פורום הריון ולידה (עמוד 5454)

גם אצלי מהרגע שיצא הפקק הרירי 12 שעות אחרי ילדתי {לידה ראשונה..}

ובלידה השניה אחרי 72 שעות.

מאחלת לך בע"ה שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

התאוששות קלה

אתמול אחרי שקראתי את השרשור הראשון של מתנסה על הפקק ותהיתי לתומי מה זה וכו', פתאום זה קרה גם לי!!! בהתחלה חשבנו שזאת אולי ירידת מים ונסענו לנו באיזי לחדר לידה ואחרי כמה שעות טובות באמצע הלילה (זה לא מעניין סתם ככה באמצע היום, לא?! ) חזרנו הביתה עם הקביעה של הרופאה שזה כנראה מה שקרה ועכשיו לחכות... (באיסור!!! ככה פסק לנו הרב... ) מעודד לשמוע שזה יכול להיגמר מהר כי עברו כבר הרבה יותר מ4 שעות... וכמו שהרופאה אמרה- זה יכול לקחת שעה וזה יכול לקחת שבועיים...

ובא לי כבר שיגיע...

חחחח מזל טוב!!!

איזה בשורה משמחת,

לידה ראשונה לא?  הרבה הרבה נחת!!

התמונה החתימה שלך לא מעודכנת לפי החתימה יש עוד 3 ימים...

לא כ"כ ידעתי מה לענות לך בנוגע לפקק הרירי, אז לא עניתי, אבל אני שמחה לראות שהכל התפתח יפה- יפה מאוד- ויש לך חמודי קטן בידיים

שיהיה לכם הרבה מזל טוב, רוב נחת ושמחה וחלבלבלב.

המון מזל טוב!!

יש לך חוויה חיובית מהלידה?כי לא הספקת בסוף אפידורל?

ב"ה שאמא שלך הספיקה להגיע.

שתדכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

ויש משהו שלא הבנתי: בסוף החליטו לא להכניס אותך לניתוח כי מצאו דופק? אז איך הסבירו את זה שקודם לא מצאו? תקלה של המוניטור?

האמת שאין לי מושג מה קרה פתאום שהחליטו לא לנתח...עשו לי אולטרסאונד תוך כדי אולי הסתמכו על זה. קיצר- אין לי שמץ.הקטע הזה די נשכח אחרי הלידה.

וב"ה זאת היתה חויה חיובית ושמחתי שבסוף לא הספקתי אפידורל...

הפחד היחיד שלי שבלידות הבאות בע"ה אני אצפה ללידה מהירה ובסוף אולי זה לא יהיה  

עם סוף שמח ב"ה

נפסקו פתאום הצירים אחרי שהם היו בערך כל שלוש דקות!!!

זה קורה לעוד בנות?

בזמן הלידה מופרש הורמון שנקרא "אוקסיטוצין", אשר גורם להתכווצויות הרחם (ולעוד דברים קסומים).

הורמונים שדומים לאדרנלין (ומופרשים בזמן מתח, פחד, בהלה, דריכות) מפריעים להפרשת האוקסיטוצין.

כשיוצאים מהבית, ומגיעים למקום עם המון אור, המון רעש, והרבה אנשים זרים שרוצים לחבר אותך למכשירים (וגם להכניס ידיים), מופרשים ההורמונים האלה, שדומים לאדרנלין, ועל כן הפרשת האוקסיטוצין נפגעת ומופרעת, לפחות באופן זמני (עד שמרגישים שם יותר "בבית").

על כן כדאי ומולץ לצאת לבית החולים כמה שיותר מאוחר בזמן הלידה (כמובן, כל עוד מרגישים בטוב ואין סיבה למהר ולצאת). כשהלידה יותר מתקדמת, יותר קשה להפריע לאוקסיטוצין

וכמובן הרבה מזל טוב (גם ליומולדת חצי)

תודה ששיתפת

סורי.

וזה מידע מאחות טיפת חלב...

עד גיל 14 שבועות ו6 ימים את המנה הראשונה.

יעדכן אתכן עד כמה שבועות אפשר

ויש לציין שיש גם שני סוגים שונים !

אברר ואודיע.

תדריך חדש שהתקבל בשבועיים האחרונים!

משום מה היה לי ברור שיש רק גיל מינימלי לחיסון ולא מקסימלי.

למה זה? כי הנגיף מסוכן דווקא לקטנים מ12 שבועות?

תודה אחותו.

הקטנה שלי בת 14 שבועות+5 ימים...

קצת חששו לתת לה אבל בסוף הסכימו אז קניתי לה והאחות נתנה לה את זה דרך הפה כמו תרופה!

ומקווה שהוא אכן ישפיע לטטובה..

אגב, זה כנראה חיסון טעים ...

הלוואי שכל החיסונים היו כאלה קלים.

שבוע 6 יהיה רק אחרי שיהיו 6 שבועות שלמים... כרגע זה שבוע 5

ארבע פלוס חמש?

מגיע לך בשעה טובה?!?!

לראות דופק סביב שבוע 8

לבדיקת דם אפשר ממש בהתחלה לראות כמה הבטא וכדי לקבל הפניה לאולטרסאונד לראות בע"ה את דופק העובר.

בשעה טובה..וברוכה הבאה לפורום.

מנסיון לא טוב שבאתי לרופאה בפעם הראשונה בבכור והיא שאלה אותי בגסות

מה התאריך האחרון של הווסת?

אמרתי רגע אני אברר והיא התחילה לכעוס עליי תוך כדי לעיסות קולניות בתפוח

ברחחחתי ממנה הייתי כל כך רגישה עדיין לא סיפרתי לאמא שלי

אך הלכתי לרופאה בהמלצת חברה וכשהיא שמעה שבאתי בגלל הריון ראשון היא שמחה ואמרה מזל טוב התרגשתי .

רופא צריך להיות אנושי קודם לא רק מקצועי

שיעבור בשמחה

וכמו שאחותו אמרה להשפריץ חלב אם על הפצעים.

זה בדר"כ עובר עד 3 חודשים גג חצי שנה מהלידה.

שזה בגלל התאים שמתחלפים במהירות...

אחרי כי אמבטיה ליבש את הפנים עם חיתול פלנל בצורה טיפה חזקה ואז הם מתפוצצים

"זה מתסכל אותי"

כי לתינוקת זה לא מפריע

וזה עובר לבד.

אז הייתי מנסה להתגבר ולחכות שיעבור לבד...

לא " משחקים" מדברים האלו.

מה הכי גרוע? שיחזירו אותך? אז תחזרי.

רצוי לעשות בדיקת שתן לתרבית גם.

יכול להיות צירים ויכול להיות כלום.

אולי תנסי אמבטיה?

כמה את רחוקה מבית החולים?

ומה האורך שלו..תגשי למיון יולדות,אולי יצליחו לעצור את הלידה או לפחות לתת לך זריקות להבשלת הריאות,תנוחי ותשתי טוב..

בשורות טובות,בע"ה תצליחי לסחוב עד לפחות 37.

תעדכני אותנו..

הצירים נפסקו. מחכה לראות  מה יהיה בלילה.

שוב תודה

מצטרפת ליפעת1 לכי להבדק!

ותנסי כמה שיותר אבל המקסימום מקסים מקסימום שאת יכולה לנוח,לשכב ולא לעשות כלום...

ככה לא תעמיסי על הגוף שלך יתר על המידה והגוף יוכל להיות פנוי לטיפול ושמירה יותר טובה על העוברים שבבטן שלך

ואיך את מרגישה היום? איך עבר הלילה???

תשמרי על העצמך ועל החבר'ה שם!

שוב תודה לכולן

גם כשהילדים יחזרו תשארי במיטה..

לתינוק אפשר סודה לשתיה,להרתיח את המוצצים והבקבוקים שלו לפני כל שימוש.

לך דקטרין {לא אורל ג'ל} לא מה שאת מורחת לתינוק,לנסות לאוורר את המקום כמה שאת יכולה..

אם הלשון לא לבנה למה החלטת שיש לו פטריה?אולי שיניים וכו'..

בהצלחה,תרגישו טוב,בהחלט סיוט סבלתי מזה גם לפני חודש בערך.

ומורחים לו על הלשון ממש טיפה.

שמתי בחזיה פדים להנקה ששמתי בהם מעט חומץ תפוחים מהול. לא יותר מרבע שעה, שלא ישרוף. אם בכל זאת שורף, תנסי למהול במים, לפחות בהתחלה, כשהכל עוד פתוח.

לתינוק ניקיתי בתוך הפה בגזה טבולה במיץ לימון. שפשפתי את הלשון, החניכיים ופנים הלחי (איפה שהיה לבן). זה לא לקח יותר מכמה שניות (היה לו לא כל כך נעים ולא כל כך טעים, אבל התגברנו במהירות). עשיתי את זה 3 פעמים ביום. כדאי גם לנקות לו אחרי כל הנקה (לפחות עם מים), כדי לא להאכיל את הפטריה.

לקח לנו כמה ימים עד שעבר - מקווה שתצליחו פטריה זה כל כך כואב...

מה שיכול לעזור בלחצים בנרתיק זה לשבת על אסלה או כדור לידה.

או לנסות תנוחה שהראש שלך למטה והטוסיק למעלה להוריד קצת את התינוק שיפזיק ללחוץ לך..

אם את כבר בחודש תשיעי תנסי לתזמן יש נשים שככה הן מרגישות בצירים.

לגבי פתיחה כל אצבע=2 סנטימטר,והמיילדת/רופא מכניסים 2 אצבעות ועושים רווח בין האצבעות וככה הם בודקים פתיחה..

הלחץ לא בא והולך, הוא נמצא כל הזמן ובישיבה ושכיבה הוא כמעט לא מורגש

עיקר הלחץ הוא בעמידה ובשינויי תנוחה

שהוא יושב מאוד נמוך..

אם את ממשיכה להרגיש לחץ כל הזמן,לכי להיבדק.

בהצלחה.

אני בהריון שני גם, וגיליתי אותו כשהבת שלי היתה בת 3 חודשים...

עכשיו אני בחודש רביעי, עם ילדה בת 6 וחצי חודשים, ומרגישה עם זה קצת יותר טוב- זאתומרת שאני עדיין לא יודעת איך אני אסתדר עם שתי פיציות קטנטנות, אבל כבר התחלתי לסמוך על הקב"ה שאם הוא הפיל את זה עלי אז יהיה לי כוח...

בכל מקרה, תאומים אין לי, ככה שאני רק קצת מבינה אותך.

על התופעה הזו של תאומים כשאחד בשק קטן, למדתי בתואר ראשון. אם אני זוכרת נכון, זה נדיר, אבל השק הקטן מביצית שירדה אחרי שהראשונה כבר הופרתה, והיא מופרית מזרע אחר. במידה כלשהיא אפשר לומר שזה בכלל לא תאומים, אחד קטן מהשני...

בכל מקרה, אני מאחלת לך שהבדיקות יעברו בשלום, ושתקבלי באהבה את המתנה הנוספת.

בנוגע לאיך נסתדר- עזבי, קודם נשרוד את ההריון הזה עם כל ההשכמות בלילה, ואז נדבר...

בחיוך רחב------

איזה זכות ,הריון ועוד שניים איזה ברכה תגידי תודה...יואו איזה כיף.

אבל ניסיתי להיכנס קצת למה שאת מספרת לרגשות הנלווים  והבנתי  קצת את הרגשת חוסר האונים שלך..

א.לדעתי שתפי את בעלך ברגשות שלך גם החיוביים וגם הפחות חיוביים תהיו שניים שנושאים אתגר משותף .

"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"  טובים השניים מן האחד"   לפעמים דברים נראים קשים ואז כשמשתפים במיוחד את האדם הכי קרוב שהכי איתך הכי יחד איתך.. פתאום הכל יותר קליל נראה לי שזה הכוונה נושא בעול עם חברו..

ב.לדעתי קודם כל תשמחי זו מתנה ולא תמיד זוכים לה בקלות

ג.תפילה תפילה תפילה הוא מקור כל הכוחות

ד. מודעות וקבלה-תכירי ברגשות הלא נעימים שיש בך להריון תהיי מודעת להם תקבלי את עצמך .. ומתוך זה תמשיכי הלאה לאיך נבנים

מקווה שעזרתי כי זה מה שניסיתי

המון המון בהצלחה ורק טוב ומתוק תמיד

גולנית מתוקה, החרדה שלך מאוד טבעית. לגדל שלושה ילדים כשהגדול בן שנה וחצי?! חתיכת אתגר!

אבל גולנית,

השם לא נותן לנו ניסיון שלא נוכל לעמוד בו.

ובמיוחד במקרה הזה, שזה ניסיון מאתגר אמנם מאוד, אבל בסופו של דבר מאוד מאוד משמח.

את עכשיו אולי לא רואה את זה, אבל תשאלי  אמהות לתאומים - זה אושר מדהים! זו נחת כפולה, ממש! משהו אחר לגמרי משני אחים רגילים.

את תשרדי, יקירתי, את תשרדי. מבטיחה לך!

קודם כל שהכל יהיה בסדר.

ואם אכן זה מה שיקרה, אז הגדול שלך יהיה טיפ-טיפה יותר גדול. הוא כבר יילך וקצת ידבר וגם יילך למטפלת או לגן, ואת תראי שזה לא כמו תינוק פצפון. את תקבלי בע"ה המון עזרה, כמה שרק תצטרכי. יכול להיות שהם יהיו תינוקות קלים מאוד, או שאת תקלי על עצמך בכך שתתני להם בקבוק, ובכך שכבר תהיי אמא מנוסה, ולא אמא טריה ישר מהתנור כמו עם הבכור.

בהחלט הלם,וקשה לעכל את הדברים.

יש מצב כזה שאחד נופל בהריון של תאומיים,אחותי הייתה תאומה והתאום לא שרד ונפל בחודש שני/שלישי..

זה תאומיים זהים,או תאום שנקלט מאוחר יותר..

בע"ה בשורות טובות..ויהיה להם כ"כ כייף כשהם יגדלו,ההתחלה תהיה קצת קשה אבל בע"ה תצליחו,ותבקשו עזרה בלי להתבייש..

תעדכני אותנו מה קורה,

כשגילית שאני בהריון כפול. אבל על מתנות אומרים תודה . יכולתי כבר 100 פעמים לומר שהלידות שלי פגעו לי במציאת מקום עבודה קבוע. אבל כל אחד מהם הוביל אותי למקום נפלא יותר.

שיהיה כך גם אצלך בעז"ה

בשורות טובות

מקווה שתמצאי את הכוחות, בפנים או בחוץ, אצלך או אצל אוהביך, להתמודד עם המשימה הנכבדת! משימה נכבדת - בין אם זה אחד או שניים

או שאסרת את עצמך לבד?

יש מצב שגם עוד שלושה שבועת רק תהיה לידה..

בהצלחה,בשורות טובות.

ותנסי לספור..או שתלדי או שתזפירו להיטהר..ואז תלדי

משחה שעשויה מזרעי חבושים שלי עזרה פלאים!אני גם סובלת כל ההנקות חפצעים וסדקים ואני שמה אותה קבוע!

אני קניתי אותה אצל מישהי שעושה אותה בירושלים קוראים לה שושנה לרנר..אין לי את המס שלה אבל אולי באינטנט יהיה

בהצלחה

בשיטת ביקום לאירוח בפורום..

אבל אני חושבת שזה כבר בזמן שלא אמורים להיות לך פצעים

זה משהו שהתחיל פתאום? או שמהתחלה את פצועה?

האם התינוק עולה יפה במשקל? האם הוא עושה קקי? מרטיב חיתולים בפיפי? כמה חיתולים רטובים ביום?

האם ההנקה כואבת? או שזה כואב רק בזמן ההתחברות, ואחרי כמה שניות ההנקה לא כואבת?

האם בדקתם לשון קשורה?

בהנקה,תנוחות פוטבול,ותנוחה שאת עומדת על 4 {רוכנת מעליו] ומניקה את התינוק.

יש לך גם אדום או חום?יש לתינוק פטריה בלשון?

ומצטרפת לשאלות של יוקטנה..

שנים,מהלידה הראשונה,אני יכולה לומר לך דבר ראשון שאת עדיין בתוך,תווך הנורמה,שהוא :בן0.35-4.20 כך שקודם כל אל "תכניסי" את עצמך לסרטים מיותרים,זה שאת קרובה ל4 מראה שהבלוטה מתפקדת,ואולי קשה לה יותר בגלל ההריון,שזה אומר שתבקשי להיות במעקב,קרי לעשות בדיקות דם לתיפקודי הבלוטה כל חודש וחצי חודשיים,כדאי לדעתי אולי לבקש מרופא המשפחה הפניה לאנדיקרינולוג שהוא רופא שמטפל בבעיה,כשעוברים את התווך[4.20]זה אומר שהבלוטה בתת פעילות,[וזאת בעיה שאני סוחבת כפי שכתבתי 13 שנים]כמובן שזה  לא רצוי בכלל בהריון לא עבורך ולא עבור התינוק.............לכן  לדעתי עדיף לך לקבוע תור קודם לרופא משפחה להתיעצות,ושוב את לא  נמצאת כרגע במצב לא מאוזן,כך שאין לך מה לדאוג.אם אני יכולה לעזור לך בעוד משהו  אשמח לענות..מאחלת לך המשך הריון קל

לי בלוטת התריס היתה בשני ההריונות הקודמים שלי פעם 7 וקצת ופעם 8 וקצת

ולא התרגשו מז כ"כ נתנו לי משהו טבעי שיעזור לי בתפקוד שלה..

תתיעצי עם הרופא שלך בכל מקרה כי כל אדם ועניינו .. אבל לא נראה לי שכדאי ונכון להילחץ

בהצלחה ורק בריאות

תבדקי בתוצאות מה יצא ב ft4 שזה תוצר בעצם החשוב של בלוטת התריס, יש בלוטה שגם אם הtsh יצא קצת גבוה , עדיין התוצר שלה הוא ברמה סבירה ולא נמוכה מדי.

אם אין חריגה משמעותית- להבדק שוב 3-4 חודשים לאחר לידה, זה בד"כ מתאזן.

אם יש חריגה- טפלי במהלך הריון, ובדקי שוב אחרי לידה.

חשוב לטפל, כדי שהעובר יחוש טוב, ויהיה יציב אחרי לידה.

לכל יילוד לוקחים בדיקה לתפקודי בלוטת תריס אחרי חידתו, אין לך מה להיות מודאגת מזה.

שבחריגה כמו שלי לא מטפלים. היא הציעה לבדוק שוב עוד חודשיים. אני כבר אהיה קרובה לסוף ההריון..

גם לי יש תת פעילות של בלוטת התריס, והמספרים עוד יותר גבוהים...

זה הריון ראשון, ונלחצתי ממש... במיוחד כשהסתכלתי בכל מני אתרים באינט' :S

אבל אז פשוט הלכנו לאנדוקרינולוג (שהיה ממש נחמד ומרגיע!) והבנו שזה לא כזה סיפור.. ולא קרה שום דבר...

הוא נתן לי כדורים בהתאם לתוצאות של בדיקות הדם, אני לוקחת כדור אחד ביום, ועושה בדיקת דם כל חודשיים-שלושה, וב"ה הכל מאוזן...

אם הרופאה אמרה לך שלא מטפלים בזה במספרים שלך, אז כנראה זה לא משמעותי... אבל אם בכל זאת את לא רגועה - אני מציעה לך ללכת לאנדוקרינולוג, יכול להיות שזה ממש ירגיע אותך..

ב"הצלחה!!

תודה על נסיון העידוד.

לא הרגשתי רע עד שדאגו שארגיש רע אני לא מאשימה אף אחד לא התכוון אבל הצליחו להלחיץ אותי כי ממילא לא הייתי שלמה עם ההריון מלכתחילה והרגשתי שאני מתחילה אותו בלי כוחות ועכשיו זה כאילו הוכחה לזה שהגוף שלי לא חזק.
 

תרגישי טוב!

בשורות טובות.

עכשיו אני מרגישה ב"ה הרבה יותר טוב...

זה כנראה גם מחוסר שינה וכנראה לא שותה מספיק....(((

על חברה שלה שהיתה בהריון בשבוע 8 ולא ראו דופק. הרופא אמר לה שצריך לגשת להפלה ולהחליט איך...

היא הלכה לרופא ממוחה שאמר לה שבשבוע 8 לא תמיד רואים דופק ושתמתין. ובאמת בהמשך ראו דופק והיא כרגע בהריון מתקדם...

מה אתם אומרות על זה?

מה הסיכוי שזה יכול להיות גם במקרה שלי?

כמה תשובות:

אצל החברה של אחותך לכתחילה לא ראו דופק והעובר בעצם התפתח מאוחר ממה שצפו. אצלך כבר היה דופק, ולא נצפה כבר לצערנו...

נראה לי שתמיד עושים עוד סונר לפני הפלה בכל מקרה (בוודאי לפני גרידה)

עובר כזה צעיר- לא נשמע ששווה גרידה בכלל, למה להתערב מכנית ברחם?

אמנם כדורים יכולים לגרום תופעות לוואי אבל האמת היא שבד"כ תופעת הלוואי הכי לא נעימה שלהן היא כאבי הבטן.

ודימום מוגבר? זה בהחלט גם אחד הסיכונים של לחכות שזה יקרה באופן עצמאי.

ואז בדד"כ גם משך זמן הדימום והכתמות, והפרישה יותר ארוכים בהרבה ( כי יכולות להיות הרבה הכתמות עד שיגיע הדימום שיוציא את כל מה שנשאר...) וזה סתם מוסיף לבעסה.

אני חושבת שאישית הייתי הולכת על כדורים.

שתתבשרי ותבשרי בשורות טובות וישועות בקרוב ממש!

אני לא יודעת מה הסיכוי שלא צריך הפלה. אולי באמת כדאי שתגשי לרופא מומחה. אבל בגלל הגודל, נשמע שההריון לא תקין

אני גם לא יודעת כמה זמן אפשר לחכות להפלה טבעית.

מה שאני כן יודעת זה שחברה שלי לקחה את הכדורים, והיו לה במשך יום שלם כאבי בטן איומים - ולבסוף זה לא הספיק והיא נאלצה לנסוע לגרידה...

וגם לדימום מוגבר ואם יש יותר מידי דימום צריך ללכת לבי"ח...

אם את לא בטוחה אפשר לגשת לעוד רופא..

ואם בכל זאת מדובר בהפלה את יכולה לנסות לחכות להתפתחות טבעית או לקחת כדורים ציטוטק...

בהצלחה! ובשורות טובות.

שה' ימלא חסרונכם בקרוב

מכירה שני סיפורי הפלה בעזרת כדורים, ושניהם היו מאוד קשים. כאבים קשים מאוד, ושתיהן הרגישו כעס גדול על שלא אמרו להם שזה ככה.

אני אישית עברתי הפלה טבעית בשבוע 11, אבל אני לא יודעת מתי ההריון הפסיק להתפתח. אני לא עושה אולטרסאונד עד שליש שניי, שאליו כבר לא הגעתי בפעם ההיא, למרבה הצער. אני משערת שהוא הפסיק להתפתח בשלב מאוד מוקדם (לפי מה שיצא - ולא ארחיב על כך את הדיבור...).

הנה קישור לסיפור ההפלה הטבעית שלי:

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=4&t=l

מאחלת שיעבור בקלות, והחלמה מהירה ושלמה.

שהכדורים גרמו לה לירידה חדה בלחץ הדם ולעילפון, מזל שזה קרה בבית הרפואה- ואז הטיסו אותה לחדר ניתוח לגרידה......

ושאלה למבינות:

מה קורה אם משאירים את זה לצאת לבד?

(פעם בשבוע תשיעי נפל לי מעצמו, בשלמות, נכון שההתאוששות אח"כ יותר ארוכה וכן הדימום, אבל זה לא עדיף??)

אני בכלל לא בטוחה שזה המצב.

אני כן בטוחה, שזו הדרך היותר בטוחה לגוף לעבור הפלה. כל התערבות עלולה לגרור סיבוכים, ועל כן כשהגוף פולט מעצמו את ההריון הלא תקין, זו הדרך הבטוחה. מה שכן, כדאי להיות במעקב. כל עוד אין סיבה להתערב, אז לא צריך להתערב - רק לחכות.

במוקדם או במאוחר, הגוף יפלוט את ההריון הלא תקין. זה יכול לקחת גם שבועות רבים, אבל זה יקרה! כל עוד האישה מרגישה בטוב, זה בסדר.

לפעמים יהיה דימום של כמה ימים לפני ההפלה (כך היה אצלי). כל עוד הדימום אינו רב, והאישה מרגישה טוב - אפשר להמשיך לחכות.

בזמן ההפלה עצמה תצא כמות גדולה של דם, למשך זמן קצר. אם כמות הזמן לא פוחתת לאחר גמר ההתכווצויות, זה הזמן לפנות לעזרה רפואית.

לאחר גמר ההפלה - עוד כמה ימים של דימום (משהו בין מחזור ללוכיה).

שנדע רק הריונות בריאים ותקינים!

במקרה של הריון שהסתיים אבל לא יצא מעצמו. וחום עלול להיות סימן מאוחר מדי לזיהום שכזה... אם כי אאל"ט הסבירות לדבר כזה נמוכה בהרבה מהסבירות לסיבוך של כדורים/גרידה

לכן הרופאים בדר"כ מציעים את כל 3 האפשריות, רק חבל שהרופאים לא מבהירים מה בדיוק היתרונות והחסרונות בכל אפשרות.

אבל לא הספקתי לקחת אותם כי כבר התרחשה הפלה לפני הכדורים...

אני בעד מה שיוקטנה אמרה-אם כבר הפלה אז עדיף הפלה שלמה, ללא התערבות מיותרת, אם בכל מקרה תצטרכי גרידה אז מה אכפת לך לנסות את הכדורים ומקסימום אם לא יילך יעשו לך גרידה?

לדעתי הגוף יפלוט מתישהו את ההריון מעצמו, אבל זה לא כ"כ נעים נפשית להסתובב כמה ימים בידיעה שיש לך בבטן עובר מת...

**לא רוצה לפתח ציפיות אבל אז הרופא אמר לי שדופק עוד הגיוני שאין, הבעיה היא שאין התפתחות. אולי שווה לעשות עוד אולטראסאונד כדי לבדוק את זה סופית.

*** אני רוצה לאחל לך התאוששות שלמה ומהירה (כי זה לא פשוט) ושבע"ה הקב"ה יפקוד אתכם שנית ברגע שתרצו.

נשמע שהגיעו מים עד נפש (חלב עד נפש?).

את ממש מדהימה שאת מחזיקה ככה מעמד! 

הייתי מגייסת את בעלי להתמודד עם הילדה, בתקווה ובאמונה שאחרי כמה ימים כאלה היא תפנים שהאופציה לחגיגות ההנקה האלה נגמרה...

חשוב שאבא יהיה עם הילדה ויסביר לה: "אמא ישנה" ואפשר "גם נונו ישן", או איך שאתם קוראים להנקה (אצלנו קוראים לזה "פיצי" ).

חשוב שהוא יסביר לה איך היא מרגישה "את רוצה לינוק, אבל אמא ישנה... את עצובה..." ויתמוך בה "אבא כאן. אבא אוהב אותך. חיבוקי לאבא, חיבוקי לזרובבלה" (כולי תקווה שזה איננו שמה של התינוקת ).

בהצלחה! 

היו תקופות שהייתי ישנה בשביל זה בחדר אחר כמה ימים, עד שהמסר נקלט. לאחרונה, כשהוא מתחיל לצייץ אני קמה והולכת לישון בסלון. אחרי כמה דקות הוא נרגע עם בעלי.

אמנם בעלי היקר לא טורח להסביר לו כל כך הרבה. המקסימום שהוא יכול מתוך שינה זה לטפוח לו על הגב ולהגיד לו "שש, לישון". וגם זה לא היה קורה אם התינוק לא היה איתו במיטה!

אור היום - החיבוקי יגיע... ואת תמסרי לגברת תפוז! הן חייבות להיפגש ולשחק ביחד כבר

יוקטנה ואברכית- האמת שזה מה שחשבתי לעשות והרגשתי צורך בחיזוקים לעניין, אז קלעתן בול! תודה! הבעיה היא שבעלי עובד ממש קשה וקשה לי לבקש ממנו להיות עם הקטנה. מה גם שכרגע אני חולה וחצי מתפקדת אז בעלי מתפקד לפחות כאחד וחצי וזה מעייף אותו ממש במיוחד שגם הוא בעצמו לא 100%...

ברור שההנקה המתישה לא עוזרת בכלל בקטע של התאוששת מלהיות חולה!

תודה!

והוא יכול לחבק או להציע אפילו בקבוק מים,

להגיד "שש..שש.." יומיים שלושה קשים ואח"כ בע"ה לילות שקטים,כל הכבוד לך על זה שאת עדיין מניקה.

בהצלחה!!

האמת שהפיצקית שלי עוד בשלב שמשחקים איתה כמו צעצוע, ולא משחקים איתה כמו שותפה למשחק

ומה שלומך היום? איך את מרגישה עכשיו? אני חושבת עלייך.

ו ליום טוב ושמח.

שההסברים הם במקרה של היסטריה קשה  

קצת בגיל יותר צעיר,

ופשוט הגענו למסקנה (או יותר נכון הודעתי לבעלי) שאם היא איתי היא לא תוותר, אז אני קמתי כמו גדולה להניק אותה- עכשיו תורו קצת....ופשוט השתדלתי לא לבקש הרבה עזרה בערב- כדי שיוכל לנוח....

היא הייתה קמה כל שעתיים בלילה לינוק, ואין סיבה שתקום-הרי ביום היא שורדת יפה מאוד,

אז היו לנו כמה לילות של בכי ובכי (וכל פעם אני כמעט נשברתי-כי כמה אפשר לשמוע אותה בוכה- ועוד כי היא רוצה אותי) ועכשיו ב"ה היא סוף סוף בגיל 7 חודשים למדה לישון לילה...

היה מה זה קשה והרגשתי מה זה אמא רעה ומזניחה,

אבל ב"ה היא קמה הרבה יותר עירנית ושמחה

וכל בוקר בכל זאת זכיתי לחיוך ממנה (כזה ששווה הכל) כך שאמרתי שהיא בטח לא ממש לקחה את זה קשה....

ושווה את זה....

תמיד תהיתי איך מרגילים תינוקות להתנהגויות שונות - עד כמה נותנים להם לבכות ואיך.

להמשיך לתזמן,ומקלחת זה רעין נהדר..אם זה צירים שלא מובילים ללידה זה יעצר,

לנוח ולצבור כוחות ללידה..

אם יש לך לחצים בנרתיק,תשבי על כדור פיז'יו או על אסלה.

את יכולה גם לנסות תנוחה שהראש למטה והטוסיק למעלה. להוריד אותו קצת מרצפת האגן.

ואם את רוצה שהצירים ימשיכו ויהיו אפקטיבים,עיסוי פטמות אינטנסיבי..אפשר אפילו עם משאבה.

קיום יחסים,תנוחות א-סמטריות,עליית מדרגות..

בהצלחה,ובע"ה שליחים טובים,שיהיה לידה קלה,מהירה טבעית ובלי תפרים!

והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=12&t=l

בהצלחה! 

בדיוק נכנסתי לעדכן מה מצבי, פשוט לא הייתי כבר יומיים ליד המחשב... עמכן הסליחה 

אז כן, אני כותבת מהבית. מרגישה הכי רגיל שבעולם... בסופו של דבר לא עשיתי כלום (אפילו לא אמבטיה, שאני תמיד מוצאת תירוץ טוב לפינוק הזה...)

יש קצת לחצים כלפי מטה וחוץ מזה- נאדה...

אה, ויש גם קצת לחצים מהמשפחות שלנו שנעשה אצלם את השבתות הקרובות כי מה נעשה עם הילד שלנו אם אני אסע ללדת בדיוק בשבת (מה הסיכוי?!?!) אז נראה לי שאנחנו רק נהנה וננצל גם את הפינוק הזה עד תום 

תודה על הדאגה!

מקווה בל"נ בל"נ בל"נ לכתוב גם את הסיפור לידה שלי, כי אני תמיד מתרגשת עד דמעות מסיפורים של אחרות, אז למה לא להשקיע גם?! (הכל שאלה איך אני ארגיש, בלידה הקודמת בקושי סיפרתי את הספור לעצמי כמה חודשים...)

זה הזמן לנוח ולהתפנק..

קודם כל מזל טוב!!!

אל תדאגי,זה בגלל שהתאים מתחלפים מהר אז הכל יוצא החוצה משהו כזה,

כשאת מקלחת אותה תשימי כמה טיפות ממש מעט של שמן תינוקות זה אמור לעזור,

היא נולדה אחרי הזמן או משהו כזה? כי אז הם כבר מתבשלים יותר מידי...

גם אני דאגתי וככה אמרו לי...

גם יבואו חצ'קונים ופצעים קטנים בגיל חודש בערך, זה חלק מיזה..

לרוב התינוקות יש..בדר"כ זה יורד לבד אם זה ממש מפריע לך את יכולה לקחת שמן זית ולסרק הפוך עם מסרק סמיך ולהוריד..

והמון מזל טוב,נשמח לקרוא את סיפור הלידה..

שתזכו לגדלה בנחת ושפע של חלב..

דבר ראשון - לא לשים עליה סבון. פשוט לא צריך. באמת. 

דבר שני - גם לא שום דבר אחר (אולי רק עיסוי בשמן שקדים - ולא אחר). 

דבר שלישי - אם זה בגוף - הייתי הולכת לקבל אבחנה מרופא אור אבל

דבר רביעי - את האבחנה הייתי לוקחת למישהו מתחום הרפואה הטבעית, ולא מטפלת בשום תרופה שהרופא רשם. כלום! רק אצל מרפא טבעי. 

כי קילופים יש בעקרון לכל התינוקות, כך שמי שמנוסה יודע אם זה חריג או לא.

ברוכה השבה..

מאחלת לך בע"ה הריון קל ארוך ומשעמם שבסופו תצאי בידיים מלאות!

ולגדל 2 מנסיון זה כייף,בהתחלה קצת קשה..אח"כ תענוג לראות אותם משחקים יחד.

אל תהססי לבקש עזרה.

בס"ד

את פנויה ביולי?

אין לי תוכניות כ"כ רחוק

מוזמנת לתפוס אותי..לבנתיים אני תפוסה עד פסח.

שולחת מסר.

בתור אמא לשני צפופים יחסית (הפרש של שנה וחצי) אני עדיין תוהה איפה הוא החביא את הכוחות שהבטיחו

הם איתך בבית או במעון/משפחתון?

תנסי לקבוע מראש מה את עושה איתם,לצאת איתם קצת לגינה..בני כמה הם?

זה רגע ששוה לחיות בשבילו חיים שלמים!!!!

הרבה נחת ושמחה!!!

איזו התמודדות גדולה מהחיים!!! וואו!!

ובכלל לא הרגשתי שהסיפור ארוך... את כותבת כ"כ זורם...

שיהיו לכם רב אושר נחת ושמחה!! איזה כייף לך, בת ראשונה!!

וואו..איזה סיפור..

ב"ה שהצלחת להיות קשובה לעצמך..ובהחלט מעצבן שחושבים שיודעים כמה כואב לך..

שתזכי לגדלה בנחת,בריאות ושמחה

שפע של חלב

נשמע שבכל רגע היה לך בדיוק הליווי הנכון  

המשפט שהכי תפס אותי: "הרגשתי את הציר כמו משהו שדוחף אותי מלמטה למעלה. כאילו אני מתרוממת מעל המיטה."

כמה אופטימיות למרות כל מה שלא קרה בניגוד ל"תכנונים" (במרכאות כי אנחנו לא באמת יכולים לתכנן משהו...)

התיאור של החיתוך - צמרררררמורת עשית לי!

והשם - זה שם שלא דיברתם עליו קודם? איזה יופי!

היו לנו כמה אופציות לבת ומעט מאוד לבן.

וזאת לא הייתה אופציה מובילה....

ואיזה כיף שכתבת כזה מפורט. היה ממש כיף לקרוא (תוך כדי אחת מני מליון הנקות אתמול בלילה).

ברוך ה' שהכל עבר כך, וכל הכבוד לך (:

מזל טוב! (מותר לאחל שוב, לא?)

בס"ד

פעם ראשונה שאני קוראת / שומעת על לידה של מישהי.

תמיד אחרי לידה אומרות כולן: העיקר שאני אחרי זה! ובזה זה נגמר. אין יותר מידי פירוטים.

הסיפור שלך עשה לי ממש טוב מעין נחת כזאת . תודה רבה!

אני מקווה שיהיה לי זמן לכתוב על הלידה של הבן שלי שב ה' בטבת הוא יהיה בן 4 בע"ה.

מאז הספקתי כבר ללדת שוב אבל מה שהתרחש בלידה ההיא זה ניסי ניסים. כל לידה היא נס אבל זאת היתה משהו לא רגיל שאפילו הרופאים לא האמינו.

אז אולי אני אכתוב לכבוד יום ההולדת שלו. בע"ה.

יש בזה מעין טיפול לנפש  ואולי זה יעזור להוריד את הפחד מלידות בכלל.

שתזכי לגדלה בנחת בבריאות ובשמחה!

וזה ממש נותן לך לעבד את החוויה.

ממש תחביב שלי ומהמעט שאמרת - נשמע מסקרן, וכנראה גם חשוב! 

ממש ממש ממש התאפקתי לא לקרוא.. חח כי אני תמיד נלחצת מהסיפורים האלה.. והאחות מלווה הריון אמרה לי לא לשמוע סיפורים - אבל לא הצלחתי להתגבר על יצר הסקרנות...

אז קודם כל מזל טוב!!!

האמת שדיי נלחצתי מהסיפור.. אבל אולי זה טוב, כי לא לקחתי קורס/דולה שום דבר.. והאדישות הזאת לא טובה כי כשזה יגיע אני אהיה לחוצה...

אז תודה ששיתפת, אני דווקא שמחה שקראתי..

שתזכו להרבה נחת בע"ה!

כי כששאלתי בנות אז הרוב המוחלט אמרו לי שזה כל כך מיותר...
וגם כי לא היה לי כוח לנסוע לשם בטרמפים/אוטובוסים כל פעם... אני גם ככה לא נושמת :S

וגם כי תכלס נראה לי שקורס עושה בערך את מה שהספרים עושים... אז אני יכולה לקרוא...

אם כבר - אז הייתי רוצה דולה.. ולא קורס... כי אני צריכה מישהי שתהייה איתי אישית ותרגיע אותי מכל הסיפורים המלחיצים שיש מסביב, ומישהי שתעזור לי להירגע בלידה... אבל דולה זה נורא יקר... אז נשאר לי את ה'...

באמת אני צריכה ללמוד להאמין בו יותר... אז יש לי הזדמנות.. (כמובן שזו לא הייתה המטרה מלכתחילה.. חחח אני מבינה שצריך לעשות השתדלות, אבל זה מה שיצא...)

ואני ממש ממליצה על קורס..אם את מאיזור י-ם אני מגיע גם לבתים לקורס זוגי..

חשוב מאוד ידע=כח!!

תעשי את השייקולים שלך, חבל שלא עושים באזור שלך...

אם דולה תרגיע אות שווה לך, תוציאי את הכסף, גם ככה בעז"ה תקבלי מתנות ואם לא אז המענק לידה יכסה...

ואת לא חייבת מישהי יקרה כ"כ...

באיזה שהוא מקום הספרים מלחיצים לא פחות...

בהצלחה בהכל!!!

אהבה יקרה, לידה היא מצב כל כך עדין שדורש כל כך הרבה סייעתא דשמיא. אם את מרגישה שדולה תעזור לך - אז ה' רוצה שתוציאי את הכסף הזה!

בעיניי, אין כמעט דבר חשוב יותר מלהוציא כסף על תנאים אידיאליים ללידה. אפשר להסתדר בלי לקנות עגלה, מיטת תינוק, וכל השטויות האלה. אבל לידה טובה וחווייתית - אין לה תחליף!

אני יודעת שלא כולן מרגישות כמוני. אולי לרוב הנשים פחות חשוב איך בדיוק תהיה הלידה. אבל עדיין אני סבורה שאם מישהי מרגישה שיש משהו שיעשה לה את הלידה - אז שווה להשקיע המון בשביל זה.

כתבתי את זה לפני שקראתי את השרשור שלך על הקניות לקראת הלידה...

אם תרצי טיפים מעשיים בנושא, אני כאן.

טיפ אחד פרקטי לענייננו: לא לקנות מיטת תינוק. בכסף של המיטה אפשר לקחת דולה.

במקום מיטת תינוק, לקחת עריסה מגמ"ח לשלושה חודשים, ובזמן הזה לחפש מיטת תינוק טובה באתר "אגורה". יש שם הרבה, אני מבטיחה לך שתמצאי משהו טוב בע"ה.

אפשרות אחרת: לקנות מיטה ושידה מיד שניה. אפשר להשיג במצב חדש, וההפרש מממן את הדולה.

לי זה היה ממש חשוב! וגם היה שווה כל שקל..

היה שווה כל שקל והדולה שלי לקחה 2000 ש"ח.

והיה לי חוויה כ"כ חיובית,והתחברתי ישר לנעם וגם אחרי הלידה היה מדהייים!

וישר היה בא לי עוד אחד..וגם זה קשר טלפוני רצוף לפני אחרי עם הדולה תמיכה נשית רצופה..

מאיזו בחינה?

איך היא עזרה לך?

לפני הלידה הכינה אותי,והגעתי ללידה ממקום אחר,עשינו ביחד עיבוד חווית הלידה של הגדול שלי.

אח"כ כשעברתי את התאריך היא עודדה אותי..

בלידה עצמה היא תמכה בי מבחינה,פיזית ונפשית וכ"כ העצמיה אותי,וואו זה היה מדהייים!

אחרי הלידה נטלה לי ידיים עזרה לי להתקלח,בהנקה ראשונה ועוד.

אח"כ קשר טלפוני.. שזה חשוב במיוחד אחרי הלידה עם הבייבי בלוז.. דכדוך שאחרי לידה..

ופשוט הרגשתי מרחפת,וכל ההחלמה הייתה מעולה ב"ה..כמובן שגם בעלי ואני עשינו תיאום ציפיות,והכנו את עצמנו וכבר אני הייתי גם דולה.

תודה !