פורום הריון ולידה (עמוד 5458)

אין לי רעיונות טובים, אבל אני יכולה לעודד אותך שלהתאפק לקטנים מחזק את רצפת האגן, לפחות... 

דבר ראשון לעבודה תביאי משהו חם..שיהיה לך נעים..

ולשירותים תמגני עם המון נייר טואלת..ותעשי קצת ספורט עד לשירותים..

מצטערת שאין לי רעיון יצירתי יותר.

על מגבונים לניקוי כללי וחיטוי? יש דבר כזה. תצטיידי ותקחי איתך כל פעם רק להעביר לפני שאת יושבת.

מסכנה!!! איזה סיוט!!!

(נתנו לך עצות טובות.)

את מכירה?

גם אני צריכה לפעמים להשתמש בשירותים מגעילים באוניברסיטה.... אז אימא שלי ציידה אותי במליוןןן חבילות של "אסלוניות", שזה מעולה... זה ניילון בצורת המושב של האסלה, ואת שמה אותו עליה לפני שאת מתפנה. זה ממש מגן כי זה לא סופג...

אני בכל מקרה לא מתיישבת, רק שמה אותו על האסלה ועושה באוויר... חחח..

וגםםם כשאני מתפנה במקומות כאלה אני לא נוגעת בכלום, אני חותכת נייר, ואיתו אני פותחת/סוגרת את הדלת, כדי לא לגעת בכלום, וגם כשאני מורידה את המים - רק עם נייר... שהידיים לא יגעו בשום דבר...

ב"הצלחה!

בעלי אומר שאני מגזימה שאני ככה אבל דוחה אותי כל מה שקשור לאסלה ולג'יפה שיש שם...

נגיד אני מרפדת מלא מלא את האסלה בטישו (אני מתקזזת עם העצים אח"כ בזה שאנחנו לא משתמשים בחד"פ..=]) ואז מניחה את הידיים על זה, נשענת עליהם ככה שישלי יציבות כשאני צריכה שירותים כי אחרת כואבות לי הירכיים במקרה של פיפי ארוך... בעלי כל הזמן צוחק עליי שבמקומות ציבוריים לוקח לי לעשות פיפי כמעט 10 דקות רק בגלל כל ההכנות והסטריליות =]

וזה בכלל לא קשור להריון שלנו- מאז ומתמיד אני עושה ככה- רק שעכשיו זה עוד יותר חשוב לי ..

תודה לכולכן על האזן הקשבת והעצות המצויינות זה עזר הרבה..

אחד? האם אי אפשר לבקש שאחד מהם יהיה של נשים?

זה בסדר, אצלי הגיסים מבררים עם בעלי אם יש משהו בדרך. כאילו שאני אודיע להם ברגע שיש איחור של יום, או אולי אציג בפניהם תוצאה של בדיקה ביתית. ( אפשר גם תאריך וקבלה מהמקווה אם צריך...,) והדברים האלה מכעיסים אותי ממש.

אבל בעלי טוען, שזה לא נובע מחטטנות אלא מדאגה כנה,

יש לציין שחמותי עוזרת לנו רבות הן במישור הכלכלי והן בהתענינותה הלא נדחפת, ומאד עניינית...

לטענתי, עצם הדאגה והעזרה שלה לא מצדיקה לדעת או לא לדעת את מין העובר וכיוצא בזה...

ואני מאג מעריכה אותה! ובכל זאת...

זה היה כשמכורח עבודתו היה חייב לטוס לחו"ל בערך סביב תאריך לידה משוער שלי והוא באמת היה נבוך מה לעשות. וזה אבא שלי, לא חמותי. אני כן חושבת שיש הבדל.

התינוק בתוך הבטן שלך. הוא נוצר ממך ומבעלך, יש בזה משהו אינטימי ואם רק החמות תדע זה כאילו היא נכנסת לכם למקומות הכי אינטימים.

לא שייך בכלל , לדעתי...

אני ממש מזדהה עם התגובות.

אפילו את לא רוצה לדעת- אז שהיא תדע???

במחילה, עם כל העזרה- יש גבול עד כמה אפשר להיכנס לכם לפרטיות!!!

ההורים שלי עזרו לי בשני הבריתות, והם ידעו שאני עקרונית לא מספרת כלום לאף אחד, ולכן גם לא שאלו!!!

(רק בהריון האחרון, החלטתי שדי לסודיות, ואספר להורים שלי מיד כשאדע,  אבל באמצע ההריון אבא שלי נפטר- אז כבר לא יכולתי לספר לו..... )

לא לספר... ברור...

ותגידי את העניין הידוע שדי אין מה לענות עליו- "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין"...

בהצלחה....

בגדול לא לספר..

במיוח דאם אתם לא יודעים.

אבל אם זה גורר לחוסר שלום בית וריבים,אז לספר..

בשורות טובות

בעלי ישמח...

כי זה משהו אישי שלכם. ואולי כדאי להסביר לבעל למה זה עקרוני לך כ"כ, כדי שהוא יבין.

בהצלחה, ומזל טוב

כשחמותי מציעה הצעות טפשיות, אני פשוט מחייכת ומגחכת קלות, כאילו חשבתי שהיא לא באמת התכוונה ברצינות, ובכך הדיון נסגר.

לא בריא כשהורים יותר מידי נכנסים לחיי הזוג.

אתם אלה שצריכים להחליט מתי ומה אתם מספרים להרים אלה או אחרים, ולר הורים עבורכם.

אתם כבר ילדים גדולים. תתרגלו לרעיון.

אז אפשר לבחור בחנויות של תינוקות את הדברים שרוצים ולקחת אותם רק אחרי הלידה, ואז גם משלמים, והם גם מתאימים את הצבע למין העובר - הרבה חנויות עושות את זה וזה מאוד מקובל.

בלי קשר, אפשר קצת להפחיד אותה ולהגיד שזה נגד עין הרע וכו' (אם זה עובד עליה...)

אני ממש מזדהה איתך, עטרה.

זה דבר פרטי ביותר ולי זה היה מאוד מאוד מפריע לספר רק לחמותי ועצם הבקשה בכלל!!

לדעתי צריך בעדינות להבהיר שזה ממש לא שייך, בלי שזה יגרום לריב או בעיות שלום בית, כי זה לא הוגן להציב את זה מול זה.

אנשים מבוגרים יכולים לפתור דברים בצורה בוגרת ונעימה.

אין שום סיבה שתוותרי על דעתך בעניין זה ותסבירי לבעלך עד כמה זה לא שייך.

הכל בנעימות ורוגע, כמה שאפשר...

בהצלחה רבה ובשורות טובות!!

אפשר להוסיף, אבל אז החלב שתשאבי עכשיו יקבל גם הוא את התאריך של הבוקר וחבל.

והוא אמור להיות צהבהב בהתחלה. ממש כמו פודינג וניל

ברוך ה', שתזכו לגדלה בקדושה, נחת והרבה הרבה שמחה!!

איזה יופי...המונמון מזל טוב ...תגדלו אותה בנחת !

רפואה שלימה ומהירה.

בשורות טובות

וב"ה אנחנו כבר בבית!

העניינים מסתדרים, לאט-לאט? 

לי הכי קל לנוח בבית שלי החלמה מהירה ושלמה  

ביישוב ויש כאן המון תמיכה מכינים אוכל וכו'..וגם ב"ה ההורים שלי גרים במרחק של גג חצי שעה נסיעה והם עזרו לי המון בלידה השניה.

ובראש ובראשונה עשיתי תיאום ציפיות מטורף עם בעלי,שבבוקר הוא לוקח את הגדול למעון ומחזיר אותו ב 16:00 ובחודש וחצי הראשונים אני לא נשארת עם שניהם לבד.. וב"ה נעם כבר בן 9 ח'..

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

התאוששות קלה ומהירה.

אחרי שמורידים אותם הגוף מתאושש מהר... יותר קל לזוז ופחות כואב

החלמה מהירה מהניתוח!!

מקווה שזה באמת יעזור! 

ובקשר לארוחות חמות באמת קצת קשה לנו להסתדר.. 

אבל המציאו את הטבעול בשביל זה לא?! (עצוב!)

את תיראי איך את מרגישה מיום ליום יותר טוב!!

איך עבר הקיסרי?? הרדמה מלאה או אפידוראלית???

הלוואי אני ממש מחכה לזה!אם עברת גם אשמח לשאול משו בשיחה/מסר..

מזל טוב!!!

אני שמחה שאת אחרי!!!

תזכו לגדלן לתורה חופה מעשים טובים בשלווה, בריאות איתנה, שימחה אהבה וטוב לבב!!!

והתאוששות מהירה והחלמה !!!

- האיש שלי חזר, אבא בבית, כמה כיף להרגיש שוב משפחה בשיגרה.

- קיבלנו הפתעות מקוריות ומשמחות, והכי נעים לדעת שהן כלכליות ביותר.

- הצלחתי לא לספר משהוא שעמד לי על הלשון מאתמול בבוקר, וב"ה זה השתחרר אחרת!

אני בוחרת ומחליטה להיות שמחה- זה פועל!

שמחה בשמחתך

בעלי, שהיה נורא מסכן וחולה אתמול בלילה, הבריא הבוקר, ברוך ה' (כאבי ראש לא מוסברים שהם לא מיגרנה, לדעתו, לפי מה שהוא קרא באינטרנט על מיגרנות).

ומיד בבוקר הוא הודה לי על זה שטיפלתי בו יפה אתמול בלילה. איש טוב שכמוהו. חימם לי את הלב

ומזג האוויר התקרר במידה ניכרת! ברוך ה'!

בהחלט מזג האוויר התקרר קצת..עכשיו נעים

היום יש לנו אולטרסאונד וממש חיכינו לו אנחנו כבר מתגעגעים...

וגם סיור בבי"ח.

כל משימה שנעשית עושה לי טוב וחוץ מזה זה גם אומר

שבעלי ואני נבלה כל אחה"צ- ערב יחד

וכל יום שלישי שעובר מקרב אותנו אל היום.... 

והסיור בבית החולים..היית בעין כרם??

יש תובנות?

התאכזבנו מהאולטרסאונד, היה מסך גרוע וברוך ה' כבר קשה לראות

את כל הקילו שמונה מאות בבת אחת אז לא ממש הצלחנו לראות להבחין

אפילו שהטכנאית הייתה ממש נחמדה וניסתה.

היינו בסיור בעין כרם, וואו, היה מ-פ-ו-צ-ץ! מה שמנחם שנראה לי כולן יילדו

לפניי, פשוט היה לי חשוב שגם בעלי יהיה נוכח אז עשינו את זה עכשיו

נראה לי שאני הולכת על זה.

מה שקצת היה לי קשה בתור אחת עם פחד גבהים שהכל שם שקוף,

המעליות, המעקים וכל הבניינים שם בענק... אבל לא נורא מתגברים...

אני אשתדל ללדת בלילה כדי לא לראות את כל הוואדיות בדרך

והטוב מכולם- שעות האיכות עם בעלי...

והכי כייף זמן איכות

כי--- הסיבה הרגילה, זה יומחופשי.

וכי ---סיבה משמחת מאוד: יש כאן בשכונה ברית מרגשת באופן מיוחד. תנוק שנולד בנס עצום, ושרד בנס. והכל כ"כ מרגש!!!

(עכשיו גמרתי לאפות 2 עוגות לבר....)

תהני מהיום חופשי..

זרם נפלא בבית הספר עם התלמידות.

והספקתי הרררי גהוץ.

פעמיים כי טוב!

גם לי יש פוווול גיהוץ.

אני חזרתי עכשיו מהופעת נשים סטאנדפ מצחיק בטירוף ממליצה לכם בחום..

קוראים לה צופיה לקס מפסגות...

על השד.

ווב לשאוב קצת עד להקלה..שאני בזמנו הפסקתי להניק את הגדול לקח לי איזה חודש..

בהצלחה

תודה על אורך הזמן שנקטת. עזר לי!

האמת שגם לי בזמנו זה לא עזר,אבל לכולם כן,אז ניסיתי..אולי גם לך זה יעזור.

כי למי שזה כן עוזר יגיד לך: מי יודע כמה היה כואב אם לא היית שמה...

בטח מה שקראת הדאיג אותך אבל זה יותר קשור לשליש השלישי..

חשוב לשתות המוווון ולנח..ואפשר גם לקחת אקמול אם זה ממש סיוטי ולא עובר..אם זה מיגרנות שינוי תזונה יכול לעזור.

ב"ה, חזרתי ללמוד.. וזה ללכת הרבה וגם בטרמפים בשמש.. אז נראלי שזה יותר קשור לזה..

לפנ כן הייתי בבית, יותר נחתי ולא הייתי חשופה לשמש בשעות הבוקר-צהריים..

אשתדל לשתות יותר, בעז"ה..

ממש תודה רבה!!

יש לכן מושג מה הצורה הטובה ביותר לשתות?

ז"א-אם תוך רבע שעה גומרים חצי ליטר מים-זה באמת יעיל?

או שמא עדיף לשתות בהפסקות?

לפעמים אני מרגישה שאומנם אני עוברת את ה2 ליטר אבל שותה מרוכז ואומרת לעצמי"זהו, שתיתי את הכמות המספיקה.."-וזה לא באמת נספג כמו שצריך וישר לשירותים..

אני ב"ה בהריון לא סובלת מבחילות והקאות אבל כן מכאבי ראש איומים!! (כמו שתיארת)

אני אנמית!

תבדקי מה רמת ההמוגלובין שלך, תקפידי לקחת ברזל, ותתעודדי שב"ה הם יעברו אחרי בערך 3 חודשים..

הריון קל ובריא!

מפנה אותך למאמר על כאב ראש בהריון:

http://www.yaelclinic.co.il/כאב-ראש-בהריון.htm

אשמח אם זה יעזור. את גם מוזמנת להתקשר או ליצור קשר דרך המייל.

עד תחילת השבוע הכל יכול להיות..

באיזה שבוע את?

קודם כל יש דברים טיבעיים שמזרזים-קיום יחסים,עליית מדרגות,רפלקסולוגיה,דיקור ועוד..

יש סגולות וכמובן תפילות.

איך את מזהה אם זה צירים אמיתיים או מדומים?! קודם כל לנסות לתזמן..

לראות אם זה עובר בשינוי תנוחה או במקלחת.. ואם אורך הציר מתארך ומתגבר..

התיק ללידה מוכן? הכל מוכן? אם כן זאת החלטה שלך אם להגיע ללימודים,אם יש לך מה לעשות בבית אז תשארי אם לא תגיעי לבנתיים ללימודים עד שתתפתח לידה!

מאחלת לך בע"ה שליחים טובים,לידה קלה,מהירה,טבעית ובלי תפרים.

והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!

יש לי בדיוק את אותה ההתלבטות כמוך...

בעיקרון נראה לי שאם ב"ה מרגישים טוב והכל תקין אז אין סיבה להישאר בבית ולחכות...

עדיף לצאת, לפגוש חברות, לעלות במדרגות של המכללה ( ) ולהמשיך כרגיל עד לרגע האמת בע"ה...

בהצלחה!

בחיים הרגילים והתובעניים עד הרגע האחרון. זה מסיח את הדעת ומאוד עוזר!!!

בהריונות לאחר מכן, כבר הייתי על הקרשים (פעם עם שפעת קשה ופעם בערב פסח)- אז פרשתי לחופשה קודם,

ממליצה בחום- תתחילי ללמוד, (שמרי לך כמה שיותר ימי חופש לאחר כך!)

כשמו כן הוא - רירי.

בדרך כלל הוא יורד בגוש גדול אחד, הפרשה שקופה, עם ורדרדות מסויימת.

לפעמים הוא יורד בתשלומים, ואז אולי אפשר לפספס, אם כי זה בטח לא קורה הרבה

כמו שכתבו לך..זה נראה כמו הפרשה צמיגית,דומה קצת לנזלת,יכול להיות מלווה בחוטי דם.לא כל הנשים פוגשות אותו..

לפעמיים הוא יוצא בחלקים קטנים..כל יום קצת.

וזה מסמן שתוך חודש גג את יולדת

ואם זה מעודד  אותך בלידה הראשונה מהרגע שראיתי אותו 12 שעות אח"כ החזקתי את בני,ובלידה השניה אחרי 3 ימים..

שאת הפקק הרירי שלי פגשתי לראשונה בעיצומה של הלידה החמישית עד אז חשבתי שכולם עובדים עלי ואין דבר כזה בכלל  

לחברה ירד הפקק הריר.. הלכה לרופא ש"בישר" לה שזה אומר שתוך יומיים עד שבועיים היא צפויה ללדת!

נו, באמת, אמרה חברתי, בשביל זה לא הייתי צריכה לבוא אליך, בשבוע 39 את זה כבר ידעתי לבד....

לבן שקוף וצמיגי, ודרך אגב, עד כמה שזכור לי הוא מטמא, כי חוששים שהוא יוצא עם דם, גם אם לא רואים אותו. וזה ממש מבאס, הלידה יכולה להיות גם שבוע אח"כ

עצמה עד שתשאל שאלת חכם.

וללבוש תחתון צבעוני יקירתי...

גם אם יש דם, זה לא מגיע מהמקור, הפקק נמצא בצוואר.

אבל זכור לי שכשזה קרה לנו באחת הלידות, שאלנו במכון פועה ואמרו שכן. שוב, אני לא בטוחה ואין להחמיר בלי לשאול לפני

אבל הכל לטובה...

אתמול עשינו "על האש" עם חברים אצלנו בסוכה.

ולפני כן היינו בעין פארה עם כל העולם ואישתו..אבל מצאנו לנו פינה קטנה ושקטה,היה טוווב.

שלשום עשינו "על האש" עם המשפחה..היה טעים,

והיום נראה לי שלא נעשה את מצוות היום "על האש"

שבוע שלם אצל ההורים עם אחותי יצר שיחות גיבוש ותובנות. שנים לא בילינו כ"כ הרבה זמן ביחד ובכיף.

עוד שבוע בעלי חוזר!!!! הספירה לאחור החלה.

מה עוד?

הילדים גדלים- מרגישים את זה ע"פ מינון ואיכות המריבות...

והשבוע סו"ס הבנתי את ההורים שמקטרים על החופש- לקח לי כמה שנים טובות

ועדיף שאפסיק כאן...

כנראה גם אני זקוקה לפעמים לעידודים.

חיבוק! עכשיו יש רק עוד שישה ימים עד שהבעל חוזר . יהיה בסדר...

קבלי עוד כמה חיבוקים לימים הקרובים, וגם

שיהיה חג שמח!

אין לי מושג איך זה שאף פעם לא עלה בדעתי לפתוח את הלשונית הזו אבל הנה גם זה קורה בחיים וכשמשעמם קצת מתחילים לחקור ולמצוא.

אז בשבילי זו פתיחה ליום טוב.

וחוץ מזה ימי החג המשפחתיים עושים טוב על הלב.

שאלה קטנה

מה טווח הגיליים כאן?

אני מאמינה שמגיל 18-50+

סתם..  לפי מה שאני רואה יש כאן ממש צעירות בנות 18

ויש כאן אמהות ל 7 ילדים מנחשת שהן בנות 35+

אחרי אישפוז של 3 ימים עקב דימומים שב"ה הפסיקו..משחררים אותי לחג שני

העובר כרגע שומע מוצארט באוזניות ורוקד לו בביטני

ה' היה צריך להעיר אותנו והפחיד אותנו כהוגן והכל כדי שנזכור

       "שאין עוד מלבדו"

אז אשא תפילה ממנו שם למעלה שישאיר את תינוקי בביטני עוד 16 שבועות חי וקיים ובריא, ויזכני לגדל בן או בת באהבה לעבודת ה' יתברך

ממני  שכבר הרבה זמן רוצה להיות אמא ...

שיהיה לך בע"ה הריון ארוך, קל, תקין ומשעמם =)

גםזולטובה יקרתינו,בע"ה שהקב"ה ישלח לך כוחות!!!

ושתחזרי לפורום היקר שלנו במהרה..

שיהיה בשורות טובות,ואת מוזמנת לשתף אם יש לך את הכוחות

חושבת עליך כל הזמן,ומתפללת ביחד איתך.

היה לי יום נהדר אתמול עם בעלי. עשינו הרבה דברים כייפים ביחד, שרציתי לעשות כבר הרבה זמן

וחוץ מזה, היה לי (ועוד יש לי, בעצם) מצב רוח ממש טוב. ברוך ה'!

חג שמח-מח

בכל זאת,אם את לבד אז אני עוד יותר ממליצה על דולה בלידה..

וממליצה גם על לניאדו שזה יותר קרוב אליך!!! תהני מההריון.

שאת אם חד הורית??

בינתים. יש אבא , אבל אני לא רוצה להתחתן איתו. ולדעתי גם הוא לא. יש לנו סיבות טובות לכך. לו יש בעיות בריאות. כאלה שגרמו לי לחשוב הרבה זמן, ומצד שני ...ידעתי שנגמרו לי הכוחות והאמונה לפגוש אנשים. היתה לי הרגשה שתמיד אני אמצא את ה"בעייתיים".  למען האמת , הייתי דיי משוכנעת , שבגילי , זה ממילא לא ילך . להפתעתי , פחות או יותר כל פעם שניסיתי - זה נקלט.

אחרי מליון תפילות בכותל , המון תהלים והמון פגישות עם גברים זרים - עברתי איזו תקופה של ...איך לקרא לזה - סוג של חזרה בשאלה - אבל זה לא מדוייק , כי אני מאמינה בבורא העולם. ועכשיו אני מצפה . מאד מאד פוחדת , בגלל הגיל , הבעיות שלו , והסיטואציה , וגם בגלל שעבדתי עם ילדים עם בעיות רגשיות , ילדים אלימים , ילדים מוגבלים.

אני שואלת את עצמי , מה הטעם להתפלל , שהילד יהיה נורמלי - בהתחשב בכל התפילות שלי על זיווג , שלא נענו. כי להבנתי , מה שה' החליט , זה מה שיהיה. בנוסף לכך , כשאת חוזרת ומתפללת על משהו , לפעמים את חיה באיזה גן עדן של שוטים. כאילו את כבר החלטת , ש..הילד יהיה נורמלי למשל , או שאת מתחתנת השנה... ואז כשהמציאות טופחת על פנייך - זה כואב כפול. אז אני מתפללת שה' יתן לי כוח ובינה לקבל את מה שהוא נותן לי , ושיעזור לי להאמין בו ובטובו - לא משנה מה יקרה.

אבל כן, זו פצצה.

וצריך אומץ ליצור אותה ואחר כך לספר עליה.

עכשיו כשאת כבר נושאת ברחמך את תינוקך כדאי שתשמרי על עצמך -כי אם לא את מי?

בטח את לא צריכה את המוסר שלי אבל תפסת אותי בהלם כמעט מוחלט.

תזונה מאוזנת עשירה בפרות, ירקות ומים,

רוגע- עד כמה שאפשר

ואנחנו כאן בשבילך.

ואם אבא שלו עוד לא שלח לך אז

לצערי, התנסיתי בהנקה עם שניהם.

   לא ידוע לי על חסרונות של המגן, אם יש כאלה בכלל. אם התינוקת מצליחה לתפוס ולינוק עם המגן - זה מצוין. רק צריך לשים לב שהיא מחזיקה בפה את כל ה"פטמה", לא רק את הקצה כמו פטמת בקבוק. אין  כאן סכנה שחלב יתיבש, כי התינוקת יונקת בעצמה.

  המשאבה "סוחטת" בצורה שונה מהפה של התינוק, פחות יעילה, בגלל זה יוצא פחות חלב, גם אם עוזרים לשאיבה ביד. היא גם אף פעם לא רעבה ולא מבקשת להגדיל את הכמות. בגלל זה חלב עלול להיפסק, במיוחד אם התחלת לשאוב ישר אחרי לידה והתינוק לא יונק בכוחות עצמו. בהוראות למשאבת מדלה כתוב משהו בסגנון שהיא אמצעי עזר להנקה ולא באה במקומה.

 אבל אם התינוק התחיל לינוק בעצמו וינק כמה שבועות אחרי הלידה (שאז כמות חלב צריכה לגדול משמעותית), אפשר בהמשך להשתמש במשאבה 2-3 פעמים ביום בלי שום בעיה.

  שמעתי שקיימת משאבת חלב "מקצועית" - הרבה יותר חזקה מהרגילות (וגם יקרה). אבל עליה אני לא יודעת כלום.

  מקווה שעזרתי

מי יודע, אם לא הייתי מתפתה להשתמש בזה תיכף אחרי השיחרור מהפגייה ואחרי שהאחות טיפת חלב נזפה בי שהוא לא עולה במשקל, אולי הייתי מצליחה להגיע להנקה מלאה, בבית ובחוץ. אם את רק יכולה, אל תשתמשי בזה. תמרחי משחות, תשטפי שטיפות, תשני תנוחות, תקחי יועצת הנקה טובה ויקרה, הכל רק לא זה. כמובן שאם זה או הנקה עם זה או בלי הנקה בכלל ואת כן רוצה להניק, אז עדיף כן להשתמש.

לפי מה שאת מתארת זה נשמע שאתן זקוקות לעזרה. פצעים וכאבים בהנקה זה לא חלק בלתי נפרד מההנקה - זה מצביע על משהוא שלא תקין, לרוב בחיבור של התינוקות לשד, תפיסה לא טובה. ולכן אני ממליצה לחפש יועצת הנקה טובה ומוסמכת או אחות טיפת חלב שמבינה בהנקה. שווה כל שקל. (כדי גם לשלול לשון קשורה- לפעמים זה מקשה על התפיסה).

בנתיים, לפצעים -אם יש, תמרחי חלב אם על הפטמה , משחת פרולן (של חברת מדלה )בין ההנקות שכבה דקה ולא נורא עם בכל זאת יוצא שהיא קצת מלקקת ממנה ואם אפשרי קצת לאוורר את הפטמות..

פטמות סילקון לא מומלצות מכיוון שהן ,לאורך זמן ,ממעיטות את יצור החלב. (וזה גם מאוד מסרבל את ההנקה - מנסיו אישי..)

לגבי שאיבות-  לוקח זמן עד שמצליחים לשאוב כמות שמספיקה לארוחה. וכן המשאבה הטובה ביותר , שיודעת להוציא כמות מספיקה של חלב זה התינוק...(בתנאי שהוא יודע לינוק כמו שצריך)

בכל מקרה, בהצלחה ועל תתייאשי !

הנקה, עד כמה שזה דבר טבעי ,זה לא תמיד בא לנו בטבעיות, זה דבר שלוקח זמן ללמוד אותו (במיוחד בלידה ראשונה) זה נשמע שאת מאוד נחושה להצליח- וזו כבר חצי  הדרך  

אכן, פטמות סיליקון אינן מומלצות, מאותה הסיבה ששאיבה בלעדית איננה מומלצת. 

מנגנון ייצור החלב הוא כזה, שהורמון ייצור החלב (פרולקטין) מופרש בתגובה למגע של הפה של התינוק על השד. ככל שהמגע רב יותר, כן מופרש יותר פרולקטין, ומיוצר יותר חלב. כך, לתינוק בעל תיאבון גדול יש יותר חלב, ולתינוק בעל תיאבון קטן יותר, אמא מכינה פחות חלב  

הבעיה עם המשאבה, ובעיקר עם פטמת הסיליקון, שהן אינן מייצרות את אותו המגע שגורם להפרשה טובה של פרולקטין. 

כאשר מדובר בשבועות יותר מאוחרים, כאשר ההנקה כבר מבוססת, ניתן לשחזר את רמת ייצור החלב. אבל כאשר כל זה קורה בשבועות הראשונים לאחר הלידה, רמת ייצור החלב עלולה שלא להגיע לשיא אליה היא אמורה להגיע, וייצור החלב עלול להיפגע בצורה קבועה. 

על כן אני מצטרפת לחברותי שייעצו לך לפנות ליועצת הנקה, שתבדוק את התפיסה של התינוקת, ותעזור לכן לחזור למסלול  

שיהיה בהצלחה ובקלות! 

ומה שיוקטנה כתבה...

בהצלחה..

גם אני יצאתי מבית החולים עם פטמות סיליקון שממש עזר לי להניק את הקטן-כי האחיות אמרו שם שהפטמה שקועה ועוד כל מיני דברים...

אבל כמו שכתבו בהמשך זה מוריד את תפוקת החלב והתינוק שלי התחיל לבכת מרוב רעב, אז במאמץ אדיר החלטתי להפטר מזה,מה גם שזה ממש מציק כל הזמן לשטוף לחבר את זה להוציא וכד' ועשיתי לו מעין "חפיפה" בתחילה נתתי לו עם הסיליקון ואחרי כמה דקות שרפלקס היניקה היה חזק וטוב הוצאתי לו את זה, אחרי יומיים כבר היינו בלי.

בהצלחה רבה.

התחלנו עם הפטמה רק בבית - כי היה לה פצע בלשון והיא בכתה על כל יניקה...

וברוך השם, בעקבות ההמלצות שלכן, חזרנו לפטמה הטבעית, וגם מצאנו איך זה לא יכאב (או לפחות לא יכאב עד שהיא נרדמת ומכאיבה לי פתאום )

תהני..

אישית אני לא ילדתי שם,בע"ה בפעם הבאה.

אבל ליוויתי שם המון נשים,ואני מכירה כבר את כל המיילדות,ואחת אחת שם מדהימות,ופתוחות ללידה טבעית ושינוי תנוחה וכו'..

היולדות שלי היו מרוצות בביות.

וליוויתי שם לידה ביוה"כ ויש שם בית כנסת נחמד ותמיד יש מניינים במיוחד בשבתות ויש שם גם אוכל בשביל הבעל,ולינה על מזרונים,ויש שם גם את המלונית צמוד.

ואני ממש ממליצה ללכת קודם לסיור...

לא הייתי בעין כרם ולא כ"כ רציתי בגלל המרחק. אבל עשיתי סיורים בהר הצופים ובביקור חולים. בסוף ילדתי בהר הצופים (זה יחסית קרוב אלינו) וזה לא היה בשבת... היתה לי אמנם לידה ארוכה אבל מדהימה!מ הם מאוד פתוחים וחביבים.

מה קרה?ואולי תתצליחי להשתחרר מהטראומה..

ותראה לאן את מתחברת..שולחת לך מסר

הייתי שם בשתי הלידות והיה ב"ה מקסים.

צוות נהדר- בחדר לידה, תינוקות, רופאי ילדים וכו'.

שבת - קצת מבאס (והייתי שם בשבת בשתי הפעמים...). אין ממש אוירת שבת אבל יחסית יש הרבה דתיות, אז זה עוזר.

אחרי לידה ראשונה- שבת- בעלי היה איתי- תכנן לישון על ספה אבל ב"ה מצא בעל שישן בדירות סטודנטים שם והצטרף אליו.... אוכל-יש ארגון ממש מתוקתק של אנשים צדיקים- אפשר לשבת לאכול איתם במין חדר אוכל, יש שירי שבת וכו' ואפשר לקחת לחדר אוכל, חלות, יין- הכל ארוז. [מקבלים גם ליולדת]

אחרי לידה שניה- הייתי בשבת לבד  בבי"ח. ז"א ב"ה עם התינוקת המתוקה, אבל בלי בעלי... התבאסתי מזה ממש.......... היתה לי גולה רצינית בגרון.......... אבל היה יחסית נחמד... דיברתי עם כל מיני נשים מעניינות....

[בעלי תכנן לצעוד אלי ברגל אבל הורדתי אותו מזה מיד.. זה ממש מרוחק מהכל. תמצאי איזה חברה מקרית מנחם או משו..]

 -אם זה מפריע לך- קחי בחשבון שיש שם יולדות ערביות (שמביאות לפעמים את כל החמולה...).

על כל מקרה- שיהיה בשעה טובה, ושתזכי לשליחים נאמנים!!

ובסוף הלכתי להר הצופים כי נודע לי שבעין כרם אין טיפול נמרץ יילודים ובמידת הצורך מטיסים את הילוד להר הצופים.  שאף אחת לא תצטרך, אבל לי זה היה משמעותי...

בהר הצופים הייתי מאוד מרוצה בסך הכל - הם גם די בקטע טבעי וזורמים עם היולדת, יש גם ביות כמעט מלא (בפעם האחרונה הייתי בחדר של הביות לבד כי אף אחת אחרת לא ביקשה ביות). הדבר היחיד שנורא הפריע לי זה שלא נתנו לי ולתינוק לישון כי כל שניה נכנסו אנשים ושיגעו אותנו (בדיקות דם, מכירת חזיות, מנקה, הגיברת שאחראית על א. צהריים, מחלקי מתנות של האגיס/ טיטולים, ועוד ועוד ועוד ועוד). אני לא יודעת איך זה במקומות אחרים.

לידת תאומים שיסתיימה בקיסרי אבל הם תמכו בי במשך 18 שעות לנסות לידה רגילה מה שמעיד להם שהם לא מתערבים סתם...והם עזרו  לי המון ומאד נהנתי שם ב''ה

היו לי מילדות טובות ומאד נחמוד וכאלה שהתחברתי אליהם פחות....

הביות מדהים לי אישית היה חלקי כי יש לי תאומים  אבל מה שכן אני ממליצה לךך זה לרוץ לחפש לרדוף אחרי יועצת ההנקה שאלי היא הגיע רק ביום האחרון לאישפוז ו10 הדק' האחרנות כאשר המונית חזור הביתה הייתה כבר בכניסה לבי''הח... (וזה שהיה לה 5 ימים להגיע אלי) עוד משהו לא יודעת אם זה קרה לנשים האחרות אבל אני בכלופן הרגשתי את זה שההאחיות שבתינוקיה לא מעודדת הנקה...בגלל שהביות שלי היה חלקי והיה לי אחד התינוקות מחובר לנוזלי הייתי יושבת להניק שם בתינוקייה ואולי זה מה שהפריעה להם לא פעם אמרו לי לכי עכשיו לנוח..את אחרי ניתוח.. וכל מהשאני רציתי זה היה לנסות להניק וחיכיתי ליותר עידוד מהם אבל מצד שני האחיות במחלקה מאד מעודדת ועוזרות!!

לגבי הבעל בשבת יש בביניין הראשי ארוחות מסודרות לשישי שבת ואפילו סעודה שלישית וגם יין נר וציפורן להבדלה הכל ויש גם מקום מסור ללינה אין צורך להרשם מראש אבל כדאי להגיע בזמן כדי לתפוס מזרן...

את הארוחה את יכולה לאכל באולם אם בעלך וביחד עם כולם או שאפשר להביא את האוכל אליכם ולאכל בחדר האוכל שליד המחלקה השאלה היא באיזה קומה ממקמים אותך אחרי הלידה אם זה יולדות ג' אאל''ט אז זה בקומה 6 (אגב מחלקה חדשה ומהממת) אם את משתמשת במעלית שבת אז יותר קל אם לא צריך לעלות ולרדת לקומת כניסה

מחלקת ילודות א' וב' יש להם מזדרון מעבר לביניין הראשי יש מיד את הביה''כ ואחרי התפילה יש קצת המתנה (בעמידה...) ליד הכניסה לאולם של חדר האוכל.... מה עוד??

אם יש עוד שאלות ואדע אשמח לענות!!

לידה קלה ומהירה כתרנגולת!!

גם נעם שלי זוחל האמת שהוא כבר עומד גם..בן 9 ח'..

מה שאני עשיתי לדאוג שאין דברים שעלולים לסכן אותו על הרצפה ורהיטים נמוכים מידי..

המגירות בבית הנמוכים אפשר לשים שם כלים מפלסטיק שלא אכפת לך או סירים שהוא יכול לשחק איתם..

תיזהרי מחוטי חשמל על הרצפה ותהנו..

זה שיגעון! יש לי חברה שלא מורידה את העיניים וכמעט גם את הידיים לשניה מהילד. אני לא מבינה איך אפשר.

כמו שיפעת אמרה - צריך להתאים את הבית (האמת, כשיש עוד ילדים בבית אז כמעט אין מצב שהרצפה נקייה), ולתת לו לזחול בכיף. אני גם עוברת מחדר לחדר חופשי ונותנת לו לבוא אחרי לבד, או שהוא בעצמו זוחל לו לשחק בחדר אחר.

בהריון מבקרים יותר מהרגיל במרפאה ולפעמים יש גם הרבה פחות

כח לנסיעות/ בחילות, למיטב הבנתי אין הבדלים עצומים בין הקופ"ח השונות

ההבדל יכול להיות בין סניפים, אז תחפשי סניף טוב בסבביבתך פחות קריטי

איך קוראים לו, בקשר לסניף בשער בנימין זה נראה לי לאומית.

בשער בנימין יש קופ"ח לאומית.

ויש בתל ציון {כוכב יעקב} כללית וגם מאוחדת.

מכבי אני באמת לא יודעת איפה יש חוץ מפסגת זאב.

אני אישית במאוחדת,ושוב יש בתל ציון רופאת נשים ואולטרסאונד והכל..

והבנתי מחברותיי ביישוב שלאומית מצויין ויש שם גם הכל בשער בנימין ובכלל על ד"ר רוזנק שמעתי דברים מצויינים.

וגם תחשבי על אח"כ בע"ה עם תינוק קטן לסוע בשביל טיפת חלב כל פעם לי-ם.

אז, את אומרת שיש אולטראסאונד בשער בנימין?

וד"ר רוזנק הוא רופא נשים?

חכי עוד קצת יקירה, תני לגופך להתנקות, סבלנות!!

עצות לקיצור - שתיית מיץ לימון עוזר.

בכל אופן הרבה שמחה ונחת מהמותק!

מה?חודש זה נחשב קצר? חשבתי שאני המוזרה היחידה שנמרחת מלא זמן... טוב,אז בסדר....

ובכל מקרה אנסה בלי נדר מיץ לימון

להיטהר,אבל אם את חושבת שאת כבר מסיימת את הדימום אני ממליצה על כל כתם לשאול רב,ויכול להיות שהוא יתיר לך,מה שעוד עוזר לקצר את הדימום זה מיץ לימון ותה רועים,וגם מסטיק תימני.

בהצלחה..

חודש ויותר זה הגיוני בהחלט.... ואמרו לי שזה גם יותר טוב לגוף להתאושש קצת.

לראות מתי הם מגיעים,אחרי מאמץ?קיום יחסים,חוסר שתיה וכו'..

אם זה עובר בשינוי תנוחה/במקלחת..

אם זה בצד שמאל או ימין.. וגם מה שאחותו אמרה לעשות בדיקת שתן..תרגישי טוב!

העובר נמצא רק בצד שמאל תמיד?הרי זה שק שנמצא ב2 הצדדים, לא?

ב"ה, זה קרה יום אחד ועבר מעצמו... אין לי מושג מה זה היה...

האמת שהתקופה האחרונה הייתה לי לחוצה ולא רגועה, והייתי דיי במתח וגם מתוסכלת...

(אני מתוסכלת יותר מדי שאני לא במרץ כמו פעם, וזה ממש גרוע שאני עושה את זה לעצמי...)

אז אולי בגלל זה היו לי כאבים? :/ אין לי מושג אם זה קשור... אבל אני עובדת על זה ומשתדלת להירגע

תודה רבה על התשובות... ממש כיף שיש אתכן

זה רק בערב או כל היום? בן כמה הוא כבר?

מה שעוזר לילדים שלי זה עיסוי תינוקות עם שמן שקדים..

ובדר"כ גם התזונה שלי לפעמיים אני נמנעת תקופה  ממוצרי חלב.

ושולחת לך חיבוקים ורפואה-שלמה!!

כדי להגביר את החלב תניקי כמה שיותר,תאכלי חילבה ותנוחי..

הוא בן חודשיים ושבוע, הוא מתקפל נהיה אדום ומושך את רגליים לבטן.

מתי לעשות את העיסוי כשהוע צורח?

תוך כדי שהוא בוכה אופניים עם הרגליים שלו ועיסוי בבטן..בהצלחה.

אקמול! כן, כן, תראי לי מבוגר שכאוב ומתפתל ולא נוטל דבר. זה כואב לו!!!!

אבל גם אפשרי:

אפשר לנסות לקחת חיתול בד יבש- לחמם מעט במיקרוגל או על קומקום חשמלי ולאחר שבדקת היטב שהוא חמים ולא חם מדי לעטוף את בטנו בחיתול- זה פועל כמו בקבוק חם ומרגיע מאד, אפשר להשכיב ככה לישון.

חיכיתי להודעה שלך..

שתזכי לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!!

מחכה לקרוא את סיפור הלידה..את ההתחלה אני יודעת אבל מה ההמשך??

כיף לך!!
בת בכורה זו מתנה מתוקה מתוקה מתוקה, חברה לחיים .

הרבה נחת ושמחה, תגדלוה בבריאות ובשפע!

בקרוב אצלנו

(באמת בקרוב)

והרבה נחת, התאוששות קלה ומהירה!!!

הידה השניה שלי היתה מהירה מאוד וכואבת אימים.

כל פעם שאני נזכרת ואומרת משהו שהיתה לידה קשה, בעלי מתקן אותי ואומר לידה כואבת, ב"ה לא קשה....

הכל כנראה שאלה של הסתכלות (או יותר נכון חוויה פיזית...)

אני או את????

זה פשוט מדהים!!

קראתי ואמרתי לעצמי, ווי , אצלי זה ממש ככה, עד שקלטתי מי כתבה את זה....

אבל הנה מצאתי עוד הבדל בתגובה לגבי המטרנה בפורום הורות....

ואני עשיתי פחות מכונות כביסה בחג...

עכשיו השאלה היא אם גם הבעלים דומים...???

מזל טוב! ברוך ה'! איזה טוב לשמוע . זו כבר הבת השלישית שאני שומעת שנולדה בשבוע וחצי האחרונים. נחמד ביותר

שתזכו לגדלה בנחת ובשמחה, ושיהיה לכם חג שמח

ב"ה.

שתזכו לגדלה בנחת ובידיים מלאות לתורה חופה ומעשים טובים!

כמה חיכיתי לשמוע זאת..
 

בקרוב אצלי-נראה עד כמה יתאחר התאריך...

קודם כל בשעה טובה.

אם הצירים האלו לא הובילו למחיקת צוואר הרחם או פתיחה..זה נקרא צירים מדומים.

תבדקי כשיש לך את הכאב אם זה עובר בשינוי תנוחה,במקלחת..

מתי מגיע הכאב אחרי קיום יחסים,אחרי הליכות/מאמץ,חוסר שתיה וכו'..

ותבדקי אם אפשר לתזמן את הצירים..או שהם מגיעים פעם ב שעתיים או פעמיים ביום,אם יש לך

יותר מ 3 בשעה (שלא  עוברים בשינוי תנוחה וכו'.. צריך לגשת לרופא לבדוק במוניטור.

בהצלחה! מאחלת לך הריון קל ומשעמם ותצאי בידיים מלאות!

ללדת ככה!!

חמותך מיילדת-מגניב.

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!!

את נשמעת ממש קולית, ככה ללדת בקלות, ולא להעיר את בעלך? ועוד בלידה ראשונה? אני לא הייתי מתאפקת!

בכלל הקטע עם החמות אדיר...

איזה יופי.

שתגדלוהה בכיף נחת והמון שמחה!

שבת שלום!

ב"ה.

שאלה לי מסקרנת.
באיזה שבוע ילדת? הרבה אחרי התאריך?

וסתם מסקרנות, למה שאלת? מה קשור התאריך?

ותודה לכולן על האיחולים הלבביים