לידת ביתאנונימי (פותח)
אני נועלת את השרשור בנושא לידת בית בהלכהיוקטנה

דימום לאחר הלידה (לנשים בלבד)אנונימי (פותח)
שלום לכן!
יש לי שאלה לגבי הדימום שלאחר הלידה
במשך השבוע הראשון היה את הדימום הסטנדרטי לפי הספר ודי הסתיים בסוף השבוע.
המשך יומיים שלושה לא היה שום דבר ואז התחיל לצאת שוב דם טרי ולא סתם אלא ממש בשטף שמספיג ישר את כל התחבושת בדם, ושוב הפסקה של כיומיים. וחוזר חלילה.
האם זה תקין או שזה סימן למשהו לא טוב וצריך להיבדק?
ניסיתי לברר עם האחות בקופ"ח כדי שתתן לי תור מיידי לרופא והיא אמרה לי שזה נורמלי עד 6 שבועות וזה בגלל שאני לא נחה מספיק.
לא לגמרי הרגיע אותי.
מישהי יודעת להגיד אם זה באמת תקין????
אופיה המנג'ס של הלוכיה (דימום לאחר לידה)יוקטנה
אם את מרגישה שמשהו לא תקין - כמובן להתייעץ עם רופא.
מזל טוב לך ררנחצ!אני ירושלמית
אולי תנסי לנוח קצת יותר? לותר על כל מה שאפשר ןלעשות רק את המינימום האפשרי?
גם לי מוכרת התופעה... אולי לא בעוצמה שאת תיארת.
בכל אופו מהשבוע הרביעי ללידה ניתן להתחיל לקחת תמציות מכווצות למיניהן כמו תמצית של עלי רימון כמדומני, או תמצית של עלי פטל. שאומרים שיש להם השפעה על כיווץ הרחם. אם את רוצה אני יכולה לתת לך שם של מישהי שמוכרת בבית טיפות כאלו(תפני במסר"ש). הרבה הצלחה ובריאות!!!
גם לי זה היהאנונימי (פותח)אחרונה
שבוע טוב!אני...=)


מזדהה...אודי-ה
יש לי עכשיו 3 ילדים אז כנראה שיצאתי מהטראומה...
והלידות שלי היו ב"ה טובות מאוד.
אם את לא בנ"א היסטרי את יכולה לעבור את זה טוב מאוד עם הכנה ללידה, קצת הרפיה וכו..
הרגעים של הלידה הראשונה היו הרגעים המדהימים ביותר בחיי! לא הייתי עם אפידורל ובכ"ז לא הרגשתי את הלידה עצמה (הייתי על טשטוש) והרגשתי שאני יוצרת עולם - זה היה מדהים!!!
אל תשמעי סיפורי לידות כי זה סתם דבר שהורס את החוויה ומפחיד (אפילו עכשיו אחרי שעברתי את זה זה לא נעים לי לשמוע)
אחרי שעברתי 2 לידות בלי אפידורל ואחת עם, אני גם יכולה לומר בבירור שמי שימסוגלת לסבול את הצירים (כמובן לא יומיים...) לא כדאי לה לקחת אפידורל כי זה רק מעכב את הלידה ולי זה גם לא עזר בלידה עצמה אלא רק לפני.
כמובן שכל אחת והסיפור שלה וכל אחת מרגישה אחרת עם העניין, אבל זו דעתי.
כל הכבוד על האומץ לשאולאנונימי (פותח)
חוצמיזה, גם אם בסוף זה אכן לא משו, והלידות גרועות - אז מה - מקסימום סובלים יממה או שתיים...זה בכלל לא פרופורציונלי לכמות הפחד והמחשבות שמשקיעם בזה. תדעי לך שאני גם פחדתי שאני לא יאהב את הילדים שלי (אפילו תוך כדי לידה היה לי את הפחד הזה), אבל זה כ"כ משתנה כשאתה כבר בתוך המציאות, כך שאין מה להתבחבש יותר מדי.
ממש לא לכולם זה עובר חלק וטבעי!
(ובנוסף - במקרים ממש קשים של חרדה, יש אנשים שעוזרים לטפל...). תמיד יש פתרונות...
מצטרפת לקודמותיכמעט אמא
אולי תנסי לכוון יותר את המחשבה שלך לא לזה שפתאום תינוק יצוץ לך בין הרגליים (זה במילא לא יקרה ככה (: ) אלא לכיוון של הורדת נשמה של יהודי לעולם. בשבילי, זהו פלא הבריאה הנשגב ביותר שיש - הקב"ה בחר בי (!) והפקיד בידי נשמה, חלק אלוקה ממעל. איזו הוכחה יותר ניצחת יכולה להיות לאהבה של הקב"ה אלי ולאמון שיש לו בי?
אני מאחלת לך שאכן הריונותייך ולידותייך יבואו לך באופן טבעי ובקלות. נכון, אולי עכשיו זה נראה קצת רחוק, אבל אף פעם לא מוקדם מדי להתפלל. את יכולה להתפלל גם על החשק והרצון ללדת. כן, תבקשי מריבונו של עולם שיעזור לך ויפתח יותר את ליבך לתשוקת האמהות. חוץ מזה, באמת כדאי להתפלל שהכל יגיע בקלות ובלי עיכובים. לא את הכל אנחנו קובעים בחיים...
קודם כל בהצלחה וחזקי ואמצייוקטנהאחרונה
אם את מרגישה ששמיעת סיפורי לידה לא תורמים לך, תנסי להתגבר ולא לשמוע. לבקש בנימוס שיחסכו ממך את הפרטים המפחידים, ויספרו לך על הרגעים הטובים ועל האנשים שעזרו להן בתהליך: בעל, אמא, אשת צוות נחמדה, אולי דולה...
מעבר לכך, אני מרגישה שהרבה פעמים כשאנחנו עומדים בפני אתגר גדול ומרגש, אנחנו יוצרים לנו בעיני רוחנו דבר גדול ומפחיד, אבל כאשר אנחנו לומדים וצוברים ידע ומתכוננים לקראת האתגר, הפחד מתגמד, הופך לציפייה דרוכה, הלא ידוע הופך למוכר וצפוי, ואנחנו מוכנים לקראת האתגר. יש לך עוד לפחות 10 חודשים עד ללידה (בע"ה) - יש לך עוד המון זמן להתכונן!
אני גם רואה ערך גדול בתחושות שלך - אני הגעתי ללידה הראשונה בגישה של "יהיה בסדר", שגרמה לכך שהגעתי אמנם לא מפוחדת, אבל בהחלט שאננה ותמימה. אני מרגישה שגישה כמו שלך, גם אם אין סיבה באמת להרגיש פחד, יש בה תועלת גדולה יותר בכך שהיא אולי דוחפת יותר לעשות וללמוד ולהתכונן כמו שצריך.
שיהיה בהצלחה ובקרוב!
סקר בנוגע להנקהאני ירושלמית
האם את מקבלת מחזור בהנקה? לפי השירשור בקשר להנקה כמניעה, קיבלתי רושם כאילו זה דבר נדיר. בעוד שבסביבתי לפחות 50% מהמניקות מקבלות מחזור כזה או אחר.. (לא סדיר, כתמים , לאחר זמן.. וכו')
האם זה נכון?איך זה אצלך?
לשמחתי - כןיוקטנה
אבל שמעתי על המון נשים שקיבלו רק אחרי שנה ומעלה.
לפעמים כן ולפעמים לאירוק זית
גם אצלי זה מתארך (וגם זה לשמחתי
)יוקטנה
לשמחתי - לא
בילי
אבל זה ממש תלוי איזה הנקה זו.
הסבר:
כשהנקתי ובמקביל יה מוצץ ושאיבות המחזור חזר הרבה יותר מהר.
כשהנקתי הנקה מלאה באמת, דהיינו: לפי דרישת התינוק, בלי בקבוק, בלי שאיבות, בלי מוצץ, זה החזיק הרבה יותר...
נכון, שכחתי.יוקטנה
אגב, חברתיאני ירושלמית
בהנקה הכל יכול להיותיוקטנה
אומרים שמשתפרדבי חיה
אחרי לידה שניה - 10 חודשי "מנוחה" איזה כיף!!!
אחותי בלידה ראשונה, כמעט שנה
אחרי לידה שניה: שנה וארבעה חודשים!
כן!כמעט אמא
כןאודי-האחרונה
טוב מאד שנערכה!אני ירושלמיתאחרונה
ככה מודיעים על לידה??? מזל טוב!!!יוקטנה
איך היתה הלידה? איפה ילדתם? איך קוראים לתינוק הראשון של הפורום שלנו???
ואיך מרגישה היולדת הראשונה של הפורום שלנו??? 
לגבי הגזים - כל תינוק מתחיל בגיל אחר. המוכשרים ביותר מתחילים בגיל יום, אפילו

יש לי שיטת קסמים לטיפול בגזים וכאבים. הנה הקישרו למאמר. שווה לנסות, למרות שנשמע מוזר!
http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l
תודה רבה !אנונימי (פותח)
בקשר לפרטים לגבי התינוק אני מעדיפה לא לענות כי אני מעדיפה להשאר אנונימית.
ניסיתי את השיטה שהצעת לי לגבי הקקי - עוזר מאוד בנושא הקקי, אכן הוציא את כל מה שלא הצליח להוציא קודם (התאמץ הרבה ולא יצא כלום אז הלכנו לכיור ויצא.....) רק קצת בעיה לגבי הפיפי שיוצא במקביל בקשת רחבה לעבר הקירות... (איזושהי תובנה שיכולה לפתור את הנושא ?)
נמשיך עם זה גם היום ונראה איך זה ישפיע על הבכי וחוסר השקט.
תודה על הרעיון!
אכן מצוקת הקשת קשה, ומי כמוני זוכרת!יוקטנה
עכשיו כשקיץ, מי שמתגורר על הקרקע יכול לצאת להשקות ולדשן איזה עץ או שיח
לי הציעו לנסות ולכוון בעזרת הזרת או אצבע אחרת, אבל אני חוששת שלא הייתי גמישה מספיק.
בחלק מהבתים ניתן לשטוף את האזור הנפגע בעזרת הטוש של המקלחת (אצלנו זה הסתדר טוב כי יש רק מקלחת ולא אמבטיה, והיה אפשר לגרוף לשם את המים).
יש גם עצה לשבת כשמחזיקים אותו, כשכל פלג גופו התחתון נמצא בחלל קערה מיותרת שתשמש רק לצרכים אלה (תרתי משמע...).
הממ... אלה הרעיונות שעולים לי בראש, כרגע. תדווחי כשתמצאו את הדרך שלכם!
איך אפשר לדעת מתי התינוק צריך קקי?אנונימי (פותח)
אתמול לדוגמא "עשיתי לו" קקי לפני שהוא הלך לישון ללילה (עשה די הרבה, ההמתנה השתלמה) ובכל זאת לאורך כל הלילה התאמץ וניסה לעשות קקי ולא הצליח וזה גרם לו לשינה לא רגועה.
בבוקר שוב עשיתי לו ושוב יצא הרבה.
השאלה מתי כדאי לעשות שוב ואיך אפשר לדעת מתי הוא צריך או כמה פעמים ביום וכו,.
יש איזשהם סימנים???
פששש... תוצרת מכובדת ומרשימה ביותר!יוקטנהאחרונה
אם את מרגישה שנכון לכם להתעסק בקקי, אני ממליצה על הקישור הבא:
http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EC%E2%E3%EC_%E9%EC%E3%E9%ED_%E1%EC%E9_%E7%E9%FA%E5%EC%E9%ED
(אני ניסיתי לעזור לשלישי ולרביעית שלי להתפנות, מדי פעם. הרגשתי שזה מאוד עוזר לי איתם)
שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!אני ירושלמית
פדיון עורכים רק לבני 'ישראלים' קרי יהודים מכל אחד עשר השבטים חוץ משבט לוי.
הברית בעיתה ובזמנה בעז"ה, ביום השמיני
בשמחה רבהאני ירושלמית
כהניםananas
הפדיון לא נערך- הרי פודים את הילד הבכור, כי הקב"ה העביר את השירות מהבכורות לבני שבט לוי. משמעות הפדיון- "קונים" את הילד בכסף מהכהן. לכן אם אתה כהן- לא צריך פדיון, בגלל שהבן כבר כהן.
שיהיה במזל טוב!
לאור השירשורים פה.. בעלי...אני ירושלמית
אני צוחקת ואומרת לו:"זה נורא יקר.."
הוא: "שטויות זה שווה כל שקל אם לך זה יותר טוב.."
אני:"אתה חושב שככה יהיה לי יותר קל?"
הוא:"בטח זה נשמע טוב..."
אני:"אמא שלי תגיד שהשתגעתי... ואני לא נורמלית..."
הוא:"מי שואל אותה בכלל? "
ואני בכלל עוד לא בהריון...

צחוקיםירוק זית
אשריך! בעלי מתעקש להיות מנותקיוקטנה
הוא לא קורא על זה כלום, אין לו סבלנות לשמוע - שום דבר! 
איזה כיף!בילי
כזאת תמיכה... ב"ה.
הוא מתמוגג לקרוא את הפרגונים...אני ירושלמיתאחרונה
טוב, זה עדיין לא רלוונטי... בכל מקרה..;)
עם מזגןאינקו
מה הקשר בין השניים?אני ירושלמית
עם מזגן ובקשר לבעלאנונימי (פותח)
חוץ מזה, הוא כ"כ נגעל מזה שהוא הולך למקום אחר.
בחיים לא תראי אותי מניקה ליד שולחן שבת לדוגמא אפילו שאין ילדים-
ואני מכירה כאלה שכן!
אצל אחי ואישתו התארחו זוג לקליטה ליישובם, ובאמצע הקידוש!!! האורחת מתחילה להניק!!
אחי הסתובב מיד, בצורה ספונטנית והמשיך לקדש.
מה תגידו על זה?
הזוג הזה דתי!
לא יפה לשפוט אחרים בשום מצבבלה
רגע זה שרשור חום או הנקה בפומבי? 00 ;)יוקטנה
הבעיה היא שהחשמל כל הזמן נופל בגלל עומס, בעיקר בשעות הכי חמות של הימים הכי חמים
(מניקה חופשי כמעט בכל מקום. מבינה לחלוטין שזה עשוי להיות מביך, זוכרת שזה היה מביך עבורי כשעוד לא הייתי אמא, אבל אין לי כח לעבור מקום כל הזמן. עשיתי חשבון שיותר קשה לי להסתתר, מאשר לנוכחים להתגבר. זה לא כל כך מתחשב, אבל זה מה שאני יכולה לתת!)
האמת היא שלי יש שתי בנותבלה
אבל להניק אפשר גם בצניעות ואני חושבת שיש בזה משהו יפה למרות שזה רק הבעל ובנות קטנות נראה לי דווקא דבר מבורך לשמור על צניעות גם לידם.
לא מדובר על בושהבלה
הנקה בפומבי ולא בפומבי...דבי חיה
אמרה לי חברה חכמה שאחרי כל לידה היא מרגישה שהיא צריכה קצת זמן לחזור ל"פוקוס" של צניעות, אחרי כל ה"פתיחות" של הלידה...
ב. יש הבדל בין להניק ליד הילדים הפרטיים של עצמך (בנותב כל גיל, ובנים דע גיל מוסיים..) לבין המשפחה המורחבת. עם כל חוסר הנוחות בצורך ללכת לחדר, ממש חייבם להתחשב באחרים!
ג. אני הצלחתי הלניק בכל מקום בלי שאפ'חד הרגיש, במוניות ציבוריות בוכל מקום.. תלוי אם לומדים לתפוס את התנוחה הנכונה!
ברכותי לכל הנשים המסורות שמניקות ומעניקות לילדיהן את הטוב ביותר!!!
כשרק אני ובעלי בבית אני הולכת טופלסניריתושית
שלום לכולן...אנונימי (פותח)
הי אנו זוג נשואים כשנתיים.
לאחרונה החלטנו לקיים כל שבוע ערב זוגי לקידום חיי הזוגיות בבית....
מה שאומר שכל שבוע אחד מאיתנו צריך לחשוב על איזו הפעלה כזו או אחרת לקיום הערב.....(הכל מתקבל...)
ולכן הגעתי לפה... כמו שאתם יודעים ...לגברים אין יותר מידיי רעיונות כאלו ולכן הגעתי לפה לבקש את עזרתכן/ם..
כל הרעיונות יתקבלו בברכה. תודה מראש.... 
מה דעתכן על לידות ביתירוק זית
אם יש לכן סיפורים מעניינים או תובנות בעניין אשמח לשמוע
זה נשמע לי חלום... לא מעשי ... חבל. .
אני ירושלמית
חברהאנונימי (פותח)
בסלון?!אני ירושלמית
דעתי היא שיש הרבה חוסר ידע בנושא.בילי
זה מאוד מפתיע (למי שלא מכיר את הנושא) שדווקא העניין שכולן מפחדות ממנו והוא סיכונים בלידה, דווקא יורד בלידות בית.
ע"פ מס' מחקרים בלידה חוזרת הסיכונים בלידה בבית נמוכים מלידה בבי"ח ובלידה ראשונה הסיכונים שווים.
הטענה המרכזית היא שלידה זה דבר טבעי ואם נותנים לה לזרום כמו שצריך, הסיכון לסיבוך הוא ממש אבל ממש נמוך.
הבעיה היא שבבתי חולים אין כמעט דבר שמתקרב ל"טבעי" וההרגשה היא של חולה שבאה לקבל טיפול, ומכאן מתחילה הבעיה.
הרי זה לא הגיוני שכיום הממצוע הארצי של ניתוחים קיסריים עומד על 20%!!!!!
אין שום סיבה שכל אישה חמישית תצטרך לעבור ניתוח... משהו כאן ממש השתבש.
אז תגידו, פעם נשים היו מתות בלידה, והיום זה מאוד נדיר ב"ה. אבל הסיבה היא בעיקר ההיגיינה שהתקדמה והידע בעצירת דימום אמהי.
אז שווה לחקור ולבדוק את הנושא. כמובן שלא כל לידה ויולדת מתאימות לכך. תלוי אם זה הריון בסיכון נמוך, בעבר המיילדותי, בקרבה לביה"ח, וכו'...
ממליצה לקרוא את הספר: "לידה פעילה" של ג'אנט בלאסקאס.
סיכונים בלידה לא יורדים בבית!אנונימי (פותח)
אני לא שוללת לידה בבית, אבל באותה נשימה אי אפשר להמליץ בצורה גורפת ובוודאי לא להגיד שזה מה שמפחית סיכונים. זוהי אמירה מאוד מסוכנת!
אני לא ממליצה בצורה גורפת לאף אחת ללדת בבית!!!ביליאחרונה
כל מקרה לגופו! וכל זוג צריך לקחת את האחריות ולהתייעץ ולבדוק ולהחליט!
אני מתכוונת לאותם סיכונים שנוצרים בעקבות ההתערבות של הצוות הרפואי שלצערנו הרב ברוב המקרים זו התערבות מיותרת שבמקרה הטוב רק לא נעימה ובמקרה הפחות טוב עלולה ליצור בעיה.
רק פתחתי כיווני מחשבה אחרים שהרבה לא מכירים.
לגבי המחקר שנערך, כמובן שהוא השווה בין לידות בסיכון נמוך בבית לבין לידות בסיכון נמוך בבי"ח. ודאי שההשוואה לא נערכה לגבי לידות בסיכון גבוה!
אני שמחה שהסבת את תשומת ליבי אולי לא הייתי מספיק זהירה.
אני אישית אגב החלטתי לא ללדת בבית כרגע מכיוון שהמרחק לבי"ח גדול מיד מאצלנו. לכן אני שוב אומרת, לא בכל מקרה ולא בכל מצב!
ומה עושים במקרה של סיבוכים?בלה
עוברים לבית חולים
בדיוק בשביל זה הוא קיים!יוקטנה
בדרך כלל בבית חולים רואים משהו, ואז אומרים "טוב נראה אם זה מסתדר תוך 20 דקות". ואז הולכים ויש שמונה לידות והם חוזרים אחרי שעה, מסתכלים ואומרים: "המממ...טוב זה ממשיך, אז נחזור לבדוק בעוד חצי שעה, ואם אין התקדמות אז נחשוב מה עושים" ואז יש החלפת משמרות ועושים סיבוב בין כל החדרים וחוזרים שוב תוך שעה, ואז בודקים, ואז מתייעצים עוד קצת, ואז מחכים לפעמים גם לחדר ניתוח...
הסיבוכים של "מעכשיו לעכשיו" הם נדירים מאוד, ואז גם בבית חולים סיכויי ההצלחה מעטים מאוד. בתסחיף מי שפיר, לדוגמא, יש אחוזי תמותה של 80%, ומאלה ששורדות ל-70% יש נזק מוחי. במקרה כזה - אני מעדיפה למות כבר בשקט בבית, תודה רבה ;) לא, ברצינות - זה נדיר מאוד.
(לידה רביעית ילדתי בבית, ובע"ה גם הבאות. החיסרון היחיד מבחינתי הוא העלות)
מה רע בבית חולים?אנונימי (פותח)
כנראה שאת נפלת טוב ב"רולטה", וזו לא הסיבה היחידה.בילי
אבל בהתייחס למה שאת אמרת, ב"ה נראה שעד כה היו לך הצלחות עם הצוות, זה ממש לא כך תמיד. יש הרבה מיילדות אנטיפטיות ורופאים קשוחים ולא מעודדים, ולפעמים מה שהם רוצים זה רק שתהיי בשקט והלידה תסתיים מהר ולכן ישכנעו לאפידוראל במקום להציע עזרה בהעברת הצירים בדרכים אחרות (גם בעקבות עומס בחדרי לידה), וכן גם יעשו ואקום וכבר היו דברים מעולם.
להגיד שבדר"כ הצוות הוא תומך, לא הייתי אומרת, ואסרטיביות לא לכל אחת יש. שלא לדבר על זה שהדבר האחרון שיעזור ללידה להתקדם זה להתמודד מול צוות רפואי לא תומך. אחד הדברים החשובים בהתקדמות הלידה, זה שהיולדת פנויה מכל מחשבה זרה ומתכנסת בתוך עצמה ולא צריכה בכלל להפעיל את "המוח החושב", מה שקשה מאוד כאשר יש כל הזמן התערבויות והיא צריכה לנסות לסנן אותן.
אגב לגבי הצינוקיה את צודקת ב100%.בילי
בילי, את ילדת בבית?אני ירושלמית
הלוואי... אבל עשיתי מה שהכי קרוב לזה.בילי
לקחתי מיילדת פרטית במרכז לידה.
לידות ביתאנונימי (פותח)
אני משתדלת להנות מהאישפוז ובעיקר להשקיע בהכרות עם הילד\החדשה- בד"כ רומינגאין מלא.
אני מרגישה שאים הייתי יולדת ביית אז כל הלידה הייתי בלחץ שאם משהו ישתבש מה אני עושה, וכל אחרי הלידה לא הייתי יכולה לנוח ולהתחבר לתינוק.
והימים שאחרי- הם כל החיים, יהיה לילדים מספיק זמן להתעורר עם תינוק חדש בבית
נשמע שבאמת בית היולדות הוא המקום הנכון בשבילךיוקטנה
הנשים מיטיבות ללדת במקום בו הן מרגישות בטוחות. אישה שמרגישה בטוחה בבית היולדות - זהו המקום הנכון ביותר עבור הלידה שלה, לדעתי.
ב"ה יש יותר ויותר צוותים וסיפורי לידה כמו שתיארה יהודית! מאחלת לכל היולדות שתהיינה מוקפות בשעת לידה אך ורק באנשים תומכים ששמו את טובתן בראש מעיניהן.
פעם לעומת היוםאני ירושלמית
היום כשכבר יש לי שלושה ילדים ב"ה זה נראה באמת חלום שלא יתגשם, כי זה נראה לי בלתי אפשרי להסתדר עם הילדים וכו'..
גם הטיפול בתינוק לאחר מכן, לגמרי לבד, נשמע לי מרתיע, צריך לזכור שפעם כשילדו בבית, בד"כ הביאו גם אומנת/מטפלת שתעזור עם הילדים וגם עם התינוק. שלא לדבר על כך שלהרבה משפחות היתה מינקת משום שזה נחשב שאשה אמידה או מבוססת אינה צריכה להניק(אגב מישהי יודעת יותר פרטים על זה).. מוזר נכון?
בכל אופן מישהי יודעת כמה זה עולה?(לא שאני בהריון כרגע.. אבל סתם בשביל שיהיה בתאים האחוריים של המח עד שאולי יבוא לשימוש...)ואיך הולכת הפורצדורה הרפואית? הרי כל יולדת מלידה שניה ומעלה מקבלת פיטוצין ישר לוריד מיד לאחר הלידה כדי לכווץ את הרחם, האם גם בלידת בית זה כך?ו מה קורה אם צריך תפרים? או אם התינוק בולע מי שפיר? או שיש מצב של מים מקונייילים? חבל טבור קצר? אלו דברים שקורים והרבה! האם יש ללידת בית פתרונות בעניין? מה עם מוניטור לניטור דופק העובר? אשמח לשמוע מנסיונכן!
אל תוותרי על החלום כ"כ מהר... ולתשובות:בילי
זה שכל יולדת מלידה שניה ומעלה (או אפילו ראשונה) מקבלת פיטוצין זה חבל מאוד, כי לרוב אם יש הנקה כמו שצריך, שה ממש לא נצרך וסתם מזיק (ולכל יולדת גם בבי"ח יש את הזכות לסרב!!! אם היא תספיק לדרוש את זה מספיק מהר, כי לרוב המיילדות אפילו לא מבקשות רשות לתת!). לענייננו, למיילדות הבית יש פיטוצין ואם הן רואות שיש צורך, אז הן נותנות בבית.
לרוב בלידת בית אין צורך בתפרים וזה מכיוון שהיולדת יולדת בצורה שהכי נוחה לה והמיילדת גם יודעת לכוון לתנוחה שלא גורמת לקרעים. אבל אם ח"ו יש קרעים אז רוב מיילדות הבית מוסמכות לתפור (אגב בהרבה מקומות בחו"ל המיילדת תופרת ולא הרופא).
רוב התינוקות בולעים מי שפיר ולזכרוני זה לא מהווה בעיה. אם זה בעיה ח"ו כל המיילדות אמורות לדעת לבצע החייאת תינוקות. אגב בלידות רגועות יש יותר סבירות שהתינוק יהיה פחות במצוקה מאשר בלידות עם התערבות זו או אחרת.
מים מקוניילים, אני לא זוכרת כ"כ לדעתי זה תלוי ברמה של הצבע שלם ובדופק העובר ואז אם צריך מחליטים על העברה לבי"ח.
אם התינוק יצא וחבל הטבור קצר, אז מה הבעיה?
לכל מיילדות הבית יש מכשיר דופלר שבודק את דופק העובר. מוניטור אגב הוא מכשיר שנוי במחלוקת, כל רופא יכול לפרש אותו אחרת. בכל אופן בבית יש רק דופלר ולא מוניטור.
תודה על התשובה המפורטת!אני ירושלמית
כפיות טובהאנונימי (פותח)
וליוקטנה -לא רק בשביל זה קיים ב"יח אלא בשביל להציל אלפי תינוקות ויולדות מקטסטרופות שמילדות בית מביאות לאחר שהסתבך משהו בלידה וזה לא משמיים אלא זה ממילדות חובבניות וגאותניות מאין כמותן. הכל נחתב מניסיון רב!!!
חס וחלילה - ב"ה יש בית חוליםיוקטנה
מחקרים מראים שלידת בית בלידה ראשונה בטוחה ממש כמו לידה ראשונה בבית חולים (לידה במועד, הריון תקין, מצג ראש, וכן הלאה). בלידה שניה ומעלה לידת בית בטוחה יותר מאשר לידה שניה ומעלה בבית חולים.
אם ככה, בברור לא מדובר בחוסר אחריות ;)
יולדות הבית הינן יולדות מאור מודעות, בדרך כלל, שמגיעות מוכנות ללידה יותר מהיולדת הממוצעת. הן רוצות לקחת יותר אחריות על הלידה, ולכן הן מודעות ביותר לחסרונות וליתרונות של כל התערבות, ומבקשות לקחת חלק בקבלת ההחלטות לגבי הנעשה בגופן. ייתכן שחלק מאנשי הצוות יראו בכל אלה ביקורתיות וחוסר אמון (בעיקר מאחר וקשה מאוד לשמור על חיוך וטון רגוע בזמן צירים ;)).
אבל בהחלט לידת בית לא מתאימה לכל אחת, בימינו, וטוב שיש בית יולדות לכל השאר, ולמקרים בהם המיילדת בלידת הבית מרגישה שיש צורך לסיים את הלידה בבית החולים.
טוב לדעת שבבתי החולים ישנם אנשי צוות כמוך, מקצועיות וצנועות, שרוצות לתמוך ולעזור לכל היולדות, ורואות בעבודתן שליחות.
יש לך המון לתת לפורום! נשמח לשמוע עוד מנסיונך וללמוד ממך אודות העולם הקסום של הריון, לידה והנקה!
מה זה קשור לכפיות טובה?בילי
ולחשוב שזה חוסר אחריות, זה לעניות דעתי מחוסר הכרה של הנושא (כך גם אני חשבתי לפני שבדקתי את הנושא), אני מזמינה אותך לבדוק את זה יותר לעומק ולפנות למחקרים וסטטיסטיקות בנושא).
הלוואי וכל הנשים היו מקבלות מיילדת לא נחמדה רק בגלל שהן היו ביקורתיות, אבל מנסיון וגם אישי זה ממש לא כך.
לגבי הנסיון שלך לגבי מקרים שמגיעים לבי"ח אחרי לידת בית, אין לי מה להגיד לך כי אני לא יודעת על איזה מקרים את מדברת, אבל אם את בעצמך אומרת שאלו מיילדות חסרות נסיון אז זה אומר הכל...
כמובן שחשוב שמיילדת הבית, צברה הרבה שעות בבי"ח קודם שתעבור ליילד בבית. המיילדות שאני מכירה לדוגמא הן מיילדות ותיקות מאוד, ורק אחרי הרבה שנים טובות פנו ליילד בבית.
וב"ה שיש גם את בית החולים למקרי הקיצון שבהם באמת צריך סיוע רפואי, ולכך הוא נועד. ולא להפוך כל אישה בלידה למקרה רפואי, צר לי, אבל אני מאמינה שהקב"ה ברא אותנו מסוגלות ללדת!!! ורק לעיתים רחוקות יש צורך בסיוע שכזה.
אני מרגישה שנפגעת (את מיילדת??.), זאת לא היתה הכוונה. אשרייך שאת מיילדת שעושה עבודת קודש להביא חיים לעולם...
בילי באמת ענתה בהרחבה. בנוגע לילדיםיוקטנה
בפועל הלידה התחילה בערב, וחברתי ליוותה אותי בטיול רגלי נעים. בזמן הזה בעלי קילח-סיפר-השכיב את שלושת הגדולים. הילדים לא התעוררו בכלל, ככה שאחותי בילתה את מהלך הלידה בקשקושי בנות עם המיילדת והחברה שלי, לסירוגין

יוקטנה, ילדת בלידת בית ולא ספרת?!אני ירושלמית
איך היה? ומה? .... ובכלל? ....
היה מאוד נינוח ;)יוקטנה
למרות שהרבה נשים נעזרות במים להקלה על כאבי הצירים, אלי המים פשוט לא מדברים בלידה (אולי בפעם הבאה?), ככה שמהיתרון הביתי הזה לא נהניתי.
נהניתי מזה שאני לא צריכה להגיד 20 פעם "לא": לבדיקה פנימית בכל שעה, לעירוי נוזלים, למוניטור קבוע, לשכיבה על המיטה, לפקיעה יזומה של השק, לפיטוצין בסוף הלידה, למקלחת לתינוק, לחיסון נגד הצהבת... שמתי לב שכשאני אומרת הרבה פעמים "לא", הלך הרוח שלי נהיה שלילי. בלידה זה לא עוזר (מתישהו זה כן עוזר? גם עם הילדים זה רע מאוד!).
נהניתי מזה שאני מכירה את כל מי שנמצא איתי, ושבחרתי בכל אחד מהם. נהניתי מזה שאין חוקים טפשיים: לדוגמא, במאיר לא מרשים לאם להחזיק בתינוק בדרך מחדר הלידה לתינוקיה . לדוגמא, בתל השומר שמים את כל התינוקות במיטת חימום לאחר הלידה.
נהניתי מהמקלחת שלי בבית שלי עם הג'יפה האישית שלי. נהניתי מזה שאישה טיפלה בי אחרי הלידה ולא רופא (שהוא הרבה פעמים גבר). נהניתי להיות בבית שלי עם הילדים שלי, בלי הצורך לדאוג לנעשה בבית מרחוק (ושתקום מי שמצליחה להתנתק מהמחשבות האלה!). נהניתי מאוכל טעים (תודה לחמותי ולשכנותי) לאחר הלידה, ועוד 10 ימים לאחר מכן.
לא נהניתי: מהנסיעה לרופא הנשים לקבלת האישור עבוד משרד הפנים. מי שיולדת עם מיילדת בעלת רשיון יילוד ישראלי, פטורה מכך. אני ילדתי עם מיילדת בעלת רשיון יילוד אמריקני בלבד.
לא נהניתי: מבדיקת ה-PKU בקופת החולים. בפעם הבאה פשוט אסע לבצע את הבדיקה בבית החולים. לא היתה להם מחט בגודל המתאים והבדיקה מאוד הכאיבה לקטנטונת.
נשמע מקסים!אני ירושלמית
אני עד שבועים לאחר הלידה תשושה וחלשה לחלוטין. לאחר שבועים אני עדיין חלשה אבל מסוגלת לתפקד במינימום, קרי, טיפול בילדים ותחזוקה מינמלית של הבית, האם זה נורמלי?
אני דווקא לא קיבלתי פיצוטין בלידה שנייהבלה
אף פעם לא חשבתי על הצד של העלות בעסק הזה.. נראה לי שבמילא חלק גדול מהנשים יעדיפו לחסוך את הסכום הזה ולנסות פשוט ללדת במקום שיהיה הכי קרוב למה שהן מחפשות
דרך אגב אני אשמח אם מישהי תענה לי- באיזה מקרים עושים ניתוח קיסרי {לא במקרים שזה נקבע מראש} אלא ניתוח חירום אני ממש מנסה לכסות בראש את כל הסיכונים האפשריים וללדת במין בית יולדות {אין לי עדיין את כל הפרטים על המקום} אבל נראה לי שבד"כ אין שם רופאים אז ניתוח חירום מרגע לרגע בטוח לא יתאפשר.
סתם מחשבה...אני ירושלמית
זה מאד מרתיע בפרט שאני שונאת בית חולים...
בלתי יקרהאנונימי (פותח)
לידת ביתחנהלה
ב"ה הכל עבר בשלום ובשמחה רק שכל המשפחה חשבה שהיא משוגעת...
סתם משתפת..
היה מעניין לקרוא השרשור
לחנהלהירוק זית
אני מאמינה בלידות בית.,
אני מאמינה שכל אשה צריכה להרגיש את עצמה ולהחליט מה נכון לה.לידת בית עם מיילדת או לידת בית בלי מיילדת או לידה בבית החולים.אם נעודד כל אחת להקשיב לעצמה אז כל אחת(ולא משנה מה בחרת)תצא מחווית הלידה בהרגשה טובה בהרגשה שהיא עשתה כמיטב יכולתה וכן...גם תיקח אחריות על החלטתה ,מה שיהפוך אותה למשתתפת פעילה בלידתה.
נשים שיולדות בבית, חושבות שזה יותר אחראיבילי
ואני אסביר:
הטענה היא שלידה שמתפתחת במקום הטבעי והרגוע ביותר לאם, היא גם לידה שמבחינה סטטיסטית עם פחות סיכון מאשר בבית חולים לאם ולתינוק!
יותר מזה, בבית חולים הסיכון לאם ולעובר גדלים מכיוון שישנן אין סוף התערבויות שלרוב מיותרות שפוגעות בעובר.
רוב הסיכויים שתינוק שאימו עברה לידה רגועה ולא קיבלה: אפידורל, טישטוש, פיטוצין (זירוז) וכו' גם לא יחווה מצוקה כשיוולד. (לדוגמא יש המקשרים טישטוש למצוקה נשימתית לתינוק לאחר צאתו לאויר העולם)
בנוסף, רוב המצוקות של התינוק אחרי הלידה ניתנות לחיזוי במהלך הלידה עצמה (ע"י מיילדת מנוסה, שיודעת להבחין בפרטים). והיתרון הגדול כאן הוא שהיחס הוא מיילדת אחת על יולדת אחת ולא מיילדת על שלוש נשים.
כך שיש יותר סיכוי שאם חלילה יש איזשהיא מצוקה, מיילדת הבית תבחין בזה הרבה לפני שהמיילדת בבית החולים היתה שמה לב לכך. כי כולנו יודעות שאפשר להעזב לנפשך בבית היולדות אפילו לשעה ומעלה.
ולא חסרים סיפורים על נשים שכמעט דיממו למוות אחרי לידה עד ששמו לב אליהן, בלידת בית, אין דבר כזה, המיילדת כל הזמן עם יד על הדופק.
ח"ו יכול להיות מצב שבו מה שיציל את המצב זה בי"ח, אבל אני שוב אומרת, בבית חולים יש יותר סיכוי לבעיות אחרות.
אז כל אחת צריכה לעשות את השיקול שלה של עלות מול תועלת והעיקר שיהיה בשעה טובה!
ממליצה מאוד לקרוא סיפורי לידה ביתי, ולראות את ההתנהלות בלידות אלה ואת השלווה.... השלווה....
אופס! קפץ!אנונימי (פותח)
השנייה בבית, לאחר שהייתי בביה"ח ולא קיבלו אותי, שיחררו אותי ואופס!- ילדתי בבית, אולי אפרט בהמשך! היתה לידה מאוד מיוחדת!
השלישית לידה די רגילה בבי"ח קיבלתי אפידורל.
הרביעית קיסרית- התחליה בהיפרדות שליליה ובדימום מלחיץ ביותר- בלי שום פתיחה!!! כתוצאה מכך התפתחה מצוקת עובר ובסוף לאחר ירידות רציניות בדופק וניסיון לחכות כמה שאפשר הובהלנו לחדר ניתוח, היתה טראומה של ממש, התאוששות נוראית, אנמיות של ממש, די סיוט- אבל מה - ילד ששווה הכל!
ולידה חמישית- זו שבקושי עבר חודש וחצי מאז- היתה מדהימה- בבי"ח ללא אפידורל, הרבה צירים בבית אך עונמשכו כמה שעות בבי"ח ויש לומר שהצוות מאוד התגמש לשיגעונותיי.
לגבי לידת בית- אני הייתי עושה זאת שוב- אם רק היתה לי תעודת ביטוח מלמעלה- כזו שתאשר לי שהתינוק שלי לא יחתום דום לב מיד אחרי הלידה כמו שקרה למשהי כאן בשכונה, אולי יש פחות סיבוכים בלידות בית אך עם זאת איזו אישה יכולה לחיות עם עצמה שמשהו קרה לתינוק שלה בלידה כי היא ילדה בבית ואם רק היתה יולדת בבי"ח הכל היה נראה אחרת, יודעות מה- אפילו אם זה לא היה עוזר שהיתה יולדת בבי"ח, כאילו שחסרים רגשי אשמה אחרי אסונות שלא נדע...
אז אני אומרת מדהים, נהדר, מיוחד, חוותי, קרבת ה' גדולה ועוד, אבל בחיים לא לעשות זאת מלכתחילה!!
סליחה קפץ ליאנונימי (פותח)
שאלה לא נעימה...אני ירושלמית
מה עושים עם פטריה חוזרת ונשנית? אמנם לא בצורה קשה, אך גירוד לא נעים.. בעיקר לאחר יחסים..
ניסיתי כבר משחות שונות שעזרו לתקופה ו...שוב חזר.
זה מרגיז ומעיק.
אני מחפשת דברים טבעיים. שמעתי ששטיפה בחומץ תפוחים יכולה להועיל, מישהי שמעה? ואיך בדיוק עושים את זה?
אנא עזרה!
רצוא ושובירוק זית
שתפי! שתפי כאן! שכולם יהנו!יוקטנה
באמת כדאי, היא שלחה לי במסר"ש וזה נשמע נפלאאני ירושלמית
שמחה לשתףירוק זית
הספר הזה ממש עוזר לנו להתגבר על תופעות פיסיות.על ידי אמירת המשפטים(לכל תחלואה המשפטים שמתאימים לו) אנחנו משנים את אותו דפוס מחשבתי שגרם לאותה תופעה להתלבש עלינו .בספר מופיעים כל המחלות והתופעות שאנחנו יכולים לחשוב עליהם בסדר הא-ב והמשפטים מופיעים ליד.אני ממליצה להגיד את המשפטים פעמיים ביום ולומר כל משפט שלוש פעמים רצוף בקול רם(מגיע לנו לשמוע את המשפטים האוהבים האלה ממש באוזניים). מחברת הספר לואיז ל. היי התרפאה מסרטן היא הבינה שאם היא לא תטפל בנפש אז היא יכולה לנצח את הסרטן פיסית אבל נפשה לא יתן לה מנוח עד שגם הוא יטופל(היא מפרטת את הכל בספר) והיא הצליחה. אני מכירה את הצלחת הטיפול במשפטים גם מהניסיון האישי שלי וגם בני משפחה ומכרים שהשתמשו במשפטים ושיתפו אותי.אני גם יכולה לספר שכמישהי שסבלה שנים רבות מדלקותגרון . חוזרות ונישנות היום לא רק שאני יכולה לטפל במצב בלי אנטיביוטיקה אלא התופעה כבר איננה (טיפלתי עם משפטים ובליעת שום) אבל גם עוד מקרים כמו שושנה ברגל,פזילה אצל תינוק(שרופא הפנה לרופא עיניים) והיום אין לו פזילה,תופעת תולעים ,כאבי ראש ,גידולים ויבלות על העור,ברוב המקרים התופעה נעלמה לגמרי ובשושנה למשל התופעה היתה קורית אחת לשלושה חודשיים בשלוש השנים האחרונות טיפלנו פעם אחת עם אנטיביוטיקה ושאר הזמן המשפטים עוזרים בשילוב עם טיפול טבעי וגם אם התופעה לא נעלמה כרגע העוצמה של המחלה פחתה וההפרשים בהופעתה התארכו .אני ממליצה בחום .וכמו שלואיז ל. היי כותבת בהקדמה של הספר המצב בא מכלום ויחזור להיות כלום.על ידי עבודה פנימית שאנחנו עושים.ולא משנה עד כמה נורא המצב.
אני רוצה לשתף גם בלתת טעימה מהמשפטים אז הנה משפט שמתאים לפורום;
לידה -
תינוק זה מתחיל עתה חיים נהדרים ומלאי חדווה.
מאחלת לכולם הרבה אור וטוב בכל מעשיכם.
לספר קוראים "רפא את גופך" מאת לואיז ל. היי
אפשר לרכוש אותו בצומת ספרים ובסטימצקי ואם הוא אזל ניתן להזמין אותו דרכם .
הצלחת לסקרן אותי! נכנס לרשימת הקניות שלי!יוקטנה
גם אצלי היא ביקרה, ושוב, ושוב...יוקטנה
בכל זאת, הנה דרך טבעית להפחית את המצב המעצבן הזה של הפטריה, גם בהריון וגם בכלל:
הפטריה הזו חיה במקור במעי, ועוברת לוואגינה דרך הפירנאום.
יש כמה גורמים שיעודדו אותה להגיע לשם:
בראש ובראשונה - כל מה שגורם לפטריה הזו לשגשג: סוכר ופחמימות (את יכולה לחפש ברשת מידע על "דיאטת קנדידה", אבל לא לעשות בהריון והנקה בלי ליווי של איש מקצוע).
שנית - כל מה שגורם לריבוי הפרשות בנרתיק, מה שעושה את המקום יותר נח ומתאים לה מבחינת איזון של חומציות: תחתונים שאינם מכותנה מלאה, שימוש בתחתוניות (שלא בזמן מחזור), ושימוש בסבון!
לי היו בעיות של פטריות שוב ושוב, אבל מאז שנקטתי כמה צעדים אין לי יותר אף פעם, כבר שנים!
1. הפסקתי להשתמש בסבון במקלחת לניקוי הנרתיק. אולי רק כשאני חוזרת מהים או מהבריכה. אין צורך בסבון לניקוי המקום, ולמעשה הסבון מזיק למקום הרבה יותר מאשר מועיל.
2. הפסקתי להשתמש בתחתוניות, ובאמת מהר מאוד ראיתי שההפרשות מתמעטות.
3. עשיתי מזמן דיאטת קנדידה, אבל אני חושבת שההשפעה שלה כבר פגה. בכל אופן אני נוטלת חיידקים ידידותיים מדי פעם (האלה שביוגורט, ואפשר לרכוש בקפסולות בחנות טבע).
4. כשאני מרגישה התחלה של גרד, אני מיד מורחת שמן קוקוס על הפירנאום ובכניסה לנרתיק. בשמן הקוקוס יש גורמים שמפריעים לפטריה לשגשג ומתחרים בה. שימי לב שאת קונה את הלא ריחני. עולה איזה 30 ש"ח לקופסא ענקית. בטמפ' החדר הוא נראה כמו משחה שמנונית ולא כמו שמן, וזה בסדר גמור.
לבריאות!
תודה גם לך יוקטנה!אני ירושלמית
לא ידעתי על הסבון! אני מקרצפת בדבקות! תודה!אני ירושלמית
זה ממש נכוןירוק זית
ואני אבוא מהפן שלי: תזונה, תזונה ושוב תזונה!בילי
אני לא אתחיל לפרט איך לדעתי (או יותר נכון לדעת קינגסטון) כדאי לאכול.
רק אומר שפטריות אוהבות מאוד סוכר.
ועל כן: אנא השתדלי להוריד לגמרי: סוכר לבן, טוב זה תמיד כדאי לוותר.
וגם כל סוג של סוכר אחר גם "טבעי"
וכמובן לא להפריז בפירות (בסביבות הארבע ביום)
ומבין הפירות הכי מתוקים: ענבים, תמרים, אבטיח. אז במסורה ממש.
וכמובן תשתדלי להפחית בפחמימות שבגוף הופכות אח"כ לסור, במיוחד אם אלו פחמימות ריקות כמו: לחם לבן, פסטה לבנה, אורז לבן ותפו"א בלי קליפה.
בהצלחה!
נכון אבל קשה....
אני ירושלמית
נכון.. אבל קשהההה
אני ירושלמית
נכון... אבל גם עניין של הרגל.בילי
בקבוקיםאנונימי (פותח)
האם יש למישהי המלצה על בקבוק האכלה לתינוק?
אצל שני הילדים הקודמים שלי השתמשתי ב"אוונט" והייתי מרוצה.
עכשיו, בגלל הקטע של הבספינול הזה התחלתי עם "מאם". בעיקרון אני מרוצה ממנו, ובעיקר מהקטע שהוא נפתח גם מלמטה ומקל על הניקוי.
הבעיה היא, שהתינוק (בן פחות מחודש) סובל מגזים, בעוד שהגדולים שלי לא סבלו... אני לא יודעת אם זה מהבקבוק או לא. (יש לי הרגשה שכן).
המלצות??
"נובי"חרישית
איפה משיגים את המכשיר הזה?חרישית
אוףחרישית
רק שלא יקרה "מה שבא בקלות-הולך בקלות" ;)אני ירושלמית
ידיעה מעניינת באתר "מעריב"יוקטנה
רופאים יוכלו לצנזר בעיות בהריון
רופאים יוכלו לצנזר בעיות בהריון
המטרה: להפחית את כמות בדיקות דיקור מי השפיר, הנחשבות למסוכנות • על פי ההצעה, הבעיות שלא יהיו חייבות בדיווח הן ציסטה קטנה במוח העובר ו"נקודה לבנה" בלבו • בארה"ב השיטה מיושמת בהצלחה יותר משנה
הידיעה המלאה באתר מעריב NRG
הכל לפי ההרגשה של כל אחתיוקטנה
אני ובעלי החלטנו שנקבל בברכה כל תינוק, ולכן אני ממעטת מאוד בבדיקות בהריון. אפילו אולטרסאונד אני משתדלת לעשות רק פעם-פעמיים בהריון, ולא יותר. אני זוכרת איך הרגשתי הפוך מזה בהריון הראשון, ולכן אני מבינה מאוד כל אחת שמעוניינת בבדיקות רבות.
(מה, אני נשמעת משמיצה?
ממש השתדלתי לא להישמע ככה כל הזמן! איפה נכשלתי שנשמעתי כל כך משמיצה?)את לא משמיצה! אולי מי שנמצאת בתוך המערכתאני ירושלמית
הנה ני סתם אשה פשוטה ולא מתיימרת שלא מרישה כל נימה שלילית בדברי יוקטנה, רק רצון טוב לעזור ולהעלות למודעות שאפשר גם אחרת.
לגבי בדיקות, בתור אשה מאמינה שחושבת שהפלה זה רצח, אינני עושה בדיקות שיש בהן סכנה כגו' מי שפיר וכד'. אבל אני כן עושה את שאר הבדיקות הלא פולשניות כמו סקירת מערכות, רק כדי 'להיות רגועה' למרות שכבר שמעתי שהיו מקרים בהם היתה תשובה שהפחידה את ההורים על מום שקיים כביכול בעובר, ולבסוף ברוך השם התינוק נולד והוא בריא ושלם. כך שבכל הריון זו דילמה מחדש, לעשות סקירת מערכות או לא.
את דווקא כ"כ נזהרת, תמשיכי כך!בילי
דיווח הריון במקום עבודהחנהלה
ממתי יש חובת דיווח על הריון במקום עבודה?
ואיך זה עובד אם אני רוצה להתקבל למקום חדש ממתי אני מחויבת לדווח?
תודה על העזרה!
בחודש החמישי,אני ירושלמית
באותו נושאחנהלה
נראה לך שצריך ממש בתחילת הריון לדווח? זה לא נראה לי כ"כ נעים.. חוץ מזה שאני מחפשת עבודה בהוראה במקומות של ציבור שנראה לי במודעות שלו שנשים נכנסות להריון ויולדות ב"ה..
ולגבי השארות באותו מקום עבודה רק בחודש חמישי צריך לדווח?
תודה לכולן!
אם כך,אני ירושלמיתאחרונה
עזרה בשיכוח כאבים לבביים..אנונימי (פותח)
שלום לכולן!
בעלי כבר חודש וחצי בצבא וב"ה יש לנו בן מדהים וחמוד בן 4 חודשים. כשהוא התגייס היינו אסורים כי התחיל לי דימום מסרזט. זה היה מתסכל בטירוף כי הוא הלך ואני עמדתי מנגד, כמו חברה..
אח"כ הרופא החליף את הגלולות והדימום עבר והחיים שלנו נהיו קצת יותר קלים ובטח שיורת שמחים.
אחרי חודש התחיל שוב דימום מהגלולות החדשות וזה נמשך כבר 3 שבועות והסוף לא נראה.. אין דבר יותר מתסכל מזה שהבעל חוזר אחרי שבוע כל כך ארוך שלא נפגשנו ואי אפשר לתת לו איזה חיבוק וכן אי אפשר לזכות בזה ממנו..
יש למשיהי הצעות להתמודדות עם ימי הנידה או תפילה לקיצור הימים?
שלחתי מסר"ש.ananas
משמח אותי לראותאינקו

גלולות...אנונימי (פותח)
תמשיכי להיות חזקה מי כמוני יודע עד כמה זה קשה..
בהצלחה.
מנסיוןאני ירושלמית
למה שלא תעברי לנרות? יש שרשור לאחרונה בנושאבילי
מצטרפת בחום להמלצהירוק זיתאחרונה
שרירי בטן אחרי לידהחרישית
אני אחרי לידה חמישית, ושרירי הבטן שלי "על הפנים".
אני לא יודעת איזה תרגילים מותר לעשות במצב כזה (הפרדות שרירי הבטן).
אולי מישהי יודעת איזה תרגילים עוזרים, ומותר לעשות אותם?
שרירי בטןאנונימי (פותח)
בהצלחה
איפה משיגים את זה?חרישית
תודה.
סליחה , קפץ לי.. המשךאנונימי (פותח)אחרונה
אחרי לידה חמישית כדאי מאוד להתעמל, לא רק כדי להוריד עודפים, אלא לחזק את עמוד השדרה, רצפת האגן וכל התחזוקה הנשית.
המכשיר שעליו קבלת המלצה הוא מכשיר שרוכשים והשיעורים הם פולסים שונים במכשיר שמפעילים כל פעם. היה לי כזה.. זה אולי מצר היקפים אבל בשום אופן לא מחזק מהשורש את שרירי רצפת האגן.
אם את יכולה, לכי לחוג התעמלות לאחרי לידה, אם לא..(כמוני- אני אחרי לידה שישית) קניתי 2 דיסקיםדי.וי.די לצפייה במחשב, אחד של פילאטיס ואחד של יוגה לנשים, שניהם עובדים על השרירים הנכונים.(בסטימצקי)
יש דיסקים שממש מיועדים לנשים אחרי לידה, עם ההקפדות הנדרשות, אצלי זה עובד ורואים תוצאות, בהצלחה.
בכל מקרה אפשר להתחיל עם כפיפות בטן רגילות בהדרגה, כמובן לא לשכוח 5 דק' חימום קודם...
אז בואו נראה אם באמת הלידות הופכות קלות יותריוקטנה
מסכימה לגמריירוק זית
זה לא משתפר מהלידה הראשונה לשנייהאנונימי (פותח)
ובבית חולים עשו זירוז, כי לא זז כלום ועם האפידורל פשוט הלכתי לישון מעייפות,
קמתי אחרי כמה שעות, פתיחה של 9
ולידה תוך 4 דקות. קל כיף ומרענן.
לידה שנייה קשה.
הגעתי שוב עם ירידה של מים, רק שבבית חולים הזירוז לא עשה כלום,
והאפידורל לא עבד,
30 שעות סיוט,
אבל הלידה הייתה תוך דקה.
שתי לידות טבעיות בלי אפידורלבלה
והשניה קלה בלי הרבה כאבים יחסית
עכשיו אני מפחדת שזה ישתנה בלידה השלישית..
כן ולאיוקטנה
לידה שניה יומיים ירידת מים והמתנה לצירים, ואז לידה קצרה ומאוד כייפית;
לידה שלישית הכי מהירה, אפילו מהירה מדי בשביל להנות;
לידה רביעית 6 שעות טובות ומהנות.
חבל רק שהכאבים של כיווץ הרחם מתגבריםיוקטנה

נכוןבלה
לצערי לא,אני ירושלמית
לידה שניה 5 שעות צירים נוראיים בבית, באים לביה"ח והמיילדת אומרת אין כלום, לא צירים סדירים ואפילו המליצה לי לא להבדק פנימית.. כי אין טעם.. רק לאחר 6 שעות של צירים מיאשים ולפני שיחרור, נבדקת ע"י רופא מתקבלת ללידה, פתיחה 5... אחרי זה עוד 3 שעות של צירים קשים ורק ב10 דק' אחרונות אפידורל... לא משהו
לידה שלישית לילה של צירים בערך מ3 לפנות בוקר וכן כל היום למחרת ב8 בערב נוסעים לביה"ח כשאני בקושי מסוגלת לזוז כבר מרב כאב, המיילדת המקבלת בודקת ואומרת צוואר אחורי ואין פתיחה בכלל..(!) התחלתי לבכות מרב יאוש... אמרתי לה, אז איך אני אלד פעם? אני כבר משתגעת מכאבים ואין שום התקדמות.? טוב, היא קוראת למיילדת נוספת שבודקת ואומרת, את נורמלית? צוואר אחורי אבל הפתיחה 4-5... טוב בקיצור מתקבלת ללידה ב"ה.
אבל לצערי לא מאפשרים לי להתקלח כמה זמן שאני רוצה, והמיילדת ממליצה על טשטוש, סיוט! פשוט סיוט! בשעטו"מ לידה בשעה 1:15 לפנות בוקר. אלמלא אמי שהייתה איתי ועזרה לי פיזית בלחיצות לא הייתי יולדת... כ"כ הייתי רפויה ומטושטשת.. גם התינוק נולד ישנון ולא נתנו לי להחזיקו בשל רפיון השרירים שלי.. בקיצור הלוואי שהפעם הבאה בעז"ה תהיה יותר קלה מכל השלוש!!
בהחלט!!אנונימי (פותח)
שניה- ירידת מים- צירים אחרי שעתיים ולידה תוך 4 שעות
שלישית- שעתיים מהציר הראשון עד הסוף (היה שיא המפחיד!! באים לבי"ח בנחת ואז המילדת בקבלה מטיסה אותך בלחץ לחדר לידה... גם ילדתי 4 שבועות לפני הזמן, אז זה היה קצת שוק)
רביעית- שעה וחמישים מהציר הראשון עד הסוף-ילדתי בקבלה, לידה כיפית!!! כבר מצא חן בעיני הרעיון...
הלוואי שימשיך ככה!!!
מזל טוב לך טוב טוב הגמד!אני ירושלמית
איזה נרות?יוקטנה
יש נרות שלא נמצאים בבתי מרקחתבילי
אם תרצי, אתן לך במסר את הטלפון של מי שמייבא את זה לארץ (מירושלים), ויש אנשים שמחזיקים אצלם בכל מיני מקומות בארץ.