פורום הריון ולידה (עמוד 567)

רופא דתי, נחמד, מסביר באדיבות.

הרגיע אותי בנוגע למשהו שהטכנאית ראתה באולטרסאונד ונלחצה מאוד.

יצאתי מרוצה ורגועה (שזה חשוב!...).

ממליצה

ואם הוא כבר לא ניובורן אז הסיכוי קלוש.

תאמיני לי מנסיון שאפשר לגדל אפילו תאומים בלי מוצץ ולהשאר שפויים.

תקשיבי, זה לא קל. אבל יש תינוקות שפשוט לא מתחברים לזה.

הוצאנו מאות שקלים על מוצצים לתאומות ושום דבר לא עזר.

הייתי המוצץ שלהן עד גיל שנתיים+ אז נגמלו מהנקה ולמדו להרגע בעצמן.

להפריד הנקה ושינה במשהו בינהם. סיימת להניק... להרים להחליף טיטול, לשיר, סיפור הכל ברגוע ואומרים עוד מעט הולכים לנוח/לישון...

ושוב יושבים לידו ומרדימים...

כן ביום אפשר להרגיל להירדמות יותר תלותית כמו נדנוד בעגלה או משהו... כי הוא יודע שזה שונה מהלילה... 

הילד הקודם שלי היה ככה. לא הצלחתי איתו שום מוצץ והנקתי עד גיל שנתיים+

אמרתי לעצמי שאני לא עוברת את זה גם עם הילד הבא. עדיף מוצץ ולגמול בגיל 3-4 ולא לשמש מוצץ שלהם..

בילד הנוכחי (בן חצי שנה) ניסיתי גם כל מיני מוצצים ולא הלך.

בסופו של דבר נזכרתי שאצל ילד אחר שלי (בן 7 עוד מעט) עזר רק המוצץ גומי המסריח הזה של פעם....

גם אצלו ניסיתי את כל המוצצים ולא עזר

ורק המוצץ גומי ההוא עזר!!
 

אז קניתי מוצץ גומי פשוט פשוט של פעם בלי פלסטיקים וסיליקונים וכל מיני.. ורק זה עזר. ברוך ה'.

בגיל 3-4 חודשים התחלנו עם זה וחבל שלא זכרתי את זה קודם. 

ממליצה לנסות.

בהצלחה

יותר קל עם המוצץ הזה לעומת מוצצים אחרים שהוא דחה אותם בשנייה ולא הסכים לנסות אותם.

הוא לקח לכמה דקות וזה הצליח להרגיע אותו.

לאט לאט זה הצליח להחזיק מעמד גם כמה שעות שלמות בלילה או בשנת יום. מצרף לו כמה מחזורי שינה יחד ולא מתעורר בבכי אחרי 20 דק' של שינה.

גם כשאני מניקה אותו והוא נרדם תוך כדי ואני מרגישה שהוא ""עליי" בתור זה שאני המוצץ שלו

או שאני יודעת שהוא רוצה לישון- אני מנתקת אותו ממני בעדינות ומכניסה מוצץ. נותנת לו כמה דקות בודדות למצוץ את המוצץ ולהיכנס לשינה ואז מעבירה לעגלה/ למיטה שלו להמשך שינה.

זה עולה גרושים (3 מוצצים בפחות מ-20 ש"ח) ואני מחליפה אותם לעיתים קרובות יחסית.

כשהם גדלים קצת, אפשר להחליף להם את זה למוצץ יותר "נורמלי"..

גם מנסיון.. אצל הילדון הקודם- קודם שלי שהחלפתי לו את המוצץ כשהיה בן שנה פלוס..

אצלי זה עבד ל-2 ילדים וחבל שלא ניסיתי בילד שבינהם..

היה חוסך לי לילות לבנים ומשרה יותר רוגע ויותר שעות שינה שהלכו בשביל להרגיע ולהרדים.

אגב, זה היה בהמלצת שכנה שלי שזה עבד אצלה והמליצה לי בזמנו..

מוצצי גומי הפשוטים. גם אצלי אחת הילדות התחילה רק איתו. בגיל חודשיים בערך. בהמשך עברה לאחרים. וביבס מאוד דומים למוצצי גומי מבחינת הפטמה. חבל על הכסף בעייני אם את לא בטוחה שילך. הגומי הפשוטים הכי זולים בפער מכל מוצץ אחר, ושמעתי על כמה תינוקות שזה מה שגרם לי להסכים לקחת מוצץ.

זה נראה מצחיק כזה מבחוץ אבל אותי זה הציל

גם הילדים הגדולים יותר נולדו פגים וזה ממש היה טוב להם אחרי שניסיתי הכלל!

וזה חמוד נורא. האומות שלי בפגיה היו עם מוצץ ואיך שהגענו הביתה הוא נזנח לאנחות

אבל אחד הילדים שלי היה סרבן מוצצים וקנינו כ'כ הרבה סוגי מוצצים הוא פשוט לא ידע מה לעשות עם זה ממש.

והנקה זה מה שהרגיע אותו כל הזמן וזה באמת היה קשה.

בסרבנים הבאים החלטתי להפריד בין הנקה(כאוכל) להירדמות/הרגעה עם בעזרת דברים אחרים למשל אחרי שמסיימת להניק להרים על הידיים ולהרדים אפשר עם חפץ למשל שמיכי או חיתול בד על העיניים עד שנרגעים ונרדמים.

מ-4 ילדים רק אחת הסכימה למוצץ וזה היה ממש פשוט בלהרגיע אותה וגם בשינה...

ובאמת בשאר הילדים זה ממש ללמוד אותם וכל אחד הוא משהו אחר

והיינו שבוע וחצי עם התינוק חולה כולל מיון

כיף

איפה פסח ואיפה אנחנו...

ב"ה

פשוט צברנו הרבה בשוטף .. כביסות וכו...

ירחם המרחם 🥴

העיקר שהוא מבריא ב"ה זה הכי חשוב

תודה ממוש ❤️

אני כבר משתגעת😱

כן שווה בעיניי לבדוק אופציה של עזרה חיצונית... זה מה שאני עשיתי...

לנקות רק את הבסיס של הבסיס

לוודא שאין חמץ בבית וזהו זה...

אם לא היית אולי כדאי ללכת לרופא?

וכשיש שמש בחוץ אז לצאת, עושה פלאים..

אנסה אותם..

@המקורית

@אורות המלחמה

@השקט הזה

@זוית חדשה

תודה יקרות שאתן!!

האמת שזו תקופה משוגעת עבורך שדי טרפה לך את הקלפים

תחמלי על עצמך

וברור שאת לא שם! תתפנקי בבגד חדש שיעשה לך הרגשה טובה, ובעז"ה אחרי הלידה תוכלי לחזור לזה

הריון זה לא זמן טוב לחשוב בו על משקל כי כל הזמן עולים. וגם - כבר הוכחת לעצמך שאת יכולה. פשוט התזמון עכשיו גרוע

אז עוד קצת ובעז"ה אחרי תוכלי לחזור לזה. זה זמני עכשיו.

אני לא חושבת שזה הזמן הנכון לנסות להוריד...

תחכי לאחרי הלידה... שבעלך לא יהיה מגוייס

זה תקופה קשה מידי בשביל שינויים שמצריכים כל כך הרבה כוחות נפש.

אבל את יכולה בקטנה, להחליט על הגבלה ליום בכמות המתוקים, או איזה הקפדה על אוכל בריא פעם ביום...

רק דברים קטנים ומאזנים לא ללכת על שינוי ענק...

בהצלחה נשמהה חיבוק ענק!

הריון קל בבריאות בקלות ובידיים מלאות

חיבוק ענק ענק!!

בע"ה כמו שידעת לרדת בעבר תצליחי גם לעתיד..

והעיקר הכי חשוב אל תאכלי את עצמך בכללללללל על מה שהיה עד עכשיו

ימעכשיו תנסי לאכול בריא

אבל גם תלכי עם הגוף שלך

בהריון יש רעב מטורף ואי אפשר לחנך את הגוף..

אפשר פשוט לנסות שיהיה גם אוכל בריא וגם ירקות ופירות שמאזנים את הגוף קצת

ולנסות שיהיה פחות גאנק בבית ואז אין את האופציה..

ומה שיצליח יצליח

אל צאכלי את עצמך מה שבטוח

את גם ככה גיבורת על חלל

מדהימה שאין דברים כאלה!!!

בעיקר תתייחסי אל עצמך בחמלה, את עברת ועוברת דברים לא פשוטים בכלל!!

שה' יתן לך כוחות להתמודד עם כל הקשיים ולהצליח במטרות שאת מציבה לעצמך בזמן הנכון בדרך שתהיה הכי טובה בשבילך!!

שנית - שתדעי שגם אימהות שגרות בבית משלהן עם הבעל והילדים מתפרצות לפעמים על הילדים... ברמה כזו שהן לא מסוגלות לנשום מרוב חרטה... אז אל תלקי את עצמך בצורה בלתי הפיכה. זה קרה, התחרטת, ביקשת סליחה - בע"ה בפעם הבאה תצליחי לעצור בזמן.

שלישית - אף שיש לנו הורים מדהימים משני הצדדים, אני ממש לא רואה את עצמי גרה בסמיכות אליהם, וודאי שלא אצלם בבית. טבע העולם בימינו הוא שכל משפחה גרעינית גרה בבית משלה, ומתמודדת בעצמה עם הקשיים שהחיים מזמנים (לצד רגעי האור המשמחים). כמובן, אפשר להיעזר לפעמים במשפחה המורחבת, אבל לא צריך להיתמך עליהם בבלעדיות.

אז אם יש לכם הזדמנות לעבור לדירה משלכם - רוצו על זה, בבקשה. מלחמה או לא - כרגע החיים הפרטיים שלכם במעין מצב מלחמה לא בריא, ואתם מצווים להגיע אל השלום והנחלה הפרטיים שלכם.

ובע"ה אם תפרוץ מלחמה - תתמודדו איתה כמו שכל בית אב מתמודד... תבררו איפה יש מרחב מוגן באזור של הבית החדש שלכם, תכינו מאגרים לפי הוראות פיקוד העורף, וזהו - כמו כולם תתפללו לטוב בלי לחץ...

תודה לך ♥

ככה גדלים ולומדים מהטעויות

בנוגע ללגור אצל ההורים

כמו שאת לא מבינה כרגע איך אפשר להסתדר בלי ההורים

יש הרבה יותר משפחות שלא מבינות איך אפשר לחיות ככה בתור משפחה, בתוך הבית של ההורים.

המציאות הנורמלית יותר, זה שכל זוג יש לו בית משלו.

אם חלילה תפרוץ מלחמה,

תסתדרו כמו שכל המשפחות מסתדרות. כרגע המשפחה והזוגיות קודמת.

לדעתי אל תחשבו פעמיים ואם יש לכם דירה, תעברו לשם כמה שיותר מהר.

בהצלחה

גמני חושבת שכל משפחה צריכה את הבית שלה

גם במצב מלחמה

זה יציבות אחרת בנפש

זה עצמאות

זה זוגיות אחרת

מעודדת אותך לעשות את זה ויפה שעה אחת קודם

שגרה מסוימת אפשר לייצר גם חלילה במצב של מלחמה. לא סיבה מספיק טובה בעיניי להישאר שם.

ולגבי ביקורת - תהדפי.

לא רלוונטי מה אחרים חושבים. רלוונטי מה שיהיה לכם טוב

להישאר אצל ההורים.

זה המוכר והידוע.

וגם אם זה רע- התרגלת אליו אז הוא כבר בן בית...

מה הפחד שיושב שם? להתמודד לבד עם הילדים? להפסיד את הכסף של השכירות? הכל ביחד? נסי לשים את האצבע.

בעיניי לגור ביחידת דיור זה עוד איכשהו (להוריי יש יחידה ולא עברנו לשם גם כשהמזונות של בעלי היו יותר ממה ששנינו הרווחנו).

אבל לגור איתם ממש בבית אחד זה ממש לא טוב. אתם חוסכים כסף או חוסכים בייביסיטר על חשבון החיים שלכם. את מתארת פגיעה אנושה בזוגיות. הייתי יוצאת תיכף ומיד ולא מסתכלת לאחור. אני חושבת שרק אחרי שתצאו ואפילו לעיר אחרת, תבינו כמה זה לא היה בריא

בבית גדול מאוד באזור יוקרה ליד הים.

אז מה?

שום דבר לא שווה את זה שיש לי את הבית שלי. שאני עיצבתי (כמעט הכל יד 2), שאני בעלת הבית בו ואני קובעת את הסדרים, שאני למדתי בעצמי איך להתמודד עם שטח קטן ולנצל אותו. להתמודד עם שכירות, עם ילדים קטנים, הילדים של בעלי...

זה שלי. אני בניתי.

אני ובעלי כמובן.

לעבור לדירה שלכם זה לקחת אומץ, אבל זו בניה הכרחית ממש. תביני שזה קריטי ואז תיפרדי מהנוחות של לחיות אצל ההורים.

יותר מכל מחיר כספי

אתם משלמים בבסיס של החיים

אוירה רגועה

עצמאות

נעימות וקשר בין בני הזוג

קשר עם הילדים

קשר עם ההורים

אל תאכלי את עצמך על מה שהיה

אבל עכשיו לקום וללכת

לא לחכות עוד ועוד ועוד...

מה אתכם עכשיו??

אם הוא לא עייף אז למה לנסות בכלל?

תשכיבי רק את הגדולה ושבעלך יהיה עם הבן בסלון עד שיתייעף

ושעון קיץ והשכבות זה באמת בלאגן

וחיבוק❤️

תודה 

חצי שעה לכבות את כל האורות בבית חושך מוחלט אפשר להשאיר אור בשירותים

עד שיירדמו כולם

אולי לקבוע עובדה שכל אחד ישן בנפרד, לדוג' לקבוע זמן אישי למשחק עם אבא לכל ילד ושהזמן שלו יהיה ב7:30. 

לשלוח אותם ביחד לישון  

לתת להם קצת את הזמן יחד הזה, לפטפט, להשתובב (במיטות, בחושך)

ואז אחרי איקס זמן שאתם מחליטים, קוראים לו החוצה לסלון ונותנים לה את השקט לישון. שהוא בנתיים יעשה משהו שקט בסלון שלא מצריך אתכם- ספר, משחק שקט. אנחנו היינו נעזרים בשלב הזה כדי לבקש מהפעוט התורן לעזור לסדר את הסלון/הבית וככה לפחות תיהיה לכם תועלת מזה שהוא ער, ואז הם מתעייפים ונשלחים לישון..

שלב מאתגר. מקוווה שמשהו מכל העצות כאן יעזור לכם. 

אני מרדימה את הגדול ואז את הקטן.

אני פשוט קובעת, אין אופציה מבחינתי שיכנסו לישון ביחד.

זה מבאס בשבתות וחופשים כשהוא כן עייף יותר מוקדם, אבל זה מחיר שאני מוכנה לשלם בשביל שכל ערב הגדול ירדם בשעה נורמלית

סליחה שלא מגיבה אחת אחת.

לקחנו כמה מההצעות שלכן והיומיים האחרונים היו הרבה יותר שפויים. ארגנו אותם יחד לשינה ואחרי "שמע ישראל" וקצת זמן פטפוטים הקטן יצא לשחק באזור מוגדר. שניהם היו הרבה יותר רגועים וכשהקטן הלך לישון ב21:30 הוא נרדם מהר

אין דבר כזה אין תופעות לואי באיזו זכות היא אמרה לך את זה.

בכל מקרה תמיד יכול להיות גם וירוס במקביל לחיסון

לא אמור להיות ככה אחרי חיסון

הייתי הולכת לרופא 

דבר ראשון את נשמעת מדהימה. ושולחת לך חיזוקים על מה שנאלצת לעבור ושאת עדיין רואה את החיובי ויש לך חמלה כלפי אחיך .

לגבי אחותך, נשבר הלב. נשמע שהיא תקועה שם, באותן שנים, ולא מצליחה לצאת מזה.

אולי תלכו ביחד לטיפול? הייתי מחפשת מטפלת בשבילך לעשות כמה מפגשים לפני זה שלך לבד להסביר לה את הסיטואציה. ואז לבקש מאחותך להצטרף לכמה מפגשים שהמטפלת תתווך ותנהל אותם, ותנסו לחשוב ביחד לפני המפגש מה הדרך שתהיה לך נכונה שתעלו את זה. 

ככ קשה. אין מילים

לעניין האחות

הייתי שולחת לה הודעה ומבקשת בלשון נחרצת שאת לא מעונינת לדבר על זה יותר. שזה מקשה עלייך ומציף אותך וכנרטה כל אחת מתמודדת אחרת אבל את לא פה כדי להיות אוזן קשבת בנושא ולא מעוניינת לשתף יותר.

אם היא צריכה לדבר אז את כנראה לא הכתובת. וזה ממש בסדר. 

ואם את מרגישה שאת ממש נפגעת מהשיחות הללו, את צריכה לומר לאחותך שתפסיק לדבר איתך על הנושא הזה וכן להפנות אותה לכתובת מדוייקת יותר

מצד שני, בזהירות אני אומרת שייתכן וכן כדאי לך להציף את הכאב הזה ולתת לו מקום. יכול להיות שהוא רדום אצלך אבל עדין יוצר משקעים ודווקא הנגיעה בו היא ריפוי

אולי אני ממש לא בכיוון אבל כן מציעה שתבחני את הדברים

לדעתי אפשר להסביר יפה לאחות

שכמו שהיא מרגישה צורך לדבר על זה 

את מרגישה צורך הפוך

וזה לגיטימי לגמרי...

הגיוני שהיא תבין אותך וגם אם לא זה בסדר.

רק תבקשי ממנה להפסיק להעלות את הנושא, תסבירי לה שזה עושה לך רע.

וכמו שכבר אמרו פה, אולי כדאי לך ללכת לטיפול...

בלי סתירה לזה שאחותך צריכה להפסיק להעלות לך את זה,

ההרגשה שלך מעידה שהנושא כאוב ולא מטופל.

ממליצה ממש ללכת לטיפול ולנסות לרפא את הצלקת.

ושוב חיבוק ענק! ה' אוהב אותך!!!

יש לנו הגדה של פסח אביהם של ישראל, על הרב אליהו, משולב גם תוכן נוסף וגם קומיקס. מאוד יפה בעיני

ההגדה של בבא של צ'רקה היא עם קומיקס סטירי מלווה, בלי תוכן נוסף.

חוץ מזה יש לנו של חבורת תריג ועוד משהו עם קומיקס של חבד.

אם תרצי אני יכולה לעבור קצת יותר בעיון לתת חוות דעת עליהם, ולשאול את הילדים (בני 8 ו-10 ) מה הכי מעניין

העברתי בעצמי. שניהם הכי אוהבים אביהם של ישראל, אפילו הבן שלי אמר שזה יותר לימודי מבבא..

חבורת תריג מלא מלא מלא בתוכן סיפורים והסברים, בכל עמוד ממש. אין קומיקס בכלל.. אמרו שזה משעמם..

מעבדות לחרות עם ביאורים מהרבי הם אמרו שזה לילדים קטנים. זה ביאור בתמונות עם דמויות מדברות כאלה, ברמה ממש בסיסית

אני אבדוק בחנות בע"ה.

הם בדיוק סיימו ללמוד בביס על הרב מרדכי אליהו, היה להם מבצע בחמד על דמותו, אז סיכוי טוב שהם יתחברו..

תודה!! 

(בכלל אנחנו מחוברים במשפחה לרב אליהו)

אבל מי שאוהב אותה אלה הגדולים יותר...

אבל אולי כן שווה לך לקנות אותה, ואם השנה היא לא ממש תתאים להם, אז בשנים הבאות כן...

יש הגדה לילדים חדשה של הרב דרוקמן.

ויש הגדת לגו שכל הציורים הם מבניה של לגו ויש בה קומיקס ממש טובה.

פניני הלכה לילדים הגדה של פסח

אביהם של ישראל

הרב דרוקמן

הגדת בבא- שי צרקה

מעבדות לחירות עם אלי ורות- היא כן חרדית בעיקרון אבל לא מאוד, יש איורים גם של בנות, והיא חמודה ויפה ממש! קנינו אותה לבן שלי שנה שעברה כשרצינו הגדה מעניינת ומושכת אבל היה לנו קריטי שיהיה בה את כל הטקסט של ההגדה..

איזה מעצבן זה

מאחלת לך שתצליחי לגנוב קצת רגעי מנוחה והתרעננות

ושתגיעי לערב חג עם כוחות

הגעתי לבית לפני 20 דקות רק

ואין לי כח לכלום האמת. גם לא לשוטף

חייבת חופש

או איזה 3 כוסות קפה שיעירו אותי😖

למרות שבטח יותר קשה להשיג בפסח:/

איזה נערים/ נערות?

לפחות שיקלו עלייך במשהו קטן♥︎ לפחות שלכסף שתהניי קצת מהכסף שאת עובדת בשבילו

על הראש בזמן המועט שאני נמצאת פה בבית

אני פשוט אקח בשבוע הבא איזה חופשאו אצא מוקדם כמה ימים

זה אפילו לא פסח,רק השוטף שהתיש אותי נורא אחרי יום עבודה

וגם לפעמים קשה לי לישון מוקדם כי אני צריכה זמן לעצמי ונסחפת וזה מתנקם בי למחרת

אבל עכשיו אני קצת יותר בטוב ב"ה

אם מישהו פה היה עושה הכל בשבילנו.

צריך לארגן את כל הבית להדברה, ואין לי מושג איך נצליח😵‍💫😭

מקווה שעכשיו היא כבר נמה בשלווה, וגם את!

מצטרפת אלייך עם בן השנה שלי שקם כל שעה בערך🥵

וכבר אין לי כוחות להרדים אותו חזרה

אני גם ערה כבר כמה שעות מתוסכלת.

יש פה רעשים של מטוסים שלא נגמרים ודיי חזקים וזה מעיר את הילדים כל פעם מחדש.

כי כשנרדמתצאחרי 2 דק'היא נשארת רעבה

תעירי כמה דאת יכולה

לפעמים להוריד בגד עוזר להתעורר

ו...כן זה מוכר מאוד....ומתסכל מאוד

אני ישנה בגילאים האלו רק כשהם עלי ממש בשכיבה על הגב

דקה אחת הם לא נשארים לי ישנים בעריסה...

בגיל חודש וחצי בערך אצלי זה משתפר וכן מניחה ופחות מתעוררים כל רגע

ככה היא תתרגל וגם את לתנוחת שכיבה כשהיא רוצה לינוק,

בגיל שבועיים זה עוד קשה וצריך להתרגל, אבל זה משתפר משבוע לשבוע

זה ממש מציל את הלילות שלא צריך להרים אלייך ולהחזיר בשביל הנקה.

(לשחרר גרפסים זה אמנם לא עוזר, אבל עדיף להקל איפה שאפשר)

בנוסף אולי להרגיל למוצץ, אולי זה מה שהיא צריכה ולא אוכל

וגם שבועיים מהלידה זה בדיוק השלב של הבייביבלוז,

אוחי עדיף לבקש עזרה בשלב הזה כדי לצלוח אותו בבריאות והתאוששות גוף ונפש

ואח"כ יהיה לך יותר קל להתמודד עם הלילות...

מקווה שמשהו יעזור לך ואם לא, אז לפחות קבלי חיבוק 🤗

ממש סבלתי מזה.. חיבוק!

אני הייתי מעירה אותה, הייתה מוצצת טיפה, נרדמת, מעירה אותה, מוצצת קצת, נרדמת, וחוזר חלילה, עד שלא הייתי מצליחה להעיר אותה יותר 

כתורה למשה מסיני...

שישה מילדיי לקחו מוצץ די מההתחלה (ודאי בחודש הראשון) וכולם ינקו לפחות עד גיל עשרה חודשים.

יותר מזה - לאחת הבנות שלי נתתי מוצץ רק בבית החולים (חמשת הימים הראשונים של חייה, פשוט כי בבית החולים לא הייתה אפשרות שהיא תבכה), ואחר כך לא נתתי לה מוצץ בכלל, והיא התרגלה מצוין להנקה וינקה עד גיל שנתיים ושמונה חודשים...

אז כן, מן הסתם יש משהו בזה שיכול להיות בלבול פטמות אם נותנים מוצץ ובקבוק מההתחלה ויכול להיות שיש בזה סיכון להנקה, אבל בין הסיכון הזה לבין הוודאות שבקושי של האם בלהיות מחוברת לתינוק כל שעות היממה - אני חושבת שעדיף לקחת את הסיכון ולשמור על השפיות של האמא...

מנסיוני אם לא מתחילים יחסית מההתחלה מעט מאוד יתרגלו לזה בהמשך

ואם היא יונקת ותופסת שוב לדעתי אין בעיה

ככה רואה אצלי עם כולם

(ה3 מבין ה4), לא הסכים אחר כך לקחת בכלל מוצץ.

כל השאר כן לקחו..

ועוד הצעה-עיטוף

התחלתי לעטוף את הקטנצ'יק בערך בגיל הזה

והצטערתי שלא עשיתי את זה קודם ובילדים הקודמים. הוא ממש אוהב את זה וזה עוזר לו להירגע ולישון טוב יותר.

יש בגוגל הסברים וסרטונים איך לעטוף

תתני!! בגיל חודש זה כבר הרבה יותר להרגיל למוצץ.

ולבסס הנקה לפעמים זה קשה אבל המוצץ זה ממש לא הסיבה.. (אולי במקרים נדירים מאוד)

והילדים שלי ינקו עד שנה+

לא חושבת שזה אמור להחליף אחד את השני.

אוכל זה כדי לשבוע

מוצץ כדי לעזור להרגע. 

היא לא הסכימה לקחת מוצץ ועברתי גהנום

עכשיו אצל הבן שלי ברגע שעלה טוב על השד דחפתי מוצץ וזה מציל חיים מרחמת על עצמי שלא עשיתי את זה בזמנו עם הבת שלי

האמת שכשאני אמרתי ליועצת הנקה בגיל 3 שבועות שאני לא נותנת כי ההמלצה היא חודש לא לתת בשביל לא לפגוע ההנקה היא אמרה לי שכדאי לי כן לנסות לתת כי אח"כ יכול להיות שהיא לא תרצה.. אז התחלתי לתת לה בשינה בעיקר.. היא קיבלה בקבוק מהיום הראשון וגם ינקה..

למרות כל זה, אם זה חשוב לך-מחזקת אותך לנסות למשוך עוד קצת.. בהצלחה!

שהתינוק שלנו חכם, יודע להבדיל בין הנקה למוצץ..

רק שמתי לב שאני לא דוחפת סתם מוצץ קודם מנסה להבין מה מפריע ורק בסוף לתת מוצץ

סתם חושבת..

א. הקדמה של קפיצת גדילה של גיל 3 חודשים

ב. גזים?

כ. גם אני הבאתי יום לפני הברית מוצץ אחרי שהרגשתי ביטחון בהנקה כי ב"ה מהרגע הראשון היה טוב וזה לא פגם בהנקה

מה שכן נפגם זה שהילד לא ידע לקחת בקבוק בגיל 8 חודשים כשהוא נפרד פעם ראשונה מאמא חח

בדרכ היא יונקת טוב? או שעוד לא

לי אמרו שבגלל שיונק טוב אין סיבה להיזהר ככ ממוצץ או בקבוק

וכשהתינוק שלי אכל טיפה ונרדם במשך הרבה זמן נתתי לו חלב שאוב בעצת אמא שלי וממש עזר.

לפעמים גם כשאין סיבה נראית לעין הם יכולים להיות עייפים וקצת חלשים וקצת חלב שאוב עוזר לתת אנרגיה ולינוק בלי להרדם

שאם לא הייתם אצל הרופא איתו עדיין, כדאי ללכת.

חום במשך ארבעה ימים עם הקאות ושלשולים מצריך בדיקה.

החשיבות היא יותר בשתייה ופחות באכילה כרגע.

אם מביאים לו לשתות, עדיף לא רק מים. נגיד מים ממרק עוף, כדי שיקבל גם מלחים.

יש גם תמיסה שנקראת מינרלי שאפשר לקנות בבית מרקחת, ולהביא לפי ההוראות כדי למנוע התייבשות

שתה היום כמעט 3 כוסות.

זה לא נשמע לי מספיק עם כמות השלשולים שלו, אבל הרגיע אותי שהוא לא אפאטי.

היינו גם שנה שעברה והיה מהמם. טיילנו בגלבוע ובעמק המעיינות.

ישנים בחדר שחברים משכירים....