שרשור חדש
לידת ביתאנונימי (פותח)
לכל אלה שמתלהבות מלידת בית ומתלבטות בנושא , מומלץ לבדוק מה דעת ההלכה בנושא. ( מענין שאף אחת לא התיחסה לזה עד עכשיו....). למי שזה חשוב לה- אין אף רב שמתיר ללדת לכתחילה בבית! ועוד- גדולי הפוסקים אוסרים זאת משום פיקוח נפש ומשום לא תעמוד על דם רעך ועוד. ( הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב מרדכי אליהו שליט"א, הרב אלישיב, ועוד ). איך אתן מעיזות בשעה שכל כך צריך סיעתא דישמיא ללכת נגד ההלכה ? זה בכלל לא נתון להחלטה האישית שלנו כאשר יש הלכה בנושא. ולמי שכל כך קשה להיות יומיים בבית חולים, אני מכירה מטפלים שיכולים לעזור בבעיות נפשיות כאלה...
אני נועלת את השרשור בנושא לידת בית בהלכהיוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ו' תמוז תשס"ח 09:53
מכיוון שנושא ההלכה מוצה (כל אחת הביעה את דעתה ועמדתה - שכנוע איננו המטרה כאן), ומכיוון שהנושא שינה כיוון ואני לא בטוחה שאותו הכיוון היה רצוי מבחינת כל הצדדים. נוכל לפתוח שרשורים שונים בנושאים אחרים - גם כאלה שעלו מין הדיון בשרשור הנעול
דימום לאחר הלידה (לנשים בלבד)אנונימי (פותח)

שלום לכן!

יש לי שאלה לגבי הדימום שלאחר הלידה

במשך השבוע הראשון היה את הדימום הסטנדרטי לפי הספר ודי הסתיים בסוף השבוע.

המשך יומיים שלושה לא היה שום דבר ואז התחיל לצאת שוב דם טרי ולא סתם אלא ממש בשטף שמספיג ישר את כל התחבושת בדם, ושוב הפסקה של כיומיים. וחוזר חלילה.

האם זה תקין או שזה סימן למשהו לא טוב וצריך להיבדק?

ניסיתי לברר עם האחות בקופ"ח כדי שתתן לי תור מיידי לרופא והיא אמרה לי שזה נורמלי עד 6 שבועות וזה בגלל שאני לא נחה מספיק.

לא לגמרי הרגיע אותי.

מישהי יודעת להגיד אם זה באמת תקין????

אופיה המנג'ס של הלוכיה (דימום לאחר לידה)יוקטנה
הולך וחוזר והולך וחוזר וכבר מתחילים לספור כמה נקיים ו... שוב חוזר P: מעצבן ביותר. אופיה המנג'ס של הלוכיה... אצלי זה נמשך בכל פעם 6 שבועות P:
אם את מרגישה שמשהו לא תקין - כמובן להתייעץ עם רופא.
מזל טוב לך ררנחצ!אני ירושלמית
שיהיה לך הרבה בריאות ונחת!
אולי תנסי לנוח קצת יותר? לותר על כל מה שאפשר ןלעשות רק את המינימום האפשרי?
גם לי מוכרת התופעה... אולי לא בעוצמה שאת תיארת.
בכל אופו מהשבוע הרביעי ללידה ניתן להתחיל לקחת תמציות מכווצות למיניהן כמו תמצית של עלי רימון כמדומני, או תמצית של עלי פטל. שאומרים שיש להם השפעה על כיווץ הרחם. אם את רוצה אני יכולה לתת לך שם של מישהי שמוכרת בבית טיפות כאלו(תפני במסר"ש). הרבה הצלחה ובריאות!!!
גם לי זה היהאנונימי (פותח)אחרונה
אני עכשיו ששה שבועות לאחר לידה. לידה שלישית ולא היה לי דימום כל כך ארוך... לאחר שלושה שבועות לא רק שהיה לי עוד דימום יצא לי גוש. נורא פחדתי והתקשרתי לבית חולים שאמרו לי שזה בסדר כל עוד הגוש הוא חד פעמי. ולא ראיתי את הסוף, לא ראיתי מתי אני מסימת עם זה. סיימתי ב"ה, וכבר טבלתי. בהצלחה.
שבוע טוב!אני...=)
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ג' תמוז תשס"ח 08:25
טוב, אז בעקרון אני חדשה פה... אני בת 22, ולא, אני לא נשואה...
אני כרגע בשלב הדייטים..=)
פשוט לפעמים יש לי שאלות לגבי נישואים ואני מעדיפה לשאול בפורום הזה כי בפורום של "לקראת נישואין וזוגיות" רוב המשתתפים הם רווקים וכאן בפורום נראה לי שהמשתתפות הן ברובן נשואות והן בשלב המתאים להסרת הפחדים
שלי... 
אני מקווה שזה בסדר...
יוצא לי בזמן האחרון לדבר הרבה עם חברות שלי על הריונות ולידה (בעקבות לידות של חברות..) וככל שאני חושבת על זה יותר, זה נשמע לי יותר מפחיד!! ככל שאני שומעת יותר פרטים חדשים (על התפרים, והדימום והכאב וכו..) שקשורים ללידה- אני ממש נרתעת מזה!!
וגם מבחינת הרעיון של הלידה, אל תצחקו עליי אבל ממש מוזר לי שפתאום יוצא בן אדם מבין הרגליים (כן, כן, זו גם דרך לראות את זה..)!!! זה מפחיד אותי!
רציתי לדעת אם מישהי פה גם הרגישה ככה לפני שהיא ילדה בפעם הראשונה? תמיד זה נראה לי (בנות במכללה, קרובות משפחה..) שכולן יולדות כאילו זה הדבר הכי נורמלי וכאילו הן עשו את זה כל החיים, וזה מוזר לי, כי בחיים הן לא ילדו, זה דבר חדש להן, אז איך?? איך עוברים את זה?
טוב, זהו לעת עתה... בטח יהיו עוד דברים בהמשך...
תודה מראש...=)
לילה טוב!!
מזדהה...אודי-ה
גם אני הרגשתי ככה- פחדתי מאוד ללדת ואפילו פחדתי להיות בהריון!
יש לי עכשיו 3 ילדים אז כנראה שיצאתי מהטראומה...
והלידות שלי היו ב"ה טובות מאוד.
אם את לא בנ"א היסטרי את יכולה לעבור את זה טוב מאוד עם הכנה ללידה, קצת הרפיה וכו..
הרגעים של הלידה הראשונה היו הרגעים המדהימים ביותר בחיי! לא הייתי עם אפידורל ובכ"ז לא הרגשתי את הלידה עצמה (הייתי על טשטוש) והרגשתי שאני יוצרת עולם - זה היה מדהים!!!
אל תשמעי סיפורי לידות כי זה סתם דבר שהורס את החוויה ומפחיד (אפילו עכשיו אחרי שעברתי את זה זה לא נעים לי לשמוע)
אחרי שעברתי 2 לידות בלי אפידורל ואחת עם, אני גם יכולה לומר בבירור שמי שימסוגלת לסבול את הצירים (כמובן לא יומיים...) לא כדאי לה לקחת אפידורל כי זה רק מעכב את הלידה ולי זה גם לא עזר בלידה עצמה אלא רק לפני.
כמובן שכל אחת והסיפור שלה וכל אחת מרגישה אחרת עם העניין, אבל זו דעתי.
כל דבר בעתו ובזמנו...אנונימי (פותח)
קודם כל יש 9-10 חודשים שלמים להתרגל לרעיון ובסוף כבר בדרך כלל לא אכפת איך העיקר שנלד כבר..
מסבר שהקב"ה חנן אותנו בזכרון קצר טווח לגבי כאבי הלידה...
אחרת לא היינו נכנסות להריון כ"כ מהר...
ומכל הלב אני ממליצה לך שלא להקשיב לסיפורי לידות לפחות לא עד הלידה הראשונה שלך...
כל הכבוד על האומץ לשאולאנונימי (פותח)
אני מבינה מאד. גם אותי זה הרתיע והיום יש לנו 2 ילדים ב"ה. יש דברים שלא צריך להתעסק אתם לפני שהם מגיעים, ובזהנ אני מסכימה מאד עם המגיבות הקודמות.
חוצמיזה, גם אם בסוף זה אכן לא משו, והלידות גרועות - אז מה - מקסימום סובלים יממה או שתיים...זה בכלל לא פרופורציונלי לכמות הפחד והמחשבות שמשקיעם בזה. תדעי לך שאני גם פחדתי שאני לא יאהב את הילדים שלי (אפילו תוך כדי לידה היה לי את הפחד הזה), אבל זה כ"כ משתנה כשאתה כבר בתוך המציאות, כך שאין מה להתבחבש יותר מדי.
ממש לא לכולם זה עובר חלק וטבעי!

(ובנוסף - במקרים ממש קשים של חרדה, יש אנשים שעוזרים לטפל...). תמיד יש פתרונות...
מצטרפת לקודמותיכמעט אמא
אל תקשיבי לסיפורי לידה מפחידים. זה רק הורס. סתם דוגמא קטנה, היה לי פחד גדול מאוד מתפרים וציפיתי שאם יהיו לי תפרים יהיה סיוט ... בסוף היו תפרים, לא היה כיף ולא היה סיוט.
אולי תנסי לכוון יותר את המחשבה שלך לא לזה שפתאום תינוק יצוץ לך בין הרגליים (זה במילא לא יקרה ככה (: ) אלא לכיוון של הורדת נשמה של יהודי לעולם. בשבילי, זהו פלא הבריאה הנשגב ביותר שיש - הקב"ה בחר בי (!) והפקיד בידי נשמה, חלק אלוקה ממעל. איזו הוכחה יותר ניצחת יכולה להיות לאהבה של הקב"ה אלי ולאמון שיש לו בי?
אני מאחלת לך שאכן הריונותייך ולידותייך יבואו לך באופן טבעי ובקלות. נכון, אולי עכשיו זה נראה קצת רחוק, אבל אף פעם לא מוקדם מדי להתפלל. את יכולה להתפלל גם על החשק והרצון ללדת. כן, תבקשי מריבונו של עולם שיעזור לך ויפתח יותר את ליבך לתשוקת האמהות. חוץ מזה, באמת כדאי להתפלל שהכל יגיע בקלות ובלי עיכובים. לא את הכל אנחנו קובעים בחיים...
קודם כל בהצלחה וחזקי ואמצייוקטנהאחרונה
בדרך למציאת שותף לחיים!
אם את מרגישה ששמיעת סיפורי לידה לא תורמים לך, תנסי להתגבר ולא לשמוע. לבקש בנימוס שיחסכו ממך את הפרטים המפחידים, ויספרו לך על הרגעים הטובים ועל האנשים שעזרו להן בתהליך: בעל, אמא, אשת צוות נחמדה, אולי דולה...

מעבר לכך, אני מרגישה שהרבה פעמים כשאנחנו עומדים בפני אתגר גדול ומרגש, אנחנו יוצרים לנו בעיני רוחנו דבר גדול ומפחיד, אבל כאשר אנחנו לומדים וצוברים ידע ומתכוננים לקראת האתגר, הפחד מתגמד, הופך לציפייה דרוכה, הלא ידוע הופך למוכר וצפוי, ואנחנו מוכנים לקראת האתגר. יש לך עוד לפחות 10 חודשים עד ללידה (בע"ה) - יש לך עוד המון זמן להתכונן!

אני גם רואה ערך גדול בתחושות שלך - אני הגעתי ללידה הראשונה בגישה של "יהיה בסדר", שגרמה לכך שהגעתי אמנם לא מפוחדת, אבל בהחלט שאננה ותמימה. אני מרגישה שגישה כמו שלך, גם אם אין סיבה באמת להרגיש פחד, יש בה תועלת גדולה יותר בכך שהיא אולי דוחפת יותר לעשות וללמוד ולהתכונן כמו שצריך.

שיהיה בהצלחה ובקרוב!
סקר בנוגע להנקהאני ירושלמית

האם את מקבלת מחזור בהנקה? לפי השירשור בקשר להנקה כמניעה, קיבלתי רושם כאילו זה דבר נדיר. בעוד שבסביבתי לפחות 50% מהמניקות מקבלות מחזור כזה או אחר.. (לא סדיר, כתמים , לאחר זמן.. וכו')

האם זה נכון?איך זה אצלך?

לשמחתי - כןיוקטנה
אחרי הלידה השניה, הוא חזר אפילו אחרי חודשיים וחצי! זה היה ממש מפתיע.
אבל שמעתי על המון נשים שקיבלו רק אחרי שנה ומעלה.
לפעמים כן ולפעמים לאירוק זית
אצלי אחרי רוב הלידות קיבלתי כעבור 3-4 חודשים ואף נכנסתי להריון כך שיש לי הפרשים של שנה וחודש ושנה ושלושה וכו"ודווקא אחרי הלידה האחרונה קיבלתי כעבור שנה וחודש!!!!!!!!!!!!להפתעתי הרבה.הבלנית אמרה שאני משתבחת עם הזמן ושככה זה צריך להיות פעם זה היה ככה אצל כל הנשים(בזמן המקדש וגם אחרי)
גם אצלי זה מתארך (וגם זה לשמחתי )יוקטנה
לשמחתי - לא בילי
זה מגני, כל אחת והשמחות שלה.

אבל זה ממש תלוי איזה הנקה זו.
הסבר:
כשהנקתי ובמקביל יה מוצץ ושאיבות המחזור חזר הרבה יותר מהר.
כשהנקתי הנקה מלאה באמת, דהיינו: לפי דרישת התינוק, בלי בקבוק, בלי שאיבות, בלי מוצץ, זה החזיק הרבה יותר...
נכון, שכחתי.יוקטנה
ושכחתי גם להגיד שזה גם ביולוגי אישי. כמו שלחלק מהנשים יש נטייה לתאומים.
אגב, חברתיאני ירושלמית
שקבלה מחזור די סדיר לאורך כל תקופת ההקה (במשך כשנה וחצי) לא נכנסה להריון גם כשהפסיקה עם ההנקה. כשילדה הגדול היה כבן שנתיים וחצי נגשה לרופא, לבירור. הרופא אמר לה , שהרפואה אינה מתיייחסת לתקופת ההנקה ועד שנתיים אחריה כתקופה פוריה רגילה. ז"א שאפילו שקבלה מחזור זה לא כמו אשה שמקבלת מחזור 'רגיל' ולכן היא לא צריכה לחשוש מדוע אינה נכנסת להריון.
אחרי 6 חודשיםאנונימי (פותח)
ועם הלידות- נהיה יותר- אחרי 10 חודשים וכולי. וגם אז- לא כל כך סדיר.
אני כןאנונימי (פותח)
קיבלתי מחזור כבר בערך חודש וחצי אחרי הלידה והנקתי מלא (בלי שאיבות, מוצץ וכו',) המחזור אינו סדיר ולדעתי גם אין ביוץ, מכיוון שאני לא לוקחת גלולות ובכ"ז לא נכנסתי להריון כבר 10 חודשים.
מחזור בהנקה..אנונימי (פותח)
יש כאן משהו בסיסי שכנראה נשים לא מבינות..אם יש מחזור שבועיים לפני כן היה ביוץ בודאות...אין מחזור ללא ביוץ..יכול להיות שבגלל שהוא לא סדיר קשה יותר להכנס להריון אבל כל מי שמקבלת מחזור וחושבת שאין לה ביוץ היא טועה.
בהנקה הכל יכול להיותיוקטנה
יכול להיות מחזור בלי ביוץ, ביוץ בלי מחזור... הכל יכול להיות.
אומרים שמשתפרדבי חיה
אחרי לידה ראשונה, קיבלתי כמעט כל חודש וחצי (חוצמכמה חודשים אחרי חצי שנה של שקט... דפוק, כי כל רגע את חושבת שתקבלי! ואלף בדיקות הריון!
אחרי לידה שניה - 10 חודשי "מנוחה" איזה כיף!!!
אחותי בלידה ראשונה, כמעט שנה
אחרי לידה שניה: שנה וארבעה חודשים!
כן!כמעט אמא
אני קיבלתי אחרי חודשיים וגם הריתי במחזור השני (לשמחתי).
כןאודי-האחרונה
מקבלת לא כ"כ סדיר, אבל קבוע וגם מסוגלת להיכנס להריון.
ההודעה הפרסומית נערכהאנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ל' סיון תשס"ח 22:00

לפרסום בתשלום נא פנה למערכת אתר "בשבע"

טוב מאד שנערכה!אני ירושלמיתאחרונה
גזים אצל תינוקותאנונימי (פותח)

באיזה גיל תינוקות יכולים להתחיל לסבול מגזים??

והאם זה חייב להיות מלווה בתכווצויות שמראות על כאב?

ככה מודיעים על לידה??? מזל טוב!!!יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ"ז סיון תשס"ח 07:52
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ"ז סיון תשס"ח 07:52
מזל טוב! איך היתה הלידה? איפה ילדתם? איך קוראים לתינוק הראשון של הפורום שלנו??? ואיך מרגישה היולדת הראשונה של הפורום שלנו???

לגבי הגזים - כל תינוק מתחיל בגיל אחר. המוכשרים ביותר מתחילים בגיל יום, אפילו

יש לי שיטת קסמים לטיפול בגזים וכאבים. הנה הקישרו למאמר. שווה לנסות, למרות שנשמע מוזר!

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l
תודה רבה !אנונימי (פותח)
הלידה היתה בסך הכל בסדר וההתאוששות היתה ממש מהירה וקלה. מרגישים טוב וממשיכים בסחרחרה של היומיום כבר מהחזרה מביה"ח, אין ברירה כשיש ילדים נוספים בבית.
בקשר לפרטים לגבי התינוק אני מעדיפה לא לענות כי אני מעדיפה להשאר אנונימית.
ניסיתי את השיטה שהצעת לי לגבי הקקי - עוזר מאוד בנושא הקקי, אכן הוציא את כל מה שלא הצליח להוציא קודם (התאמץ הרבה ולא יצא כלום אז הלכנו לכיור ויצא.....) רק קצת בעיה לגבי הפיפי שיוצא במקביל בקשת רחבה לעבר הקירות... (איזושהי תובנה שיכולה לפתור את הנושא ?)
נמשיך עם זה גם היום ונראה איך זה ישפיע על הבכי וחוסר השקט.
תודה על הרעיון!
אכן מצוקת הקשת קשה, ומי כמוני זוכרת!יוקטנה

עכשיו כשקיץ, מי שמתגורר על הקרקע יכול לצאת להשקות ולדשן איזה עץ או שיח
לי הציעו לנסות ולכוון בעזרת הזרת או אצבע אחרת, אבל אני חוששת שלא הייתי גמישה מספיק.
בחלק מהבתים ניתן לשטוף את האזור הנפגע בעזרת הטוש של המקלחת (אצלנו זה הסתדר טוב כי יש רק מקלחת ולא אמבטיה, והיה אפשר לגרוף לשם את המים).
יש גם עצה לשבת כשמחזיקים אותו, כשכל פלג גופו התחתון נמצא בחלל קערה מיותרת שתשמש רק לצרכים אלה (תרתי משמע...).
הממ... אלה הרעיונות שעולים לי בראש, כרגע. תדווחי כשתמצאו את הדרך שלכם!
איך אפשר לדעת מתי התינוק צריך קקי?אנונימי (פותח)
וכמה פעמים ביום כדאי "לעשות לו" קקי?
אתמול לדוגמא "עשיתי לו" קקי לפני שהוא הלך לישון ללילה (עשה די הרבה, ההמתנה השתלמה) ובכל זאת לאורך כל הלילה התאמץ וניסה לעשות קקי ולא הצליח וזה גרם לו לשינה לא רגועה.
בבוקר שוב עשיתי לו ושוב יצא הרבה.
השאלה מתי כדאי לעשות שוב ואיך אפשר לדעת מתי הוא צריך או כמה פעמים ביום וכו,.
יש איזשהם סימנים???
פששש... תוצרת מכובדת ומרשימה ביותר!יוקטנהאחרונה
כל תינוק אחרת, ומי יצליח להכיר יותר טוב מאמא? כמובן שכל העסק איננו מדעי, אז לא כדאי לשאוף למושלמות. יש תקופות יותר מוצלחות, וכאלה פחות, כמו בכל דבר בחיים!
אם את מרגישה שנכון לכם להתעסק בקקי, אני ממליצה על הקישור הבא:
http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EC%E2%E3%EC_%E9%EC%E3%E9%ED_%E1%EC%E9_%E7%E9%FA%E5%EC%E9%ED

(אני ניסיתי לעזור לשלישי ולרביעית שלי להתפנות, מדי פעם. הרגשתי שזה מאוד עוזר לי איתם)
משתנה מתינוק לתינוקאנונימי (פותח)
בדר"כ בין שבועיים ל3 חודשים לא כל התנוקות סובלים מכאב יש כאלה שלא סובלים מהגזים....
ברית ופדיון במשפחת כהניםאנונימי (פותח)
בעוד מס' חודשים עתיד להוולד לנו בן ראשון.
אני כהן.
האם הפדיון נערך אחרת ?
באיזה גיל הוא נערך ?
האם הברית נערכת אחרת ?
שיהיה בשעה טובה ומוצלחת!אני ירושלמית
אתה באמת כהן? כי לבני כהן(ולוי) בכלל לא עושים פדיון. וגם לא לבנים שהם בני אשה שהיא בת כהן או לוי.
פדיון עורכים רק לבני 'ישראלים' קרי יהודים מכל אחד עשר השבטים חוץ משבט לוי.
אכן כהןאנונימי (פותח)
ומה לגבי הברית? יש שינויים כלשהם ?
הברית בעיתה ובזמנה בעז"ה, ביום השמיני בשמחה רבהאני ירושלמית
כהניםananas
לא ידוע לי שהברית שונה בצורה כלשהי.
הפדיון לא נערך- הרי פודים את הילד הבכור, כי הקב"ה העביר את השירות מהבכורות לבני שבט לוי. משמעות הפדיון- "קונים" את הילד בכסף מהכהן. לכן אם אתה כהן- לא צריך פדיון, בגלל שהבן כבר כהן.
שיהיה במזל טוב!
תודה רבה למגיבים והמברכים. ישר כח !אנונימי (פותח)אחרונה
מתנה לבעלאנונימי (פותח)
לבעלי יש יומולדת ביום שישי, ואני שוברת את הראש על משהו קטן ונחמד, לא
עוגת גלידהאנונימי (פותח)אחרונה
גם לבעלי היה השבוע והכנתי לו עוגת גלידה (סתם בסקויטים שעליהם שמתי גלידה מוכנה ועליהם עוד בסקויטים ובסוף קרם שוקולד מוכן וסוכריות - פשוט לא היה לי זמן לאפות) בתור מתנה קניתי ציצית תכלת, אם אתם דתיים אז זה נחמד לקנות ציצית חדשה או טלית וכו'
לאור השירשורים פה.. בעלי...אני ירושלמית
מסתכל עלי וצוחק..בפעם הבאה תלדי בבית? הא?
אני צוחקת ואומרת לו:"זה נורא יקר.."
הוא: "שטויות זה שווה כל שקל אם לך זה יותר טוב.."
אני:"אתה חושב שככה יהיה לי יותר קל?"
הוא:"בטח זה נשמע טוב..."
אני:"אמא שלי תגיד שהשתגעתי... ואני לא נורמלית..."
הוא:"מי שואל אותה בכלל? "
 ואני בכלל עוד לא בהריון...
צחוקיםירוק זית
אשריך! בעלי מתעקש להיות מנותקיוקטנה
הוא משאיר הכל בידיים שלי, לא אכפת לו מה אני אחליט בקשר לכל מה שקשור בהריון ובלידה, כל עוד אני עוזבת אותו בשקט הוא לא קורא על זה כלום, אין לו סבלנות לשמוע - שום דבר!
איזה כיף!בילי
מקווה שאת מבינה שזכית...
כזאת תמיכה... ב"ה.
הוא מתמוגג לקרוא את הפרגונים...אני ירושלמיתאחרונה
אבל האמת, שהוא די משאיר לי את הבחירה ואת הבירור לעומק, כך שזה באמת כיף שהוא עומד מאחורי, אבל ההחלטה על כל משמעותה היא שלי, וזה קצת מלחיץ...
טוב, זה עדיין לא רלוונטי... בכל מקרה..;)
איך אתם מסתובבות בבית בחום הזה?אנונימי (פותח)

ואיך אתם מניקות ליד הבעל - בצניעות?

עם מזגןאינקו
מה הקשר בין השניים?אני ירושלמית
לצעריאנונימי (פותח)
בילד החמישי אני כבר מניקה חופשי בלי לשים לב בכלל, גם לא לילדים. ובשאלת החום איני מניקה קבוע מול מאוורר או מזגן - אחרת אני נוטפת ועצבנית..
עם מזגן ובקשר לבעלאנונימי (פותח)
חופשי.
חוץ מזה, הוא כ"כ נגעל מזה שהוא הולך למקום אחר.
בחיים לא תראי אותי מניקה ליד שולחן שבת לדוגמא אפילו שאין ילדים-
ואני מכירה כאלה שכן!
אצל אחי ואישתו התארחו זוג לקליטה ליישובם, ובאמצע הקידוש!!! האורחת מתחילה להניק!!
אחי הסתובב מיד, בצורה ספונטנית והמשיך לקדש.
מה תגידו על זה?
הזוג הזה דתי!
לא יפה לשפוט אחרים בשום מצבבלה
זו דעתי על הסיפור הנ"ל
רגע זה שרשור חום או הנקה בפומבי? 00 ;)יוקטנה
כשחם לי אני נהיית עצבנית וזוועתית כלפי הילדים.
הבעיה היא שהחשמל כל הזמן נופל בגלל עומס, בעיקר בשעות הכי חמות של הימים הכי חמים

(מניקה חופשי כמעט בכל מקום. מבינה לחלוטין שזה עשוי להיות מביך, זוכרת שזה היה מביך עבורי כשעוד לא הייתי אמא, אבל אין לי כח לעבור מקום כל הזמן. עשיתי חשבון שיותר קשה לי להסתתר, מאשר לנוכחים להתגבר. זה לא כל כך מתחשב, אבל זה מה שאני יכולה לתת!)
האמת היא שלי יש שתי בנותבלה
אז לפחות עד עכשיו {והגדולה בת 4.5} לא היה לי שום מחסום להתלבש לידן כך שגם להניק בבית היה די בחופשיות בכל מקום. אמא שלי גם היתה חופשייה לגמרי בדברים האלה ליד הבנות אבל בדיעבד לא אהבתי את זה וכשגדלתי קצת לא התחברתי לזה.
אבל להניק אפשר גם בצניעות ואני חושבת שיש בזה משהו יפה למרות שזה רק הבעל ובנות קטנות נראה לי דווקא דבר מבורך לשמור על צניעות גם לידם.
למה להתביש מבעל בהנקה??אנונימי (פותח)
לא מובן לי...
לא מדובר על בושהבלה
אלא על..אנונימי (פותח)
זה לא בושהאנונימי (פותח)
זה לא נכון להגדיר זאת כבושה. אבל יש דברים שהצניעות יפה להן. אני מניקה תחת כל עץ רענן באוטובוס הגינה אבל עם שמיכה מעל בצורה צנועה ואף אחד לא שם לב בכלל. כדי ללבוש בגש מתאים שמאפשר זאת לפעמים אפילו בלי שמיכה כי מגיע גיל שהילד מרים את השמיכה מעצמו.
בהצלחה לכולן
הנקה בפומבי ולא בפומבי...דבי חיה
א. אהבתי את הדיון, כי כעקרון יש נשים שבכלל לא מבינות מה הבעיה! עם כל הכבוד להנקה שהיא אוכל של התנוק (שלא תחשדו בי בהתנגדות להנקה, הנקתי עד שנתיים ועשרה חודשים) אבל זה גילוי מקום מוסתר ומכוסה של האשה.
אמרה לי חברה חכמה שאחרי כל לידה היא מרגישה שהיא צריכה קצת זמן לחזור ל"פוקוס" של צניעות, אחרי כל ה"פתיחות" של הלידה...
ב. יש הבדל בין להניק ליד הילדים הפרטיים של עצמך (בנותב כל גיל, ובנים דע גיל מוסיים..) לבין המשפחה המורחבת. עם כל חוסר הנוחות בצורך ללכת לחדר, ממש חייבם להתחשב באחרים!
ג. אני הצלחתי הלניק בכל מקום בלי שאפ'חד הרגיש, במוניות ציבוריות בוכל מקום.. תלוי אם לומדים לתפוס את התנוחה הנכונה!
ברכותי לכל הנשים המסורות שמניקות ומעניקות לילדיהן את הטוב ביותר!!!
כשרק אני ובעלי בבית אני הולכת טופלסניריתושית
מה זה?אנונימי (פותח)אחרונה
שלום לכולן...אנונימי (פותח)

הי אנו זוג נשואים כשנתיים.

לאחרונה החלטנו לקיים כל שבוע ערב זוגי לקידום חיי הזוגיות בבית....

מה שאומר שכל שבוע אחד מאיתנו צריך לחשוב על איזו הפעלה כזו או אחרת לקיום הערב.....(הכל מתקבל...)

ולכן הגעתי לפה... כמו שאתם יודעים ...לגברים אין יותר מידיי רעיונות כאלו ולכן הגעתי לפה לבקש את עזרתכן/ם..

כל הרעיונות יתקבלו בברכה. תודה מראש.... 

האם יש לכם לאן לצאת?אנונימי (פותח)
על האש במרפסת או באיזה איזור כלשהו בערב כמובן....אנונימי (פותח)אחרונה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ"ז סיון תשס"ח 15:31
מה דעתכן על לידות ביתירוק זית

אם יש לכן סיפורים מעניינים או תובנות בעניין אשמח לשמוע

זה נשמע לי חלום... לא מעשי ... חבל. .אני ירושלמית
בפרט בלידות מתקדמות שאז לא ברור איפה את שמה את הילדים בזמן הזה...
חברהאנונימי (פותח)
יש לי חברה שעשתה את זה בלידה השלישית שלה מתוך בחירה גמורה, אין לי מושג איך היא עשתה זאת, אבל זה היה החלום שלה והיא הגשימה אותו מבחינתה. ואיפה היא ילדה? בסלון! ומה עם הילדים? הם לא ידעו כלום הלכו לישון רגיל, כל היום היה לה צירים והיא ילדה בחצות בערך, הם קמו בבוקר עם תינוק חדש בבית. שלא תחשבו שאני ממליצה! לא נראה לי שבחיים אעשה דבר כזה!
דעתי היא שיש הרבה חוסר ידע בנושא.בילי
אני ממש ממליצה לך לחפש באינטרנט ולקרוא מאמרים ומחקרים שקשורים בנושא או אתרים כמו: לידה פעילה וטבעית" בתפוז, או באתר "באופן טבעי".

זה מאוד מפתיע (למי שלא מכיר את הנושא) שדווקא העניין שכולן מפחדות ממנו והוא סיכונים בלידה, דווקא יורד בלידות בית.
ע"פ מס' מחקרים בלידה חוזרת הסיכונים בלידה בבית נמוכים מלידה בבי"ח ובלידה ראשונה הסיכונים שווים.

הטענה המרכזית היא שלידה זה דבר טבעי ואם נותנים לה לזרום כמו שצריך, הסיכון לסיבוך הוא ממש אבל ממש נמוך.

הבעיה היא שבבתי חולים אין כמעט דבר שמתקרב ל"טבעי" וההרגשה היא של חולה שבאה לקבל טיפול, ומכאן מתחילה הבעיה.

הרי זה לא הגיוני שכיום הממצוע הארצי של ניתוחים קיסריים עומד על 20%!!!!!
אין שום סיבה שכל אישה חמישית תצטרך לעבור ניתוח... משהו כאן ממש השתבש.

אז תגידו, פעם נשים היו מתות בלידה, והיום זה מאוד נדיר ב"ה. אבל הסיבה היא בעיקר ההיגיינה שהתקדמה והידע בעצירת דימום אמהי.

אז שווה לחקור ולבדוק את הנושא. כמובן שלא כל לידה ויולדת מתאימות לכך. תלוי אם זה הריון בסיכון נמוך, בעבר המיילדותי, בקרבה לביה"ח, וכו'...

ממליצה לקרוא את הספר: "לידה פעילה" של ג'אנט בלאסקאס.
סיכונים בלידה לא יורדים בבית!אנונימי (פותח)
פשוט מי שיודעת מראש על בעיות כל שהן מראש לא תלד בבית ולכן יש יותר סיכונים בבית החולים - המקום הנכון ללידות שעלולות להיות בהן סיכונים.

אני לא שוללת לידה בבית, אבל באותה נשימה אי אפשר להמליץ בצורה גורפת ובוודאי לא להגיד שזה מה שמפחית סיכונים. זוהי אמירה מאוד מסוכנת!
אני לא ממליצה בצורה גורפת לאף אחת ללדת בבית!!!ביליאחרונה
שזה לא יובן מדברי ח"ו.

כל מקרה לגופו! וכל זוג צריך לקחת את האחריות ולהתייעץ ולבדוק ולהחליט!
אני מתכוונת לאותם סיכונים שנוצרים בעקבות ההתערבות של הצוות הרפואי שלצערנו הרב ברוב המקרים זו התערבות מיותרת שבמקרה הטוב רק לא נעימה ובמקרה הפחות טוב עלולה ליצור בעיה.

רק פתחתי כיווני מחשבה אחרים שהרבה לא מכירים.

לגבי המחקר שנערך, כמובן שהוא השווה בין לידות בסיכון נמוך בבית לבין לידות בסיכון נמוך בבי"ח. ודאי שההשוואה לא נערכה לגבי לידות בסיכון גבוה!

אני שמחה שהסבת את תשומת ליבי אולי לא הייתי מספיק זהירה.
אני אישית אגב החלטתי לא ללדת בבית כרגע מכיוון שהמרחק לבי"ח גדול מיד מאצלנו. לכן אני שוב אומרת, לא בכל מקרה ולא בכל מצב!
ומה עושים במקרה של סיבוכים?בלה
זה מה שמפחיד אותי. אני מאמינה שהרבה סיבוכים ובעיות נגרמים ע"י גישה לא נכונה ומקובעת של הצוות הרפואי, ומצד שני מפחיד אותי ללדת בבית למרות שזה מרגיש לי נכון.
עוברים לבית חולים בדיוק בשביל זה הוא קיים!יוקטנה
יש מעט מאוד סיבוכים פתאומיים שמחייבים התערבות בתוך דקות.
בדרך כלל בבית חולים רואים משהו, ואז אומרים "טוב נראה אם זה מסתדר תוך 20 דקות". ואז הולכים ויש שמונה לידות והם חוזרים אחרי שעה, מסתכלים ואומרים: "המממ...טוב זה ממשיך, אז נחזור לבדוק בעוד חצי שעה, ואם אין התקדמות אז נחשוב מה עושים" ואז יש החלפת משמרות ועושים סיבוב בין כל החדרים וחוזרים שוב תוך שעה, ואז בודקים, ואז מתייעצים עוד קצת, ואז מחכים לפעמים גם לחדר ניתוח...
הסיבוכים של "מעכשיו לעכשיו" הם נדירים מאוד, ואז גם בבית חולים סיכויי ההצלחה מעטים מאוד. בתסחיף מי שפיר, לדוגמא, יש אחוזי תמותה של 80%, ומאלה ששורדות ל-70% יש נזק מוחי. במקרה כזה - אני מעדיפה למות כבר בשקט בבית, תודה רבה ;) לא, ברצינות - זה נדיר מאוד.

(לידה רביעית ילדתי בבית, ובע"ה גם הבאות. החיסרון היחיד מבחינתי הוא העלות)
מה רע בבית חולים?אנונימי (פותח)
אני לא מבינה למה כל כך גרוע ללדת בבית חולים? בד"כ המיילדות הן מאוד נחמדות ותומכות ויש גם את בעלי ליד ואם אני רוצה עוד מישהו אז זה אפשרי, ובד"כ הצוות גם נענה לתהלית שהאשה חפצה זו, אם היא רוצה אפידורל או לא וכו'. גם אם האשה מתעקשת לא לקבל זירוז אז לא מכריחים צריך להיות קצת אסרטיבית והם בד"כ בסדר גמור. הבעיה לדעתי מתחילה אחרי הלידה שזורקים את כל התינוקות בחדר אחד וכולם צורחים שם וכביכול האמא נחה. אז אני פשוט לוקחת את הילד איתי ב'ביות' ואני מרגישה ממש כמו בבית. אולי יש בתי חולים גרועים אני ילדתי בלניאדו וגם בברזילי והצוות המיילד היה ממש נהדר!
כנראה שאת נפלת טוב ב"רולטה", וזו לא הסיבה היחידה.בילי
תראי, טוב ללדת בבית כי זה בית וכו'... על כל המשתמע מכך: האישה מרגישה הכי חופשי ובנוח וכו'.

אבל בהתייחס למה שאת אמרת, ב"ה נראה שעד כה היו לך הצלחות עם הצוות, זה ממש לא כך תמיד. יש הרבה מיילדות אנטיפטיות ורופאים קשוחים ולא מעודדים, ולפעמים מה שהם רוצים זה רק שתהיי בשקט והלידה תסתיים מהר ולכן ישכנעו לאפידוראל במקום להציע עזרה בהעברת הצירים בדרכים אחרות (גם בעקבות עומס בחדרי לידה), וכן גם יעשו ואקום וכבר היו דברים מעולם.

להגיד שבדר"כ הצוות הוא תומך, לא הייתי אומרת, ואסרטיביות לא לכל אחת יש. שלא לדבר על זה שהדבר האחרון שיעזור ללידה להתקדם זה להתמודד מול צוות רפואי לא תומך. אחד הדברים החשובים בהתקדמות הלידה, זה שהיולדת פנויה מכל מחשבה זרה ומתכנסת בתוך עצמה ולא צריכה בכלל להפעיל את "המוח החושב", מה שקשה מאוד כאשר יש כל הזמן התערבויות והיא צריכה לנסות לסנן אותן.
אגב לגבי הצינוקיה את צודקת ב100%.בילי
בילי, את ילדת בבית?אני ירושלמית
הלוואי... אבל עשיתי מה שהכי קרוב לזה.בילי
לא ילדתי בבית עדיין כי כרגע אנחנו גרים במרחק של כמעט שעה מביה"ח הקרוב.

לקחתי מיילדת פרטית במרכז לידה.
לידות ביתאנונימי (פותח)
שתי גיסותי ילדו בבית אחת את הראשון שלה ואחת את השני שלה. הן מאוד בעניין, אני לא ממש מבינה את זה, כלומר אנחנו מנהלות שיחות אין ספור(אנחנו חברות טובות)על העניין אבל הן לא מצליחות לשכנע אותי.
אני משתדלת להנות מהאישפוז ובעיקר להשקיע בהכרות עם הילד\החדשה- בד"כ רומינגאין מלא.
אני מרגישה שאים הייתי יולדת ביית אז כל הלידה הייתי בלחץ שאם משהו ישתבש מה אני עושה, וכל אחרי הלידה לא הייתי יכולה לנוח ולהתחבר לתינוק.
והימים שאחרי- הם כל החיים, יהיה לילדים מספיק זמן להתעורר עם תינוק חדש בבית
נשמע שבאמת בית היולדות הוא המקום הנכון בשבילךיוקטנה
(לפחות בינתיים (; )

הנשים מיטיבות ללדת במקום בו הן מרגישות בטוחות. אישה שמרגישה בטוחה בבית היולדות - זהו המקום הנכון ביותר עבור הלידה שלה, לדעתי.
ב"ה יש יותר ויותר צוותים וסיפורי לידה כמו שתיארה יהודית! מאחלת לכל היולדות שתהיינה מוקפות בשעת לידה אך ורק באנשים תומכים ששמו את טובתן בראש מעיניהן.
פעם לעומת היוםאני ירושלמית
בלידות הראשונוה והשניה, חלמתי ללדת בבית... אבל ידעתי שזה לא מעשי מבחינת המשפחה שלי שתקבל את זה כגחמה של אישה מפונקת.
היום כשכבר יש לי שלושה ילדים ב"ה זה נראה באמת חלום שלא יתגשם, כי זה נראה לי בלתי אפשרי להסתדר עם הילדים וכו'..
גם הטיפול בתינוק לאחר מכן, לגמרי לבד, נשמע לי מרתיע, צריך לזכור שפעם כשילדו בבית, בד"כ הביאו גם אומנת/מטפלת שתעזור עם הילדים וגם עם התינוק. שלא לדבר על כך שלהרבה משפחות היתה מינקת משום שזה נחשב שאשה אמידה או מבוססת אינה צריכה להניק(אגב מישהי יודעת יותר פרטים על זה).. מוזר נכון?
בכל אופן מישהי יודעת כמה זה עולה?(לא שאני בהריון כרגע.. אבל סתם בשביל שיהיה בתאים האחוריים של המח עד שאולי יבוא לשימוש...)ואיך הולכת הפורצדורה הרפואית? הרי כל יולדת מלידה שניה ומעלה מקבלת פיטוצין ישר לוריד מיד לאחר הלידה כדי לכווץ את הרחם, האם גם בלידת בית זה כך?ו מה קורה אם צריך תפרים? או אם התינוק בולע מי שפיר? או שיש מצב של מים מקונייילים? חבל טבור קצר? אלו דברים שקורים והרבה! האם יש ללידת בית פתרונות בעניין? מה עם מוניטור לניטור דופק העובר? אשמח לשמוע מנסיונכן!
אל תוותרי על החלום כ"כ מהר... ולתשובות:בילי
כיום זה עולה בסביבות5000 ש"ח וזה לרוב כולל פגישת הכרות עם המיילדת, מספר מפגשים למעקב הריון, הלידה עצמה, וביקור אחרי הלידה לקחת PKU לתינוק ולבדוק שהכל בסדר (אבל כל זה תלוי במיילדת יש כאלה שנותנות יותר או פחות).

זה שכל יולדת מלידה שניה ומעלה (או אפילו ראשונה) מקבלת פיטוצין זה חבל מאוד, כי לרוב אם יש הנקה כמו שצריך, שה ממש לא נצרך וסתם מזיק (ולכל יולדת גם בבי"ח יש את הזכות לסרב!!! אם היא תספיק לדרוש את זה מספיק מהר, כי לרוב המיילדות אפילו לא מבקשות רשות לתת!). לענייננו, למיילדות הבית יש פיטוצין ואם הן רואות שיש צורך, אז הן נותנות בבית.

לרוב בלידת בית אין צורך בתפרים וזה מכיוון שהיולדת יולדת בצורה שהכי נוחה לה והמיילדת גם יודעת לכוון לתנוחה שלא גורמת לקרעים. אבל אם ח"ו יש קרעים אז רוב מיילדות הבית מוסמכות לתפור (אגב בהרבה מקומות בחו"ל המיילדת תופרת ולא הרופא).

רוב התינוקות בולעים מי שפיר ולזכרוני זה לא מהווה בעיה. אם זה בעיה ח"ו כל המיילדות אמורות לדעת לבצע החייאת תינוקות. אגב בלידות רגועות יש יותר סבירות שהתינוק יהיה פחות במצוקה מאשר בלידות עם התערבות זו או אחרת.

מים מקוניילים, אני לא זוכרת כ"כ לדעתי זה תלוי ברמה של הצבע שלם ובדופק העובר ואז אם צריך מחליטים על העברה לבי"ח.

אם התינוק יצא וחבל הטבור קצר, אז מה הבעיה?

לכל מיילדות הבית יש מכשיר דופלר שבודק את דופק העובר. מוניטור אגב הוא מכשיר שנוי במחלוקת, כל רופא יכול לפרש אותו אחרת. בכל אופן בבית יש רק דופלר ולא מוניטור.
תודה על התשובה המפורטת!אני ירושלמית
כמו שאמרתי זה לעת עתה לא רלוונטי.. אבל אולי בעזרת השם כשאהיה בהריון זה יהיה מעשי.. בכל אופן התשובות מרגיעות מאד ובאמת נותנות תקוה לחלום שיתגשם...(מלבד הסכום שהוא באמת יקר... אבל נראה...)
כפיות טובהאנונימי (פותח)
כאחת מצוות שעושה הכל אבל ממש הכל ליולדות אין לי מילה אחרת חוץ מכפיות טובה -מי שרוצה ללדת בבית בבקשה שיערב לה ,למרות שאני חושבת שזה חוסר אחריות .אבל לבוא ולהכליל ולהשמיץ ככה את המילדות זו ממש כפיות טובה -אם נפלת על מילדת לא נחמדה תחשבי למה זה מגיעה לך?! אולי כי את היית ביקורתית לא נותנת אמון שחצנית וכו .נכון את יולדת ומגיע לך הכל אבל יש גבול !!!
וליוקטנה -לא רק בשביל זה קיים ב"יח אלא בשביל להציל אלפי תינוקות ויולדות מקטסטרופות שמילדות בית מביאות לאחר שהסתבך משהו בלידה וזה לא משמיים אלא זה ממילדות חובבניות וגאותניות מאין כמותן. הכל נחתב מניסיון רב!!!
נכתב מנסיון ומכאב רבאנונימי (פותח)
חס וחלילה - ב"ה יש בית חוליםיוקטנה
לעזור ליולדות במידה ויש צורך בכך.
מחקרים מראים שלידת בית בלידה ראשונה בטוחה ממש כמו לידה ראשונה בבית חולים (לידה במועד, הריון תקין, מצג ראש, וכן הלאה). בלידה שניה ומעלה לידת בית בטוחה יותר מאשר לידה שניה ומעלה בבית חולים.
אם ככה, בברור לא מדובר בחוסר אחריות ;)
יולדות הבית הינן יולדות מאור מודעות, בדרך כלל, שמגיעות מוכנות ללידה יותר מהיולדת הממוצעת. הן רוצות לקחת יותר אחריות על הלידה, ולכן הן מודעות ביותר לחסרונות וליתרונות של כל התערבות, ומבקשות לקחת חלק בקבלת ההחלטות לגבי הנעשה בגופן. ייתכן שחלק מאנשי הצוות יראו בכל אלה ביקורתיות וחוסר אמון (בעיקר מאחר וקשה מאוד לשמור על חיוך וטון רגוע בזמן צירים ;)).
אבל בהחלט לידת בית לא מתאימה לכל אחת, בימינו, וטוב שיש בית יולדות לכל השאר, ולמקרים בהם המיילדת בלידת הבית מרגישה שיש צורך לסיים את הלידה בבית החולים.
טוב לדעת שבבתי החולים ישנם אנשי צוות כמוך, מקצועיות וצנועות, שרוצות לתמוך ולעזור לכל היולדות, ורואות בעבודתן שליחות.
יש לך המון לתת לפורום! נשמח לשמוע עוד מנסיונך וללמוד ממך אודות העולם הקסום של הריון, לידה והנקה!
מה זה קשור לכפיות טובה?בילי
ברור שיש מיילדות מדהימות בבתי חולים שנותנות את הנשמה, אבל מה לעשות יש עדיין הרבה מיילדות שהן לא כאלה... ולכן זו רולטה, זה הכל.

ולחשוב שזה חוסר אחריות, זה לעניות דעתי מחוסר הכרה של הנושא (כך גם אני חשבתי לפני שבדקתי את הנושא), אני מזמינה אותך לבדוק את זה יותר לעומק ולפנות למחקרים וסטטיסטיקות בנושא).

הלוואי וכל הנשים היו מקבלות מיילדת לא נחמדה רק בגלל שהן היו ביקורתיות, אבל מנסיון וגם אישי זה ממש לא כך.

לגבי הנסיון שלך לגבי מקרים שמגיעים לבי"ח אחרי לידת בית, אין לי מה להגיד לך כי אני לא יודעת על איזה מקרים את מדברת, אבל אם את בעצמך אומרת שאלו מיילדות חסרות נסיון אז זה אומר הכל...
כמובן שחשוב שמיילדת הבית, צברה הרבה שעות בבי"ח קודם שתעבור ליילד בבית. המיילדות שאני מכירה לדוגמא הן מיילדות ותיקות מאוד, ורק אחרי הרבה שנים טובות פנו ליילד בבית.

וב"ה שיש גם את בית החולים למקרי הקיצון שבהם באמת צריך סיוע רפואי, ולכך הוא נועד. ולא להפוך כל אישה בלידה למקרה רפואי, צר לי, אבל אני מאמינה שהקב"ה ברא אותנו מסוגלות ללדת!!! ורק לעיתים רחוקות יש צורך בסיוע שכזה.

אני מרגישה שנפגעת (את מיילדת??.), זאת לא היתה הכוונה. אשרייך שאת מיילדת שעושה עבודת קודש להביא חיים לעולם...
בילי באמת ענתה בהרחבה. בנוגע לילדיםיוקטנה
אני הזמנתי את אחותי, למקרה שהילדים יהיו ערים בעת הלידה, או במקרה שיתעוררו במהלכה. הכנו שלל חטיפים למקרה חירום, אם היא לא תצליח להרגיע אותם באמצעים קונבנציונאליים ;)
בפועל הלידה התחילה בערב, וחברתי ליוותה אותי בטיול רגלי נעים. בזמן הזה בעלי קילח-סיפר-השכיב את שלושת הגדולים. הילדים לא התעוררו בכלל, ככה שאחותי בילתה את מהלך הלידה בקשקושי בנות עם המיילדת והחברה שלי, לסירוגין
יוקטנה, ילדת בלידת בית ולא ספרת?!אני ירושלמית
מהר מהר לשתף אותנו! איך היה? ומה? .... ובכלל? ....
היה מאוד נינוח ;)יוקטנה
המיילדת לא בדקה אותי בדיקה פנימית אפילו פעם אחת (ובכלל רוב הזמן היתה בחדר השני). היא ידעה מתי אני יולדת פשוט לפי הקול שלי. רחלי נולדה 4 ק"ג, ויצאה כששק מי השפיר שלם מסביב לראשה. המיילדת אמרה שיש המאמינים שזה סימן למזל ;)
למרות שהרבה נשים נעזרות במים להקלה על כאבי הצירים, אלי המים פשוט לא מדברים בלידה (אולי בפעם הבאה?), ככה שמהיתרון הביתי הזה לא נהניתי.
נהניתי מזה שאני לא צריכה להגיד 20 פעם "לא": לבדיקה פנימית בכל שעה, לעירוי נוזלים, למוניטור קבוע, לשכיבה על המיטה, לפקיעה יזומה של השק, לפיטוצין בסוף הלידה, למקלחת לתינוק, לחיסון נגד הצהבת... שמתי לב שכשאני אומרת הרבה פעמים "לא", הלך הרוח שלי נהיה שלילי. בלידה זה לא עוזר (מתישהו זה כן עוזר? גם עם הילדים זה רע מאוד!).
נהניתי מזה שאני מכירה את כל מי שנמצא איתי, ושבחרתי בכל אחד מהם. נהניתי מזה שאין חוקים טפשיים: לדוגמא, במאיר לא מרשים לאם להחזיק בתינוק בדרך מחדר הלידה לתינוקיה . לדוגמא, בתל השומר שמים את כל התינוקות במיטת חימום לאחר הלידה.
נהניתי מהמקלחת שלי בבית שלי עם הג'יפה האישית שלי. נהניתי מזה שאישה טיפלה בי אחרי הלידה ולא רופא (שהוא הרבה פעמים גבר). נהניתי להיות בבית שלי עם הילדים שלי, בלי הצורך לדאוג לנעשה בבית מרחוק (ושתקום מי שמצליחה להתנתק מהמחשבות האלה!). נהניתי מאוכל טעים (תודה לחמותי ולשכנותי) לאחר הלידה, ועוד 10 ימים לאחר מכן.

לא נהניתי: מהנסיעה לרופא הנשים לקבלת האישור עבוד משרד הפנים. מי שיולדת עם מיילדת בעלת רשיון יילוד ישראלי, פטורה מכך. אני ילדתי עם מיילדת בעלת רשיון יילוד אמריקני בלבד.
לא נהניתי: מבדיקת ה-PKU בקופת החולים. בפעם הבאה פשוט אסע לבצע את הבדיקה בבית החולים. לא היתה להם מחט בגודל המתאים והבדיקה מאוד הכאיבה לקטנטונת.
נשמע מקסים!אני ירושלמית
אבל יש לי שאלה אחת, איך את מסוגלת לתפקד בבית מיד למחרת הלידה, עם שלושה ילדים +תינוק שרק נולד ואת עוד ממש "יולדת"? האם רק לי זה נשמע בלתי אפשרי?
אני עד שבועים לאחר הלידה תשושה וחלשה לחלוטין. לאחר שבועים אני עדיין חלשה אבל מסוגלת לתפקד במינימום, קרי, טיפול בילדים ותחזוקה מינמלית של הבית, האם זה נורמלי?
אני דווקא לא קיבלתי פיצוטין בלידה שנייהבלה
ובארה"ב {לפחות איפה שאני ילדתי ..} דווקא הרופאים תופרים.

אף פעם לא חשבתי על הצד של העלות בעסק הזה.. נראה לי שבמילא חלק גדול מהנשים יעדיפו לחסוך את הסכום הזה ולנסות פשוט ללדת במקום שיהיה הכי קרוב למה שהן מחפשות
דרך אגב אני אשמח אם מישהי תענה לי- באיזה מקרים עושים ניתוח קיסרי {לא במקרים שזה נקבע מראש} אלא ניתוח חירום אני ממש מנסה לכסות בראש את כל הסיכונים האפשריים וללדת במין בית יולדות {אין לי עדיין את כל הפרטים על המקום} אבל נראה לי שבד"כ אין שם רופאים אז ניתוח חירום מרגע לרגע בטוח לא יתאפשר.
סתם מחשבה...אני ירושלמית
האפשרות ללדת בבית הופכת את המחשבה על עוד לידה בעזרת השם, לכ"כ נינוחה... בבואה לביה"ח הופכת היולדת ל'חולה' וכל ההרגשה היא כזו...
זה מאד מרתיע בפרט שאני שונאת בית חולים...
בלתי יקרהאנונימי (פותח)
אני לא חושבת שאת צריכה לקחת את זה כל כך אישי... נכון שיש מיילדות מדהימות אבל בעיקר הבעיה זו המערכת. בתור אחת שעוסקת במקצוע הסיעוד אך לא במיילדות אני מבינה אך לא מסכימה עם כל לידות הבית. הבעיה זו המערכת שחייבים לשים את המוניטור גם כשאין זמן והתינוק כבר עומד לצאת רק כדי שיהיה מה לכתוב... שיהיה הוכחות וכו. והמוניטור הוא דוגמא קטנה ושטותית. רק דוגמא. אני ילדתי מספר פעמים ופעם אחת עם מילדת זוועתית שלא הצליחה להרוס לי את חווית הלידה. לא הייתי רוצה ללדת בבית כי אני חושבת שאומנם יש סיבוכים פעם בכמה ואני מקווה שהם לא יהיו אבל לא הייתי רוצה שיקרה משהו לי או לתינוקי רק בגלל זה.. הבריאות מעל לכל. אם נולד ילד שלא נושם עם כל הכבוד למיילדת מנוסה שיודעת גם עזרה ראשונה זה לא טיפול שצריך ילד כזה. ילד כזה לעיתים זקוק לאינטובציה והנשמה, תרופות החייאה וכו, הדקות הראשונות הן יכולות להיות קריטיות להמשך החיים, לפגיעה נויורולוגית. חבל... נכון שזה לא קורה הרבה אבל אף אחת לא היתה רוצה שזה יקרה אצלה... לפעמים צריך להבליג ולבלוע צפרדעים
לידת ביתחנהלה
דודה שלי ילדה בבית את הילד השמיני.
ב"ה הכל עבר בשלום ובשמחה רק שכל המשפחה חשבה שהיא משוגעת...
סתם משתפת..
היה מעניין לקרוא השרשור
לחנהלהירוק זית
למה לחשוב שהיא משוגעת?
אני מאמינה בלידות בית.,
אני מאמינה שכל אשה צריכה להרגיש את עצמה ולהחליט מה נכון לה.לידת בית עם מיילדת או לידת בית בלי מיילדת או לידה בבית החולים.אם נעודד כל אחת להקשיב לעצמה אז כל אחת(ולא משנה מה בחרת)תצא מחווית הלידה בהרגשה טובה בהרגשה שהיא עשתה כמיטב יכולתה וכן...גם תיקח אחריות על החלטתה ,מה שיהפוך אותה למשתתפת פעילה בלידתה.
יש עוד פן של אחריות...אנונימי (פותח)
כלפי העובר...
נשים שיולדות בבית, חושבות שזה יותר אחראיבילי
גם כלפי העובר.

ואני אסביר:
הטענה היא שלידה שמתפתחת במקום הטבעי והרגוע ביותר לאם, היא גם לידה שמבחינה סטטיסטית עם פחות סיכון מאשר בבית חולים לאם ולתינוק!

יותר מזה, בבית חולים הסיכון לאם ולעובר גדלים מכיוון שישנן אין סוף התערבויות שלרוב מיותרות שפוגעות בעובר.
רוב הסיכויים שתינוק שאימו עברה לידה רגועה ולא קיבלה: אפידורל, טישטוש, פיטוצין (זירוז) וכו' גם לא יחווה מצוקה כשיוולד. (לדוגמא יש המקשרים טישטוש למצוקה נשימתית לתינוק לאחר צאתו לאויר העולם)

בנוסף, רוב המצוקות של התינוק אחרי הלידה ניתנות לחיזוי במהלך הלידה עצמה (ע"י מיילדת מנוסה, שיודעת להבחין בפרטים). והיתרון הגדול כאן הוא שהיחס הוא מיילדת אחת על יולדת אחת ולא מיילדת על שלוש נשים.
כך שיש יותר סיכוי שאם חלילה יש איזשהיא מצוקה, מיילדת הבית תבחין בזה הרבה לפני שהמיילדת בבית החולים היתה שמה לב לכך. כי כולנו יודעות שאפשר להעזב לנפשך בבית היולדות אפילו לשעה ומעלה.
ולא חסרים סיפורים על נשים שכמעט דיממו למוות אחרי לידה עד ששמו לב אליהן, בלידת בית, אין דבר כזה, המיילדת כל הזמן עם יד על הדופק.

ח"ו יכול להיות מצב שבו מה שיציל את המצב זה בי"ח, אבל אני שוב אומרת, בבית חולים יש יותר סיכוי לבעיות אחרות.

אז כל אחת צריכה לעשות את השיקול שלה של עלות מול תועלת והעיקר שיהיה בשעה טובה!

ממליצה מאוד לקרוא סיפורי לידה ביתי, ולראות את ההתנהלות בלידות אלה ואת השלווה.... השלווה....
חמש לידות ואין אחת דומה לשניה!!!אנונימי (פותח)
אופס! קפץ!אנונימי (פותח)
אז כמו שהתחלתי, חמש לידות ואין אחת דומה לקודמתה, והרי הפירוט לפניכן: הראשונה לידת ואקום תפרים ועוד קשיים אחרים (קיבלתי אפידורל)
השנייה בבית, לאחר שהייתי בביה"ח ולא קיבלו אותי, שיחררו אותי ואופס!- ילדתי בבית, אולי אפרט בהמשך! היתה לידה מאוד מיוחדת!
השלישית לידה די רגילה בבי"ח קיבלתי אפידורל.
הרביעית קיסרית- התחליה בהיפרדות שליליה ובדימום מלחיץ ביותר- בלי שום פתיחה!!! כתוצאה מכך התפתחה מצוקת עובר ובסוף לאחר ירידות רציניות בדופק וניסיון לחכות כמה שאפשר הובהלנו לחדר ניתוח, היתה טראומה של ממש, התאוששות נוראית, אנמיות של ממש, די סיוט- אבל מה - ילד ששווה הכל!
ולידה חמישית- זו שבקושי עבר חודש וחצי מאז- היתה מדהימה- בבי"ח ללא אפידורל, הרבה צירים בבית אך עונמשכו כמה שעות בבי"ח ויש לומר שהצוות מאוד התגמש לשיגעונותיי.

לגבי לידת בית- אני הייתי עושה זאת שוב- אם רק היתה לי תעודת ביטוח מלמעלה- כזו שתאשר לי שהתינוק שלי לא יחתום דום לב מיד אחרי הלידה כמו שקרה למשהי כאן בשכונה, אולי יש פחות סיבוכים בלידות בית אך עם זאת איזו אישה יכולה לחיות עם עצמה שמשהו קרה לתינוק שלה בלידה כי היא ילדה בבית ואם רק היתה יולדת בבי"ח הכל היה נראה אחרת, יודעות מה- אפילו אם זה לא היה עוזר שהיתה יולדת בבי"ח, כאילו שחסרים רגשי אשמה אחרי אסונות שלא נדע...
אז אני אומרת מדהים, נהדר, מיוחד, חוותי, קרבת ה' גדולה ועוד, אבל בחיים לא לעשות זאת מלכתחילה!!
לידה בביתאנונימי (פותח)
סליחה קפץ ליאנונימי (פותח)
אמא שלי מלווה נשים בלידה רק שהיא יותר מזה היא מיילדת עם נסיון של 32 שנה וכיום בפנסיה. יש לה מוניטור בבית ויש לה את הידע לבדוק פתיחה. היא גרה במקום בו המרחק לבית החולים הוא לפחות חצי שעה כך שיש אליה המון פניות לבדוק רק מה המצב כדי לא לרוץ סתם לבית החולים ולפעמים אם לא מתקבלים אז גם לא מקבלים החזר על האמבולנס. והיו מקרים לא רבים מידי אבל בהחלט היו שהאישה שבאה להיבדק היתה ממש בלידה ואז הם המשיכו את התהליך במקום ולא ידוע לי שהיו סיבוכים במקביל הזמינו אמבולנס שלקח את היולדת והתינוק לבית החולים לסיום טיפול בתינוק ובאם. ידוע לי לאחר שיחה עם שתיים מהנשים שהן בשמחה היו מתכננות את זה מראש אבל רק עם אימי לצידן.
שאלה לא נעימה...אני ירושלמית

מה עושים עם פטריה חוזרת ונשנית?  אמנם לא בצורה קשה, אך גירוד לא נעים.. בעיקר לאחר יחסים..

ניסיתי כבר משחות שונות שעזרו לתקופה ו...שוב חזר.

זה מרגיז ומעיק.

אני מחפשת דברים טבעיים. שמעתי ששטיפה בחומץ תפוחים יכולה להועיל, מישהי שמעה? ואיך בדיוק עושים את זה?

אנא עזרה!

רצוא ושובירוק זית
יש ספר שקוראים לו "רפא את גופך" למחברת קוראים לואיס ל. היי ושם מופיעים משפטים שעוזרים לשנות איזש/הו דפוס מחשבתי קבוע שעושה לך לא טוב.כאשר מוסיפים את זה לטיפול קיים הוא מאד מזרז את הריפוי של התופעה השלילית ולפעמים זה עוזר גם בלי תרופות.שווא לנסות.אצלי הספר ממש מסתובב אצל הסובבים אותי וקורים דברים .אם תרצי אשתף אותך.רפואה שלמה
שתפי! שתפי כאן! שכולם יהנו!יוקטנה
באמת כדאי, היא שלחה לי במסר"ש וזה נשמע נפלאאני ירושלמית
שמחה לשתףירוק זית

הספר הזה ממש עוזר לנו להתגבר על תופעות פיסיות.על ידי אמירת המשפטים(לכל תחלואה המשפטים שמתאימים לו) אנחנו משנים את אותו דפוס מחשבתי שגרם לאותה תופעה להתלבש עלינו .בספר מופיעים כל המחלות והתופעות שאנחנו יכולים לחשוב עליהם בסדר הא-ב והמשפטים מופיעים ליד.אני ממליצה להגיד את המשפטים פעמיים ביום ולומר כל משפט שלוש פעמים רצוף בקול רם(מגיע לנו לשמוע את המשפטים האוהבים האלה ממש באוזניים). מחברת הספר לואיז ל. היי התרפאה מסרטן היא הבינה שאם היא לא תטפל בנפש אז היא יכולה לנצח את הסרטן פיסית אבל נפשה לא יתן לה מנוח עד שגם הוא יטופל(היא מפרטת את הכל בספר) והיא הצליחה. אני מכירה את הצלחת הטיפול במשפטים גם מהניסיון האישי שלי וגם בני משפחה ומכרים שהשתמשו במשפטים ושיתפו אותי.אני גם יכולה לספר שכמישהי שסבלה שנים רבות מדלקותגרון . חוזרות ונישנות היום לא רק שאני יכולה לטפל במצב בלי אנטיביוטיקה אלא התופעה כבר איננה (טיפלתי עם משפטים ובליעת שום) אבל גם עוד מקרים כמו שושנה ברגל,פזילה אצל תינוק(שרופא הפנה לרופא עיניים) והיום אין לו פזילה,תופעת תולעים ,כאבי ראש ,גידולים ויבלות על העור,ברוב המקרים התופעה נעלמה לגמרי ובשושנה למשל התופעה היתה קורית אחת לשלושה חודשיים בשלוש השנים האחרונות טיפלנו פעם אחת עם אנטיביוטיקה ושאר הזמן המשפטים עוזרים בשילוב עם טיפול טבעי וגם אם התופעה לא נעלמה כרגע העוצמה של המחלה פחתה וההפרשים בהופעתה התארכו .אני ממליצה בחום .וכמו שלואיז ל. היי כותבת בהקדמה של הספר המצב בא מכלום ויחזור להיות כלום.על ידי עבודה פנימית שאנחנו עושים.ולא משנה עד כמה נורא המצב.
אני רוצה לשתף גם בלתת טעימה מהמשפטים אז הנה משפט שמתאים לפורום;
לידה -
תינוק זה מתחיל עתה חיים נהדרים ומלאי חדווה.

מאחלת לכולם הרבה אור וטוב בכל מעשיכם.

לספר קוראים "רפא את גופך" מאת לואיז ל. היי
אפשר לרכוש אותו בצומת ספרים ובסטימצקי ואם הוא אזל ניתן להזמין אותו דרכם .







הצלחת לסקרן אותי! נכנס לרשימת הקניות שלי!יוקטנה
גם אצלי היא ביקרה, ושוב, ושוב...יוקטנה
אני בכל זאת מזכירה שיש את הטיפול המסורתי (נרות אגיסטן) שהוא בטוח מאוד בהריון.
בכל זאת, הנה דרך טבעית להפחית את המצב המעצבן הזה של הפטריה, גם בהריון וגם בכלל:

הפטריה הזו חיה במקור במעי, ועוברת לוואגינה דרך הפירנאום.
יש כמה גורמים שיעודדו אותה להגיע לשם:
בראש ובראשונה - כל מה שגורם לפטריה הזו לשגשג: סוכר ופחמימות (את יכולה לחפש ברשת מידע על "דיאטת קנדידה", אבל לא לעשות בהריון והנקה בלי ליווי של איש מקצוע).
שנית - כל מה שגורם לריבוי הפרשות בנרתיק, מה שעושה את המקום יותר נח ומתאים לה מבחינת איזון של חומציות: תחתונים שאינם מכותנה מלאה, שימוש בתחתוניות (שלא בזמן מחזור), ושימוש בסבון!

לי היו בעיות של פטריות שוב ושוב, אבל מאז שנקטתי כמה צעדים אין לי יותר אף פעם, כבר שנים!
1. הפסקתי להשתמש בסבון במקלחת לניקוי הנרתיק. אולי רק כשאני חוזרת מהים או מהבריכה. אין צורך בסבון לניקוי המקום, ולמעשה הסבון מזיק למקום הרבה יותר מאשר מועיל.
2. הפסקתי להשתמש בתחתוניות, ובאמת מהר מאוד ראיתי שההפרשות מתמעטות.
3. עשיתי מזמן דיאטת קנדידה, אבל אני חושבת שההשפעה שלה כבר פגה. בכל אופן אני נוטלת חיידקים ידידותיים מדי פעם (האלה שביוגורט, ואפשר לרכוש בקפסולות בחנות טבע).
4. כשאני מרגישה התחלה של גרד, אני מיד מורחת שמן קוקוס על הפירנאום ובכניסה לנרתיק. בשמן הקוקוס יש גורמים שמפריעים לפטריה לשגשג ומתחרים בה. שימי לב שאת קונה את הלא ריחני. עולה איזה 30 ש"ח לקופסא ענקית. בטמפ' החדר הוא נראה כמו משחה שמנונית ולא כמו שמן, וזה בסדר גמור.
לבריאות!
תודה גם לך יוקטנה!אני ירושלמית
חיידקים כנגד פטריותאנונימי (פותח)
חידקים ופטריות מתחרים זה בזה על מקום המחיה (הגוף שלנו, נעים מאוד...), אז כל דבר שרע לחיידקים טוב לפטריות. למשל סבון- מפריע לחיידקים וכך מעודד את הפטריות.
לא ידעתי על הסבון! אני מקרצפת בדבקות! תודה!אני ירושלמית
זה ממש נכוןירוק זית
אני גיליתי את העניין הזה שאסור לסבן ,בלידה הראשונה בבי" ח סורוקה היו להם שיחות מאורגנות במחלקה ושם בפירוש אמרו שזה ממש אסור זה הורס את החיידקים שבעצם נלחמים ומונעים מפטריות להתפתח ומאז זה ממש מנטרה שלי ובמיוחד כשיש בנות צריך גם אותם ללמד כי זה נוגד את הרצון הטבעי.אני זוכרת שאחרי שילדתי האחות בטיפת חלב שאלה מה קורה בעניין הזה וכשסיפרתי לה שהכל הסתדר ושלמדתי שאסור לסבן...היא היתה מזועזעת!! זה היה כל כך מצחיק.
ואני אבוא מהפן שלי: תזונה, תזונה ושוב תזונה!בילי
פטריות מראות על בעיות בתזונה. שלרוב האנשים יש אגב. גם מי שבטוח שהוא אוכל בריא.
אני לא אתחיל לפרט איך לדעתי (או יותר נכון לדעת קינגסטון) כדאי לאכול.

רק אומר שפטריות אוהבות מאוד סוכר.
ועל כן: אנא השתדלי להוריד לגמרי: סוכר לבן, טוב זה תמיד כדאי לוותר.
וגם כל סוג של סוכר אחר גם "טבעי"

וכמובן לא להפריז בפירות (בסביבות הארבע ביום)
ומבין הפירות הכי מתוקים: ענבים, תמרים, אבטיח. אז במסורה ממש.

וכמובן תשתדלי להפחית בפחמימות שבגוף הופכות אח"כ לסור, במיוחד אם אלו פחמימות ריקות כמו: לחם לבן, פסטה לבנה, אורז לבן ותפו"א בלי קליפה.
בהצלחה!
נכון אבל קשה.... אני ירושלמית
נכון.. אבל קשהההה אני ירושלמית
נכון... אבל גם עניין של הרגל.בילי
אחרים החתונה סהלתי מאוד מפטריותאנונימי (פותח)אחרונה
ומישהי אפילו דאגה לומר לי שזה מחוסר הגיינה. אבל כבר שנים לא סבלתי מזה אני אוכלת סוכר בכיף ואין לי מושג איך פתאום זה הפסיק.
בקבוקיםאנונימי (פותח)

האם יש למישהי המלצה על בקבוק האכלה לתינוק?

אצל שני הילדים הקודמים שלי השתמשתי ב"אוונט" והייתי מרוצה.

עכשיו, בגלל הקטע של הבספינול הזה התחלתי עם "מאם". בעיקרון אני מרוצה ממנו, ובעיקר מהקטע שהוא נפתח גם מלמטה ומקל על הניקוי.

הבעיה היא, שהתינוק (בן פחות מחודש) סובל מגזים, בעוד שהגדולים שלי לא סבלו... אני לא יודעת אם זה מהבקבוק או לא. (יש לי הרגשה שכן).

המלצות??

 

 

"נובי"חרישית
קניתי לפני שבוע, הוא לא כ"כ יקר, ויש לו פטמה מעניינת שאמורה למנוע גזים. בפועל - אני לא רואה שום הבדל בין זה להנקה - יש ימים שהבת שלי בוכה מכאבי בטן (כנראה), ויש ימים שהיא רגועה. (היא בת כמעט חודשיים)
יש בקבוקי אוונט חדשיםאנונימי (פותח)
ללא הביספינולA זה כתוב בגדול על האריזה. בילדה השניה השתמשתי בבי פרי הבקבוק עם הצינור והפקק הכחול.
באמת?אנונימי (פותח)
לא ראיתי.
תודה, אחפש!
סליחה על השאלה אבל-אנונימי (פותח)
מה זה הביספינול הזה?
זה חומר רעילאנונימי (פותח)
שנמצא בתוך הפלסטיק שממנו עשוי הבקבוק.
פעם אמרו להחליף בקבוקים כל חצי שנה כי כשהבקבוק נשחק יוצא החומר הרעיל הזה.
עכשיו גילו שגם בבקבוק חדש זה יכול לקרות - כששופכים לתוכו מים רותחים...
זה נמצא בכל פלסטיק כמעט...אנונימי (פותח)אחרונה
כך שמי שמקפידה על הבקבוק אבל מחממת צלחת פלסטיק במיקרוגל לילדים היא עושה נזק גדול יותר בכלל בכלי פלסטיק להקפיד שלא יהיו שריטות ולהחליף לעיתים קרובות גם שתיה חמה בכוסות קלקר זה על אותו עקרון.
בקשר לשרירים .........אנונימי (פותח)
אני רוצהלהגיד לכם שאני בשיעור הרביעי של האלקטרודות וירדתי 5 ס"מ בהיקפים ויש לי עוד 8 שיעורים אז קדימה לכל מי שלא הצליחה בדרך אחרת .....................
איפה משיגים את המכשיר הזה?חרישית
כמה הוא עולה? זה סיפור יקר?
אלקטרודותאנונימי (פותח)
זה נמצא אצל משהי בירושלים הולכים אליה ל12 מפגשים זה עולה 700 שקל. המכשיר נמצא אצלה
אוףחרישית
התאכזבתי. לצאת מהבית כ"כ הרבה פעמים זה ממש לא בשבילי כרגע. אבל תודה בכל אופן על המידע.
רק שלא יקרה "מה שבא בקלות-הולך בקלות" ;)אני ירושלמית
נדמה לי שזה מה שקורה בהורדות מסוג זה...
גם אני חושבת ככה..אנונימי (פותח)אחרונה
זה נשמע נהדר ומפתה אך לא מבטיח..
ידיעה מעניינת באתר "מעריב"יוקטנה


רופאים יוכלו לצנזר בעיות בהריון

המטרה: להפחית את כמות בדיקות דיקור מי השפיר, הנחשבות למסוכנות • על פי ההצעה, הבעיות שלא יהיו חייבות בדיווח הן ציסטה קטנה במוח העובר ו"נקודה לבנה" בלבו • בארה"ב השיטה מיושמת בהצלחה יותר משנה


הידיעה המלאה באתר מעריב NRG



נכון כי ראו שמוקד אקוגני זה כלום .אנונימי (פותח)
אז למה יוקטנה כל הזמן את עסוקה בלהשמיץ ?יש לך אלטרנטיבות???
הכל לפי ההרגשה של כל אחתיוקטנה
מי שטוב לה להרבות בדיקות, ושחשוב לה לכסות כמה שיותר תוצאות אפשריות - שתלך על זה!
אני ובעלי החלטנו שנקבל בברכה כל תינוק, ולכן אני ממעטת מאוד בבדיקות בהריון. אפילו אולטרסאונד אני משתדלת לעשות רק פעם-פעמיים בהריון, ולא יותר. אני זוכרת איך הרגשתי הפוך מזה בהריון הראשון, ולכן אני מבינה מאוד כל אחת שמעוניינת בבדיקות רבות.

(מה, אני נשמעת משמיצה? ממש השתדלתי לא להישמע ככה כל הזמן! איפה נכשלתי שנשמעתי כל כך משמיצה?)
את לא משמיצה! אולי מי שנמצאת בתוך המערכתאני ירושלמית
מגוננת עליה באופן טבעי?
הנה ני סתם אשה פשוטה ולא מתיימרת שלא מרישה כל נימה שלילית בדברי יוקטנה, רק רצון טוב לעזור ולהעלות למודעות שאפשר גם אחרת.

לגבי בדיקות, בתור אשה מאמינה שחושבת שהפלה זה רצח, אינני עושה בדיקות שיש בהן סכנה כגו' מי שפיר וכד'. אבל אני כן עושה את שאר הבדיקות הלא פולשניות כמו סקירת מערכות, רק כדי 'להיות רגועה' למרות שכבר שמעתי שהיו מקרים בהם היתה תשובה שהפחידה את ההורים על מום שקיים כביכול בעובר, ולבסוף ברוך השם התינוק נולד והוא בריא ושלם. כך שבכל הריון זו דילמה מחדש, לעשות סקירת מערכות או לא.
ויש גם ההפך...אנונימי (פותח)אחרונה
שבבדיקות ראו איזה מום מסוים ובזכות הגילוי הזה נערכו בהתאם והילד ניצל...
את דווקא כ"כ נזהרת, תמשיכי כך!בילי
דיווח הריון במקום עבודהחנהלה

ממתי יש חובת דיווח על הריון במקום עבודה?

ואיך זה עובד אם אני רוצה להתקבל למקום חדש ממתי אני מחויבת לדווח?

תודה על העזרה!

בחודש החמישי,אני ירושלמית
לגבי עבודה חדשה, לא ברור שיש חובת דיווח קודם, אך ההגבלה שחלה על פיטור נשים בהריון, היא רק לעובדת שמאחוריה שישה חודשי עבודה, ולכן לכאורה ניתן לפטר עובדת בהריון קודם לכן.(רק לכאורה, לא ברור שהדבר יעבור בביה"ד לעבודה) בכל מקרה נראה לי שלשם ההגינות וכן לשם היחסים הטובים עם המעביד, כדאי לספר כבר עם הקבלה שאת בהריון.
באותו נושאחנהלה
סליחה שאני מחזירה פה שאלה שכוחה פשוט המחשב היה בתיקון איזה תקופה..
נראה לך שצריך ממש בתחילת הריון לדווח? זה לא נראה לי כ"כ נעים.. חוץ מזה שאני מחפשת עבודה בהוראה במקומות של ציבור שנראה לי במודעות שלו שנשים נכנסות להריון ויולדות ב"ה..
ולגבי השארות באותו מקום עבודה רק בחודש חמישי צריך לדווח?
תודה לכולן!
אם כך,אני ירושלמיתאחרונה
הרי שנראה לי שבאמת לא צריך לדווח "על ההתחלה", אלא רק בחודש החמישי כפי שמחייב החוק. זאת ע"מ שהמעביד יוכל למצוא מחליפה במועד.
עזרה בשיכוח כאבים לבביים..אנונימי (פותח)

שלום לכולן!

בעלי כבר חודש וחצי בצבא וב"ה יש לנו בן מדהים וחמוד בן 4 חודשים. כשהוא התגייס היינו אסורים כי התחיל לי דימום מסרזט. זה היה מתסכל בטירוף כי הוא הלך ואני עמדתי מנגד, כמו חברה..

 אח"כ הרופא החליף את הגלולות והדימום עבר והחיים שלנו נהיו קצת יותר קלים ובטח שיורת שמחים.

אחרי חודש התחיל שוב דימום מהגלולות החדשות וזה נמשך כבר 3 שבועות והסוף לא נראה.. אין דבר יותר מתסכל מזה שהבעל חוזר אחרי שבוע כל כך ארוך שלא נפגשנו ואי אפשר לתת לו איזה חיבוק וכן אי אפשר לזכות בזה ממנו..

יש למשיהי הצעות להתמודדות עם ימי הנידה או תפילה לקיצור הימים?

שלחתי מסר"ש.ananas
משמח אותי לראותאינקו
שבפורומים של ערוץ 7 מסתובבים כמה לא שומרי שבת
גלולות...אנונימי (פותח)
בעלי אמנם לא בצבא אך נשלח מטעם עבודתו פעמים רבות וארוכות לחו"ל אני מניחה שיקח חודש חודשיים עד שתסתגלי לגלולות אם לא תנסי גינארה הם נחשבות חזקות ומונעות דימומים..בכל מקרה עכשיו זה קשה אבל בע"ה תהיי טהורה בקרוב ואז אני ממליצה לך כמובן בהתיעצות עם רופא לכוון את המחזור עם הגלולות לתאריכים שבהם הוא חוזר. אני לוקחת בכל פעם 2-3 חבילות רצופות הבנתי מ3 רופאים שונים שאין בעיה עם זה אני עושה את זה כבר שנים רבות ולא נתקלתי בקושי להכנס להריון...יש לי חברה שבעלה בצבא והיא משתמשת בזריקה שעושה קצת דימומים בהתחלה אבל אחר כך את נקייה ומוגנת למשך חצי שנה!!!! זה המון זמן אם זה מעניין אותך תתייעצי עם הרופא שלך הוא בטוח ידע במה מדובר.
תמשיכי להיות חזקה מי כמוני יודע עד כמה זה קשה..
בהצלחה.
מנסיוןאני ירושלמית
מצטרפת לאמאלה 3. אני משתמשת בגינרה ונוטלת כל פעם 3 חפיסות ברצף. ב"ה עובד מעולה!
למה שלא תעברי לנרות? יש שרשור לאחרונה בנושאבילי
התייעצת עם מכון פועה?אנונימי (פותח)
מצטרפת בחום להמלצהירוק זיתאחרונה
שרירי בטן אחרי לידהחרישית

אני אחרי לידה חמישית, ושרירי הבטן שלי "על הפנים".

אני לא יודעת איזה תרגילים מותר לעשות במצב כזה (הפרדות שרירי הבטן).

אולי מישהי יודעת איזה תרגילים עוזרים, ומותר לעשות אותם?

שרירי בטןאנונימי (פותח)
תקשיבי לי ........... אני אין לי זמן לעשות תרגילים וכפיפות בטן שזה מה שעוזר לשרירים רפויים רק זה מבחינת התעמלות !!!!!!! וצריך התמדה בזה כמובן לכן מצאתי פתרון מאוד יעיל אני לא יודעת אם שמעת עליו .... אלקטרודות - חוטי חשמל שמחוברים אליך לאזורים הבעייתים ומפעילים את השרירים . זה מחזק שרירי בטן ואני רואה תוצאות ב"ה וה"צמיגים" ירדו קצת (אני רק בשיעור שלישי לכן אני לא יכולה להגיד אם זה מוריד הכל)
בהצלחה
איפה משיגים את זה?חרישית
לא הבנתי: זה משהו שרוכשים, או שצריך להגיע למספר שיעורים?
תודה.
עדיף לעבוד על אמת.אנונימי (פותח)
באלקטרודות ? ...על אמת ...?השתגעתן ?...אנונימי (פותח)
סליחה , קפץ לי.. המשךאנונימי (פותח)אחרונה
שרירי רצפת האגן מחזיקים את כל האיברים הפנימיים, הם קריטיים להחזקת הריונות , לאסטטיקה אבל גם לשליטה בסוגרים ועוד!
אחרי לידה חמישית כדאי מאוד להתעמל, לא רק כדי להוריד עודפים, אלא לחזק את עמוד השדרה, רצפת האגן וכל התחזוקה הנשית.
המכשיר שעליו קבלת המלצה הוא מכשיר שרוכשים והשיעורים הם פולסים שונים במכשיר שמפעילים כל פעם. היה לי כזה.. זה אולי מצר היקפים אבל בשום אופן לא מחזק מהשורש את שרירי רצפת האגן.
אם את יכולה, לכי לחוג התעמלות לאחרי לידה, אם לא..(כמוני- אני אחרי לידה שישית) קניתי 2 דיסקיםדי.וי.די לצפייה במחשב, אחד של פילאטיס ואחד של יוגה לנשים, שניהם עובדים על השרירים הנכונים.(בסטימצקי)
יש דיסקים שממש מיועדים לנשים אחרי לידה, עם ההקפדות הנדרשות, אצלי זה עובד ורואים תוצאות, בהצלחה.
בכל מקרה אפשר להתחיל עם כפיפות בטן רגילות בהדרגה, כמובן לא לשכוח 5 דק' חימום קודם...
אז בואו נראה אם באמת הלידות הופכות קלות יותריוקטנה
האם הלידות שלכן באמת הפכו קלות יותר? קצרות יותר? כואבות יותר או פחות?
אצלי התאוריה הזאת לא עבדה ...אנונימי (פותח)
לידה ראשונה 13 שעות לידת ואקום
לידה שניה שעה וחצי ( כיף חיים )
לידה שלישית ילדתי מוקדם מהרגיל
לידה רביעית 14שעות !

ואני עדין מחכה ללידה כיפית כמו השניה .
מה שבטוח שהן מרגשות יותר מאחת לשניהאנונימי (פותח)
מסכימה לגמריירוק זית
פשוט חוויות מרגשות אחת אחת שיהיה בהצלחה
זה לא משתפר מהלידה הראשונה לשנייהאנונימי (פותח)
הלידה ראשונה היתה עם ירידת מים, בלי שום כאבים,
ובבית חולים עשו זירוז, כי לא זז כלום ועם האפידורל פשוט הלכתי לישון מעייפות,
קמתי אחרי כמה שעות, פתיחה של 9
ולידה תוך 4 דקות. קל כיף ומרענן.
לידה שנייה קשה.
הגעתי שוב עם ירידה של מים, רק שבבית חולים הזירוז לא עשה כלום,
והאפידורל לא עבד,
30 שעות סיוט,
אבל הלידה הייתה תוך דקה.
שתי לידות טבעיות בלי אפידורלבלה
הראשונה ארוכה ומאוד מאוד מאוד כואבת אבל בלי התערבויות
והשניה קלה בלי הרבה כאבים יחסית
עכשיו אני מפחדת שזה ישתנה בלידה השלישית..
אכן משתפר מלידה ללידהאנונימי (פותח)
לידה ראשונה 16 שעות וואקום+תפרים
לידה שניה 6 שעות סבירה
לידה שלישית חלומית הלוואי על כולכן עם 2 צירים אפידורל ותוך שעה ורבע בלי תופעות לוואי פשוט אדיר אני אכן מקוה בכל ליבי שזה הולך ומשתפר...
כן ולאיוקטנה
לידה ראשונה ירידת מים, זירוז מגעיל, טשטוש איום, 10 שעות איומות;
לידה שניה יומיים ירידת מים והמתנה לצירים, ואז לידה קצרה ומאוד כייפית;
לידה שלישית הכי מהירה, אפילו מהירה מדי בשביל להנות;
לידה רביעית 6 שעות טובות ומהנות.
אצלי כןאנונימי (פותח)
3 לידות וברוך השם השניה יותר קלה מהראשונה והשלישית יותר קלה מהשניה,
אני מקווה שככה זה ימשיך עד שלא יכאב בכלל...
חבל רק שהכאבים של כיווץ הרחם מתגבריםיוקטנה
מלידה ללידה, הא?
נכוןבלה
הזכרת לי בלידה השנייה שלי הכאבים היו נוראיים בקושי הצלחתי להניק בגלל זה..
לצערי לא,אני ירושלמית
לידה ראשונה של כחמש שעות, שעתיים אחרונות עם אפידורל, זכורה יחסית בסדר למרות התפרים והדלקת במקום.
לידה שניה 5 שעות צירים נוראיים בבית, באים לביה"ח והמיילדת אומרת אין כלום, לא צירים סדירים ואפילו המליצה לי לא להבדק פנימית.. כי אין טעם.. רק לאחר 6 שעות של צירים מיאשים ולפני שיחרור, נבדקת ע"י רופא מתקבלת ללידה, פתיחה 5... אחרי זה עוד 3 שעות של צירים קשים ורק ב10 דק' אחרונות אפידורל... לא משהו
לידה שלישית לילה של צירים בערך מ3 לפנות בוקר וכן כל היום למחרת ב8 בערב נוסעים לביה"ח כשאני בקושי מסוגלת לזוז כבר מרב כאב, המיילדת המקבלת בודקת ואומרת צוואר אחורי ואין פתיחה בכלל..(!) התחלתי לבכות מרב יאוש... אמרתי לה, אז איך אני אלד פעם? אני כבר משתגעת מכאבים ואין שום התקדמות.? טוב, היא קוראת למיילדת נוספת שבודקת ואומרת, את נורמלית? צוואר אחורי אבל הפתיחה 4-5... טוב בקיצור מתקבלת ללידה ב"ה.
אבל לצערי לא מאפשרים לי להתקלח כמה זמן שאני רוצה, והמיילדת ממליצה על טשטוש, סיוט! פשוט סיוט! בשעטו"מ לידה בשעה 1:15 לפנות בוקר. אלמלא אמי שהייתה איתי ועזרה לי פיזית בלחיצות לא הייתי יולדת... כ"כ הייתי רפויה ומטושטשת.. גם התינוק נולד ישנון ולא נתנו לי להחזיקו בשל רפיון השרירים שלי.. בקיצור הלוואי שהפעם הבאה בעז"ה תהיה יותר קלה מכל השלוש!!
בהחלט!!אנונימי (פותח)
ראשונה- עם אפידורל- בערך 13 שעות מהציר הראטשון עד הסוף.
שניה- ירידת מים- צירים אחרי שעתיים ולידה תוך 4 שעות
שלישית- שעתיים מהציר הראשון עד הסוף (היה שיא המפחיד!! באים לבי"ח בנחת ואז המילדת בקבלה מטיסה אותך בלחץ לחדר לידה... גם ילדתי 4 שבועות לפני הזמן, אז זה היה קצת שוק)
רביעית- שעה וחמישים מהציר הראשון עד הסוף-ילדתי בקבלה, לידה כיפית!!! כבר מצא חן בעיני הרעיון...
הלוואי שימשיך ככה!!!
בהחלט..אנונימי (פותח)
ילדתי לפני חודש והייתה לי לידה מדהימה!!! לידה שלישית. הלוואי שלכולן תהיה כזו לידה!
מזל טוב לך טוב טוב הגמד!אני ירושלמית
תודהאנונימי (פותח)אחרונה
פתילותאנונימי (פותח)

אשמח מאוד אם כל מי שיודעת דבר לגבי נושא הפתילות לנרתיק,
גם מבחינה רפואית, וגם מבחינה הלכתית
תוכל לשתף אותי ואת באי הפורום
רוב תודות

איזה נרות?יוקטנה
נגד פטריות? להשראת לידה? למניעת הריון?
פתילות גולוואןאנונימי (פותח)
רב אחד שהיה במכון פועה המליץ לנו על זה.
בהצלחה
מנסיון- על הפניםאנונימי (פותח)
מנסיון של חברה- זה לא מנע... מנסיון אישי שלי זה לא נוח.
יש נרות שלא נמצאים בבתי מרקחתבילי
והרבה חרדים בירושלים משתמשים בהם (מיובאים מצרפת). היתרון שלהם זה שהם עם 98% הצלחה, שלא כמו כל הנרות שרובן 80% במקרה הטוב.
אם תרצי, אתן לך במסר את הטלפון של מי שמייבא את זה לארץ (מירושלים), ויש אנשים שמחזיקים אצלם בכל מיני מקומות בארץ.
נרותאנונימי (פותח)אחרונה
יש נרות של הרב ינון יונה מירושלים . אני מכירה מלא נשים שמשתמשות עם זה