פורום הריון ולידה (עמוד 68)

כמה קולות שמענו השנה? / החלק היומי / סיון רהב-מאיר:

כמה קולות שמענו השנה? כמה דעות, מילים, רעיונות, פוסטים, סרטונים? כמה רעש? כמה דברים נכונים וטובים, וכמה שטויות ודברים מפחידים ושליליים? הגיע הזמן לשתוק. במכתב לציבור, לפני עשרות שנים, ביקש הרבי מלובביץ' לפני ראש השנה: קצת שקט. זהירות, אל "תבזבזו" את ראש השנה על פוליטיקה וחדשות ועדכונים. תתמקדו ביומיים האלה במה שאתם באמת משפיעים עליו באופן מיידי - האישיות שלנו, הקשר שלנו לאלוקים. הנה המסר:

*"ימי ראש השנה הם ימים גדולים ונעלים, אבל במקומות רבים, מנצלים את הימים האלה לדיון בבעיות כלל-עולמיות ובנושאים חדשותיים. משמיעים מסרים שאינם מחייבים אף אחד באופן אישי. מדברים על עניינים 'גדולים', על בעיות העולם, כאשר ברוב המקרים אין לנו שום השפעה על נושאים אלה, אבל זהו תירוץ נוח לא לתת תשומת לב לחשבון הנפש האישי שראש השנה מחייב, לא לעסוק בתחומים שבהם יש לנו השפעה מלאה על התוצאות".*

וכאן הוא מזכיר את המצווה המרכזית בראש השנה - תקיעת השופר. בימים שלישי ורביעי שומעים את קולות השופר, לא לפני שמברכים ואז שותקים. כל כך הרבה אזעקות שמענו השנה, לצערנו. הנה אזעקה מסוג אחר, של תקווה:

*"השופר – הוא המצווה היחידה שהיא ממש חובת היום. בתקיעת השופר אנחנו ממליכים את אלוקים על העולם כולו, ועלינו באופן אישי. משנים את מסלול חיינו האישיים לטובה. יהי רצון שכל איש או אישה, ינצלו את השעות הקדושות האלה, ביומיים של ראש השנה, עבור התעוררות הנשמה, ולא לעיסוק בבעיות הכלליות של העולם והמדינה".*

אמן. מוזמנים לברר איפה תקיעת השופר הקרובה למקום מגוריכם, בבית כנסת, בית חב"ד או בפארק או המתנ"ס השכונתי. שלא "נבזבז" את 48 השעות האלה על כל הרעשים שבחוץ. שנשמע את קול השופר, שהוא קול הנשמה האלוקית שלנו.

שנה טובה! 

מוקדש לכל אישה יקרה כאן ❤

את יודעת יקרה מה את עושה כשאת עוברת מדבר לדבר לדבר?

כשאת קנית, והכנת, וטרחת, ובישלת, ואפית, וקילפת, וקיפלת, וסידרת, והרגעת, וחיבקת, והשכבת, והאכלת, וניקית, וערכת, וחשבת, וחישבת,

ועשית ועשית ועשית

כמה עשית היום!

ואתמול

וכל השנה הזו!

וכמה תעשי גם מחר!

את קולטת כמה את עושה?!

ומה זו כל העשייה הזו שלך אם לא לכבודו שלך הקב"ה?

הרי אתה הקב"ה בראת את עולמך למען יטב לבני האדם, נזר הבריאה, "כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם..."

ואני הקטנה לומדת ממך ועושה ובוראת למען בריותך שלך! הילדים שלי - הם הילדים שלך!

האיש שלי הוא הבן שלך! אני אני היא הבת שלך!

כשאני הולכת לעבודה - אני מביאה ברכה לעולם ופרנסה לילדיך שלך!

כשאני טורחת ועמלה על החג הקדוש הזה - אני טורחת ועמלה שיהיה טעים ונעים ומיוחד וחגיגי לילדיך שלך!!! כולנו!

ולכבודך ה' יתברך!

כשאני מכבסת, אני מנקה בגדים שיהיו ראויים לילדיך שלך!

כשאני מבשלת, אני מכינה אוכל טעים שיהיה כיפי לילדך שלך!

כשאני משלימה עם בעלי ומחייכת אליו אני יוצרת שלום בין ילדיך אהוביך ומורידה שפע ושלום לעולם כולו!

כשאני מרגיעה את הקטן או קמה אליו בלילה אני מרגיעה בבנך שלך את הלב!

כמה את עושה יקרה!

וכל זה לכבודו יתברך!

הכל הכל הכל את עושה לכבודו

גם כשאת נותנת לעצמך זמן ואוויר ומרחב נשימה - למי את נותנת את כל זה? לבת היקרה של הקב"ה! לך!

איזו נחת רוח עצומה זו אם היית יודעת שככה הבת שלך נותנת זאת לעצמה, נכון?

והבן שלך

ושהילדים שלך דואגים ומשמחים אחד את השנייה

איך הלב מתרחב שהם בכיף, בשלום, באהבה, ברווח, שטעים ונעים להם,

איזו נחת רוח עצומה זו, נכון?

אז זה בדיוק בדיוק מה שאת עושה!

בכל יום

בכל רגע

גם כשאת ישנה - נותנת עוד כוח ועוד אנרגיה לפעולה הברוכה הזו שלך בעולם

שחולשת על אינסוף חזיתות בו זמנית

וכמה את מדהימה

ותותחית

ואלופת עולם! 👑

וכמה את יכולה לומר לקב"ה בפרוש החג: ריבונו של עולם כל אלה עשיתי ועושה לכבודך ולכבוד בריותך שלך אשר בראת,

אנא עשה גם לכבודך, להמליך שמך בעולם בשלמות

אנא עשה גם לכבודנו, כל העם שלנו

ולמשפחתי

ולי

ושארגיש זאת

בעוצמה, ברכות, במתיקות, בטוב גלוי 🙏🙌❤

תודה רבה רבה!!

שנה טובה ומתוקה, מלאה שפע בריאות, אושר ועושר ושמחה. ושנזכה בקרוב ממש לגאולה השלימה ברחמים!!

אמן אמן ואמן לכל עם ישראל

תודה לך יקרה 🙏❤️

אמן ואמן

ותודה רבה 🙏❤️

אני מקווה בעז"ה להיות השנה בחג בתודעה של המלכת ה'. שגם מה שלא מסתדר לי אני אצליח לזכור שזה ממנו ולהתפלל אליו.

וכדי שזה יהיה מעשי ולא גדול מידי - לפחות פעם אחד במהלך כל אחד מהימים להתפלל במילים שלי על משהו שלא מסתדר לי.

ובכלל להיות בתודעה שאני חלק מכלל ישראל. גם אם אני לא מתפללת בבית הכנסת (והשנה כנראה שאני לא אצליח יותר מידי..) אני מצטרפת לכלל - בתפילות שאני כן אצליח להתפלל לבד, וגם בעשייה שלי עם המשפחה. אני לא עומדת בפני עצמי, אלא חלק מכלל גדול, מתנועה גדולה של העולם כולו לעבר השלמות והמלכת ה' בגלוי.

בעז"ה שתהיה לכולנו שנה מבורכת, טובה ומתוקה, מלאה בטוב, בהתקדמות, בעשייה, בבריאות, בפרנסה טובה, בהצלחה בחינוך הילדים, ובהצלחה בכל התחומים - הגשמיים והרוחניים!🍯🩷

אמן אמן ואמן על כל הברכות והאיחולים 🙏❤️❤️🙏

והסבל היו פה תמיד

אובדן ופגיעות מלחימה וטרור קיימים לאורך כל השנים וכנראה ימשיכו ללוות אותנו

בשנתיים האחרונות זה התגבר

וזה כואב מאד

אבל

אנחנו פה בשביל להמשיך את החיים ולא לתת להם לנצח את הנפש

זה מה שמלווה אותי תמיד

ובמיוחד בשנתיים האחרונות 

הכאב שאת כואבת איתם השם ירחם עלינו.

יקח מאיתנו את הגלות הזאת ויביא גאולה שלמה ומתוקה

אנחנו אצל ההורים של בעלי, ובכללי סתם רוצה לפרוק.

משום מה ההריון הזה יותר קשה לי מהקודמים, והיה לי הריון תאומים

לק"י

אם נעים אפשר לצאת לגן שעשועים.

ללכת לבית כנסת לשמוע שופר. אפיליו מבחוץ.

גם לי ההיריונות השישי והלאה היו קשים יותר מהקודמים (וההיריון השלישי שלי גם היה של תאומים).

איך ההורים של בעלך? נוח אצלם? הם עוזרים עם הילדים?

בן כמה הילד הגדול שלך? (אצלי בהיריון השביעי הגדולה הייתה בת 14 ועזרה מאוד...)

ההורים שלו הם סבבה רוב הזמן

עוזרים מאוד

הגדול בן 16

אבל כן חשוב לחטא כי העור שלנו הוא לא סטרילי.

למה לא שאלת אותה?

ואת בטוחה שהיא לא חיטאה,

לפעמים בבדיקות פוריות מרוב שאנחנו רגילות לרוטינה אנחנו מפספסות שלבים....

אני פעם שמתי לב שהיא לא החליפה פרפר ביני לבין הקודמת ועצרתי אותה שניה לפני שהתחילה

היא נבהלה מאד והתנצלה מלא פעמים

זה היה ממש מלחיץ

כי זה כבר ממש יכול להיות מסוכן

יש לכן המלצה למיקסר עד 600 שח? - הריון ולידה

לקראת הסוף של  השרשור יש המלצה למיקסר מצויין באושר עד ב 800 שח 

בתמורה לאיכות כמובן

כן חשוב לי 2 קילו

הזמנתי לפני כמה ימים את pro xl של kenwood

https://www.mabatelectric.com/product.asp?aff_a=1&Pid=KPL9000SN&Cat2Cat1ID=133&Cat2ID=0

עוד לא הגיע אז לא יכולה לומר לך מניסיון

מכירה כמה שיש להם אחד יותר חלש  ומכינות 2 קילו

העדפתי להשקיי עוד קצת למשהו יותר חזק

מודה שגם נעזרתי בצ'אט

מקווה שהוא בסדר

לא זוכרת חברה, אבל נראה לי קנווד

הייתי הולכת לשם ואם לא אז למחסני חשמל אם זה דחוף

ללוש בצק לחלות לוקח לי 5 דקות..

(לא עושה 3 קילו או משהו)

ועוגות מקציפה במיקסר ידני פשוט יחסית שמקציף מ וין

וזלא מבינה מה אני מפספסת🫣

יוצא יותר טעים במיקסר?

חלות בכמות גדולה באמת נשמע לי מקל

אולי אם אנסה פעם אז גן אתמכר..

סתם מרגישה מימי הביניים שלא מבינה אפילו למה צריך 😉

ואין לי סבלנות ללוש ביד יותר מעשר דקות.

(במיקסר אני לשה גם רבע שעה)

רק קילו אחד

וכשיש אורחים אז 2קילו

מעניין זה פשוט לא נראה לי מצדיק עבורי מכשיר באלפי שקלים בשביל 'קצת יותר אוורירי'

אבל באמת לא ניסיתי אז לא ראיתי את ההבדל בעיניים

לאמא שלי אין מיקסר ואני קיבלתי לחתונה, המתנה הכי שימושית ושווה שיש לי.

ושלי לא כזה יקר, קצת פחות מאלף. אני לשה בו קילו וקצת, לא יותר מזה.

זה גם יעיל לי בזמנים, להכניס הכל וללוש או להקציף זה רגע וחצי ובינתיים אני יכולה לעשות מלא דברים אחרים.

אצלי הוא שימושי כמו מיקרוגל.. לא יכולה בלעדיו 🙊

לדעתי אין להשוות בצק שעושים ביד לזה של מיקסר.

וקצפת מכינה אולי פעמיים בשנה

ומודה שבאמת לא מצטיינת בזה אולי בגלל זה אבל לא אוהבת קצפות במילא אז בקושי עושה

מה את אופה כל הזמן?

עוגות או לחמים ?

מעניין אותי..

הלישה מעייפת.. אותי לפחות

זה שגר ושכח. ממש מקל.

אני משתמשת בו גם לבצקים של עוגיות ולא להקצפות דווקא, בשביל זה יש לי את הידני. אני לא מכינה כמות גדולה של קצפת ולא שווה לי להוציא אותו מהארון במיוחד בשביל זה

אבל באמת עוד לא השתכנעתי שזה מצדיק לי להוציא כאלה סכומים על פעולה כזאת פשוטה אחת לשבוע

ואת המיקסר שלי קיבלתי במתנה

אבל בכל אופן הוא לא מאוד יקר ואני אוהבת אותו, של גולד ליין. ממליצה עליו האמת..

אמא שלי אופה כל שבוע ומשתמשת קבוע במיקסר. החליפה כבר כמה.

זה לא שחייב, זה כמו מדיח למשל. אפשר לעשות בעצמך, אבל אם יש כסף מאוד מקל וחוסך

חלות, פיצות, עוגות שמרים, בחושות, עוגיות וגם קצפות.הכל כולל הכל במיקסר. יש ימי שישי וחגים שאני שוטפת אותו פעמיים שלוש ביום כדי להשתמש שוב ושוב.

קניתי בסביבות 1800 כשהתחתנתי, ושווה כל שקל!

והוא לא הכי טוב בשוק. מתכננת להחליף לאחד יותר מקצועי כשזה ימות..

אגב לי זה נשמע שאם את אופה חלות כל שבוע זה כן הרבה! לי נגיד ממש אין כוח בידיים ללוש..

כמו שמישהי כתבה זה כמו מדיח, שמבחינתי מהרגע שיש לנו, זה מוצר משנה חיים.

אני יכולה לומר את זה על הרבה מכשירים בבית שלנו - שואב שוטף נניח..

הכל עניין של תקציב וכוח 🙃

מה שיש לי לא מספיק לכל הבצק...באמת תוהה אם יש מיקסר לשני קילו +

2 קילו - 3 יותר נפוץ וזול

כבר כתבתי בתגובה אחרת שאצא שלי קנתה ל3 קילו באושר עד לאחרונה.

למשקל יותר גבוה זה כבר מחירים אחרים, כמו דאבו למשל

הקצפות חזקות וטובות- גם פרק זמן דומה

תכלס התאהבתי במקסר

10 שנים היתי בלי

4 שנים עם תעשייתי

הידיים פנויות לדברים אחרים- לא צריכה להחזיק בעצי את המקסר כדי שיעבוד וזה פלוס ענק מבחינתי

שנים בלי מיקסר ולא הבנתי מה הביג דיל

אבל לאחרונה קולטת שהחלות שלי לא מי יודע מה, הלחמניות לא "עננים" והפוקצ'ות לא ממש בועות.

קיצר, באלי גם מאפים רכים ומושלמים וזה כנראה עבודת מכונה…

ואבזבז כסף 😃

לא ידעתי שזה משפיע ככה על הבצק

מעניין..

קצפות אני עושה אולי פעם בשנה..אז פחות משנה לי

תודה החכמתי 

לא בהכרח שיותר אוורירי= טעים יותר.

אני אישית מתעייפת ממש מהר מלישה ביד, ולרוב מכינה בצק נוזלי יותר שלא דורש לישה רצינית.

אבל ברגיל עושים רק קילו אז זה באמת לא כזה סיפור בעיני

אנחנו מתסיסים קודם את השמרים והסוכר ורק אחרי 10 דקות מוסיפים את השאר

מכשיר גדול

חמור מאוד

לק"י

זה עניין אישי שלך.

מוזמנת לרפרף על השרשורים ולראות מה נראה לך.

שאר הפורומים- תלוי בכמה הוא פעיל. ותלוי מה את מחפשת ומה הנושא.

אני נהנית לשוטט כאן, להתכתב

יש כאן בנות שהן הפכו להיות ממש חברות גם במציאות

כולן כאן מדהימות

גם אם לא תמיד מסכימים על הכל

מזל שגיליתי אותו עוד בשלב הטיפולים

אני זוכרת את הרגע שחדרה בי ההבנה שגם אני יכולה לכתוב לו

כשכל הניקיות פה הרגישו לי כמו דמויות בסרט 😂😂😂😂

ברוכה הבאה ובשעה טובה 💞

תיזהרי זה ממכר 😉🤣

נראה לי שאת יכולה לקבל תור טלפוני לרופא משפחה נוסף

אם את במכבי-אשמח לעזור לך

אני במאוחדת

תודה רבה! 

קבלת הווסת זה עלול לא להועיל, בוודאי לא לתקופה ארוכה (אם את רוצה כל החגים.....)

בהצלחה יקרה

עם החלבי הייתה כל הזמן עם ליחה ושיעול, הצמחי הוריד את זה באופן משמעותי

אבל זה היה כמןבן בהתייעצות עם רופא

בזמנו בדקתי ברשת כי לא רציתי לתת על בסיס חלב

וראיתי שההמלצה לתת על בסיס חלב

לא מגובה בתוצאות של מחקרים

ודווקא מוכח שההתפתחות זהה בין סוגי התמ"ל (וגם בין תמ"ל והנקה)

עד גיל שנה ינק

ועכשיו מקבל מידי פעם בקבוק

לא כמויות

אבל מביאה לו רק צמחי

ויש שיפור גדול. לא עבר לגמרי אבל הרבה פחות נזלת (יש לו גם בעיה כרונית של נזלת מהאוזניים שהשתפרה.) 

ואז לנסות לתת לו צאנס

בשעת כעס דברים יכולים לצאת משליטה

ויכולים להיאמר דברים שאנחנו לא באמת מתכוונים אליהם

עם אולי מעט גרעין של אמת אבל בעיקר עם המון המון תסכול כעס וכאב, מה שגורם להכל להשמע פי מאה יותר הרסני ויותר כואב.

קרו לי המון מצבים שנאמרו כלפיי מילים ממש קשות וכנל גם אני כלפי אחרים ובשני המצבים למדתי שהכאב מגביר את העוצמה של המילים אבל תמיד אפשר להתפייס ולתקן. זאת האמונה שלי. והיופי הוא בתיקון.

תנסי לראות אם זה אפשרי לך ❤️

את מספרת שבעלך אמר לך דברים מאוד פוגעים עלייך.

ואלו דברים שאת יודעת שיש בהם גרעין של אמת.

אבל מפריע לך שהוא שמר את זה בבטן עד עכשיו ופתאום הוא מעורר את כל הדברים שמפריעים לו.

ועכשיו את גם מרגישה רע עם עצמך, 'חסרת משמעות כאמא וכאישה', וגם מאוד פגועה ממנו, לא יכולה להאמין לו כשהוא אומר לך שהוא אוהב אותך, לא רוצה את הפיוסים והפיצויים שלו, כי הם לא ימחקו או ישנו את מה שגילית שהוא חושב עלייך, וגם לא מסוגלת לאהוב אותו בחזרה ככה…

וזו באמת הרגשה קשה מאוד.

ובטח שאת לא רוצה להתחיל ככה את השנה החדשה.

קודם כל, שולחת לך חיבוק גדול.

ומקווה שהצלחת קצת לחבק את עצמך, ולתת לעצמך קצת זמן להירגע ולתת לעוצמה של הרגשות קצת לשקוע.

ואני רוצה לשתף אותך במחשבות שעלו לי כשקראתי אותך.

את כותבת שאת יודעת שיש גרעין של אמת בדברים שהוא אמר, אבל מפריע לך שהוא שמר בבטן ורק עכשיו את מגלה שזה תמיד הפריע לו.

ואני ממש מבינה את ההרגשה הזו.

אבל רוצה להציע לך להסתכל על זה קצת אחרת.

את לא מושלמת.

יש בך כמה דברים שהם לא מושלמים. (כמו כל אחד מאיתנו).

ובעלך שם לב לדברים האלו, וזה הפריע לו כבר מאז החתונה.

אבל למרות ה'פגמים' האלו, הדברים שלא מושלמים אצלך בעיניו, הוא עדיין אהב אותך, ובחר בך בתור אשתו לכל החיים.

ובזמנים שהכל טוב ביניכם, הוא רואה בך הרבה מעבר לדברים האלו שמפריעים לו. והוא אוהב אותך באמת, כי יש בך כל כך הרבה טוב וכל כך הרבה מעלות, חוץ מהדברים האלו שמפריעים לו.

אבל ברגע של מריבה, אז פתאום ה'רע' צף ותופס את כל הנפח. ופתאום המעצורים של הלשון משתחררים ויוצאים דיבורים שהוא לא באמת מתכוון אליהם. כי גם אם זה באמת מחשבות אמיתיות, ודברים שבאמת מפריעים לו, זה בטח לא כל מה שהוא רואה בך. וזה בטח גם נאמר בצורה קיצונית וקשה יותר מאיך שהוא חווה את זה תמיד.

ואחרי שהכעס שלו שכך, הוא באמת הצטער שהוא אמר את הדברים האלו. כי זה באמת לא איך שהוא רואה אותך. זה באמת לא כך מה שיש בך. אבל הוא רואה שאת לא מצליחה להתפייס, ולכן הוא מנסה לחשוב איך לפצות אותך.

וזה לא מה שאת רוצה לשמוע. כי את עדיין שומעת את המילים שהוא אמר עלייך, ומרגישה שזה מה שהוא רואה בך.

אולי מה שאת צריכה לשמוע ממנו, זה שהוא יגיד לך כמה הוא אוהב את כולך, עם הדברים שמפריעים לו. כי אף אחד לא מושלם. לכולנו יש צדדים חלשים. וזה חלק מאיתנו. לפעמים אלו דברים שאנחנו יכולים לעבוד ולתקן בהרבה עבודה קשה. ולפעמים אלו דברים שלא בשליטתנו, ופשוט ככה אנחנו. אבל זה אף פעם לא הכל. ויש בנו גם המון טוב. ויש בך המון טוב שבזכותו בעלך בחר בך ועדיין אוהב אותך.

אני לא יודעת אם קלטתי אותך נכון, תקחי מפה מה שמתאים לך ואת השאר תסנני…

מקווה שתצליחו להתפייס ולהתחיל את השנה החדשה ממקום אוהב יותר וקרוב יותר…

ממש הסתכלות מאירת עיניים.

לוקחת גם לי 

אין עלייך ❤

נשמע כואב ממש

ממש בבטן הרכה...

במהות, במשמעות, בערך

שלך כאדם, כאם, כרעיה

איך את משתקפת בלב של אישך, איך את משתקפת בעיני עצמך

כמה כאב יש בכל אלו עבורך יקרה! ואיך המילים הללו והריחוק הזה והעלבון וההלם והכאב והפגיעה והשריפה ממש יוצרים סערת רגשות כפי שהיטבת לתאר.

סערה.

כן. זו המילה.

זה סוער וחשוך וחונק וסוגר ומפחיד מפחיד מפחיד

וכואב כואב כואב

רוצה לשלוח לך עוד חיבוק ענקי

ולומר לך רגע, גם אם לא תאמיני עכשיו - שאת טובה!!!

את ראויה!

את משמעותית!

יש לך ערך עצום בעולם!

מעצם היותך, מעצם בריאתך, מעצם היותך בת של הקב"ה שנתן ונותן לך חיים בכל רגע ורגע

את אדם יקר יקר יקר

אמא יקרה יקרה יקרה

אישה יקרה יקרה יקרה

רעיה יקרה יקרה יקרה

ועוד המון תפקידים וכובעים שיש לך בחיים

בכולם את טובה ושווה וראויה!

נסי לנשום את המילים האלה

בינך לבין עצמך

אפילו ביומיים של החג הזה

בתקיעות השופר

להמליך את הקב"ה עלייך ולזכור שמתוך זה בדיוק את הילדה שלו, הבת האהובה שלו, בריאתו הייחודית שאין עוד כמוה בעולם כולו!

ורק על עצם זה, אפילו בלי כל הטוב העצום שבטוח עשית כל חייך בכל כך הרבה תחומים ומקומות, רק על עצם זה את שווה אינסוף!

אור יקרות

זו מי שאת

טובה כזו

מדהימה כזו

❤

ובעזרת ה' אחרי שהלב קצת ירגע, תוכלי, תוכלו, ללבן עוד את הדברים,

תוכלי לשתף את בעלך בשפת הלב מה התחולל בך כששמעת את הדברים, איפה זה נגע בך כ"כ עמוק, מה הרגשת, לתת לו לבקר בלב הזה שלך שנפגע וכאב כ"כ,

ולשמוע רגע ממנו עוד ולעומק, ולבקש ממנו את הריפוי והתיקון גם, שלב שלב.

וכך גם בעבודה אישית - בינך לבין עצמך

וגם בעבודה זוגית

לעבוד ולהעמיק עוד על המקום הזה של המשמעות והטוב שלך ובמהות שלך ובעצם מי שאת.

לברוא את הכוחות והאמונה הזו מחדש

בריאה חדש

ממש בראש השנה

ונכון שלפני בריאת העולם ולפני כל בריאה חדשה יש תוהו ובבוהו!

וזה קשה כ"כ! וכואב כ"כ!

אבל אחרי התוהו ובבוהו מגיע ה- בראשית ברא!

הבריאה החדשה!

אז תמיד לפני שמתקדמים עוד צעד יש כאוס ובלאגן, אבל אלו כאבי גדילה, אלו צירי לידה,

וב"ה את ואתם תוכלו לגדול ולצמוח עוד רובד ועוד קומה גם בינך לבין עצמך וגם בזוגיות שלכם דווקא דווקא מתוך המקום הזה.

שולחת לך יקרה המון כוחות ותמיכה

ובעיקר אמונה בצעמך

ובטוב שבך ובטוב שאת

ב"ה שתהיה לך שנה טובה ומתוקה מתוקה עם שפע וברכה עד בלי די ❤❤❤

לפניו או שיסכימו בעת הצורך להביא לך מיד כשתבקשי זה בסדר

מה עם סטריפינג? לבקש עוד ועוד ועוד פעמים

הייתי חושבת ש זה עדיף מקיסרי אבל כמובן צריך שיהיה בעדינות ועם יד על הדופק

והיה בסדר, הייתי מנוטרת כל הזמן כמובן, מינון נמוך שלאט לאט הוסיפו עוד

וכמובן סטריפינג כל כמה זמן שגם זירז

לק"י

אבל הייתמ עם פתיחה של 2.5.

לא נעים- לא נורא.

ועשה את העבודה -הגעתי בזכותו לפתיחה 3.. ואח''כ סטריפינג הספיק ולא היתי צריכה פיטוצין

וגם לידה מאפס תנאים אגב

בעיני ברור לנסות זרוז ולא מיד קיסרי.,.

הבלון היה טיפה לא נעים בהחדרה אבל לא מעבר..

אחר כך את כאילו מתנהלת רגיל יכולה ללכת..אפילו להתקלו והכל

אבל כן זה די מציק משהו בין הרגליים.. אבל מציק זה לא כואב ..

לי לפחות לא כאב כלום

ומסכימה, שברור לא ללכת ישר על ניתוח. עדיף להתחיל בזירוז שאפשר.

ומבחינתי משחתי שכאב כי הרי זה המטרה שתתחיל לידה וצירים..וצירים כואבים..

בפועל היו לי בשעתיים הראשונות מלא צירים

אחר כך התרווח עד שכמעט נפסק.. היה ציר אחת ל..

לי פשוט היה אסור כדורים כי זה לידה שמינית ומשום מה אסור

הסטריפינג ממ שעזר לי בגלל שהיה כבר קצת פתיחה וצירים

תוך רגע נהיה ממש צירים צפופים וכואבים יוץר

לפתיחה לקח הרבה זמן להתקדם..רק עם האפידורל זזה אבל כשזזה ילדתי מהר ב''ה

משהו כזה

לא הבנתי...

לק"י

לי עשו בפתיחה 2.5.

ואז סטריפינג וזה הספיק.

מסיבה אחרת.

שמו בלון, אחרי כמה שעות התחילו צירים.

בהמשך הבלון יצא, ואז עשו סטריפינג הולידה התקדמה.

לק"י

פעם שאלתי על זה. אני אצרף לך קישור (לא כל השרשור מדבר על זירוז אחרי קיסרי):

נשים שעברו זרוז מאפס- התקבצו לשרשורי - הריון ולידה

למה הם רוצים ליילד מוקדם למרות שהרמות סבירות בגלל התרופה?

זה נוהל בכל הבתים חולים?

מכירה שאת חברה שלי רצו ליילד בשבוע 38 לכל המאוחר בגלל זה, לא רוצים שיעלו בפתאומיות לדעתי

אבל במקומך הייתי מתייעצת עם רופא פרטי

לק"י

אצלינו זו שעועית לבנה רגילה.

אני מתכוונת לבשל במרק, שגם ככה מתוכנן לליל החג (מרק ירקות עם כורכום ותבלין לבשרי כלשהו).

נראה לי שדודים שלי היו מבשלים עם בשר כבש. אולי רק עם מלח. 

שנינו זה רק תפוח בדבש ורימון…. תודה!

במים

אם זה הגרגרים אני מבשלת עם סודה לשתיה עד לריכוך.

ואז מכינה רוטב אדום עם בצל, פפריקה, רסק וכו' ומוסיפה את הגרגרים לרוטב 

תבשיל רוביה פרווה:

משרים אותה כמה זמן שכתוב על השקית

בינתיים מטגנים בצל עד הזהבה (-לא חייב, זה מוסיף טעם)

ואז מוסיפים לו את השעועית המושרית

מכסים במים עד כיסוי

מתבלים: פלפל, אפשר קצת בהרט

לתת לזה לרתוח טוב עד שהשעועית רכה

(זמן בישול כ 40 ד') ואחר כך להוסיף בסוף הבישול את המלח.

לתבשיל רוביה בשרי- אפשר להוסיף לשעועית חתיכת בשר (ראש) מבושלת, ולהרתיח כנ"ל.

אצלינו מגישים את זה על אורז

השנה אין לי מושג מה אוכלים🤭🤭

אני מתארחת 🤭🤭

אז אני ממש ממליץ על ד''ר מיכאל ברנט, מקבל בגבעת שמואל 

מעולה...

תפני למכון פועה

תתייעצי ותראי מה ימליצו. 

אבל לא הייתי קוראת לזה חיובי

מחר תבדקי שוב

ממש ממש חלש

תבדקי גם מחר אולי יתחזק

אי אפשר אבל לדעת...
הייתי מנסה עוד כמה ימים

האמת אני בספק שזה הריון..כי 18 ימים אחרי ביוץ פס כזה חלש..קצת מוזר לי..אבל שיגיע כבר!!!עד שהחלטתי להתחיל לעשות בדיקות ומעקבים המחזור שלי החליט שהוא לא מגיע

כל חודש כמו שעון שווייצרי היה..

לק"י

שזה אומר שאו שהמחזור יגיע מאוחר או שתגלי הריון מאוחר.

בשורות טובות!

צל של משהו

עדיף כבר לא היה בכלל..

הקווים הדמיוניים האלה רק מאכזבים עוד יותר

שעשיתי, אבל הוא עדין מתקרר

חברה אמרה לי שכשהיו לה תינוקות הקפידה על אפודות והם כמעט לא התקררו

לק"י

אבל ראיתי בחנויות כבר בגדי חורף🥵

בלידר הגיוני שיש גם אפודות.

רופא טוב שמבין עניין

 הבן שלי בן 3.9 "גמול" כבר יותר משנה ומפספס קצת כל יום.. עכשיו ב"ה הרבה יותר טוב אבל גם לו תחילת המסגרות עשתה חזרה אחורה

לא מחייב שזה קשור לבן שלך אבל לי זה קרה בכיתה א' כי לא הצלחתי להשתלב  בכיתה מבחינה חברתית.

תבדקו מה קורה בבית ספר. לפעמים גם בנים גדולים קצת מציקים לקטנים. 

יש לי אחיין עם הפרעת קשב קשה שהיה מרטיב עד גיל גדול מאוד ופשוט לא שם לב, זה היה מאוד מאוד קשה להיות לידו, הוא פשוט לא היה מודע

אולי יש תור ארוך והוא לא מספיק?

אולי אפשר ללמד אותו ללכת לפי עוגנים ביום. בכל הפסקה נגיד, אחרי האוכל, אפילו לדבר עם המורה שישלח אותו בתחילת כל שיעור

כיתה א זה מעבר לא פשוט

הייתי הולכת גם פרטי אם צריך. יבדקו לעומק על מה זה יושב ויציעו פתרונות ודרכי התמודדות.

פספוס כמו שאת מתארת בגיל כזה עלול ליצור בעיה חברתית מתמשכת וחוסר ביטחון. ואז זה גלגל.

יש הרטבת יום ויש הרטבת לילה, יכול להיות רק מאחד מהם, לא מחייב שניהם.

ולשאלתך אם תקין, אז, זה לא תקין. זה דורש התערבות וטיפול.

אבל הילד עצמו תקין לחלוטין 😄

רק צריך קצת עזרה..

בהצלחה!

שעובדים עם מאוחדת וזה מה שהם כותבים על הרטבות יום בלי לילה.

ולא כמו קושי בגיל 6.5

אולי שווה להרים טלפון לשאול אם יש טעם לקבוע תור.

המורה יכולה להזכיר בהפסקות וכדומה, פחות לקחת ממש כל 3/4 שעה😅

או טכני - שהוא לא יודע איפה בדיוק השירותים בבית הספר (הוא בבית ספר, כן?) או שהם מגעילים אותו.

נסי לדבר עם המורה, אבל קודם כול ישירות איתו - הוא כבר מספיק גדול כדי להסביר מה מציק לו.

ואם הוא לא עונה - זה יכול להיות אכן סימן לקושי רגשי, ואז כדאי טיפול בהתאם... (טיפול לו או הדרכת הורים לכם)

קודם כל תודה רבה לכל מי שהגיבה!

אחרי השבוע הראשון הלכנו איתו שוב פעם לסיור בבית ספר והראנו לו איפה השירותים למרות שהוא אמר שהוא יודע איפה הם..

זה כאמור לא עזר.

שאלתי אותו פעם אם ילדים שמים לב או אומרים לו משהו והוא אמר שלא.

ב"ה הוא ילד אהוב, מתקשרים אליו כמה פעמים בשבוע להזמין או לבוא אלינו ובגינה אני רואה אותו עם חברים והוא נראה מצוין.

(מוסיפה שהוא כן מספר שיש להם "מלך" בכיתה ואני יודעת שלא רק הוא חווה את זה, אבל זה כן נוכח ויחסית מטופל. אולי לא מספיק. אבל זה בוודאות לא נגדו באופן אישי).

והוא רוצה ללכת כל יום, לא רוצה לאחר וכו.

ניסינו לדבר איתו על זה, בעדינות רבה כמובן.

יש אצלנו שיח בבית על זה שהגוף הוא שלי ואם משהו לא נעים לי אז להגיד.

מייד הוא אמר שלא נעים לו לדבר על זה, כשניסיתי קצת יותר הוא אמר שאין לו כח ללכת כי הוא עסוק בלשחק ולפעמים מצחיקים אותו ומרוב צחוק יוצא לו.

מה שנקרא, לא שיכנע😅

האמת שזה מלחיץ אותי ממש! על מה זה יכול להעיד?

ואם הלכנו כמה פעמים להנחיית הורים אפשר פשוט לחזור לאותה אחת או שצריך לזה הכשרה מיוחדת?

במיוחד שהלילה כשאין מאמץ לא בורח לו בכלל.

הייתי מחפשת פיזיו' רצפת אגן מומחית לילדים ומתייעצת.

מפספס טיפה. השאלה אם תמיד הוא היה מתאפק שעות או לא.

הגיוני שקשה יותר לשמור על רצפת האגן כשהיא מלאה מכשהיא ריקה.

ויכול להיות שזה בכלל לא הכיוון. אבל שווה לדבר עם מומחית שתדע להגיד אם זה התחום שלה או לא.

במקביל תפנו לרופא הילדים כדי שישלח אתכם לבדיקות מתאימות...

בלי לחץ! תחל שנה וברכותיה!

ממה החשש?

זה יהיה רק זיכרון והכל יסתדר. זה דבר ראשון - אנחנו אלופות בלדאוג, ולפעמים צריך מישהו חיצוני שיגידו שזה לא נשמע מדאיג, ובע"ה יסתדר

דבר שני, כמו שאמרו כאן, מהעיתוי זה נשמע כיושב על משהו רגשי. לא בטוחה שזה חייב להיות דווקא קשור לפן החברתי. מה שאני מכירה לגבי פספוסים שזה קשור לשליטה. אין הרבה דברים שילד יכול לשלוט בהם בחיים שלו. אבל יש דברים שהוא יכול לשלוט בהם לגמרי, ואף אחד לא יכול להכריח אותו: אכילה, צרכים ונראה לי גם שינה. ולכן ילד שמשהו בעולם שלו התערער והוא מרגיש לא בשליטה, עשוי לקחת יותר שליטה במקומות שבהם הוא יכול: לשנות את הרגלי האכילה (רק הוא מחליט כמה ומה לאכול) או את הרגלי ההתפנות (רק הוא מחליט אם ומתי ללכת לשירותים)... אז גם אם זה רגשי, זה יכול להיות קשור פשוט למעבר מהגן לכיתה א', לקושי בהסתגלות למקום  חדש, למשמעת יותר נוקשה, ליותר חובות ופחות חופש...

אם זה באמת המצב יכול לעזור מצד אחד לנסות לתת לו באופן יזום שליטה בכל מיני דברים בחיים: שהוא יחליט מה ללבוש, מתי להכין שיעורי בית, מה לקחת לאכול בהפסקה, וכו' וכו'. אם אפשרי מבחינתכם אולי אפילו יום חופשי עם אמא או אבא, שהוא יחליט מה עושים בו.

ומצד שני לא להגיד לו כלום בהקשר של הפספוסים, ממש לא להזכיר את זה בכלל (מעבר לטכני שאולי נצרך כדי להתנקות / לנקות לאחר מעשה).

כמובן, זה רק כיוון. צריך להבין באמת מאיפה זה מגיע, אבל אם אכן הכיוון הוא שליטה אז בתור התחלה זו הדרך ממעט ניסיוני ומה שקראתי והתייעצתי (אמנם עם ילד צעיר יותר)

והמשפטים הראשונים בכלל, הייתי צריכה לשמוע את זה והלוואי ואת צודקת.

יש משהו במה שאת אומרת ואני מצליחה לחשוב על עוד כל מיני רגעים ביום שנוכל לתת לו תחושת שליטה.

כיוון ממש מעניין.

לגבי המורים, אני כן יודעת שהמורה קצת נוקשה.

היום בדיוק הוא זרק לי שהוא ראה את המורה בזמן של הצהרון והוא אפילו אמר לו שלום "זהו, אני כבר התרגלתי ואני לא מתבייש בכלל".

אותי זה קצת הרגיע בעקרון, אבל אני אמשיך לעקוב.

נסעתי לעיר במרחק של שעה נסיעה כדי לקבל תור תוך פחות מחודש (רופאת קשב)

במכבי לפני הרבה שנים אבל אולי זה רלוונטי גם היום

בסוף הלכתי לנוירולוג פרטי. אמנם יקר, אבל יש החזר חלקי מהקופה.

א. משום מה יש נושאים שמעוררים המון אמוציות, לא יודעת למה זה אחד מהם😅

אז את דבריי בסעיף הזה אני מכוונת כלפי האמוציות - הגישה שלי אומרת, שאין גישה אחת נכונה לגמילה. יש ילדים (והורים) שיתאים להם משהו אחד וזה יעבוד מקסים, ולאחרים יתאים משהו אחר. ולכן זה מעולה לשמוע אופציות, אבל בסוף לעשות את ההתאמות אליכם.

ב. באופן פרקטי, אצלנו כשגמלנו באופן יזום מצידנו (ולא אחרי שהילד קם יבש), התחלנו עם להעיר בלילה. הרגשתי שזה עזר ממש מעט להתחלה, אבל זה לא עבד לאורך זמן. אולי זה קצת נתן מושג מה זה לקום בלילה, אבל גם אחרי תקופה ממש ארוכה שהערנו, הוא לא היה מתעורר לבד. ועדיין היה מפספס לפעמים. אבל כן ראינו שיש יכולת (בעצם כמו שאת מתארת), אבל היה צריך יותר דרבון. אז עברנו לתגמול מיידי. קמת יבש? אתה מקבל על הבוקר הפתעה קטנה. (לא אוכל, אצלנו זה בובות קטנות שהוא אוהב). וזה עבד פלאים. אחרי תקופה ממושכת מאוד שזה עזר, עברנו לטבלת מדבקות, ורק אחרי x מדבקות הוא מקבל הפתעה. ועכשיו הוא כבר באמת רוב הפעמים קם יבש. אבל עדיין יש מידי פעם פספוסים. כשאני אומרת שהוא יקבל מחר בבוקר פרס, זה עוזר באופן מיידי. עוד לא פיענחתי לגמרי את המנגנון😅

ג. לגבי האם לחזור לטיטול - בגדול, מגילת לילה זה בעיקר פיזיולוגי. זאת אומרת, עד גיל חמש זה תקין לחלוטין. אבל בסוף אם לא נוח לו אז לא נוח לו. אני כן הייתי מנסה להמשיך, במיוחד שאת רואה שהוא מצליח לפעמים. עכשיו זה גם זמן טוב לפני החורף, כשעוד לובשים קצר ונוח להוריד בגדים ולהחליף. אם מפסיקים חוזרים לטיטול, לקחת בחשבון שכדאי לנסות שוב רק בקיץ הבא

אנסה אולי את גישת התגמול

את מתארת מצב שהוא קם יבש ברוב מוחלט של הלילות. מלבד הפעמים שאתם לוקחים אותו, הוא גם מרגיש מעצמו בלילה וקם לבד לשירותים (או לעזרה לשירותים).

אני כנראה הייתי מפסיקה להעיר ונותנת לגוף להתאזן עם השעות שנוחות לו

לא כדאי לחזור אחורה זה יבלבל אותו יותר. הוא גם בן 3..גיל מושלם לגמילה.
אם לא תעירו בלילה, הוא יקום עצמאית אליכם בשביל שירותים כשיש לו בלילה? אם כן, הייתי מוותרת על היקיצה בעשר. אבל בשביל לדעת צריך לנסות...

פתחתי שרשור לפני כמה שבועות....

רק שאצלי משבוע לשבוע קם יותר ויותר רטוב 🤦‍♀️

בתכלס החלטתי לשחרר אפילו שזה קשה לי בבקרים לנקות ולהחליף מצעים מה שכן קניתי תחתוני לילה ואמרתי לו שהם כמו תחתונים רק שאם עושים פיפי בטעות זה נשאר בפנים ואז הוא לא קם רטוב וכל ערב שואלת אותו מה הוא רוצה לפעמים רוצה לפעמים לא ... אנחנו גם מעירים אותו בסביבות 23 אבל לפעמים ישן ממש חזק אז לא קם...

כשהוא כן קם יבש הוא מקבל משהו קטן ואם לא פשוט לא עושה מזה עניין אם צריך לנקות מנקה / מקלחת

מסתבר שאני ובעלי שנינו נגמלנו מאוד מאוחר בלילה, עושה את זה נטו כי הוא רוצה 

פעמיים בשבוע הוא קם רטוב זה אומר שרוב הזמן הוא יבש

לא רואה סיבה לחזור לטיטול אלא להמשיך ככה

מה שאני ראיתי שהכי משפיע על הרטבה זה אכילה ושתיה של סוכרים בשעות לפני השינה

הבן שלי יבש בלילה כבר הרבה זמן אבל בשבת אני צריכה לקחת אותו לשירותים באמצע הלילה בגלל שהוא שותה שתיה מתוקה בסעודה

כשאת מחממת אותו בחג על הפלטה, הטעמים ייתפסו, בנוסף לזה שהוא מושרה בהם 

תעשי לו מרינדה שיהיה בה ותכניסי למקרר 

אוף אני ממש מתוסכלת בחיים לא מצליח לצאת לי עוף טעים ממש

(ובכללי אני ממש מבשלת טוב)

כל פעם סיפור אחר איתו..

אני עושה מרינדה מתבלינים בשמן, מוסיפה מים חמים וסילאן/דבש ושופכת על העוף 

כבר קרה שיצא לי מדי חריף

אז כאילו עוד מחפשת את האיזון

אולי תנסי למדוד את הגמויות כ-י להבין מה את עץשמה יותר או םחות מדי

עני עושה בסגנון מתוק לרוב

עם סילאן מלח פלפל וגריל עוף ושום כתוש ושמן לפעמים גם סויה יוצא טעיםם

וזה נורא קשה לדעת כי זה עוף בסופו של דבר לא אורז ששמים כמות ל2 כוסות מדודות

אלא יצור קטן (בררר) וכל פעם בתכלס הוא בגודל אחר

וגם- אמא שלי אמרה לי שהמליחות משתנה לפי ההשגחה

ולא תמיד קונה בדיוק של אותו מותג אז גם זה מושפע

תכלס שמתי חרדל דבש טימין פלפל שחור וקצת יין.

פעם שעברה שעשיתי ככה יצא מצוין התיבול (ואז שכחתי את זה בתנור בחימום חוזר ונשרף)

ועכשיו יצא תפל

אז הוצאתי והוספתי טיבול ומקווה שבאמת יספוג טעמים במקרר וייכנס פנימה בחימום על הפלטה

אני תמיד שמה מלא פפריקה ואז לפי מה שיש בבית-

רוטב סויה, סילאן, קטשופ, צ'ילי, כמון (שניים או יותר מהרשימה, לא משנה באיזה כמות)

במרכיבים שכתבת - עודף לש משהו יגרום לטעם לוואי בעיני

חרדל או טימין בכמות גדולה- לא יהיה טעים בכלל..גם יותר מדי יין..

אם תתבלי במרכיבים פחות עם טעם ייחודי אז גם אם תישמי קצת יותר סילאן לדוגמא או קצת יותר מלח- יהיה קל לאזן את זה - עם משהו מלוח או מתוק (תלוי מה חסר)

בכללי אני מתבלת כמעט תמיד- בסילאן-דבש ותבלינים- מלח פלפל שום כתוש

פעם סגנון אדום- פפריקה-גריל עוף

ופעם צהוב- חוויאג'

ויחסית לא זקוקה לכמויות מדויקות ונדיר שיוצא משהו לא טעים

י ש יותר מושלם ופחות מדויק אבל ץמיד אכיל בכיף

לא חייב דוקא את זה אבל בתבלינים יותר דומיננטים- היתי עושה לפי מתכון

וכן יש כמויות

נגיד עכשיו עשיתי מתכון לעוף מתוק- וכתוב היה שמספיק ל6-7 חתיכות עוף בערך

אז מאחר ועשיתי פי 2 הכפלתי את הכמות

ויצא טוב

שזה גם תלוי ברמת הוריות של העוף, ובחברה המייצרת.

לאחרונה אני קונה עוף טרי, מכינה תוך יום-יומיים ומקפיאה אחרי ההכנה- יוצא הרבה יותר עסיסי וטעים מעוף שהכנתי אחרי הפשרה.

את אופה בתנור מכוסה בנייר כסף ואז לחצי שעה אחרונה מורידה את הנייר כסף וכל כמה דק' פותחת את התנור ו'משקה' את העוף מהרוטב של עצמו, ככה זה תופס צבע יפה.

ובתיבןל תוסיפי קצת סילאן נותן אחלה צבע. 

אם היו עוד ילדים הם לא היו משחקים ביחד?

אני הייתי לוקחת משחקים וספרים.

בעיניי, אפשר שגם יקראו תהילים וגם ישחקו, הם ילדים.

וזהלא נראה לי מתאים, לא רוצה שיתרגלו לזה.

משחקים יותר זורם לי

טבעי שירצו להתאוורר בין לבין

הם לא אמורים לקרוא ספרי קודש בגיל 9...

בעיני הרף גבוה מדי ולא תואם גיל

התפילות והסעודות תופסות הרבה מהיום

בזמן שנשאר נראה לי הגיוני לשחק/ לקרוא/ להיות עם חברים

לא רואה צורך אחרי הרבה זמן של תפילות וסעודות לציין את ר"ה בעוד משהו

יש גם כאלה ייעודיים. תחפשי באתרים כמו יפה נוף ופלדהיים.

אפשר גם להפעיל אותם בהצגות שקשורות, או שאתם תציגו או שהם יציגו (לכם או לקטנים). אפשר להמחיז את עקדת יצחק, את סיפורה של חנה, את הרעיון של המלך שיושב במשפט, איזשהו סיפור על ילד שחוזר בתשובה על מעשה שעשה...

נשמע לי הגיוני שלא יוכלו את כל היום (יומיים...) למלא בתפילות וענייני קודש.

אנחנו קבוע היינו מצטיידים בספרים מהספריה וכמעט כל שנה קיבלנו משחק קופסא חדש לראש השנה שיעסיק אותנו

את ה' עלינו

ומתענגים בסעודות עם אוכל טוב וסימנים לשנה טובה.

בהחלט מותר לילדים לקרוא ולשחק

צריך לעשות הכל כדי לחבר את הילדים לחג ולא לפחד ממנו....

גם ככה התפילות ארוכות להם מדי.

אנחנו נוסעים לישיבה של בעלי

אני בד"כ קונה משחק חדש

לוקחת איתי מלאי משחקים וספרים לתעסוקה לזמני התפילה ובין הסעודות וכו'

לק"י

בראש השנה.

זה לא שאני כל היום בבית הכנסת...

(וגם לא יודעת אם הלכתית אסור, או רק לא מתאים).

אז לילדים ברור לי שזה בסדר.

הילדים שלי בני 6 ו7 וכן ישחקו וגם יש להם ספרים שהבן בעיקר קורא, אבל לא מצפה מהם להרגיש את החג כמו מבוגרים כי הם עוד קטנים

אני והבן שלי למשל כן קוראים יחד תהלים בשבת למשל, מה שהוא יכול, ואנחנו הולכים לתפילות, אבל בהנחה טאין להם חברה - לא רואה בזה בעיה

אני לא קוראת דברי חול בכלל בלי נדר לא בשבת ולא בחג, אבל אני זה משהו אחר ולדעתי כדאי לשים לב שהציפיות האלה שלך לא ימאיסו עליהם את החג. זה חג ארווך. 

של סיפורים שקשורים לחג. בראש השנה אפשר נגיד את סיפור חנה. ביום כיפור את יונה. ביום העצמאות המחזנו בריטים רודפים אחרי מעפילים, מלחמת העצמאות והכרזת המדינה. הם ממש אוהבים את זה. אני אומרת להם מראש באיזו שעה נעשה את זה והם מחכים לזה כל היום.

ואני גם לומדת איתם מספרים מתאימים לילדים כמו מעגל השנה, הפרשה מספרת לי (פחות קשור לראש השנה) או פניני הלכה לילדים.

זה מוסיף תוכן, אבל זה לא תופס את רוב הזמן. אולי שעה ביום. עדיין יש מלאאאאאא זמן למלא.

ווואו! את נשמעת אמא מושלמת! מקווה לאמץ את הרעיון בהזדמנות

ותודה על המחמאה! העלית לי חיוך אחרי יום קשה❤️ ברוך ה' אלו דברים שכיף לי לעשות עם הילדים וברוך ה' שגם הם אוהבים ומתחברים. אבל כמובן יש המון תחומים באימהות שאני עוד צריכה להשתפר בהם....

הגדולים יכולים ללכת

וכמו שאמרת סעודות זה זמן

מנוחה

לצאת לסיבוב

ספרים

תהילים

משחקי קופסא

שיחות עם סבא וסבתא

בסוף יעבור מהר

האמת שהכי קשה היה לי כשכולם היו פיציים

היום שהם יותר גדולים הרבה יותר קל

הולכים לחלק מהתפילות

עריכות שולחן

וסעודות

תשליך

מנוחה

משחקים

פה ושם גם משתעממים