או שאולי דווקא תהיה לי הפתעה🤔
אז לרגל המעבר החגיגי מתקופת הבחילות לתקופת הצרבות 🥴
פותחת סקר קטן:
מה אתן מעדיפות? בחילות או צרבות??
ואתחיל... בגדול מעדיפה צרבות, למרות שעכשיו ממש מתחרפנת מהן😖
ואם יש למישהי טיפים טובים (חוץ מטאמס🙄) זה הזמן להציף את השרשור💪
אנחנו ממשיכות השבוע ללמוד על דיני הקרבנות, וגם נקרא על שבעת ימי המילואים של חנוכת המשכן.
במפטיר נלמד על דיני פרה אדומה, שתזכיר לנו שאם היה לנו בית המקדש היינו צריכים להתחיל להתכונן לטהרה לקראת הקרבת קרבן פסח.
איפה הפרשה פוגשת אותך? מה את לוקחת ממנה לחיים? איזה לימוד חשוב תרצי להעביר לילדים שלך מתוך הפרשה? אילו שאלות הפרשה מעלה בך? מה למדת או שמעת על הפרשה שהיה לך משמעותי?
מוזמנות לשתף ולהוסיף לכולנו בהכנה לקראת שבת קודש.
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
משתפת בסיכום מתוך שיעור מדהים ששמעתי אתמול, של יפעת לוין, על טומאה וטהרה (שקשורה גם לטומאת עמלק, וגם לטומאת מת שקשורה לפרה אדומה), על מקווה, ועל הכח הנשי...
הטומאה הכי גדולה היא של יהודי מת. זה אבי אבות הטומאה. טומאה היא העדר חיים, וככל שההעדר גדול יותר, הטומאה גדולה יותר. לכן דווקא יהודי מת מטמא יותר מאשר גוי מת, או נבלת בע"ח.
וכל טומאה יש בה מימד של העדר חיים כלשהו.
ומה זה עושה לנו? מפגש עם מוות בעצם מזכיר לנו את המציאות בה אי אפשר לתקן יותר. וזה בעצם מפגש עם ייאוש, איבוד תקווה. זה מתחבר לטומאת עמלק - שחז"ל אומרים לנו שהוא ה'ספק'. עמלק שמוריד מאיתנו את הרצון והכח לשנות ולתקן.
האדמו"ר מאישביצא, בעל 'מי השילוח', כותב שהכהנים צריכים להימנע מטומאת מת, כי מוות נוגד את התפקיד של הכהן, לעזור לעמ"י לתקן את מעשיהם. הכהן הוא הסמל של התיקון. לכן לכהן אסור להיטמא למת, כי למת אין תיקון.
והתיקון לטומאה הוא הטבילה במקווה, החיבור למים הטהורים, שמתחברים אותנו לתקווה, לקו שמחבר אותנו למעלה, לאפשרות להתקדם ולשנות כל הזמן.
וזה הכוח המיוחד של הנשים, כי המעגל הזה של האובדן והחידלון שממנו מתקדמים שוב לתקווה ועליה כלפי מעלה, טבוע בנו בבשר, במעגל החודשי.
הגוף שלנו יודע שתוך כדי האובדן והדימום, כבר מתחילים להתקדם לקראת ההזדמנות של הביצית של החודש הבא. וגם מעגל הטהרה מפגיש אותנו כל חודש עם העליה מהטומאה, האטימות והייאוש, אל התקווה וההתקדמות.
ואפשר לראות שזה הכוח של הנשים שמתבטא בגאולות ישראל - הנשים במצרים שלא שקעו באטימות ובייאוש ופיתו את בעליהן להוליד עוד צאצאים (כמו שלומדים במדרש המהמם שרש"י מביא על 'מראות הצובאות' ששמו על הכיור), ואחר כך הן גם לא חטאו בייאוש ובפחד שהוביל לחטא העגל ולחטא המרגלים, וגם בגאולת פורים - אסתר שלא איבדה תקווה והובילה לגאולה, וגם בחנוכה - הנשים שלא היו מוכנות להשלים עם המציאות הנוראית שבה הן חיו ודחפו לפתיחת המרד.
וזה הכוח של הנשים שבזכותן עמ"י נגאלו, ובזכותינו גם עתידים להיגאל…
בהמשך לדיון שהיה כאן שבוע שעבר
רוצה לשתף בקושי שתמיד יש לי בספר ויקרא - הריון ולידה
( לא הספקתי לכתוב את זה שבוע שעבר, אבל נראה לי מתאים לכל חומש ויקרא,אז כותבת כאן)
הרב קוק כתב ( באגרת תתקצד)-
"אין ראוי לנו לחשוב שבקורבנות מונח היה רק הרעיון הגס של העבודה המגושמה, אלא שיש בה טבעיות קדושה ופנימית, שאי אפשר שתתגלה ביפעתה כי אם בהגלות אור ה' על עמו, ותחייה מקודשת תשוב לישראל, ואתה יכירו גם כן כל העמים כולם"
העולם שלנו עכשיו לא מתאים וראוי לעבודת הקרבנות בפועל, כי אנו זקוקים ל”הגלות אור ה’ על עמו” וללא אור מיוחד זה שישנה את כל תפיסתנו ביחס לעבודת ה’ ולעבודת הקרבנות לא נוכל להבין ולקיים את עבודת הקרבנות.
אבל הרב קוק ממשיך וכותב שלא נחשוב שדבר זה רחוק ממנו ולכן זה יראה לנו משהו רחוק. אלא הציפייה לאור ה’ שיופיע עלינו בר השגה גם כעת,
"מסכים אני עם כבוד תורתו, שאי אפשר לנו לגשת למעשה הקורבנות בלא הופעה של רוח הקודש גלויה בישראל. אמנם ציפייה זו גם כן לא נפלאה היא ולא רחוקה ויכול להיות שפתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אנו מבקשים ומלאך הברית אשר אנו חפצים (ע”פ מלאכי ג, א), ואז יבנה בית המקדש במהרה בימינו."
האור ה' הגדול הזה מופיע גם בהפטרת פרשת פרה שנקרא השבת בעז"ה
"וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה".
הפסוק הזה תמיד מרגיע אותי, שאנחנו חושבים ומחשבים מאורעות ותהליכים שקורים לנו בעיניים שלנו,אבל ה' יכול לשנות את כל המציאות הזו - פתאום,לא בקצב התהליכים שאנחנו "חישבנו".
בתפילה שנזכה כבר השנה בפסח הזה לחזות בהתגשמות נבואת יחזקאל הנביא-
כְּצֹאן קָדָשִׁים כְּצֹאן יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּמוֹעֲדֶיהָ כֵּן תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת מְלֵאוֹת צֹאן אָדָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'.
בלימוד היומי של הרב ראובן ששון 'והאר עינינו' הוא כתב השבת על הקרבנות והמהות הפנימית שלהן.
אני מעלה צילום של החלק העיקרי, פה אפשר לקרוא את הקטע בשלמותו -
והאר עינינו - אדר ב' התשפ"ד (צריך לבחור בלימוד לי"ט-כ- אדר ב')
מנסה לסכם את הרעיון שהבנתי מהשיעור שלו:
פרה אדומה היא חוקה, מצווה שאיננו יכולים לתפוס בשכל.
בעצם פרה אדומה עוסקת בדבר הכי קשה בחיים: במוות.
המוות נראה לנו סופי, עצוב, קשה.
אבל התורה מנסה ללמד אותנו - שהמוות אינו סופי. לא רק בשביל הנפטר ההולך לעולם הבא, אלא גם בשביל קרוביו האבלים.
גם לאבל, עם כל הצער שלו, יש יכולת להתגבר, להתאושש, להיטהר מטומאת המת שדווקא בו - ולשוב לחיים.
וכמה הרעיון הזה נוגע לצערנו באנשים רבים לאחרונה...
שנזכה לחוש את הטהרה האמיתית, גם אם לא נבין את עומקה.
בדרך כלל אני מקלחת תינוקות עם סבון לתינוקות.
היתה תקופה שהבן שלי השתמש בשמן אמבטיה בגלל פריחה, אבל זה כבר עבר.
אני שואלת אם יש עדיפות לשימוש בסבון או בשמן, במצב שאין בעיה בעור, או שזה לא משנה?
סתם יש לי בקבוק פתוח...
לגדול שלי היה עור רגיש אז המליצו לי על שמן אמבט. אז לקטן קניתי מראש. בעיני הסבון יותר מנקה והשמן אמבט יותר טוב לעור אז אני מקלחת אותו יום אחד עם שמן אמבט למחרת עם סבון לתינוקות.
אין לי באמת מידע בנושא, זה מה שאני עושה. בכל מקרה הוא יוצא נקי וריחני כי גם לשמן אמבט יש טיפה ריח וגם המים החמימים מנקים (סה"כ הוא מתלכלך בעיקר מפליטות, זיעה והטיטול)
לפחות מה שיש לי, שופכים אותו מראש למי האמבטיה, לא מורחים על העור ישירות ואז נוצרת מין אמולסיה כזאת והמים נהיים טיפה לבנבנים.
זה גם יתרון שלו, אין שלבים לאמבטיה, אני כן קצת מעסה את הגוף והשיער אבל לא צריך לסבן ולשטוף, צריך פשוט להיות בתוך המים, השמן כבר שם...
להשתמש בסבון טבעי לתינוקות, ולהוסיף כמה טיפות שמן לוונדר למים.
אני לא מחפשת המלצות לדברים חדשים,
אלא מנסה להבין מה עדיף ממה שכבר יש לי בבית.
מעדיפה סבון תינוקות
אם אין צורך לילד - הייתי מוותרת עליו האמת
רק האמבטיה אחרי מספר שימושים מרגישה קצת שומני,
אני הרגשתי שזה ממש משפיע על העור של הילד לטובה למרות שאין לו בעיית עור
מתחברת לקונספט 😅
לא יודעת, הסתדרנו בלי
לבן שלי לא השתמשתי בשמן בכלל
אבל לבת שלי אם אני משתמשת רק בסבון העור שלה מתייבש ממש..
אז אני משתמשת בסבון לנקות את החלקים המלוכלכים יותר כי שמן לא ממש מנקה(איזור הטיטול, וגם את הראש כי הוא יותר נמרח בפליטות וכזה)
ומוסיפה שמן בלנאום לאמבטיה בכללי...
אני קונה של "מיכל סבון טבעי"- גם סבון וגם עוד הרבה מוצרים, אגב. הם מאוד מוצלחים ולא יקרים יחסית למוצרים דומים אחרים.
מה זה טבעי?
מוצרי הקוסמטיקה הרגילים שמוכרים בכל חנות מכילים הרבה כימיקלים וחומרים שיכולים להשפיע בצורה לא טובה. הסיבה היא שהעור שלנו הוא לא עשוי מפלסטיק, כידוע, וחומרים יכולים להיכנס דרכו לגוף. מעבר לכך, יש חומר מקציף שנמצא בכל מוצר שנקרא SLS שיש לא מעט אנשים שרגישים אליו בלי לדעת את זה. אצלי בבית ראיתי שינוי מיידי ומשמעותי ברמת גירודים ושאר גירויים בעור- כולל אקזמה חריפה בידיים- כשקניתי לבת שסובלת מכל הנ"ל מוצרים טבעיים (שמפו, סבון, סבון פנים וקרם פנים). תוך שימוש או שניים רוב הגירויים נעלמו.
אז כשמדובר בתינוקות בעלי עור רגיש ועדין כ"כ- אני מעדיפה להשתמש בסבון מאה אחוז טבעי, ללא כימיקלים.
אבל באופו כללי שמן לוונדר הוא השמן כמעט הכי עדין שיש וכמה טיפות באמבטיה זה סבבה. אני משתמשת בו גם ללא שמן נשא לילדים גדולים או למבוגרים- למקרים של עקיצות וכד'. טיפה אחת עושה עבודה מצוינת
בימים אלו שליובש זה מאד חשוב.
וכן- זה עוזר גם לראש. לא מונע לגמרי אבל ממש משפר.
לנו לא היה טוב שמן אמול/בלנאום. רק השמן של לה רוש פוזה- ליפקאר באום. והוא מרגיש כמו סבון עם ריח מאד עדין ונעים. לא שומני בכלל.
אישית גם לא אוהבת את הריח שלו....
של תינוקות קטנטנים
לא כתבת באיזה גיל הוא אבל אן יש לך בקבוק פתוח םשוט תמשיכי להשתמש לדעתי
אבל אם יש לך בקבוק פתוח למה לא לסיים?
שבוע 36+4 אתמול בערב היו לי התקשויות של הבטן, אני משבוע די מוקדם עם התכווצויות לא כואבות אז לא התייחסתי לזה, בשלב כלשהו זה נהיה צפוף, כל כמה דקות, התלבטתי אם לתזמן צירים ואם זה בכלל נחשב ציר ובסוף החלטתי ללכת לישון ולהדחיק
התחושה היא שכל הבטן מתאספת לתוך עצמה ולמעלה, הפופיק שלי בעיקרון בולט ממש וכשיש התכווצות הוא נכנס ממש לבפנים, זאת ההרגשה, בלי כאב, לא יודעת אם זה ציר בכלל
קמתי כמה פעמים בלילה עם אותה תחושה רק קצת יותר כואב ניסיתי שוב לראות אם זה בא בתדירות גבוהה, ראיתי שלא וחזרתי לישון..
מה זה? צירים? משהו שמקדם ללידה? לא באלי להיות מעכשיו לחוצת לידה כשיש מצב שיש לי עוד חודש
יכול להיות שזה שום דבר משמעותי אבל בשביל הרוגע שלי
שבח והלללילה קשה
לא ישנתי והיו הרבה מאוד צירונים כאלה
במקומך הייתי מתעלמת כי מקסימום יתקדם
לשתות הרבה מים, לעשות מקלחת טובה.
אפשר לשתות קצת יין ותראי אם נרגע.
אם זה צירים אמיתיים זה לא יירגע...
באופן אישי, אצלי צירים אמיתיים כואבים מאוד אז לא חושבת שהתיאור שלך זה צירים שמקדמים לידה.
מצד שני גם צירים מדומים יכולים לכאוב מאוד אז זה לא פרמטר....
נבדקת רק כשנהיה כואב וצפוף
אבל גרה קרוב לבי''ח
ושונאת כל דקה שאני שם
וכן
יולדת ברגע שמגיעה🫢
וגם עובדת בבי״ח חח אבל ממש שונאת להבדק וכל זה אז מושכת
אפשר למשוך ככה חודש?
(הצירים יותר מתישים מההמתנה)שבח והללבעיקרון את יכולה ללכת לאזן את העובר (צריך להיזהר מכאלה אגרסיביות)
וזה יכול או להפסיק את הצירים או לקדם את הלידה, כי לפעמים הציריחם זסה כי הוא יושבה בתנוחה שלא טובה לו.
(פעם אחת שעשיתי זה הפסיק את הצירים לשבוע, פעם אחרת זה קידם לי את הלידה)
בלידה השניה הרגשתי צירים,
הלכתי לבי"ח כי אמרו לי שלידה שניה יכולה להיות מאוד מהירה אבל במוניטור בבי"ח לא ראו צירים
כבר חשבתי שאין לי צירים ואני סתם מדמיינת אבל ילדתי תוך שעה מאז שזה התחיל
אני כבר כמה חודשים ככה אבל עם צירים מאוד כואבים
וגם בלידה הקודמת
גנטיקה שכזאת
אבל בד"כ למי שיש צירים הרבה לפני הלידה יש לידות קצרות יותר
שיש גיל שממנו לא מעירים
הבן שלי נולד 4 קילו וכבר בבית חולים אמרו לי לא להעיר אותו
לא זוכרת מה הגיל המדויק
חלשה
שעתיים הנקה זה נורמלי
גם אנחנו התחלנו ממשקל לידה נמוך וההנקות היו ארוכות כי היא נרדמה המון והיה לה קשה לינוק אקטיבית. היא בעיקר חיכתה לשחרור החלב כדי לבלוע את מה שיוצא.
היה די קשוח ותובעני, אבל אחרי תקופה קצרה יחסית היא התחזקה וההנקות שלה נעשו קצרות ויעילות. כדי להגיע לזה כמה שיותר מהר צריך להתמיד איתה בהנקות תכופות ולא לוותר לה באמצע..
בינתיים המון תמיכה בשבילך כדי שתוכלי להתמקד בזה.
בהצלחה רבה והמון מזל טוב!!
בהתחלה ההנקות היו לא יעילות ומתישות
אבל ב"ה היא גדלה ומשמינה יפה🙌
בילד הראשון גם ההנקות לקחו לי שעות והייתי מעירה אותו אם עברו 3 שעות (נולד יותר קטן) והוא פשוט היה עייף!! בקושי ינק.. וכמובן חוזר חלילה..
מאז אני לא מעירה, רק אם ישנים כמה וכמה שעות רצוף.. וב"ה עולים יפה במשקל.
והשתחררה קצת פחות מזה ולא הערתי
אבל היא כן קמה מעצמה יחסית הרבה
וכבר עברת את הלילה השני איתה? כי בלילה השני יש בדכ קפיצת גדילה שהם רוצים לינוק כל הלילה בערך, ואחכ לפחות מהניסיון שלי, הם מתחזקים וקמים יותר
כן!! וכ'כ מזדהה
מעירים עד משקל 3 קילו
וכל עוד יש עליה במשקל
ולא הערתי אף פעם למרות ההנחיה. מה שכן אם זה שינה מידי ארוכה במהלך היום אז כן. אבל בלילה לא
מה שלא קרה אצלי אבל
הבת שלי נולדה במשקל כזה גם
והאחיות אמרו לי להעיר רק אם עברו לקראת 4 שעות בלי שהיא התעוררה לבד...
וגם, שעתיים וחצי הנקה נשמע שהיא יונקת לא יעיל ונרדמת לך הרבה.. נכון? נסי לקבל על זה טיפים-
אפשר נגיד להפשיט אותה, לדגדג אותה ברגל....
אני מניקה ובעלי ליידי בצםקיד הנודניק המעיר והמנקץ לתינוק שלא ירדם בהנקה.
אחרת הוא היה יישן מייד, אפילו שהוא התעורר מעצמו לינוק, 3 שלוקים ונרדם והוא היה פיץץ.
דגדגנו אותו ברגליים, דיגדגנו בלחי (זה מעורר את רפלקס המציצה), עיסינו את הגב, היינו מדברים בקול, אור בחדר, מוחאים כפיים
וואי זה היה סרט🤭 בסוף הוא גדל ב"ה ואחרי גיל חודש- חודשיים כבר ינק בשקיקה לבד.
צריך להיות אקטיביים בזמן ההנקה, לא לתת לה להרדם עלייך כי זה נמרח שעות וגם לא יעיל (3 שעות סופרים מתחילת הנקה לתחילת הנקה! אם לוקח לך 2.5 אז זה יוצא הזוי ממש. בכל אופן אל תלחצי כי זה הוראה שתמיד לא מציאותית)
היינו כבר הורים לכמה ילדים, טרוטי עיניים ומרוחים מעייפות.
עשה לי טוב שכתבת את זה. אנחנו עכשיו לפני עוד לידה ב"ה, והשלב שאנחנו הכי זוכרים כקשה זה השלב הזה עם הלילות הלבנים.. פתאום את מראה לי שמהצד אפשר לחוות את זה כמצחיק ןמגבש, ושכחתי שזה היה ככה, זכרתי רק את הקושי שבזה.
חכמה גדולה לצפות בזה מהצד
נראה אותי עושה את זה - לקום בלילה זה אחד הקשיים שלי!!!!
פשוט תלוי מי השליחים שמזדמנין לך. לי אף אחד לא אמר להעיר.
ברור שהיא התעוררה בדר"כ אבל היו פערים בהתחלה גן של 5 שעות (בלילות) היה מצוין לשתינו
שלא עלו טוב במשקל, לפעמים הם פשוט חלשים מידי אז ישנים במקום לאכול.
המלצה שלי, אם יש לך כוח לעשות קצת שאיבות בין לבין או להחליף הנקה בשאיבה פעם בכמה זמן ואז לתת בבקבוק בצורה תומכת הנקה (מספר פטמה 0 ובתנוחה כמעט זקופה) אז ממש ממליצה.
גם מאפשר לך לנוח, גם את יודעת שהיא מקבלת תזונה ומתחזקת, וגם מגביר לך את הייצור
הרבה הצלחה!
אני התבקשתי לשאוב כמות בלתי הגיונית בתווך של בין ייצור קולסטרום למעבר לחלב, כשבבזמן הזה אין שפריצים של חלב ברמה שאפשר לשאוב גם לא טיפות גדולות שמתנקזות לכמות משמעותית, וכששאבתי לא יצא כלום.
לשאוב כשכבר יש חלב זה לא רלוונטי כי כבר יש עליה במשקל והיניקה יעילה.
כשמישהו נותן את השאוב במקום הנקה פעם בכמה זמן כשמתאים..
לא חייב, אני אומרת מה עזר לי
אם היא יונקת שעתיים וחצי ואז נרדמת, ברור שלא להעיר אחרי חצי שעה.
היא צריכה גם לישון.
צריך לעזור לה לינוק יותר יעיל, שלא יקח לה כל כך הרבה זמן.
מה שלי עוזר כשהם נרדמים באמצע ההנקה זה להשפריץ חלב לפה.
אם היא ישנה הרבה זמן, וכבר מגיע הזמן שהיא צריכה לאכול, כן הייתי מעירה בגיל הזה.
בת 36 בבית 6 מתוקים כולל זוג תאומים מהממים
'סיימתי' ללדת בגיל 31 ורוצה מאודדדדד עוד זוג תאומים בריאים
ברקע שחלות פוליצסטיות,טיפולי השריית ביוץ
כשנה מנסה להקלט,שתי קליטות שהסתיימו בשבוע 7,8 אחרי בטא שלא עלתה
מה אתן מציעות?
להתייעץ עם המטולוג
ורופא פוריות
רופאת פוריות לא ממליצה משהו מיוחד
אשמח לרופא פוריות ש'יתאבד' איתי על זה,למרות מספר הילדים שיהיו בריאים
זה רצון כל כך חזק,הרוב לא מבינים את זה.
ושמעתי מעוד כמה
שקוראים לו ממש רופא מלאך
כי הוא מאוד קשוב ויסודי
הוא גם דתי ומבין את החשיבות עבורנו של להביא הרבה ילדים
גם אפשר בקלות יחסית להיות איתו בקשר בהודעות ככה שזה חוסך ביקורים אצלו.
קוראים לו יחזקאל לנדי, מקבל בפתח תקוה
יש לו גם מרפאה פרטית
התורים אצלו מאוד רחוקים
אבל את יכולה לבדוק איזה ימים בשבוע הוא נמצא במרפאה, והרבה פעמים יום לפני נשים מבטלות תור ואז את יכולה מהר לתפוס.
ככה זה קרה לי.
של פרופיל הורמונלי ואולי גם amh
כדי לראות האם יש בכלל על מה לדבר..
אתם חושבות או יודעות מניסיון שאפשר לשפר אחיזה של תינוקת גם בגיל קרוב לשלושה חודשים?
היועצת הנקה שלי אומרת שזה הרבה אימון.
אבל היא פשוט לא פותחת את הפה
הקטע שהיא עולה מצוין במשקל @דרקונית ירוקה
עם אחד הילדים שלי עשיתי את זה בליווי צמוד של יועצת הנקה. זה היה הרבה השקעה. עשינו עיסויים בתוך הפה של התינוק ותרגילי פיזיותרפיה שמחזקים את השרירים הרלוונטיים. להתעקש בכל הנקה לחבר שוב ושוב עד שזה נכון.
זה לקח בערך שלושה שבועות של עיבוד אינטנסיבי, כמו בשבוע הראשון אחרי הלידה. אבל יכול להיות שחלק מזה קשור לכך שהוא לא הצליח לעלות במשקל אז גם שאבתי ושילבתי בקבוקים במקביל לתרגילים.
אני חייבת בגדים, ואין לי זמן או כח לסיבובים... ממש רוצה להזמין אבל אף פעם לא הזמנתי בגדים לעצמי בלי למדוד.
אשמח להמלצות ממי שקונה- מאיזה אתרים?
וגם, מישהי מכירה את האתר הזה- דתייה אונליין :: כל מה שדתייה צריכה באתר אחד!
ויצא לה להזמין משם?
אולי עשיתי 4 הזמנות והייתי מרוצה סהכ. לגבי מידות - יש טבלת מידות בכל חנות (או אמורה להחות לפחות) אני מדדתי את עצמי ולפי הטבלת מידות הזמנתי. זה יכול להשתנות בין דגם לדגם אגב..
ובנקסט קניתי פעם חולצות הנקה והלבשה תחתונה שאני עדיין מזמינה מהם
אבל תכלס, אני מעדיפה לקנות בחנות עצמה
אבל לי יש הרבה דברים שאני צריכה לבדוק כשאני קונה בגד - אני גם נמוכה וגם מלאה (ואין הרבה בגדים במידות האלו), גם חשובה לי מאוד הצניעות (הולכת רק בחצאיות ארוכות ממש וכמובן שרוולים ארוכים ומפתח צוואר סגור), וגם הנוחות מאוד חשובה לי (לא מסוגלת ללבוש בגדים ממרקמים מסוימים או כאלה שלא יושבים עליי בצורה נוחה ונעימה).
אז לי אין ברירה אלא למדוד כל בגד שאני קונה (וגם אז לפעמים אני עושה טעויות...)
אם אצלך זה אחרת, אז זה כן שווה ניסיון. אבל אולי עדיף באתרים זולים או כאלה שמוכנים להחזיר את סכום הקנייה עד טווח זמן מסוים...
נראה לי שאני קצת פחות בעייתית😂
לרוב אין לי בעיה עם מרקמים. מבחינת צניעות אני מחפשת פחות ממה שתארת אבל כן חשוב לי.. מקווה שאצליח לדייק..
תודה!
חלק יצא ממש מוצלח וחלק פחות מתאים מבחינת הבד/המידה, כמו בכל קניה באינטרנט יש סיכון מסוים 😅
בגדול זה אתר אמין והוא מאגד בתוכו כל מיני חברות בגדים (זויה, לוק וכאלה)
אני התחלתי לקנות באינטרנט כשראיתי שאני פשוט לא מגיעה לחנויות וזה או זה או לא לקנות בכלל ויש פעמים שכבר ממש צריך להתחדש🤷♀️
מנסה בדברים זולים שפחות יכאב לי למסור אם לא יהיה טוב
נראה לי שאנסה להזמין משם... מקווה שיהיה מוצלח!
זהו אני כל בוקר מול הארון ואיןןןן מה ללבוש, אני חייבת להתחדש! תודה😊
גם לי וגם לילד מאוד מאוד מאוד מרוצה
גם עכשיו בהריון קונה משם, אמאל'ה מושלמות
אני אחת שלא לובשת כל דבר, צריך לדעת איך להזמין
הכי טוב להזמין עם חוות דעת מבגד שראית (שיעבירו לך קישור(
או להתעמק המון בחוות דעת של רוכשרות אחרות - זה נותן לך המון הבנה לגבי הבגד סוג הבד וכו'
אם את רוצה יכולה לכתוב לי בפרטי
אעביר לך קישורים
אני רואה ששיין שולטים
מאיפה יצא לי להזמין? נקסט, מארקס אנד ספנסר, סטודיו שחרית (שנסגרים עכשיו), אירית אירית | מעצבת אופנה צנועה לנשים - אירית
אבל יש עוד המון אתרים.
יש פריטים וגזרות שהם "בטוחים" יחסית, ויש גזרות שכנראה לא אזמין דרך האינטרנט כי יש בהן יותר סיכון בלי למדוד (כאלה שפחות משוחררות וצריכות לשבת מדויק).
בעבר הזמנתי בשיין. (אבל אני ממש מקפידה לעשות חיפוש לפי סוג בד כי לא סובלת בד ניילון) ויש לי חצאית ג'ינס ו2 חולצות כותנה מעולות ממש משם. אבל שוב. בשביל בד טוב צריך לחפש בנרות.
גם next. מאוד אוהבת את איכות הבד גם אם יותר יקר.
קיץ שעבר חיפשתי שמלות מכותנה ובקושי היה.
וכן השתמשתי באפשרויות סינון
רק לראות שקניה מעל 600₪ משלוח חינם😏
מעניין כמה עולה משלוח בלי קשר לסכום הקניה.
יתכן וזה אתר מוצלח, לא מכירה אותו.
מעניין לשמוע פה ממי שיש לה ניסיון עם האתר.
צריכה לבדוק שם.
בדיוק עשיתי משם הזמנה מהממת לבנות...
לחזה ממש קטן
שושנושיאחרונהעם פתק למסירה?
יש לי תור למחר בבוקר לרופא
אני לא נושמת מרוב לחץ
לפי גוגל התסמינים שלי לא נראים כמשהו שהוא סתם ויראלי
יש למישהי ניסיון?
זו נפיחות בחלק התחתון של הצוואר
לא נראית לעין אבל כן מורגשת היטב
בקוטר של בערך 3 ס"מ
היום בבוקר נתקלתי בה לראשונה
בבקשה שזה כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שהתנפחה. אין מה להיות בלחץ. בעז"ה תגלי שזה שום דבר.
לפעמים זה קורה מדלקת בגרון.
דיי עכשיו אני עוד יותר בלחץ
כי גם בגוגל כתוב שזה מגיע לפעמים אחרי דלקת גרון
אבל לא היה לי!!!!!!!
אני רק מצוננת בערך שבוע, אבל בלי כאב גרון
בלי חום
בלי שום דבר לתלות את זה עליו
ברשת עולים לי כל הכתבות המפחידות, למה הרשת קיימת בכלל 😭😭😭😭
פעם כזה דבר. אומרת מנסיון....
אמאל'ה הלחץ מהדברים האלה כל פעם מוציא אותי מדעתי
שהסרטן ייעלם כבר מהעולם - סיוט
שעומדת באותו מקום? לפעמים זה בלוטות לימפה שגדלות בזמן צינון וכאלה דברים
אם זה קשה ולא זז אולי קצת הייתי נלחצת
אבל יש שם מלא בלוטות שתנפחות לפעמים
לא הייתי נלחצת
מה הכוונה קשה? אני לוחצת קצת ומצליחה. היא קשה, אבל לא אבן
זזה - לא.
לא זזה בכלל.
זה מזכיר קצת נפיחות כמו שיש בחזרת
כזה סוג
לא גולה..
תודה..
מחר בעשרה לעשר!!!!! חחחח
לבדוק ולגלל על כל שטות
נורא!!!!
הבעיה שהחרדה שלי הגיעה בדיוק כשבעלי החליט שיש לו כאבים בחזה...
אז הלכנו לטרם במוצאי שבת
בסוף זה כלום, כנראה כי סתם סחב את תינוקי בן שנה וחצי יותר מידי
בקיצור, תביני שהלכנו לטרם עם שקית בגדים לבעלי לאחרי מקלחת מתוך ידיעה ברורה שזה התקף לב
תקשיבי, אני מתחילה להבין שאנחנו מוגזמים
אוף זה משגע אותי
מזכיר לי גם לפני שנה כשהייתי על שאיבת חלב
היה לי גולה בבית שחי
כבר כמעט התחלתי לכתוב מכתבי פרידה
בכיתי כל הלילה
החזקתי את הבן שלי בדמעות שעד שהוא נולד קורה לי משהו 🤣🤣
בסוף הרופא אומר לי בבוקר בצורה הכי יבשה שיש שזה משהו שקשור לחלב אם..
אני סתם בלחץ, בקיצור..
ממשהו רפואי אני מיד מזכירה לעצמי שהסיכוי שזה משהו מסוכן הוא אפסי. אז כן לגלות אחריות ולבדוק אבל לא להלחץ
אותי זה מכניס לפרופורציות
ואחכ לזכור שחשוב להבדק אבל ברוב הפעמים את כנראה תגלי שזה 'סתם' מאשר שזה סרטן
אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! למה זה קורה לי
הלכתי לרופא משפחה, הרופא שלי לפעמים מעצבן ברמת הרוגע שלו
יש כאלה שלא אוהבים אותו בטענה שהוא אדיש מידי. לכן הפעם הלכתי ממש רגועה
אמרתי בטח יצחק לי בפרצוף על ההיסטריה שלי ואלך הביתה בידיעה שזה ויראלי.
אז לא..
הוא ביקש לעשות אולטרסאונד בדחיפות. אמר בעדיפות שזה יהיה להיום.
כי נראה לו חריג וגדול מידי.
התחחנתי שזה אולי כן ויראלי, בלוטות לימפה מוגדלות
הצינון, אפילו אמרתי לו שאולי היה לי כן כאב גרון ואני פשוט לא זוכרת..
ולא - אמר שזה ממש לא נראה ביכוון של בלוטות לימפה
זה באזור של הבלוטת מגן (רק בורא עולם יודע מזה אומר)
מבחינתו רק אס יאשר או ישלול
וכבר הביא הפניה לביופסיה, ביקש שנעשה כבר תור - שיהיה..
אז עושה עוד שעתיים אס..
מנסה לקבוע תור בשרפ לביסופסיה לפני עוד שבועיים (תודה לה' שיש ביטוח פרטי)
ויאללה יהיה טוב
מיותר לציין את רמות החרדה
אבל עדיין באמצע, פשוט בזוית ימנית
לא נגיד מתחת האוזן - לא ברמה הזאת
עשיתי אס, ב"ה הסכימו להכניס אותי יותר מוקדם
אין גידול!!!!!!!!!!!!!
כן יש נפיחות לא מסוברת, הטכנאי אמר לקבוע תור לאנדוקרינולוג עד שאקבל פענוח סופי..
לא כלכך מבינה מה הקשר לאנדו, אבל בסדר..
אחרי קבלת פענוח בעוד שבוע גם נתייעץ עם הרופא משפחה
ירדה לי אבן מהלב
ואני כועסת על עצמי שככה נבהלתי ובזבזתי על זה דמעות!!!!!
אל תכעסי על עצמך, זה באמת מאוד מלחיץ. את היית אחראית ודאגת להכל בצורה הכי טובה. הגיוני להיות בסערת רגשות אחרי נפילת מתח כזאת...
בע"ה שיחלוף במהירות מעצמו כלא היה✨️
שושנושיבלוטת המגן נקראת גם בלוטת תירואיד. טהםנו אותך לאנדוקרינולוג כי הוא רופא שמתעסק בתחום הבלוטות וההורמונים שהן מפרישות.
יכול להיות שיש לך תפקוד לא תקין של הבלוטה ולכן היא מוגדלת
תרגישי טוב ותבשרי בשורות טובות בעזרת ה
אל תכעסי על עצמך! טבעי לגמרי...
במצבים כאלה אני כבר מדמיינת מה לכתוב בצוואה חח
אמנם לא רשמית אבל אחותי יודעת מצוין מה לעשות..
אני מוגזמת, נכון.
מרגיע אותי לדעת שאם חלילהההההההה - מישהו ידאג לילד שאני כל-כך אוהבת♥️🫤
מלא סיבות את הקיץ לשנאות
את סיבתיהן להלן אתחיל למנות
חם, חם, חם זה דבר ראשון
החום נוטף ועוטף את הגוף בשגעון
לא בא לי לצאת מהבית, וזה עוד בעדינות הלשון
א"א לצאת ולטייל עם האדון
וזה מתחיל מזה שמחליפים לך את השעון
נותנים לך בלילה פחות שעה לישון
ויש לזה עוד הרבה השפעות
להיזכר בזה עושה חרדות
בעלי כל ערב חוזר לפני תפילת מעריב (השמש טרם שקעה)
ואת הערב שלנו בשביל זה צריכה להקריב
עד שחוזר ורואה את פניו המאירות
חומק הוא חיש קל להשלים התפילות
ויום של מקווה סוף סוף הוא קרב
הכל בגלל השעון שעה מתעכב
וכך נדחית לה בשעה האהבה
ובליבי האור קצת נכבה ...
והילדים המתוקים לא רוצים להיכנס למיטה
כי עוד יום בחוץ והשמש לחדרם מציצה
קופצים על ראש האם
אוי מי עליה ירחם?
ואין לי כח עוד להתלונן
ולא בא לי שעל הקיץ יתחילו לגונן
אך נסכם כי הקיץ דבר מיותר
רק התחיל ושואלת מתי הוא נגמר??????????
?????????????????????????????????
דווקא אני מעדיפה את הקיץ .
אין לי כח לכתוב אבל שיר למה... חחחח.
הקיץ שלי שונה מאוד מהקיץ של מי שגרה במרכז.
אין פה לחות, אחה"צ כמעט תמיד אפשר לצאת ויהיה נעים, אפילו לא צריך כל הזמן מזגן, הרבה מהזמן מספיק להדליק מאוורר...
נראה לי שמי שלא אוהבת את הקיץ מוזמנת לבוא לבנות אצלנו 'בית קיץ' ואז אולי היא תתחיל גם לאהוב את הקיץ..
(אבל החורף אצלנו קשה לי...)
כתבת מקסים! מוכשרת ממש.
היומיים חום הספיקו לי, מוכנה לבוא הסתיו!
כתיבה משובחת
גמני בקיץ רותחת
מחום ועצבים
וחשבון החשמל מגיע למרומים
כי אני מדליקה את כל המזגנים
וחייבת רק בגדים קלילים
וגם, בקיץ יש לי שעות קבלה
רק החל מצאת הכוכבים או מהשקיעה
מוציאה אני את האף מהמזגן
מלבד לעבודה
מחכה למזגן באוטו שיקרר
ובבית המזגן על שעון שבת עובד
שיהיה לבעלי נעים כשהוא מאיסוף הילדים חוזר
זה עונת מעבר
שהיא במידה מסויימת יותר קשה מהחורף/קיץ
זה אויר דחוס כזה ויבש
וגורם להרגשה מאוד לא נעימה, כאבי ראש וחולשה.
כל שנה חווה את זה מחדש
ועכשיו בהריון בכלל קשה יותר
כתבת מושלם וואו!!
אני שונאת תקיץ כי חם ברמות ואני לא אוהבת להזיע!! מעדיפה מזג אוויר שכייף לצאת
שונאת שונאת נמלים שנכנסים למטבח, שונאת מקקים וזה גורם לי לשנוא את הקיץ
אם כי נולדתי בקיץ, ואני אוהבת שמש ואוהבת שחם לי אבל הגוקים האלה גורמים לי לשנוא
פה ושם כשכן מופיעים
מתים מאוד מהר
ואם נכנסים מהחלון אז הפיתרון זה רשת
אבל הנמלים לא פוסחות אף פעם לפחות פעמיים-שלוש וזה דטחה כי זה שיש ומטבח
ותארי לך לקום לתינוק בלילה לאכין אוכל ולגלות מקק מסתובב, לכי תעירי את הבעללל🤣
אני גיליתי אחרי שנה שעשיתי ריסוס והיו נמלים
שצריך לבקש ריסוס מיוחד גם לנמלים. אחרת עושים רק למקקים
יש לי גל מיוחד שקניתי מהמדביר שאני שמה כשמתחיל נמלים אבל בנתיים הם מתרבים
אז זה הקיץ 😊
ומאז טפו חמסה אין ג'וקים
אבל היה בית ישן ממש בשכירות שגרנו בו והיה מלאאאאא ג'וקים כל הזמן, ועשינו הדברה כל שנה ועדיין לא עזר.
איכס.
המדביר שם ג'ל. כנראה שזה לא מועיל לגמרי.
היתרונות בקיץ שנעים בערב ואפשר לצאת לדייטים זוגיים על חוף הים עם איזה בירה קרה (גרה בעיר עם עם)
הפירות הטעימים
ונראה לי המצב רוח שלי בקיץ דווקא יותר אופטימי ומאוזן חחח
חסרון: הלחותתתת וכל מה שכתבת!!!! מזדהה כל כך!
פעם אהבתי, עכשיו כאמא לילדים לא סובלת את זה! הימים הארוכיייםם כשצריך להשכיב לישון ילדים באור, איסופים עם הרכב כשחם נורא גם עם המזגן והקטנים במיוחד נצלים בתוך הכסאות בטיחות, והחום הכבד... בעע. גם לא אוהבת ששבת יוצאת מאוחר ובעצם נגמר היום.
וכל החורף החם הזה הזעתי
אז מה יהיה בקיץ????
החום והלחות מוציאים כל חשק לצאת מהמזגן
הימים הארוכים
השבתות הארוכות
האין מוצשים
אין אוויר
מזיעים
חם חם חם
לח ודביק
חשבון חשמל מנופח אהלן אהלן
פשוט איכס
הילדים שלי בחורף חולים הרבה
וגם אי אפשר לצאת לשום מקום
בקיץ אפשר לצאת למרפסת, לצאת לגן שעשועים, לצאת לים או סתם לסיבוב בלי שום מטרה
טוב, אבל זה נכון רק לימים האלה בעצם.
עוד קצת יהיה קיץ באמת ואז אי אפשר לנשום בחוץ מהחום ורק מחפשים להיות במזגן
קיצור, עוד לא מצאתי את העונה האידיאלית.
בגלל הכביסות
הילדים חולים
קר כל הזמן
בבוקר לוקח מלא זמן לצאת עד ששמים מעילים כובעים וכו..
הבית מסריח ולא מאוורר..
ועוד הרבה סיבות
4 שבועות אחרי לידה.
עדין מדממת מאז הלידה בלי שהיה ימים של הפסקטת.
לא דימום כבד ברמה שמצריכה להחליף פד אבל כן טיפטופים ובניגוב תמיד דם אדום טרי.
האם מצריך בדיקה?
יש לי תור לרופאת נשים עוד שבועיים. אפשר לחכות לתור?
מאוד מסובך לי ללכת להיבדק
אני ככה עד חודש וחצי אחרי לידה
ולא היו לי סיפורים של שאריות
כשלא היתה- היה דימום שחזר והלך עד חודשיים מהלידה
אני הגעתי עם תלונה דומה לרופא 7 שבועות מהלידה
עשינו אס והכל היה תקין
פשוט לוקח לגוף זמן להתנקות..
כי בפעמים הקודמת בשלב הזה הייתי טהורה/ 7 נקיים
ופה זה מראה בכלל לא בכיוון
הלוואי ויהיו לכן עצות טובות🙏
נשואה באושר, כבר מעל 10 שנים, 5 ילדים ובהריון...
מאז ומעולם סיגריות היו "מוקצה" מאוד מבחינתי. שונאת סיגריות. שונאת את הריח, את האמירה (מבטא ממש חולשה בעיני), את החוסר בריאות, את הנראות. פשוט הכל!!
תמיד סיגריות היו קו אדום מבחינתי עד בדייטים...
אממ... מסתבר שהיתרונות של בעלי גברו על הסיגריות וגם הוא בקושי עישן. כשהיינו חברים הוא היה עדיין בצבא, עישן פה ושם. אף פעם לא קרוב אלי ולא לפני פגישה וכמובן לא הסתיר את העניין..
עם השנים היו עליות ומורדות בתחום (הוא עובד בסביבה של הרבה סיגריות, אז ברור לי שהיה מעשן פה ושם, שוב, לא לידי ולא קצת לפני שחזר הביתה)
לפני הפסיק לעשן ל-ג-מ-ר-י!!! לתקופה ממש ממש ארוכה. עשה לי כ"כ טוב..
ואז כמובן שהכל התפוצץ☹️ הוקפץ ב7.10, לחם בעזה. היה לי ברור שהסיגריות חוזרות. והן חזרו ובגדול!!!
עכשיו הוא בבית, אחרי פסח חוזר שוב.
אלף פעמים תודה לה' שהוא חזר שלם בגוף ובנפש. אבל ברור לי שהסיגריות הן דרך התמודדות שלו עכשיו. וזה כ"כ קשה לי!!
בינתיים משחררת (אמרתי לו שאני נותנת לו קצת זמן התאוששות ואז נחזור לדבר על הסיגריות🤭)
קרועה בתוכי איך נכון לפעול?
הוא ברמה של לקנות לעצמו חפיסות (פעם זה היה לקבל פה ושם סיגריות מחבר...)
לא אוהבת את זה!!
הוא מבחינתו לא רוצה להפסיק. אם להפסיק זה רק בגללי ואני מרגישה שזה לא נכון.
מרגישה שהסיגריות גורמות לי להורדת הערך שלו בעיניי. בעיניי יש בזה משהו מאוס ומשדר חוסר עמוד שדרה..
וגם קצת מתחילה לחשש בקטע הכלכלי, כל חפיסה זה מלא כסף ואין לי מושג לאן עוד נגיע.
חוששת על ההשפעה על ההריון. על הילדים כשיגדלו.
(הם עדיין צעירים ומבחינתם סיגריות זה רע! אז מה יקרה אם הם ייראו שאבא שלהם מעשן???)
שאת נשמעת אישה מדהימה ותומכת❤️
וחיבוק ענק על המילואים הארוכים האלו
אני ממש איתך בדעה שלך, ולא יודעת מה לייעץ... כן הייתי משחררת, כמו שאת כבר עושה, ומבינה שזה דרך שלו להתמודד עם הדברים שהוא חווה. אולי אפשר להגביל את מספר החפיסות שאפשר לקנות בחודש, רק מבחינה כלכלית...
בהצלחה גדולה
אני עצמי מעשנת ולא רק סיגריות.
ובכל מקרה כפיה אף פעם לא מועילה.
אפשר להגביל את זה מבחינה כלכלית:
אולי סיגריות יותר זולות, אולי לגלגל סיגריות לבד, אולי פחות קופסאות.
האם ידוע לך שגם חרדים מעשנים?
לחסידי גור אסור להרים חבר על כתפיים בחתונה מטעמי צניעות, אבל מותר לעשן.
חב"דניקים מעשנים.
אנשים מעשנים.
זה לא בריא, זה הרגל מגונה ולתת לזה לגיטימציה לא יעזור לפותחת..
כן מבינה את המקום הנפשי שלו אחרי שחזר מלחימה בעזה אבל זה לא הופך את זה לבסדר.
ובטח לא בסביבת ילדים.
מה שכן
כנראה שבמקרה הספציפי של הפותחת
זה נכון לא ללחוץ על הנושא הזה בשלב הזה של החיים.
אגב, אבא שלי היה מעשן כבד כשהייתי תינוקת
ואמא שלי מספרת שמאוד סבלתי מזה.. ואחד מהאחים שלי גם.
לפותחת
חיבוק על ההתמודדות
ואת נשמעת אישה ממש טובה ומכילה
הייתי כן מדברת איתו על זה שלא יעשן ליד הילדים
ולדעתי
(מה לעשות שאני כותבת את דעתי ולא את דעתך)
זה בסדר לעשן.
ובשום מקום לא ציינת לגבי עישון ליד הילדים שזה ביג נו נו מבחינתי.
יש מספיק הוכחות שעישון זה סכנת נפשות.
גם אנשים ובמיוחד ילדים שבסביבת המעשן נמצאים בסכנה. וחומרים מסוכנים לבריאות נצמדים גם לבגדים ותינוקות וילדים נושמים אותם כשהמעשן מרים ומחזיק אותם.
זה שחרדים מעשנים אפילו יותר נורא בעיני, כי הם יודעים על ונשמרתם, ואם הרבנים יצאו נגד יש סיכוי שיפסיקו
אבל בכל זאת צריך איזה נימוק...
ורוב הנימוקים היום הם נגד עישון, כי זה די מוכח שדבר לא בריא בעליל, ויש די הרבה אנשים שמעשנים בכיף עד לגיל מסוים ואח"כ מגלים שזה לא כיף בכלל.
וגם אם האדמו"ר מגור בעצמו מעשן, זה לא משנה את העובדות...
עדיין מעשנים את הילדים, כי חלקיקים נדבקים לא רק לבגדים של המעשן אלא גם לריאות שלו ונפלטים שוב בכל סביבה שבה הוא נמצא.
אז מבחינתך זה בסדר לעשן
ומבחינת מישהו אחר זה בסדר לנהוג על 160 קמ"ש
וההיא חושבת שזה בסדר לקיים יחסים לא מוגנים עם בני זוג מתחלפים.
כל אחד מסכן הרבה את עצמו ועל הדרך את מי שסביבו.
איך זה בסדר?
מבחינה בריאותית?
מבחינה התמכרותית?
זה אולי לא האסון הכי גדול
אהל זה לא הופך את זה למשהו שאין איתו בעיה
זה שהם מקצינים בהלכות צניעות לא הופך לצודקים (ואולי אפילו להפך. לקיים אישות עם האישה רק פעמיים בחודש זה די סותר את מצוות עונה)
הוכחות מביאים ממחקרים.
את יכולה להגיד ולחשוב מה שאת רוצה
אבל זה לא יהפוך את זה לצודק
נראה לי שאת צריכה לפרק את זה לכמה רבדים:
1. העובדה שזה הפריקה שלו ללחצים. זה טוב שיש לו לאן לפרוק וחשוב ממש. יכול להיות שזה לא אידיאלי לפרוק באופן הזה ושוה לעודד אותו למצוא דרכים אחרות אבל כרגע אם זה מה שעוזר לו אז כדאי לאפשר ברמה מסוימת. אבל באמת שעם כל הצער (אני ממש איתך ביחס לסיגריות) זה צריך להיות החלטה שלו. גם אם בשבילך - זה דבר שהוא צריך לבחור להקריב בשבילך (בעיניי זה לא רע כשלעצמו) ולא לעשות מתוך תחושה שאת מכריחה אותו (שזה בעיניי הדבר הבעייתי)
2. העובדה שזה קשה לך זה ממש לגיטימי ומותר לסלוד ולשנוא סיגריות. כן הייתי מנסה להפריד את זה מהפרשנות *שלך* לזה שזה מראה על חוסר עמוד שדרה כי זה הופך את הסלידה מהסיגריות לסלידה מהאדם עצמו וזה לא נכון ולא כדאי.
אבל אפשר למצוא פתרונות - לעשן רק בחוץ, להחליף חולצה ולצחצח שיניים/לאכול מסטיק שחוזר וכו
3. הפן הכלכלי כמו שכתבו לך - לדבר על זה ולהגביל את הסכום.
4. הפרשנות שלך שזה חוסר עמוד שדרה, לא יודעת מה להגיד, אני מבינה מאיפה זה בא אבל זה לא תמיד נכון, וגם אם זה היה אז נראה לי בשביל שלמות הבית והזוגיות שלכם, לפחות כרגע תנסי להניח את זה בצד...
בכל אופן אפשר, במיוחד לגבי הנקודה הראשונה להתייעץ עם מוקדים למשפחות מגוייסים שחוזרים ואם אני לא טועה נותנים יעוץ איך להתמודד עם החזרה הביתה והשינוי שהמגוייס עבר.
וחשוב מאד לציין מה שאמרת שהוא עוד מעט אמור לחזור לשם זה משמעותי כי זה לא שהוא יתחיל עכשיו תהליך טיפולי לחודש. הוא תיכף חוזר ויצטרך להתמודד שוב עם לחצים גדולים.
לא שווה בשביל חודש שעכשיו הוא בבית להרעיש עולמות על זה, תנסו להפיק את המיטב מהתקופה הקצרה הזאת.
לגבי הערך נשמע שכדאי לעבוד על הסטיגמות חברתיות שגורמות לכך שזה מוריד לך, חבל לאתגר את הזוגיות בגלל תפיסה חברתית, בטח בשלב הזה בחיים ובתקופה הזאת.
לגבי הילדים, חודש לפה או לשם בחיים זה לא מה שישפיע על העתיד שלהם, אז הם יראו שיש התמודדות והחיים הם לא דבש, מותר שיהיה קשה. אבא שלהם מוסר את הנפש למען עמ"י, מה יותר מזה..
לגבי ההריון, תנסי לשמור על עצמך כמה שיותר. לאוורר, לכבס, להגיע להסכמות איפה ומתי..
אבל את חייבת להפריד בין שאר המחשבות לבין הצורך בשמירה על ההריון אחרת אם תשדרי לו שאת מבקשת התחשבות כי הוא לא מוערך מספיק בעינייך, זה רק יוריד לו את הביטחון ועלול ליצור אפקט הפוך של נחמה ושליטה על היסטואציה בעזרת עוד עישון.
לגבי השיקול הכלכלי שה' יהיה בעזרכם ויראה את מסירות הנפש של שניכם וישלח לכם שפע ברכה והצלחה.
מציעה להסתכל על הויתור וההוצאה הכלכלית הזו כשמירה על שלום בית ובריאות הנפש.
כמו שלא היית מורידה קופסת מטרנה מתינוק, לא חושבת שכרגע בשביל חודש זה מה שיחסוך לכם כלכלית לכל החיים ששווה לדבר על זה עכשיו.
בע"ה המלחמה תיגמר בניצחון מוחץ מתישהו, ובע"ה החיים אט אט יחזרו למסלולם ואז יהיה אפשר לחשוב על העתיד. אפשר גם להיעזר בגורם מקצועי כדי לתווך את כל הפערים ביניכם ברגישות ובצורה בונה ומקדמת.
בהצלחה!
ואשריכם על ההקרבה למען הכלל, גם במחירים אישים כאלה ואחרים ❤️
חשוב לי להדגיש- הוא לא מעשן לידי ולא ליד הילדים!!! זה ממש קו אדום מבחינתי, אין שום סיכוי!!
הפעמים היחידות שיש קצת ריח של סיגריה זה השבטים אליו חברים שמעשנים (הוא לא מעשן איתם, שוב, כי אני לא מרשה לו לעשן קרוב אלי..) וגם אז, הם מעשנים רק בחוץ. כך שאין ריח של סיגריות בבית.
הפחד שלי זה יותר על ההריון מהבחינה שפעם שמעתי שעישון יכול לפגוע באיכות הזרע, ובגלל שהוא עישן הרבה בתקופה שלפני הכניסה להריון אולי זה השפיע... וגם פחד לעתיד, כי רוצה עוד ילדים בעז"ה וחוששת שזה יכול לפגוע.
הזרע זה שיותר קשה להכנס להריון.
אם כבר הצלחת להיכנס להריון לא חושבת שזה אומר שהעובר פחות "איכותי" מכל עובר אחר. ואם חס וחלילה יהיה משהו במהלך ההריון אז זה לא קשור לעישון.
הכוונה היא רק שהזרע פחות טוב ולכן לא מפרה את הביצית.
ולגבי העתיד ממה שידוע לי (לא בטוחה שזה נכון אבל חושבת שכך שמעתי) אם מפסיקים את הפעילות הבעייתית הזרע חוזר להיות יותר איכותי. אז בעה מקוה שבזמן הרלוונטי כבר העישון והלחץ יהיו מאחוריכם
את בטוחה שהבעיה בזרע ולא בחשיפה של האם בהריון?
בכל מקרה אין כמעט פגמים בזרע שגורמים מומים אלא בד"כ זה פוגע ביכולת להכנס להריון ובתנועתיות אז נראה לי חבל לדאוג על העבר
אבל אם יש לך מידע מבוסס כלשהו אפשר לשתף אותו בעדינות , בלי לקפוץ עבורו למסקנות
אני מאמינה שהוא יפסיק מעצמו בהמשך,לפי מה שאת מתארת. אבל מתי שזה יגיע ממנו ולא מלחץ חיצוני, ולכן גם חבל לדאוג עכשיו על העתיד.
איך היית מרגישה אם הוא היה יושב עליך לעשות דיאטה? (סתם זורקת, אם לא רלוונטי תדמייני משהו שכן) גם לעודף משקל יש השפעה על היכולת להכנס להריון... אותי זה היה מעצבן בטירוף. גם כשהוא מזכיר לי לקחת ויטמינים שיש לזה קשר ישיר לעובר זה מעצבן אותי. והוא באמת בא ממקום טוב ואכפתי. אני יודעת
בחרת להביא איתי ילדים? קח אותי עם כל הבחירות שלי ותסמוך עלי.
לצורך העניין חיסון שעלת בסוף הריון היו זמנים שלקחתי רק בגלל העמדות שלו בנושא חיסונים.לא הייתי שלמה עם זה עד הסוף. אבל בגלל שזה העובר גם שלו אז לקחתי. אם הוא היה מנסה לשכנע או לדרוש דבר כזה אין סיכוי שהייתי עושה...
ושוב- אני מבינה אותך. זה התמודדות לא קלה לשחרר כזה דבר. אבל לדעתי זה הדבר הנכון
מה יהיה אחרי הלחימה זה אולי קורס הפסקת עישון אבל אין ספקשזה קשה מאוד
כמה שיותר לשחרר...
במיוחד אם הוא לא מעשן לידך וליד הילדים.
סיגריות זה לא באמת מפלצת כמו שעושים מזה,
לא בריא כמו שהרבה דברים הם לא בריאים ואנחנו בכל זאת עושים/ אוכלים/ שותים אותם...
לי לא הפריע שבעלי מעשן גם לידי, רק אמרתי לו שכשיש הריון אז לא לעשן לידי...
בסוף הוא הפסיק לבד עוד לפני ההריון...
ועדיין מעשן מידי פעם עם חברים וזה סבבה לגמרי.
אם לידכם הוא לא מעשן את יכולה לנסות כמה שאפשר לגרום לו להיות איתכם הרבה...
ובקטע הכלכלי לקנות גילגול הרבה יותר זול מקופסא
הנוכחי את צריכה להסתכל על זה כ- סיגריות זו התמודדות רגשית שלו כרגע. זה סוג של מפלט.
אם הוא עבר מילואים של כמה חודשים ונפרק את זה לגורמים כרגע, זה אומר שקרעו אותו מהשגרה שלו, מהעבודה, מהמיטה, מהאישה ומהילדים, לחזית שהוא לא היה מוכן אליה מראש ושיש לזה השלכות רגשיות חברתיות כאלה ואחרות. אחת מהן זה העישון
אני באופן אישי חושבת שלא כדאי לפתוח על זה חזית אם זה לא לידך או ליד הילדים והייתי מניחה לו
* גילוי נאות - אני בת להורים מעשנים. אף אחד מאיתנו לא מעשן.
הערכה? זה אצלך.
גם אני מתעבת סיגריות, אבל לא חושבת שזה יותר גרוע מלטחון שוקולדים או לאכול לא בריא.
את אותו תיעוב תרגישי אם הוא יאכל ציפס בפלאפליה?
לעשן זה גרוע. אני לא באה לייפות את זה !
אבל זה לא הכי גרוע ולא הדבר היחיד
ולכן זה טעות בעיני לשים על זה כל כך הרבה כובד
חינוך ילדים? זה בן הזוג שבחרת. בטוחה שיש עוד פרטים שבהם אתם לא מסכימים... וזה בסדר. תהיו שלמים עם עצמכם והילדים יהיו בסדר עם זה
הם ילמדו ויבינו שבעיניך זה מוקצה ובעיניו זה אחרת ויעשו את הבחירה בעצמם. כמובן שרק בגיל שבו הם יהיו עצמאיים לקבל החלטות כאלה ברור שכל עוד הם ברשותכם אתם יכולים להחליט שאסור לעשן גם אם אבא מעשן
אני בת לאבא מעשן. רוב הילדים מתרחקים מסיגריות מאוד, אלה שלא- זה בגלל שהם מסתובבים בחברה כזו. לא בגלל הנירמול מהבית. זה כן אולי עוזר לי לנרמל כשבעלי מעשן פעם ב....
ריח? בהחלט אפשרי להסביר שהריח מאוד מפריע לך. שאת מבקשת שלא יהיה ריח כשהוא בסביבתך וליד הילדים, זה מקשה עליו אבל זה אפשרי ואם הוא מוכן זה גם אוטומטית יגרום לו לעשן פחות כי זה מסרבל
כלכלית? זה כבר עניין טכני.כמו שתחליטי פתאום על שגרת טיפוח אחרת או לאכול יותר בריא או כל דבר אחר-צריך לשבת מול התקציב ולראות שעומדים בזה.
זה אמירה הרבה יותר לגיטימית להגיד לבן הזוג שלפי החישובים יחד אין לכם יותר מx כסף להוציא בחודש על הסיגריות ולתת לו חופש כאדם בוגר לבחור מה עושה עם זה (צמצום הוצאות/הכנסה נוספת/פחות סיגריות/להתחיל לגלגל
) מאשר לחבר הכל יחד ולנסות להחליט בשבילו מה נכון לעשות
ברור לי שזה מפריע לך. וזה קשה מאוד להפריד ביני לבין בן הזוג. וקשה לראות אדם שאוהבים שהוא עושה טעויות.
אבל התחתנת עם אדם בוגר חשוב להצליח לשחרר לתת לו את המרחב המקסימלי של עצמו בכל מקום שזה לא קשור באמת אליך, גם כשזו טעות איומה בעיניך....
בעלי מעשן הרבה
בעבר היו לנו הרבה מריבות ודיונים סביב הנושא עד שויתרתי, התעייפתי וראיתי שיש נושאים יותר חשובים להתעקש עליהם.
לגבי הילדים, יש לי ילד בן 18 שקצת מעשן, חושבת שזה יותר ענין חברתי מאשר דוגמא מבעלי.
יודעת שיש הרבה מפונים בירושלים ושסגרו את ביקור חולים...
אשמח לדעת איך הבתי חולים מבחינת עומס, האם יש ערבים שעובדים במחלקה?
האם קיימת הפרדה בין יהודיות לערביות בחדרים?
איך החדרי אוכל? (זוכרת שבשע"צ לא הסכימו להוציא פירור מחדר האוכל והתבאסתי ממש) האם השתנה?
רוצה ללדת טבעי (בלי אפידורל) ובתקווה לא להיקרע למטה... נקרעתי בעבר כמה פעמים והרגשתי שלא עשו מספיק...
בנוסף מעוניינים לקנות עגלה חדשה,הישנה כבר נהרסה..
מחפשת משהו שהוא משולב, גם אמבטיה וטיולון.. גובה ממוצע.. צריכה עגלה שמתקפלת טוב... וקלה
גרה בקומה עם מדרגות, וצריכה שטיולון יהיה טוב לחורף.. החורף אצלנו קשוח.. אז משהו טוב ומצד שני לא יקר מידי...
בלידות קודמות הציעו כי הייתי בלי אפידורל,
הפעם הייתי עם והיה מדהים שעדיין יכולתי להתקלח!
בכלל הייתה מילדת מהממת שניסתה המון תנוחות כדי שהתינוק ייצא. כמו תמיד הם אלופים
וכמה זמן אחרי שמתחילים לקחת אותו יכול להתחיל דימום?
מיד או שאחרי כמה זמן שלוקחים?
יש מצב שלא יהיה דימום ובעיות בטהרה?
ואיך זוכרים לקחת את הכדור איתנו לכל מקום?
לרוב הנשים אין איתו מחזור
ממה שהבנתי דימום הסתגלות בדרך כלל מתחיל אחרי כמה ימים.
וכן יש מצב שלא יהיה דימום לי לא היה איתו כלום.
אני שמה חבילה אחת בארנק וחבילה אחת במזווה שאיתה הולכים להורים בשבת זה די מכסה את כל היציאות מהבית.
בדרכ אם יש דימום הסתגלות זה מתחיל 5-7 ימים אחרי שמתחילים לקחת.
לי אישית פעמיים לא היו איתו שום דימומי הסתגלות.
מבחינת לזכור, אצלי זה היה בתיק רחצה תמיד, והשארתי פשוט את תיק הרחצה גם בבית מאורגן ככה שלקחתי ממנו וכשהייתי נוסעת הייתי שמה אותו ככה במזוודה.
אחרי 10 ימים משלקחתי היה דימום לכמה ימים
ואז לא היה בכלל
וגם תתחילי לקחת בשעה שנוחה לך ושבדכ את נמצאת בה בבית (גם אחרי החל"ד)
אז היום היה לי כאב מוזר, לא נראלי ציר כי הבטן לא היתה קשה אבל כן כאב ממש חזק בבטן תחתונה ומפשעות, וזה הכניס אותי ללחץ שאם ככה כואב לי עכשיו מה יהיה בלידה. כמעט לא הצלחתי לנשום עד שזה עבר..
אני שבוע 36 וממש מפחדת מהרגע שיתחילו צירים, אבאלה איך מתמודדים עם הכאב?? מה עושים?
כתבת מהמם,
מה יש לך להמליץ לקרוא?
מחכה לבדיקת דופק, בעזרת ה׳ יום שלישי הבא
בבית בת מתוקהה
חיכינו להריון הזה יחסית הרבה זמן אז אני ממש ממש מאוד שמחה בו!! באמת!
עכשיו… מאז בערך גיל 14 אני רוצה תאומים בנים… ממשששש יודעת שזה לא פשוט, יודעת שזה עומס כפול, ועדיין ממש ממש רוצה!
אחרי הלידה של הבת זה התחזק לי ובכל חודשי ההמתנה אמרתי טוב אז לפחות שיבואו תאומים!
ועכשיו אני חוששת שאתאכזב אם זה יהיה עובר יחיד… ומרגישה כלכך רע כי ממש ממש רציתי ורוצה את ההריון והתינוק הזה!
פפפ
כולם סביבי אומרים לי לא משנה מה העיקר בריא
זה נכון כמובן אבל אני רוצה תאומים… בנים…
וגם יצאה לי בטן הורמונלית ממש גדולה🙈 אצל הגדולה לא היה לי ככה (היתה אבל קטנה, נכנסה בערך בשבוע 10 ויצאה שוב מאוחר יחסית)
ותראי כמה זה שווה באמת תאומים בנים - מסדרים יפה, משתלטים כמעט לבד על ניקיונות פסח, לומדים תורה מקסים...
אבל זה עכשיו, כשהם כבר בני 12 עוד מעט.
לפני 10 שנים היית רואה דברים אחרים... שני שובבים מטפסים על שולחנות, מפזרים ארונות, ממלאים את השירותים בשלל דברים (מגליל נייר טואלט ועד נגן mp3 וספרון תהלים), רוקדים במיטה בלילה ומורידים פיג'מה וטיטול על תכולתו...
וזה עוד בלי לדבר על התקופה שהם תינוקות קטנים, וכששניהם צורחים את לא יודעת למי לגשת קודם...
אבל מניחה שכל מה שאגיד לא ידבר אל לבך ❤️
האמת שגם אני הרגשתי שהתאומים היו מעין פיצוי על ההמתנה שלפניהם (שלוש שנים הפרש ביניהם לבין הקודם), אבל עדיין - גם תינוק יחיד היה פיצוי מספק ❤️
והיה לי עוד פעם הפרש של שלוש שנים, ואז לא קיבלתי את הפיצוי הזה... וטוב שכך...
בכל אופן, מתפללת בשבילך שמה שיגיע שיהיה טוב בשבילך, ושתתמודדי איתו הכי טוב שאפשר! 
זה מצחיק כי מי שאין לה תאומים אומרת לי מה את מבקשת, זה מלא עבודה, זה קשה, אם ה׳ נותן בסדר אבל לא מתפללים על זה ועוד כל מיני פנינים
וכלללל מי שיש לה תאומים אומרת לי שזה מדהים
היופי בעיני המתבונן…
אמן יקרה! תודה!
מצחיק אבל גם אם בבדיקת הדופק יראו שניים (הלוואי) עדיין אמשיך לקוות שזה בנים 🙈
אומרות שזה מדהים, אבל קשה מדי... מעטות (כמו @אמהלה שכאן) אומרות שהן ישמחו לעוד זוג...
אני עוד לפני שהיו לי תאומים אמרתי שזו ברכה גדולה מדי - וצדקתי 
(גם כשהם גדולים יש קשיים שלא כתבתי, כמו תחרות והשוואה סמויות, כמו קושי בבחירת מוסדות לימודים וכן הלאה...)
אבל באמת - בכל מצב צריך להאמין שמה שה' נותן זה הכי טוב בשבילנו. ולא משנה אם מדובר בתאומים כשלא רצינו או כשמדובר בתינוק יחיד כשרצינו תאומים...
אמת!!! מאחלת לפותחת הריון תקין וקלאמהלהבבריאות שלמה ובידיים מלאות.
מאחת שיודעת מה זה תאומות
ויודעת מה זה ציפיה.....
מכירה מלא אמהות לתאומים שכל הזמן אומרות שכמה שהם אוהבות את הילדים שלהם וכו' זה קשה מידי והם בחיים לא היו בוחרות בזה, ושזה ברכה גדולה מידי וכל מיני כאלה
אני כמעט לא מכירה אמהות לתאומים שבאמת רצו את זה ובקטע וגם היו שמחות לעוד זוג...
הרוב חוות בעיקר את הקושי
(וגם יש תחושה שהשם מביא את זה דוקא לנשים שלא חולמות על זה אלא מפחדות מזה🙈)
לא שזה משנה כי כאמור זה לא בשליטתך בכלל אבל סתם שתדעי..
לכן אני חוששת…
בדיוק בשבת גיסתי שאלה אם נסכים שהיא תעשה לנו ג׳נדר ריביל, ואמרתי לה שלא ובלב חשבתי שאני לא ארצה שאם אתבעס קצת שזה יהיה מול כולם כי אני האמא, אני תמיד אשכח אחר כך ואוהב את הילד.ה שלי הכי בעולם, אבל המשפחה תזכור…
הם כיום בני קרוב ל 20, מקווה שזה לא סימן לאאוטינג מידי
בכל אופן הבחורים חמודים מאוד
כמו שתמיד אומרים כיף חיים ובללה
אני רק יכולה להגיד על האחות הזאת שהיה לה קשה, מאוד!!!!!!
אלה היו הראשונים שלה, אין לה ניסיון בהורות
היא מאין ''נפלה'' לתוך זה
רק אחרי כמה שנים היא בכלל הייתה מסוגלת לחשוב על עוד ילד וממש התפללה שהילדים יגיעו אחד אחד בתורו ולא 2 באחד..
אני המתנתי קרוב ל 6 שנים ולרגע לא ייחלתי לתאומים
תאמיני לי שגם עם אחד יש מספיק עבודה חחח
בכל אופן, מצטרפת לאחרות
שיהיה ילד.ה בריא ושלם
מלא נחת
הריון קל תקין ובידיים מלאות (שנדבר על הסיכונים שיש בלידת תאומים? בעז''ה שתמיד הריון יעבור בטוב!)
או תאומות.. יותר ממקום של הריונות קשים אז לפחות שניים במכה..
בכל אופן לא יצא, אין לנו שליטה אז כמובן לא לשקוע בזה אלא להודות לה' על כל ילד ולהבין שהוא בוחר את הכי טוב בשבילנו.
בהצלחה, והכי חשוב בידיים מלאות.
והכנתי לה תשובה בראש הבעיה היא ששכחתי איך בדיוק תכננתי לנסח אז אנסה🙈
תיהיי בטוחה שההריונות היחידים שלי יותר קשים בפער מרוב הריונות התאומים ששמעתי וראיתי.
אני גם ככה לא מתפקדת בכלל 9 חודשים (חלק מהזמן ברמת הסיעודית) גם ככה החיים שלנו כמשפחה מפסיקים לחלוטין כל ההריון, ואני גם מאושפזת חלקים ממנו. ככה שהרבה יותר קשה מזה לא יכול להיות... ועדיף לי יותר קשה ולצאת עם 2 במקום לעבור את הסבל הנוראי הזה פעמיים....
יהיה אפילו גרוע יותר... אולי תהיי מאושפזת *כל* ההיריון, ואולי הוא אמנם לא יהיה תשעה חודשים אלא פחות, אבל אח"כ יהיה אשפוז בפגייה, וכן הלאה...
אבל יכול להיות שכן יש צדק במה שאת אומרת. לא התנסיתי ב"ה בהיריונות קשים ברמה שלך, ואפילו היריום התאומים שלי היה קל יחסית לנשים אחרות...
הבוקר יעלהכ"כ קשה להיות מושבתת..
וב"ה על האוצרות שלי
והייתי לגמרי מנסה לשחרר את הרצון עד לבדיקה כי כמו שכתבו לך הוא מאד מאד ספציפי וכמעט חסר סיכוי לחלוטין.. אז חבל להתאכזב
תתרכזי בשמחה הגדולה מההריון שסופסוף הגיע😘
חזרתי מאירוע של חתונה מעורבת הייתי מלוות כלה של חברה טובה מהעבר (חזרתי בתשובה לפני 9 שנים). הייתי היחידה בין החברות עם כיסוי ראש.
וזה מה שיצא:
איך אפשר בכלל במשפט אחד להסביר מה זה בשבילי מטפחת?
מטפחת שלי,
את מעבר לאקססוריז,
את מעבר לסממן דתי כלשהו,
מעבר לסימן הגנה ואזהרה: "אל תתעסקו איתי, אני נשואה".
ואפילו מעבר לסטטוס שלי כ *מיוחדת* לבעלי (אגב גם גרושה מצווה בכיסוי ראש).
את קבלת עול מלכות שמיים,
את אות הקבלה שיש שמיים מעליי.
את ההפך מפיזור, את האיסוף, היישוב דעת.
יש בינינו יחסי אהבה-שנאה,
יום אחד אני זוכה בך בלי שום מאמץ ומחשבה ויום אחר לחבוש אותך דורש ממני כוחות ואומץ רב.
ובכל זאת,
תודה לה' על הזכות
ותודה לך על ההגנה, על החן המיוחד.
תודה לך על המלכות.
ירושלמית במקורשאם פורים נגמר זה אומר שפסח תכף פה.
בהצלחה
ל
כ
ו
ל
נ
ו
!!!!
