאוד)

אני ב"ה דווקא מאלו שלוקחות יחסית קל את הצומות ובכל זאת, אני לוקחת כל היתר לא לצום בגלל הריון/הנקה שניתן לי.

כשהייתי בת 10 חשבתי שזאת גבורה גדולה לצום. ב"ה התבגרתי, ואני מבינה שאין שום גבורה לצום כשיש היתר שלא. 

השורות הראשונות לא היו לי כ"כ מובנות וחשבתי שאמרת ההיפך

יישר כח

צום מועיל ויותר מזה שלא נצטרך לצום יש עוד 9 ימים לביאת משיח שיבוא כבר אמן

לא שמעתי על זה! אבל מוכנה לנסות בשמחה.. (זה עובד גם עם קוואקר בכל צורה שהיא אני מניחה? אפשר מתכון לעוגיות?)

ואין לי תירוצים לא לצום- בעלי דאג שאאגור מספיק חלב שאוב..

יש לי חברה שהחלב הלך לה לגמרי והיתה צריכה לעבור לסימילאק .ולי לוקח 3 ימים להחזיר את החלב לקדמותו בשל כל מיני בעיות ....

בגלל יום צום אחד?? נשמע לי ממש מוזר.. 

בכל מקרה- אצלי לא לוקח 3 ימים להתאושש בדר"כ, אולי עוד יום קשה אחד. באמת צריכה להשתדל לשתות כבר מעכשיו- נקודה קשה אצלי..

יהודיה- תודה! (ומחכה למתכון של עוגיות)

(קוואקר עושה גזים???  וואי, איזה חידושים, בחיים לא שמעתי על זה ולא הייתי חושבת על זה..

אז עדיף דווקא לא לאכול אותו בהנקה? או לפחות לא לנסות לבדוק את זה על הבטן של הקטן בדיוק לפני ט' באב?..)

3 ביצים

כוס וחצי קוואקר

חצי כוס סוכר (אפשר גם דבש ואז קצת פחות)

כוס וחצי קמח (רצוי מלא) - אפשר גם להמיר חצי כוס בסובין חיטה (מומלץ!)

חצי כוס שמן

1 שקית אבקת אפיה.

קינמון

תוספות משדרגות- צימוקים, שקדים,שוקולד מריר, אגוזים למיניהם - כיד הדימיון

מערבבים ה-כ-ל, עושים עיגולים, אופים ו-בתאבון!

והכי קשה לעכל אותה .

מכל ההסברים על הקופסא של ברנפלקס נשמע שזה ממש בריא

ואני מאוד סומכת על דעתה . אבל לשיקולה של כל אחת

בס"ד

כמה זמן אופים ועל כמה חום?

אני שמה על משהו כמו 180 ופשוט מוציאה כשזה מתחיל קצת להשחים

וראיתי את בעין .

וכן מי שיש לה נטייה להתייבש לוקח זמן לגוף לחזור לעצמו בדר"כ או שאני לוקחת נוזלים(בעלי נהג אמבולנס ) או שאני לא צמה והפעם אני לא צמה .

קוואקר בחצי שנה הראשונה קשה עם זה אבל עם הזמן יותר טוב להם . בעסה כי זה מפציץ חלב ממש ( לפחות אותי )

כל הכבוד על היוזמה.

לגבי מניקות - הבת שלי יונקת בערך כל 3 שעות, אבל רק מאז שהיא מגיעה מהמעון, עד הבוקר

איך לדעתכן אני צריכה להתנהל מבחינת ההנקה?

להניק אותה כרגיל, או להפחית את מספר ההנקות בערב ובלילה, ולתת לה במקום זה חלב שאוב/אוכל מוצק?

האם הפחתת מספר ההנקות יכול לפגוע משמעותית באספקת חלב שלי בימים אחר כך?

הבת שלי הייתה בת שלושה חודשים ביו"כ לפני שנתיים והיא לא הסכימה לקחת בקבוק בכלל. דווקא שאבתי לה אבל זה לא עזר בהרבה.

הנקתי אותה כרגיל ולקראת הצהריים כבר הייתי חלשה ומותשת. הנקתי אותה צד אחד ואז היא אכלה עוד קצת מבקבוק (היא ראתה שאין לה ברירה) וככה עשיתי עד סוף הצום, לסירוגין רק צד אחד והשלמה עם בקבוק...

בסוף הצום היא קיבלה מנה שלמה מבקבוק ואני יכולתי (אחרי שכבר שברתי את הצום) להתמלא חזרה. למחרת שתיתי המון המון וגם נתתי לה חלק שאוב.

אח"כ כבר חזרנו להנקה מלאה....

יש הרבה שאלות מנשים מניקות לכן חשבתי שאולי כדאי שאשתף ממה שאני יודעת.גם לי תמיד מאוד קשה לצום בהנקה ועם השנים למדתי דברים שעזרו:
א. אפשר להשתדל להרבות את החלב בימים שלפני ואחרי הצום בכמה דרכים:
1.להרבות בשתיה,כמובן.
2.לנוח כמה שאפשר,פיזית ונפשית,חוסר מנוחה
מפחית את החלב
3. לנסות להניק יותר מהרגיל,כמה שמניקים יותר הגוף מייצר יותר חלב (היצע וביקוש)
4.יש דברים שניתן לקחת כדי להגביר את החלב,ממה שאני יודעת: ויטמינים,מאפים מחיטה מלאה,בורגול,חילבה(גם מעט מספיק) חלב שקדים,בירה שחורה,ובכלל כמובן,תזונה טובה ומספקת.
5.יש כדורים ומוצרים שמגבירים חלב הנקה.
ב.אני אישית נותנת בצום תוספת של מטרנה,בקבוק אחד לא אמור להזיק כל כך ,הרי יש נשים מניקות שבאופן קבוע מביאות גם מטרנה (בלילות וכדו’).אני מאכילה במטרנה בלילה כדי שלא אקום מיובשת ושומרת עוד בקבוק למשך היום למקרה שארגיש רע או שהחלב לא יספיק לו,אפשר לתת גם מים או תה.אבל חשוב להשתדל אחרי הצום להגביר את ההנקה חזרה כאמור לעיל.
ג. באתו יום כמובן להשתדל לנוח במקום ממוזג.

שיהיה צום מועיל וקל לכל בית ישראל.
 

והאמת - אני ממש מפחדת להתייבש...

למלא את הנגלה הבאה, לא?

זה לא ממש מחליש?

הבעיה שלי היא לא עם הילדה - היא אוכלת מוצק, ולוקחת בקבוק, ויש לי ב"ה חלב שאוב. היא ב"ה תהיה שבעה.

אני רק מודאגת מזה שאם אני לא אניק - זה יפגע לי בהמשך ההנקה,

או לחילופין,

שאם אני אניק, זה יגמור לי את הנוזלים בגוף וממש יחליש אותי ואני לא אצליח לטפל כמו שצריך בקטנה הפעלתנית שלי (ב"ה!)

בקיצור - האם החששות שלי מוצדקים? מה הכי פחות נורא מבין שתי האפשרויות?

בס"ד

ב"ה חודש תשיעי, אהיה שבוע 37.

איך עוברים את זה?

אני מתעוררת בלילה עם גרון יבש כמו הנגב, אם אני לא שותה אני מעולפת ממש.

כן, אני יודעת שזה תשיעי ומקסימום יולדים, אבל... איך?

אמאלה, מפחיד...

בס"ד

הרב אמר להתחיל ואם לא מרגישים טוב אז לשבור.

אבל אם סתם יש לי הרגשה מעצבנת ויבש לי בגרון?

=\

וזה עדיין לא מתיר לו להפסיק את הצום...

ו.....

רק בשליש השני של ההריון?

כל שנה אני צמה כמו גדולה.

השנה להיות עם 2 הקטנות וגם הריון נראה לי גדול עלי...

שאלה קצת כפרנית, מותר לשאול רב שלא שלנו שידוע כמקל?

בכל דרך אפשרית לרב מה המשמעות של לצום מבחינתך, ושזה יכול לפגוע בך, בהריון ובקטנות.

ויכול להיות שתגלו שגם הוא מקל

ואת צודקת ,עם כל השמיניות באויר והבקבוקים שאני פתאום נותנת  ,גם כשבקושי הנקתי,הגוף המשיך למשוך נוזלים להנקה ובסוף יו"כ הייתי סמרטוט סחוט,אבל אח"כ הצלחתי להחזיר את ההנקה בלי בעיה,הקפדתי לשתות,לנוח ולאכול כל מיני מגבירי חלב למיניהם,וכמובן להניק כמה שיותר,וזה מתאושש.

מצד שני בזכות תשעה באב אחד ,יש לי ילדה ...ההנקה כ"כ נחלשה שקיבלתי והתעברתי,אבל למען האמת ,הייתי אז במצב תזונתי די ירוד גם ככה (היינו בחו"ל בשליחות,ושלא יספרו לכם סיפורים,רק באוכל של ארץ ישראל יש ברכה באמת,שם הכל מים עם טעם של מים)

ניראה לי שגם אני ישאל רב הפעם,תחילת הריון זה עדין אצלי.

כשהגעתי למצב של חולשה  אבל ממש קיצונית שאלתי רב [לא שמייקל] והוא אמר לי לשבור את הצם . בהריון הרביעי [מלחמת לבנון] בדיוק שאמרתי לבעלי להתקשר לרב הייתה הזעקה, בעלי לא הספיק להתקשר ואני חזרתי מהמקלט כמו חדשה!!! מאז אני צמה בהריונות ....

כשהייתי שואלת רב לפני הצום אם לצום הוא תמיד  אמר להתחיל... [אלה אם מישהי יודעת על בעיה שבגללה היא לא יכולה לצום מלכתחילה..]

ככה זה נשמע ... מה עם מים במקום? אפילו הייתי נותנת מיץ תפוחים טבעי של פריקטיף ... הגזמתי???

בדר"כ ורק בדר"כ תינוקות של מטרנה בגיל הזה ישנים כמה שעות טובות בשקט ולא אגזים אם אומר לילה ולכן יכול להיות שזה שיניים אם זה מעל שבוע זה לא מעבר גדילה.

בהצלחה

אצלי זה בדיוק ההיפך תתנחמי

יש לה שתי שיניים מתוקות ולא נראה עוד משהו באופק...

לא ממש בא לי להתחיל עם שתיה אחרת. היא שותה מים, אבל בלילה זה ממש לא מספיק לה.

כמה היא צריכה בכלל לאכול בגיל הזה?

ילדיי לא אהבו דייסה בבקבוק, תנסי לפני השינה להכין דייסה סמיכה יותר , עם כפית ולא בבקבוק

הייתי משתדלת שארוחת ערב תהיה גם אוכל טחון ( לא יקרה שום דבר רע אם תאכל פעמיים ירקות ביום ) ואח"כ בקבוק מטרנה לקינוח

לא שזה מבטיח שינה רצופה... אבל יכול להיות שהיא באמת רעבה בלילה 

ממליצה לך לעשות עיסוי לתינוקת בבית החזה והגב העליון עם שמן זית לחימום האיזור ולהוצאת ליחה.

ובלילה להגיד לה הנה המוצץ,תכניסי לפה. שתלמד להכניס לבד גם כשאתם לא קמים ישר.

חיבוק גדול,

אולי גם בדיקת ביקום,או בדיקת אלרגיה.

אני ממליצה לבדוק אם זה לא שעלת, אם הרופאה לא שמעה את השיעול עצמו - יהיה לה קשה לאבחן אתה זה

יש גם מקרים של שעלת לילדים מחוסנים ( היו לי בבית 3 מקרים בבית , 2 של מחוסנים ), אינהלציה לא עוזרת כל כך בשעלת, כמוכן , מכשיר אדים קרים כן יכול להקל על שיעולים מאד

רפואה שלמה

אכן פורום נפלא, אני קוראת סמויה כבר שנה

תשאלי אם בגיל שלה אפשר לתת פילקה זה מייבש הכל

והאנחות זה כי נשמע שקשה לה לנשום אל תשימי אותה על רצפה קרה  אלא לפחות על שמיכה דקה .

יש אצלנו דבר כזה שנקרא יוניטר תערובת של שמנים אתרים שאני מערבבת עם שמן זית ומורחת כל שעעתיים בערך תלוי במצב .

אני יכולה להגיד לך על עצמי שהקושי לנשום רגיל הוא סבל גדול תביני אותה

תגביהי לה את המיטה אומרים שגם בצל חתוך ליד הכרית עוזר

כמובן שתישן עם מכשיר אדים קרים

למה לסבול...

איזה מתוקה

ד"א אצלנו אפשר לקנות את התערובת שמנים אם תרצי אשלח לך ( לא אני מוכרת ...)

ממש לא נשמע לי כמו פינוק. אולי כמו משהו שיותר פינוק יוכל דווקא לעזור במיוחד כשחולים חשוב לקבל הרבה חיבוקים ונשיקות, ולהישען על מישהו שאוהבים, ושאוהב אותנו...

נשמע לי משהו שאולי שינוי תזונתי יוכל לפתור. 

במקרה כמו שאת מתארת אני ממליצה מאוד על רפואה משלימה. אישית מנסיון אני ממליצה על המרפאה הטבעית ביצהר (אשלח לך את הטלפון במסר אם תרצי). 

טמצטרפת לכל מה שכתבה יוקטנה  יוקטנה 

בס"ד

חשבתי שזה פינוק יתר כי למשל עכשיו היא היתה לי על הידיים והיא חייכה והיה לה נורא כיף,ועכשיו הורדתי אותה והיא שוב מתחילה עם האנחות והתלונות ונראית סמרטוטה כזאת...

באמת חשבתי ללכת למרפאה ביצהר במיוחד שאני גרה ממש קרוב אליה,

אבל הסתכלתי בגוגל לראות מה התסמינים של שעלת ועל פי מה שאני רואה זה נראה כמו שעלת,למרות שאני לא רופאה..

השאלה אם במפראה טבעית הוא יוכל לזהות אם זה שעלת ולתת טיםול מתאים לזה,או שכדאי לי קודם כל ללכת לרו]אה רגילה ואם בע"ה ייצא שאין לה שעלת אז ללכת על טבעי.

אזבשלב הזה כבר אי אפשר לעשות כלום, חוץ מאשר להקל על התסמינים (בחיבוקים ונשיקות, בראש ובראשונה, כאמור). כך שנשאלת השאלה אם יש טעם בזיהוי וודאי, כרגע, ורק את יכולה לענות לעצמך על השאלה הזו  

אחרי שתני לעצמך על השאלה, תשאלי את עצמך אם את מעוניינת ברפואה רגילה או משלימה  

כיף לך שאת קרובה לתדהר וחניה תמסרי להם ד"ש עם המון אהבה!!! 

בס"ד

זה עובר מעצמו?

לפי מה שקראתי בגוגל זה מה10 מחלות הקטלניות ...

אם תופסים בהתחלה - יש אנטיביוטיקה שמונעת הדבקה, אבל לא מרפאה את המחלה (הרעלנים נשארים).

לא כדאי לתת לפחד לנהל אותנו אפשר למות בכל מיני דרכים, אבל רובנו המכריע נשארים בחיים למשך זמן מה...

כן כדאי לאבחן - בבדיקת דם

וגם שאר בני המשפחה והילדה עצמה צריכים אנטיביוטיקה , שאגב , לא עוזר לה אבל מונע התפשטות המחלה,

מדובר במחלה מעיקה וייקח לה זמן להתאושש, אם היא כבר לפחות שבועיים ככה, אז שתדעי שאת אחרי השלב הקשה

מכשיר אדים באמת יכול לעזור בשעלת

וגם לא סביבתי, אבל מסבתי שתחי', נשמע ששעלת זה שיעולים רצחניים ממש. בלי הפסקה.

פעם כשאחד הילדים שלי היה בתקופת שיעולים, שחתי לה את דאגתי שזאת שעלת (שמעתי אז על ילדים שחלו בשעלת) והיא הרגיעה אותי, היא הכירה היטב את המחלה בצעירותה, והיא אומרת שזה שיעולים בלתי פוסקים. מצב כזה שמוכרחים להחזיק את הילד כ-ל הזמן על הידיים. לא בגלל שהוא 'סמרטוטי'... אלא כדי שח"ו לא יחנק...

זה ממש ממש לא נשמע המצב אצלכם, ב"ה.

מוכר לי מאד תופעה של שיעולים שלא עוזבים במשך כמה שבועות או אפילו יותר!

רופא הילדים שלנו תמיד אומר שקשה להיפטר משיעול1 גם אחרי המחלה!

אל תדאגי. כן לדעתי תלכי לבדוק אם זה משהו שדורש טיפול (אולי חלילה דלקת ראות? יותר בגלל הסמרטוטיות מאשר בגלל השיעול...) ואם הרופא יגיד שזה וראלי (או כפי שהרופאה אמרה לך, אסטמה של ילדים...) אז לכי לנסות טיפולים טבעיים. אולי הם יעזרו בעז"ה.

רפואה שלמה במהרה!!!

וברור שבידיים יותר נעים וזה מקל על ההרגשה. ככה תינוקות מתנהגים גם כשצומחות השיניים...

גם לי עוזר מאוד חיבוק מבעלי כשאני לא חשה בטוב

הבת שלי היתה מצוננת מאוד, והתלווה לזה שיעול שלא עזב אותה הרבה זמן אחרי שהנזלת עברה, וגם היה מעיר אותה בלילה. מה שעשיתי, בהמלצת המטפלת במעון, זה להקפיד לשים לה טיפות של מי-מלח לאף (קונים טיפות מוכנות בריכוז מתאים לתינוקות) בבוקר ובערב לפי השינה. וזה ממש ייבש - גם את הנזלת וגם את הליחה והשיעול ברוך השם עבר!

אולי זה יתאים גם במקרה שלכם...

לתערובת שמנים,ומה זה פילקה?

גם הילד שלי אסמתי

אני מורחת שמן זית עם ערק על הגב והחזה.

ואמבטיות חמות מאוד עוזרות להשתחרר מכל הליחות (גם יעזור לשינה יותר עמוקה)

זה תקופה מאוד יבשה ,צריך להפעיל מכשיר אדים.

שומרון ,בגיל הזה כלי הנשימה מאוד קטנים וכל צינון קטן מעיק מאוד.

אז יכול להיות בהחלט שזה צינון פשוט שיעבור תוך יומיים שלושה,אבל אם זה לא עובר אחרי שבוע ,לכי לרופא,ותתעקשי על צילום ריאות,כי בגיל הזה הכל קטן, מאוד קשה לרופא לשמוע שבאמת הריאות נקיות.אני לא רוצה להפחיד אבל לצערי עם הילד שלי הרופא כל הזמן אמר לי שאני סתם דואגת וסחבנו ככה חצי שנה,עד שבגיל שנה ממש התעקשתי על צילום ובאמת הריאות היו מלאים ולצערי עד היום הילד סובל מאסטמה .אז אני אומרת ,למקרה שזה יחסוך למישהו את מה שעברנו.אימהות תיסמכו על עצמכם,למדתי על בשרי לא פעם,הורים מרגישים את הילד שלהם הרבה יותר מכל רופא או מיכשור רפואי,עם כל הכבוד והערכה להם,אל תפסיקו לסמוך על עצמכם.

רפואה שלמה

רפלקסולוגיה מאוד עזר לענייני ליחות/ריאות/אוזניים

אפשר לבד ,פשוט עם קרם לעסות לה עיסויים נעימים לכפות הרגלים,זה ממריץ הדם ואת תהליכי הריפוי של הגוף.וזה כיף לשניכן

היא מתעסקת עם קוסמטיקה רפואית . אפשר להתקשר אליה ולבקש אני לקחתי משכנה (כי אני גרה בחברון) וזה לא היה זמין ...  

פילקה זה צמח טבעי שבא בטיפות שמייבש ... מי שמניקה וחולה זה לא טוב לה כי זה מייבש גם את החלב.

תשאלי אצלכם בקופה את הרופאה . במאוחדת יש . אני נותנת את זה איך שאני שומעת קצת שיעול רגיל אני נותנת לה .

תראי אני הייתי במצב שכל שבועיים הייתי צריכה בודיקורט וונטולין ורצו שאתן גם סטרואידים כמובן שלא נתתי

סטרואידים אבל את השאר לא היתה לי ברירה .החמצן שלהילדה שלי ירד

ב"ה תודה רבה ה' אני נותנת לה בזמן את הפילקה ואם היא מתגרדת אז אני יודעת שזה אלרגיה שלה ונותנת מיד פניסטיל.

בע"ה שזה יגמר כבר .

אבל חשוב אצל ילדים כאלה הרבה אבל הרבה לשתות. יש אפילו שיטה חריפוי ע"י שתיית מים אבל הבנתי שגם יש גמ"ח של חדר מלח שמאוד עוזר לאסמתיים .

ברכה והצלחה לכולנו

שרית

כל שבועיים?נשמע מוכר  בגלל זה קבלנו סינגולייר,תרופה קבועה שאמורה למנוע את ההתקפים.

ניסינו הומאופטיה,ניסינו ביקום,ניסינו כל מיני תה צמחים,וניסינו המון חדר מלח (חבל לא ידענו שיש גמח היינו חוסכים כמה אלפים טובים) אבל לא יכולה לומר שמשהו ממש עזר לו,כשמגיע מזג אויר קשה הוא פשוט נכנס לקוצר והקאות וחוטף חום גבוה וזהו..צריך לשים לב שזה לא ממשיך לדלקת ריאות.

גם אצלכם זה עם חום?מישהו אסמתי אמר לי שזה מוזר.

שומרון,סליחה על הניצלוש,מקווה שתהיה לכם מהר רפואה שלמה.

נראה לי שאתם במקום אחר מאיתנו שיהיה רק בבריאות ברכה והצלחה ...

קודם כל, מה פתאום אחות בודקת פתיחה, ובטח מה פתאום עושה סטריפניג??? ועוד לא בבית חולים? סטריפניג עשוי לזרז מאוד את הלידה (מנסיון שלי, עשו לי בלידה הראשונה ומאז שעשו הלידה התקדמה כמו בהילוך מהיר)

חוץ מזה שהקטע של הסטירפינג בכלל נשמע מוזר. לא ידעתי שאפשר לעשות אחרי ירידת מים. אבל אולי לא ידעתי.

גם למה רק ב6 בבוקר היא הגיעה לבית חולים.

דווקא הקטע שחתכו בלי הרדמה נשמע הגיוני. לא תמיד יש זמן לעשות את ההרדמה, ובדר"כ לא מרגישים גם כשחתוכים בלי הרדמה. כך לפחות אומרים, וכך אימא שלי סיפרה שהיה לה מנסיונה שלה.

ככה לפחות טענה המיילדת כשצעקתי עליה שתרדים...

תחתכי אחרי 3 שעות של צירי לחץ עם אפידורל שלא הורגש כ"כ ...

בסוף היא לא חתכה ...

אז אולי פעם הבאה תבקשו ולא יחתכו חוק מרפי ....סתתתם

אם כן,והיא הסכימה אז בסדר,זה שיקול שלה,למה 3 פעמים

אחות=מיילדת?! הדולה הביאה אותה או שזה היה מתוכנן מראש?

אני צריכה לשמוע את כל הסיפור כי ככה קצת קשה חסרים מלא פרטים,אני אישית אומרת לנשים שאני מלווה שאחרי ירידת מים לגשת לבי"ח אני לא רופאה.

לגבי לחתוך עושים את זה בזמן ציר לחץ ובלי הרדמה ככה היא לא מרגישה שחותכים אותה,היא אמורה לא להרגיש.

אני מקווה שיש לה חוויה חיובית,אכן נשמע לא פשוט.

כמה התינוק/ת נולד/ה?

אם היא בלידה, למה לעשות סטריפינג? למה לרצות לזרז? ללידה יש את הקצב הטבעי שלה. כל התערבות מביאה עמה סיכונים, וסטריפינג הוא התערבות התערבותית בהחלט! כשיש צורך בהתערבות, אז ב"ה שיש לנו את האפשרות להתערב. אבל אם אין צורך - למה סתם להביא סיכונים ללידה?

אני רואה במקרים האלה קצת יהירות של המתערבים. הנה היא אמרה: "אני חוסכת לך שעות בבית חולים"... סתם בשביל היהירות שלה, שהיא "עשתה", שהיא "היתה שם" ושהיא "השאירה חותם" בלידה הזו... מאוד חבל לי.

בנוסף, באמת מוזר שהיא סתם דחפה לה יד אחרי ירידת מים, כי זה מגביר את הסיכון לזיהום עולה.

לגבי החתך בלי הרדמה - עושים את זה. לא נעים - לא נורא (אם צריך לחתוך, שזו שאלה אחרת ).

צריך להיזהר מזיהום! איזה חוסר מקצועיות של האחות )-:

היא לקחה דולה ממש מעולה מהמובילות בירושלים שבאה עם האחות וזה מה שהיא עשתה...

חברה שלי חוצניקית ולא ממש יודעת את השפה ולא הבינה כ"כ מה קורה, מה שכן היא נורא חששה מלידה ארוכה ומוסבכת...

היא כן אמרה לי למרות שזה היה קצר היה לי טראומה, הסטריפנג נורא כאב לה.... והיא גם התלבטה אם האחות ילדה אי פעם שהיא יודעת איזה כאב היא גורמת לה....

אני שמחה לראות שלא סתם הזדעזעתי, אני לא רוצה לשאול אותה על זה היא לפני הברית אבל מענין יום אחד לברר את הנושא איתה...

תודה שעניתן.

יולדת.....

למה היא הסכימה לסטריפינג .סליחה על החריפםות אבל הייתי "בועטת" באחות למה יש לה דולה אם לא כדי בהיא תעזור לה ??? נראה לי סיפור מוז....ר

שלחי מסר או

לנחשונית

או

לאני ירושלמית

או

ליהודיה מא"י

ונעשה לך קבלת פנים של לול תרנגולות

אז קבלי

הרבה בריאות ורוגע.

בס"ד

מה הסדר יום פחות או יותר של ילדים בני 3 חודש'?

אני מפחדת שהיא ישנה יותר מידי..

מישי מוכנה לפרט פחות או יותר מה היא עושה עם הילד\ה שלה במשך היום?מתי משכיבה אותו\ה לישון?

תודה...

ולחלק לפי ארוחות.

אם המשקל 5 קג' * 150 = 750.

נגיד 6 ארוחות ביום...

אז 750/6= 125

אז 125 מל', 6 ארוחות ביום (כל כ-4 שעות בהנחה שהיא אוכלת גם בלילה)

לגבי הגזים, אפשר להקל ע"י בייביזים/גרייפווטר וכד'. להתייעץ עם אחות טיפת חלב.

אני שואבת לה, ורוצה לדעת כמה זה מנה.

היא בת חודש, שוקלת פחות מ3.5, ואחותי אומרת שהיא צריכה לאכול 100!

זה נראה לי המון!

אני שואבת לה מנה בערך 70-80, ונראה לי שהיא שבעה....

אולי אחותו יודעת בדיוק כמה צריך לאכול במשקל הזה.

אם היא תעשה קקי, הוא לא יתסוס ויעלה גזים במעי.

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l

אצלנו זה נורא עזר לקטנה.. היא סבלה מאוד וזה הדבר היחיד שהקל עליה משמעותית

לחלק לפי מספר ארוחות שהיא אוכלת ( בערך 6 בגיל זה, יש גם 7 )

המתיני מספר ימים כדי לצפות בשינוי

אם אין שינוי- נסי תמ"ל נטול לקטוז.

תני יותר מים בין ארוחות כדי לרכך יציאות, אפשר גם להוסיף כף שמן זית או קנולה לתמ"ל.

אבל כמובן קודם לתת רכע כפית בבקר למשך יומיים- לראות שאין רגישות ( שמן זית- טעמו מורגש יותר ולכן לא כל התינוקות יסכימו לקבלו)

תמ"ל נוסף ופחות מוכר הוא האופטימיל, שם חומצות השומן באות ממקור שונה. אולי יקל עליה ( יקר יותר ופחות זמין).

90 גר' ב10 ימים זה ממש לא סוף העולם! זה בס"ה כ30-60 גרם פחות מהמצופה.

חשבתי שאולי יש לה רגישות ללקטוז- אך אמרו לי שכשרגישים ללקטוז זה מתבטא ושלשולים- ולה יש עצירות..(מהסימילאק, המטרנה עשתה לה כאבי בטן ממש)

האם זה נכון?

ישנם בדיקות לבדוק רגישויות?

בקשר לשמן: מה עדיף?קנוה או זית?או את המעורבב(יש לי שמן זית מעורבב בקנולה)?

אפשר לעשות את זה על בסיס קבוע?אם הם מתקמצנים על השמן, לי אין בעייה.. אולי זה מה שיעזור?

היא ממש מתאמצת ומתעייפת..

אתמול ב"ה, לקראת הלילה הייתה לה יציאה מימית ירוקה (לאחר שהבאתי לה מים!)- האם הצבע הזה טוב?

אני מחכה בכיליון עיניים לתוצאות התרבית של הצואה.. וזה עדיין לה מגיע, עברו כבר יומיים, תוך כמה זמן?

תודה ענקית,

ממש מעריכה את עזרתך, ואת עזרת כולכן,

שנזכה לבשר בשורות טובות!

הי נונה, אני מקווה שקל לכם יותר עכשיו אחרי הקקי.  אחד ההבדלים בין הנקה לת"מל הוא נושא הפלורה הטבעית של המעיים, בעוד שבהנקה  התינוק  מקבל חומרים שמחזקים את הפלורה של המעיים- זו היא למעשה שכבת חיידקים טובים שעוזרים לפרק את האוכל ולספוג אותו, משפיעים מאוד על המע' החיסונית ועוד דברים רבים  וטובים, אך בתמ"ל  אין את מה שתומך בפלורה הזאת, וכך היא נחלשת, ויכולים להיגרם קשיי עיכול וספיגה, חולשה חיסונית, ליחה בגוף ועוד, אולי שווה לך להתייעץ עם איזה מטפלת אלטרנטיבית ולשקול תוספת של  תכשיר פרוביוטי , זו אבקה שמכילה אתהחיידקים האלה- לקטובצילוס, ביפידוס ועוד כמה, בגיל הזה אם אני לא טועה נותנים להם ממש קצת פחות מקורט על בסיס יומיומי, לבת שלי זה היה פתרון נהדר ( ארוך טווח- לא סימפטומטי מיידי) לפטריה  על הלשון ( שגם היא למעשה נובעת מחוסר איזון של הפלורה במעיים- יש שם איזון של החיידקים מול הפטריה, ולכן אם הפטריה מתגברת, צריך להעצים את החיידקים שיירסנו אותה קצת). ילדים רבים מקצלים את זה לחיזוק המע' החיסונית, ויש סיכוי לא רע שזה ישפר לה את מע' העיכול. כמובן אחרי התייעצות עם אשת מקצוע שתראה את הילדה.

דבר נוסף שעוזר מאוד לתינוקות עם תסמיני בטן הוא צמח מרפא סיני ששמו MA YA - זוהי למעשה חיטה טרום נבוטה  שצפה על המים ( כך ההגדרה הסינית ) וזה עוזר מאוד לשחרר כאבי בטן עצבנות,וכל עודף במע' העיכול, גם בקשר לזה- כמובן להתייעץ עם איש מקצוע ( אם תרצי תכתבי לי מאיפה אתם ואני יכולה לנסות לברר לך אם יש מישהו באיזורך). באופן  כללי- הגם שזו תופעה נפוצה ומוכרת, אני אומרת על סמך התמחות בצמחי מרפא לתינוקות שעברתי השנה, לפי השיטה הסינית היתרון בטיפול בבעיה בגיל מוקדם, יכול לאפשר לגוף להתגבר על תופעה שיכולה הייתה להתגבר וליצור השלכות לטווח ארוך יותר, בצורה קבועה. בגיל הזה הגוף שלהם עוד לומד איך לעבוד ולכן בכוחם של צמחים ללמד את הגוף דפוס נכון יותר. אני מאמינה שגם הומאפטיה, פרחי בך- ואולי יש לבנות עוד רעיונות, את צריכה לבחור מה זמין ונח לך.

שיהיה בקלות- תרווי נחת  ושמחה מהגידול.  

בס"ד

חודשים, חשבתי כבר על זה..

יש גם לתינוקות ממש?

שלאכדאי צמחי מרפא עד גיל שנתיים . הבת שלי לדוגמא רגישה להרבה מהצמחים ולצערי גילינו את זה רק אחרי

שנתנו לה ...

סתם נקודה לחשבה ..

בהצלחה

עצירויות והתפתלויות נוראיות.

אז עברנו ממטרנה לסימילאק צמחי ובהחלט ראינו שיפור רציני.

ממליצה לך לבקש ממטרנה ומסימילאק דוגמיות ולראות כיצד היא מגיבה

ובהתאם לכך, לקנות לה תמ"ל מתאים.

יש מחקרים שאומרים זה אחד מהגורמים לבעיות קשר וריכוז וגם יש בזה הורמונים שגורמים להתפתחות הגוף בגיל צעיר (גם לגברים!)

2 הגדולים שלי אכלו צימחית כי זה הדבר היחיד שהיה להם טוב...

בעוד כמה שנים אני יוכל להגיד לכם אם המחקרים האלה נכונים..

משלשול ועד עצירות וגזים,

לא ישר לצמחי, קודם נטול לקטוז, ורק אם לא מסתדר אז לצמחי , אבל הוא בד"כ דוקא גורם יותר לעצירות..

אין בדיקות רגישות לגיל המדובר. לפחות לא שאני יודעת. עניין של ניסוי וטעיה.

לא משנה השמן אבל, כפי שציינתי- לזית יש טעם מודגש כך שבהחלט עלול להרתיע את התינוק.

אגב, השמן גם יוסיף קלוריות כמובן...

מימית ירוקה- יתכן שאחרי שמשתחחררים מעצירות קשה אז כל מה שהצטבר מאחורי ה"פקק" הזה יוצא כמו שלשול. אבל האם היציאות שלה בד"כ קשות? כי אם לא- יתכן שיש לה גזים וכאבים אך לא עצירות... ואם כך- אז סביר להניח שזה בסדר, תרבית צואה- כ4 ימים.

ופרוביוטיקה- אכן, רק מגיל 6 חודשים!!!

כדוגמת מיכל שרביט.
אבל תמיד אפשר לבדוק את התחליף נטול הלקטוז ולראות.
אצל הילדים שלי זה עשה פלאים.
נראה לי שצריך לחכות חודש כדי לראות תוצאות.

שאת מתארת.(ילד רביעי,ב"ה), בד"כ בגיל הזה הם אוכלים 120,150

אם את רואה שהיא גומרת את הבקבוק, סימן שאת צריכה להוסיף לה קצת.

כדאי להקפיד על הוצאת אוויר(גרעפס בלע"ז), באמצע הבקבוק.

 תינוקות בגיל הזה לא משכיבים לישון, הם פשוט ישנים כשבא להם, ואז את מיד משתחלת למיטה. ככה זה, ולא נורא אם הבית מתפקד בעצלתיים.

אולי כדאי להשכיב קצת בגובה, לשים מגבת מתחת למזרון, או בסלקל(טרמפולינה), לפעמים הסיבה שהם בוכים,זה שהאוכל עוד לא ירד.

והכי חשוב להרגיש שאת אמא טובה, ואת עושה את השתדלותך, אחרי הכל(וגם לפני), יש שותף שלישי לילד והוא אחראי עליו.( הקב"ה כמובן).

יש נטול לקטוז?איפה מסיגים?

גם בתמ"ל צמחי וגם בנטול לקטוז / מפורק לקטוז יש בעיות וחוסרים, ונותנים אותם אם אין ברירה. הסטנדרט לתינוק שלא יונק - תמ"ל חלבי.

סימילאק טופ-פרי או מטרנה נטולת לקטוז.
הילדים שלי רגישים ואני נותנת להם רק נטול לקטוז.
ממש מומלץ! חוסך את הגזים והתינוק רגוע ושמח!
אלא אם כן הילד רגיש גם לחלבון ואז הוא חייב תחליף צמחי.
 

ובקשר לתגובה של פצקרשת -
נכון שבתחליף צמחי יש בעיה בגלל הסויה
אבל לא שמעתי אף פעם שיש חוסרים בתחליף נטול לקטוז.
החוסר היחיד הוא הלקטוז וזה דווקא מבורך מאוד
כי רוב האנשים רגישים ללקטוז רק שהם מתעלמים מזה
בגלל שאין תופעות משמעותיות כמו פריחה שמעידים על הרגישות.
ממה שאני יודעת דווקא התחליף החלבי הוא הבעייתי.

נכון שעדיף שיהיה לקטוז מחלב אם, ולקטוז מחלב פרה עלול להשפיע לא משהו, אבל ללא לקטוז בכלל זה לא מומלץ סתם ככה אלא רק למקרה שאין ברירה.

ראיתי בתדריך משרד הבריאות שכתוב על כל מיני סוגי תמ"ל יוצאי דופן שיש לתת אותם רק בהמלצת רופא. אני הבנתי שנטול לקטוז נכלל בתוכם, אבל אולי טעיתי והכוונה לא אליו.

ושאחותך תישאר עם התינוקת ללילה לבן. אחרי לילה כזה נראה לי שלא צפויות עוד הרמות והשכמות.

כןכן, אני יודעת שזה לא תמיד מעשי להירדם כשהתינוקת צורחת ברקע. אבל אולי הפעם זה ילך לכם.

בגלל דודה שלה ...

כי אם כן זה לא פייר אבל אם היא גרה רחוק ... זה רק "יחשל " את הבת שלך .... לא נורא פעם אחת אני יודעת שזה מעצבן אבל אם זה לא חוזר על עצמו לא נורא תחליקי ...

בדרך כלל, פריחה מסמלת את סוף המחלה. בטח היום הוא כבר יהיה בסדר

במקרה היחיד שפריחה היא סימן לזיהום, חלילה, סביר שתראי שהילד ממש בתוך המחלה: חום ואפאטיות וכיו"ב. לפי מה שתארת, אני הייתי מניחה שמדובר בווירוס שהגיע לסיומו הפורח.

הלילה או שהוא בכה או שהיא ינק. עלה לו שוב חום.

הבוקר הוא לא מפסיק לבכות. גם מעייפות וגם הוא ממש נראה סובל.

אז אולי כן כדאי לרופא? תראי מה הלב שלך אומר

והרופאה אמרה שזה קורה הרבה פעמים שיש חום גבוה והוא יורד בבת אחת אז מופיע פריחה..

היא אמרה לי לתת לו טיפות פנסטיל (טיפה אחת לקילו משקל שלו 3 פעמים ביום)

היא אמרה גם למרוח לו על הפריחה משחת אלוקום (נראה לי שככה קוראים לה) אבל לא מרחתי כי אמרו לי שהיא עם סטרואידים..

וזה עבר לו תוך יום-יומיים!

בהצלחה!

תרגישו טוב!

התחיל לפני שבוע- חום גבוה ברביעי וחמישי, בלי סיבה נראית לעין.

שישי בבוקר ירד החום- ואחר הצהריים הופיעה פריחה, שהלכה וכיסתה את פני המתוקה (התפשטה לאיטה למעלה למטה. היה שלב שכל המצח היה אדום).

וזה- לפחות במקרה שלנו- כן היה מחלת ילדים בשם אדמדמת. לפי המדריך לטיפול בתינוק שלנו, זו מחלה שמגיעה בעיקר לתינוקות בגיל 8-10 חודשים (זה לא היה כתוב שם בבירור, אבל כך נראה לי), ומתבטאת בחום גבוה בהתחלה, ופריחה שמגיעה דווקא אחרי שהחום עובר.

כשהיה את זה לקטנה שלנו, היא ישנה פחות טוב בלילה (קמה אחרי שמונה שעות או שבע שעות! סטנדרטים שאני לא רגילה אליהם! ), ואכלה פחות, והייתה רגישה למדי. ברוך ה', ככל שהימים עברו, שלומה השתפר.

רפואה שלמה, שירה!

כדאי ללכת לרופא שיראה

הפריחה היא נקודות - נקודות?  ( כנראה ויראלי)

האם התפתחה לשלפוחיות?  ( יתכן אבעבועות)

האם מכסה שטחים אדומים? ( בד"כ סימן לרגישות)

הפריחה היא נקודות, נקודות ובמקומות מסויימים היא מתחילה להיות בשטחים אדומים.

כבר חשבתי לקחת אותו לרופא היום, אבל אין היום רופא אחה"צ.

אכלת חדש ...

כזאת שיש לפעמים לתינוקות כשחם מאוד.

יש מצב?

זה גם ממש על כל הגוף, כולל הפנים (אפילו באוזניים ראיתי כמה נקודות)

ולא אכלתי שום דבר חדש.

יש מצב שהוא אלרגי לכלבה החדשה שלנו? אני מנסה לחשוב על דברים חדשים שזה עלול לקרות מהם..

יש מצב שהוא אלרגי לכלבה

דבר שני, זה שזה בכל הגוף לא עומד בסתירה לזה שזה פריחה של זיעה

ודבר שלישי - אז אולי אסטמה של העור?

נסי במשך כמה ימים להפסיק להשתמש בסבון, ואם אין שיפור, נסי במשך כמה ימים לסבן אותו טוב במיוחד.

וזה היה נראה אחרת לגמרי.

אז הפסקתי להשתמש בסבון וזה אכן עבר. עכשיו כבר תקופה ארוכה שאני כן מסבנת אותו וזה לא חזר.

נראה שווה לנסות שוב להפסיק לסבן אותו לתקופה.

גםלילד שלנו היה את זה לאחר 41 חום יום למחרת בבוקר לאחר ביקור אצל הרופא חזרנו הבייתה וראיתי שכולו אדום ממש משטחים אדומים זה היה מפחיד הוא קיבל פניסטיל ולאחר יומיים זה עבר כלא היה.

משטחים כמו שאמרתי זה כבר אלרגיה וצריך לקחת אותו לרופא

ובחברון עד לא מזמן היה גם וגם עד שמכרו את הסוס ונשארו המון חתולים

רוצה לאמץ כמה במקום הכלבלב  הקרצציות חינם

עסקת חבילה אחד פלוס אחד חינם

עכשיו הוא עדיין מנוקד, אבל ממש בקטנה יחסית למה שהיה לו

תודה לכן!

ממש דומה למה שהיה אצלנו (אני די בטוחה שגם אצלכם זה אדמדמת, כמו שכתבתי יותר מוקדם ), והכי כיף שהפריחה עוברת.

אגב, מהשלב של הפריחה, הקטנה אצלנו כבר התנהגה די כרגיל, כך שזו הייתה "פריחה בקטנה" (אופס, תרתי משמע ).

רק בריאות!

היא שמחה , מתפתחת יפה ,את נותנת לה ברזל, היא רגועה לא ישנונית כ"כ אז אחלה

אם את רוצה יותר להירגע תעשי בדיקות דם .

כמובן שאם משהו אחר, פרט למשקל, לא מניח את דעתך - אפילו אם קשה לך לומר מה בדיוק - זה עניין אחר

היא מתחת לעקומות הגדילה ופשוט אי אפשר לעשות כלום

כמה שזה לא קל... מבינה אותך מאוד (למרות שאצלנו זה שונה, אני לא משווה). ומצטרפת לעצות שמעליי- מבחינת ההתפתחות שלה ומצב הרוח הכללי שלה, היא בסדר? מתפתחת בצורה תקינה?

ותודה רבה, שרית ויוקטנה

מה אורך הציר? אם יש לך היום ביקורת,אז תבקשי שיבדקו אותך שלא תצאי סתם לביה"ח.

נסי בזמן ציר להוציא אוויר לאט עם קול נמוך.

בשורות טובות!

מוזמנת להתקשר להתייעצות

אז לא תמיד כדאי להקשיב לסיפורים מפחידים של אחרים...ה' לא יביא לך כאבים שלא תוכלי להתמודד איתם,זה אחת הסיבות שאני יותר מפחדת מאפידורל,לקחתי פעם אחת וסבלתי מהדקירה הזאת מספיק כדי לא לרצות לחזור על זה.מצד שני עם הצירים שמביא עלייך בעל הרחמים,אני אישית מרגישה ,מסוגלת להתמודד.

ניראה לי שאת צריכה לראות מתי הכאב הוא כבר מספיק בילתי נסבל ומספיק רציני כדי להגיע למיון,כי נכון שכבר רוצים להיות בלידה ולהגיע אבל מצד שני , בכל זאת זה מקום שאת רוצה להיות בו כמה שפחות,וכמה שתזכי יותר להעביר את הצירים בבית בנוחות יחסית ובפחות מתח ממה שיש בביה"ח ככה הלידה תיראה לך יותר קצרה וקלה,ומצד שני את צריכה להיות קשובה לעצמך,לגוף שלך,לתנועות שלו.כדי לתזמן נכון.

מקווה שאני לא מבלבלת אותך עוד יותר  האמת שאני ממש מבינה אותך,זה מאוד מבלבל ומתסכל.אני מרגישה את המתח הזה כל פעם מחדש

בהצלחה נשמה

שיהיה ברוגע,בקלות ובבריאות,אמן.

גם הגוף וגם הנפש מתרגלים למצב חדש לחלוטין (זה הריון ראשון? אם כן- אז בכלל הכל חדש...). להורמונים יש חלק גדול בעניין מצבי הרוח- זה בא והולך, לא בהכרח זה יהיה המצב כל החודשים הבאים...

הגוף תשוש, הוא בונה עכשיו מערכות שלמות חדשות שכלל לא מוכרות לו, הרגלי האכילה והשתייה משתנים- וגם הצריכה משתנה. והצריכה ויכולת הקיבול לא תמיד חופפים..

אין דבר יותר נורמאלי מזה!! אני מניחה שכל מי שתשאלי פה הייתה שם (וחלקינו עדיין)- ועם התפתחות ההריון אני מניחה שתראי שהדברים דינמיים- לא כל יום עצובים או תשושים. מצד שני- תני לגוף שלך לנוח! העייפות היא הכי ברורה ומובנת בעולם ואל תנסי להילחם בה. תנוחי. תני לעצמך את המרחב הנפשי הזה...צריכה שנ"צ? תשני שנ"צ! בלי להרגיש רע! אין מה לעשות שגםם העמודי ב' יגיעו וגם אז אולי לא תהיי עם הכי הרבה חשק- תנסי לסדר את הזמן שלך ואת הרגלי הלמידה בתהאם למה שאת מסוגלת כרגע וקחי בחשבון שזה לא כאילו עוד 3 שבועות כבר לא תהיי עייפה...

הבחילות גם הן ברורות והגיוניות- היה פה שרשור לפני כמה ימים עם הצעות איך להקל על בחילות (לא זוכרת מי בדיוק פתחה את השרשור...)- בכל אופן, תקפידי לשתות, תנסי לא להתקרב למאכלים עם ריח חזק מדי (דגים? גבינה צהובה? עוף? כל אחת ומה שמגעיל אותה...) ולאט לאט את תלמדי *מחדש* את הגוף שלך ומה הוא צריך ומה נכון...בע"ה הבחילות בד"כ עוברות עד סוף שלישי (למרות שלא לכולן...)- העיקר, תקפידי לשתות ה-מ-ו-ן (למרות שזה גם עושה בחילה לפעמים) ואם את מתחילה לסבול מהקאות- דעי שאת יכולה לבקש מרופא הנשים כדור שמונע הקאות (לי זה עבד אחלה...)

אל תחמירי עם עצמך!!! הריון זה טירוף, תחשבי על מה הגוף עובר בתשעת החודשים האלה ותביני שהעייפות הזאת, לא הגיעה סתם כך...
תרגישי טוב!

התארך בשנתיים בגלל חתונה, הריון, לידה ועוד הריון. כנראה שאנחנו בחברה טובה!

תפרגני לעצמך וקחי את זה בסבבה

מקווה שלא יאכלו אותי כאן אבל ...

אומרים שבגיל המעבר בגלל שינויים הורמונליים כדאי לאכול סויה כי יש בזה הורמונים נשיים  

אולי זה יסדר לך אותם קצת

ובלאו הכי אם את אשכנזיה לא תאכלי בשר בשבוע וחצי הקרובים אז למה לא ...

כן יש לי בעיה עם דגים ועוף זה באמת מגעיל אני חיה על גבינה לבנה קונפלקס ובאדי גדול חח ב"ה..
אני לא רוצה להעריך את התואר אבל אני כן אגש למועדי ב' יש לי כולה 2 מבחנים שלא ניגשתי למועדי א בע"ה שנה הבאה אני מסיימת! אז יש לי עוד 2 סמסטרים חבל לא לתת איזה פוש ולסיים אני גם ממש רוצה לעבור מאיפה שאנחנו גרים ולעבור יותר קרוב למרכז\איזור ירושלים אז חובה עלי להקפיד!

בע"ה נראה אור, אני נותנת לעצמי לישון ועכשיו יש מקצועות שהכי חשוב לי זה להעביר!

תודה רבה על ההעעצות המקסימות תבורכו בננות

שבת שלום 

נסי להיות קשובה לגופך,לנוח כמה שאת יכולה,לאכול ארוחות קטנות וצפופות.

לשתות הרבה,ובע"ה תצליי במבחנים,

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות.

אגב גם אני לא הייתי נוגעת בבשר ודגים והייתי מאוד חלשה בהריונות ,אחות יעצה לי להתחיל לאכול לפחות פעם פעמיים בשבוע,וזה באמת חיזק אותי פלאים ,בניגוד לכל התיאוריות הצימחוניות שלי : ) ,צריך לקחת B12 ברזל וויטמינים אבל עם כל זה, לאכול טוב,מה לעשות, צריך דלק כדי לנוע

הרבה שמחה וכוח.תחזיקי מעמד זה מאוד קשה,אני יודעת...אבל בסוף המתוקונים האלה שווים הכל.

וגם כדאי מאוד...

קונים את זה רק בבית מרקחת, אחרת זה מאוד יקר...!

בהצלחה ורפואה שלמה!

שימי לב שהוא לגמרי לא טעים, כדאי להוסיף סוכר ענבים.

וגם אין עליו כשרות...אז הזהרי בכלים שלך.

ב"ה שבפורום הזה אמרו לי שיש בזה אינזים מלבלב חזיר

בנינו לא רוצה לאכזב אותך אבל אצלי הילדים רגישים גם לזה ... בגלל זה הם נטו הנקה קטנים ומ-ת-ו-ק-ים רק בלי הרבה בלחיים

הם אומרים שעד שזה מגיע אלינו כבר לא נשאר כלום ולכן תקופה מסויימת אומרים שהיה על זה הכשר ומישהי כתבה שזה עניין טכני שאין על זה אם אני לא טועה אותה אחת אולי תתקן אותי

ילד צריך לחיות ואם זה מה שהוא יכול לאכול אז זה מעולה בשבילו כרגע .

אני כבר טעמתי את זזה לפני שאמרו לי אז לא ישנתי יומיים ..אבל גם הבת שלי זה גרם לה לכאלה כאביי בטן שהיא הפסיקה אפילו לינוק אז ויתרתי על זה

רופאים לומדים מחלות

רוקחים לומדים תרופות

כל אחד וההתמחות של

תמיד עדיף לשאול רוקח בנושאי תרופות.  תמיד!

חוץ מזה, לחלק מבתי החולים יש מרכזים שכל אחד\ת יכול לצלצל ולשאול  שאלה לגבי תרופות והנקה.

מדריכת הנקה  נענית בחינם, שאר הנשים מתבקשות לשלם תשלום קטן עם כרטיס אשראי

רפואה שלמה!!

דברתי עם רוקחת והיא אמרה לי שהיא עצמה מכורה לאוטריווין כמה שנים, ושזאת פשוט תרופה נוראית שרק ניתוח אף יכול לשקם את מה שהיא גורמת.

היא המליצה לי על מי מלח, לא יודעת למה הסכמתי לשלם עליהם 40 ש"ח, שיהיה..

את יכולה גם למצוץ סוכריות מנטה או להריח מנטה

ואם את מכורה לאוטרווין זה אומר שאת אוכלת משהו שגורם לסינוסים שלך בפנים להיות צרים יותר .

כשאי לך לבדוק למה ...

026243669

026243663
הם עונים יחסית מהר והם חמודים

רעיון מעולה עם הפלסטלינה!! אני אזכור את זה למתי שיהיו לי ילדים קצת גדולים 

אין לי עוד רעיונות לתת לך כי אני ממש לא מבינה כלום בגילאים האלה... אני עוד מתלמדת...

אז במסגרת ה"התלמדות" שלי אני קוראת ספר של הרב אבינר, הוא נקרא "חינוך באהבה" לגיל הרך, ובדיוק היום קראתי  על כך שיכולות להיות כמה סיבות לכך שילד קטן מפריע ועושה בעיות - יכול להיות שמשעמם לו וכד', ואז צריך למצוא לו באמת עיסוקים שמתאימים לו ומאתגרים אותו... ויכול להיות שהוא יותר זקוק לקרבה, להערכה, לאמון וכד', ואז צריך להעניק לו את זה, וברגע שהוא יקבל את זה עוד ועוד הוא לא יצטרך לחפש את תשומת הלב השלילית ע"י הצקות לאחותו הקטנה לדוג'...

אני כמובן לא מכירה את הילדים החמודים שלך, ואני בטוחה שהם מקבלים חום ואהבה, אז רק את יכולה לחשוב אם יש מה לשפר ולהעניק לו יותר, או אם הסיבה היא דווקא שיעמום ואולי יש סיבה אחרת שרק את יכולה לגלות...

מה שכן, אני אמנם רק בתחילתו של הספר, אבל בינתיים הוא מצוין בעיניי אז אני ממליצה עליו...

בכל מקרה, אני מאחלת לך שתהני גם מהתקופה הזאת של החופש שלהם!! ושתמשיכי להתמוגג לך מהם... ושתצליחי לבנות איתם סדר יום שיהיה טוב להם וטוב לך 

ב"הצלחה!! 

בגיל שנתיים ~~ ילד מתחיל לחפש את המקום שלו בעולם "זה שלי וזה שלי ורק ורק שלי " הוא צריך להרגיש אני כאן אני קיים אבא ואמא שלי וכו...

הרבה פעמים (למדתי את זה מנסיון והטעייה ) ילד שנגיד לא רוצה לתת משהו למרות שזה שייך לכולם אז  

אני נותנת לו את זה ואומרת במשפט אחד זה שלך ועכשיו א-ת-ה תחלק לכל אחד אצלי לרובזה עובד .

אל תנסי להכנס איתו לפינות חדשות לפני הלידה אבל גם אל תרשי לו הכל בגלל זה .צריך מצוא את האיזון הבריא כך שגם את וגם הילד תצאו שמחים וחשוב לזכור שלא תמיד בתוך הסיטואציה הילד מבין אבל אחר כך זה כבר יושב אצלו יותר טוב .

אם הוא מעיז לכסח את הגדולה מה הוא יחשוב כלפי הקטן שפתאום ישן איתך במיטה לפעמים, ומקבל את מלוא תשומת הלב.. רגע אחד את עם הגב לתינוק החדש, והוא לא יחשוב פעמים וינסה לכסח גם אותו חלילה..

עוד היום אני ממליצה תוכנית חרום ,תוכנית חיזוקים שהוא ישן במיטה שלו, ככה שלא תוציאו אותו מהמיטה שלכם ביום שהתינוק יגיע וירגיש מעונש בגלל החדש, זה חייב להיות היום. איך? לקנות לו שמיכה /כרית /בובה חדשה שמותר לישון איתה רק במיטה שלו,  חיזוק מילולי וגם פיזי בבוקר אם הוא נשאר במיטה שלו כל הלילה...

כשתהיי בחדר לידה והוא יבוא לבקר תדאגי שיהיה לך בתיק לידה במעוד מועד מתנה לו (שווה) וגם לילדה.. תצטרכי הרבה עזרה בעזרת ה' אחרי הלידה לתת לו גם תשומת לב,שלא ירגיש שהחדש לקח לו את אמא, אחרת הצרחות וההרבצות שלו רק ייתגברו.. הכל תלוי במה את משדרת לו.. שדרי לו כמה שיותר שיגרה זה יחזק לו את הביטחון.

אבל ניסינו את כולן הבעיה היא שאני צריכה להתמודד איתו לבד בעלי מפחד ממנו . כן כן אני יודעת שזה לא נשמע טוב אבל זה המצב הוא מפחד מהתגובות שלו ולכן הוא מקבל מה שהוא רוצה

ילד שרואה שיש 2 קולות הוא רוקד עליהם .אצלך הוא לא יקבל אבל אצל אבא כן . תדברו בניכם עדיף עכשיו מאשר אחרי הלידה .

אצלי כל הילדים חיפשו את המקום שלהם לפני כל לידה. ובלידה האחרונה השכלתי לעשות שהשתדלתי להרעיף עליהם עוד יותר מהרגיל כדי שזה לא יתערער להם המקום שלהם ובאמת היה לי ולהם יותר קל אחרי הלידה  

ז"א

* כשאני מעירה אני מתחילה עם חיובי שבילד  ואז מוסיפה את מה שאני רוצה להעיר עליו

לדוגמא פשוטה (על הילדה בת 7 שלי ) את שומרת כ"כ יפה על אחותך רק אם תוכלי להחזיק אותה טוב יותר...

* מכינה לוח נקודות כל פעם שאתה מתגבר אתה מקבל 10 נקודות (אצלנו חטיף אצלכם... )

את רואה שעומד להתפתח משהו תגידי לו ______ נכון שהיא ...... אבל אם אתה לא ..... אתה יכול לקבל נקודה נוספת  גם על קטנים זה עובד .

וחוץ מזה כל פעם שהוא כן התגבר לעשות מזה חגיגה ולגמור עליו את ההלל כך שיהיה שווה לו להתגבר

ואז האסוציאציה שלו להתגברות תהיה צומי חיובי מאמא/יחס .

את יכולה לפני שינה לספר סיפורים על ילדים שמרביצים הספרות היום כ"כ ענפה שיש ב"ה כ"כ הרבה סיפורים יפים בספרים וגם בקלטות הקלטות זה טוב לימים בהם את ממוטתת או עייפה וגם בשביל שיתרגלו לזה לפני הלידה .

אצלי לפחות, בשבוע כזה של הריון אין לי כוחות נפש להתחיל "לחנך" את הילדים, ועוד למשהו חדש.

הייתי הולכת רק על מה שמסוכן- נשיכות ומכות חזקות שהוא נותן, על זה הייתי מגיבה בחומרה ממש.

שאר הדברים שלא מסוכנים- לישון עם אבא ואמא, לשגע את השכל על דברים, לא הייתי מתעסקת עכשיו, אלא עוד כמה חודשים.

ודרך אגב, הם ממש ברמה גבוהה, אם בגיל כזה הם הצליחו לפסל לפי הסרטונים, שווה להמשיך לפתח אצלם את הצד הזה, לתת חימר, דפים, צבעים טובים, דבק סטיק וכו'.

קודם כל סדר יום אני עשיתי בצורת שעון עם כל הפעולות שהם צריכים לעשות כל היום בציורים כמובן והם מזיזים (בתורות ..לא לדחוף ) וככה יוצא שלא כל היום את צריכה להפעיל אותם וגם שהם יודעים שיש מסגרת אז הם פחות ינסו לפרוק ואלי לפרק כמה דברים בבית ... ג'ונגל אמרת?? למרות שנראה לך שהוא קטן הוא יכול להבין ולעמוד בזה כמו גדול 

משהו כמו

מודה אני

להתלבש

להתפלל/לאכול מה שנהוג אצלכם

משחקים (כמו קוביות, לגו דופלו, קליפס , קפלה ...) 

יצירה

ארוחת צהריים

מנוחה ??

משחקים /סיפורים כנ"ל

סרט

אם אפשר ללכת לגן משחקים (לא תמיד אפשר בגלל החום )

מקלחת

ארוחת ערב

סיפור

שמע ישראל

הבן שלך התחיל את גיל הבגרות הרב אלישע אמר שזה מתחיל בגיל שנתיים

צריך גבולות בטון נעים אבל ברור שבבית שלנו.... לא נושכים /מרביצים/ .....

ככה זה לא את מולו אלא יש כללים משהו אובייקטיבי .כלל זה כלל אין לך מה לעשות מולו וגם לו.

לוקח זמן אבל זה עובד .

יש לי ילדה קרובה לגיל 3 שבגלל שהיא הייתה חולה הרבה זמן היה אסור לנו לתת לה לבכות שלא תחטוף קוצר נשימה והיא הפכה להיות מפודרקת .

היום אני מתמודדת איתה ועובדת על גבולות .

צריך לזכור שבכל גבול צריך שיהיה חופש (אבל מוגבל ) 3 או 4 אפשרויות לבחירה והרבנית עידית איצקוביץ אמרה גם לא לבחור זו בחירה ...

תהי שלמה עם עצמך ...ותראי שזה יהיה לך יותר בקלות   

ואחרי הדרשת ברבאבא ....קצת מעיישה

תכנסי לפורום תפירה וסריגה רשמתי שם הרבה רעיונות ..אבל אני לא יודעת אם כולם מתאימים לאמא בחודש תשיעי שתפעיל אותם  .....אז אני מצרפת רעיונות יותר קלים

מדבקות

תבניות גבס

צבעי קרח קרח צבוע בתרכיז מיצים או צבעי מאכל ... (מיועד לציור בלבד ) ושיצבעו עם זה על דף

בריכה .. ביום ראשון או שני שבוע הבא או אחרי 9 באב .....

צבעי ידיים(כמובן כאלה שיורדים בכביסה )

להסתכל באלבומים

אבא ואמא עם כלי בובה תראי כמה שזה עוזר פלאים ...

ד"א אגב אין לך איזה אחיינית אחות בת דודה קטנה אפילו 7 זה טוב מנסיון שיבואו אלייך לכמה זמן ?

אפשר כמה שזה אולי נשמע נורא .. (גו'נגל אפריקאי אבל לא !) להזמין חברה לגדולה וחבר או חברה לקטן וכל אחד ישחק בחדר אחר או ביחד לפעמים זה עוזר הצירוף הזה גורם להם להתעסק במשחק המשותף ולא במריבות ולפעמים לא ... תזרמי ....

אם אזכר בעוד משהו בכיף...

כמה את שותה? עליך לשתות כל חצי שעה כוס מים. לפני ההנקה מומלץ לשתות תה מתוק, לא חייב חם.

תאכלי אבטיחים.

תשתי בירה (גם בירה מתוקה זה טוב).

בהצלחה!

תבדקי, אם את ישנה מספיק, אם את לא במתח ואם את לא בהריון - שלושת הדברים האלה גם מקטינים את כמות החלב.

תכלס - הילד שמח? בריא? מאושר? עושה פיפי כרגיל? גם קקי מדי פעם?

בחודשים הראשונים התינוקות עולים הרבה במשקל, וככל שהחודשים עוברים קצב הגדילה יורד. כל עוד יש עליה במשקל זה נחשב תקין. בנוסף, ייתכן שבטיפת החלב שלך משתמשים בעקומות ישנות, שמבוססות על ילדי תמ"ל ולא על ילדים יונקים, ולכן לא מתאימות להם. בנוסף, ילדים רבים מתחילים להיות יותר פעילים סביב הגילאים הללו (שלי בדרך כלל מחכים עוד כמה חודשים, אבל ילדים של אחרים...), עד כדי כך שחלקם אפילו יורדים באחוזונים.

ברצינות - תסתכלי על הילד. הלב שלך כבר ידאיג לך אם באמת יש סיבה לדאגה... חלב לא נגמר סתם. לא קורים דברים כאלה (אלא אם את בהריון או ממש חולה, שלא נדע, חס וחלילה...).

פשוט רוצה לאגור נוזלים? אם כן - בחכמה הוא עושה (-:התמתנות בעלייה במשקל בגיל ארבעה חודשים אצל יונקים זה קלסי לגמרי. אני מרשה לעצמי לנחש שטיפת חלב שלכם עדיין לא עברה לעקומות המעודכנות, והם עדיין מתייחסים לעקומות הישנות שמתאימות לאוכלי תמ"ל יותר מליונקים. וגם כשמשתמשים בעקומות של יורדים - ירידת עקומה אחת זה עדיין לא סיפור. אם רואים שתינוק יורד כמה עקומות צריך להתחיל בירורים.משהו שחשוב לעקוב אחריו זה החיתולים שלו. לוודא שיש מספיק הרטבות, ושקופות. אם כן לא הייתי דואגת בכלל, וממשיכה לתת לו בתדירות גבוהה כמו שהוא מבקש.העצה מעליי לשתות חצי שעה כוס נשמעת לי מוגזמת מאוד. כשמצייתים להנחיה הזאת אפילו רק לאורך 12 שעות ביום (פחות מזמן הערות שלנו) מגיעים ל24 כוסות, וזה נראה לי מעמסה כבדה על גוף של כל אישה. כן חשוב שתקפידי לשתות הרבה, אבל גם בזה לא כדאי להגזים מעבר לנחוץ.רק בריאות!

שבאמת חשוב מאוד להניק כמה שיותר, בכל פעם שהתינוק רוצה. בעיקר בימים חמים כאלה בחום, ויבשים מהמזגן בפנים...

הייתי חוסכת לי כמה משפטים (-;

החיתולים רטובים

אפילו מאוד

אני שותה קרוב ל3 ליטר כל יום

נחה מספיק ולא במתח לא בהריון ולא חולה ב"ה

הדבר היחיד שקצת מפריע לי.. שאחרי הנקה לפעמים הוא לא רגוע

אולי זה בגלל שהוא תמיד נרדם בהנקה וכשהוא מתנתק זה מעיר אותו?

הרגעתן אותי מאוד...

תודה!!!

תחזיקי אותו בלי חיתול מעל לכיור או כשאת יושבת עם הטוסיק שלו בתוך האסלה, או בחצר על שיח:

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=10&t=l

אם הוא באמת רעב,

הוא לא היה מתחיל לקום בלילה?

ב"ה הוא ישן טוב (שמרפי לא ישמע) מעל 8 שעות..

בס"ד

http://www.mako.co.il/ninemonth-birth/breast-feeding-stories/Article-ba1d2fd37bc4131006.htm&sCh=ffdc8bd2fc2c8110&pId=1601128303

זה גם מגביר את החלב,מה שאת עושה זה מצויין,להניק כמה שיותר,ובמקביל לנוח,לשתות טוב ולאכול.

בהצלחה!!!

חיבוק גדול

ובגיל הזה את יכולה להתחיל ולהביא לו קצת מוצקים.

הנקה היא אחת המתנות הגדולות שהקב"ה העניק לנו. בדיוק הבוקר, אמא ל-9 ילדים בלי עין הרע, שחלקם ינקו הרבה וחלקם לא, אמרה לי שזה הרבה מעבר לתזונה טובה. הנקה פשוט מגדלת ילדים יותר בריאים נפשית, יותר מוצלחים ויותר רגועים. כמו כמעט כל מתנה שהקב"ה מכין לנו - היא דורשת השקעה ועבודה. ולפעמים העבודה היא עבודה של אמונה.

אני אישית הרגשתי לא מעט פעמים בחודשים הראשונים שממש אין חלב! ולא הפסקתי להתפלל (עם דמעות) על זה. וב"ה התפילות נענו!

אבל מעבר לזה - היה שלב שהבנתי שאני צריכה להפסיק לבחון ולשקול ולנסות לנחש אם יש לי מספיק חלב או לא, אלא פשוט לסמוך על הקב"ה שהוא ישלח לתינוקת הקטנה שלי את מזונה הטבעי! (כמובן, בלי להפסיק את התפילות על זה - אבל הן היו כבר תפילות ממקום אחר)

ועוד דבר חשוב - היה ברור לי שאין מצב שאני נותנת תמ"ל! הבנות היקרות של הפורום הסבירו לי ולעוד אחרות כמה תמ"ל משבש הנקה, ועושה עוד כמה דברים לא טובים. אז זאת היתה החלטה שהחזיקה אותי בשעות הקשות. תודה לאל ולבנות הפורום!

תזכרי שהרבה פעמים ההנקה לא הולכת רק מהלחץ שהסביבה משרה על האישה. אם תינוק רוצה לינוק הרבה זה לא אומר שאין מספיק חלב!!! זה אומר רק - שהוא רוצה לינוק הרבה. יכולות להיות לזה מלא סיבות: צורך באמא, צמא, כאבי שיניים, צורך בהגדל כמויות החלב שיהו עד עכשיו ועוד ועוד. כלומר, בד"כ זה לא כי אין מספיק חלב. צריך גם לזכור שהנקות מרובות הן אלה שיגרמו ליצירת יותר חלב בהמשך.

ולגבי השאיבות - גם לי אמרה פעם יועצת הנקה לשאוב כדי להגביר חלב. לי זאת היתה הצעה גרועה. אז אחרי ניסיון של יום החלטתי לנטוש את הצעותיה של היועצת, ופשוט לתת לילדה לינוק יותר! כי הנקה מגבירה חלב הרבה הרבה יותר טוב משאיבה!

ב"הצלחה גדולה!

מטרת השאיבות היא השאיבה עצמה, ולא הכמות שנשאבת

השאיבות גורמות לגירוי השד

הגירוי גורר יצירת חלב

ה"מתכון" לשאיבה להגברת חלב הוא

15 דקות מכל צד, כל שעתיים, החל מ 6 בבקר, וכלה ב 11 בלילה

משאבה דו צדדית חוסכת זמן

או -

30 דקות מכל צד , כל 4 שעות

או -

22.5 דקות, מכל צד כל 3 שעות

המטרה   א י נ נ ה  הוצאת החלב מהשד אלא  גירוי השד ליצירת חלב

כמובן -

גם מנוחה היא הכרחית, גם שתיה, ואכילת אבטיח אחד ליום (כמובן, אבי התינוק אחראי לסחיבות...)

ותוך 2-3 ימים החלב אמור לזרום בנחת.

אבל - ראוי לדון בעוד דברים המיוחדים לכל אחת ואחת.

אפשר ב"אישי"

בהצלחה!

אף פעם לא שמעתי שהוא טוב במיוחד להנקה. מה יש בו?

זה אמור להקל..

שיהיה בהצלחה

טיפלתי בילדה בת 3 חודשים שממש סבלה מכאבי בטן היא הייתה מקבלת גרפווטר לפני כל ארוחה (מטרנה ) היא לא הייתה יונקת וכל הזמן היו לה יציאות ירוקות מימיות האמרתי להורים שזה לא נראה לי הגיוני שהיא כל הזמן בוכה ומשלשלת והם אמרו שהרופא אמר שיש תינוקות שזה קורה להם בגיל הזה אבל התעקשתי ואמרתי להם שילכו לרופא אחר כי זה לא נשמע הגיוני והילדה ממש סובלת!!! בסוף הם הוציאו אותה הם חשבו שזה בגללי !!! אחרי איזה תקופה הם התקשרו אלי ואמרו שהם מבקשים סליחה  ושצדקתי ! הם לקחו אותה לרופא אחר וגילו שהיא הייתה אלרגית למטרנה חלבית!! אז תבדקו 

אבל אם את נכנסת עם בגד ים צנוע וכיסוי ראש,

צריך לשאול רב, לא בטוח שזה בעיה.

את לא עושה הרבה בחוג.. בעיקר משחקת עם הבת שלך.

ונראלי שבדרך כלל יש מדריכה..

אולי תחפשי באיזורים חרדיים, אולי אולי בבריכה של על"ה בני ברק. צריך בשביל זה בריכה הידרוטרפית, אין מאות כאלה בארץ..

בהצלחה.

נדמה לי שזה היה בעיתון של בינימין

יש במבוא חורון,

5 דק נסיעה ממודיעין. אבל צריך רכב כדי להגיע לשם..

מבוא חורון רחוק לנו. אני בודקת באיזור חולון- ראשל"צ או ת"א- ר"ג.

זה החלום שלי בכל לידה,בלידה הראשונה או השניה לא זוכרת מצאתי אבל בי-ם,

במבוא חורון זה איזור מודיעין אז קרוב לי-ם.

מי שיותר נוח לה במרכז, יש בר"ג הם נקראים "דרך המים", דיברתי איתם הם מוכנים לפתוח קבוצה לנשים בלבד, צריך להירשם 8 נשים אז אני מנסה לארגן, מי שמעוניינת שתיצור איתי קשר, ולא משנה גיל הילד/ה.

השיעור חצי- שעה פעם בשבוע, 4 שיעורים 280 ש"ח.

בר"ג הם נמצאים בצומת אלוף שדה.

ו.. אולי ניפגש בבריכה