שרשור חדש
בחילות והקאות נו-ר-א-יות...אנונימי (פותח)

שלום לכולן!

אני חדשה פה בפורום.חיוך

(הייתי קוראת סמויה מידי פעם..).

בד"כ אינני אוהבת לכתוב בפורומים, סוג של ביישנות... (למרות שאני יודעת שזה בד"כ אינונימי והכל...), אבל יש לי שאלה שאני מחפשת לה כל פתרון אפשרי, והחלטתי לנסות להיעזר בכן.

אני חייבת לציין שזה פורום מקסים וממש מדהים לראות את העזרה, התמיכה והדאגה פה לכולן, מה שגרם לי לנסות גם...

הבעיה שלי היא נפוצה מוכרת ונדושה, אך אולי המגוון של הנשים פה, עם הניסיון של כל אחת, יוכל לעזור לי לשמוע משהו חדש..

 

לפני שאתחיל, אני יודעת שהבעיה שלי היא בעצם צרות של עשירים, שב"ה שהבעיות שהקושי שלי הוא בהריון, ובאני כמובן מודע לה' ומברכת אותו שזכיתי בהריונות ובילדים מקסימים...

 

אני אשתדל לכתוב מה העניין בתמציתיות, אך ייתכן שזה ייצא קצת ארוך, ואני מתנצלת מראש... קורץ

 

אז כמו שכתוב בנושא, בשליש הראשון של ההריון (בעיקר מחודש שני, שבוע 6-7), אני מקיאה ה-מ-ו-ן, שזה אומר במשך כל שעות היממה, כמעט כל דבר שנכנס לי לפה. אני צריכה להתאמץ מאוד להכניס מינימום נוזלים עמ"נ לא להתייבש, ולעיתים גם את זה אני לא מצליחה... ואז אני צריכה ממש להתאמץ עוד יותר בכח, ופעם גם נזקקתי לעירוי, כשלא הצלחתי בכך.

המצב שתיארתי גורם לכך שאני נחלשת מאוד-מאוד-מאוד, אינני מסוגלת לתפקד, ללכת לעבודה, לטפל בילדים ובבית.

בהריון הראשון שרדנו איכשהו, אך עכשיו ב"ה יש לנו כבר מס' ילדים קטנים, המטלות רבות, ובעצם הכל נופל על בעלי. במשך חודשיים שלמים (ולעיתים קצת יותר) הוא מקלח, מאכיל, מלביש, לוקח לגן, לחברים, עושה כביסה, כלים וכו' וכו'...

המשפחה עוזרת לנו ככל יכולתה, באים כשיכולים להיות עם הילדים, שולחים ארוחות,  עוזרים בנקיון, אך כמובן שלכולם יש גם את העיסוקים שלהם והם לא יכולים להיות פה כל הזמן...

גם חברים עוזרים, אך עדיין העיקר נופל על בעלי שצריך בעצם לשמש כאבא ואמא גם יחד, תוך שהוא ממשיך לעבוד, לפרנס וללמוד..., וגם לטפל בי, כי גם אני ממש על הפנים..

ההרגשה הרעה שלי גם גורמת לי להרגשה נפשית לא קלה, לפעמים קשה לי אפילו לדבר, ולא תמיד יש לי סבלנות לילדים...

בקיצור, אני ממש רוצה למצוא משהו שיקל עלי את הבחילות וההקאות, כי קשה נורא להתמודד ככה, אבל אנחנו מאוד רווצים עוד ילדים ועוד הריונות בע"ה....

ניסיתי מלא פתרונות: כדורי פראמין, תרופות הומאופתיות, מיני מזון שממליצים עליהם(קרקרים, שקדים וכו'), אך דבר לא עוזר. ניסיתי לפנות לטיפול שיאצו, אך אמרו לי שלא עושים זאת בתחילת הריון, וכמובן שאינני רוצה ח"ו לעשות משהו שאינו בטוח בהריון...

 

הלוואי שבע"ה יהיה פה למישהי רעיון / עצה / טיפ שיקלו עליי...

מקווה שהבהרתי את עצמי,

ותודה מראש לכולן!

ברוכה הבאה..יפעת1

קודם כל שמחה שהצטרפת,ומאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..

ושבסופו תצאי בידיים מלאות.

ניסית לפנות גם לרפלקסולוגיה?דיקור? יש צמידים מיוחדים שכחתי את שמם שנוגעים בדיוק בנק' של רפלקסולוגיה.

ג'ינג'ר או מציצת קרח?

אני רואה שיש לך כבר ניסיון ב"ה ובאמת ניסית המון דברים..אז אולי פשוט להשלים עם העניין ועוד חודש בע"ה זה יעבור,ולקחת בחורה צעירה בתשלום שתעזור בנוסף למשפחה?

חיבוק גדול,אם את מהאיזור שלי אשמח לעזור נשיקה

 

מקווה שאוכל לעזור, לפחות במשהועין האמונה

גם אני סבלתי מהבחילות וההקאות האלה, עד אמצע חודש שישי...אומנם זה הריון ראשון שלי ואני לא מהמנוסות פה, אבל אשתדל להציע את הדברים שעזרו לי

 

כדורי פארמין לא עוזרים לך? כי לי הם עשו פלאים. תבקשי מהרופא- אולי יש כדורים אחרים לאותו עניין?

 

מים: אם כבר את מצליחה לאכול- אל תשתי בסמוך. זה עושה פיכסה בבטן, הערבוב של המים והאוכל ביחד. אני עד עכשיו משתדלת לא לשתות תוך כדי ארוחה וזה מקל מאד.

כשאת שותה- שלוקים קטנטנים, אל תמלאי את כל חלל הפה, גם אם את צמאה מאד מאד מאד. רק טיפ טיפה כל פעם, בתדירות.

האמת היא שהבחילות שלי עברו סופית סופית סופית רק אחרי שקיבלתי אינפוזיה של 2 ליטר- יכול להיות שחלק מהבחילות קשור להתייבשות מתמשכת?

בעניין השתייה ניסיתי לתת לעצמי לשתות דברים חוץ ממים -אייס טי ממש עשה לי טוב, לפעמים קולה. הייתי מציעה לך להימנע כמה שיותר ממיצים טבעיים כמו לימונדה או מיץ תפוזים. גם אייס קפה לפעמים זרם בטוב...

 

בזמן הבחילות גיליתי שמאכל שדווקא די זורם זה פתי-בר. לאכול בביסים פיצים ממש, ממש קצת קצת כל ביס. זה מתוק אז זה גם נעים לאכול סה"כ. או לחילופין- לחמניות בלי כלום. לחם טרי זה טעים לאללה,  זה פחמימות וזה לא מעמיס מדי על הבטן. והכל בקטטטטנה, כמויות קטנות בביסים קטנים. פתי-בר וכד' זה גם טוב לעל-הבוקר כי זה מעלה טיפה את הלחץ דם (אני יודעת שאני סובלת מלחץ דם מאד נמוך וזה בצירוף בחילות הבוקר זה מתכון לאסון).

מרק צח- זורם מבחינתך?

בנוסף- אולי יש דגני בוקר שאת מרגישה טוב איתם? בלי החלב כמובן... דווקא בגלל שדגני בוקר זה יחידות אוכל קטנות (מצחיק לחשוב על זה ככה), לפעמים זה מקל על העיכול. בנוסף, זה גם סוכר וגם פחמימות ואם כבר, אז כבר...הריבועים של קוואקר (אומנם יקרים) עשו לי ממש טוב, אולי קונרפלקס או קוקומן, דברים יחסית פשוטים...

 

לגבי ענייני הבית- עוד לא התנסיתי בהריון כשכבר יש ילדים אבל אני בטוחה שגם שם יש מה לעשות להקל. אולי דברים כמו לקפל כביסה וכאלה, שזה משהו שאפשר לעשות כשיושבים במיטה- תקחי על עצמך. אני מניחה שבעלים יודעים שאין הרבה מה לעשות לגבינו, שיש כמה חודשים שצריך לחזק בטן כי כל אחד עובר עכשיו קשיים משל עצמו. לגבי הילדים- שוב, אני מדברת ממקום לחלוטין לא מנוסה- יכול להיות שתיקחי על עצמך משהו אחד שתעשי איתם במהלך היום אם רוב הזמן אין לך כוח? סיפור לפני השינה, משחק, משהו...ככה תדעי שנתת את היחס כמיטב יכולתך מבלי להגיע לשלב שבו את מאבדת את הסבלנות ואת הכוח הפיזי...

ותסעו לשבתות! לא יודעת כמה ילדים יש לכם וכמה להיות שבת אצל ההורים זורם מבחינתכם אבל אותנו זה הציל בחודשים הראשונים- כי אני בקושי יכולתי להסתכל על אוכל, קל וחומר שלא לבשל אותו...ככה גם יש לך זמן שסבא וסבתא מעסיקים את החבר'ה ואת יכולה טיפה לנוח בנחת...

 

מקווה שעזרתי במשהו, ולו הקטן ביותר...

ואת, יותר טוב ממני, יודעת שזה שווה את זה בסוף!!!

ובע"ה, תרגישי טוב בקרוב..

 

 

 

 

 

 

אין לי איך לנחם אותך רק לידע אותךנעמה ושירה

שב"ה ההורמון של ההריון שלך טוב .....

כן, זה לפחות קצת מעודד...אנונימי (פותח)

 

ממש מזדההאנונימי (פותח)

גם אני ככה בהריונות... הדבר היחיד שעזר לי היה כדורי זופרן (תרופה חזקה נגד הקאות) וגם את  הצלחתי לקבל רק מרופאה פרטית בלי הנחה (וזאת תרופה ממש יקרה). עם התרופה הקאתי בערך פעמיים ביום וזה היה שיפור משמעותי. ופראמין לא עזר לי בכלל. ניסית פראמין? ג'ינג'ר? אם לא עוזר לך תנסי לברר לגבי התרופה.

תודה לכולן על התגובות!!אנונימי (פותח)

זה ממש מחמם את הלב...

(לראות שאני לא לבד, ומנסים לעזור לי בלי שמכירים אותי כלל...)

 

יפעת יקרה -

ממש תודה על העצות והרצון לעזור - אבל לא נראה לי שאת גרה קרוב אלי... קורץ

לגבי דיקור - אמרו לי שזה עלול להיות מסוכן בשליש ראשון, ואני לא רוצה שום טיפול שעלול לסכן אפילו במעט ח"ו...

לגבי רלקסולוגיה - אני צריכה באמת לברר.. אולי זה לא מסוכן?...

את הצמידים ניסיתי דווקא, והם לא עזרו... עצוב

לא נורא, אני באמת לקראת הסוף, כך שאתגבר בע"ה, מה שיותר מלחיץ אותי (ואולי זה מצחיק שאני נלחצת כבר מעכשיו...) זה בע"ה לקראת ההריון הבא...

אבל אני באמת רוצה ומשתדלת להיות אופטימית..

 

עין האמונה -

ממש תודה על התגובה הארוכה והמושקעת. חלק מהדברים כבר ניסיתי, וחלק אולי עוד אנסה...

 

נמלה -

תודה על העצה, מה זה הכדור הזה? ולמה כ"כ קשה להשיג אותו...? הוא לא מסוכן? הוא בטוח בהריון...?

 

אשמח לשמוע אם יש עוד עצות שעוד לא שמעתי...

 

תודה רבה!

יוםטוב ובשורות טובות!

שלום ללי אור ולכולן גם אני קצת חדשה פהאנונימי (פותח)

תגידו לי ברוכה הבאה חיוך גדול

 

אני גם עומדת במקום שלך וממש עוזר לי קולה קרה קרה ממש ברד.

אצלי הבית שלי מאוד !! מגעיל אותי וכל אוכל שנכנס אחרי שהוא פתוח למקרר/ ארון יוצא מגדר אכילה אז בהריון הראשון עזבתי את הבית לחודשיים (מן הסתם את לא יכולה לעשות את זה עכשיו) ובהריון הזה אני אוכלת דברים סגורים שבעלי מביא לי יום יום טרי

ועוד דבראנונימי (פותח)

אם את בעניין, אז יש את הסגולה של האדמור מזעוויל - אחותי שעברה 7 הריונות קשים מנשוא של שכיבה חודשיים במיטה ועם עירוי כל שלושה ימים, עשתה את הסגולה בהריון השמיני ועברה אותו כמו גדולה , רק בחמישי גילינו כשבהריונות הקודמים גילינו כבר בטלפון שהיא הריונית. אפילו אבא שלי שממש לא בענייני סגולות היה בשוק

מוריץאנונימי (פותח)

כל הכבוד לאחותך ששרדה כך 7 הריונות...

לא שמעתי על הסגולה,

ממש מעניין אותי, מה זה?....

אשמח מאוד אם תכתבי!

האדמור מזעווילאנונימי (פותח)

סגולה לעלוןת לקבר שלו בירושלים בימים שני חמישי שני ברצף ולאמר תהילים של השם שלו,

זה נמצא שם מה שצריך להגיד.

להתפלל על בקשה אחת, ואחרי שרואים ישועה- לבוא להודות.

טוב לקבל קבלה בלנ"ד כדי להיןת כלי לקבל את השפע

טוב, תודה...אנונימי (פותח)

אז לעשות את זה לפני ההריון, או מיד בתחילתו, או שלא משנה בעצם...?מבולבל

העיקר שמתפללים...

היא ע שתה ישר כשהיא גילתה שהיא בהריוןאנונימי (פותח)

שניה לפני שכל הבלאגןהיה אמור להתחיל

מצחיק לאמא שלי כרטיס ביקור קבוע אצלו כבר. רק ישועונעמה ושירהאחרונה

ישועות

מוריץ היקרה,ברוכה הבאה!!יפעת1

על איזו סגולה מדובר?המים מהמקווה?

שלום לךיעל -ND

קודם כל, תבדקי, כמה את שותה ואיך את אוכלת.

הבטן שלך צריך להיות כל הזמן תפוס. אף שניה ריקה!

את צריכה לשתות כל הזמן. אם את לא מקיאה - כל חצי שעה - כוס מים. לפחות! אם את מקיאה - לשתות בלי הפסקה בלגימות.

גם לאכול: בשום אופן לא ארוחות. ללעוס כל הזמן משהו. לרוב, אוזר מלוח.

הומאופתיה עוזרת בכ-80% מהמקרים מניסיוני. זה המון. תבדקי, אם לקחת לפי ההוראות.

בכל אופן, את צריכה ה-מ-ו-ן סבלנות. עם הזמן זה יעבור. העיקר - שלא תתייבשי. אם יש סכנה כזאת - פני למיון. ישימו לך איפוזיה להשלמת נוזלים ומינראלים וישחררו.

לדעתי, כל המיחושים בהריון ניתנו לנו כדי לאמן אותנו לסבלנות - התכונה החשובה ביותר בגידול הילדים...

 

בכל אופן, תקראי על ההתייבשות ועל בחילות בהריון, אולי תמצאי משהו חיוני ומועיל עבורך.

לפעמים תוספת ויטמינים וברזל עוזרת פלאיםמה'
שתיית המים לא מועילה, למי שמקיאה, כי זה מה שמריץאנונימי (פותח)

אותך לשרותים להקיא.

 

זה לא משנה אם כל הזמן לגימה בלי הפסקה או כוס אחת. כל טיפת מים שנכנסת מיד יוצאת או אחרי שעה עם כל מה שמסביב.

 

לי-אור, מזדהה עם כל מילה שלך, אצלי הריונות תקינים הם עם הקאות ובחילות נוראיות והריונות שמסתיימים בהפלה לא עלינו הם ללא בחילות והקאות, אז לפחות יש לי נחמה שההריון תקין.

 

אין לי המלצות מרחיקות לכת, טוסטים יבשים, תה פושר עם סוכר וחלב זה בערך הנוזלים היחידים שלי כבר במשך חודשיים. (ואני אחת שרגילה לשתות 3-4 ליטר כל יום בלי הריון וגם בחורף...)

 

בהצלחה וזה בסוף נגמר.

שוב תודה לכולן על העצות והאמפתיה!אנונימי (פותח)
טרומבוציטיםדובדי

לפני כמה זמן כתבתי כאן שיש לי בעיה בטרומבוציטים נמוכים (בהריון), והמליצו לי על הומיאופתיה. מישהי ביקשה שאגיד מה עשיתי בסוף כי גם לה יש את אותה בעיה.... אז ככה:

הומיאופתיה בהריון - דיברתי עם הומאופטית שאני מכירה אישית והיא לא המליצה על זה בהריון. הפיתרון הוא הזרקה (אולי כדורים?) של הורמונים שגורמים לעלייה בטרומבוציטים, ואפשר לעשות את זה רק במרפאות חוץ בבתי חולים. אחרי בלאגן שעשו לי בבי"ח ולא הסכימו לקבל אותי בגלל ניירת ומסמכים הלכתי על הצעד הכי פשוט - אוכל!

מולסה זה כמו דבש, אבל מתוק מאוד שקונים בחנויות טבע. אכלתי את זה וזה פשוט עזר! הטרומבוציטים עלו להם אט אט

שמחה לשמוע יפעת1

ב"ה ותודה על המידע!

וואו נהדר וגם מעניין! תודה!יוקטנה
תודה אם זה בעיית הקרישה אז אני ביקשתינעמה ושירה

רק שאצלי בהריון מצטרף בעיה נוספת סוכר .....

אכן בעיית הקרישהדובדי

סוכר במקרה הזה זה באמת בעיה......... אצלי הסוכר נמוך, אז זה מסתדר

נעמה ושירהאחרונה

בוכה

תינוקת בת שלושה וחצי חודשיםבין השמשות

בס"ד

 

איך משכנעים אותה לאכול גם מבקבוק?

ניסיתי וניסיתי, ללא הועיל!

 

וגם, אותה תינוקת כנראה לא קראה את הספר

שאומר שהחל מגיל שלושה חודשים, כבר ישנים לילה שלם.

צריך פשוט לתת לזמן לעשות את שלו?

אני לא הצלחתי עם אף אחד מילדידבי חיה

אז אני שולחת לך חיבוק.

 

השיטות שניסיתי:

*לשים את הפיה של הבקבוק בתוך חיתול בד (מעליב מי שהבטיח שזה דומה...)

*כל מיני סוגי בקבוקים

*-טפטפת

*בכפית.

 

בכל לשווא.

מאחלת לך שתצליח בכל זאת!

 

ומי אמר לך את השטות הזאת שמגיל שלושה חודשים ישנים לילה שלם?

על פי חוקי הטבע הם צריכים לאכול כל שלוש שעות וזה גם בלילה. האוכל שלהם מתעכל מהר וזה יתרון.

פסיגכולוגית אחת אמרה לנו פעם שעד גיל שלוש זה תקין אם ילד מתעורר לשתות או סתם ככה... להנאתינו.

אה זה לא עבד? זו הייתי אני יוקטנה
בקשר ללילה..מה'

לילה שלם? הלוואי וגם שלי "יקראו" את הספר...יש לי מתוק בן 4 כמעט שקם למיטה שלנו כמה וכמה פעמים בלילה,הנס שלי,שהוא 'הילד של אבא' חושף שיניים והקטן בן שנה כבר יושן לילה שלם די מזמן,הקיצר ניראה לי שכל ילד והספר שלו...חיוך

כמו שיפעת אומרתאיזה יום שמח

בגיל הזה כבר צריך לישון 5 שעות ברצף...

 

לגבי הבקבוק יש לך מישהו אחר שיכול להאכיל אותה? היא יודעת שיש לך את המקור אז היא לא תקח ממך בקלות,

 

ברגע שהיא תלמד כבר תצליחי

לא הייתי בסיטואציה כזאת, אך שמעתי מנסיונן שלאנונימי (פותח)

אחרות, פשוט לא לתת הנקה אם את רוצה שהיא תלמד לאכול מבקבוק, צריך גם שמישהו אחר יאכיל אותה וגם לא להתייאש ולא לתת הנקה גם אם זה 3 ימים היא תהיה רעבה ולא תהיה לה ברירה והיא תאכל מה שיש מהבקבוק.

נכון שזה נשמע רע ואנחנו מרעיבות את ילדינו, גם אני בהתחלה לא הבנתי איך עושים את זה לתינוק אך מסתבר שמישהי שאני מכירה עשתה זאת והוא אכל בסוף מהבקבוק.

הרבה סבלנות, אומץ ולא לרחם, שאת נחושה לשנות משהו, תדעי שהסוד הוא התמדה. תתמידי תצליחי!!

ה' יעזור שיעבור בקלותמלאך

 

לגבי שינה נראה לי שקצת מוקדם 3 חודשים ותדעי כל תינוק זה שונה, אנחנו לא מגדלים לפי הספר זה לא רובוט, לכי לפי האינטואיציה שלך ומה שטוב לך ולתינוקת.

לא לתת הנקה:O?איזה יום שמח

את רוצה להפסיק להניק?

 

אם רק לשלב אז ברור שתמשיכי להניק... את לא נלחמת איתה

 

לגבי השינה, משהו שעבד אצלנו מאוד מגיל צעיר:

 

ביום כשהיא ישנה אל תדאגי שיהיה שקט מידי(דיבורים/טלפון וכ') וכשאת מחליטה זעכשיו זה לילה שהכל יהיה חשוך ושקט... זה נכנס לתינוקות לתת מודע ועוזר מאוד!

 

ברור שיש יותר ופחות אבל בגדול זה ההמלצה

לא לתת הנקה= להרעיב. זה קצת קיצוני מדי...אחותו
בימים חמים כאלה זה "לייבש" לא "להרעיב". מסוכן מאודיוקטנה
3 חודשים - לילה שלם??? אשרי מי שכתב את הספר...אחותו

בטח הילדים שלו חרפנים.  ( או מיואשים מלבכות...)

או שהוא לא שמע שאשתו קמה...

אאויי חחהחהאנונימי (פותח)

הרסת אותי אחותו עם הלילה, ברור 3 חודשים זה מ ו ק ד ם...

לגבי ההנקה כן זה מה שעשו וזה עבד, כשהוא רעב הוא יאכל מהבקבוק אך הוא יודע שאמא תוותר ותיתן הנקה אז

למה ללמוד לאכול מהבקבוק, השאלה היא מה באמת רוצים ללמד לאכול מהבקבוק או מה??? אם זה לא חשוב לה שתיתן הנקה, השאלה היא אלו תוצאות רוצים להשיג!!

  

בין השמשות יקרהאמא ל-5

אם את איתה בבית, זה נראה לי חסר סיכוי, פשוט תתמסרי לשעות שלה ותנוחי מתי שאת יכולה.

אם את חוזרת לעבודה, המטפלת כבר תעשה את המעבר, ולתינוקת לא תהיה ברירה אלא לקחת בקבוק.

לא נראה לי שאפשר לתת בקבוק והיא בידיים שלך.

הבן שלי בן שנתיים וקם באמצע הלילה אפילו כמה פעמים, עושה לנו בית-ספר..

בהצלחה, יקרה

סתם סיפור שנזכרתי בוקיפי.

אפרופו "התמדה"..

אבא שלי סיפר לפני שנים על מישהי שעבדה איתו, שלא האמינה לבעלה שהוא לא שומע שהילד קם ובוכה בלילה!

 

עד שהיא טסה לכמה ימים לחו"ל.. וכשהיא חזרה-

הילד כבר לא התעורר בלילה המום

 

אכן הסוד הוא התמדה..

השאלה כמה רחוק מוכנים להגיע עם זה חושף שיניים  (נגיד- עד לחו"ל?)

אכן רק התמדהאנונימי (פותח)

העניין הוא שאנחנו אמהות ונשים ו..רחמניות עם לב גדול, אז נכון שקשה וכואב הלב אבל עם התמדה יש תוצאות, מסכימה איתך בהחלט שהשאלה הגדולה היא עד כמה אנו מסוגלות לשאת!! כל אחת ועניינה ורגישותה..

בגיל 3 חדשים?????פרח לב הזהב

זה לא התמדה.

זאת רשעות!

חחהחחהה אכן זה מוקדם אךאנונימי (פותח)

העיקרון הועבר למי שמעוניינת!!

אמממ...אור היוםאחרונה

ניסית לתת גם למישהו אחר לתת לה לשתות? (אני מניחה שכן, אבל שואלת בכל זאת, למקרה שלא).

אצלנו, אני ניסיתי לבד בפעם הראשונה, וגם הקטנה וגם אני לא ידענו מה היא אמורה לעשות. זה היה משעשע . אח"כ אמא שלי הראתה לי איך עושים את זה...

 

ולגבי השינה- זה לוקח זמן וסססססססססססבלנות

הגיוני שהבת שלי כבר מנסה להתהפך?רות.

היא בת 3 חודשים וכמעט שבוע.

בהחלטבת מלך

מבטן לגב?

לא, מגב לבטן..רות.

אצלי הם מתהפכים קודם מהגב לבטן ורק אח"כ הבטן לגב..

 

לא זכור לי שאצל הגדולים הם ניסו להתהפך בגיל כזה.. ותר קרוב ל5 חודשים אאל"ט.

כן.. הבן שלי ..אנונימי (פותח)אחרונה

כמעט בן שלושה חודשים ולהפתעתינו הרבה התהפך השבת מהבטן לגב- איזו התרגשות זו הייתה ועדיין- כשהוא מתמיד בכך.. איזו פשושים הפיצקלכים האלו, פשוט מתנה נפלאה ואוצר ענק מה'!!!!...לאכול אותו!!

תהני!

רק רציתי להגיד לכןאנונימי (פותח)

אתן נשים יקרות!! כל פעם שאני נכנסת לפורום הזה, אני שמחה כי כייף לקרוא וגם סתם להיות כאן, הרגשה נפלאה..

יישר כח ליפעת וליוקטנה ולכל השאר... כייף לנו נשים יהודיות ביחד, אחוות נשיםנשיקה

תודנ לך על הפירגון!!!יפעת1אחרונה

ותודה לכל הנשים,אני מאוד נהנת מהפורום שלנו..

נשיקה

יום שלישי פעמיים כי טוב!!!יפעת1

אז חוץ מהחום הכבד דוס מה שלומכן נשים יקרות?

איך עבר השבוע עד כה?המום

איך החופש הגדול?חושף שיניים

ו3 השבועות?שורק

בעלי במילואים,כל הבית באריזות,ובע"ה שבוע הבא אנחנו עוברים לי-ם עיר הקודשבל

לגרעין החדש בנווה יעקב.מנפנף

הייתי בלידה מדהימה ביום שישי,וב"ה הכל הסתדר לטובה..לא יודעת מה הייתי עושה אם אחת הלידות הייתה נופלת השבוע.בלון

אשמח לשמוע ממכם חוויות חיובית..מלאך

 

 

 

מתחילים טעימותחמניה

מעניין איך ילך..

 

ההסברים כ"כ שונים מלפני שנתיים שזה פשוט מצחיק

היום נותנים כמעט הכל כבר בגיל כזה..

כן,הכל השתנה..יפעת1

תהנו..

אז ככהא.א.ק

בעלי במילואים - ודווקא לא כל כך קשה כמו שחשבתי! גאה בעצמי..

נסעתי למשפחה המאמצת שלי מהשירות לאומי - והיה ממש ממש כיף!!

 

חוץ מזה שהבטן כבר גדולה (עוד לא ענקית, אבל גדולה..)

וכולם מאוד מחמיאים עליה זה עושה תחושה טובה!

 

 

לבן של חברה מאוד מאוד טובה שלי יש היום ברית! ואני בהתרגשויות גדולות..

וזהו..

מספיק להיום..

 

בהצלחה - יפעת - עם המעבר והמילואים!!!

תודה מותק,יפעת1

בהצלחה גם לך,ומזל טוב!

בהצלחה!הביצה שהתחפשה

בס"ד

 

איזה כיף!

שיהיה ישוב טוב בקלות ובנחת!

יישוב טובמה'

גדלתי בנווה יעקב (עד גיל 6) יש לי זיכרונות מתוקים משם.

 

בהצלחה,שיהיה מתוק ומוצלח באמת

 

תתחדשו.

 

 

בלון

אומנם יום רביעי אבל זה קרב אתמולשומרת סוד

אנחנו ממש מתרגשים אתמול הצלחנו בעלי ואני להרגיש תנועות פעם ראשונה ולא רק פנימיות...

איזה כייף!!!

 

ועוד משהו לא קשור אבל סיימתי את המבחן האחרון של הלימודים!!!

אתמול, יום ג', נפלתי נפילה כואבת-וב"ה לעובר שלום!!בת נוגה

זה היה כשירדתי בחופזה מאוטובוס אחד כדי 'לתפוס'  אוטובוס שני,

השתטחתי  על הכביש קבל עם ועולם....

לאחר התלבטות והתיעצות טלפונית עם רופא החלטתי לגשת למיון,

ביליתי שם 'כהוגן', אבל העיקר שהכל בסדר!

חסדי ה' כי לא תמנו כי לא חלו רחמיו!!

וואו רפואה שלמהמה'אחרונה

מזכיר לי-פעם שמעתי מישהיא שעברה תאונה ברכב ,הרופא אמר לה שמה שהציל אותה היה דווקא הרחם הגדול וההריוני שלה,כי ה' ברא אותו ככה שיהיה מגן חזק לתינוק,וכך הוא שימש גם כמגן רציני לאמא בעצמה...

    מה רבו מעשיך ה'!

הכנת הגוף ללידהח.צ.י.ל

שלום!

 

אני אוטוטו מתחילה תשיעי ואני רוצה להכין את הגוף שלי ללידה.

יש לכן המלצות ועצות??

אני יודעת שממליצים לשתות תה מעלי פטל

אבל אני לא יודעת כמה, מתי, וכו'

שמעתי גם על כמוסות שמן נר הלילה

אבל גם איתן אין לי מושג מה עושים וגם לא איפה קונים...

לגבי עיסוי פרנאום- זה עוזר בלידה שניה אם בראשונה חתכו אותי (חתך יזום)?

 

תודה רבה!!

אשמח לכל הארה, עצה, תובנה וכו'...

עיסוי פרינאום - עוזר בשלב הלידה בלבדrinrin

והאם יהיו לך קרעים תלוי במבנה הקולגן (הרקמה) באזור וזה גנטי. וכן זה תלוי בגודל הפרינאום. (אם קטן ולא גמיש אז הסבירות לקרע או חתך עולה)

 

כבר עברת לידה אחת ולכן המקום כבר התרחב והוא גמיש יותר, עבר שם ראש של תינוק (שהוא קשה) ועוד תינוק שהרחיב את המקום ככה שזה כבר יותר טוב מבחינתך.

 

קרעים בפרינאום תלוי בשיתוף פעולה שלך עם המיילדת שאומרת לך מתי פחות ללחוץ ולהשתדל לא להיקרע ולתת למקום להתרחב לאט לאט, זה שלב קשה שבו הכי היית רוצה לתת לחיצה ולרוק את התינוק החוצה אבל זהו השלב הקריטי אם יהיו קרעים או לא. וכן גודל ראש התינוק מאוד משפיע דבר שאי אפשר לצפות חוץ מהערכת משקל...

 

תלוי איך חתכו אותך- היום נוהגים לחתוך אלכסון וזה לא אמור להשפיע על העתיד.

 

את לא צריכה לחשוש מחתך בלידה שניה.

 

בטח יתנו לך פה מיליון עצות להכנות כאלו ואחרות, הגוף יודע להכין את עצמו הכי טוב ללידה ומשחרר את ההורמונים הנדרשים ובכמויות הנצרכות, מקוה שלא תתצטרכי להעזר בשום דבר שאולי מועיל ואולי אף יכול להזיק...

ממשיכה אותך ריןרין אם אפשרנעמה ושירה

הכי טוב בשבילי היה תרגיל לכרוע כמו צפרדע יש כמה דרגות:

באוויר

על שרפרף

על כסא הפוך או על כדור פזיו =לידה לשבת עליו כמה שיותר בקצה כאילו את מחליקה מעליו אבל לא!

באסלה עם 2 דברים בצדדים ז"א שרפרפים וכו...

הרעיון הוא שהברכיים יהיו גבוהות מהאגן כמה שאפשר

 

למה זה טוב

התינוק (לא מתחברת למילה עובר סליחה ...) מתברג במקום שלו באגן

יורד בתעלת הלידה בצורה הטובה ביותר

המקום מתרחב בצורה טובה ויכול למנוע קרעים

 

אם יש לך ורידים או בצקות עדיף בעזרת משהו אבל לא באוויר .

אני כן סובלת משניהם ובכל אופן עשיתי את התרגיל באוויר וזה היה מעולה אבל זו אני אישית

 

זה טוב גם לצירים בתוספת התנדנדות לצדדים או קדימה אחורה בהתאם למה שיקל עלייך אישית את הכאב .

יש עוד תנוחות אבל זה היה לי הכי טוב מכולם 

 

אמרו לי לקחת אומגה 3 שימי לב לחברה ולהכשר זה אמור להגמיש אותך .

מתוך2 לידות בלי אפידורל ( 5 לידות בגדול בנתיים ב"ה ) הי לי טוב יותר בלידה בלי האומגה אומרים שמקביל לו הנר לילה  

אבל בטח תהיה פה מישהי שתרחיב את הדיבור על זה יותר .....

 

זה הולך יחד עם הכנה נפשית כמובן

 

ברכה והצלחה

בקלות ובשמחה

כל טוב

 

 

 

 

הכנות בחודש תשיעייפעת1

שתית תה פטל,מחזק את הרחם,ומכין את הגוף ללידה,ברגע שיגיעו צירים הם אמורים להיות אפקטבים יותר ומדוייקים ללידה.מתחילים בהדרגה לשתות משבוע 36 2 כוסות ביום,ומשבוע 37 אפשר כבר 5 כוסות כל יום..

שתית תה סרפד-מחזק את הגוף,מעלה את הברזל לקראת לידה.

אומגה 3-מונע דיכאון אחרי לידה,מחזק את הקרומים,מפתח את מח העובר,רצוי לקחת את הכדור כשאת אוכל משהו עם שמן זית לדוג' סלט ירקות.

עיסוי פירנאום,אני אישית הייתי מנסה גם בלידה חוזרת אם לא יזיק לא יועיל,לטבול 2 אגודלים בשמן שקדים וולנסות להרחיב ולהגמיש את האיזור.

אם אין לך טחורים את יכולה לנסות גם אדי רוזמרין.

תיאום ציפיות בינך לבין בעלך,תפילות,להכין תיק ללידה.

בהצלחה!!פרח

תודה רבה לכולן!ח.צ.י.ל
שיהיה בשעה טובה יוקטנה

הסבירות לחתך או קרע יורדת מאוד בלידות חוזרות.

נוסף על כל מה שאמרו, מאוד עוזר אם הלידה מתפתחת מעצמה, ללא השראה או זירוז, ואז ההורמונים של הלידה מופרשים כסדרם, ובהם ההורמון רלקסין, שתפקידו לרכך רקמות וחיבורים על מנת לסייע לתינוק לעבור בתעלת הלידה הצרה

יוגה!!!דולי

צוחק

ההכנה הכי טובה זה לבוא להתפנק אצל אחותך בעל האש!!!

והכי טוב- הכנה נפשית!!

חחח קלעתמה'אחרונה

על האש בדוק...יש לי ילדה שנולדה כמה שעות אחרי על האש,ילדה מדליקה בהחלט צוחק

אחחח!! איה!! הנקה..שפרלה

מה עושים אם השיניים שלו כבר גדולות, וכשני מניקה אותו הוא נושך אותי בלי כוונה?

(זה לא כמו נשיכה חזקה ומשתקת)

אני לא יכולה להניק ככה.עצוב

קרה למישהי?

אאוצ'מה'

אני מגיבה מיד,מפסיקה אותו ואומרת לו 'נו נו נו' או משהו כזה ,בד"כ זה מספיק ,הם מפסיקים.

 

בן כמה הוא?

10 חודשיםשפרלהאחרונה

כשהוא היה נושך פתאום גם עשיתי את זה וזה הפסיק.

אבל עכשיו זה לא נשיכה חזקה, נראלי שהוא בכלל לא שם לב שהוא נושך..

אני מפסיקה, אומרת לו וזה לא מטריד אותו אפילו..

הערב לא הייתי בבית, והקטנה ממש חיפשה אותיחיפושית אדומה

כי היא היתה עייפה, ורצתה לינוק בשביל להרדם (האכלתי אותה לפני שיצאתי).

 

אוף, לא היתה פה מישהי שאמרה שאם אמא לא נמצאת הם מסתדרים???

 

ממש כאב לי הלב כשבעלי סיפר לי איך היא זחלה לחדר וחיפשה אותי על המיטה בבכי.

 

אז לנסות להפסיק את התלות הזאת בהנקה או לא?

 

ואם כן - איך עושים את זה?

 

 

איזה כאב לב ....נעמה ושירה

תעשי את זה בהדרגה בשינת צהריים ואז זה ישפיע גם על הלילה אבל מחר מחרתיים אני במקומך הייתי נצמדת אליה ...

בוכה

האמת, בצהריים היא במעון ונרדמת עם מוצץ וליטוף.חיפושית אדומהאחרונה

אבל בערב השיטה הזאת כבר לא עובדת.

 

יהודיה - חיזקת אותי. תודה.

אני לא חושבת שכדאי להפסיקיהודיה מא"י

אלא אם כן, רוב הזמן את הולכת לא להיות בבית כשהיא הולכת לישון, אבל אז ממילא היא כבר תתרגל להרדם אחרת.

כלומר, בגלל שמידי פעם אין לה את האפשרות להרדם עם הנקה, היא צריכה להפסיד תמיד? לא חבל?

ואני יכולה לספר לך שהקטן שלי, כשהתחלתי לצאת מידי פעם בערב (הלכתי ללמוד פעם בשבוע) בהתחלה היה לו ממש קשה, והוא ממש ביקש לינוק, אבל לאט לאט הוא למד שכשרק אבא נמצא אי אפשר לינוק, ומצא דרכים אחרות להרדם

ממש מעריכהנשים כמוכם ושמחה שזה לא ההתמודדות שלינעמה ושירה
מותר סנו-די?הביצה שהתחפשה

בס"ד

 

היתושים משגעים אותי ולא בא לי למרוח עלי בצל... [שמעתי שזה עוזר...]

 

מה עושים? D:

מה הבעיה בסנו די מה אסור בהריון למרוח?אנונימי (פותח)
ככה שמעתי פעםהביצה שהתחפשה

בס"ד

 

יפעתוש?

תאמתי לנו?

לא נעים לי להגיד..אבל אין לי מושגיפעת1

כתוב על זה משהו?

ומה עם הנוזלי בחשמל?בננה*
רק אל תגידו שזה מסוכן, אמאלה עברתי עם זה חצי הריון לפחות..
לא מאמינה שאת לא יודעת!הביצה שהתחפשה

בס"ד

 

טוב, שיטוט קצר באינרטנט העלה שאין בעיה להשתמש במוצר הנ"ל

[אז למה שמעתי הפוך פעם?]

 

יאללה, עפתי לי בנתיים

 

גוד נייט דרלינגות

אין על גוגל..וטוב לדעת.יפעת1אחרונה

לילה טוב בלי עקיצות מעשן

נס בהריוןיראת

מישהי יודעת אם אכלתי היום הרבה דברים עם שוקולד  אזמותר לי לשתות נס ?פשוט אני חיה על נס קפה (3 כוסות ביום )

קפאין די בעייתי בהריוןמה'
אין לי מושג... קשה לי עם ה'גזירה' הזאת... אור77
חשבתי שהיה לך נס (אלוקי) בהריון הנוכחי...
עד 3 כוסות נס קפה ביום זה בסדריפעת1

יותר מידי קפאין יכול לעשות את העובר פעלתן ברחם..

יש נס קפה ללא קפאיןאמהונת
יפעת, ויש עם זה בעיה?אור77
שיהיה פעלתן ברחם? וחוץ מזה, לא משפיע על עוד משהו?
זה גורם להיפר אקטיביות ועוד כל מיני לא כ"כ מומלץנעמה ושירה
אסמכתאות בבקשהבננה*
לא יכולתי להעתיק הכל תגלגלי קופאין היפראקטיביותנעמה ושירה

בהצלחה

כבר פתחתי את השירשור הזה כמה פעמיםנחשונית

ועדיין כל פעם שאני רואה את הכותרת אני חושבת בטעות: וואו למישהי היתה בעיה בהריון וב"ה בסוף זה הסתיים בנס בהריון...    למרות שבעצם כל הריון שמסתיים בשלום הוא נס.

אהבתי (:אור היום
אכן גם אני חשבתי כך שהיה לה נסאנונימי (פותח)אחרונה

ורציתי לקרוא משהו וואווו ב"ה עבר בשלום ומסתבר ש.... רוצה לשתות נס שיהיה לבריאות!!

ניסים לכל עם ישראל, לידות מהירות בזמנן להריוניות שכאןמלאך

ורידים כואביםאורה*

מישהי יודעת מה ניתן לעשות ומה עוזר לורידים (בעיקר מאחורי הבירכיים)

כואב ומחמיר אם אני עומדת יותר מידי זמן.

הרופא אמר שחוץ מלשכב עם רגליים למעלה אין מה לעשותמבולבל

 

אהה. שבוע 22 ברוך ה'

אם מישהי בעלת ניסיון ? והאם הסימנים של הורידים עוברים אחרי הלידה???

לקנות נעליים או סנדלים עם הגבה קצת.. מאחורהנעמה ושירה

שכל המשקל יבוא קדימה ולא על הגב וברכיים...

הבנתי שיש טיפות שעוזרות ולי יש שושנות או עצים איך שתקראי לך כ"כ מזדהה....עצוב

יש גם גרביונים אלאסטיות

 

אחרי הלידה יש הקלה בכאב ....

 

 

תודה רבה!!אורה*
כמו שהרופא אמר להרים רגליים למעלהיפעת1

אפשר גם עיסוי,יש גרביים אלסטיות,אמבטיות לרגליים.

וללדת..המום

חיבוק גדול

גרביון אלסטי!אחותו
מוכר...רק תפילה

ובחום הזה רק המחשבה לגרוב את הגרביונים האלה- עושה לי עוד יותר חם... אני לבנתיים דוחה את הגריבה שלהם למרות הסבל.. (אני בשבוע 20, אבל יש לי את זה כבר יותר מחודשיים!)

הגרביונים מאוד עוזרות (מנסיון של הריון קודם), אבל צריך לזכור- הן עוזרות- רק בזמן הגריבה, אח"כ הכל חוזר... צריך לגרוב מידי בבוקר, לפני שקמים ממצב מאוזן, ולהוריד בערב... (בעזרת הבעל/ הילדים...)

 

הגרביונים יקרות-אבל יש החזר גדול מהקופ"ח (בכללית בכולופן)- תשאלי את הרופא שלך.

 

נעמה שירה- אשמח לשמוע על הטיפות, ידוע לך מה שמם?

 

[ועכשיו אני נזכרת שפעם קניתי בהמלצת הומופאטית- חומץ תפוחים למרוח על הורידים, ושמן זרעי ענבים- אבל אני לא זוכרת מה אמורים לעשות איתו... המום

(השתמשתי בכל הנ"ל אולי פעמיים אז לא יכולה להגיד אם זה יעיל..)

מישהי שמעה על הדברים האלה בהקשר של ורידים?...]

 

ולגבי העלמות- לי התחילו ורידים בהריון השני ומאז בכל תקופת ווסת- הם הזכירו לי את נוכחותם...

בהריון הזה (שלישי) יש לי הרגשה שהם הולכים להישאר לצידי לעולמים....

 

תרגישי טוב!

 

ורדיםיעל -ND

אם את לא רגישה לשמנים אתרים, אז יש תערובות שמנים מאד מוצלחים לורידים.

אין לדעת בודאות, אם התופעה תחלוף אחרי הלידה. לפעמים כן ולפעמים לא. וגם אם כן, אז בדרך כלל זה חוזר בהריון הבא. לכן מומלץ לטפל בדבר ולא רק להקל על המצב מבחוץ (שזה כמובן גם חשוב).

איפה אפשר להשיג את התערובת?נעמה ושירה

אפשר להכין?

ראיתי שדווקא שמנים משפיעים עלי לטובה . אז שווה לי לנסות

גרביונים אלסטיות והרבה הליכהaima
ויש כאלה שאומרים שהליכה מרובה גם מוצאיה הכל צריךנעמה ושירהאחרונה

באיזון ולא לעמוד במקום אחד הרבה זמן וכששוטפים כלים (סיוט אבל שווה ) להניח רגל אחת על שרפרף או לפתוח את הארון מחת לכיור ולהניח שם רגל . כמובן להחליף בין הרגליים .

 

תקראי אולי תמצאי שם משהו לא זוכרת איפה פגשתי את הטיפות האלה אם אמצא אומר לך

 

http://www.teva-aroma.com/112859/%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D

כואבת לי הבטןהביצה שהתחפשה

בס"ד

 

לא התקשויות,

לא בעיטות,

אבל מן כאבים כאלה שאני לא יודעת להגדיר

וזה די מציק...

מה עושים?

 

ואין לי תאבון אבל אני רעבה.

מה אוכלים?

 

[שבוע 34 (אולי כבר 35...)]

הכאב בא בגלים?יפעת1

שתית היום מספיק? את גם משלשלת או משהו?

איפה בדיוק בבטן כואב לך למעלה/למטה,ימין/שמאל?

כן, אני שותה המוןהביצה שהתחפשה

בס"ד

 

אין תסמינים אחרים,

וזה הרגשה כזו בכל הבטן... לא משהו חד אלא מין כאב כזה שמקהה על כל הבטן...

זה קשור לזה שגם אין לי תיאבון ואני אוכלת בכוח?

כאב בטןיעל -NDאחרונה

כאבי בטן יכולים להצביע על בעיות חמורות. לכן אני ממליצה לך לסור לקופת חולים לרופא המשפחה שלך/רופא נשים לבדיקה. עדיף שתלכי סתם מאשר שתפספסי משהו חמור.

חם. לא לשכוח לשתות הרבה!... רק תפילה
חשוב מאוד תודה על התזכורת..יפעת1
נכון, ובמיוחד בהריון!יעל -NDאחרונה

לשתות בהריון חשוב לאם, לעובר ולשמירת ההריון גם יחד!

מעניין אותי לשמוע את דעתכן על כתבה בנושא "ברזל"שירשור

לקוח מאתר "כיכר השבת":

 

חסר לך ברזל? תאכל כבד! אתה עייף ואין לך כוח? תבדוק את הברזל. מכירים את האקסיומות האלה? מכירים. אז זהו שבאתי היום כדי לנער את האבק מעל משפטי המחץ האלה. בעבר היו שמים מסמרי ברזל בתוך תפוח עץ ואחרי זמן מה, היו אוכלים את התפוח. היום קיימים המון תוספי תזונה של ברזל, אך האם בכל מקרה כדאי ליטול ברזל? הסכיתו ושמעו:

לא כל חולשה נובעת מחוסר ברזל. תתפלאו! יש ים של סיבות. רוצים לדעת את הסיבה? תבדקו! בקשו מהרופא את הבדיקות האלה: IRON שזה ברזל, Transferrin שזה חלבון שמעביר ברזל מהדם למוח העצם ליצירת תאי דם חדשים. ו- Ferritin שזה תרכובת של ברזל ושל חלבון, ותפקידו להיות מאגר הברזל בגוף. בשביל מה כל השלוש? כיוון שיכול להיות שהברזל עצמו עדיין תקין, אך המאגרים שלו הולכים ומתרוקנים. רק כך תוכלו לראות את העתיד. תשאלו בשביל מה כל התסבוכת הזאת? לא פשוט יותר לבדוק את ההמוגלובין וזהו? אז זהו שההמוגלובין מושפע גם מויטמין B12 וגם מחומצה פולית. ויתכן גם שאתם מאבדים יותר מידי דם. לכן, מי שרוצה לדעת אודות הברזל שלו, שיבדוק את הברזל שלו ולא יסתפק רק בבדיקת ההמוגלובין.

אמרתם ברזל, אמרתם כבד. זה נכון. הכבד מלא בברזל. ובכלל כדאי לדעת שככל שנתח הבשר אדום יותר, כך הוא עשיר יותר בברזל שנותן לו את צבעו האדום. אך תפקידו של הכבד בגופנו וגם בגוף הפרה והתרנגול הוא לסנן את הרעלים כדי שהם לא יגיעו לזרם הדם. לכן, כשאוכלים כבד מקבלים ברזל ואת כל הרעלים שבעל החיים חסך מעצמו. עכשיו תנו לכבד שלכם לסנן אותם.

תוספי תזונה של ברזל: מן המפורסמות הוא, שתוספים אלה גורמים לצואה שחורה (שככל הנראה מעידה על כך שמה שנכנס גם יצא וכנראה לא ספגתם אותו), אך גרוע מכך התוסף עלול לגרום לעצירות. כלומר, אולי פתרתם בעיה אחת, אך יצרתם בעיה אחרת. לכן עדיף לבחור תוסף תזונה נוזלי. כך, הספיגה תהיה יותר טובה. ערכי בדיקות הדם יצביעו על זה. וגם לא תסבלו מעצירות.

רוצים לבדוק אם תוסף הברזל השפיע? הפסיקו את נטילת הברזל כשבוע לפני בדיקת הדם. אחרת, התוצאה תראה את מצב תוסף הברזל (שהוא ככל הנראה מעולה) ולא את המצב האמיתי בדם.

מי שלא צריך לקחת ברזל שלא ייקח. אל תחשבו שאם זה טבעי, אז זה בסדר. עודף ברזל בדם הוא מחמצן. לכן, אם אתם לוקחים מולטיויטמין תבדקו אם יש בו, או אם אין בו, ברזל.

בסובין חיטה ישנה חומצה פיטית שמפריעה לספיגת הברזל. לכן, הימנעו ממנה לחלוטין. שימו לב שעל אריזות במזון לא מופיעות צמד המילים 'סובין חיטה'.

אוהב לא אוהב: ברזל מפריע בספיגת ויטמין E, אז אם אתם נוטלים גם ויטמין E, תחכו 10 שעות בין זה לבין זה. לעומת זאת, ויטמין C עוזר בספיגת הברזל, אז תיטלו אותם ביחד. או שתאכלו משהו שעשיר בויטמין C.

הברזל נמצא כאמור, בעיקר בבשר בקר. אך כדאי להכיר מקור נוסף לברזל: קוראים לזה 'מולסה' שזה הקליפה של הסוכר. זה מה שמסירים כשרוצים סוכר לבן. "הפסולת" הזאת עשירה בברזל מעולה. ניתן למרוח את זה כמו ריבה על הלחם.

שרה בר אשר, מומחית לרפואה משלימה ולשיטת "אכול נכון לפי סוג הדם שלך". מטפלת באמצעות המייל, הסקייפ או הטלפון. ובעלת קליניקה באלקנה.

ברזליעל -NDאחרונה

ברור, שלא כל חולשה נובעת מחוסר ברזל (מה, מישהו חשב ככה?) ולא מאנמיה בכלל. יש אלף ומיליון סיבות לחולשה. למשל, חוסר מים בגוף. וזה לא מצחיק.

 

כבד. נכון שיש שם ברזל ועוד דברים טובים אחרים, אבל לא אמליץ כבד לאף אחד: כבד זהו איבר הכי-הכי מזוהם בגוף. הרי אחד התפקידים של הכבד זה ניטרול רעלים שמגיעים לגוף. אז כל הפסטיצידים, הורמונים, אנטיביוטיקות, תרופות וכו' וכו' שקיבלה פה/עוף במשך חייה וכל הרעלים, שהיא יצרה בעצמה במשך חייה - כל זה מרוכז בכבד.

לדעתי, לתת דבר כזה לאדם לאכול - אכזרי מידי גם אם אותו אדם אוייב.

 

צבע אדום של הכבד לא נובע מברזל אלא מניטריטים שרעילים לגוף ושמוספים לבשר כדי שהוא יראה יפה ומעורר תאבון. כי הרי מה זה בשר? - זה גופה מתה, ויש לה צבע של גופה מתה - אפרפר ולא מעורר תאבון.

 

ברזל כתוסף נותן תופעות לוואי רק אם זה ברזל סינטטי או אם יש רגישות לברזל. אם ברזל אורגני (מה שנראה "ברזל רך") בדרך כלל אין שום תופעות לוואי.

צבע שחור של הצואה זה לא תופעת לוואי, אלא תוצאה של תופעה פיזיולוגית רגילה: אין דבר שנספג ל-100%. גוף לא יודע לספוג ל-100%. וכל מה שלא נספג - יוצא עם הצואה או עם השתן. לדוגמא: כשלוקחים ויטמיני B, השתן מקבל צבע צהוב גם אם שותים כמו שצריך. כשאוכלים סלק השתן נהיה אדמדם גם אם אין שום בעיות בגוף. כל זה - נורמאלי.

 

לצערינו, לאנשים רבים יש מחסור בברזל היום וזאת מסיבות רבות, קודם כל - בעיות במערכת העיכול. זה כבר נושא אחר.

 

ברור, שאין לקחת ברזל כשאין בו צורך, וברור שיש לקחת אותו בהתחשב להנחיות איש מקצוע  - כשלוקחים על דעת עצמם, לרוב גורמים נזק זה או אחר.

 

אבל אם יש צורך בברזל - חשוב ביותר להשלימה ע"י תוסף ואחר-כך לשמור על רמה טובה ע"י תזונה נכונה.

לנוחותכם - מזונות עשירים בברזל.

התייאשתי.אהבה של אימא

נמאס לי לנסות בכל הכוח להרדים אותו, כל פעם סרט של שעתיים-שלוש, והכל רק כדי לא להרגיל אותו להנקה כי "אחרי זה הוא יפתח עמידות". יאללה, שיפתח.. במילא מה שיש עכשיו לא יותר טוב...

 

יש כאן בנות שמרדימות בהנקה? יכולות להחכים אותי? נראה לי שזו השיטה היחידה שיכולה להרדים את הילד הזה... חוץ מטיול בשמש מת

 

זה באמת הופך להיות כזה נורא כמו שמספרים?! או שסתם מפחידים יותר מדי...?

 

תודה לעונות...פרח

אני הרדמתי את הבת שלי בהנקה...טוזי

הנקתי אותה עד גיל שנה ו-8 (אולי 9) וכשהייתי בבית היא הייתה נרדמת עליי.

אני כל כך אהבתי את זה, מחכה כבר שהבא בתור יצא רק (סתם, ממש לא רק) בשביל זה....

 

זה היה כמו חיבוקי של סוף היום עם התינוקת שלי!

 

לאחרים לא הייתה שום בעיה להרדים אותה כשהיה צורך... היא הסתדרה מצויין!

 

בהצלחה!

איזה כיף...אהבה של אימא

וכשלא היית? איך היו מרדימים אותה?

האמת, לא כל כך יודעת....טוזי

בערבים כמעט ולא הייתי יוצאת בלעדיה עד שהיא הייתה כבר בת שנה בערך ואז היא כבר למדה להרדם לבד במיטה או אחרי בקבוק של חלב שאוב. קצת טפיחות על הגב וקצת שירים.

 

נראה לי שבמהלך היום בעלי או המטפלת הרדימו אותה פשוט בנידנוד בעגלה. היא לא הייתה תינוקת ישנונית מגיל מאוד קטן (חצי שנה בערך) היא ישנה רק פעם אחת ביום, בד"כ אחה"צ...

 

אני גם מרדימה בהנקהשפרלה

זה בכלל לא נורא!!

אבל, לא תמיד זה עובד, לא תמיד הוא נרדם.

אבל הוא יודע שאחרי שאני מניקה אותו (ויש חושך בחוץ/ אחרי מקלחת/קריאת שמע) או כל דבר אחר שאת עושה לו לפני השינה,ושמה אותו במיטה אז הולכים לישון.

בהתחלה, לקח איזה חצי שעה עד שהוא נרדם.הואהיה בוכה והייתי באה אליו כל חמש דקות. שמה לו מוצץ או אומרת שאני פה וכו' אחרי שלוש לילות שהוא בכה כשלא נרדם מההנקה והייתי שמה אותו במיטה, הוא למד שהולכים לישון.

ועכשיו גם אם הוא לא נרדם הוא משחק קצת או שוכב ער במיטה ונרדם לבד.

בובי למדי! החיים הטובים!!

הוא בוכה שלוש שעות? זה המון!! הוא לא מת מעייפות?

הוא ג-מ-ו-ר מעייפות... וגם אני!!אהבה של אימא


גמני- חלק נרדמו בהנקה, חלק לאאחותו

כל תינוק ומה שהיה טוב עבורו.

 

אני עד גיל מאוחר או שזה לא מרדים אותםנעמה ושירה

כמו עכשיוןשאני מנסה להרדים את הבת שלי והיא מנסה עם הרגל להכניס את המקלדת אמא ... או המחשב או אני ......אני !צוחק

אני עד גיל שנה ומשהויפעת1

תמיד בהנקה שינה של לילה..ביום ניסיתי בלי ההנקה.

גם אני מרדימה בהנקהיוקטנה

הם בנויים להירדם בהנקה.

זה מבטיח להם שאמא לידם (בטבע זה חיוני להישרדותם, ואין דרך להסביר לתינוק שאין סכנה מיידית להישרדותו), ובחלב עצמו יש הורמונים ממסטלים, שעוזרים מאוד להרדם!

אנחנו לא "מרגילים" אותם, כמו שאנחנו לא מרגילים אותם לזחול. הם נולדו לינוק ולזחול, ובהדרגה לעבור להליכה ואכילה. תינוק הוא תינוק, ובהדרגה הוא מתבגר והופך לילד, ובהמשך למבוגר.

וזה לא נכוןאהבה של אימא

שאחרי כמה זמן זה כבר לא באמת מרדים אותם?

זה נכוןיהודיה מא"י

כשהם גדלים ומגיעים לשלב שהם לא צריכים את ההנקה כדי להרדם, הם מפסיקים להרדם בהנקה

אבל אז הרבה יותר קל ללמד אותם להרדם בדרכים אחרות.

אצל שני הילדים שלי השלב הזה הגיע אחרי גיל שנה, ונראה לי שאפילו יותר קרוב לגיל שנתיים.

וואלה? אוף, אז למה זה כל כך מרתיע אותי??? =/אהבה של אימא
תאמיני לי, זה הכי כיף שבעולםיהודיה מא"י

וכשזה יותר מידי, הם לומדים יפה מאוד שיטה אחרת, ובדר"כ עד אז יש להם את ההבנה שצריך להשאר במיטה, וכל מה שנשאר זה לשבת לידם כדי שלא ירגישו לבד, ואח"כ אפילו את זה לא צריך לעשות.

הם גם חכמים, ומבינים שאם אימא לא נמצאת, אי אפשר לינוק כדי לישון, והולכים לישון בדרך אחרת.

וזה ברור למה זה מרתיע אותך, אם טחנו לך בלי סוף שזה לא טוב...

אז למה אצלי, חוץ מבלילה, הוא לא נרדם בהנקה??יום השביעיאחרונה

איני משתגעת מלנסות להרדים אותו בכל צורה אפשרית...

דיווח מהשטח........אהבה של אימא

טוב, לראשונה בחייו (אני מגזימה, אבל לא בטירוף) - הוא נרדם בהנקה...

 

איך אני מרגישה עם זה? לא יודעת מבולבל

מצד אחד אני מבסוטית... לקח לו רבע שעה בערך, אני לא יודעת אם זה הרבה או מעט ביחס להנקה, אבל יחסית לשעתיים שלוש - זו חווייה נפלאה....ישנוני

מצד שני... קשה לי עם זה קצת. אולי בגלל שככה התרגלתי לשמוע בכל האתרים באינטרנט... "בני בן בשמונה חודשים היה נרדם תמיד בהנקה ופתאום זה פשוט לא עובד, זה יכול לקחת שעות וממש קשה לי" וכו'. או כל האזהרות של לא להרגיל לגורמים חיצוניים שיעזרו בהירדמות כי אז זה כבר לא יעבוד וכו'...
קשה לי להשתחרר מההרגשה שלהירדם בהנקה זה דבר שלילי. תמיד סבתא שלי אמרה לי "תניקי אותו והוא יירדם!" וסירבתי בכל תוקף... ועכשיו ברוב ייאוש אני מוצאת את עצמי תוהה - אז בעתיד הוא לא יצליח להירדם מזה, אז הוא לא יידע להירדם באף דרך אחרת... מה ההבדל ממה שקורה עכשיו?!

 

ובכל זאת קשה לי עם זה
מרגישה שאני עושה טעות שאני אצטער עליה אח"כ...

 

נראה לי שגם הוא לא ממש ידע איך לעכל את הרעיון... הוא לא הבין שהוא אמור להירדם ככה... עזב כל שנייה, בכה, חזר, שוב בכה... בסוף הוא נרדם ב"ה, אבל אז כשניסיתי לנתק אותו ולהניח אותו במיטה הוא בכה שוב.... היה לנו חדש כל העסק...

 

ויש בי רגשות מעורבים של הקלה ודאגה.....

 

חיוךעצוב

 

אגב, הוא בן חצי שנה, זה משנה למשהו?

לא יודעת למהנעמה ושירה

אבל משהו לא זורם לי... למה הוא בוכה עד שהוא נרדם הנקה אמורה להרגיע אולי יש בכל אופן רגישות למשהו ... לא יודעת אצלי אף פעם לא קרה שהם בכו אולי הפסיקו הסתכלו אבל בכו? אז למה להעזר בהנקה ?

 

זו רק תחושת בטן שלי ...

לא יודעת ...

מה אתן אומרות ????

מה אתן אומרות?!אהבה של אימא

תשאלי אותי קודם מנפנף

הוא בכה כי הוא היה עייף ורצה לישון. אני מכירה את הבכי שלו. הוא פשוט לא מבין שעכשיו אני מרדימה אותו, כי בד"כ הוא יונק רק כדי לאכול, ומדי פעם כדי להירגע, אבל אף פעם לא כדי להירדם. בשלב מסוים הוא הבין את הקטע ולאט לאט נרדם.

אין לו רגישות לשום דבר חוץ מלחלב, ועברתי תלאות רבות עד שהבנתי את זה, עכשיו אף אחד לא יגיד לי שיש לו עוד כל מני רגישויות. יש לו קשיים בהירדמות רמקול

הוא מבולבל מהמסר הכפול שלך, וגם מהשינוי המהותי !!!פיגא

ערב שבת עכשיו, אני קבלי התנצלות על הקיצור.

אם חצי שנה לא התאפשר לו להרדם בהנקה, ופתאום מותר, זה בהחלט מבלבל.  הוא לא רגיל להרפיה המחלטת הקרויה שינה כל עוד הוא מחובר להנקה....

 

הרדמות בהנקה זו הדרך הקלה והנעימה להרדים תינוק, לדעתי.  התינוק הצעיר ממילא זקוק לאמא כל הזמן, וכשהם גדולים יותר, ואמא לא זמינה, גם אבא או אח\ות יצליחו להתכרבל איתם ולהרדים אותו, כי הוא התרגל לישון צמוד לאדם אוהב, לא רק להרדם עם פטמה בפה.  הגוף הגדול והמחבק הוא גורם מאוד חשוב בתהליך ההרדמות.

 

אנא זכרי\זכורנה - הנקה איננה רק אמצעי האכלה.

הנקה היא גם מציצה לשם מציצה, לכן המציאו גם בקבוק וגם מוצץ כשהחכמים בעיני עצמם פסלו את ההנקה כ"לא מודרני".  נכון וטוב לאפשר לתינוק למצוץ מציצות שאינן לצורך אכילה.

אני אמא אוהבת, לא אמצעי האכלה.

 

תמיד רצוי לזכור שהילד הזה שלא נרדם, יגדל בעז"ה, ויהפוך לנער שאי אפשר להעיר אותו בבקר...

 

חשוב לזרום איתו עד אז, ולהמשים לחייך!

 

אגב - הכוחות והמנוחה של אמא חשובים לפחות כמו ההרדמות של התינוק.

עדיף שהתינוק יירדם בקלות ובנעימות כדי שלאמא יהיו כוחות להמשיך.

חבל לעייף את אמא כדי להרדים את התינוק.

שניכם במיטה, התינוק צמוד לקיר, מוגן, ושניכם נרדמים בכיף!!!   (נא לא לקפוץ עלי בנושא תינוק במיטה, זה יצטרך לחכות לזמן אחר  חיוך גדול  )

 

שבת שלום ומנוחה!

 

טוב....... סליחה נעמה ושירה

ברכה והצלחה לשניכם זה נשמע הדבר הכי טוב

לאט לאט...אור היום

אני הייתי מרדימה את הקטנה הרבה בהנקה- זה היה כ"כ קל וכייפי, שהיה קשה להתאפק - אבל החלטתי להפסיק עם זה (בגיל שבעה או שמונה חודשים), ולימדתי אותה בהדרגה (שאפרט אם תרצי) להירדם לידי כשאני לא משחקת איתה. אז נכון שאני כן נוגעת בה ומסתכלת עליה קצת- במיוחד בגלל שהיא אוהבת להתהפך ולהתיישב, וגם למשוך לי בחולצה- אבל היא נרדמת לבד בסופו של דבר. כן, היא מצליחה, ברוך ה'.

ומהנקה היא כבר לא נרדמת בכלל, אגב.

ממה שאת מתארת, לו הייתי במקומך, נשמע לי שהייתי הולכת על הרדמה בהנקה. זה יכול מאוד להקל עלייך בהווה, כי נשמע שהמצב לא הולך ומסתדר בעצמו ושמאוד קשה לכם (מסיבות מובנות מאוד).

תתחילי, תראי איך זה הולך, ואם תרצי- תפסיקי. הבחירה בידייך.

 

בהצלחה, יקרה.

שיטה שלמדתי מ'לישון בלי לבכות'/ אליזבט פנטליכרובי

להניק לפני השינה, וכשהתינוק ישנון אבל עוד לא ישן לגמרי להוציא בעדינות.

אם הוא מתעורר ומתעצבן, להחזיר אותו,

אחרי כמה פעמים שעושים את זה התינוק אמור להתרגל להרדם בפה ריק.

ככה את מרויחה שהוא נרגע מההנקה, אבל לא מתרגל שהוא חייב משהו בפה כדי לישון.

צריך בשביל זה סבלנות, אבל אצלנו זה עבד,

וזה גם עוזר שאם הם מתעוררים באמצע הלילה לא בשביל לינוק, הם לא צריכים את היניקה כדי לחזור לישון.

וואי, אני כל כך מזדהה איתך! ומזל שפתחת את השירשורחיפושית אדומה

 

כי לי היתה תקופה (בסביבות 8 חודשים) שהייתי מרדימה בלי הנקה (בעקבות היועצת שינה שדיברה על הירדמות עצמאית בלי סוף)- והלך בסדר ב"ה.

ולאחרונה השתנו שעות האוכל שלה, והיא הייתה אוכלת לפני שעת השינה - ונרדמת כמובן תוך כדי ההנקה.

ואני נלחצתי שעכשיו אני מקנה לה הרגל לא טוב, במיוחד אחרי שהיא כבר למדה להרדם בלי זה....

אז בשבוע האחרון ניסיתי להרגיל אותה שוב להרדם בלי הנקה - והיא ממש בכתה בכי קורע לב!

ועכשיו, אחרי מה שכולן פה אמרו לך - אני כבר לא מרגישה כל כך נורא להרדים אותה בהנקה, ונראה לי שאני אמשיך עם זה, כמו שבנות אמרו כאן, עד שהיא כבר לא תצטרך את זה בע"ה.

 

אבל יש לי שאלה קטנה - לפעמים אני לא כל כך לאה בחלב, והקטנה די מתעצבנת מזה, גם אם המטרה זה רק להירדם. אז זה אומר שזה לא רק משמש כמוצץ, אלא היא באתמ צריכה את החלב עצמו, לא?

ועוד שאלה:

היתה לי חברה שהבת שלה לא הסכימה ללכת לישון בלי הנקה עד גיל יחסית מאוחר - יותר משנתיים. איך נזהרים שזה לא יקרה?

ומה באמת בעניין ללמד את התינוק "הירדמות עצמאית" כמו שאמרה היועצת שינה כאן לא מזמן?

 

אשמח לתשובות!

אצלנו ...נעמה ושירה

ברגע שההנקה לא עוזרת להרדים אז אני עוברת לשלב שאור היום אמרה להניח לידי במיטה עם הרבה משחקים עד שהיא נרדמת

הכי קשה נראה לי זה לי כי אני לא צריכה לא להרדם לפניה ...צוחק

 

מכירות את הסיפור על האבא שהלך להשכיב את הילד לישון ואחרי כמה דקות האמא שומעת שקט היא נכנסת לחדר ורואה את האבא ישן הילד עושה ש........... קורץ

 

אצלי מהרגע שהם הולכים ...קרוב לשנה ... בדר"כ הם גם רוצים ללכת לישון ליד האחים שלהם ...

 

 

 

זהו.. כבר אין לי מה לומר....אהבה של אימא

כלום לא עובד. כל השבת ניסיתי להרדים אותו בהנקה. במשך יום שלם הוא ישן במצטבר אולי(!) שעה... ואחר כך בלילה הוא לא נרדם, צרח צרח צרח.... כולנו ניסינו - אחותי, בעלי ואני... אני כבר יצאתי החוצה לסיבוב לבד, כי פשוט לא יכולתי יותר, עוד שנייה התחרפנתי....

 

כל השבת ניסיתי להרדים אותו בהנקה. הוא לא נרדם! וכשהוא נרדם סופסוף - הוא מתעורר כשאני באה להניח אותו במיטה... והכל חוזר מההתחלה... וזה קרה שוב ושוב ושוב... ניסיתי להוציא אותו לפני שהוא לגמרי נרדם, אחרי שהוא לגמרי נרדם... גם הבוקר, עם מוצץ, בלי מוצץ, במיטה שלו, בעריסה, בעגלה.... פשוט סיוט... לא יודעת מה נסגר. אני מרחמת עליו כל כך!! אתמול בלילה כבר העיניים שלו היו אדומותתתת מרוב חוסר שינה... וכלום לא מרדים אותו... היום בבוקר ניסיתי להרדים אותו שוב בהנקה, ולא הוצאתי אותו כדי לחכות שהוא יהיה רדום לחלוטין, אבל כבר הגב כאבבבב לי.... ואף פעם לא כאב לי הגב מההנקה... עכשיו כבר כואב לי הגב, וכואב לי העורף, והוא ער........

דיברתי עם יועצת שינה, היא רוצה 1000 שקל. אין לנו אפילו חצי מזה. אין לי, אין לי מאיפה להביא לה, זה לא הוגן.

 

כבר אין לי כוח להתפלל, נגמר לי כל הכוח. אני חסרת כוחות...

 

אני פשוט מרגישה אבודה.

אולי השינה זה רק סימפטום. והשורש שונה לחלוטין---בת מלך

תתחילו לשלול דברים שונים שיכולים להפריע לו לישון. מתתחלה, תעברו אחד אחד.

אפשר להעזר בטיפת אחות חלב כהתחלה לפחות...

 

טיטול? חם לו? קר לו? רעב? מיטה גדולה? מיטה קטנה?אהבה של אימא

לא אוהב את החדר? לא אוהב חושך? לא אוהב אור? רוצה שמיכה? לא רוצה שמיכה? עם בגדים? בלי בגדים? שערה שהסתובבה מסביב לאצבע? ברגל? ביד? עקיצת יתוש? רוצה מוצץ? לא רוצה מוצץ? מוצץ אחר? בקבוק עם מים? בקבוק בלי מים? חיתול? בובה? עגלה? ידיים? הנקה? ליטופים? שירים? מוזיקה שקטה? עם ששש..? בלי ששש..?

 

הכל ניסינו. ולא יומיים ולא שלושה...

 

תודה על הניסיון, נראה לי שזה פשוט משהו שצריך לקרות, בתקווה שאני לא אצא מדעתי עד שזה יעבור..

הייתי הולכת לאוסטאופתיוקטנה


גם אםאהבה של אימא

הוא היה מתפקד מצוין במשך היום? חייכן, זוחל, צוחק לכולם, משחק יפה, אוכל יפה... עד שצריך לישון?

גם אז? אם יש משהו שמציק לו אז למה זה קורה רק כשהוא צריך לישון?

כי כל היום אין לו זמן לתת למה שמציק לו ביטוי, הואבת מלך

עסוק בלחייך-לצחוק-לשחק-להסתכל-לאכול.

ובלילה, כשהיום נגמר וצריך לישון - זה יוצא.. שווה לבדוק גם לענ"ד.

אולי הוא ככה כי את לא רגועה...T.B

לפעמים זה קורה גם אצלי...אם אני לא רגועה ורוצה שהוא ירדם אז הוא לא מצליח.
ברגע שאני נרגעת ומנסה להרדים אותו בלי לחץ אז זה יותר מצליח ב"ה.

אלי הוא בכלל לא נרדם בהנקה, גם כי לא רציתי להרגיל אותו וגם כי פשוט זה לא קורה. ברגע שאני רואה שהוא כבר כמעט נרדם אני מניחה אותו במיטה, מכסה אותו, שמה לו מוצץ עם חיתול ליד ומנענעת את העריסה בעדינות ואחרי כמה זמן הוא נרדם. לפעמים אני ממשיכה לנענע עד שאני רואה שהוא נרדם ממש חזק.
רוב הפעמים זה מצליח.

 

הרבה הצלחה, מבינה את תסכולך!

אם ככה אולי אוזניים?יוקטנה


א-מ-א-ל-המתנסה

בדקות אלא ממש אני מתיישבת מול המחשב באפיסת כוחות

 

אחרי מאבק ממושך להרדים את הקטנצ'יק לא בהנקה.

 

זה לא הצליח פשוט בעלי חס עליי ולקח אותו לסיבוב בחוץ...

 

נראה לי אני פשוט יורדת מהעניין ומרדימה בהנקה.

 

הנה הם חזרו.... נרדם.

חויה מעניינת שעברתי שבוע שעבר..א.א.ק

פשוט לא הייתי קרוב למחשב - אז רק עכשיו מצליחה לשתף..

חגגנו לאמא שלי יומולדת בפארק - עם כל האחיינים שלי היה כיף מאוד!

העניין הוא שמהבוקר של אותו היום (חמישי) הייתי בעיר - הסתובבתי בחום, והגעתי רק אחרי כמה שעות הביתה..

הייתי עייפה - אכלתי צהרים - והלכתי לנוח..

אח"כ עוד עמדתי לחתוך ירקות למסיבה..

 

לקראת ערב - במסיבה עצמה - קיבלתי כאבי בטן חזקים חזקים (כמו כאבי מחזור, אבל חזקים רצח!) מרוב כאבים התחלתי לבכות..

כל זה היה בעיר - ואנחנו גרים ביישוב לא הכי קרוב (45 דק' נסיעה באוטו) ולנו אין (עדיין..) אוטו.. אז בעיקר בטרמפים..

 

אחרי המסיבה הלכתי לנוח אצל ההורים שלי, ולאט לאט הכאבים נחלשו,והיה יותר טוב, במקביל - בעלי פגש מישהו מהיישוב בערבית, אז חזרנו איתו ליישוב (וככה חסכנו את העמידה לטרמפים בעייפות הזו.)

 

מה זה היה?

כנראה שלא צירים מדומים (כי זה לא היה ב"גלים", אלא, כאב אחד ארוך, עם הקלות מידי פעם),

מה עוד יכול להיות??

 

 

נ.ב.

הכאב לא חזר מאז באותה עוצמה, אבל אותו סוג של כאב כן חזר..

איזה שבוע את?יפעת1

זה כן נשמע לי צירים,וגם מתאים לסיטואציה,חום עומס ,יום עם הרבה חוויות.

טוב שהלכת לנוח,וב"ה שהכל הסתדר עם הטרמפים..

במצב כזה אם את לפני שבוע 36 וגם אחרי לתזמן ולשתות המון ולנוח.

אם לפני 36 לצאת להיבדק.

בשורות טובות נשיקה

נשמעיהודיה מא"י

שהתייבשת, וזה גרם לך לצירים מוקדמים. אמיתיים.

בקיץ התייבשות היא גורםשכיח ללידה מוקדמת

תשמרי על עצמך

אולי שווה לך להיבדק?מה'

לראות שהכל בסדר? ,שזה לא משהו אחר מצירים?

אלה אם כן זה עבר וזהו.

 

בשורות טובות ורק שמחות

תודה לכולן על הדאגה...א.א.ק

שכחתי להוסיף.

שבוע 29,

באותו בוקר (במקרה!) היה לי תור אצל הרופאת נשים שלי, והיא עשתה לי אולטראסאונד, והיה בסדר גמור..

העובר השתולל והגיב יפה,

כבר עם הראש למטה...

 

עדיין כדאי ללכת להבדק אם יקרה שנית??

אם זה לא עובר במנוחה,מקלחת אויפעת1

אחרי שתיה מרובה..צריך להיבדק.

 

נראה לי שכן ...נעמה ושירה

לפעמים זה מעיד על מצוקה

אנחנו פשוט תאומות!!!טריונתאחרונה

א.א.ק- את ממש מגניבה! חיוך גדול

נראה לי שאנחנו עוברות את הכול ביחד... באותם שלבים פחות או יותר...

אז ככה- כפי שאת כבר בטח יודעת- גם אני בשבוע 28-29,

(אני לא ממש עוכבת... מתי את צריכה ללדת? ככה אולי גם אני אתאפס על עצמי...),מבולבל

 

ובתחילת שבוע שעבר היו לי 3 ימים של כאבי בטן וגב מטורפים ממש!

זה לא הייתה הרגשה של כאבי מחזור, אלא יותר של "סכינים" כאלו שדוקרים אותי מהגב ועד לחזה,

בעוצמה ממש חזקה ובגלים כאלו שמדי פעם באו ומדי פעם נחלשו קצת...

לא יכולתי לשבת ושום תנוחה לא הייתה לי נוחה... התפתלתי מכאבים, הרגשתי קוצר נשימה ולא ידעתי מה לעשות...בוכה

 

בדיוק אז דיברתי עם חמותי ואז היא אמרה לי שאני צריכה ללכת להיבדק או לפחות להתקשר למרפאה...

היא נלחצה עלי ממש!... למרות שהיא אמרה לי שהיא חושבת שזה הגיוני בשלב הזה של ההריון...

 

בקיצור- התקשרתי לאחות ביישוב (-גמני, בדיוק כמוך, גרה ביישוב "חור" שמבודד מכל עיר קרובה,

וכמובן מכל קופת חולים ורופא נגיש... וכן, גמני חיה על טרמפים ברוב נסיעותיי!!! משתתפת בהרגשתך!)קורץ

האחות בישוב שאלה אותי באיזה שבוע אני ואמרתי לה 27 בערך... תיארתי לה את ההרגשה ואת ה"סכינים" שחותכים אותי בגב ובבטן למעלה ממש חזק.

האחות אמרה לי שזה טבעי בשלב הזה של ההריון... היא הסבירה לי שבשבועות האלו העובר מטפס ועולה למעלה בבטן ומגיע כמעט עד עצם בית החזה (באמצע... שם הכי כאב לי...), ושם יש את הסרעפת והריאות וכל איברי הנשימה, ולכן כל האזור הזה עכשיו מתרחב וזז כדי לפנות מקום לעובר, ולכן יש שם כאבים חזקים שבאים בגלים וגם קשיי נשימה מדי פעם... היא אמרה שכל הצלעות בחזה ובבטן זזות ומתרחבות עכשיו ולכן יש לפעמים כאבים...

(אני מקווה שהבנתי אותה והסברתי את זה נכון... אם לא- קבלי התנצלות! רק רציתי להרגיע ולעודד...)נשיקה

 

האחות אמרה לי שאין כל כך מה לעשות, והיא רק יכולה להעציע לי לישון על 2 כריות כדי להגביה את הראש והחזה קצת... וגם אם יש לי גלים של כאב מדי פעם היא ממליצה לי למתוח את הגב ולהשען אחורה, ועדיף שלא להתכופף ולהתכווץ קדימה (כמו שעשיתי עד עכשיו...).

 

בקיצור- החלק השמח של הסיפור הוא שב"ה הכאבים כמעט עברו לגמרי, בלי שעשיתי כלום, ובימים האחרונים אני מרגישה מצוין, בריאה ושלמה!!! צוחק

בקרוב אצלך בע"ה- כמה שיותר מהר ובקלות!

 

(רק הערה קטנה- כדי למנוע חוסר הבנה- האחות אמרה לי שאם הכאבים בכל זאת מתגברים וממשיכים, כן כדאי לבוא ולהיבדק...)

 

המשך הריון קל ושמח, ובשורות טובות לכולנו!!!!  חיוך גדולחיוך גדולחיוך גדול

שיניים וחום...אור היום

זה עובר מתישהו, נכון?

כבר יומיים וחצי יש לבת שלי חום (38.3 בממוצע, לפני נר), והיא רגישה קצת או הרבה יותר מהרגיל, ורוצה חברה או ידיים הרבה, וזה קשה. בעיקר לראות אותה כ"כ רגישה ומסכנה (ככה היא נראית בעיניי כשהיא רגישה כ"כ ובוכה מדברים קטנים).

והתחילה לצאת לה שן ראשונה, בשעה טובה, אז אני מניחה שזה קשור.

תוך כמה זמן זה עובר?

 

וכל עידוד או חיבוק יתקבל בברכה...

איזה כיף שהיא התחילהנעמה ושירה

בדר"כ אחרי 3 ימים החום יורד לפחות אצלי

זה לא קל אבל בסוף עובר..חמניה

קבלי חיבוק ו-נשיקה

תודה לכן, יקרות...אור היום

ובסוף התברר שיש לה אדמדמת (מחלה שמתחילה אחרי שהחום עובר). והיא אדומה ופורחת מאוד. העיקר שאנחנו יודעים מה זה עכשיו.

 

שיהיה שבוע טוב.

מקווה שזה מעודדמה'

אומרים שאדמדמת ,כמו שאר מחלות ילדות,עוזרת לגוף להתחסן כנגד דברים קשים הרבה יותר.

 

רפואה שלמה מהרה

 

פרח

אכן מעודד! תודה!אור היום

עכשיו זה מתחיל לרדת (המצח כבר חוזר לעצמו, ברוך ה' ), ואני מתחילה להעריך כמה זה כיף לראות את הקטנה הזו יפה כמו שהיא תמיד, עם פחות אדום ואדמדום על הפנים...

מוכר לנו היה אחרי התכווצות שני .... ב"ה נעמה ושירה
מה זה התכווצות שני?אור היוםאחרונה
הצילו!!!יראת

למי שכבר יודעת אני במעקב הריון שבוע 37 ויומיים מחשש לעובר קצת קטן ומיעוט מים. שבוע שעבר הייתי ביום חמישי הייתי היום ורוצים שאני יבוא ביום רביעי הכל בסדר העובר בסדר והמים בסדר אני לא מבינה מה הם רוצים ממני ?! אני רוצה ללדת כבר אף אחד לא מבין אותי אמא שלי אומרת שזה יבוא מתי שיבוא הרב אומר שיש לי עוד זמן... זה לא שאין כלום יש צירים אבל לא סדירים אני מרגישה אותם בגב הם משתקים לי את הרגליים ולא נותנים לי מנוחה בלילה אני גמורה מכל הריצות האלה דיברתי עם הרופא שלי שהוא מומחה בצפת ד"ר יובל עוז מי שמכירה והוא אמר שבתכלס אני בשבוע שאני יכולה ללדת אבל הוא רוצה שאני יבוא ביום רביעי אני כ"כ מבולבלת אני לא יודעת למי להקשיב וארף אחד לא מכיר את התחושה הזאת של חודש תשיעי שאת רוצה כבר ללדת ולדעת שהכל בסדר ולהחזיק אותו כבר על הידיים. הרב אומר שאסור לזרז עם אין התפתחות של לידה בקיצור אני בתסכול עמוק ובבלבלות . כנראה זה המינוס של מי שגר שתי שניות מבית החולים.מבולבל

וואי נשמהמה'

כנראה שהקטנציק שלך צדיק רציני,כי לפום צערא אגרא,

 

ממש מזדהה איתך,ככה בערך הרגשתי בסוף ההריון הקודם ולפי איך שחיכינו לו ,אני כמעט בטוחה שילדתי את המשיח חושף שיניים

רק שלא יהיו אי הבנות...יוקטנהאחרונה

דבר ראשון אני מזדהה עמוקות עם התחושה שלך! אני סופרת דקות כמעט כל הריון משבוע 30, והי לי הריונות שסחבתי עד 42 עצבני

לגבי "זרוז" - השם מאוד מטעה. אם אין התחלה של תהליך של לידה, לרוב ה"זרוז" הזה יהיה בעיקר "שיבוש" של הלידה (מעלה את הסיכון לסיים בלידת וואקום או קיסרי, חלילה). ה"זרוז" יכול להיות תהליך מאוד מציק וכואב, ולהימשך מספר ימים (ולילות, בל נשכח). הגוף שלנו לא פראייר. הוא תוכנן לשמור ולהגן על הריונות, וההתקפות של הזרוז נכשלות. מה יוצא? גם הלידה לא זורזה, גם עברת סבל של מספר ימים, וגם הלידה חלילה השתבשה וסיימת עם קיסרי, חלילה.

אז אם יש צורך - חובה! וב"ה שיש את האפשרות להתערב!

אבל אם אין צורך, אז כמו אנטיביוטיקה: כשצריך אז זה חשוב, וכשלא צריך זה סתם מזיק!

החוכמה היא לדעת מתי באמת יש צורך בזירוז. לצורך קבלת ההחלטה (וההחלטה היא רק שלך), את נעזרת בממצאי הבדיקות הרפואיות, בהרגשה שלך הפנימית, וכמו שהבנתי, גם בעצה של רב.

 

מאחלת לידה טובה, בעיתה, ותינוק בריא ושלם ומתוק! בלון

 

עד כמה זה נורא לשתות הרבה קולה בהריון?ddba

הקולה ממריצה אותי ולכן אני שותה המון, השאלה אם זה ממש לא בריא בהריון או שזה רק לי?

יש שאלה דומה למעלה על נס קפהיפעת1

שוב הבעיה זה הקפאין..הכל מותר אבל במינון.

קולה מאד מאד מאד לא בריאה תמיד!זנגויל-לימון

ועוד יותר בהריון, כי היא עוברת גם לעובר הקטן שלך (חוץ מזה שקפאין

זה בכל מקרה לא טוב לו)

+מנטוס ,פיצוץ לבטן : )מה'אחרונה
אז ככה...נמו.

יום חמישי, אחרי משמרת קשה בעבודה, אני מוצאת את עצמי מותשת ומרגישה ממש רע... יושבת לנוח ופשוט לא מצליחה לקום. בעלי כבר חוצה חצי עיר בשביל להגיע אלי ואחרי שיחה עם הרופא הפרטי (אבא כמובן) נוסעים לטרם.

הרופא בטרם מזהה צירים (שבוע 30!) נותן תרופה ואומר שאם יחזרו לפנות למיון... אנחנו כמו ילדים טובים נשארים לשעה בקרבת מקום (כדי לא לנסוע הביתה ולגלות שצריך לחזור לבית חולים) ואכן במהרה - הצירים שבים...

נוסעים למיון (כבר 12 בלילה) ומבלים לילה שלם בחדר לידה (שוב תרופות, מוניטור, אולטראסאונד - שלא יהיה משעמם) משוחררים בבוקר (בעצם כבר כמעט צהריים ועוד לא ישנו)... שבת נחים אצל ההורים - אבל מה? הצירים חוזרים. בדיקה ביום ראשון בבוקר אצל הרופאה כבר מחזירה אותי שוב למיון בחשד לקיצור צוואר הרחם (הצילו!)...

ב"ה הפעם הביקור קצר בהרבה וגם שוחררתי הביתה - בינתיים רק מנוחה ומעקב...

 

סתם רציתי לשתף... אבל עיקר התובנות שלי הן מהלילה המסעיר. לא מאחלת לאף אחת, אבל אם כבר ביליתי לילה שלם אם יולדות (או אוטוטו יולדות) עכשיו קצת יותר קל לי להבין מה בדיוק הן עוברות - ואם עד עכשיו הייתי אופטימית - לא ברור לי איך אני אעבור את זה...

אני בקושי עברתי את הלילה מרוב שהייתי מותשת, וצפיתי בכל כך הרבה נשים שלילה שלם נאבקו בכאבים, חיכו לחדרי לידה, חיכו לאפידורל שבושש לבוא... וממש סבלו.. .ואני חשבתי שנכון, קשה, אבל זה יכול להיות חוויה ובעז"ה לא אקח אפידורל...

אולי הלידה עצמה שהתינוק כבר יוצא יכולה להיות חוויה (?) אבל כל השעות שלפני כן - שעות בלתי נגמרות של המתנה וכאבים??????

 

מחכה לעצותיכן המרגיעות

זה קשה, אבל שווה...כרובי

וגם , לפחות אצלי, אחר כך הזכרון של הכאב מתעמעם, והילד ב"ה נשאר, וגדל ופורח,

חוץ מזה, שזו עסקה שווה- כואב כמה שעות (טוב, או הרבה שעות) ואחר כך יש ילד, עוד נשמה טהורה בעולם ובמשפחה.

הכאב הוא לא אינסופי, בלידה קשה לזכור את זה, אבל לכאב הזה יש סוף, וככל שיותר כואב, ככה הסוף קרוב.

שיהיה המון בהצלחה!

 

ועוד משהו- כשמדברים על חוויה בלידה, לא נראה לי שיש מישהו שמתכוון שזה לא כואב, אלא שהכאב הזה יכול להביא אותך למקומות אמיתיים ומיוחדים בנפש, של בטחון בה', של קבלה עצמית, של צפיה ושמחה בתינוק, של געגוע,  להרגיש את העוצמה של מעגל החיים, ולהיות חלק ממנו- מהיצירה של הקב"ה. 

והשעות של ההמתנה עושות את החריש העמוק הזה בלב, אז הכי מרגישים כמה אני צריכה את ה', וכמה אני בידים שלו, ואני לא יודעת כלום מהחיים שלי, וכמה שאני חושבת שאני מנהלת את העולם, זה כל כך לא נכון.

וכמה הגוף שה' ברא לי הוא מופלא, ואיך הוא יודע את המלאכה- ללדת בדרכו שלו, ואיך הכל קורה גם בלי שאתערב ואעשה משהו, אני רק מכבדת את הגוף שלי ומקשיבה לו, מה הוא אומר לי לעשות עכשיו.

אני בורג במכונה ענקית.

מה שכרובי אמרה וגם...יוקטנה

בלידה יש הורמונים אחרים לגמרי! את היית בחרדות, והורמונים של לידה זה חגיגה (במיוחד בהתחלת הלידה).

 

ב"ה שנבדקת,והכל בסדר עכשיו.יפעת1

בשבוע כזה זה באמת לא חוויה משהו..וגם לא הזמן,אבל זה סוג של הכנה ללידה.

את בטח מתחילה בקרוב הכנה ללידה ושם תקבלי כלים איך להתמודד עם צירי הלידה,כן,גם כזה לוקח שעות..

בעזרת,תנוחות,נשימות,הרפיה,מגע,דמיון מודרך,וסביבה תומכת.

וגם אם בסוף תקחי אפידורל שתהיי שלמה עם ההחלטה,ושיתן לך כוחות להמשך הלידה...

הכי חשוב שאת והתינוק תהיו בריאים!!נשיקה

 

ווא כרובי "כל מילה סוכר.." : )מה'אחרונה