פורום הריון ולידה (עמוד 581)

שהיא לא התקבלה היה קישור להגשת ערעור 

ובאחת הסיבות שהייתה צריכה לסמן מדוע היא מערערת היה רשום לגבי ילד עם נכות

תבדקי את זה

איך מערערים?

ויש עוד קריטריונים חוץ מנכות? 

של בעלי

יש מקום להגשת בקשה

הגשתי בדיוק ערעור אבל לאזוכרת מה היה האפשרויות שם

לא מייל, לא סמס.

אולי מישהי יכולה לשלוח לי את הקישור הזה?

אנסה לבדוק לך קישור

כרגע עוד אין לו כל כך עיכוב התפתחותי, הוא קטנטן ומתוק ומתקשר!

הגיוני שישפיע על זחילה והליכה...

לא חשבתי על הכיוון כי הרופא המטפל אמר שלא ממליץ כי כדאי שיהיה בחברה ’רגילה’

אני חולקת על הרופא בעניין הזה בשלב של מעון.

ילד עם עיכוב התפתחותי יכול להיתרם מאוד מאוד מאוד מטיפול במעון שיקומי. חברה רגילה תהיה לו בגיל בוגר יותר. השלב הזה של מעון הוא שלב קריטי להתפתחות, ואם הילד יקבל את בוסט הטיפולים במעון בשלב הזה, הסיכוי שלו להתפתח טוב גבוה הרבה יותר.

קחי בחשבון שבמעון שיקומי, מלבד מענה טיפולים פרא- רפואיים נרחב, יש הרבה יותר מבוגרים מטפלים לכל ילד מאשר במעון רגיל, מה שמאפשר מענה טוב יותר וטיפול איכותי יותר בכל ילד.
 

למעון שיקומי מגיעים בעזרת מחלקת הרוחחה בעירייה שלכם. יש קריטריונים על פי החוק מתי ילד זכאי למעון שיקומי, הרווחה מבצעת את ההפניה בפועל. הכי טוב להתייעץ עם עו''ס שיקום בעיריה שלכם.

שמגיע לבית עושה?

הילד פשוט לא למד לעשות צואה בשירותים... אז בגן היה מתאפק (הולך לעשות רק שתן) ובבית היה מפספס בתחתונים...

ההגדרה הרפואית של זה זו הצטאות.

עם אחד מהם התחלנו תהליך של ליווי פסיכולוגי בגן (גן שפה). הם נתנו לנו טיפים, שלצערי כבר איני זוכרת אותם, ובסוף זה עבר. לשני עשינו מבצע בבית, ואחרי הרבה יזע ודמעות זה גם עבר.

לפחות אצל השני זה בוודאות היה מפחד, כי זו האבחנה שהוא קיבל מהפיזותרפיסטית שאצלה טופל כשהיה תינוק (עקב עיכוב התפתחותי). אני חושבת שגם אצל השני זה כך. שניהם ילדים רגישים כאלה...

אישית הייתי מרפה בינתיים, במיוחד אם בבית הוא עושה כמו שצריך. לא נדיר למצוא גם אנשים בוגרים שמעדיפים להתאפק מאשר לשבת על אסלה במקומות ציבוריים...

אפשר לדבר איתו באופן כללי על פחד וחששות, ולגעת קצת בפחד של עשיית צרכים בגן, במקום פחות מוכר, אבל לא לדחוק בו.

כך נראה לי...

מעניין אם זה קשור לזה שעכשיו יותר ילדים גמולים ונהיה עניין חברתי ללכת לשירותים.

בכל מקרה, לא נלחצתי מזה כי כבר הכרתי את זה עוד מלפני כשהייתה עם טיטולים והיינו יוצאים לטייל (מסלולים וכאלה.. לא טיול בשכונה) היא לא הייתה עושה קקי כל הטיול.. רק כשמגיעים חזרה הביתה או למקום אירוח.

כאילו משהו פיזיולוגי אצלה שכשפחות נוח לה הגוף עוצר את עצמו.

בקיצור, אם הוא עושה בבית, בעיני פשוט לשחרר. כשיהיה לו יותר נוח הוא יעשה גם בגן

והוא כבר בכיתה א'.

מתפנה מיד כשמגיע הביתה.

וכשהיה טיטול היו עושים הרבה.

בכלל, בטיטול הם משחררים כל פעם שמרגישים איזהשהוא צורך, וכשנגמלים הם לומדים לעשות הכל בשרותים, בד"כ בפעם- פעמיים

הוא גם לא יכול להיות בגן אצל סבתא.

הוא זקוק לתשומת לב ועלול להדביק. 

אולי בגלל זה לא הציעה

בכדי לא להדביק אחרים

אבל עדיין יכלה לנסות לסייע אפילו בלהציע ולהעלות בפניי את ההתלבטויות

תודה 

אבל תכלס זה לא ריאלי

אמא שלי גרה מרחק שעה נסיעה גם ושומרת על הנכדים האחרים,לי לפחות ברור שזה לא אופציה לבייביסיטר. וכשהילדים שלי חולים, ברור לי שאני זו שנמצאת איתם כדי שלא ידביקו אף אחד.

יש לך אפשרות לעבוד מהבית?

אם לא, תתחלקי עם בעלך. תראי נכונות למעסיק למרות הקושי ולמרות שאת לא חייבת אם זה יהיה לטובתך

אולי חסרה לך הדאגה הרגשית, אבל אל תשליכי את הלחץ של המעסיק על אמא. אין קשר

יש ימי מחלת ילד, ואת יכולה להתחלק עם בעלך בימים.

כל שבוע שעבר..(היו ימים שהגעתי למשרד כי בעלי התחלק איתי)

ועכשיו הקטן לא מרגיש טוב

וקיבלתי שיחה מהמנהל שלי שזה לא יכול להמשיך ככה ושאני צריכה למצוא פתרון

אני בעצמי לא מאה אחוז ..

וזה כל כך מתסכל

אין דבר כזה לא יכול להימשך ככה.

הילד חולה, ואת ובעלך מתחלקים. ואפשר לעבוד מהבית. וככה זה ילדים🤷

ברגע שזה יהיה לך ברור שההלחצה שלו מיותרת, כי תכלס - מה יש לך לעשות כבר..? אולי זה יוריד אותו ממך. או לפחות תהיי פחות לחוצה.

הוא לא בסדר.

אם אפשר לעבוד מהבית - מה אכפת לו, כל עוד את באמת עובדת? שיגיד תודה שאת לא שמה יום מחלה ושיסתדר

אין מה לעשות.

ילדים חולים הרבה.

אין פיתרון אחר חוץ מאשר שאחד ההורים יישארו עם הילד.

תציעי לו שתביאי את הילד למשרד

הוא כבר יגיד לך טוב טוב תישארי בבית ושלא ידביק את כל העובדים.

שהוא יגיד תודה שבכלל עבדת.

ימי מחלה נועדו לימים שבהם הילדים/ את חולה, אל תוותרי על זכויות בסיסיות, זה מאפשר למעסיק לנצל ולהתעמר בך.

לי קרה שנעדרתי מהעבודה שבועיים ברצף אחרי שחודשיים קודם נעדרתי הרבה בגלל ילד מאושפז ואח״כ מחלה שלי. הייתה לי שיחה עם הבוס שאיבד סבלנות לגבי ההעדרויות שלי, הרשתי לעצמי להיות תקיפה ומאד ברורה לגבי הזכות שלי להיות חולה ולהעדר. יותר לא שמעתי מילת ביקורת על ימי מחלה שאני לוקחת (לא מעט לצערי לאחרונה)

וההורים שלי גרים מרחק חצי שעה ממני.

לרוב מה שעושים זה לחלק לי עצות...

תכיני לו מרק חם

תפנקי אותו,

תתני לו טיפות שמן זית ושום

כשהוא ישן- תנוחי...

ועוד על זה הדרך...

זה הכי מעצבן. כאילו אין לי מח לחשוב לבד.

וסיוט שזה תוקע עם העבודה... מה עם בעלך? 

אני עם 2 צפופים וחוזרת בספטמבר לעבוד...

איך מתנהלים? אצלי אין אפשרות לעבוד מהבית בכלל

גם עזרה מהמשפחה אין

בשנה הראשונה הם חולים מון סטופ מסביב לשעון ומדביקים אחד את השני

סיוט

מתחלקים עם הבעל

אם הילד לא במצב ממש קשה אני סוחבת אותם איתי לעבודה... לא אידאלי אבל זה מה שאני עושה 

נראה חי הציפיה שיציעו לבד עזרה קצת לא מציאותית...

היא עסוקה ביום יום שחה ובכלל לא בטוח שערה לקושי

ושעה זה לא מעט נסיעה...

יש לה את החיים שלה, במיוחד אם היא גרה רחוק.

אני אמנם לא עובדת מחוץ לבית, אבל מעולם לא עלה על דעתי לבקש מהאימהות שלנו לבוא לשמור על ילדים חולים... הן עברו את השלב הזה כבר, ובאמת השלב שלהן בחיים הוא להציע עצות, לא דווקא לעזור בפועל.

הפעמים שבהן הן שמרו על ילדים היו או בסידור קבוע (פעם בשבוע חמותי שמרה על הבכורה כשהייתי בלימודים ולא היה מעון) או בפעמים דחופות שדיברנו עליהן מראש (כמו לידות או ניתוחים).

ל"סתם" בייביסיטר ביקשנו מהאחים שלנו או מבייביסיטר אמיתית.

אולי זה פתרון גם בשבילכם, למצוא מישהי שפנויה בשעות הבוקר, ומוכנה לבוא לשמור על הילדים בהתראה קצרה כשצריך? זה יהיה בתשלום, כמובן, אבל זה עדיף בעיניי על פני להטריח את סבתא...

אולי נושאה טריה שאין לה עבודה עדיין

או סבתא בעיר מגוריך שזורמת על זה

או שכנה בתשלום

או שתתחלקו בינכם..

לקחת יום מחלה כדי לשמור על הנכד? נשמע לי ציפיה מוגזמת.

אנחנו מתחלקים , אני ובעלי בימי מחלה, וקורה לעיתים נדירות שיוצא כמו מה שתארת. לא נעים, אבל אין מה לעשות

לעזרה כשהילדים חולים. גם ממי שגר רבע שעה נסיעה וגם מי שגר שעה ורבע נסיעה. הם עובדים, להם אין ימי מחלת נכד, זה לא התפקיד שלהם. (לפעמים כשאמא שלי ביום חופשי היא עוזרת לאחותי, אבל אחותי גרה צמוד אליהם. אין מה להשוות. אין סיכוי שאחשוב לבקש מאמא שלי לנסוע שעה כדי לשמור על נכד חולה, ועוד ביום החופשי שלה שיש לה קצת זמן לנשום)

זה קשוח בעבודה. בעלי ואני מתחלקים לפי ימים שיותר קריטי להגיע. אם רלוונטי מציעים להביא את הילד איתנו (לרוב המעסיקים מעדיפים שלא- זה באמת מורכב בעבודות שלנו).

לאחרונה גם המנהל של בעלי וגם המנהלת שלי אמרו שאנחנו מחסירים יותר מדי (ואפילו שמעתי נימה של טענה שלא נעזרים בהורים). האמת- קצת נתתי למנהלת על הראש... שאני רוצה להגיע אבל לפעמים אין ברירה ומה היא רוצה שאעשה. היא הבינה בסוף והסכמנו שהיא חייבת לעשות פרצופים על חיסורים ואני חייבת לא להגיע כשאני צריכה😝

כל יום כזה הוא לא נעים. אבל זה מה יש, אלו שנים שמחסירים יותר בעבודה וזהו.

מקווה שתמצאי את הפתרון המתאים ביותר בשבילכם, ושתיהי בטוחה בזכויות שלך, והכי חשוב רפואה שלמה💕

ואני לא בונה עליהם על עזרה כזאת

קודם כל כי כשהבנות חולות הן בעיקר צריכות את הפינוק שלנו וגם כי ההורים שלנו עוד עובדים אז למה שייקחו חופש בשביל הבנות החולות שלי?

אם את גרה במרחק שעה נסיעה והיא עובדת, זה ממש מובן שהיא לא תוכל לעזור עם ילד חולה.

היא יכולה לעזור בדברים אחרים כמו לבוא לשמור עליהם פעם ב בערב, או להוציא מהגן, אבל זה תלוי ברצון הטוב שלה.

אני ואמא שלי גרות באותה עיר והיא לא עובדת, אני אף פעם לא מבקשת שתשמור על ילד חולה כי אני יודעת שקשה לה יום שלם להשאר בבית. היא כן עוזרת אם אני צריכה לעבוד אחהצ, או נתקעתי ואין מי שיוציא את הילדים וכו.. בימי מחלה אני ובעלי מתחלקים.

האמת שהיא הציעה לשמור חצי יום אבל זה לא כ"כ עוזר אם אני צריכה עדיין לקחת חצי יום חופש..

לדעתי הציפיה שלך לא במקום. מה כן? להעמיד את הבוס על מקומו. מותר לך וזכותך החוקית להשתמש בימי המחלה שלך.

אפשר ורצוי כמובן להתחלק עם בעלך. אבל אל תרגישי אי נעימות כי נעדרת בגלל ילד חולה. 

שהביוץ היה ממש לא מזמן ונקלטת אבל עוד לא רואים בבדיקת הריון

יסיר בוודאות את הספק.

כנראה שזה לא הריון - אבל בכל זאת, בתנאי אי וודאות כפי שאת מתארת את מה שעובר עליך, בדיקת דם היא משהו וודאי.  

או באפליקציה

לא מסובך...

ובדיקת דם מזהה הריון מוקדם

וממש במתח איתך

איזה גיבורה את!

תודה תודה תודה

הלוואי

כלכך מייחלת ורוצה

כי התנועות שלך מרדימות ומרגיעות אותו (תדמייני תינוק בעגלה כשאת בחוץ מטיילת איתו)

וכשאת שוכבת או יושבת במנוחה הוא מתעורר.

אין מה לעשות למיטב ידיעתי

מתרגלים

וגם זה עובר בסוף, כמו כל הריון 😉

ככה זה עד הסוף?

לא יודעת למה לא זכור לי מההריון הקודם

טוב ששוכחים  

לא יודעת איך יש שם ככ הרבה מקום אבל 39+ וחגיגות שלמות כל הזמן..

@שושנושי מזדהה לגמרי! אני מנסה לנוח קודם קצת בספה ואז לעבור למיטה ולפעמים זה עוזר ולרוב לא🫢

איזה כיף לך שאת כבר ב 39, מתרגשת בשבילך ברמות

דמיינת את עצמך שתגיעי עד 39?

כי לי יש דמיון ללדת עד 40 (בהתחלה החלום היה ב 38, אבל עם הזמן מוותרת ומסכימה לחכות גם עד יום לפני התלמ..), תוהה אם להמשיך..

חגיגה כל לילה!

אבל האמת נהנית מזה מאוד

יכולה להסתכל על הבטן שעות רוקדת.. 

חייבת כוח לשעות היום לילד ועבודה

כלכך כואב לי על הבן שלי שרק יחזור מהמעון ולא תהיה לי טיפת כח אליו

וכל מי שסביבי

אבל כשאני מנסה לישון זה קצת מתסכל...

וזה באמת מדהים!!!

זה ידוע...

כשאת מרפה הוא מתחיל לחגוג

כשאת הולכת וזזה זה מרגיע אותו,

כמו שמנדנדים בעגלה...

וגם למה כל אחד רגיל ;)

אחד יחשוב ששעתיים שינה רצוף זה נדיר ומהמם והשני רגיל לישון יותר אז מבחינתו זה עוול 😂

1. כמה כנראה תאחרי והאם תכילי כעס על זה יותר טוב משתכילי את הבלגן במקום השני,

2. כמה דחוף לך לגוון לאורך היום בפרט ובכלל בקריירה אולי (לא סיפרת אם יש לזה השלכה)  לעומת כמה דחוף לך להתמקצע כרגע במשהו אחד

אני אישית הייתי מתקשה לעבוד במקום מבולגן בלי נהלים וסדרים.

אולי לך זה לא מפריע.

לגבי המקום הראשון הייתי בודקת איך המנהלת בעוד סיטואציות, אם היא נותנת גיבוי לעובדות במקרה של טעות או תלונה.

אם היא מסכימה להתחשב בבקשות או כל מיני דברים כאלו.

אם כל החיסרון שלה זה הרגשה לא נעימה מהיעדרויות אז זה גם תלוי בך עד כמה את מחסירה מהעבודה.

לדעתי זה חיסרון שאפשר להבליג עליו, אין בוסים מושלמים.

אני באמת משתדלת לא ךהיעדר וכשנעדרת זה ברור לכולם שבאמת בצדק ולכן אני אסתדר עם קצת פרצופים על זה.

לדעתי גם הח להכין שיעור במקצוע עיקרי ובמקום מסודר.

השאלה רק איך הצוות וההרגשה שם חוץ מנושא ההיעדרויות

וגם לדעתי לכי עם תחושת בטן שלך, זה לא שחור על גבי לבן.

כמו בבחירת בן זוג יש מישהי שתבליג על חסרון מסוים ומישהי שלא והפוך

גם לי הייתה התלבטות דומה ולהיות פיזית במקום ולהרגיש את האווירה עזר לי להחליט

הייתי מחפשת מקום אחר, למה צריך לעבוד בתנאים לא אנושיים?

במיוחד שבהוראה יש ביקוש.

אבל זה תלוי באופי שלך

אני הייתי מעדיפה מקום מסודר ולהשתדל להתעלם אם מתעצבנים על חיסורים וכאלה...

@oo את צודקת, אבל אני חוששת להישאר בלי כלום, או למצוא מקומות עם חסרונות אחרים.

אבל אולי הייתי ממשיכה לחפש מהצד ומקסימום עוברת

קורה כאשר היציאות קשות מידי.  ואז נפצעים מעט בישיבה בשירותים.

את צריכה להרבות בשתייה, ולאכול מזונות עשירים בסיבים, להגיע למצב של יציאות סדירות ולא קשות.  

כדאי להחזיק בבית נורמלקס. אבקה שמוסיפים לשתייה כדי להרבות סיבים בעיכול ולהקל על היציאות.  

תרגישי טוב ואל תקחי את מה שקרה באופן קיצוני.  

זה קורה ומוכר.   

כנראה טחורים / פיסורה.. במיוחד שאת מתארת שכואב לך לעשות.

תקפידי על מה שתדהר אמרה.. לשתות המון, פירות וירקות סיבים תזונתיים

פחות קמח ועוד כמה דברים

אם יש יציאות קשות, תזונה טובה יותר ונורמלקס יעזרו

אם היציאות כן רגילות, תבקשי מרופא משפחה טיפול לזה

תלוי מתי הכאב שלך (בזמן או אחרי), לפי זה תקבלי טיפול לטחורים או פיסורה

תרגישי טוב

קורה ממהעצירות.

גם לי קרה הרבה והיה כל כך הרבה דם שנכנסתי לחץ, הלכתי לרופא המתאים 

וב"ה זה באמת מהכאב

זה היה דם ורדרד ...... וזה לא היה בכמויות גם לא היה באסלה. אך ורק בניגוב ! בגלל זה מלחיץ אותי !! חוששת

את זה . זה לא נורמלי שיהיה ורורד מטחור או פיסורה ?? זה חייב להיות אדום חזק?

היה לי דם בכל הצבעים והגוונים

ותמיד זה פיסורה או טחורים..

אני במקומך לא הייתי בלחץ

מנגד לא מכירה סיבות נוספות לדימומים אז חכי לשיחה עם הרופא

טחורים

הגיוני ממש

קורה לי המון, במיוחד סביב הריון ולידה 

יש כאבים ביציאות, אז הגיוני מאד שזה פיסורה או טחורים.

צריך להקפיד על שתיה מרובה. פעילות גופנית. לא ללחוץ בשירותים

סיבים תזונתיים- כמה שיותר. מלא ירקות, קמח כוסמין מלא מאד עוזר ליציאות טובות.

עזרה ראשונה- משחות כמו פרוקטוגליבנול. משחה שצריכה מרשים ומאד טובה ויקרה קצת- אנטרולין.

הרעיון הוא להקפיד על יציאת רכות.

הגיוני לגמרי ולא מלחיץ...

בכא מומלץ בימים הטהורים (אם הם לא בשבעה נקיים) ללבוש לבנים כהים כשי לא להתקל בבעית כתמים

טיפה בניגוב

וזה חום בהירררר ופעם אחת היה חום כהה יותר

יכל להיות שדם ביוץ כזה צבע?

היה לי בעבר פעם אחת וזה החה אדום-ורוד

קרה למישהי בדיקות ביוץ חיוביות לפני מחזור?

ובכא להמתין מעט עד הניגוב

כל הכללי זהירות..הרבה נסיון בתחום לצערי

טוב תכלס עכשיו נגמר לדעתי

מוזר

תודה רבה על הייעוץ

אצל רופאת נשים, אם יש לך שארית שליה

כן, גם כמה חודשים אחרי לידה

וגם לא היה לי כתמים כל התקופה

נטהרתי יחסית בסבבה

ומחודשיים אחרי הכל היה נקי

עכשיו נגמר ההכתמות ואין זכר לווסת..

נראה לי שזה או דימום ביוץ מוזר בצבע

או השתרשות..למרות הבדיקה השלילית? הגיוני?

או סתם הורמונים הנקה ולא מוסבר

או שמחזור כן יגיע בהפתעה

תכלס כל השרשור הזה מיותר..במילא לא מצליחה להבין מה זה

בעיקר רציתי לדעת למתי לצפות לקבל מחזור

קשה שאין שום צפי 

שזה לא שארית שליה

בהצלחה...מבאס..

אולי תנסי,שיטת אביבה וינקה אותך?

אין לי הסבר..

פשוט רציתי לדעת אם לצפות למחזור בימים הקרובים

או רק עוד שבועיים

לא משנה..כמו הכל עכשיו בחיים..לא ידוע🫢

הלכתי פעם אחת שהספיקה לי לנצח🙈

חשבתי שאם הרב לא יתיר על סמך זה שתגידי שיש לך פצע (אם אכן הקרע נחשב פצע) אז אולי אם תלכי לבודקת שתגיד את זה, זה יתן משמעות אחרת ויתיר לך

רק לעודד שאחרי לידה הרב התיר לי גם דברים שלי בעין נראה שאין סיכוי.

בנוסף אם יש לך קרע מדמם תגידי את זה לרב אני מאמינה שזה שיקול רציני.

היה לי בלידה קודמת.

בדיקה של היום השביעי עם דם ששיערתי שזה מפצע ובהנחיה של רב הלכתי לבודקת.

ואני ממש ממש שונאת ללכת לבודקת. בדר"כ מעדיפה לא ללכת על אף המשמעות שהבדיקה אוסרת.

אבל במקרה ההוא אחרי לידה עם אזור סופר רגיש העדפתי ללכת אליה ולסיים עם זה.

וואלה

והיא באמת אמרה שמדובר בפצע?

התחרטתי שניסיתי כמה פעמים עד שהלכתי לבודקת

בשניה היא אמרה שזה פצע, והנחתה אותי איך לעשות את הבדיקות ולעקוף את הפצע

זה היה ברור שזה פצע.

הדימום הפסיק הרבה קודם והיה ממש קשה לעשות בדיקות

בגלל זה הלכתי אליה. רציתי כבר לסיים עם הסיוט הזה.

אז הגיוני שהרב יתיר, לא?

חיבוק!!!!

התוצאה של cmv מעידה שהיית חולה בעבר ושאת לא חולה עכשיו .

התוצאה של rubella אומרת שכנראה חוסנת בעבר אבל אין לך מספיק נוגדנים. היום ההנחיה היא לא להתחסן שוב אם קיבלת שתי מנות חיסון בעבר. 

Igm זה חולי עכשיו (שלילי)

Igg נוגדנים בדם מחולי ישן

מסקרנות..

אני זוכרת שבדקו לי נוגדנים לוירוסים האלה בתחילת ההריון כי זה מסוכן לחלות בהריון אז מנסה להבין את הקשר לעובר קטן

גם וירוסים של טוקסופלזמה . הדבקה במהלך ההריון גורמת גם לעובר קטן

לא מבינה בתוצאות אבל שאלת מה זה קשור לעובר קטן

רק לעודד, גיסתי נדבקה בוירוס הזה בסביבות שבוע 20 וב"ה ילדה תינוק מתוק ובריא לא מזמן...

cmv זה יכול להדביק את העובר וזה מסוכן

ככה שמעתי פעם

IgM זה חולי בזמן אמת, עכשיו, וזה שלילי אצלך

IgG זה הדבקה ישנה, ובמידה וזה חיובי זה נראה שאת מחוסנת 

מעביר לי את הזמן כי לרוב אני קוראת בלי להבין בהכרח.

מחפשת משהו של למידה   , על אמונה וביטחון

מאוד מחזק עם פרוש של הרב עמרמי

גם בגן האמונה של הרב ארוש מדהים

אפשר לקנות תהלים עם פרוש כוונת הלב. מתחת לכל פסוק יש את הפרוש שלו ולעשות לימוד יומי. קריאת תהלים מועילה אגב גם בלי להבין את המשמעות

רק לבחור

תודה!!!

וגם

יש ספר שנקרא "הנפש אשר בתהילים"

זה בעצם ספר תהילים עם הסבר יחסית מעמיק לכל מזמור.

זה באמת גאוני והרבה יותר מחבר לקריאה

תודה רבהה❣

חובת התלמידים של האדמור מפיאצסנה

הלכות לשון הרע

פלא יועץ

נועם אלימלך

אוצר אגדות נך אוהבת ללמוד כדי לספר לילדים

עכשיו אני מחפשת ספר של הרמבם..נשמע לי ממש מעניין

ובכללי כדי להרגיש שה' בחיי היום יום שלי שאני נוסעת ברכב או מבשלת אומרת תהילים בעל פה או מדברת עם ה'

קראתי, הוא סגולה לשמירה בלידה אני יודעת..

מה כתוב בו?

מחבר אותי יותר ללימוד... או לפחות לסכם לעצמי את הרעיונות.

(מודה שלא תמיד עושה את זה - זה תלוי בתקופות - אבל כשכן זה עושה לי ממש טוב!)

יש תחום יצירה שאת מתחברת אליו?

בכל אופן, ככה אפשר ללמוד כל דבר - מפרשת שבוע ועד ספרי אחרונים.

אני ממליצה ממש לקבוע חברותא עם מישהי ללימוד משותף. יש בלימוד ביחד משהו יותר מחייב, והרבה פעמים גם עצם הדיבור על מה שלומדים ממש עוזר להבין יותר, להפנים את הדברים ולחבר אותם לחיים.

זה יכול להיות גם חברותא טלפונית, לא חייב מפגש פנים אל פנים.

אפשר עם שכנה שנראה לך שתזרום (ואז אפשר גם להיפגש), אפשר עם קרובת משפחה (לדודה שלי היתה חברותא טלפונית עם סבתא שלי במשך שנים...), ואפשר גם למצוא פה מישהי מהפורום שתרצה🙂

בעיקרון יש גם ארגונים שעוזרים למצוא חברותות עם אנשים שמתקרבים ליהדות (או סתם משדכים בין אנשים שמחפשים עם מי ללמוד). אני מכירה את ארגון 'קרוב אליך, אבל כשרציתי לשלוח עכשיו קישור האתר לא היה פעיל, לא יודעת אם זה תקלה זמנית או משהו משמעותי יותר.

אס אל יכולה לחפש דרכו חברותא.

את משאירה את הפרטים, הם חוזרים אלייך די מהר ומבררים איזה סגנון לימוד את רוצה ועוד כמה פרטים, מוצאים לך מישהי מתאימה..

חברותא קרוב אלי ושיעורי תורה – ארגון קרוב אלי – חברותא ושיעורי תורה ממש לידך מציע לך ללמוד תורה ליד הבית, בזמן ומקום שנוחים לך

♥︎התבודדות (לפחות חצי שעה) גם 5 דק' זה טוב אבל אין לזה את אותה השפעה, התבודדות בשבילי זה חמצן, אבל מתלבש על זה הרבה מניעות (אם תרצי שארחיב בכיף)

♥︎לשתף את ה' בכל דבר ודבר. משפטים קצרים. זה ממש הופך להרגל. לדוג': מקבלת צלצול לפני שעונה-  אומרת: "לאדם מערכי לב מה' מענה לשון".,לפני שנכנסת לחמותך אומרת "ונח מצא חן בעיני ה'" לפני שיוצאת לעבודה תפילה קצרה ליד מזוזה וכו'.

♥︎להדליק נר לצדיק ותפילה קצרה ליד הנרות.

בשבילי עיסוק ברוחניות זה הרבה תפילה על כל דבר בעצם

אפשר גם לקבוע חברותא עם הבעל בערב ללמוד מאיזה ספר קבוע. אני מאוד אוהבת ללמוד עם בעלי הלכות

וגם יש לי בווטס אפ מישהי שקבוע מעלה הקלטות דל עצה ואנחנו לומדות הלכות/ מוסר, אם תרצי את יכולה גם להצטרף נראה לי בכיף

לקחתי 2 ספרים

כל יום

חגם אם לא כל יום..אחת לכמה ימים

היתי פותחת ספר

קוראת קטע קצר!

וקניתי מחברת- רשמתי במחברת או סיכום קצר או משפט שהאיר לי מהלימוד או מחשבה שעלתה בי

משהו ברישום

גרם לי ממש ללמוד באופן אחר

וממש הלך איתי

בכללי קביעות של כמה שורות ביום בלימוד או תנך או פרשת שבוע או תהילים ממש עושה םלאים

גם ממליצה על שעורים ופודקאסטים

סיפורי חיים של תשובה או גילוי אמונה  מאוד מעצימים

ואם את רוצה מעבר

ללמד

למצוא כמה נערות ללמוד יחד ספר או פ''ש זה כל כך יתן לך!

אין ספק שלא יהיה לי משעמם

רק אצטרך לדאוג לחלק מהספרים פה שיהיו לי חח

לגבי מפגש בחברותא אני בשמירת הריון במיטה, אז יותר מאתגר, אבל טלפוני או וואצפ זה אכן מהמם!

תודה רבה רבה לכן!

מיד שרה לוקחים

מומלץ!

השתמשתי בלידה רביעית וחמישית.

זה בעצם פולסים חשמליים שמטשטשים את הכאב בצירים.

יש שאומרים שזה ממש מקל

אני ניסיתי בלידה ראשונה את של יד שרה

ולא נושעתי.... אבל יכול להיות שגם לא חיברנו אותו טוב

זה היה נחמד עד פתיחה 4

הלידה התקדמה מהר אז הוא נשאר עלי עד הסוף, ומרוב הלחץ שהפעלתי תוך כדי הצירים הוא הגיע לעוצמה חזקה מידי וממש הכאיב לי(בטעות נלחצו הכפתורים)

הצלה פשוט!!

לקחתי מיד שרה

ומכשיר קצת יותר משוכלל ואת שניהם מביאים ליולדות

המכשיר הורוד הישן  עדיף בהרבה 

זה מעולה לשלב ההתחלתי

עדיף לשים כמה שיותר מוקדם

ככה ההתרגלות היא הדרגתית

המשחק עם הכפתורים לא קשה מדי...

אצלי בשלב של כאב חזק יותר עברתי למים והורדתי אותו... אבל זה עןזר להגיע פחות מותשת וכאןבה