אז גיסתי הישירה אמרה לי משהו נכון (והיא מהצד שלי ואני רגילה אליה ולכן מרשה לה-למרות שזה עדיין מעצבן להודות בזה שהיא צודקת)
שאנחנו מאד מעשירים, מפתחים ומלמדים את הילדים שלנו (התאומים) אבל לא מחנכים אותם
ונכון- אחי וגיסתי הם כאלו (הילדים שלהם כבר גדולים אבל הם תותחים אפילו עם התאומים שלי ומקיימים נאה דורש נאה מקיים) שדורשים מעצמם מאד לחנך, להציב גבולות ולהיות על כל דבר, אם המשחק מפוזר שניה הם לא יירגעו עד שהילדים יסדרו יחסית בזמן קרוב וידרשו מהם את זה במשחק או באמירה, בתזכורת או בנידנוד ואנחנו באמת? זורמים ולא כזה מפריע לנו אם לא יהיה מיד, אנחנו בשבת משפחתית רוצים קצת "לצאת מהתפקיד" ושאחרים קצת יעזרו, אנחנו רוצים לנוח, לדבר עם אנשים וכו'.
אבל אולי אנחנו באמת שנינו כאלו נחנחים, לא מספיק עם תוקף ואכפת לנו ואז הילדים שמים עלינו קצוץ.
ושוב אני שמה לב, שאין לי מושג מה ההרגלים המתאימים, על מה להתעקש ועל מה לא, אין לי כוח להכנס לעימות עם אחד מהם שכל היום דורש ומתמקח על ממתקים, הם באמת לא תמיד אוספים בכלל ובטח לא כשאנחנו רוצים, אנחנו אוספים יותר מהם או מוותרים ועושים זאת בעצמנו.
ומה שמעצבן שאני מרגישה שאני אובר משקיעה בהם!
זמן איכות, לימוד, תכנים, חוויות, אני מסבירה להם ומדברת בגובה העניים, חוברות, לדבר על הטבע, להצחיק, לרקוד-אבל אני לא דורשת כלום. ולא יודעת פשוט להגיד כמו שגיסתי אמרה לאחד התאומים כשהם התארחו אצלנו לפני כמה ימים ואני עמדתי להביא לו גבינה צהובה רק כי רצה ובקש : "סליחה, לא תקבל עכשיו גבינה צהובה מהמקרר, תאכל פיצה כמו כולם עם כל המשפחה, בפיצה כבר יש גבינה צהובה". הם מטרטרים אותנו. ואנחנו הורים נוחים סה"כ. אז אני קמה באמצע שאוכלת, או עושה מה שהם רוצים.
אני כן חושבת שהם יחסית ילדים חמים, אוהבים, מנומסים וטובים וראיתי שובבים מהם בהרבה,
ואני באמת זקוקה למן סדר יום לגיל כמעט 4,
מה מותר ומה אסור?
על מה להתעקש ועל מה לוותר?
כמה ממתקים ביום?
אם זה גם פרי מתוק (ענבים) לתת גם גלידה וגם חטיף? בימים חמים הם רוצים המון ארטיקים
התנהגויות מעצבנות שמוכיחות שהם מפונקים:
* לא תמיד באים כשקוראים להם לשטוף פנים\ ידיים
* לא אוספים אחריהם
* באים אלינו בלילה לישון
* חסרי סבלנות ודורשים לקבל (מייד) פרי או פותחים את המגירות הנמוכות של המקפיא
* מתחילים לבכות אם לא קונים להם ארטיק בחנות או לא מקבלים את מבוקשם
ועוד דבר גרוע מאד- הרגלתי אותם שאני איתם בזמן איכות לחלוטין ולא עושה כלום שקשור לצרכים שלי\למטלות הבית כשאני איתם
מוצלחים ב:
לשבת לאכול רק ליד השולחן
לא עולים על ספה עם סנדלים
חמים
מחבקים וקשורים למשפחה
חברותיים
רגישים
אומרים תודה ואמא\אבא\סבא\סבתא אתם חמודים-אנחנו אוהבים אתכם
יודעים לכבד
אוהבים אחד את השני
משחקים יחד ועם שפה משותפת
חכמים
יצירתיים מאד
אמיתיים
אשמח לחוקים או לכללים שאתן מחילות
בסדר
ניקיון
החזרת ציוד למקום
איסוף
עזרה בבית
נוספים
אין ספק שחלק מזה זה זה שאני טיפוס רחפן וזורם, עושה דברים בעצמי כמו דאגנית, מרימה אותם, לא נותנת להם להתמודד ולהיות עצמאיים, שוכחת ולא מבצעת איומים ולא מתחברת לדמות הנוקשה של סדר וגבולות אבל חשוב לי לחנך! אנא עזרו לי!
וגם-איזה סנקציות ענייניות ומותאמות יש כדי להעניש ילד בן 3.7?
תודה מראש על חוסר השיפוטיות והעזרה
באמת היה מבאס לשמוע אמירה כזו.
) אם את רוצה בפרטי...
)