אני אישה מלאה וכל פעם שעושה מוניטור בהריון הזה
מאוד קשה למצוא את הדופק. האם זה בגלל זה? לא היה לי מוניטור חלק אחד אפילו ולרוב אני צריכה להצמיד לבטן
וגם לגבי הצירים כשמחזיקה אפילו בקלות על הבטן זה ישר מראה את הצירים ואם משחררת,
זה יכול לא להראות כלום!!! למרות שמרגישה ציר
עצות יתקבלו בברכה
אני מאוד רזה, והיה קשה למצוא דופק, ולא תמיד ראו את הצירים...
אצלי לפחות זה היה קשור למנח של העובר, ולשלייה קדמית.
ולא תמיד הצליחו למצוא בקלות.
כנראה בגלל שעוברים היו קטנים, וברחו כל הזמן.
וגם צירים, קרה שלא ראו טוב באחת הלידות.
ואני רזה. כמעט ולא היו מוניטורים חלקים, תמיד זה נסחב שעות
עד שמצאו דופק לקח זמן ולא תמיד זה קלט את הצירים הייתי צריכה להחזיק או לסדר את המטמר ששה יקרא טוב
האמת? עכשיו אני 1.8 אחרי לידה ומתעגעת לצליל הזה של המוניטור חחחח
אני שמחה שזה לא רק לי
כנראה לא קשור למשקל
קשוח
אצלי במחלקת נשים ממש ראו צירים ודופק בקלות,
ובמיון לא ראו כמעט כלום.. וכל שניה הדופק התנתק. לקח מעל שעה וחצי להוציא מוניטור תקין של 20 דקות.
רגישות לריחות זה תסמין של הריון?
לא קיצוני מאוד
אבל כן יצא לי להריח מהמקרר ריח רע שבדכ לא מריחה
ומהפה של בעלי (שממש מקפיד לצחצח שיניים)
ומהמקפיא שבדרך כלל לא מריחה...
#כאן מפנטזים על הריון בכל הכוח 🤦♀️
הכל הכל הכל,
וזה היה התסמין היחיד וברור כל כך שאפילו לא בדקתי הריון
אני יש תקופות בחודש אני יותר רגישה לריחות ויש פחות
בהריון זה היה מזעזע, לא יכולתי להריח כלום
אבל גם בלי הריון יש תקופות שהכל מריח לי בלי שום קשר לכלום.
לי היה עוד לפני שיכלתי לדעת על הריון, טעם מר בפה, הכל הפך להיות לי לא טעים ותמיד זה באמת היה הריון בסוף
לא יודעת אם זה המקרה אצלך, אבל אני יודעת שזה קיים גם בריחות
כל פעם שאני מדמיינת שאני בהריון, בעלי אומר לי שאני לא, כי כשאני כן רואים לפי התסמינים עוד לפני האיחור.
ונגידמאני חושבת שאני בהריון כי יש לי בחילה, אז בעלי מזכיר לי שלא, כי אני לא עייפה ברמות, או שאני עוד מסוגלת לסבול מגע. או ריחות. או רעש.
ובהריון, ממש מהשניה הראשונה, אני לא יכולה לסבול כ-ל-ו-ם. וישנה איזה 16 שעות ביממה.
זה עוד לא לגמרי להספיד את החודש כי אין לי מושג מתי הביוץ שלי.
צום בהריון תודה לה'
קניתי מעדנים וחטיפים לילדים
משחקים שיעסיקו אותם
אוכל
מה עוד אפשר לעשות שלא יהיה לי ממש קשה?
ילדים קטנים מאוד
לק"י
לארגן את האוכל שיהיה קל לתת להם ישר.
לשכב לידם ושהם ישחקו.
ואם צריך, שבעלך יישאר או יקפוץ מידי פעם לראות מה איתך.
וגם חומרי יצירה שאני לא רוצה שהיא תיגע בהם (כמו גואש...)
אולי באמת הפתרון הוא ארון שירות גבוה יותר, שמגיע עד התקרה🤔
כשאת סוגרת, ברגע שאת טורקת - הפלסטיק עולה לבד למעלה
לא יודעת איך להסביר את זה, אנסה אולי למצוא קישור לסרטון
לא מצאתי את הזהה.
בעיקרון, כשזה תקין לא צריך ללחוץ עליו. רק בפתיחה.
בראשון כתוב בהסבר על המוצר שזה נסדר בקלות.
אז כנראה זה כמו שאני זוכרת.
I just found this on AliExpress:
₪23.19 | 1Pc Home Refrigerator Lock Fridge Freezer Door Catch Lock Toddler Kids Child Cabinet Safety Lock For Baby Safety Child Lock
לנו יש משהו כזה שמחזיק כבר שנתיים . (הבן שנתיים הצליח לקלקל את הדבק שלו והדבקנו מחדש) אבל תכתבי נעילת ארונות ילדים וזה יתן לך מלא אפשרויות.
וכמה קשה לפתוח את זה?
כי התקנו מנעול כלשהו למקרר כדי שהילדונת לא תפלח משם דברים, אבל בפועל אנחנו בקשוי נועלים אותו, כי ממש קשה לפתוח אותו (גם למבוגרים), וזה מעצבן...
ושיהיו בריאים, הילדים שלך...
משהו כזה
זה ננעל אוטומטית כשסוגרים וכדי לפתוח צריך מגנט. לוקח לילדים יותר זמן ללמוד לפתוח כי לא רואים את הנעילה מבחוץ
מתואמתהקטן שלי גם כל הזמן נגע בדברים 'אסורים', והייתי אוספת אחריו. עד שהוא הגיע לאיי רובוט היקררר ולחץ עליו כל שניה, אי אפשר להרים את זה, זה מחובר לשקע ברצפה,
שמנו מחסומים אבל בקלות הוא גילה את הדרך ואני מדברת על תינוק בן שנה וקצת, ופשוט אמרתי אין מצב שהוא הורס לי את המכשיר!
ואז התחלתי להגיד לו - לאאאא . לא לגעת.
ומה מסתבר? שאחרי כמה פעמים כאלה הוא קלט.
מידי פעם צריך להזכיר לו אבל בגדול הרעיון הוא להשקיע בגבול מסויים כמה זמן ואח''כ יש נחת 😉
אני יודעת שזה מעייף וחופר אבל לפעמים זו הדרך הארוכה שהיא קצרה.
אבל על הרצף האוטיסטי🙂
אז מה שעובד על ילדים רגילים לא עובד עליה... (אבל אולי באמת נתייעץ איך אפשר ללמד אותה את זה)
לק"י
על דברים שאסור.
ואפשר לכתוב גם בנוסף.
הרעיון הוא לשים סמל חזותי, לא רק דיבורים באוויר.
לא תמיד זה עוזר. אבל כמו כל הילדים, לא כולם "שמים" על דברים😅
היא בדיוק למדה בגן את המשמעות של איקס (בהקשר של איסורי יום כיפור) והיה נראה שהיא קלטה את הרעיון. אז ננסה...
(שיטת האיורים באמת מוכיחה את עצמה, אבל היא אכזבה אותי במקרה אחד - הכנתי לה סדר פעולות הבוקר באיורים, כדי שתסכים להתארגן בבקרים בקצב משביע רצון, והיא אמנם נהנית להסתכל על זה - ולהוסיף עוד ציורים🤭 - אבל בפועל לא שמה עליו בזמן אמת...🤦♀️)
הקטע הוא שהיא מאוד אוהבת ללכת לגן, וגם אוהבת להתלבש יפה כשבא לה. אבל כנראה היא באמת מרגישה צורך לשלוט במציאות, וגם קולטת שאנחנו בלחץ שלא תפספס את ההסעה, והיא מנצלת את זה כדי "לשחק" במצב...
יום יבוא ונמצא דרך לארגן אותה בטוב בבוקר. בינתיים כל בוקר מותיר אותנו חסרי נשימה...
זה לקום מספיק מוקדם
גם אצלנו יש הסעה ויכולים להיות הרבה בלתמים
קמים מוקדם והכל בנחת
שעה ורבע לפני שההסעה מגיעה
פחות משעה זה קצת צפוף
אם היא תקום יותר מוקדם באופן קבוע בסוף זה ישפיע על שעת ההרדמות
כבר כמה ימים שאני רואה הפרשות גדולות יחסית וצהובות צמיגיות
ופתאום נפל לי האסימון שזה בליווי הימי צירים מטורפים
הבוקר שוב הפרשה גדולה אך לא צמיגית בגוון צהוב
או שתמיד בשבועות האלו זה כך? כבר לא זוכרת 🤐 (שבוע 34)
הפקק הרירי זה עם הפרשות דמיות.
והגיוני שיש הפרשות בתקופה הזאת.
אבל בכל זאת, כדאי להתייעץ.
מניסיון, אפשר גם להיות בלעדיו כמה שבועות....
בתחילת תשיעי.
אבל רק לא היום ללדת 😅
בצבע אפור כהה
אני עדיין תולה תקווה שזה מהבדיקות הוגינליות
הבת שלי לקחה סוכריות מחנות בלי לשלם
והחביאה את זה
וכל פעם ליקקה את והחביאה בארון שלה
מזל שלא הגיעו נמלים
מה לא עשיתי נכון????
ילדה בת 6
כיתה א
בגן היתה מביאה משחקים מהגן והיינו מחזירים לגן ומסבירים שלא לוקחים הביתה מה שלא שייך לנו.
בתחילת השנה לקחה לחברה קופסת מסטיקים מהשולחן והביאה הביתה, שיקרה שזו לא היא לקחה.
דיברתי איתה והיא התפייסה עם הילדה.
אחר כך היה מקרה שהיא לקחה קשת של אחת הבנות ושוב האמא פנתה אליי וטיפלנו בזה.
מה אני עושה עכשיו?
מה פתאום לגנוב מחנות ועוד להחביא ממני?
אני ממש מפחדת
כי זה מאוד אופייני.
בכל אופן, כדאי להתייעץ עם גורם מקצועי איך להגיב/להפסיק. אבל בגדול תדעי שזו תופעה מוכרת ומותאמת גיל.
מי הגורם המקצועי שעליי לפנות אליו?
אני מאוד מתביישת, לא רוצה לערב יועצת או מורה כדי שלא תהיה לה אי נעימות או ידביקו עליה סטיגמה של גנבת.
פשוט לומר שאת רואה קושי בריכוז והטמעה של כללים, ויכול להיות שזה תואם גיל אבל כדי שלא תצבור פערים תשמחו לאבחן.
ובתהליך האבחון זה חיצוני ויש גם חסיון אז תוכלו להעלות גם את הנושא הזה
קשב וריכוז ממש לא מתחיל ונגמר בקושי בריכוז.
כדאי לקרוא טיפה ולנסות להבין אם זה מתחבר לך.
שימי לב שישילדים עם היפראקטיביות ויש ילדים בלי, יש ילדים שהתופעות יותר נובהקות אצלם ופחות, אבל עדיין זה יכול להיות קשב וריכוז ברמה מסוימת
את המורה - אם היא לא בעלת ניסיון רב, באמת פחות הייתי מערבת.
היועצת - תראי. זו באמת תופעה מוכרת. אל תדאגי. ילד בכיתה א שגונב, זה לא מה שאת חושבת. זו לא אותה התייחסות כמו ילד בכיתה י. וב99.9 אחוז זו תופעה שתעבור, רק צריך לדעת איך להגיב לה - קודם כל כדי שהיא תבין שזה אסור, מצד שני שלא תיכנס לה על עצמה סטיגמה של גנבת.
יכולה לומר לך בתור מי שבעבר הייתה מורה של כיתה א - שזו תופעה מאוד מוכרת בגיל הזה. כמעט בכל כיתה תהיה תלמידה אחת או יותר שתיקח חפצים שלא שלה.
סביר להניח שהמקור שם.
(יכולת השיפוט ודחיית הסיפוקים של ילדי קש"ר היא נמוכה. ועם עזרה - הם יגדלו לתפארת בעזרת השם).
את עושה הכל נכון, זה יכול לקרות פשוט
בעלי החזיר אותו לחנות והם שילמו על הפריט ודיברנו על זה. זה קרה יותר מפעם אחת
זה גם היה כשהוא היה בן 6 בכיתה א
מאז ב"ה לא חזר על עצמו
ואני לא מרשה לה כי זה מזיק לשיניים.
מה זה אומר? שאני חייבת להרשות, אחרת היא תגנוב???
הילד היה גונב מלא!
גנב גם דברים יקרים מחנויות משחקים
כדי להתגבר על התופעה, כמובן לאחר התייעצות עם המטפלת שלהם
למרות שהיא ממש לא בעד ממתקים היא קנתה צנצנת ומילאה אותו בסוכריות ושוקלדים. החברה טוענת שכמה ימים הילד היה בהתנפלות על זה ולאחר מכן פשוט נמאס לו.
כשאני מגיעה אליה אני תמיד עומדת ליד הצנצנת וטוחנת. הילדים שלה עומדים ליד ולא מבינים ממה אני מתלהבת.
לגניבה של המשחקים היא עושה לו מבצעים, לא מבצע של יום יומיים אלא ממש של תקופה - ואחרי שמסיים מקבל משחק חדש שהוא בוחר.
ממה שהחברה מתארת, נשמע שהם התגברו על הבעיה הזאת.
לק"י
נעלמו אצלן בכיתה ממתקים.
המורה דיברה איתן, וגם בקשה מאיתנו, ההורים, לדבר, ואמרה שבגיל הזה זה לפעמים נובע מתמימות, ולא תמיד מבינים את חומרת העניין.
אז אני מבינה שזה קורה בגיל הזה. לא משהו חריג.
כן צריך לחנך, אבל בלי לחץ שמא זה מעיד על משהו.
וחיבוק! כי זה באמת לא נעים שזה קורה.
זה ממש נורמלי!
גם לנו קרה (משהו קצת יותר גרוע🙃)
תנסי רגע לראות אותה מבפנים, ילדה מוצפת דחפים, חשקים וגירועים, שהמח שלה עוד לא מספיק מפותח כדי לבסס משמעת עצמית וכללים בנוגע לאיך עובד העולם, מה המשמעות של כסף ושל בעלות הם עדיין קצת אמורפיים.
תדמייני איך זה מרגיש לשמור על הסוד, מה אם יגלו מה שעשיתי...
עכשיו יש לך הזדמנות פז להושיט לה יד ולעזור לה, ועל הדרך לחזק את הקשר ביניכן ולתת לה יותר כח לעמוד בהתמודדויות.
מה שאני עשיתי בזמנו (אותו גיל) -
אחרי שנרגעתי ודיברתי עם כמה אנשים שעזרו לי לחזור לפרופורציות...
אמרתי לה שהיום היא לא לא הולכת לבית הספר בבוקר אלא אנחנו יוצאות לפגישה. הכנתי לנו משהו טעים וישבנו בטבע.
בשיחה אמרתי לה שילדים הרבה פעמים יש להם דחפים חזקים - כמו למשל להשתולל, או לאכול משהו טעים, וכו'
וקשה להם יותר ממבוגרים לרסן את עצמם כי הם ילדים והמח שלהם עדיין לא בשל.
אז קודם כל שתדע שהרבה ילדים מתמודדים עם מה שהיא מתמודדת, שמתחשק להם ממתק ולוקחים בלי רשות או בלי לשלם. ואני יודעת שהיא עשתה את המעשה האסור מתוך דחף ויצר ולא כי היא רעה חלילה.
אבל המעשה הוא אסור, צריך לתקן את מה שנעשה ולעשוצ מה שצריך כדי שזה לא יקרה יותר.
עכשיו הצבתי את זה כעובדה. לא תיחקרתי אותה כדי שלא יהיה לה פתח לשקר.
אמרתי לה שאני כל כך שמחה שאנחנו מדברות על זה, כי בטח היה לה מאד כבד לסחוב את הסוד בלב. וידאתי שהיא מרגישה את ההקלה שבלפרוק את הסוד.
ואז הסברתי שהקב"ה נתן לנו מתנה שקוראים לה תשובה, ואפשר לתקן איתה אם עשינו משהו לא טוב. עברנו את השלבים של התשובה, הכרת החטא (לדעת שעשיתי משהו אסור), וידוי (צער חרטה) וקבלה לעתיד.
אז לגבי הקבלה לעתיד, הצעתי לה את עזרתי. שכל פעם שהיא מרגישה דחף לעשות משהו שאסור, שתבוא לספר לי. ואני לא אכעס עליה. אני אעזור לה , עם שכל של מבוגרת, להתגבר על הדחף או להחליף אותו במשהו שמותר (בעצם נתתי לה מקום להשען עלי בתהליך).
ולגבי התיקון גם עזרנו לה להחזיר את מה שלקחה (השתתפנו איתה בתהליך מורכב שדרש ממנה לאורך זמן לקחת אחריות ולשלם מחיר).
הכי בעדינות ונעימות.
החזרנו וביקשנו סליחה אבל זה חוזר על עצמו.
זה מה שמפחיד אותי
את יכולה לדייק?
לכי הכי רחוק שלך
היא ילדה.
היא מתנהגת כמו ילדה
הרבה ילדים (נזהרת ולא כותבת "רוב") עשות ועודים דברים כאלה,
די נדיר שמבוגר יעשה דבר כזה.
היא לא תתרגל לגנוב, היא תפסיק עם זה בכל מקרה באיזשהו שלב.
כמה זמן זה יקח עד שהיא תפסיק?
מה יהיו ההשלכות בדרך?
זה דברים שאין לך שליטה עליהם.
חוסר שליטה מייצר חרדה
וחרדה לא מאפשרת לך לעזור לה.
להיפך - סיכוי גבוה יותר שתיכנסו למעגל של כעס ואשמה, בהלה ותסכול ולא תומך ביכולת לדחות סיפוקים.
הדבר היחיד שיש לך שליטה עליו זה איזו אמא את בוחרת להיות בדרך.
האם את בוחרת להיות לצידה או לנגדה
האם את שמה במוקד את המעשה או את הכוונה
האם את מסוגלת להיות איתה במקומות החלשים שלה
לפני שאת מתקנת אותה
או את המעשים שלה.
זה באמת מורכב ולא פשוט בכלל אבל זו הדרך הארוכה שהיא קצרה.
ובגלל שזה באמת לא פשוט מזל שיש אנשי מקצוע כמו מדריכות הורים שיכולים ללוות בדרך.
1. הלך בעצמו להחזיר
2. הסברתי לו שיכל לצער מאד את המוכר בקופה שיכלו לחשוד בו שגב
3. הסברתי לו שיכל להיתפס
4. לא נתתי הזדמנויות ללכת לבד למכולת, או לחברים שיכול להיות שיקפצו יחד למכולת
מניסיון עם הבת שלי (4) עשיתי לה אבחון כי חשבתי שהיא צריכה ריפוי בעיסוק
באבחון יצא שיש לה בעיות קשב, היא באמת הייתה לוקחת כל יום חפצים וממתקים מתיקים של ילדות בגן
הגננת הביאה לי ספר של מנוחה פוקס "דוני לא נוגע בחפצים שלא שלו" וזה עזר להסביר לה בלי להאשים אותה
עשיתי לה מבצע כל יום שהיא לא לוקחת דברים בלי רשות בגן היא קבלה ממתק ודברתי איתה המון
בינתיים זה עבר, מקווה שלא יחזור...
מבינה אותך ממש, זה הרגשה נוראית, בהצלחה!
שעשיתי דברים כאלה בגיל הזה. אולי אפילו קצת יותר חמור.
בראש שלי זה היה משהו שאף אחד לא יגלה אף פעם למרות שזה לא הגיוני בכלל, אבל ילדים בגיל הזה לא לגמרי מבינים הכל... ולא הבנתי את המשמעות וההשלכות.
אני זוכרת כשאמא שלי גילתה היא הייתה בטוחה שאני פושעת ושמשהו לא בסדר איתי. אני היום בן אדם נורמלי לחלוטין בלי שום בעיות ומעולם לא היו לי גם בעיות - אז זה יכול להיות גם פשוט תמימות של ילדים
Pandi99כולל סטוק של חלב אם😥😥
מה דינו? הכל מופשר לחלוטין, הוא טיפה קריר ואין בו כבר גושי קרח
לפח??
ומה עם כל הבשרים? עופות, בשר טחון, דגים???
איזה מפח
לק"י
את הבשרים והדגים אפשר לבשל ולהקפיא.
אבל זה בטח הרבה עבודה, אם יש הרבה.
הכל היה ממש קר אבל לא קפוא.
בישלתי הכל הכל והקפאתי חזרה..
זה פשוט סיוטטטטט
חיבוק לך😍
יש הרבה עבודה 🫣
חלב אם החזרתי להקפאה עד שאחשוב מה לעשות
הקפאתי בחזרה. בשרים ועופות
אמנם לא היה שם חלב אם שזה הכאב לב הכי גדול...
אני חושבת שתלוי בגיל התינוק. החלב לא התקלקל הרי, הוא כנראה מאבד חלק מהויטמינים בהקפאה חוזרת. אם מדובר בתינוק גדול יותר אני הייתי משתמשת
מאוחר מידי
שמתי במקרר ואני שמה לה במאבטיה
ואין לי מושג מתי בדיוק הכל מופשר..
אז לא נראה לי שאפשר להשתמש
זה בערך איזה 6 ליטר חלב אם
אומרים שזה מאוד טוב לעור
אני לפני חודשיים זרקתי 2 ליטר בגלל מקרר שהתקלקל ונשבר לי הלב
וזה כשהיונק שלי בכלל סרבן בקבוקים וכבר בין שנה ++ והם היו בהקפאה כבר מעל חצי שנה
ועדיין נשבר לי הלב
לא רוצה בכלל לחשוב על לזרוק 6 ליטר 
זה לא שחורים ממש, כמו יותר נקבוביות כאלו.. נקודות. לא מראה חלק.
פתאום שמה לב שנהיה לי יותר וזה מציק לי.
משתדלת להקפיד על שגרת טיפוח בוקר וערב, אבל זה אף פעם לא עזר לי להעלים אותם .. אשמח ממש לטיפים!
של המותג הקוריאני סנטלה
זה מגיע כמו דבק סטיק כזה שמורחים על הפנים מחכים כמה דקות ושוטפים והיא ממש טובה
יש אותה באייהרב (לא תמיד יש מלאי). משם הזמנתי פעם ראשונה אבל אז קניתי את כל הסדרה באתר קוריאני ועם מלא קופונים למצטרפים חדשים היא עלתה לי רק 9 דולר
בקיצור ממליצה
תראו את המוצר הזה שמצאתי ב-iHerb.com. SKIN1004, מדגסקר סנטלה, מסכת יופי Quick Clay Stick, 27 גרם (0.95 אונקיות)
האתר הנוסף נקרא yeestyle. עם פייפאל. הוא אמין ומשלוח הגיע לי תוך שבוע ויצא יותר זול אבל יש מינימום קנייה כמו באייהרב
הסנטלה זה צמח שיש לו כל מיני סגולות ומשתמשים בו עכשיו הרבה בכל חברות הטיפוח
היתרון של הטיפוח הקוריאני - הוא איכותי, זול ולא מבושם
קניתי את המסכה הזו הוורודה, סרום לפנים, קרם פנים, קרם עיניים וסבון פנים. וגם סרום רטינול שמתכוונת להתחיל להשתמש בו בחורף בעז"ה
כמו שכתבתי קניתי את המוצרים באייהרב (סרום ומסכה) ואז השלמתי עוד מוצרים שאין באייהרב באתר שנקרא yeestyle. יש שם מלא הנחות ויצא לי יותר זול מאייהרב
אני משתמשת במוצרים כשגרת טיפוח לערב ובבוקכ שמה פקרם פנים רגיל שלי של ניוואה שאני ממש אוהבת.
המסכה אגב באמת משפרת מרקם של נקבוביות באף והתפלאתי שרואים הבדל כבר מהשימוש הראשון
החברה הזו נכנסה עכשיו גם לסופרפארם אבל לא עם כל המוצרים (את המסכה הוורודה למשל אין בארץ) וזה יקר יותר כמובן
יכולה להסביר מה כל דבר שקנית עושה (ושיפר לך בפועל בפנים)
כי נכון לכרגע יש לי קרם עיניים קרם פנים×3 סוגים
סרום מחברה אחרת
רק מסכה חא קניתי
אז רוצה להבין מה הפעולות שדוווקא המוצרים האלה יעשו כדי לדעת אם משתלם לי לעבור אליהם
האמת שעד עכשיו אף פעם לא השקעתי במוצרים כאלה מבחינת מגוון. אני מגיל 20 בערך עם אותו קרם פנים ועם 2 סוגי סבונים שאני אוהבת, אבל התחשק לי להתחדש ולנסות
בגדול, כמו שציינתי לגבי המסכה - היא כן משפיעה על הנקבוביות והמרקם של העור ממש נעים אחריה . הסבון פנים נגיד לא מייבש בכלל. הקטע של הסרום - קרם לחות- קרם עיניים זה שגרת טיפוח סטנדרטית ממה שאני יודעת. יש כאלה שמוסיפות גם טונר אבל לי זה מספיק וזה מלחך את הפנים יופי. אני גם רואה שזה מפחית אדמומיות ונותן תחושה פרשית כזו. אם את מחפשת לראות איזה השפעה יוצאת דופן אז לא יודעת להגיד לך אם זה המצב. בשביל השפעה ממשית צריך חומרים פעילים (בגלל זה אגב קניתי את סרום הרטינול) כמו חומצות וחומרים כאלה ואחרים
מכל מקוםן, מוצרי טיפוח זה עניין אישי. יכול להתאים לאחת ולאחרת פחות.. זה רק לנסות תכלס
אני ראיתי לנכון לנסות כי המוצרים לא יקרים וגם כי היו המון המלצות ברשת
ועכשיו ברצינות - אם יש לך כח לשתף אשמח
מאיפה את משיגה את כל הקופונים? מה המינימום הזמנה לארץ?
חדשים הוא מרעיף עלייך הנחות כדי שתקני .
הנה קישור לקטגורית המוצרים באתר שהזמנתי ממנו (אני רואה שיש בו גם עכשיו הנחות אפילו בלי קשר למצטרפים חדשים )
אפשר להזמין גם בלי סכום מינימיל רק שמשלמים על זה משלוח כמובן. לדעתי משלוח חינם מ240 שח
תסתכלי קצת בפנים. אני הזמנתי את הקרם פנים הלבן עם פקק זהב, מסיכה וורודה, סבון פנים זהב (עולה עכשיו 16.9 שח) , קרם עינים חום והסרום השקוף
כן גם לי יש חומצה סליצלית ליותר פעיל
ממה שרשמת המסכה שלך נשמעת מעולה!!
אני אזמין אותה
תודה❤️
ובללי כיף לקבל המלצות...בנות הפורום תמשיכוו
קרם עם חומצה סליצילית שמים לא כל יום כי זה חומר פעיל...
אחכ אסור להחשף לשמש
אני שמה אותו גם בפנים וגם בגוף זה מחדש את העור
של חברת one zero. הוורוד מאייהרב. עלה לי 60.
שטיפת הפנים עם מים חמימים וממש מעט סבון (המים החמים פותחים את הנקבוביות והסבון מפרק את השמנוניות)
ואז שטיפה במים קרים לסגירת הנקבויות
אחרי איזה תקופה זה נעלם
אם חוששת מסבון רגיל אז סבון פנים
בנוסף- לא להוציא, זה מפזר את החיידקים וגורם ליותר שחורים. לא ראיתי יתרון בללכת לטיפול פנים
כשאני שתיתי לשעורין בעלי הסביר לי שהזמן זה המינימום שמותר בין שעור לשעור...אבל שאני אשתה מתי שאני רוצה
ככה תמיד אמרו לי
יודעת שזה חשוב אבל צריכה שתזכירו לי עד כמה 🙃
אני כבר מרגישה טוב ב"ה, הרבה יותר טוב מסוף ההריון...אז קשה לא לעשות כלום
שפושהבעיה שלצאת לגינה עם הילדים הגדולים (שלוש ושנה וחצי), זה כיף אבל כן מאמץ.
לסדר את הבית, כביסות וכו'... בעלי אלוף ויכול לעשות הכל, רק לי כבר קשה לא לעשות כלום
רק עם התינוק, לסיבוב איטי. אם יש לכם חנויות קרובות ואת אוהבת לעשות קניות - אז אפשר גם קצת. אפשר גם לנסוע למקומות לא מרוחקים (אולי עדיף שלא תנהגי בעצמך).
מבחינת תפקוד בבית: את יכולה אולי להתחיל לקפל כביסות בישיבה. עם הילדים - לשבת איתם על הספה, לספר להם סיפורים.
בכל פעם תוסיפי עוד משהו קטנטן, מתוך הקשבה לגוף, ואחרי שישה שבועות בעיקרון תוכלי לחזור לפעילות מלאה (ועדיין להקשיב לגוף).
מזל טוב והחלמה נעימה!
לי גם עושה טוב לעשות דברים אחרי לידה
לשכב כל הזמן או לא לעשות כלום עושה לי דיכאון
אבל כמובן נזהרת שזה לא יהיה דברים שמאמצים את הגוף מידי ובעיקר את רצפת האגן.
ללכת לגינה הייתי הולכת אם יש לך מישהו אחראי לרוץ אחרי ילדים קטנים
אם זה ללכת לשבת בספסל ולמפות בילדים לא רואה בזה בעיה.
תביאי מישהי שתצא איתם, א תנתבי את בעלך לכך, במקום ארגון הבית...
אין מה לעשות
מעבר למשכב לידה יש גם עניין שיולדת תהייה בביתה עם התינוק ולא תצא.
לק"י
לא שמעתי שגם ליולדת "אסור" לצאת.
אבל אני כמובן לא מכירה את כל המנהגים
בכל מקרה, לא חושבת שיש "עניין" הלכתי בזה.
ואישית, גם אם היה נהוג ככה אצלינו, והיה לי צורך לצאת, כנראה שהייתי יוצאת גם עם התינוק.
להישאר בבית חוץ מהברית
לא עמדתי בלא לצאת מהבית. גרתי אצל חמתי אז איזה חודש בין מעברי דירה, הייתי חייבת לברוח 
בבחינת עין הרע וכל מיני כאלה.
היום זה קשה כמובן כי יוצאים לטיפת חלב, להורים, אירוע אם יש...
אבל אני מעולם לא הבנתי את העניין ההזוי הזה, ולאחר לידת ביתי החמישית יצאתי לערב נשי קהילתי אצלנו, שבוע לאחר לידה.
התלבשתי, התאפרתי ויצאתי לי
נשים שם החמיאו לי איזה טוב אני נראית, לא רואים שילדתי לפני רגע, וכו וכו וכו
חזרתי לבית מותשת ועיפה, עלה לי חום, חליתי.
לא יכלתי לטפל בקטנה שזה עתה נולדה.
חשבתי לעצמי שוואלה יש משהו בזה שיולדת לא תצא מהבית שלא לצורך...אולי באמת יש עניין של עין הרע או איך שלא קוראים לזה.
מאז אני לאחר לידות לא יוצאת גם להביא את הילדים מהגן.(כן לטיפת חלב, אירוע חשוב אם יש ותלוי קירבה כמובן, קניה דחופה לצורכי התינוק או לי, אבל לא מעבר).
לק"י
אבל לצאת לשבת על ספסל בחוץ לנשום אוויר זה קצת שונה😅
ולא לפזר ולאסוף ילדים לא מסתדר לכולן.....
אבל הכי טוב שכל אחת תעשה מה שמתאים לה במסגרת המצב הבריאותי ומשכב לידה.
לפעמים יש אדרנלין מאחרי הלידה ולא מרגישים את הקושי האמיתי, ורק אחרי שדופקים את הגוף מרגישים את זה.
זה יכול לגרום לבעיות שסוחבים שנים אח"כ כמו חולשה של רצפת האגן, בעיות ברכיים, בעיות במבנה השלד וכזה..
יש מלא דברים לעשות ללא מאמץ פיזי. תתפנקי ותהני!
את יכולה למשל לבשל בישיבה בלי להרים סירים כבדים או לאפות עוגיות וכיו"ב.
או לסדר פינות בבית או לשמוע הרצאות/ שיעורים או כל מיני..
משכב לידה – אנחנו חייבות את זה לעצמנו ולמשפחה | הורות בחסד
שומרת לי אותו פתוח אחרי לידות וקוראת כל כמה ימים...
אז כן זה ממש קשה
בדיוק נזכרתי היום כמה זה קשה
כיף לנו שהבית מתוקתק
כיף לנו להרגיש שאנחנו "פרודקטיביות"
העולם מצפה מאיתנו לתפקד כרגיל
הילדים רוצים אותנו חזרה באיך שהיינו
הכל לוחץ לשם
אבלללל
אם לא נשמור טוב טוב טוב
זה עלול להשפיע לרעה לטווח ארוךךךך....
זה בריא נפשית ופיזית וקריטי...
בהצלחה ממש יקרה!!!
ומזל טוב!!!!
פספסתי שילדת!
מקווה שאתם בטוב!!
זה מה שהייתי צריכה לקרוא
תודה יקרה!
הרצפה בבית תהייה מלוכלכת ומגעילה
אבל על רצפת האגן לשמור!!!
היי,
אני בירושלים באיזור שכונת רמות. הבנתי שמחלקים מים בשיעורים בקופות חולים של כללית. אני במכבי והם לא מכירים את זה..
אתם יודעים איפה אפשר למצוא?
אז עדיף דווקא לא מים אלא נוזל שיכול גם להזין (מרק, מיץ וכדו').
אני מכינה לי 'כוס שיעורים' לפני יו"כ. ממלאת את הפה שלי במים הכי הרבה שאני יכולה, מוציאה את כל המים לתוך כוס, ואז מחלקת את הכמות לחצי (אני עושה עם כוס חד"פ, אז מחלקת את הכמות בין שתי כוסות עד שרואה שהמים באותו גובה, ומסמנת את הגובה).
זו ההגדרה של שיעור 'מלוא לוגמיו', אז מה שמותר זה קצת פחות מזה.
לא רק לחברי הכללית.
אפשר לקנות חבילת שלוקים, זה אותו דבר רק עם סוכר 😏
ימים כאלה
של אי ודאות
רק רוצה ללחוש לאוויר
שרציתי להיות יותר
אבל גם רציתי להיות עכשיו
לקבל אותי ככה בדיוק
בלי אם ובלי אולי
ילדים משחקים
אני מוצפת במחשבות
הדמעות מטפסות
מסובכת.
מתוסבכת.
לא מצליחה להיות.
מתמקדת
ובדרך מאבדת
מתמקדת
חייבת להרגיש שהדברים בשליטה
מפחדת מהלבד
מפחדת להתרסק
מפחדת שאני עיוורת למציאות מוארת
לא מצליחה לצאת
להשתחרר מהכבלים
לצחוק
לא לדאוג
לזרום
זאבה בודדה
שמנסה להיות חברותית
בדרך שלה
ממש מרגישה את "תחת אשר לא עבדת את ה אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל "
מרגישה שברוך השם יש לי הכל, ילדים בריאים, בעל מדהים, הריון, עבודה טובה, פרנסה בשפע- ועדיין מרגישה שהחיים שלי ריקים (ברגש) בשכל אני יודעת שיש לי שפע ברוך השם אבל מרגישה שכל דבר גורם לי לחשוב "מה התכלית בזה ?" וממש קשה לי עם המחשבות האלו, צריך להוסיף רוח ותורה, מניחה שזה הפיתרון לא להיות עוורים לכל הטוב ..
הקטע שלי לא מדבר על חוסר בהודאה אלא על משהו אחר.
אבל שמחה שנגע בך..
וואי אחד השרשורים הכי מצחיקים והזויים שהיו בפורום 🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣
הקטע שלא קראתי את השרשור כי לא מעניין אותי דיונים על חיסונים
אבל זה נהיה משהו אחר לגמרי....
אין לזה אפילו כותרת מרוב שזה הזוי
חבל שלא קראתי קודם, היה מרומם את רוחי קצת בימים האחרונים שהיו קצת מתישים
מה שניה לי אחרי הלידה זה נוראאא
איך מורידים את זה? עור יבש וסדקים כאילו אני חיה עם איזה שבט בגונגל
לא יכולה לראות את זה
שמחה כפרוייקטואז למרוח שמן זית/ קרם רגליים טוב לשים גרביים ולישון ככה לילה
מנסיון עובד מצויין
הסיסמה שלי בפלאפון - ציור של האות ר.
הגדול למד את הסיסמה אבל מקליד אותה הפוך
כלומר - ר הפוכה לצד שמאל במקום ימין
לחשוד? לחשוש?
זה לא שאני אמא כל-כך היסטרית אבל לא יודעת, מלחיץ אותי
ברור שזה לא משהו גרוע, אבל פליז - לא רוצה.
ועכשיו, מי יוצאת לחפש את הנייד ולפרוץ? 🤪
אם הוא רק התחיל כיתה א' זה נשמע תקין.
הם עדיין לומדים את הצורה של האותיות
שפושילדים שמתחילים לכתוב עושים את זה הרבה פעמים הפוך, זה שלב תקין לגמרי. (בדר"כ בגיל הגן)
והוא ממש חכם שבגיל כזה הוא כבר זוכר ויודע לעשות את זה לבד!
יודע לעשות את חלקן במשחק אצבעות אבל לא על דף
הרגעת אותי ותודה על הדיוק בשם המקצועי - מראה. כמה פשוט (הסתבכתי, לא ידעתי איך להגדיר את זה)
סתם, סתם... תני לו לגדול בקצב הנכון🙂 (יש ילדים בגיל הזה שיודעים לזהות אותיות ואף לכתוב אותן - הבן הגדול שלי היה כך - אבל זה באמת לר הרגיל...)
בכל אופן, הוא באמת נשמע מוכשר!
הסבירו לנו את התופעה הזו בדרך שמאוד אהבתי.
כשהתינוק קטן לומד להכיר את העולם, אחד הדברים שהוא צריך ללמוד זה 'קביעות צורה' - כל דבר שהוא רואה נראה שונה מזוויות שונות, והוא צריך ללמוד שעדיין מדובר באותו דבר. הוא לומד את זה מתוך ההתנסות שלו עם העולם, ודי מהר מפנים ומזהה שהכיוון שבו הוא רואה את החפץ לא משנה, זה עדיין אותו חפץ.
ואז כשמתחילים ללמוד אותיות/מספרים - פתאום הכיוון כן משנה.
אבל הרבה פעמים זה לוקח זמן להפנים את זה שפה הכיוון כן משמעותי. כי זה סותר את מה שהוא למד על העולם עד עכשיו...
אבל זה דברים שמתפתחים עם הזמן, בעיקר סביב גיל 5.
הרבה אחרי הגיל של הבן של @שושנושי
גם בגן חובה זה עוד תקין...
רק הסברתי את התופעה..
המרפאה בעיסוק של הבן שלי הסבירה לי שבגיל צעיר ילדים מזהים אותיות ומספרים כסמל
כמו שלפרח אין ימין ושמאל
ולבית אין ימין ושמאל
ככה גם לאותיות
וזה תקין ומצוין ושלב התפתחותי טוב ובריא ותואם גיל ואפילו מתקדם בגילו.
באיזור גיל 6 מצפים שילד ילמד כבר מה הכיוון ה"נכון"
וגם אז זה לא בהכרח מעיד על בעיה אמיתית אלא לפעמים ילד צריך שילמדו אותו שיש כיוון שהוא נכון.
בכל מקרה זה שהוא קלט את זה בגיל שלוש רק מעיד שהוא ילד עירני וחכם, ואל דאגה הוא כנראה מהר מאוד יקלוט מה הכיוון..
אני כל-כך לא מבינה בתחום וזה ממש הלחיץ אותי ברגע הראשון, הצלחתן להרגיע אותי.
אין עליכן בעולם!
גמר חתימה טובה
היי בנות,
אשמח להמלצה על תוספים\ויטמינים שאתן לוקחות וממליצות?
מרגישה עייפה יותר לאחרונה וחסרה חיוניות. מדברת על כל מה שעוזר לבריאות, כוח, חיוניות ועוד.
תודה רבה!
יכול להיות b12 וברזל,
יכול להיות גם ויטמין די.
הכי טוב לעשות בדיקות כדי לדעת.
זכור לי שההוראות בכולם הן לקחת שלושה ימים לפני הצום.
בכל אופן, אני פעם לקחתי את אחד הכדורים האלה (לא זוכרת איזה) והרגשתי שהוא רק עשה לי רע... כאבי בטן...
כנראה שעדיף להתכונן בדרך הרגילה - הרבה שתייה וסוכרים שמתפרקים לאט (כמו ענבים). גם זה קצת מאוחר, אבל עדיין יש סיכוי שיעזור.
ברור שצריכה להתיעץ אם רב ורופא אבל שאדע להערך נפשית לתשובה אם אני כן צריכה לצום ..
אני בע"ה אהיה שבוע 33+6.
צוואר דינאמי. הכי קצר 13ממ מאז הכי קצר 24. כן נמצאת במנוחה / שמירה + פרוסטוגן ( והמנוחה בטוח עוזרת כי כשאני הולכת להבדק בבוקר האורך צוואר תקין 30+ ובערב גם כשאני יחסית לא עושה הרבה זה יותר בכיוון 25 )
בנוסף ב"ה בלי סכרת הריון אבל מתעוררת עם סוכר די גבולי ממוצע 72 אבל לפעמים גם פחות ( הכי נמוך בבוקר בצום יצא 66 ) ומרגישה בהתאם.
גם כשאני לא אוכלת בתדירות מסויימת מרגישה שהסוכר צונח ....
יש למישהי ניסיון ? ומה אמרו לה ?
כילו, אולי גם רק בסופש
ביוץ היה ב18.9
זה מאוד מצחיק זה פעם ראשונה שאני יודעת מתי היה ביוץ
ציפיתי להרגיש קצת כבדות בבטן תחתונה או משו
אבל שום וכלום
ואני לא רוצה לצפות להריון כי אם זה אז גם הייתי מצפה להרגיש משו
מצד שני, מחר זה כולה 12 יום, יכול להיןת שייקח לזה קצת יותר ולכן אני לא מרגישה כלום
אייייי התסכול😅
אני אף פעם לא מרגישה משו לפני מחזור
קשה החוסר ודאות סביב זה...
מזדהה חח
ואני לאמיודעת מתי אני מבייצת
הפעם תפסנו 'בטעות'
אני עצבנית/ כאובה/ רעבה
ואז מקבלת מחזור ואומרת אהההה זה למההההה
הפעם לא…
בכל מקרה הבאתי פדים למשרד לייתר ביטחון
המחזור שלי לא הגיע מליוני שנים
ואז הרופאה שלחה אותי לבדיקות דם
ובמקרה זה נפל על הביוץ- היא התקשרה להגיד לי שאני בביוץ ואם רוצה הריון היא ממליצה לנסות להיות יחד באותו יום ולצפות למחזור/ בדיקה חיובית תוך 12-14 ימים, ואם לא יגיע לחזור לבדוק למה
בגיל הזה בדרך כלל אכלו טחון:
פירות עם קוואקר/ טחינה/ שקדייה
מרק ירקות טחון, אפשר להוסיף גם עוף.
אם הוא אוכל טחון טוב, זה יכול להגיע לכמות בקלות.
אם הוא אוכל ממש אוכל, אפשר לחם עם ממרח, חביתה, סלט ביצים, טונה, אבוקדו.
לצהריים- ירקות מבושלים מעוכים/ חתוכים, אפשר לערבב עם אורז/ קוסקוס, קציצות.
אם הוא עוד לא ממש אוכל ארוחות של מוצקים, אז בקבוק של שאוב או תמ"ל.
את יכולה גם לשאול את המטפלת מה היא מעדיפה שתביאי, כנראה יהיו לה עוד רעיונות טובים.
