מה נשמע?
ומה שלומך יפעת המון זמן שלא הייתי כאן.
התגעגעתי.. 
האם תחילת הריון צריך להרגיש כאבי ווסת? או שבכלל לא צריך להרגיש?
תודה.
שמחה שחזרת אלינו..ואולי ל 9 ח' הקרובים..ואח"כ זה ממכר ![]()
יש נשים שמרגישות כאבי ווסת,זה מאוד אינדווידואלי..
מחכה לעידכון,בשורות טובות! ![]()
והם לא הרבה וכבר די גדולים,
מרגישה מפונקת ממש וגם אמא לא נחמדה ולא משקיעה, אוף,
עכשיו רבתי עם ילד אחד ואז הלכתי לשבת לי בשקט בחדר, וילדה חמודה אחרת באה להציע לי רעיון ממש ממש נחמד מבחינתה, לעזור לי לסדר משהו בבית שהיא יודעת שרציתי, ואני כזה 'אוף מה עכשיו' והיא נעלבה, ובצדק מבחינתה, היא מצד אחד ילדה שמעסיקה את עצמה יפה, ומצד שני היא כל הזמן מסתובבת לה בבית ממקום למקום ויוצא שגם שהיא כביכול עסוקה אני לא יכולה לשבת לי בשקט בפלאפון כי היא באה הרבה ומסתכלת מה אני עושה.
וכנראה שורש רוב הצרות זה באמת הפלאפון, שככל הנראה אני מכורה אליו.
ואני לא משקיעה בלהזמין להם חברים ואין לי כוח לסדר את הבית ולהכין שוב אוכל.
בפעמים הדי נדירות שאני מצליחה פשוט להניח את הטלפון בצד הרבה יותר קל לי עם הילדים...
לא יודעת אם יש לי מה להציע חוץ מהזדהות
אני מנסה לשים את הטלפון במטען או לסגור (עם מצב ריכוז בטלפון וכזה) לכמה זמן, אבל זה לא מחזיק ליותר מדי זמן😐
?
לנו אין מנעול, וזה באמת מעצבן.
פיזור, עצבים, אפס מנוחה, ראש לא מרוכז ואז כל דבר מפריע. ועוד ועוד.
שקל לנו להאשים את הטלפון בבעיות
במקום להסתכל על שורש הבעיה
ילדים משועממים/ בית מבולגן/ להכין שוב אוכל
זה לא כיף
לכן אין כוח ואין חשק
לכן בורחים לטלפון
שם יותר מעניין/ קל/ כיף
זה לא הפתרון
אבל פתרון מתחיל מהבנת הבעיה
לפחות אצלי,
ברור שזה מתיש ולכן אין כוח ואין חשק והכי קל וכיף בטלפון.
אבל, כשאין לי טלפון / לפני שהיה טלפונים חכמים / כשאני מצליחה להשאיר אותו בחדר -
יותר קל לי להיות נחמדה למרות שמתיש לי.
כי הילד מפריע לברוח לטלפון
זו כבר בעיה נוספת
אבל הבעיה המקורית היא לא הטלפון
והפתרון שלה לא קשור רק אליו
ופשוט מסתגרת בו לשעה-שעתיים. לרוב לא ממש ישנה אלא עושה כל מיני דברים שאני לא יכולה לעשות כשהם ברקע (לא עבודה. תחביבים), וזה ממש נותן לי כוחות...
אם הילדים שלך גדולים מספיק בשביל להישאר לבד (אני עושה את זה לרוב כשהקטנה ישנה בצהריים) אז את לגמרי יכולה לעשות את זה גם כן...
וחוץ מזה, להסביר להם שלפעמים אמא עייפה או רעבה או סתם מותשת, ולכן נהיית עצבנית, ושזו לא אשמתם. זה כבר מרגיע אותם...
משהו שאני עושה פעם באף פעם בערך (רק בקצה של הקצה, כי זה לוגיסטיקה שלמה. אבל כשהילדים יגדלו עוד קצת אני מתכוונת לעשות בתדירות גבוהה יותר בע"ה)
זה לקחת יום חופש לעצמי כולל מהעבודה ובונה לעצמי יום שלם של דברים שעושים לי טוב, חלק ממש לבד וחלק עם בעלי/חברות אם בא לי ואם זה מסתדר.
יום כזה ממש משחרר ומטעין.
וגם למדתי להתארגן לקיץ עם אוכל במקפיא ורשימת ארוחות שילדים יכולים להכין וגם משחררת מבחינת תזונה ומכינה פעם בשבוע ג'אנק-פוד.
כבר כמה שנים חופשה לעצמי בספטמבר
של כמה ימים
להתאוורר בצורה עמוקה מהחופש ובדרך לחגים
במהלך היום שאני נכנסת לחדר נועלת את עצמי, נגיד רבע שעה. תלוי כמה הילדים זקוקים לנוכחותי וכמה אני זקוקה לנוכחותי הפרטית 😉
נגיד כשהם יושבים לאכול , מוזגת להם, הם יושבים לאכול, מפטפטים בארוחה ואני הולכת.
אם מישהו רוצה משהו הוא דופק... לפעמים אני מבקשת מראש לא להפריע כי אני רוצה קצת שקט, לא תמיד הם מצליחים אבל זה בסדר, כי כן אני רוצה שתהיה להם גישה אליי ושאני אהיה זמינה בסך הכל.
בסוף, כמה שאני אוהבת אותם, להיות בנוכחות אמהות 24/7 זה חופררר! טוב, יש כמה שעות בלילה של שקט אבל לצערי הלילה פה מתחיל מאוחר בעקבות בחופש.
אז תני לעצמך את השקט שלך באופן מבוקר, וכך לא תצטרכי לצאת עליה אוף, מה עכשיו ?
בכל אופן, לא נורא, מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה.
ואף אחד בעולם לא יודע עליו חוץ מהמטפלת הרגשית שאני הולכת אליה.
אפילו לא בעלי, שהוא מדהים ומתוק, אבל אני לא מצליחה לספר לו על זה.
ואף אחד גם לא יכול לנחש.
בהרבה ימים מאוד קשה לי לאכול (כבר ירדתי די הרבה במשקל), וגם היום.
אני רוצה סלט, אבל אין לי כוח להכין אותו.
הלוואי שמשיהו פתאום היה מכין לי סלט, אבל אף אחד לא יודע כמה קשה לי, אז זה לא יקרה.
הלוואי שאני אצליח לאכול משהו.
איזה קשה!
בא לי להכין לך סלט גדול
מה עם להזמין מוולט?
יום...
שתעזור לך לעלות מעט ומשם לפעול לפתרונות לטווח ארוך יותר.
אפילו אם חודש שלם תזמיני כל יום.
כל עוד את אוכלת את הסלט, זה שווה כל שקל.
אני לא רוצה לייעץ בנושא שאני לא מבינה בו, אבל דיברת עם המטפלת שלך על עניין ההסתרה? את מנסה לפצח את זה או מקבלת כעובדה גמורה שאת לא מוכנה לספר לאף אדם קרוב?
זה לא חייב להיות בעלך אם את לא מרגישה מסוגלת אבל לפחות בן אדם אחד שיכול לתמוך בך במציאות לפחות לתקופה מסויימת.
את החולשה הנפשית.
אני מנסה לפצח את זה כבר הרבה מאוד זמן, אבל זה מדי עמוק אצלי, הבושה מהמצב החלש הזה.
אני לא מצליחה לחשוב על אף אחד במציאות שאני מעזה שידע שעובר עליי משהו.
אבל אני כל כך מפחדת שמישהו ידע על הדיכאון, שאני לא מוכנה לסבול את תקופת ההסתגלות לכדור,
כי גם אם עכשיו אני עוד מחזיקה בשיניים כדי שאף אחד מבחוץ לא יראה כלום (ולא תמיד מצליחה...),
אם המצב יחמיר זה יהיה עוד יותר קשה...
לי לא היה כלום עם ציפרלקס חוץ מעייפות. גם זה חלף תוך כמה ימים כשעברתי לקחת בערב. ועכשיו הוסיפו לי עוד משהו ולא היו שום תופעות
זה יכול לשנות את חייך
הדיכאון?
אוף, אני נורא רוצה לקחת, ומפחדת.
כבר נמאס לי שאני לא מצליחה לצאת מזה, ולפעמים זה כבר קשה מדי.
שנים פחדתי
ואחרי שהתחלתי ככ הצטערתי שסבלתי כל השנים האלה
אני ממש ממליצה להתגבר על הפחד וכן לנסות
וואו איזו השראה שהיא
הלוואי ויעזור לך קצת
וחיבוק ענק❤️
איך אני יכולה להגיע לזה בדרך אחרת?
תחשבי כמה אנרגיות את משקיעה בהסתרה הזאת.
האמת שקצת קשה לי להבין מהמטפלת רגשית למה היא לא מעודדת אותך לשתף אותו
תחשבי כמה הכל יהיה יותר קל אחרי שהוא יהיה שותף לסוד הזה!!
מתואמתאחרונהאני חושבת שהצעד הראשון לריפוי הוא לשתף את האדם הקרוב לך ביותר. את בעלך.
למה בעצם את לא מסוגלת?
ומה המטפלת הרגשית אומרת על זה?
יכולה לומר לך שאני לא הייתי יוצאת מהדיכאון שלי לולא בעלי. (תכל'ס גם לא יכולתי להסתיר ממנו אותו... אבל היה לי דיכאון די חריף). בעלי תמך בי, מצא בשבילי טיפול, טיפל בילדים, הוציא אותי לטיולים כדי שאתאוורר ואראה עולם, הכין לי אוכל... הוא באמת הדבר הכי טוב שהיה לי בתקופה הזו (ובכל שנות נישואינו, בעצם
).
מחזקת אותך לנסות לשתף את בעלך, במיוחד שאת אומרת שהוא מדהים ומתוק...
הרבה כוח!❤️
כל הנקה מחדש אני ממש סובלת מפצעים וכאבים איומים וממש מתעסקת באיך להתרפא במקביל להנקה.. וכמעט ששום דבר לא עוזר לי. ועדיין הנקתי קרוב לשנה כל אחד. ניסיתי בחלק מההריונות להתכונן ולמרוח לנסינו אבל לא ראיתי ישועות.
עכשיו בסוף שביעי והפטמות שלי ממש ממש יבשות ואני תוהה מה לעשות. אין מצב שמתחילה להניק ככה.
מה עשיתן ועזר לכן לפני הלידה? כל עצה תעזור,!
למצוא יועצת הנקה מקצועית ועם הרבה ניסיון
שתלווה אותך בכל התהליך...
חודש שביעי זה מספיק זמן לעשות בירורים ולחפש את האחת שקרובה אליך.
ככה את יכולה למרוח משחות בלי שצריך לנקות בין הנקה להנקה.
חוץ מלנסינו ניסית עוד דברים? כי יש מלא....
מה יכול עוד לעזור?
שמן קוקוס. פחות סבון במקלחת.
ובאמת מעקב עם יועצת הנקה לוודא שאת מניקה נכון....
אבל מחפשת משהו לעכשיו, להתכונן לפני..
לגבי יועצת גם הייתי ולא ראיתי ישועות
זה לא רגיש מידי?
אחד זכרתי לעשות זאת והיה הבדל משמעותי, כל התשיעי מרחתי לנסינו או ואזלין אחרי מקלחת.
יש כאלו עם נטיה ליובש ואז זה כאבי תופת.
אז יש לי ילדה בת 12 שבשנה האחרונה כמעט לא גבהה
היא ממש נהיתה נמוכה לגילה
עשינו ב. דם והכל תקין ב"ה
מבחינה גנטית אני ובעלי גבוהים אבל המשפחות יש הרבה נמוכים ממש הייתי רוצה לנסות לעשות משהו שהיא תגבה לפני שתקבל מחזור
מבחינת אוכל היא באמת לא אוכלת הרבה ואין לי כל כך מה לעשות עם זה
למישהי יש המלצות מה לעשות
שמעתי על מישהי בקרית ספר שמביאה לעשות תרגילים שמגביהים
אשמח לשמוע עוד דברים חוץ מזה
מה נחשב גובה תקין לילדה בת 12?
ומה נחשב גובה סבבה או ממוצע לאישה בעצם?
כאילו מי שיזרום לה לשתף בגובה שהיא מכירה לילדות וגם לנשים שמכירה ואיך זה להן בחיים עם זה?
זה 1.62 בערך
גובה ממוצע של ילדה בת 12 זה אזור 1.5
לק"י
חשבתי שהוא די גבוה.
שלבנים הממוצע הוא שונה...
אבל האמת פשוט בדקתי בגוגל...
לק"י
והוא נראה לי יחסית גבוה😂

לק"י
נזכרתי שבאמת אומרים שהרבה פעמים בנים תופסים גובה אחרי בר המצווה.
אולי אפשר ללכת לדיאטנית.
איך היא ישנה?
אני יודעת ששינה טובה משפיעה על הגובה.
אולי בגלל שאתם גבוהים הגובה שלה נראה לך חריג?
אני אישית בגיל 12 עוד הייתי נמוכה (1.48) ועד גיל 14-15 הגעתי ל1.61
איזה גובה היא?
תכלס זה לא כזה משמעותי אבל היא יכולה בבת אחת לתת קפיצות גדילה משמעותיות.
היא עדיין קטנה יחסית .
זה נכון שהיום בנות מתבגרות מהר אבל גם אחרי שמקבלים מחזור ממשיכים לגבוה בקצב מסחרר חלקן,וחלקן לא.
הבת שלי עד גיל 16 עוד גבהה.
אם את באמת רוצה לדעת מה הגובה הפונטציאלי שלה אפשר לעשות רנטגן שורש כף יד ואז אנדוקרינולוג או רופא ילדים יכולים להעריך כמה נשאר לה עוד לגבוהה.
חוץ מיזה:
תתפללי .
תרגילים יגביהו אותה אם תתמיד רק בעוד 20 שנה ורק אם תתמיד וגם זה בסנטימרים ספורים,לא מאמינה שזה באמת יעזור.
מה שכן כדאי לבדוק אם אין לה עקמת,את יכולה פשוט להסתכל אם הכתפיים שלה באותו הגובה.זה בהחלט יכול להשפיע על הגובה שלה ובמקרה כזה תרגילים יעזרו מאד לגובה הסופי שלה אבל אם את רואה עקמת תרוצי לאוטופד ילדים כי עד,שיקבעו לך תור יכול לקחת המון זמן( זה יכול להיות משמעותי ברמה של 10 ס'מ )
בצילןם ניתן לראות את גודל העצמןת ואת הפוטנציאל גדילה
מקווה שאני לא מטעה, אותנו שלחו עכשיו בגיל 3 וחצי לילד לוודא שלא מפספסים משהו כי הוא קטנציק
ואז הרופאה אמרה שיש פעם של חצי שנה
או שאני כבר מבולבלת צריכה ברמת לבדוק את העניין
אם היא לא נמוכה באופן בולט וחריג, לא הייתי עושה כלום, מקסימום היא תהיה אישה נמוכה.
אם זה כן ברמת החריג הייתי הולכת להתייעץ עם אנדוקרינולוג
שינה ממש ממש משפיעה על הגובה. לא פחות מאוכל.
אבל בגדול, מצטרפת למרגיעות.
הבת שלי היתה אחוזון 3 בכיתות ז-ח, בכל התמונות מהבת מצוות של החברות הן נראות כמו האמהות שלה.
היום היא 1.60.
ולא יקרה כלום אם הבת שלך לא תהיה גבוהה אלא רק ממוצעת.
שבלילה כהה אחד, חודש בדיוק לפני הגיעה לגיל שנתיים -
הצליחה לצאת לראשונה מהמיטה שלה!
וזו לא סתם מיטת תינוק, אלא לול קמפינג! האמינו לי שאין לי מושג איך היא צלחה את המשימה...
אז בפעם הראשונה היא נפלה ובאה בוכה. בפעם השנייה היא כבר הספיקה להוריד לפני כן את הטיטול, ולרדת בצורה חלקה ואלגנטית - עד כדי כך שפתאום ראינו אותה עומדת בסלון, ולא פחות ולא יותר - פספסה צואה כל הרצפה...
ובכן, אני כבר יודעת בשכל מה צריך לעשות.
הגיע הזמן (מוקדם מדי!😱) לעבור למיטת מעבר. וזה אומר שאחותה שמעליה תצטרך לוותר על מיטת המעבר שלה. ויש לקוות שהיא תשרוד את השינוי הזה. וזה אומר שיהיו לנו שתי ילדות נחמדות, בשני חדרים נפרדים, להרדים בכל לילה ולוודא שאין נשארות במיטה. (וזה בנוסף לגדולים יותר, שרואים בהוראה שלנו ללכת למיטות רק המלצה
)
ואולי זה אומר שגם הגיע הזמן לגמול אותה מחיתולים? (גם זה מוקדם מדי😱 מעולם לא התחלתי עם זה לפני גיל שנתיים וחצי, ורק בגיל שלוש הכי מוקדם התהליך צלח, ולרוב נגרר עוד גם אחר כך...) תכל'ס היא יודעת לומר (במילים הבודדות שלה ובג'סטות) כשהטיטול שלה מלא ולבקש להחליף אותו. והיא גם אוהבת מאוד את חדר השירותים (מי אמר 'מי(ם)' ולא קיבל?? הכוונה למי האסלה🤢), אבל לא יודעת אם יש לי כוח לזה, רגע לפני תחילת שנת הלימודים, כשאני גם ככה אמורה לתת למטפלת שתהיה לה משימה אחרת (לתמלל לה כל דבר שהיא עושה, זה מה שקלינאית התקשורת הציעה)...
בקיצור, סתם בליל מחשבות מבולבל שמנסה להיות משעשע🤭
ואיך את מכילה את הפער הזה?🤭
(כל הזמן יש לי חששות שהפערים האלה אצלה הקטנה נובעים מתחושת חוסר הביטחון שהיא חווה בבית מאחותה...)
אני בשבוע 6+4
הריון קודם בסיכון ולא שרד
קבעתי תור לרופא נשים שאני רוצה אבל הכי קרוב זה רק בשבוע 10+3.
לעניין ללכת לבדוק דופק ושהכל תקין במוקד?
אני במאוחדת
אם לא, מה הייתן עושות במקומי?
באפליקציה
ולקבוע תור לטכנאית או"ס
אצלי לרוב הרופאים לא עשו אולטרסאונד.
אז או שביקשתי הפניה לטכנאי בתור הראשון, או שביקשתי באפליקציה.
אני פשוט לא מסוגלת!
בהריון הקודם הייתי רק באולטרסאונט בלי רופא כי לא היה לי תור
ואז היא ראתה שיש בעיה רצינית
ולא היה לי למי לפנות כי לא היה לי תור לרופא
היית צריכה להתחנן שיכניסו אותי לרופאה כלשהי וזה לקח זמן - והמון חוסר וודאות והמון דמעות
חוויה נוראית!
הבטחתי לעצמי שאני לא הולכת לאוטרסאונד בלי רופאה במקביל.
אני מנסה להבין מה נשים עושות במעקב הריון? כל פעם תור לרופא ותור לאולטרסאונד? זה לא מליון תורים ומליון פעמים להגיע למרפאה??
למה כל החיים צריך לרדוף אחרי תורים? עייפתי..
אפשר לקבוע לטכנאית בבית אגד, ששם יש גם את המוקד.
ואז אם יש בעיה, אפשר לבקש שיכניסו אותך לרופא שבמוקד.
אם הולכים דרך המוקד, זה לוקח הרבה יותר זמן.
צריך ללכת קודם לאחות, שתיתן לך הפניה לאוטרסאונד, ואחר כך גם לרופא. ובדרך כלל יש תור.
אצלי תור לרופא ואולטרסאונד זה שני דברים נפרדים. לא כל פעם שאני הולכת לרופא אני צריכה גם אולטרסאונד.
ובכל מקרה יש שקיפות וסקירות שזה עושים בנפרד.
ובסוף ההריון אני בכל מקרה צריכה מעקב צפוף, אז אני הולכת לאוטרסאונד יותר מלרופא.
לא ידעתי שאפשר לקבוע תור לטכנאית בבית אגד. האם נדרש הפניה מיוחדת?
אני לא מוצאת אפשרות באפליקציה לקבוע תור לשם
יכול להיות שצריך להתקשר?
ואולי אפשר גם במרפאה עצמה.
אפשר גם דרך הצ'אט באפליקציה.
צריך להגיע עם הפניה לאוטרסאונד שליש ראשון. תבקשי הפניה באפליקציה מרופא נשים או רופא משפחה.
הפניה לאו"ס דחוף
אם אני זוכרת נכון
וצריך לקבוע בטלפון
אם אני מבינה נכון זה צריך להיות אוטרסאונד דחוף בגלל שזה מוקד?
ככה זכור לי
אני מקווה שאני לא מטעה אותך
מתוך הבנה שלוקח זמן עד שיש תור לרופא נשים
ולהדביק למה את לא רוצה תור רק לא''ס, בדרך כלל הם יכולות להכניס בין התורים או על ביטולים או כל מיני בסגנון
תנור של חברת זנוסי ZOHXF1X1A
מדיח של חברת בוש -SMS2ITI09E
שואב שוטף- ROBOROCK דגם F25 ACE
מי שיש לה מה לספר עליהם מניסיון, אשמח לשמוע.
יש לנו מדיח של בוש, לא בדיוק הדגם הזה.
יש לנו אותו כבר שנתיים, עושה את העבודה מצויין, שקט. בוש זו חברה טובה
שקט, עובד מעולה בלי עניינים.
מייבש מצויין גם את הפלסטיקים
הדגם שכתבתי מומלץ? או שיש חברות טובות יותר?
לא יודעת איזה דגם.
ת'אמת אני לא כ"כ מרוצה וגם לא כ"כ משתמשת, בעלי כן משתמש לפעמים.
יש לו ריח ממש לא נעים, כנראה כי לא תיחזקנו אותו מספיק טוב (יש לי מספיק דברים לנקות ואין לי סבלנות למכשירים עם תחזוקה מסובכת...)
כשאני משתמשת בו אני שמה אקונומיקה במיכל המים המלוכלכים ואז הריח שלו זה פשוט ריח של אקונומיקה ואז זה סבבה
כן מנקה טוב את הרצפה ומאוד נוח לשימוש (פחות לתחזוקה)
יש לו קטע מעצבן שאת שמה במיכל של החומר את החומר אבל הוא לא יוצא
בהתחלה במשך איזה 3 חודשים של שימוש החומר לא נגמר וגם לא היה נראה שהוא מתרוקן
היום אני שמה את החומר ישר בתוך המים הנקיים
אבל בגלל שאני שמה אקונומיקה אז לא מרגישים את הריח של החומר.
בקיצור הוא שואב שוטף נחמד, יותר טוב במחיר מהמותגים המוכרים יותר
אבל נראה לי שבפעם הבאה שנקנה נשקיע יותר.
כן מסייגת שאני לא יודעת איזה דגם יש לנו, אולי יש הבדל בין הדגמים...
בשואב הזה שמים חומר במים המלוכלכים?
לא נשמע לי הגיוני
תמיד החומר במיכל המים הנקיים. ויש חומרים שהריח שלהם לא מורגש ככ כמן החומר של הטינקו אבל אפשר לקנות את זה של ליאור קוקה ואחרים שכן משאירים ריח
אני שמה קצת אקונומיקה כי אחרת יש ריח מסריח....
ובדיטק מתעניינת ברובוטי, מבינה שלא משנה כמה רובוטי טוב ויקר - הוא לא טוב כמו הידני.
ככה גיםיטי אומר, כי אין לו את היכולת להפעיל לחץ על הלכלוך כמו ידני.
בינתיים לא קניתי. מחכה למבצעים של נובמבר או דצמבר (באיזה מהם יותר שווה? נובמבר סייל או דווקא סוף דצ?)
החזיק מעמד הרבה שנים יחסית ועבד טוב מאד
אבל אנחנו קנינו שואב שוטף שלהם וממש לא אהבנו
מסרנו אותו אחרי כמה חודשים
אולי היה פה שרשור, אם מישהי זוכרת אשמח שתקפיץ לי❤️
שוקלת לשכור טנס, רציתי להבין האם באמת עוזר? לא מסובך ומסרבל? פשוט להפעלה? ויש הבדל בין זה של צירים לזה של יד שרה?
אחד פשוט יותר ומתאים ללידה השני מיועד לכאבי גב וגם אותו נותנים ללידה
הדגם הפשוט מעולה אם יש לך להשיג מיד שרה חבל על הכסף של השכרה
אשמח לשמוע גם על חווית השימוש, זה לא מסובך עם החוטים בתזוזות/שכיבה? צריך להחזיק את המכשיר בידיים כל הזמן?
אפשר לדחוף לתוך כיס או להניח ליד. החוט דיי ארוך.
לקחתי מיד שרה, עזר לשלב הלטנטי בעיקר.
זה מחובר לשרשרת.
לא חושבת שיש בעיה עם תזוזות או שכיבה.
הנקודה היחידה שאולי מסתבכים איתה זה שצריך להוריד לפני שנכנסים למים.
לקחתי מיד שרה,
לא מסובך בכלל, אבל כן כדאי לבדוק לפני רגע האמת איך אמורים להשתמש בו, ולהתחיל בשלב של צירים די רגועים, כי בשלב האחרון כבר אין לי פניות לבדוק שום דבר.
להתעסק איתו, להעלות חוזק או להחליש? זה קל לתפעול?
וואי אני מפחדת שאסתבך ואז סתם זה יעצבן אותי עם הצירים ואהיה מתוסכלת משטויות
לקחתי מיד שרה
שיחקתי בו קצת בבית בנחת
הבנתי איך זה עובד (לא זכור לי שמסובך)
ולכן לא הלחיץ אותי
לא השתמשתי כי יצא מצב לא מותאם
אבל בהחלט שמעתי המלצות וחושבת שכדאי לנסות
מקסימום לא תשתמשי
או תתחילי ותפסיקי כי יעצבן אותך או לא יסתדר לך
דבר ראשון, זה לא יקר, אז לא היה אכפת לי להתנסות ומקסימום לא להשתמש.
זה מתכבה לבד אחרי עשרים דקות, וזה דורש להדליק או להאריך את הזמן.
אני רציתי להגביה תוך כדי הציר, ואח"כ להנמיך, אבל לא חייבים. אפשר להשאיר אותו דבר ץ כל הזמן.
מבינה אותך שלפעמים התעסקות מתסכלת, אבל לפעמים היא מסיחה את הדעת וזה נחמד. לא תדעי איך זה אצלך עד שתתנסי.
עד שאכנס למים
איזה טנס היה לך? מיד שרה או של צירים?
עזר לי מאוד גם בפתיחה מלאה וצירי לחץ