פורום הריון ולידה (עמוד 567)

אוהבת בשמים נגיד, אבל לא יודעת מה תאהב

עד לא מזמן היתה משקיעה במראה מאוד

אבל מאז המלחמה התחזקה ולא מתאפרת בכלל, אולי רק מסקרה 

לגבי מסאג היא רגישה בגוף, רזה כזאת שהכל כואב לה אז לא יודעת כמה תהנה

מקסימום פתק החלפה

אפשר להביא לה קרם או סבון פנים, אני מאוד אוהבת את של פרומיס

השאלה אם היא תשים את זה או שזה גם לא תשים בגלל ההתחזקות?

בכל מקרה את יכולה גם להביא לה זיכוי בחנות תכשיטים או תכשיט שנראה לך שהיא תאהב

או כל דבר שהוא נטו נטו בשבילה

כתבת שנראה שיש לה הכל, לדעתי משהו שזה אישי בשבילה ולא לבית יעשה את העבודה

מה שכן, היא מאוד רוצה לרדת במשקל

יש אולי מתנה או משהו יצירתי לגבי זה?

היא מאוד אוהבת ממתקים חחח אבל מתבאסת על הגוף שלה

חושבת אולי יש משהו שיהיה לה שימושי בתחום שמעסיק אותה

קרמים וכאלה יותר מתאים בללין, סבון ועוד

לגבי ירידה במשקל אין לי רעיון חוץ לתת לה שנה מתנה בקורס או חדרי כושר

אבל אני הייתי מתעצבנת על כזאת מתנה חחחח😂 אבל זה תלוי בקשר שלכן ובאופי

או שאת יכולה להביא לה ארוחת בוקר שווה כמו סלטים, לחם מלא, גבינות ועוד כאלה 

חחחחחחחח הכי דורש לשלם לה על חדר כושר אבל זה באמת לא מתנה כ"כ מבורכת,  תזיע ותתעייף ותקלל אותי שהיא שם בכוח 🤣

גם אין לה זמן לזה , יש לה משפחה ברוכת ילדים ברוך ה' אז גם הליכה אין לה זמן לעשות

סבוני פנים באמת אצטרך לחקור כמה היא באמת תקדיש זמן לזה בבוקר ובערב, למרות שהיא מאוד אוהבת אבל גם נטולת זמן לעצמה

כי אני לא בטוחה כמה היא אוהבת שייקים

כשאנחנו יוצאות היא שותה קולה, מזמינה פיצה/פסטות או המבורגר, קינוחים זה גלידות או קרפים

הכי שחיתות🙈

והיא רזה אבל עם בטן , רק הבטן בעייתית

זה דבר יפה למתנה.

ככה אפשר לקחת לעבודה ירקות, פירות, נשנושים בריאים או בכלל אוכל מבושל במקום לקנות בחוץ.

אלו יפיפיות בעיניי:

קופסת אוכל מחולקת מסיליקון 860 מ״ל – אקו סטור

הלוואי שהיתה דואגת לעצמה, אוכלת לחמניה בבוקר ושוקו , באופן קבוע

לפעמים רק לחמניה

אבל היא לא מביאה איתה לעבודה אוכל חוץ מזה

שובר לצומת ספרים או ספר לפי הטעם שלה (קצת קשה לקלוע) אולי ספר שמחזק אם יש לה קושי עם לקבל את הגוף שלה

פיג'מה מפנקת תמיד כיף לקבל

איזה חברה מתוקה את!!!

גם לי יש חברה שילדה שממש מתוקה ועד עכשיו לא יצא לנו להתראות גם כל כך בא לי לפנק אותה במשהו כי באמת מגיע לה

רעיון מעולה באמת  תודה!!

ספרים היא לא קוראת  לא יודעת אם בגלל שהיא לא אוהבת או אין זמן חחח

ותודה רבה, אבל היא החברה המתוקה, היא באמת משהו מיוחד ואני תמיד מודה לה' שזכיתי בחברה כזו, לב רחב עם מסירות ונתינה אינסופית..

שאזכה להיות חצי ממנה..

וחברה שלך ילדה אז את יכולה לפנק אותה במשהו שקשור לבייבי או עבורה, נראה לי יותר פשוט כי את יודעת שהיא בבית אז כל מתנה שיכולה להקל עליה בטיפול או יעזור לה במהלך היום זה מבורך  

בתור התחלה אפילו לדבר עם שפרה ופועה שיביאו לה ארוחות בוקר . משהו כזה

ותביאי עזרה ממוקדת לזה.

אני לא סובלת לקפל כביסה. מביאה אחת לשבוע מישהי שעושה את זה. עושה לי אור בעיניים. כשהארון מתבלגן קצת אני מוסיפה את הבגדים הלא מסודרים לערימה וכך נשאר לי מסודר.

מרגישה עם זה סבבה לגמרי! אני באמת סופרוומן ועדיין לא מצליחה הכל, הגיוני....

אבל אף אחת לא מכניסה אותי לבלגן

יש לי מטבח פתוח לסלון פתוח לדלת הבית

כשאני מביאה בייביסיטר או מזמינה חברים אני עובשת קודן בלסדר...

בישולים לא הקטע שלו בכלל.

בסדר השוטף עוזר, אבל מגיע בערב. אם מגיע לגיפה הוא יסדר הכל

אבל זה אומר שכל היום שהיתי בגיפה הזו...

ובבקרים הוא מוציא את הילדים אבל אני מארגנת אותם.

יש מייבש ואין מדיח מחוסר מקום, דירה שכורה.

לטאטא זה לא קשה

הקושי לתחזק סדר

מראש לא הכי מסודרת שיש

עם הילגים בכלל נאבדת

מגיע לכל המקומות שאת לא, מתחת לספות מיטות וכו..

אני מרימה הכל ונותנת לו לעבוד..

ממש עוזר לסדר 

כבר ארבע חמש שנים.

עכשיו יש יותר מתקדמים.

בכנות חושבת שהייתי משקיעה עוד וקונה רובוט שואב שוטף ואז כבר חוסך לך גם שטיפה.

שלי גם שוטף, אבל טנק המים מאוד קטן, בקושי כמו להעביר סמרטוט.

לחברה יש רובורוק שואב שוטף עם טנק מים גדול

והיא ממש מרוצה. אבל, עולה יקר סביב 6000

כלכלית, בוודאי שתקחי עזרה.

אם לא מסתדר לך להביא מנקה באופן קבוע, פעם בשבוע או שבועיים, אז בהחלט תביאי נערה לכלים או קיפול כביסה.

עכשיו חופש גדול, ילדות ונערות בטח ישמחו לתעסוקה, תנסי עכשיו דווקא לקחת יותר, תכירי את הנערות בסביבה ואולי תצליחי להכיר גם אחת או שתיים מומלצות שיוכלו לבוא באופן יותר קבוע בהמשך בשנת הלימודים הבאה. 

מישהי בין הרגליים בשעות המעטות שאני בבית

אבל יש לי מדיח ומייבש. אני שוטפת כמעט רק קופסאות פלסטיק ועדיין משתמשת בחדפ

כביסה מקפלת פעם בשבוע מרוכז ערב אחד. כשמריך לוקחים מהערימה/מייבש

לי זה בסדר.

ימי שישי זה נושא אחר

כרגע יש צהרון לילדים בקייטנה. והילדים הולכים לסבתא פעמיים בשבוע אז זה כן נחשב חיצוני בעצם😅

אם מרגיש לך שאת צריכה עזרה לכי על זה.

שלא יהיה לי נעים להיות עם מישהי בבית שעובדת..

ואז כשבעלי היה במילואים הגיעו אלי מתנדבות לעזרה. ובמצב של חוסר ברירה הרגשתי נוח לומר להן למה אני זקוקה - כביסה, כלים, מצעים.

כמובן בסבר פנים יפות.

וממליצה בחום. אל תגמרי את עצמך.. 

הגיעה מיד אחרי הלידה.

וכמה התפדחתי כולל בעלי

תקתק את הבית והשאיר לה רק אקונומיקה, שטיפה יסודית וכו

תכלס הבית היה נקי אבל הוא עבד קשה...

פעמיים בשבוע

בראשון לנקות ולשטוף כלים אחרי הבלאגן של שבת, היא גם מחליפה מצעים ומנקה את כל הבית.

בחמישי בערב-לנרמל את הבית לפני שבת-עובדת בעיקר בסלון-מטבח.

זה ממש מקל, במשך השבוע אני מתעסקת רק עם כביסות וסדר בסיסי.

ככה הבית מתאפס פעמיים בשבוע.

לפני שבת תנקו שוב סלון+ מטבח ויום שישי קצת יתפנה לך לכביסות.

לק"י

לגבי קיפול כביסה, יש פה נערה שעושה את זה (אצלינו היא בייביסיטר). ואחת הנשים שאמרה לי שהיא לוקחת אותה לקיפול כביסה היא צעירה.

נשמע לי דוקא מקובל יותר כשיש קטנים וקשה להשתלט על הכל. נניח בפנסיה יהיה לי בטח מלא זמן לקפל😅

לק"י

במקום לקפל, שמה בסלסילות.

לפעמים עושה חצי קיפול.

פחות עבודה, וגם אם מוציאים בגדים זה לא עושה בלגן בעיניים ובארון.

ממליצה!

לא חשבתי על זה בעצמי...

אבל זה רעיון מצוין, לפעמים זה לפעמים זה

אלו חיידקים שמועילים מאוד לגוף שלנו.

לבן זה רק חלב. הערך התזונתי והבריאות בדיוק כמו חלב פרה.

במיוחד שאנחנו עצמנו מאוד מאוד אוהבים יוגורט, אז לכן זה מאכל נפוץ כ"כ בבית.

אם זה יותר בריא - אחלה!

לבן זה אותו דבר כמו גבינה לבנה? גם היא כמו חלב?

אין לי עכשיו להשוות

נדמה לי שבגבינה יש יותר סידן.

לבן זה ממש פשוט

בגבינה יש יותר ערכים תזונתיים יותר סידן

תודה!

שבכל יוגורט יש 

ויש כאלה שיש בהם יותר

1.7% שומן

זה טוב?

של דנונה

אם כבר לבן - אל תביאי בטעמים. תשארי עם הרגיל, לדעתי.

הבן שלי מאז שנחשף ללבן בטעם תות הוא לא מוכן לגעת ברגיל.

מקווה שיחזיק מעמד...

ובטח שלא בטעמים

אבל הייתי מגוונת פשוט...

סתם בריא לגוון לילד ארוחות

ולא לתת לו כל יום בדיוק אותו דבר

מה יעשה ויש לו אמא מקובעת מחשבתית?... חחח

שווה לנסות אם הוא אוהב קוטג' או אפילו שמנת (יש גם בקטן אם הוא אוהב לאכול דווקא מהקופסא )

באמת כדאי לגוון את מוצרי החלב אצלנו בבית

הוא גם מאודד אוהב גבינה צהובה. כל פעם שעובר ליד המקרר, מבקש קצת.

ובאמת הקופסא קריטית התכוונת שמנת חמוצה, נכון? אין עוד משו שאני מפספסת?...

פטריה (מאוד נפוץ אחרי לידה ולפעמים גם בלי תסמינים של גרד וכו)

אם את מניקה אז הרבה פעמים הרקמה דקה בגלל חוסר באסטרוגן ואז ממליצים למרוח משחה מקומית שמכילה אסטרוגן ועוזרת לשקם את הרקמה.

הייתי קובעת תור לרופאת נשים

שמעתי על משחה בשם עזרקאין, יש לכן מושג?

בו יש כאב נניח מכיווץ שריר וכד ואין בעיה ברקמה..

אם יש בעיה ברקמה לא כסאי לדעתי עזרקאין את עלולה להפצע.

אובסטין זו המשחה ההורמונלית, צריך מרשם.

ויכול גם להשתפר מעצמו.

כמובן שכדאי לקבוע תור לרופא נשים לבדוק שהכל בסדר, אבל בשלב הזה זה עוד הגיוני בעיני.

היו לך תפרים? 

והייתי אצל רופאת נשים אחרי חודש ואמרה שהכל תקין וחזר למקום 

אם תור לוקח זמן

יש לי מלא נסיון לצערי...

פטריה- מלווה בריח. בדרכ גם גרד והפרשות. פשוט לרחרח את התחתון. הריח לא מותיר ספק..

יש נרות או משחה, חומץ תפוחים עוזר לי יותר מתרופות.

יובש- משחת אסטרוגן.  אחרי שבוע מרגישים שיפור.

הסימן שלי הוא שגם אם סיכוך עוזר נוצר צריבה מנוזל הזרע ואז זה זה.

תפרים-  יתכן ותרגישי שוני בשינוי תנוחה. כנל פצע.

המנטרה שלי

לא מקיימים יחסים כשכואב. הגוף זוכר את הכאב ומתכווץ בפעם הבאה ונכנסים למעגל שקשה לצאת ממנו.

שווה כל איפוק.

אולי יובש 

ממש תחושה שהמקום סגור ושורף

מחייב מרשם

לי רופא משפחה לא הסכים לתת

כמו שאמרו לך-

יש נטיה ליובש והידקקות של הרירית בזמן הנקה, ולזה יכול לעזור משחת אסטרוגן, קוראים לה אובסטין, מקבלים מרשם מרופאת משפחה.

חוץ מזה יכול להיות שהצלקת של התפרים כואבת, ולזה צריך פיזיוטרפיה של רצפת האגן, היא נותנת תרגילים ועיסויים שממש עוזרים למקרה כזה.

עם פטריה אחרי לידה לא נפגשתי, אבל אומרים כאן שזאת גם אופציה, אז כשתלכי לרופאת נשים, תשאלי אותה גם על זה.

מאוד נורמלי שיש יובש בשלב הזה במיוחד אם את מניקה,אם היובש חמור יש גם משחות שמכילות אסטרוגן (נראה לי שצריך מרשם)

אבל לא בטוח שזה יספיק

יכול להיות שהגוף שלך צריך עוד להחלים ולהתאושש

כדאי גם לבדוק שבאמת התפרים התאחו כמו שצריך ואין משהו שמצריך טיפול

ממש חשוב להקשיב לעצמך, לתת לגוף את הזמן, ולא לעשות מה שכואב!!!!

תפנו ליייעוץ במישור ההלכתי איך להתנהל במקרה של כאבים כי זה לא שהאופציות היחידות הם להמנע לחלוטין או לסבול

אישית אני נגד עזרקאין, לא צריך להחביא כאב. כאב זה איתות של הגוף וצריך להקשיב לו לו להחביא אותו

ובטח במישור כזה רגיש ורגשי שאמור להיות הנאה וקרבה

זה רלוונטי אם יש אקט רפואי שחייב להתבצע אז העיקר שלא יכאב, לא בשביל יחסי אהבה בין בני זוג

ויותר מזה- אלחוש גם מטשטש את היכולת של האשה להנות ולא רק את הכאב. אז מה העניין? לי המלצה כזו הופכת את הבטן ובעיני זה ממש לא פתרון

לא שמעתי אף פעם שזה עלול לגרום לנזק...

בכל אופן, ב"ה נולדו לי תינוקות בריאים.

המשך היריון בריא וקל!

לא,שמכתי אף פעם שאסור.

הילדים נראים בסדר ב"ה. 

כמו כל דבר סינטטי זה כנראה לא הכי בריא לגוף אבל זה לא מסוכן ורוב הנשים משתמשות במוצרים דומים

כנראה שלהחשף לשמש בלי הגנה זה פחות מומלץ

אם את חוששת אולי כדאי לך לקנות קרם הגנה טבעי יש למיכל סבון טבעי וערוגות ובטח לעוד חברות 

כן, עייפה במשך היום

ישנה שנצ של כשעה וחצי בד"כ

זה לא כ"כ נוח כי זה מותיר מינימום זמן "פנוי" ו"חופשי" בסוף היום

אם תצליחו להגביל ספר או משחק למיטה משעה מסוימת זה יעבוד? אצלנן זה עושה להם את זה יותר הדרגתי.היא במיטת תינוק או יכולה לצאת?

זה שלב שהרבה פעמים אם ישנים שנצ אין מה לדבר על לישון לפני תשע.. ככה לפחות זה אצלנו עכשיו ובטוחה שיחמיר שנה הבאה כשהוא יגדל

את מתכוונת לשחק במיטה? (היא במיטת תינוק)

בגדול, היא יודעת לשחק עם עצמה- נגיד בגן מאוד מתלהבים מזה שהיא יודעת להעסיק את עצמה. אבל אם אני בסביבה, היא הרבה פעמים תעדיף לשחק איתי (אני מאוד משקיעה במשחק איתה, לצערי לפעמים אני עמוסה מחשבתית וטרודה בהרבה דברים, אבל משתדלת בכל יום להקדיש זמן שבו אני לגמרי משחקת איתה). כשהיא הייתה יותר קטנה- היינו נותנים לה לשחק במיטה קצת וזה עבד למשך נגיד 10 דקות גג. כיום היא כבר לא בקטע, רוצה לשחק בעיקר איתנו..

העניין הוא שהיא עייפה אבל כאילו לא קשובה לגוף שלה ומסוגלת להרים את האדרנלין כדי לא לישון ולהמשיך לשחק. קרה פעם אחת שהיא לא ישנה שנצ בגן והיא הייתה גמורה.. גם היום, נניח, היא ישנה ממש מעט בצהריים כי משהו הפריע לה, ואז היא הייתה ממש ממש גמורה עד שהלכה לישון

אני לא הרגשתי הבדל ענק כשיישמתי אותם אבל במקרה שלך של קשב לגוף ולסימני עייפות זה יכול לעזור.

צריך בהדרגה לעבור למצב יותר רגוע, פחות אדרנלין ואנרגיות. היא מציעה להחשיך את הבית בהדרגה, לאט לאט לכבות את האורות בבית, בקיץ האור מהחלון מספיק כשהילדים הולכים לישון.

מקלחת מעוררת אז עדיף או להחליף בין המקלחת לארוחת ערב כלומר לקלח קודם ואז לאכול עם סינר או להקדים את שניהם ואז אחרי המקלחת לתת זמן רגוע בבית מוחשך יחסית, דיבורים שקטים, פעילות רגועה ולא אינטנסיבית.

שהמשחקים בחדר יהיו סגורים כשהיא הולכת לישון ובלי משחק במיטה, אפשר בובה או דובי או משהו כזה לחבק.

אפשר לשים שירים שקטים.

כשרואים סימני עייפות (בדרך כלל בעקבות החושך בבית גם מרגישים יותר עייפים) עוד לפני מצב של בכי מעייפות אז מתחילים להשכיב, טקס שינה כמו שאתם רגילים. כדאי להודיע כמה דקות מראש, שהיא תסיים את המשחק- עכשיו את יכולה לשחק אבל עוד שלוש דקות נכנסים למיטה. אפשר להראות לה על המחוגים של השעון או לשים שעון חול או משהו אחר שימחיש לה את הזמן.

כשכבר מתחילים להשכיב נכנס עניין של סמכות וגבולות, אפשר לתת בחירה בתוך הגבול (למשל- את רוצה שאמא תשכיב אותך או אבא? לתת בחירה של סיפור לפני השינה, בחירה באיזה שמיכה להתכסות, מה שמתאים אצלכם)

משחקי דמיון זה מעולה. גם הקטנה שלי (פחות מפותחת מבחינת דיבור) התחילה בזה עכשיו, וזה מעסיק אותה נהדר! (לפני כן היא כל הזמן הייתה צריכה שנעסיק אותה, והייתה עצבנית כשלא...)

ולמה בעצם לא לתת לה לשחק במיטה עד שתירדם? אני מרשה לכל הילדים שלי לקחת משחק אחד או ספר למיטה, והם משחקים/קוראים (או מסתכלים בספר) עד שנרדמים... לפעמים צריך את העזר הזה כדי להירדם...

אז כל עוד היא משחקת במיטה ולא יוצאת, ויחסית מדברת לעצמה בשקט - לא רואה בזה בעיה.

ואולי אפשר לנתב את המשחק שלה לכיוון של שינה - להשכיב ביחד את הבובה לישון, לשיר לה שירי לילה טוב וכו'...

אהבתי את הרעיון.

היא פחות עצמאית במשחק אם אני בסביבה.. היא ינקה עד לא מזמן, אז אולי היא רגילה לנוכחות שלי ולקרבה ומחפשת אותה

תשאירי אותה לבד בחדר עם "הוראות" משחק ותלכי לעניינייך...

אגב, לא יודעת אם הרצון לשחק דווקא איתך נובע מזה שינקה עד לא מזמן... הקטנה הקודמת שלי ינקה עד גיל שנתיים ושמונה חודשים, וידעה להעסיק רת עצמה מצוין במשחקים לבד... (ואז איפשהו בגיל ארבע זה עבר לה 🙄) 

כן, היא באמת זו שהכי הרחיקה לכת אצלי במשך תקופת ההנקה

והמצחיק הוא שהיא דיברה יפה מגיל יחסית מוקדם, אז ידעה ממש לבקש כשהיא רצתה לינוק...

(הפנינה הזכורה לטוב:

היא: "אמא, אמא, אמא, אמא..."

אני: "מה, תינוקת שלי?"

היא (בקול נעלב): "אני לא תינוקת!"

אני: "טוב, אז מה את רוצה, ילדה שלי?"

היא: "אני רוצה לינוק..."

לק"י

ועל הנקה זה בכלל משעשע אותי.

הקטן שלי בן שנה ועשר כמעט. אמר לי יום אחד:

"שני" (צד שני)

"קוקו" (שוקו, כי אני הייתי שואלת אותו למה הוא רוצה צד שני, אם יש שם שוקו?)

אני בפליאה מדומה: "שוקו?!!"

"לא קוקו, חלב".

והוא גם מניק את הבובות אצל המטפלת שלו🤩

דווקא הנקה של הבובות אני זוכרת יותר אצל האח שמעל היונק, בדרך כלל. או שאני לא זוכרת?🤔

הקטנה הנוכחית שלי (כבר מזמן לא יונקת לצערי...) כן משחקת בבובה שלה כמו שאנחנו עושים איתה. אבל היא עדיין לא קולטת שהיא כאילו האמא שלה - היא שואלת אותה "אוצה אמא?" ואז מביאה אותה אליי... 😅

לשחק מוכר קונה בגיל שנתיים זה ממש יפה, מפותחת וחכמה!

אני מכירה את זה שיש ילדים שקשה להם להכנס למעגל שינה, צר לי לאכזב אותך, שני הגדולים שלי היה להם מאוווד קשה להירדם בתור תינוקות ועד היום שהם כבר ביסודי לוקח להם הרבה זמן להירדם.

מנסה -

-לתת לה בקבוק חלב מהול במים במיטה

-לתת לה בובה אחת למיטה, שתשחק איתה בשכיבה עד שהיא תרדם.

-לא לפחד להציב לה גבולות,( לא קמים מהמיטה, או בבוקר עכשיו אמא לא משחקת איתך, אמא מתלבשת, את יכולה לשחק על השטיח...)

האמת היא שיש איזשהו שיפור עם השינה עם הגיל. אולי אני צריכה לעייף אותה יותר. זה די מאתגר בימים החמים האלה, אנחנו פחות יוצאים לגינה וכאלה..

השאלה לא מה היא רוצה, אלא מה טוב לה,

וזה את צריכה להחליט 🙂

אם את רואה שעכשיו יהיה לה טוב לישון אז זה ממש לא משנה מה היא רוצה.

כדאי להוביל משחקים (כולל משחקי תפקידים) וסיפורים לסדר יום והסבר שא אנחו זקוקים לשינה כדי להיות רעננים והמשחקים יחכו לנו עד שנקום.

(למשל יחד פליימוביל הולך לישון, ששש, עושים טקס שינה לילד, ואז הוא קם ויש לו המון כח לשחק)

לגבי התיאור של בסוף, את מתארת שני גבולות שונים ושזה מה שגורם לילד לבלבול.

זה בסדר לחשוב מחדש איפה רוצים להציב את הגבול אבל איפה שהחלטת שם הוא יהיה וההתעקשות שלה לא תזיז את הגבול.

אם את מנסה להרדים והיא מתעקשת ומצליחה "לשכנע" אותך, ואז את מאפשרת עד לגבול החדש,

אז אין שום משמעות לגבול הראשון.

השעה הסבירה שאת מתארת שהייצם שמחים, זה בשביל הצורך שלכם או הצורך שלה?

תודה רבה על מה שכתבת, את ממש צודקת..

נראה לי שאנסה לנוח וארגיש אם אין עוד משהו חריג..

אם ארגיש משהו נוסף אסע גם אם זה יהיה בשבת.

לא הלכתי להיבדק כי בדיוק יצאנו לנופש עם הילדים.

זה היה בשבוע 28 גם וילדתי בשבוע 36

1. לפי הרשת אסור דקסמול קולד בהריון - רק אקמול רגיל 

2. לי בהריון הראשון היו הקאות ברמה שקיבלתי נוזלים פעמיים בשבוע

בהריון השני לא היה בכללללללל

תהני מהזמן הזה, אולי הם עוד יגיעו  

העניין הוא שזה לא הריון שני

כבר עברתי מספר הריונות, כולל גם אחת שהסתיים בהפלה בשבוע 8, ובכולם היה זהה

אז זה חדש לי

בשעה טובה!

לפי מה שאני יודעת אסור דקסמול קולד,

והעדר בחילות הוא לא סימן לכלום. הלוואי שתמשיכי להרגיש טוב ושההריון יהיה תקין ובריא🙏

כמה שידוע לי אסור דקסמול קולד...

ובקשר לבחילות, כל עוד גם ככה אין מה לעשות- פשוט להודות לה' ולהתפלל שהכל יהיה תקין ובקלות

תלכי לבדיקת דופק כרגיל בשבוע 7/8 ובעזרת ה' תהיי רגועה יותר

הלוואי בע"ה

אני כבר בשבוע איחור, ככה שהבדיקת דופק קרובה מתמיד ;)

שיהיה בשעה טובה!

מצטרפת לקודמותיי אסור דקסמול קולד, והעדר בחילות לא מעיד על כלום.

אם אני מבינה נכון יש כאלה שהיפרמאזיסטיות רק בחלק מההריונות, הלוואי שגם את!

הלוואי שזה לא מעיד על כלום ובע"ה יהיה לי הריון שאוכל להנות ממנו

תאחלו לי

כי עד כה זה היה סבל שרק חיכתי שיגמר בידיים מלאות

מי מלח, תה עם דבש...

לבנתיים הספקתי לעבור ערב/לילה עם מלאאאאא הקאות

למה לא אמרתי תודה ושתקתי למה?

בבוקר קמת סמרטוט, כי הגוף היה מרוקן

אבל ב"ה התאוששתי מאז ואין כמעט בחילות

תודה להשם הטוב

תרגישי טובב

ותודה 

אצלי התינוקות רגישים ממש ומתעוררים מכל פיפס

אולי באמת להשאיר רעש לבן בחדר? 

יש באלי אקספרס מכשירים ממש זולים

אצלנו ב''ה אין עם זה בעיה,

מגיל קטן ממש הקפדנו לדבר רגיל

אפילו להדליק את האור בחדר

לעשות הכל כדי שהילד ילמד שיש חיים מחוץ לחדר השינה..

בינתיים בילד הזה אין לנו בעיות

מקווה ממש שבילד הבא גם לא יהיו 

בקשר לרעש לבן - נראה לי שהמאוורר ממלא את התפקיד 😁

עברנו לדירת קבלן חדשה לפני כשנה, 5 חד' ומרפסת.

הכל קרוב, שומעים מכל מקום מה נעשה. למרות שיש אטימות כשסוגרים את הדלתות..

אם אני רוצה את הפינה שלי, זה רק בחדר שלנו...

אבל מי שנמצא במטבח, פינת אוכל וסלון, זה כאילו הכל יחד... וגם קרוב לחדר של הבן, אז מרעיש אצלו..

אצלנו הן אטומות וכשאני משאירה את הדלת סגורה עם התינוק בפנים, היה כמה פעמים שלא שמעתי אותו בוכה בכלל.... כשהוא היה בן כמה ימים, זה נורא מבהיל להכנס לחדר ולגלות שהוא צורח.. עכשיו הוא כבר בן חודש וחצי אז יותר שומעים, אבל מקפידה על דלת פתוחה קצת כשהוא לבד בחדר.

ולפותחת- אם היא מתעוררת, את מיד ניגשת להרגיע? יכול להיות שהיא תרדם חזרה לבד , וזה רק מפריע שבאים אליה... 

לא חשבתי על זה. דווקא חשבתי שכדאי להגיע ישר לפני שהיא מתעוררת ממש. אנסה פעם הבאה, תודה!

מניחה שאם זה מגיע למצב של בכי אז כן כדאי לגשת? (בדר''כ היא מדברת לעצמה או סתם רעשים. באמת כשאני חושבת על זה, זה נראה שהיא מצפה שנגיע)

לא קרה כלום, זה לא שכואב לה משהו...

זה פשוט התניה, היא רגילה שבאים אליה לכן היא מצפה.

ולדעתי זה הרגל שחשוב לשחרר אותה ממנו, שהיא מתעוררת מכל רשרוש... הבית צריך להתנהל כרגיל והיא צריכה להמשיך לישון עם הרעשים. 

פשוט קשה לי לשמוע תינוקות בוכים וקשה לי לשמוע שנותנים לתינוקות לבכות

מדגישה שמדברת על תינוק ולא על פעוט

אני מדברת על בכי עדין, של כזה מתוך שינה.

באופן עקרוני אני לא להתעלם מבכי, לא מסוגלת נפשית בכלל. אבל יש מצבים שזה סוג בכי לא רציני, וכמה דק' זה באמת לא נורא...

האמת לא יודעת בת כמה התינוקת, זה בהחלט נתון משמעותי.

לחמי וחמותי יש בית גדול ושומעים ה-כ-ל.

להורים שלי יש בית גדול ובקושי שומעים מחדר לחדר מולו, ברמה שלפעמים זה מפריע כי קשה לשמוע...

נראה לי קשור למבנה ואולי גם לחומרי הבניה

לא יודעת באיזה גיל זה רלוונטי..

לרוב בידוד רעש תלוי בקירות, אבל אפשר לשפר את זה בעזרים חיצוניים (וקצת מכוערים) כמוחיפוי הקירות בדברים כמו תבניות ביצים (אפשר לקנות כאלה חדשות, נקיות, וגם לצבוע אותן). דורש השקעה, אבל אפ אתם מאד סובלים מזה אולי יעזור

ילדים בדרך כלל ישנים חזק ולא מתעוררים מכל פיפס. אני לא זוכרת אם זה אחרת אצל תינוקות ומאיזה גיל זה מתחיל אבל לא כדאי להרגיל אותה לדממה.

יש ילדים עם רגישות שמיעתי כן יקפצו מכל רעש קטן למרות שמנסים להרגיל לישון ברעש.

כמו שיש מבוגרים שישנים חזק וכאלה שלא....

כותבת כי זה יכול ממש לתסכל לצפות שישנו טוב וזה לא קורה בפועל... 

למשל אם אני אצל משפחה אני לא אכניס לחדר סגור וחשוך אלא הוא יוכל לישון בעגלה עם הרעש שמסביב

אם אני משכיבה בחדר אני מההתחלה לא אלך על ביצים ואז הם מתרגלים

אני גם הגישה הזאת, אבל זה לא ממש עובד אצל בת שנה וחצי.. אז זה לא שהיא צריכה דממה מוחלטת (בהרדמה עצמה קצת יותר צריכה שקט..) וחושך מוחלט אבל לא עבד לישון באמצע הסלון כשאני פעילה שם.. כשהיא נכנסת לשנת לילה עמוקה (ויש לילות מידי פעם שזה לא קורה) אז אפשר יותר חופשיים..

ואני מצטרפת להמלצה לא לגשת ישר כח לפעמים הם מיד מרדימים את עצמם בחזרה

וגם שזה קשור לבידוד של הבית וגם קצת לקירבה.. אצלנו הבית קטן והחדרים קרובים לסלון-מטבח והבידוד לא הכי טוב אז שומעים, ובגלל שהיא רגישה בשינה (למרות שניסיתי מלידה להרגיל אותה..) אז זה מפריע לה הרבה פעמים

לק"י

ייתן לו את המענה לצורך להיות קרוב, אבל בלי להפריע לכם.

אולי יש לו צורך בגלל הלידה 

תודה!

אבל אני מנסה להבין מה הנקודה שבגללה הוא לא רוצה לישון במיטה שלו

וזה כבר שנה וחצי בעליות וירידות, לא חושבת שקשור ללידה...

הוא רק בן 3 הגיוני שהוא מחפש את הקירבה שלכם כשמתעורר בלילה. יכול להיות שדווקא זה שתזרמו ולא תלחמו בזה (למשל תשימו מזרן) יגרום לו בסוף להפסיק.

כי הוא רוצה את אמא...

אנחנו נוטים לחשוב שהם כבר גדולים- בטח אם יש כבר תינוק תורן נוסף

אבל 3.5 זה עדין יחד קטן

ונשמע שאת במלחמה על זה כבר שנה וחצי- שזה אומר מגיל שנתיים

בת ה3.5 שלי התחילה רק לאחרונה לעשות מידי פעם לילה שלם במיטה שלה...

עד לפני חודשיים היא היתה מגיעה כל לילה

זה מאוד טבעי

באופן כללי לדעתי דלת של חדר ההורים צריכה להיות נעולה בלילה. כל לילה.

ואז הוא לא יוכל להיכנס בלי להעיר אתכם.

הייתי נותנת לו כמה שיותר אמא במהלך היום, ובעיקר לקראת הערב והשינה.

לזכור ששנת לילה היא פרידה, ופרידה זה דבר שמאיים על הקשר.

ליצור גשר על פני הפרידה ולהזכיר לפני השינה שאתם נמצאים איתו בבית גם בלילה, אוהבים אותו ובבוקר השמש תזרח ושוב תבלו ביחד.

את מתארת עליות וירידות תקופה ארוכה,

משמע התחלתם את התהליך כשהוא היה עדיין תינוק, אבל זה רק גורם לו לחסך עוד יותר.

תמלאי לו את הצורך הזה,

אפשר על מזרון כמו שהציעו, ועם הזמן זה יירגע.

סביבות גיל 4-5 יש שיפור עד שזה מפסיק לחלוטין.

הבן שלי בן 3 ורבע ויש לו ספונת לידי קבוע.

רק לאחרונה ממש הוא פחות מגיע, לפני כן היה מגיע כל לילה וישן עד הבוקר ועדיין היא שם. הוא מגיע פעם בשבוע בערך.. עד גיל 3 היה מגיע כל לילה.

אפילו לימדנו אותו לסגור אחריו את הדלת של חדר השינה בשקט.

תראי כמה הצורך הזה חשוב לו, הוא למד לתפוס פינה שלא תשימי לב שהוא מגיע. עד כדי כך יצר ההישרדות שלו חזק.

שימי לב שילדים לא תמיד יודעים להגיד במילים מה בדיוק מציק להם, לכן זה הגיוני שהוא אומר שזה בגלל אח שלו, כשבפועל הסיבה היא שאת לא לידו וזה מה שמציק לו באמת.

מציעה "להקשיב" גם למה שהוא משדר ולמה שהוא מדבר איתכם דרך מעשים ונתנהגויות.

לגבי זה שהוא חלש- הוא בגן עירייה? כי אם כן זה יכול להסביר. הרבה פעמים ילדים שקטנים בשנתון עייפים יותר ומתקשים להתנהל עם העייפות.

הם זקוקים להפוגה, לעכל את החוויות, לנוח מהתמודדויות.

יעזור לדעתי לעצור לנוח מיד אחרי הגן, לקחת איתך תה וביסקוויטים, שישים עלייך ראש ותלטפי אותו, ככה להיכנס לרגיעה כמה דקות טובות לפני שממשיכים.

אם יש לו שמיכי עדיין אפשר להביא לו בעגלה של הקטן ולהוציא לו בזמן הרגיעה.

אם הוא במעון וישן צהריים- תבדקי אם זה רגשי/ התנהגותי.

אפשר לבדוק איך הוא מגיב כשאבא/ סבתא מוציאים אותו כמה פעמים ולפי זה תשווי אם זה עייפות פיזית או משהן התנהגותי שקשור דווקא כשאת מוציאה אותו.

גם רגישות וחכמות וגם מפורטות ועוזרות מאוד!

תודה לך! ❤️

ואם אני אוספת ומפזרת מהגנים עם עגלה בגלל הקטן, היא גם יושבת בעגלה.

בדיקת פרופיל הורמונלי היא סדרת בדיקות דם שנועדה להעריך את רמות ההורמונים בגוף. הבדיקה כוללת בדרך כלל בדיקת רמות של הורמונים כמו:

1. **אסטרוגן** - הורמון מין נשי.

2. **פרוגסטרון** - הורמון מין נשי, חשוב במחזור החודשי ובהריון.

3. **טסטוסטרון** - הורמון מין גברי, קיים גם בנשים.

4. **FSH (Follicle Stimulating Hormone)** - הורמון מגרה זקיקים.

5. **LH (Luteinizing Hormone)** - הורמון מגרה לוטאין.

6. **TSH (Thyroid Stimulating Hormone)** - הורמון מגרה בלוטת התריס.

7. **פרולקטין** - הורמון מגרה חלב.

בדיקה זו יכולה לעזור באבחון מגוון מצבים רפואיים כמו בעיות פוריות, הפרעות במחזור החודשי, בעיות בתפקוד בלוטת התריס ועוד.

מדוע דווקא בימים מסוימים במחזור החודשי?

בדיקת פרופיל הורמונלי מתבצעת בימים מסוימים של המחזור החודשי מכיוון שרמות ההורמונים משתנות לאורך המחזור. כדי לקבל תמונה מדויקת של הפרופיל ההורמונלי של אישה, חשוב למדוד את רמות ההורמונים בנקודות זמן ספציפיות.

לדוגמה:

1. **יום 3 של המחזור**: מדידה של הורמונים כמו FSH, LH ואסטרוגן יכולה לעזור בהערכת תפקוד השחלות ומאגר הביציות.

2. **יום 21 של המחזור (או 7 ימים אחרי הביוץ)**: מדידת רמות פרוגסטרון כדי להעריך האם היה ביוץ והאם יש הפרשת פרוגסטרון תקינה, דבר החיוני לשמירה על הריון מוקדם.

כך ניתן לאתר בעיות הורמונליות הקשורות לפוריות ולמחזור החודשי בצורה מדויקת יותר.

מה הקשר בין בעיות pms ופרופיל הורמונלי?

תסמונת קדם-וסתית (PMS) היא קבוצה של תסמינים פיזיים ורגשיים המופיעים בשבוע או שבועיים לפני הווסת. תסמינים אלה יכולים לכלול מצבי רוח משתנים, עייפות, נפיחות, כאבי ראש, רגישות בשדיים, תיאבון מוגבר ועוד.

הקשר בין PMS ופרופיל הורמונלי הוא בכך ששינויים ברמות ההורמונים במהלך המחזור החודשי עשויים להשפיע על התסמינים של PMS. לדוגמה:

1. **אסטרוגן ופרוגסטרון**: שינויים ברמות של הורמונים אלה במהלך המחזור החודשי יכולים להשפיע על המצב הרגשי והפיזי של האישה. ירידה חדה ברמות פרוגסטרון ואסטרוגן לאחר הביוץ יכולה לגרום לתסמינים של PMS.

2. **סרוטונין**: אסטרוגן משפיע על ייצור סרוטונין, נוירוטרנסמיטור שקשור למצב הרוח. שינויים ברמות אסטרוגן יכולים לגרום לשינויים ברמות הסרוטונין, מה שיכול להוביל לתסמינים רגשיים כמו דיכאון או חרדה הקשורים ל-PMS.

3. **פרולקטין**: רמות גבוהות של פרולקטין עשויות גם להיות קשורות לתסמינים פיזיים של PMS, כמו רגישות בשדיים.

בדיקת פרופיל הורמונלי יכולה לעזור להבין אם יש חוסר איזון הורמונלי שיכול להיות קשור לתסמינים של PMS ולסייע בקביעת טיפול מתאים.

ולא לוקחות גלולות/התקן הורמונלי - איך אתן מתמודדות? יש דברים שעוזרים?

בראשונה לקח לי יותר זמן להתאושש, לתפרים להחלים וכו'

בשניה הרגשתי מעולה די מההתחלה

זא אני מכנה את עצמי ככה גם חצי שנה חופשי, מרשה לעצמי להעזר כמה שאפשר, וככלל מאמינה שבלי זה אי אפשר.

מבחינת כאב התאוששתי ממש מהר יחסית. גם כשהיו לי תפרים. חולשה ראיתי שיותר תלוי בברזל. הכוחות חוזרים למלואם בערך אחרי חודש וחצי חודשיים אבל זה גם נורא  תלוי כמה נחים קודם. כמה ישנים בלילה ועוד.

כל החברות שהצלחתי לשכנע לנוח ממש מממש מממש בהתחלה- הודו שהיה להן יותר כוחותאחר כך ברמה של לחשוב על עוד הריון יותר מהר.

יש מצב שאני פריוילגית... חוזרת מיד הביתה אבל נעזרת על מלא.

הורמונלית בערך חוד שמתיצבת.

השאלה שלך חוזרת לעצמי היא בעייתית. לאחוזרים לעצמינו. הרחם לא חוזרת לעצמה. הפרינאום עבר משהו שהוא אל חזור. הורמונלית את מניקה. הלוז משתנה כי קנים בלילה והכל משובש עם תינוק קטן.

לכן לא שאלתי חוזרת לעצמי😉 שאלתי חוזרת לחיים ולשגרה .. זה לא אותו דבר

תודה שענית!

התכוונתי פחות כמה את 'מרשה' לעצמך לנוח אלא יותר מבחינת תחושות פיזיות..

בעיני זה קשור.

מכירה מישהי שילדה פעמיים בקיסרי שבוע אחרי תפקדה מלא בבית.

היא הסבירה לי שאין לה ברירה.

ושאם לא מתיחסים הכאבים נשכחים....

אהמממ אהמממ

נזקים לרצפת אגן לרקמות בבטן...

למעט כאבי ראש וגב שלא ממש זוכרת

הרגשתי נורא לא ידעתי מתי אחזור לעצמי , הייתי חייבת מלא מנוחה רגישה ובדכאון בגדול 

לקראת חודשיים -כבר לא

נפילות עייפות

כאילו הבטריה על זמן מוגבל

קושי לעמוד מלא זמן

ובכללי..פשוט לא אני. קשה לי להסביר. אין אותם הכוחות

עד אז אני מתודלקת מה'היי' של הלידה והתינוק החדש, הכל ראשוני ופיצי ומתוק, יש עזרה בבישולים, התעניינות ומלא דברים שעושים בפעם הראשונה.

אחרי חודש כל הזוהר מתפוגג ואני מגלה שאני יצור עייף, שמן, מבולבל, עם יכולות מוגבלות ומשקולות על הנפש.

אם משהו מזה נשמע לך מוכר תדעי שאת לגמרי לא לבד..

אם אני נורמאלית כי לא זוכרת את עצמי ככה בלידות קודמות.

חודש וחצי אחרי לידה, קשה לי מאוד ללכת הרבה, הרבה הכוונה נגיד להסתובב בכמה חנויות בקניון, לא יותר מידי, מרגישה ממש כאבים באגן מקדימה, בחיבור לרגליים, צריכה לנוח מידי פעם.

מתעוררת על חולשה בבוקר קבוע, לאט לאט מתאפסת על עצמי. בכללי, ברור שהרבה יותר טוב מההתחלה, אבל ממש לא מאוששת .

אה, והכי הזוי, אני עדיין בוכה מלא בלי סיבה 😭

לא חזרתי לתפקוד מלא בכלל מבחינת בישולים ונקיונות... 

כן  תפקדתי בבית.

בעיקר כביסות חח אבל כן קצת כלים.

חודש אחרי הלידה השניה היה ערב פסח והשתתפתי בניקיונות אבל כן השתדלתי לא להגזים.

הלכנו לטיול קטן בפסח עצמו והרגשתי בעוצמה שאני יולדת, חיפשתי כל הזמן את הספסל הקרוב להתיישב לנוח.

התפרים כאבו עוד הרבה אחרי, בטח עד חודשיים מהלידה (במידה מסוימת השתפר אחרי חודש פלוס וכשחזרתי לעשות ספורט היתה נסיגה ואז הפסקתי שוב את הספורט)

לדעתי עד חודשיים הרגשתי שאני צריכה מנוחת צהריים כל יום ואח"כ הרגשתי מספיק טוב בשביל לוותר על מנוחה באמצע היום.

לגמרי יולדת עדיין, בשלב הזה התחלתי קצת לעשות דברים בבית, אבל בקטנה ממש

בקטע הפיזי בעיקר עייפות גדולה, חולשה..

הקטע הנפשי בשלב הזה תמיד קשוח אצלי

מתנדנדת בין מצב רוח טוב לדכדוך

רגישה מאוד, נפגעת מהר

לקראת חודש וחצי- חודשיים שאז אני טובלת, המצב מתחיל להתאזן

וגם היה הבדל בין הלידות- לידה ראשונה היה קשוח יותר גם פיזית וגם נפשית

לידה שניה כבר ב"ה היה הרבה יותר טוב

כי גם השתדלתי לשמור על מצב רוח טוב ליד הגדול והוא בעצמו עשה לי ממש מצב רוח שפחות נכנסתי לדכדוך..

קחי לך את הזמן להתאושש ותנוחי טוב, חודש זה לגמרי יולדת והכל לגיטימי. התאוששות קלה ומהירה❤️

לידה 1 ממש על הפרצוף בקושי הלכתי

לידה 2 הרגשתי סבבה אחרי חודש

לידה 3 הרגשתי מצויין++

ממה שראיתי אצלי בכל הלידות היה לי חוסרים תזונתיים ועדיין כל לידה החלמתי שונה..

מה שהשפיע לי על ההחלמה זה 2 דברים 1. איך הייתה הלידה (כל הלידות שלי ביו טובות) אבל בלידות שהחווית לידה הייתה לי קשה נפשית (צוות פוגעני/ מצב חירום בלידה שהלחיץ אותי) ההחלמה הייתה קשה יותר

2. ככל שהמצב הנפשי שלי היה במקום יותר טוב ושמח ההחלמה הייתה קלה לי יותר (לדוגמא בלידה ה1 הייתי בדיכאון אחרי לידה וגם ההחלמה הפיזית הייתה מאוד מאוד קשה)

חודש אחרי לידה-

בעיקרון די תפקדתי כרגיל, אבל כשהתאפשר עשיתי את הדברים לאט ובלי לחץ.

עד שבןע שעבר, הרגשתי שכל הגוף שלי עדיין כואב.

השבוע כבר הרגשתי הרבה יותר טוב ב"ה. הגב עדיין חלש וגם הרגליים.

מצבי רוח, זה משהו שבא והולך כל הזמן. אחרי לילה שישינ

שישנתי יותר טוב אז המצב רוח יותר נחמד..

וכבר חזרתי לעבודה סיזיפית וקשה

שכחתי מזמן שילדתי

למרות שלא פשוט השגרה החדשה בגלל עניינים רפואיים 

פיזית הרגשתי זוועה

נפשית מעולה

בלידה השנייה הרגשתי פיזית טוב יותר, נפשית גרוע. חוץ מה- היי של ההקלה של אחרי

אני עד עכשיו צריכה מלא מנוחה😅 ועברו 5 שנים

בגדול אני מרגישה טוב כבר כשיוצאת מחדר לידה.

נפשית יש לי כמה שבועות או חודשים שאני הבלוז כזה, מאד מאד טכנית, קצרת רוח... זה לוקח זמן.

עברתי לידה לא פשוטה וכאב לי ברמות לא זזתי שבוע שלם מהספה!

מהברית התחלתי להפחית משככי כאבים ואחרי שבועיים לא כל כך כאב לי רק אם עמדתי הרבה זמן.

חזרתי בהדרגה ללימודים, כבר יצאתי לגינה, הלכנו לפעילויות ודי הייתי צריכה להעסיק את הגדולה אז לא יכלתי לנוח יותר מדי

נעזרתי בבישולים וזה ממש היקל

אחרי חודש כבר שכחתי כמעט שילדתי . די חזרתי לשגרה

אבל מה שכן! אני משתדלת אם אין לי משהו לישון בבוקר או בצהרים יותר . הפסדתי לימודים אח''כ והסכמתי לעצמי לשמור את הכוחות שיש לי לזמן מוגבל

אני יודעת שאני משוגעת.. אבל החיים רצים ואני לא רוצה לפספס את הרכבת ;) 

כל התקופה עד עכשיו אני הורמונלית

בוכה מלא

לוקחת דברים יותר ללב

הייתי אצל אמא שלי בערך חודש וחצי, בקושי עשיתי משהו, כשחזרתי הביתה כבר הרגשתי די טוב, ודי חזרתי לתפקוד מלא.

הפעם, בגלל מה שעברנו אחרי הלידה, חזרתי הביתה (תכננתי ללכת לאמא שלי קצת, אבל לא יצא), לא באמת נחתי, ועכשיו אני 4 חודשים אחרי לידה, והגוף שלי ממש מותש. ברור לי שכאשר התינקת שלי תכנס למעון אני אקח לי עוד זמן כדי להתאושש מהתקופה הזאת, גם נפשית וגם פיזית, ורק אז אחזור לעבודה 

אני, כאמור, עוד מתאוששת, נפשית ופיזית. מתמרנת בין הגדולה, הקטנה, הבית ודברים הקטנים שעושים לי טוב, מקווה שלגדולה לא ישארו משקעים מהתקופה הזאת 

אני הרגשתי שאני מתחילה לחזור לעצמי,

אחרי הרבה זמן על הרגליים הרגשתי ממש את כל האזור למטה, כאילו הכל פתוח כזה🥴 עדיין אני מרגישה ככה אחרי חודשיים

וחולשה 

יש רשימה של מחיר מוזל של משאבות ספציפיות

בבקשה: 

20240705131058.pdf

אבל כל עוד התדירות פחות מ4 בשעה זה לא משנה.

אם יותר, להיבדק

אם זה התקשויות ברורות כדאי באמת להיבדק. ולשתות המון מעכשיו. רק תתקשרי למוקד אחיות קודם להוציא הפניה.

והאמת שאני במקומך הייתי קודם שותה ליטר וחצי קודם ושוכבת ורואה אם זה נרגע.

שתיתי 2 ליטר בשעה ואכן הפסיקו ההתכווצויות..

אני חייבת להתחיל להתרגל לשתות הרבה.

אני בהלם שיש לזה כזו השפעה אפילו שבכלל לא הרגשתי צמאה או מיובשת...

אני יודעת את זה כי באחד מההריונות היו לי התקשויות גם כמוך.. אבל בשבוע יותר מתקדם(26) למרות ששתיתי באותו יום די הרבה! (לפחות 2 ליטר) אבל במיון הביאו לי נוזלים בעירוי וזה הפסיק. זה היה גם בזמן כמו עכשיו... בקיץ... וכנראה אפילו 2 ליטר זה לא היה מספיק בשבילי והייתי צריכה לשתות יותר.

וזווית אחרת, יכול להיות שכבר 'גדל' מהמשחקים שיש לו וצריך דברים אחרים? יכולה לספר איזה צעצועים יש, מה אהב פעם, מה אוהב לעשות היום?