למזכרת?
קיבלתן במייל את התמונה?
למזכרת?
קיבלתן במייל את התמונה?
הבן שלי (1.3) מאז הטעימות שמתי לב לשני מאכלים שגורמים לו לפריחה ישר שמכניס לפה.. האחות בטיפת חלב אמרה לנסות כל חצי שנה לראות מה קורה כי לפעמים זה עובר…
בקיצור היו 4 נסיונות לפחות לתת לו במהלך השנה… ולא עובר.
מה התהליך?
לפנות קודם לרופא ילדים ואז הפניה לאלרגיה? צריך לבוא פיזית כדי לקבל הפניה? או שפשוט הולכים? איך זה קורה? (כללית אם רלוונטי)
לאלרגיה צריך קודם כל לפנות לאלרגולוג ורק אחרי ששוללים אלרגיה מסכנת חיים לנסות שוב. את צריכה לבקש הפניה מרופא ילדים
אחרי ששוללים והרגישות מתבטאת רק בסימנים קלים. באמת לפעמים ההמלצה היא להמשיך לתת ולחשוף.
ילדים והוא ייתן לך הפניה לאלרגולוג לבדיקת אלרגנים
אבל ייתכן שלא תימצא אלרגיה בבדיקה אולי זה רגישות
שזה לא אלרגיה מסכנת חיים אלא רגישות.
למשל עגבניה יש תינוקות שהעור שלהם רגיש אז אכיל עגבניה גורמת לפריחה אבל זו לא אלרגיה מסכנת חיים.
בכל מקרה לא פירטת אילו מזונות אלו וכדאי לפנות לאלרגולוג לטסטים
זה פריחה נטו ב״ה לא נראה מסוכן אבל בכל זאת אני רוצה שיתנו לזה טייטל
עם צמחי הכל היה תקין
התחננתי לעשות בדיקת אלרגיה ותמיד אמרנץו שעד גיל שנה לא עושים אם לא מדובר באלרגיה מסכנת חיים, כי המצב יכול להשתנות
אולי בגלל זה אמרו לך בטיפת חלב לחכות ולנסות שוב ושוב
אצלנו בהמשך התחילו הקאות גם עם צמחי ובשלב הזה אבינו עם ריפלוקס.
הרופא ילדים נתן לנו הפניה לאלרגיה רק בגיל שנה ולא לפני
להמשיך לתת כי לרוב האלרגיה חולפת אחרי גיל שנה.
נשמע שבמקרה שלכם כנראה היה מובן שהתסמינים הם של מערכת העיכול ולא אלרגיה מסכנת חיים
ולכל האחרות שבהלם שחיכינו
כל הזמן אמרו לנו לאורך הדרך שרק במקרה של אלרגיה יותר רצינית מפנים לבדיקת אלרגיה, אם לא מחכים
אלא תלוי בסוג התגובה.
תגובה של מערכת העיכול לרוב ממשיכים לחשוף. אבל אם יש פריחה אפילו קלה זה יכול להעיד על תגובה סיסטמית ואז חייבים לעשות בירור לפני שממשיכים לתת
שושנושילק"י
להיות בעייתי.
במקרה כזה נותנים אפיפן (לילד אלרגי).
לק"י
אני לא בקיאה בענייני מערכת העיכול ולא הייתי בטוחה אם זה קובע את רמת הסיכון.
וכמו שאמרתי, רופאי ילדים לא תמיד מבינים בזה.
כבר ב4 חודשים ולא אמרו לי לחכות לגיל שנה
לק"י
ואז לבדוק אם זה עבר.
וזה אחרי שהבת שלי פרחה והתנפחה מכמה טיפות תמ"ל.
אחרי התקף אלרגיה נוסף (שלא ראינו ממה זה קרה), רופא במוקד טלפוני אמר לפנות לאלרגולוג בדחיפות.
האלרגולוגית אמרה לי אז, שרופאי ילדים לא תמיד מבינים בזה, וכן לבוא לפני גיל שנה.....
לפני הגעה לרופא אלרגיה צריך איזה בדיקות מעבדה?
כך עשיתי
אבל אפשר גם עם הפנייה
הבן שלי אובחן עם רגישות לחלב בגיל שבועיים וחצי בגלל דם בצואה.
כרגע, בן שלושה חודשים, הוא יונק ואני לא אוכלת חלבי.
היתה תקופה שגם קיבל תמ"ל לאלרגיים.
הוא מעולם לא נחשף לחלבי ישירות.
הרופאה אומרת שנמשיך ככה עד גיל חצי שנה, ואז נבדוק הלאה.
האם כדאי בכל זאת לפנות לאלרגולוג?
סתם באסה לי להמנע מחלבי אם זה לא באמת נצרך.
לק"י
גבוהה.
לי האלרגולוגית אמרה, שאם יש רק אדמומיות מסביב לפה, דוקא להמשיך לתת.
איזה פריחה יש לו?
באיזה מקומות בגוף?
היי
אמורה לקחת פעמיים ביום בוקר וערב לדחיית ביוץ
בדר ךכלל לוקחת בערב בסביבות 19:00
היום ייצא לי לקחת רק בסביבות 23:00 בע"ה
זה קריטי????
אני בכלל לקחתי רק פעם ביום
ברור שהטיפול אצל כל אחת שונה
אבל לא חושבת שאיחור של כמה שעות קריטי
ולא הקפדתי.
בכל זאת דחה כנראה את הביוץ (לפי הזמן עד הוסת הבאה)
עדיף באותה שעה
אבל לא נורא אם פעם אחת לא..
מה זה אומר?? האם זה תקין
לפי חישוב מחשבון הריון אני אמורה להיות בדיוק היום בשבוע 5
בבקשה??
מעבר לזה שב"ה את בהריון!!
יש אפשרות שביום ראשון תעשי עוד בדיקה כזאת לראות אם המספרים עולים יפה
אבל אפשר גם לחכות עוד שבועיים ולהבדק אצל רופא/טכנאית לראות דופק.
אין ספק שאחרי הפלה הכל יותר מלחיץ, עברתי את זה אז מבינה לגמרי
אבל זה השלב שאנחנו צריכות לנסות לנשום עמוק, תפילות, להתמלא בהרבה עשייה כדי לא לחשוב על זה כל הזמן
ובאמת להאמין שיכול להיות מצויין
ודברים לא בידיים שלנו
בשעה טובה ושימשיך בבריאות ובקלות ❤️
בפעם הקודמת הלכתי בשבוע 6
מתלבטת האם למשוך לשבוע 7
בוודאות מתי היה הביוץ.(על פי מעקב זקיקים)
אבל לא נשמע שכך
אז עדיף לחכות קצת.
למה כזה הבדל עכשיו אפילו עשיתי יותר מאוחר בכמה ימים
הריון תקין וקל
ובשתי הפעמים התפתח להריון.
אבל הייתי ממליצה לך לבדוק שוב בעוד יום יומיים.
שיהיו בשורות טובות בעז"ה
אז אולי עוד לא היה ביוץ?
אני לא כ"כ מבינה בבדיקות ביתיות
רק כשקו התוצאה זהה או חזק יותר מקו הבקרה התוצאה היא חיובית, והביוץ יהיה ב24 שעות הקרובות.
לכן טוב לעשות בדיקות כל יום, ולשמור את כל הבדיקות, כדי להשוות את הקו, ולראות התחזקות או היחלשות.
מקווה שלא הספקת לקרוא וסתם נלחצת
אין צורך לפתוח שרשור חדש
עכשיו קראתי את השרשור הקודם..תמשיכי לרשום שם כי כשקראתי רק את ההודעה הזאת היא היתה מממש לא מובנת
הבנתי שבדקת לפני יומיים ויצא מעל 6000 ועכשיו ירד לאלף..
התוצאה שיצאה לך עכשיו תקינה לחלוטין
בלילה לפעמים קם יבש לפעמים לא.
רק פיפי, קקי בחיים לא היה פיספוס.
הוא אפילו לא מרגיש, לא מפריע לו שהוא רטוב (רק ממש לפעמים) יכול להסתובב שעות עם מכנס רטוב.
שללנו בעיה רפואי (עשו לו אולטרסאונד והיה תקין, הרופא לא חושב על משהו אחר..)
לא יודעת לאיזה כיוון ללכת? טיפול רגשי? טבלת חיזוקים (נראלי לא הכיוון, זה לא שהוא מפספס בכוונה, הוא פשוט לא שם לב) יש משהו ייחודי לטיפול בבעיה כזו?
כל נקודת אור בנושא תתקבל בברכה🙏
נבדוק גם את הכיוון הזה!
תודה!
יש מרפאות ייחודיות לנושא הזה,
אני מכירה בשערי צדק, אבל כנראה יש גם במקומות אחרים.
למען האמת, אם הוא עדיין בגיל הייתי מבקשת הפניה להתפתחות הילד.
זו יכולה להיות בעיה שהמקור שלה פיזי, רגשי או שילוב כלשהו. בהתפתחות הילד יש מומחים מכל מיני תחומים, והתורים ארוכים. הייתי מתחילה תהליך מולם, מקסימום דברים כבר יסתדרו עד שיגיע התור שלכם.
גם פשוט לא שמה לב.. אחרי ששללנו בעיה רפואית הלכנו לפיזיו רצפת אגן (ביררנו איפה יש דרך התפתחות הילד) זה היה ממש הצלה. לא היה משהו פיזי שצריך לחזק במיוחד, אבל הפיזיותרפיסטית ליוותה ממש בכל התהליך של להיות יבשה- בנתה תוכנית מעקב של הליכה לשירותים, תרגילים קצת..וממש הייתה איתנו בזה. עד שב"ה הפסיקה לפספס..
בהצלחה רבה! זוכרת את ההרגשה הזו שלא יודעים לאיזה כיוון לפנות על מנת לטפל..
בשעה טובה מתקרבת לתאריך הלידה.
איפה יש ערכות לידה ממולצות, ומה הכי זול?
(מתכוונת רק להניק, אבל אוהבת שיש בבית תחליף למקרה חירום(
עוד לא הזמנתי אבל של מוצצים ושילב נראית שווה
סורי שזה מאנונימי, עדיין לא יודעים שאני בהריון ואין לי מושג אם מישהי מזהה אותי מהניק שלי🤭
בעלי במילואים, אמרו לסיים את הסבב הנוכחי בעז"ה ביום חמישי הבא🥳🥳🥳 ביום שישי יש לי סקירה מוקדמת.
השבת הוא אמור לסגור במילואים.
קשה לי עכשיו, לא מרגישה טוב, מתגעגעת מאוד.
אחרי כמה שבתות שנסעתי, ממש ממש לא רוצה לסוע שוב. והמחשבה על שבת לבד עושה לי לא טוב...
עכשיו הוא שומע בקול שלי שאני על הפנים. שואל אם לנסות לצאת השבת, אבל אם הוא יוצא השבת ויש להם עיכוב (מניסיון קשה, זה קורה) אין סיכוי שיצא שבת הבאה (הוא בתפקיד פיקודי, היציאות הן "על חשבון" מפקד אחר...)
ממש מתלבטת מה לעשות. מרגישה בקריסה. צריכה אותו (אני כתבתי לפני כמה ימים שאני צריכה חיבוק, כמובן שעדיין לא קיבלתי אותו)
מצד שני, אם יש עיכוב אז הוא לא יוכל להיות איתי בסקירה וזה אופציה נוראית בשבילי.
מה אתן הייתן עושות??
ומקדימה תשובה להצעות...
יש לנו ב"ה הרבה ילדים, בגילאי יסודי ומטה, גם הרבה יחסית לסביבה שלנו. אם אני ארמוז מאמינה שיהיה מי שיסכים לארח אותנו בשבת, אבל אנחנו "תיק" קצת מפחיד לארח משפחה עם הרבה ילדים. לפי דעתי זה ידרוש ממני הרבה יותר כוחות מאשר להישאר איתם לבד בבית.
ועוד משהו קטן שלא עוזב אותי. אחד ההרוגים במלחמה זה אבא שיצא מהבסיס כדי להיות עם אישתו בסקירה ונהרג בפיגוע. אני יודעת שזו מחשבה לא נכונה בכלל, אבל כ"כ מפחדת להגיד לו לחזור למרות שהוא לא אמור עדיין לחזור וחס וחלילה יקרה לו משהו בדרך "בגללי" ולא חסר פיגועים באיזור שלנו😟
אני יודעת שזו מחשבה מטומטמת, אבל היא נמצאת בראש שלי....
במקומך לא הייתי מוותרת שיהיה איתך בסקירה.
לא כיף לעשות את זה לבד.
בקשר לפחד- זה מובן לגמרי פחדים לא באים לפי ההיגיון...
תתפללי. שיגיע ושיהיה טוב ושלא תפחדי.
בקשר לשבת אין לי איך לעזור...
מקווה בשבילך שתחליטי את ההחלטה הנכונה בשבילך ובשביל הילדים.
שלא יגיע שבוע הבא.
ולגבי המחשבה...
למי אין מחשבות כאלה היום?? אלוקים ישמור באיזה מציאות אנחנו חיים
במקום להתארח השכנים יכולים לעזור עם חלק מהבישולים?
אולי יש אחות/גיסה צעירה שיכולה לעשות איתך שבת ולעזור?
וממש מבינה אותך על המחשבה האחרונה....❤️
כי בעלי היה במילואים. היה אמור לצאת וזה התעכב..
תכלס? לא היה נורא בכלל.
פשוט תדאגי שתבוא איתך אמא /אחות/חברה טובה וזה יעזור..
בניגוד למי שכתבה שהייתה עושה הכל שבעלה יהיה בסקירה.. בהריונות קודמים הוא היה בכולן, אבל אניני במצב לא רגיל ולא התאפשר וב"ה עבר בסדר גמור..
לגבי המחשבות - אישית לא שמעתי על אותו בעל, זה באמת כאב לב. אבל אלו מחשבות מחלישות ולא מקדמות.(קל לומר, קשה לבצע, כן?)
תחשבי חיובי, תדמייני אותו חוזר לשלום מהמילואים בע"ה.
ובמקומך, אם היה לי כ"כ קשה הייתי אומרת לו שיצא שבת. אני אישית אחת שאם קשה לי עכשיו אטפל בכך ומה שיבוא אח"כ - ה' גדול...
בהצלחה!!
יותר נכון כשבעלי היה במילואים הלכתי לסקירות לבד למרות שניסיתי לקבוע בזמנים שהוא אמור לצאת אבל כשהוא חזר איחרנו לתור וזה בוטל בסוף אז קבעתי שוב ושוב עד שלא היתה לי ברירה והלכתי לבד ב-2 הסקירות.. מבאס כן אבל אין ברירה אחרת.
אולי את יכולה ללכת עם מלווה מהמשפחה או חברה טובה..?
אז בעיני זה פחות הכרחי
אפילו שהיתה סקירה אחת שהיו ממצאים והלחצות ובאמת התבאסתי שבעלי לא איתי
ועדיין
אם עכשיו קשה לך ואם גיע לשבת יקל עליך משמעותית בעיני זה יותר שיקול
בעיני אם עכשיו ככה קשה שיחזור..
שבוע הבא תמצאי את מה שעוזר לך..
שיהיה איתך בווידאו בסקירה אם אפשרי..
תביאי איתך אמא או אחות....
אבל בפועל לא עושה כלום חוץ מלחלום על הבית הנקי והמאורגן שיהיה בע"ה בפסח (ואם לא בשנה הזו אז אולי בשנה הבאה 😉🙃),
איזה מוצרי ניקיון ו/או ארגון אתן שמחות שיש לכן או חולמות לקנות?
רובוט? שואב שוטף? מגב מיוחד לחלונות?
לי עכשיו בא מכשיר קיטור. מה דעתכן? עוזר או מיותר ממש?
וגם בא לי שואב שוטף כמו הייזירו או טינקו, משהו כזה, אבל פחות בא לי להוציא 2000 ש"ח לטובת העניין.
נכון לתכנן איזה דברים נקנה בשביל לנקות את הבית נחשב כאילו התחלתי לנקות כבר? וכמובן גם לקרוא את התגובות כאן 😅
אבל תכלס, הדבר היחיד שבאמת משתמשת בו ויש בו צורך בעיניי ומקל - שואב אבק, בעיקר למסילות החלון, לדלת התנור ופינות המיטה מבפנים
ומדיח.
כ
לגבי מוצרי ניקיון - אקונומיקה ספריי, ג'ל אורנים (לאחרונה הוציאו גם ספריי שלהם, קניתי וזה אחלה. נח אבל יותר יקר), סמרטוטים חד פעמיים בגליל, הרבה מגבות נייר, ספריי כחול, משחה וורודה של פינק סטאף, ופיירי כמובן. למקלחונים ספריי נגד אבנית וזהו
יש לי הרבה לזרוק ואני מרגישה מוצפת מזה
המון מידות של בגדים שצריך להחליף כל הזמן, בשלב הזה של החיים שיכולים להחליף 4 מידות השנה רק לילד אחד, אני מיואשת😭 לא עומדת בקצב,
אני חולמת על שואב טוב.
מכשיר קיטור השתמשתי עם זה לפני שנים כשזה רק יצא וממש נהניתי, למסילות של חלונות זה מוצלח, חלק מהשומן במטבח זה מוריד, כיף ממש!
לא לנקות כמובן חחחחח
אבל עשיתי רשימה של כל הדברים שצריך לעשות
כמו לכתוב כותרת לעבודה להגשה חחחח
זה גם נחשב לא? 😆
מחפשת המלצות למשחק אמיתי
זאת אומרת לא עוד פריט (אוטו/בובה/כלי מטבח וכו)
אלא ממש משחק לתינוק מתוק וחכם בן שנה ו11 חודשים
יש לנו לוטו ומשושים
מחפשת עוד משהו בסגנון כזה או אחרת
יש למישהי רעיון?
בגיל הזה הם בכל מקרה לא יודעים לחבר... אז מביאה להם רק את הקשים להשחלה לבקבוקים/קופסאות/לזרוק ולעשות מלא בלגן
ואת הצהובים שומרת בצד
אני אתחיל מהסוף, אין לי חשק כבר המון זמן!
ומקווה שזה בסדר פה, אבל לא יודעת עם מי לדבר בחיים האמיתיים...
ילדתי לפני תקופה, סבלתי בהריון הזה מכאבי סימפיזיוליזיס בערך מאז שידעתי על ההריון, אז הכאבים יחד עם בחילות וגועל של תחילת הריון, לא רציתי שהאיש המתוק שלי יתקרב אלי, אבל היה לו כ"כ חסר, וזרמתי... בתדירות אפסית אבל כל פעם כזאת יצרה אצלי עוד פחות חשק, ברמה של דחייה לפעמים....
ילדתי תינוק מתוק אבל תינוק ולא בובה, והחשק לא חזר, והתינוק כתינוק לא מקל, והעייפות שחוגגת, ועכשיו העבודה פשוט זה רחוק ממני כ"כ
אבל הקושי של האיש שלי גדול, והקושי שלי עם זה, ורגשות האשם, והקושי כשכן מנסה, (כי קרבה אני כן רוצה, ומגע, אבל באופן משתנה ולא צפוי)
ןחסר גם לי, עמוק בפנים...
והמתח שהנושא הזה יוצר אצלי וביננו מקשה עלי מאד!
נושא שנתן לי שחרור, ח, חוסן הפך להיות קושי.
עם מי אפשר להתייעץ? מה אפשר לעשות?
אה ואני מניקה ומונעת עם שקפים (לא נעים, החבילה עוד מלאה)
יודעת אם יש איך לקרוא אותו אונליין?
לא יושבת שאגיע לאזור עם חנות ספרים בקרוב
לקנות את הספר?
שלך חווה מעגל של חוויות לא טובות וזה נורמלי שהחשק ירד
מציעה לקרוא את הספר של מיכל פרינס שמדבר על מודל הספירלה ולצבור יחד עם בעלך חוויות טובות והגוף בהתאם יגיב
וזה בהנחה של מה שכתבת שאין השפעה הורמונלית חיצונית שאת נוטלת חוץ משקפים..
מקווה...
זה יכול להיות גורם
אבל את מתארת משהו יותר עמוק ורגשי במערכת היחסים שלכם
ולכן אני נוטה יותר לכיוון הרגשי והגופני שלך עם עצמך ואיך זה משפיע על הבחירות שלך מול בעלך
אצלי עוזרת ההבנה שזו תקופה.אני מרגישה ש זוגיות היא ממש בגלים. בהסתכלות ארוכת טווח, יש תקופות שבהן הזוגיות פחות ממוקדת בפן הזה. אבל זה לא אומר שזה לא יחזור (אני הייתי ממש מיואשת והייתי בטוחה שלעולם לא אחזור לעצמי. ובסוף חזרתי לגמרי ) פשוט שכרגע את במיקוד על גידול תינוק וקשה לגוף להתמסר למישהו אחר. כל המגע שונה. וצריך ללמוד מחדש מה טוב לגוף שלך. לנסות סוגים שונים של מגע, של אינטימיות. בגלל שהפורום פתוח ואין לי אנונימי מעדיפה לא לפרט. אבל יש על זה קורסים מצוינים
קודם כל זה מובן אחרי כל מה שעברת בהריון , ובכלל הרבה נשים בהריון ואחרי לידה, ועם תינוק ועומס.. זה קשוח.
מה גם שכמו שאת כותבת , נוצר מעגל שלילי כזה ברגע שאת נמצאת בתוך סיטואציה מינית כשזה לא באמת מתאים לך.
גם לי הספר של מיכל פרינס עשה המון סדר, ואני מאד ממליצה לקרוא אותו, כמו שהמליצה @ירושלמית במקור
אבל חושבת שמעבר לזה כדאי לכם ללכת למישהי/ו לייעוץ, אפילו 2- 3 פגישות על הנושא הזה, כדי לא להיגרר לעוד השלכות שליליות,וכדי ללמוד איך אתם מייצרים מיניות שתהיה טובה לשניכם באופן, בתדירות ובכלל.
וחיבוק לך
בעדיפות למישהו חרדי?
אז לא אכתוב פרטי...
ירושלים, מרכז, בית שמש. רק שיהיה זמין לתחבצ
אז מקווה שיהיו אחרות עם המלצות
אפשר גם לנסות לקבל המלצות אולי דרך מיכל פרינס עצמה, או אפרת צור או מרכז ינר
בהצלחה רבה
אנונימית בהו"ללי אישית רק אחרי כמה חודשים מסיום ההנקה החשק חוזר.
ו
תודה לה', יש לנו 4 ילדים בגילאי 3 וחצי ומטה.
כרגע הגדול על בוסטר גב
2 האמצעיים בכיסא בטיחות של גו'י
והקטן בסלקל
חושבים קצת קדימה, לקנות עוד כיסא בטיחות לקטן?
להעביר בן שנתיים לבוסטר גב נוסף?
להעביר את הגדול לבוסטר בלי גב?
ומחפשים כיסא צר כי כרגע הכל רחב ולא נוח איתם לקפל את המושב כדי שיהיה אפשרות לעלות למושב האחורי שבבגאז.
בטרם ממליצים גם אחרי. עד 18 קילו.
כל פעם שהוא עם קפוצון אי אפשר לסגור אותן.
בכלל לא משהו שחשבנו לבדוק כשקנינו.
אין לי מושג איך זה אמור להתאים לילד גדול יותר עם אורך כזה של רצועות.
וזה בעצם בא ביחד? אם לא משתמשים בחגורות הפנימיות אז אין צורך בחלק של הגב?
מבחינה בטיחותית, ההמלצה היא לא לחגור עם מעיל. לא יודעת אם קפוצון גם נחשב לצורך העיניין.
בעיקרון כן. הבעיה שזה פחות נח לילד. ולפעמים החלק שליד הצוואר ששומר על החגורה, מנמיך את גובה החגורה ואז החגורה לא יושבת על הצוואר.
להאריך
מחר נבדוק את זה עם הילד
ואני לא זוכרת דגם, אנסה לבדוק
ואז מרחיבים אבל זה לא זז.
ולפעמים מאחורה צריך לפרק ולחבר.
ולהתייעץ שם. להכניס 4 כסאות זה אתגר משמעותי, כדאי שמתקין מקצועי יעשה את זה, תנסו את הכסאות ותראו מה נכנס הכי טוב.
לגבי איזה כסאות- אני משאירה כמה שיותר על בוסטר גב.. בת 5 מתחת ל18 קילו עדיין עם בוסתר גב עם רצועות פנימיות( גם יותר נוח לחגירה, פעם אחת מחברים לאוטו וכל ההתעסקות היא ברצועות פנימיות שיותר קל להגיע אליהם) ובן 8 עם בוסטר גב.
מעל גיל 9 שחררתי אותם מכסאות..
רק להוסיף אחד.
והבעיה עם הבוסטר גב שלנו
הבעיה היא שהחגורות הפנימיות קצרות מידי - הריון ולידה
ובן ה8 זה גם עם הרצועות הפנימיות?
גובה הכתפיים/ משהו אחר. זה צריך להיות עליו טוב. זה הרבה התקשקשות להתאים כיסא, מאמינה ששם הבעיה וזה פתיר.
ועוד יותר ללכת לחנות אם את לא רוצה להחליף הכל, כי איך תקני בלי לבדוק אם זה נכנס ברכב?
ודבר נוסף- בסוף כסאות טובים זו השקעה לטווח הרחוק קניתי כסאות לפני 6 שנים והם עדיין בשימוש קבוע(ועדיין בתוקף..) אחרי שמכרתי ביד 2 כסאות רחבים שהיו לי. אומנם זו הוצאה אבל היא להרבה שנים, אחרי שמגדירים בדיוק את הצרכים.
להיתקע עכשיו שנים עם כסאות רחבים ולא נוחים לא בטוח החלטה נכונה. הכסאות שלנו מגיל שנה עד 45 קילו, כך שמסלקל עוברים לכיסא עד שאין צורך בו.
חגורות פנימיות זה עד למשקל גובה מסויים, לא זוכרת בדיוק. הבן שלי עם חגורה חיצונית כי הפנימיות כבר לא מתאימות למשקל שלו
רוצים להעביר את בת השנה ו3 מסלקל לכסא
כרגע זו רק היא,
אבל בחשיבה עתידית נראה לי כדאי להסתכל על רוחב הכסא
בקיצור, אם יש לך המלצה לכסא בטיחותי, ברוחב סביר ומחיר שפוי - אשמח לשמוע
כתוב עליו במקום אחד מגיל שנתיים
ובמקום אחד מ10 ק"ג
מה קובע?
היא בערך 10.5 ק"ג נראה לי
בכל המקומות ראיתי שכתוב 9 קילו גובה 71 ס"מ.
זה הנתון שהייתי מתייחסת אליו, ולא הגיל.
רוב הילדים בגיל שנה עומדים בתנאים האלו..
4 ילדים ברווחים כאלה את פשוט אלופה!!!
👑👑👑👑קחי נפל לך
אצלנו במצב דומה צ'יקו וירקות נכנסו הכי טוב.
ממש לא בטיחותי להעביר ילד בן 3.5 לבוסטר פשוט, תתייעצי עם אבי שפיר.
שכל הזמן חוזרת עוברת לילדות רק עם משחות סטרואידים
אני רוצה לנסות משהו טבעי
התחלנו עם אמבטיית שיבולת שועל
מה כדאי למרוח?
לפזר שיבולת שועל? למרוח שמן זית/ שקדים?
אשמח לטיפים
והכי טוב לשטוף במים חמימים.
עוזר גם לשים אותם בלי חיתול לאוורר. אם אפשר בשמש אז עוד יותר טוב.
וכדאי גם באופן קבוע או לפחות פעם ביום לפזר אפילו בלי משחה.
לגבי משחה, במקרים קשים כמובן לשטוף עם מים, משחת בפנטן מעולה! מעל קורנפלור, ולא לסגור תיקתקים שלא ילחצו על הטיטול.
ממש בהצלחה!
בלי טיטול.
לדעתי כדאי לשקול להחליף סוג של טיטולים.
לתת זמן להתייבש במגבת בלי חיתול
לייבש טוב טוב לפני שסוגרים את החיתול
להחליף כל זמן קצר, נגיד שעתיים ולא להחזיר חיתול קודם גם אם נראה ריק
כל הלילה היא בכתה כל שניה מתוך שינה
כבר לא ידעתי אם זה מהקורנפלור או שלוידעת מה
בסוף מקודם גילנו לגדול תולעים וכנראה גם זו הסיבה שהיא בכתה מסכנה
עד שנראה רופא מחר
יש לי פה ורמוקס אחד חדש
מה המינון?
הגדול בן 4 והיא בת שנה וחודשיים
לא לוקחת אחריות, תמיד כדאי לדבר עם רופא לפני.
היתה גם כזו. אנוטיול, בפנטן, סטרואידים אם חובה.
קרם טוב כל החתלה למניעה לקטן עבד ממש טוב אוליבאויל למרות שיקר יחסית. אצלה לא נתקלתי בו.
ולנסות טיטולים שונים. אצלנו חוץ מהבכור היו רק עם פאמפרס. ואצל הבת בסוף פשוט גמלתי למרות שלא היתה בשלה מליון אחוז.
חיכיתי לרגע שהחליט להפסיק מניעה.
ושמחה שב"ה סוף סוף נקלטנו. והזמן עף, ואני כבר מתחילה להתקרב לתשיעי...
אז מצד אחד, התרגשות גדולה. וממש בא לי ללדת...מכל מיני סיבות.
מצד שני, גם בא לי לפעמים שישאר עוד קצת.
נהנית מהנוכחות שלו אצלי כל הזמן, מהתנועות, מההתחשבות של אחרים לצרכים שלי.
אבל גם קצת חוששת מהטלטלה הראשונית שקורית בד"כ
אז מקוה שבעזרת ה' זה יהיה בעת ובזמן הנכונים לנו שנרגיש משמעותי..
ומישהי המליצה על שמפו שמוכרים באיי-הרב. אשמח לדעת מה השם של השמפו הזה.
תודה!
במקור יועד לסוסים
וכשראו שהוא טוב- עבר הסבה לאנשים
אני ממש ראיתי תוצאות
המשפו ומרכך של ערוגות
גם המליצו לי פה בפורום
אבל זה זה לא יצר עובי של שעיר שלא היה קודם
יש עוד כמה שבועות לגלות את מין העובר אבל בינתיים אני מעסיקה את עצמי בכל האמונות תפלות לניחוש המין😂😂
מה היה אצלכם בבנים? ובבנות?
מבחינת בחילות, מצב רוח, פצעים בפנים, מחשבון סיני, חשקים למתוק חמוץ מה??
בינתיים ההריון הכי קשההה בחילות שמעיבות על מצב הרוח ועייפות קיצוניתתת מתי זה עובר???
לא היה משהו מיוחד
בהריון של הבנות מלא אבל מלא חצקונים ונפיחות בבית שחי (הרופא אמר שבלוטות חלב או משהו כזה) והחזה גדל מוקדם ממש..
שאר הדברים ממש משתנה מהריון להריון..
רגילה?
לקראת כיבוס בגדים לתינוקי חדש.
כי יש מצב שזה אבוד😑
בכל מקרה הייתי מנסה בשמש
להוריד כתמים כאלה
אז ישר זורקת לפח
אני סובלת מהפרשות מרובות שבחיים לא היה לי ככה..
סליחה על התיאור אבל זה יוצא באסלה מרוב שיש הרבה ואין להפרשה ריח או מגרד או משהו כזה כן יש לי כאבים של התכווצות כאילו אני עכשיו צריכה לקבל אבל זה ככה כבר כמעט יומיים אחרי המחזור שהיה לי.. וכרגע אני 5 ימים לפני מחזור.. בדרכ אין לי הפרשות מרובות ולבנות ככה לפני מחזור גם בביוץ יש לי פחות מההפרשות שיש לי כרגע, זאת פעם ראשונה אז אשמח לעזרה אם מישהי קרה לה ויודעת למרות שכל אישה והגוף שלה אבל אשמח לתשובות ממכן… כי שמעתי שזה יכול להיות הפרשות של תחילת מחזור
תודה רבה נסיכות 
נשמע תקין לגמרי..
תחכי ותראי..
אבל כלכלית אנחנו מאוד לחוצים
עשינו ישיבה לנסות לצמצם הוצאות
לא בטוחה שנצליח
להוריד ולסמוך על הקב"ה שיעזור או להמשיך כי אין ברירה?
כאילו במקומות זולים
אבל לא יחסוך משמעותית
ולא רק להוריד משרה אם זה לחוץ, אבל חסרים פרטים
איזה שעות את עובדת?
ממה נובע הלחץ? זה קשור להתנהלות מול הבית, של סדר והספקים וכו?
את צריכה זמן לעצמך?
מי אוסף ומפזר..? כמה בעלך שותף..?
מורכב לי להסביר
אבל זה המצב
עזרה מבחוץ יקר לקחת
אני חושבת שבמקרה כזה אולי הייתי עושה שינוי מסוג אחר.
מצער שהבעל לא שותף והכל נופל עלייך, אבל השאלה היא מאיזה מקום זה מגיע
האם מתוך יעד פנימי שהצבת לעצמך שחייב להגיע אליו, או שבאמת מגיעים למצב של חנק וחוסר יכולת כי הורדת משרה פוגעת לרוב בזכויות אחרות ששוות כסף, כמו הפרשה לפנסיה, ימי חופש, אחוז משרה להבראה וכו וגם תחושה של מימוש עצמי וסיפוק שהיא חשובה לא פחות, ולוותר על כל זה בשביל לנקות ולסדר יכול להעלות תחושה פנימית של תסכול וויתור על עצמך
אני חושבת שאולי עם ניהול אחר ועזרים שהם לא בעל בהכרח יהיה לך יותר קל להצליח. אבל לדעתי אי אפשר לוותר עליו לגמרי
למשל - מדיח/ מייבש
קניית אוכל שהוא קצת יותר יקר אבל קל יותר להכנה
לקחת מדי פעם חופש/ חצי יום חופש אפילו. אני עושה את זה פעם בשבועיים שלושה וזה ממש עושה לי טוב. זה עוזר לי לנצל את הזמן יותר טוב גם, כי אין לי הרבה ממנו..
קניות אונליין חוסך הרבה זמן ומאמץ
וגם להקדיש לבית את יום שישי ואם הבעל לא עובד בשישי אז הוא אחראי על פיזורים ואיסופים כדי שתתפני לבית או לפחות על פיזורים.
אני חושבת שבסופו של דבר, למשהו הוא יצטרך להתפנות.
וכן, הורדתי ל 75% משרה הייתי חנוקה נפשית. בריאות הנפש שלי יותר חשוב לי מכל הכסף שאקבל. וזה פגע לי בקידום בעבודה ועדיין השתלם לי *נפשית* הרגשצי חנוקה מכל הכיוונים. ככה בערך שנה וחצי הייתי.
עם הכסף למדנו להסתדר, ה' עוזר
בן כמה התינוק שלך?המקוריתיכול להיות שאת חווה דכדוך/ דכאון?
איך המערכת יחסים שלך עם בעלך?
ומערכת יחסים טובה
חסדים גדולים
אבל פשוט תחושה שלא עומדת בהכל ביחד
לקחתי היום חופש
וואו זה כ"כ טוב
אולי זה הפיתרון מדי פעם..
וגם לקחת עזרה מבחוץ נערה פעם בשבוע
נראלי יקל עלי
רגשית הילדים צריכים הרבה מענה בבוקר ובצהריים
וזה רק אני איתם
המקוריתובכל זאת, אם את קורסת - תאפשרי לעצמך להוריד את רף האנרגיות איתם.
זה בסדר להרים רגליים על הספה ולהיות פחות פנויה אם התינוק רגוע.
זה בסדר לא להכין את האוכל הכי מושקע ושהבית לא יהיה הכי מתוקתק שיש
ילדים הם סתגלנים גדולים. והכי חשוב שאמא שלהם תהיה רגועה וברווחה נפשית, בנוסף ליום חופש והתרעננות פה ושם
הבית מאוד מוזנח הרמת
ואוכל מינימלי..
אבל עזרת לי בבוקר עם הכיוון של נערה ויום חופש פה ושם
המקוריתחלק מהימים?
השאלה מה התוכניות בטווח הארוך.
יכול להיות שדווקא בגלל שאת הרבה שעות יחסית בבית את מרגישה חנוקה.
הרשי לי לגלות לך סוד- ילדים יכולים לגדול מהמם גם אם לא צמודים אליהם הרבה שעות.
או שהם לומדים להעסיק את עצמם לבד, או ששולחים לצהרונים.
אני לא יודעת איך נראה היום שלכם מ13:30 אבל כדאי לבחון האם זה מה שמתיש אותך ואיך אפשר להקל. למשל לישון צהריים גם אם כרגע נראה לך הכי בלתי אפשרי, לחשוב מה צריך לעשות כדי שכן יהיה אפשרי.
לדוגמה: תינוק שגם מאוחר משנת בוקר ולכן לא ישן צהריים טוב.
ארוחת צהריים שתהיה מוכנה מהערב קודם או לאכול צהריים קליל (סנדוויץ/ קרונפלקס) ולבשל רק לקראת 17:00.
ללמד ילדים משחקים עצמאיים וכו.
הצהרונים פה מאוד יקרים
את זה הבית. ואם הבית מעורער או על סף קריסה- אין דבר ששווה את זה.
ואני אומרת לך את זה כמי שבהחלט יודעת מה זה מצב כלכלי לא פשוט (בעלי משלם מזונות גבוהים עד היום. בקווה שזה ישתפר).
ובאמת, עם יד על הלב- ראיתי בזה את יד ההשגחה.
שהיתה ברכה בכסף ובפרנסה, גם כשלפי הנתונים היבשים, המספריים נטו- היינו אמורים להיות במצב בלתי אפשרי. במצוקה מתמשכת.
לחץ נפשי של האישה משפיע קודם כל על הזוגיות (הבעל יורד לתחתית הרשימה)
אחר כך על עצמה
ואז על הילדים.
ואז מה עשינו בזה? הזוגיות אמורה להיות לפני הילדים!
אישה קורסת ותשושה=יש מתח וריב בין בני הזוג= אין שלום בית=אין ברכה בכסף.
אני בעד השיטה השנייה:
אישה שעושה לפי הכוחות שלה ונותנת לעצמה=מצליחה לראות את בעלה ולתעדף את הזוגיות=יש יותר שלום בית=יש יותר ברכה בכסף...
אני הורדתי שעה ביום במשך חודשיים וכל יום אני הזנתי את השעה הזאת במערכת כשעת חופש.
שעה אחת בלבד.
זה הוריד לי מימי החופשה ולא מהשכר, עבורי זה השתלם.