הולכים לקנות היום בשר, לצערי תחילת שבוע הולך להיות עמוס בעבודה (צריך לצאת חוק שאין דד ליינים באזור החגים), וקלטנו שלא יהיה לנו זמן לכלום. ורציתי לקנות להכין ולהקפיא..
מה אתן מכינות/מקפיאות.. איך מתארגנות?
אפשר להקפיא גולש? ממש בא לי ויש לי בליל מתכונים בראש, בלי נקודת זמן לשייך אותם.
תודה!
כדאי לך לעשות סדר:
מה צריך להכין
מה צריך לקנות בשביל זה
לבנות לוז לבישולים לפי האפשרויות שלך, ולקחת בחשבון דברים שאפשר להקפיא
אם אין לך הרבה זמן, תראי איפה את יכולה לקצר תהליכים.
להכין כמות גדולה לכמה סעודות (אפשר גם כולל שבת), לקנות אוכל מוכן, להכין דברים יותר פשוטים או מהירים.
לטגן מראש בצל בכמות גדולה, לשטוף ולחתוך ירוקים לבישול, לקלף ירקות שאפשר להשרות לילה במקרר לפני הבישול.
ככה בבוקר אני מתקתקת סירים.
יש ארוחה חלבית והילדים אחראים על כל מה שמבשלים בה (דג וסלטים אני אכין במהלך החג לארוחה הזו) ואת זה מקפיאים מראש ככה שבראשון-שני רק בשרי בתנור ובבישולים.
אפשר להכין ולהקפיא בשרים/ עופות בלי ירקות
סלטים שעוברים הקפאה טוב כמו מטבוחה
אם את אופה אז גם חלות ועוגות אפשר להקפיא.
אולי גם חלק מהסימנים- תלוי מה אתם מכינים.
תתחילי בלהכין תפריט.
נקודות שכדאי לקחת בחשבון-
תפילות ארוכות בבקרים- איזה אוכל יכול להיות על הפלטה הרבה זמן בלי להתייבש
לילה שני- מתחילים את כל ההכנות רק אחרי צאת הכוכבים, אז עדיף דברים שמתחממים מהר על הפלטה.
אנחנו אוכלים רק שתי סעודות בבית והתכנון שלי הוא לסעודה אחת צלי בקר עם פטריות וערמונים, אורז, כרובית וברוקולי בתנור
סעודה שניה פרגיות (נראלי צ'ילי ודבש), אורז, ושעועית אולי? צריכה עוד לחשוב על התוספות
קרה לי שנתקעתי עם אוכל מהמקפיא ןאז היה בעיה להפשיר.
תזכרו שמותר לבשל בחג ואפשר גם לשים על הפלטה דברים חצי מוכנים שיהיו מוכנים עד סוף התפילות הארוכות.
וחוץ מזה שלכל דבר ששמים על הפלטה בחג אפשר להוסיף מים באמצע אם צריך.
לק"י
עלי זה מקל.
מעדיפה לעבוד אפילו שעה על בישולים בבוקר החג, כשאין לי עוד סדר ונקיונות על הראש.
3 סוגים של סלטים מחצילים -מה שניתן להקפיא כמובן
לשון בקר-מבושל וחתוך )רק נשאר לשים ברוטב אחרי הפשרה
עוגיות וקינוחים- מה שאפשר להקפיא
אבל אני זה לא חכמה הכל אני מקפיאה...הכל אפשרי מבחינתי.
חוץ מתפוחי אדמה שאינם בתוך תבשיל עשיר.
מציעה לך לכתוב את כל המתכונים מסודר בטבלה, זה יעשה לך סדר בראש...
כבר הקפאתי דגים, עוף בתנור עם תפוחי אדמה, שעועית מוקפצת.
שלא אוכלים כל כך הרבה
גם סימנים זה ממלא, בוודאי אם אחד מהם הוא דג
אם חוצמזה עושים מרק (שהרבה סימנים נכנסים בו) אז ממש לא צריך מנה עיקרית
רק בקר לבוקר. וגם אז- אוכלים מאוחר. ואין חשק למלא מנות במיוחד מי שרוצה לנוח קצת לפני המשך התפילות
תמיד נשאר לי מלא מלא מלא
אני עשיתי קניות של בשר ועוף לכל התקופה של החגים כי ממילא יש מצב שיהיה מחסור. תעשי רשימה של מה שאתם צריכים קודם
אצלי אוהבים בשר עם פטריות
שפותחים את כל מה שחושבים אחד על השני
ואת מרגישה כל כך גרועה.
ושכל העבודה שלי בזוגיות שווה כלום.
ולא מפסיקה לבכות.
ומבאס אותי שלא עשינו את הדברים שתכננו היום.
זה היה לי חשוב, אבל לא הייתי מסוגלת לראות או לדבר עם אנשים
איך את עכשיו?
חבוק על כל התחושות הקשות
היי
אשמח לעזרתכן- אי מניקה את התינוקת שלי בת שנה וחודש 2-3 פעמים לכיף וקצת לשובע (בנוסף לזה שהיא אוכלת מוצקים אחלה ותמ"ל)
שבוע שעבר הייתה חולה ולא אכלה כמעט רק ינקה בעיקר ואיכשהו עשתה לי חתך ממש כואב בצד אחד
ניסיתי להפחית הנקות אבל עדיין זה לא מתרפא
כרגע מנסה לתת רק מצד שני אבל זה עושה קצת גודש והרגשה לא טוב.. השאלה אם זה הגיוני ויפחת עוד כמה ימים עד שאוכל לחזור גם לצד השני?
או להוריד את ההנקה בכלל? היא כן רוצה את זה וזה טוב לה
בדרכ בשלב הזה או עוד חודש חודשיים אני מפסיקה..אבל לא תכננתי או רציתי להפסיק ככה
תודה
אני כבר לא שואבת בכלל
יכולה קצת לסחוט ידנית אבל כן- זה גם כואב
אולי לנסינו
ואולי צריך גם משהו מעבר.
לגבי הנקה בצד אחד. למה לא?
אני מניקה ככה שנים.
לק"י
בלידה הבאה.
מניחה שהפעם היתה לך סיבה להניק רק מצד אחד.
בצד השני תמיד כאב ןתמיד לא היה חלב.
בהחלט נוצרו פערים בגודל
אבל לדעתי חזיה מטשטשת ולא רואים מעל הבגדים
בן החמש וחצי שלי עם חוויה לא טובה והוא חייב ללכת..
מחפשת רופא/ה עם גישה טובה וסבלנות, באזור השומרון המרכז.
קופ"ח מכבי.
אשמח להמלצות!!
יש את ד”ר עמנואל טויטו במכבידנט.
הוא מקבל באסותא ת”א ובבני ברק.
הוא אלוף עם ילדים! אבל התורים אליו רחוקים...
בהצלחה!
לא הייתי בעצמי אבל שמעתי המלצות עד הירח וחזרה
ד"ר טושינסקי מאלקנה
לכבוד ראש השנה?
ואם כן אז מה.
לי ממש מתחשק לתת וזו הכרת הטוב בעיניי וגם סיפתח לשנה טובה ומתוקה.
אבל קראתי אולי באחד השירשורים שלתת מתנה מיד בתחילת השנה זה יש בזה מעין החנפנות?
מה דעתכן?
אם יש לך רצון וחשק, אפשר משהו סימלי כמו שוקולד עם ברכה.
בכל גן היה לי ועד כזה. משלמים בתחילת השנה והם שוברים את הראש מה לקנות ודןאגים להכל.
נותנים משלוח מנות, מתנת סוף שנה ומשהו ליום המורה.
לא נותנים בכל חג.
רק למנהלת המעון כי באמת היתה שנה יוצאת דופן שנה שעברה וממש הערכתי את ההתנהלות שלה.
מביאה דבש ושוקולד בכלי יפה.
בנוסף כמובן השתתפתי בתשלום הכללי של ההורים שנותנים משהו מהועד.
בגנים גם לא נתתי אישי
מעדיפה להשקיע בהן על ההתחלה, מגיע להן, שירגישו את ההערכה שמגיעה להן.
מביאה בד”כ גיפט קארד/ כלי יפה עם פתק החלפה, עם שוקולד וברכה.
אלא אם כן זה מקובל אצליכם (שגם אז זה מוגזם בעיני, אבל לא מביך לצוות).
(אני מורה, והייתי נבוכה לקבל משהו גדול בתחילת שנה מהורה).
לק"י
בכללי מתנה לראש השנה זה חדש במחוזותינו
ונציגות הוועד הולכות לקנות בלי להתייעץ עם השאר
סומכים עליהן
אני מורה בחינוך העל יסודי, יודעת כמה אנחנו עושות עבודת קודש, לכן לא רואה בכך חנפנות, אלא הערכה לתפקיד הכל כך חשוב הזה.
קונה בראש השנה, פסח וסוף שנה.
דברים שקניתי בעבר:
פיג'מות
מארז נר, מפיץ ריח ושוקולד
ספל עם הקדשה אישית מודפסת
כלי הגשה יפה
ממש מזמן היה חג שהבאתי מארז יין טוב ו-2 כוסות
השנה עשיתי להן מארז של נר ריחני גדול וקרם ידיים מללין. יצא מהמם.
לק"י
אבל מבחינתי העיקר זו ההערכה בע"פ או בכתב.
(ובמילא רוב הדברים שאני מקבלת ממש מיותרים לי).
לכן אני משתדלת להביע הערכה לצוותים של הילדים שלי. אם לא במהלך השנה, אז בסוף השנה לכתוב משהו אישי ממנו.
על זה שהרוב מיותר.
תמיד מתלבטת בשאלה הזו. קרמים, פיג'מות, כלים יכול להיות ממש מיותר.
לקנות ספל /כוס יפה, שוקולדים או עוגה שווה (תואמת כשרות..) נראה לי תמיד כיף לקבל.
את גם חושבת ככה?
לק"י
(אני עובדת במקום חילוני, אז מבחינת כשרות).
גם ספל זה מיותר לי האמת.
ובכללי, מעדיפה משהו קטן בשביל היחס עם ברכה אישית.
החלטה.
נתתי שוקולד קצת יקר מהרגיל ובעצתכן צירפנו ברכות וציורים שהתקבלו באהבה ובשמחה רבה.
נתן לי חשק לתת עוד.
חלק מהרעיונות אשמור לי לחגים הבאים, אז תודה.
והמידע נשמר
גם דברים שכתבתי לפני הרבה זמן
תוכנה שלומדת חייבת לשמור מידע
גם שאני שאלתי אותה על שמירת מידע היא הכחישה
כנראה זה נושא רגיש ויש לה הנחיות מה לומר לגבי זה
אבל
עד עכשיו כל שיחה חדשה הוא אמר שהוא לא "זוכר" שיחות קודמות ולא קישר לשיחות קודמות ועכשיו כן.
נגיד דיברתי איתו על איזה עניין רפואי וכל פעם שרציתי להמשיך באותו עניין חזרתי לאותה שיחה ודיברתי איתו כי בשיחות חדשות הוא לא "זכר".
ועכשיו דיברתי איתו בשיחה חדשה בעניין אחר והוא הזכיר את העניין הרפואי.
האמת.. שזה הרגיש לא נעים
כל פעם בשיחה חדשה
אלא אם השיחה הישנה פתוחה
ועדיין המידע נשמר תמיד
אני לא רואה הבדל בין שמירת המידע של גיפיטי לבין גוגל או כל אתר/ תוכנה אחרת
אצל גיפיטי זה פשוט יותר שקוף אבל זה קיים באותה מידה בכל הרשת
סליחה שאני פה לשאלה ובורחת… אתן כזו קהילה מקסימה ואני מרגישה שאני 'מנצלת' אתכן😅
פשוט תקופה כזו מוזרה חח אני מנסה קצת שקט ברעשי רקע🤍
בכל מקרה, אפ מישי יודעת לעזור לי לפענח אני אשמח
שזה אומר שאת ממש לקראת ביוץ.
את יכולה גם להעלות לצ'אט ג'יפיטי ולבקש ממנו להסביר לך. לא יודעת כמה אפשר לסמוך עליו, אבל בדברים האלו בדרך כלל הוא נשמע הגיוני.
נראה שהיה לך ביוץ לפני רגע. (כי הפרוגסטרון מעל 2 וה lh עדיין גבוהה)
אבל אם אני זוכרת נכון את פוליציסטית?
כי אם כן אז יכול להיות שזה לא מחייב שהיה לך ביוץ
להגיד
שמילואים זה קשה
ומלחמה שנמשכת כבר שנתיים זה ממש קשה
וזה כבר לא משנה אם הוא הולך לכמה ימים מידי פעם וחוזר
כי אנחנו כבר עם מטען של מאות ימים על הגב
וגם אם הייתה הפסקה של חודשיים (לא ייאמן שזה נחשב הרבה)
אנחנו לא מתחילים מהתחלה, אלא כאילו בדיוק מה נקודה בה נגמר הסבב הקודם
מותשים ושחוקים
אני מקנאה מאוד, בנשים סביבי שבהריון
שיש להן פניות לחשוב על זה
שיש לבן הזוג שלהן פניות לדבר על זה
אצלי כל כך הרבה דברים נעצרו
וגם ככה הייתי בתקופה תקועה, שחיכיתי שתשתחרר כדי שנחשוב הלאה
ואז הגיעה המלחמה, והתקיעות נמשכה ונמשכה
ואני מרגישה שזה לא מספיק מדובר
שלפעמים יש רצון ממש גדול
אבל אין פניות
וזה שורף את הלב
ואני מתה מפחד, שמשהו יקרה חס וחלילה. ולא יהיה יותר
ולא אסלח לעצמי
חודשיים נחשב הפסקה ארוכה??? זה ממש כלום.
ובאמת זה שנותנים הרבה יציאות זה לא תמיד משנה. זה עדיין לחיות עמוק בתוך בלגן וקושי ופחד של מילואים.
המצב הזה באמת לא הגיוני.
תקופה קשה ומאתגרת נפשית ובאמת מבחוץ אי אפשר להבין את זה! (אפילו המשוחררות כבר קצת שוכחות..)
איזה מהממת
פחד ככ מןבן...
לפעמים דווקא אחרי הסבב הכל צף..
ומזדהה שזה צפס את כולנו באמצע החיים והרבה מרחבים מהעבר פשוט נשארו פתוחים ולא מבוררים כי זה השתלט על הכל
וגם מזדהה עם הצורך
לא לנרמל את זה בעיני החברה
לא לשדר
סבבה כבר התרגלנו
ולא
לא הכל בסדר
ונכון זה קשה- זה לא קשה רגיל.
זה קשה בלתי נסבל
והפחד באמת הופך את הבטן.
כרגע טרם הוקפץ..רק השתחרר לאחרונה
ומזדהה עם החוסר יכולת לחיות בהווה במלואו
זה תמיד ברקע
העמק עפולה
הלל יפה חדרה
לניאדו נתניה
מאיר כפר סבא
מה חשוב לי:
מקצועיות
צוות מאיר פנים, נעים, נחמד, זורם עם רצון היולדת
חדרים עם כמה שפחות יולדות בחדר במחלקה
שמאפשרים למלווה להשאר בזמן האפידורל ושיש מרדימים טובים וזמינים
שבאפס הפרדה מרשים למלווה אחד אבל לא יותר להשאר תמיד כולל בלילה, גם גבר (בעל...)
שמקפידים על שעות ביקור והחדרים לא הופכים לזולה, ככה שאפשר באמת לנוח
הפרדה בין ערביות ליהודיות בחדרים
שירותים מקלחת בתוך החדר אשפוז (הייתי בהלם שזה לא מובן מאליו)
שאם חלילה אצטרך ניתוח, מאפשרים מלווה ובמידה וזה לא חירום - אז שיש קיסרי ידידותי
בונוסים:
חדרים במיון ולא רק וילון
שיש יעוץ הנקה
אוכל טוב או לפחות סביר
שלא עושים מצפון אם הכל בסדר ונותנים בקלות לחתום ולהשתחרר אחרי 36 שעות במידה והכל בסדר
בנוסף אשמח לשמוע עצות לגבי לידה חוזרת, איך להערך נכון מבחינת הגדול שבבית. כמה קריטי ללדת קרוב לבית (בתי החולים שציינתי נעים בין 25-50 דק נסיעה), האם חכם לסמוך על הורים שגרים שעה וחצי מאיתנו שיבואו לשמור, או להכין גם את אחד השכנים (פחות זורם לי) שיהיו בכוננות? מה עושים לגבי שבתות? לא רוצה לנסוע כדי לא ללדת בבית חולים שלא בחרתי ומרוחק מהבית וגם לא רוצה להעביר צירים ליד המשפחה, מצד שני - לקרוא לסבא וסבתא שישמרו על הגדול בשבת זה לא פיקוח נפש אז ממה שהבנתי זה אסור, אז מה אני עושה עם הגדול במידה וזה בשבת?
עד איזה שבוע בערך כדאי לנו להחליט על כל הדברים האלו כדי לא להכנס ללחץ?
לא היתי שם ולא באף אחד מהם
אבל במאיר יש חצי מהחדרים פרטיים
ויחסית שקט שם כמדומני
אני יכולה להמליץ ממש על האפס הפרדה במעייני הישועה-מחלקה חדשה משופצת ויפה. חדרים מרווחים. ברור שרותים בתוך החדר.
חדרים של 2 -אבל חצי מהזמן היתי לבד בחדר.
ממש מממש דממה שם לאורך כל שעות היום.
י ש לובי למבקרים בחוץ ככה שיש שקט בחדרים. אפשר לנוח בכיף . אפשר מלווה.
האחיות מהממות אחת אחת -באופן מיוחד אפילו.וזאת מחלקה קטנה אז יש יחס אישי .עזרו לי גם תמיד עם התינוק כשביקשתי.
והאוכל מושקע ממש ולראשונה בחיי אכלתי בבית חולים בכיף.
גם בחדרי לידה ובמיון יולדות הצוות היה מקסים.
היתי צריכה פיטוצין והמיילדת שמעה אשני מעדיםה טבעי כמה נשיתן וזרמה איתי לחלוטין ועזרה לי לזרז טבעי בלעדיו..
אפשר מלווה בזמן אפידורל.
ובכללי זרמו על כל בקשה שלי.
יודעת שלא שאלת
אבל בכל זאת נידבתי מידע אם יועיל לך או למיהשי אחרת
המחלקה חודשה והכל פרטי
אבל אולי טעיתי
אני גיליתי את זה רק אחרי שילדתי. עשינו שם סיור והראו רק את המחלקה החדשה..
זה היה לפני 6 שנים.
6 שנים זה מזמן
מדברת על חידוש מהשנה-שנתיים האחרונותגג
צוות מדהים, בכל הלידות ובכל מיני מצבים
אפידורל- קיבלתי במהירות ובעלי היה איתי (בלידה אחת כן אמרו לו לצאת, בשאר לא)
הפרדה בין ערביות ליהודיות
כן היתה הקפדה על שעות הביקור אבל לא בהגזמה
וכשפתחו בחדר שלי זולה העבירו אותי חדר ברגע שהתפנה
יש יעוץ הנקה
שירותים ומקלחת בתוך החדר
אין לי ב"ה ניסיון עם קיסרי
אוכל היה ממש בסדר, לא מדהים בכל הארוחות אבל לא זכור לי שנשארתי רעבה
על האוכל אני לא יודעת (אני לא נוגעת באוכל של בית חולים, לא נסיתי להסתכל אפילו)
המחלקה יפה והצוות מדהים גם בחדרי לידה גם במחלקה
2 בחדר ויש חדרים פרטיים אם התמזלת
יש מלווה כל הזמן,
זמינות אפידורל לא יודעת, לא ניסיתי
כן אם זה קיסרי מתוכנן אז יש ידידותי ומקצועי וטוב
אם חירום- אז אין מלווים, לכאורה (יכול להיות שתלוי בדרגת החירום. לי היה בהרדמה מלאה ובלי מלווה)
יש יועצות הנקה והטיפול בתינוק לידך אם התינוק אצלך
לגבי ערביות זה לא מוחלט. משתדלים להפריד. בתקווה שמצליח (כן מקפידים על מילדת יהודיה ליהודיה)
והמחלקה שקטה ונעימה
וגם במיון- יש חדרים. כמובן. לא וילון.
הייתה לי חוויה ממש טובה שם ב"ה
להרגשתי מאוד מקצועיים.
המיילדת הייתה מאוד קשובה וגם האחיות במחלקה.
2 יולדות בחדר באפס הפרדה.
שירותים ומקלחות בתוך החדר.
לא ראיתי יולדות ערביות
מותר לבעל להיות גם בלילה.
יש יעוץ הנקה
בלינסון ומעייני הישועה רחוקים לי מדיי, שעה נסיעה בלי פקקים...
אם יש עוד חוות דעת, אשמח לשמוע 🙏
וגם לגבי ההתייעצות בהמשך, אשמח לשמוע מבעלות נסיון בלידות חוזרות 
אולי בשבת אפשר לשלוח אותו להורים לכתחילה
ושתהיה לכם שבת זוגית?
ולדעתי כן כדאי שכנים בכוננות ליתר ביטחון שעה וחצי זה יכול להיות הרבה זמן
שיכולות לבוא לשבתות בקרבת התל"מ?
שאם תצטרכו ללכת בית חולים תוכלו להשאיר איתה?
אולי מתאים לכם להזמין את ההורים אליכם?
אולי שכנה שתוכלי לדבר איתה שתעשו את זה בכסף? גם בלילה למקרה הצורך.
הוא אצל מטפלת? אם כן אולי לשאול את המטפלת שלו - בתשלום כמובן. יתרון כי הוא מכיר אותה.
בן כמה הוא?
תנו לו את כל הפרטים, ושיגיד לכם מה ההלכה בנושא.
לידה קלה ומהירה! ובידיים מלאות ובריאות!
יצא לי, כשהיינו זוג צעיר, להתארח אצל גיסה בחודש תשיעי למקרה שהיא תלד בשבת...
וביום חול אפשר מראש לבנות על ההורים, ואם אתם רואים שאתם כבר צריכים לצאת אז להכניס את הגדול לשכנים או- אם זה אופציה- לקחת אותו איתכם באוטו ולפגוש את ההורים בדרך או משהו...
בד"כ המיילדת מסבירה,
מבקרים בחדרי הלידה וגם במחלקות
את יכולה לשאול את כל השאלות
ולהתרשם בעצמך.
הייתי מאוד מרוצה!
צוות מקצועי ואנושי, הרגשתי שיש שיקול דעת ואכפתיות.
מאוד זרמו עם הרצונות שלי
נתנו למלווה להישאר כשקיבלתי אפידורל, לא יודעת אם זה הסדנרט או שהיה לי מזל..
באפס הפרדה תמיד מאםשרים למלווה להישאר, יש שעות ביקור בעיקרון אבל אפשר לחרוג כל עוד שומרים על שקט.. לא היתה שם המולה, היה שקט .
לא היו מאושפזות ערביות
יש יעוץ הנקה מאוד תדיר, כמעט תמיד יש משהי..
אוכל סבבה, לא משהו מיוחד אבל נקי ואכיל.
שירותים בתוך חדר אשפוז, במחלקת אפס הפרדה יש שתיים בחדר.
וגם בחדרים קיבלתי כבר 3 פעמים חדר לבד, נראה לי כי הייתי בביות.
האוכל- המהדרין מגעיל, מביאים חמגשיות...
פעמיים הייתי בסביבות פסח והיה בלתי אכיל, אבל גם במשך השנה לא להיט בכלל.
ילדתי שם פעמיים.
מאוד מאוד התחברתי לצוות גם למיילדות וגם לרופאות.
אווירה טובה, חדרים יפים ונעימים.
המיילדת שהייתה איתי בלידה השנייה ממש עזרה לי (לידה ראשונה הייתה נורא מהירה, נכנסתי בפתיחה מלאה לחדר לידה)
היה לי איזה עניין לפני והרופאה שטיפלה בי הייתה ממש קשובה ונעימה כמו חברה - לגבי השיקולים שעלו .הכל. באה אח''כ גם בלידה לראות שהכל טוב.
דיס המלצה על הלל יפה. הייתה לי שם חוויה לא נעימה בביקורת של הריון עודף - הרופאה שם ממש צעקה עליי שאני צריכה להתאשפז אצלם ואם לא למה בכלל באתי אליהם (ערבייה) יש שם הרבה ערביות.
ובהחלט אעשה סיור בע"ה, אבל נראה לי קצת מוגזם לעשות ב4 בתי חולים סיור.
מה דעתכן לגבי מרחק מהבית? כמה זה פקטור משמעותי?
לי זה היה בסדר אפילו נהגתי בעצמי ללידה האחרונה(אבל זה כי הצירים שהיו לי היו מוזרים ונשלחנו למיון בגלל האטות בדופק וכזה)
לק"י
אם יש בית חולים קרוב טוב.
בטח כשיש עוד ילדים. אם זו לידה ראשונה, זה פחות מפריע מבחינתי.
מבחינתי נסיעה בצירים זה עונש
אם מגיעים מסיבות אחרות זה לא נורא בכלל
אבל כשאני באמת בלידה פעילה אז הכי קרוב-הכי טוב
וזה שצריך לצאת מוקדם יותר, זה שיקול.
רוב הצוות (90%) היה מדהים, והרגשתי גם שהיו מקצועיים הייתה לי תחושה שאני בידיים טובות והייתי רגועה אבל זה מהתרשמות ולא מנסיון אישי כי ב"ה למעט האשפוז לפני הלידה, הלידה עצמה הייתה ללא סיבוכים. היא כן הייתה ארוכה וכבר התחילו להתלבט על ניתוח אבל לא דחפו לשם מאוד, על פקיעת מים כן קצת לחצו עליי בתקווה שיזרז... בעלי נשאר איתי באפידורל והמרדימה הגיעה די מהר ממה שזכור לי אבל זה שלב שאני לא ככ זוכרת ממנו הרבה 😅 ונראה לי שזה גם עניין של מזל וכמה עמוס..
באפס הפרדה זה שתי יולדות בחדר ומותר לבעל להשאר לישון, יש ספה נפתחת יעודית (לא להיט אבל עדיף מכלום) וכמובן שירותים מקלחת בתוך החדר. יש ערביות אבל בחדר תמיד היו איתי יהודיות והייתי גם באישפוז באם ועובר כמה ימים לפני הלידה, לא יודעת אם זה בכוונה או ככה יצא... האוכל לא משהו, אבל אכיל וגם יש איפה לקנות אוכל נורמלי באזור.. במיון יש חדרים.
לגבי יועצות הנקה לא זוכרת וגם שעות ביקור לא זוכרת אם הקפידו אבל בגדול היה די שקט מבחינת מבקרים. הייתה איתי אחת סיוטית שלא הפסיקה לעשות שיחות וידאו קולניות + לבכות וזה היה סבל, אבל זה לא שהיא הביאה מיליון מבקרים אז לא יודעת מה היה אילו מבחינת הקפדה על השעות.
לגבי יעוץ הנקה אני לא יודעת לומר, אני זוכרת שבהתאוששות הייתה מישהי שעזרה לי עם ההנקה אבל לא חושבת שבמחלקה, אולי אני טועה וסתם לא נתקלתי.
אני חתמתי אחרי הבדיקה של ה36 ממש בקלות, אבל זה כן לקח קצת יותר כי משתחררים רק אחרי הבדיקה וזה כבר תלוי בשעות שיש רופא וכו.
בלניאדו היה מצוין במחלקה עצמה, צוות נעים ורגיש. בסיור לפני הלידה אמרו לי שהמילדות יודעות לקבל לידות טבעיות. בפועל אף מיילדת בשטח לא ידעה ויכלה לקבל את הלידה בתנוחה שרציתי והייתה לי נוחה עד ששלפו את המיילדת מחדר לידה הטבעית. וזה היה עבורי מלחיץ ומאד לא נעים.
בלידה אחרי ילדתי בעמק והייתה לי חוויה מעולה גם בלידה וגם במחלקה ב"ה.
הברזל שלי נמוך ואני צריכה לקחת תוסף ברזל
העניין הוא שניסיתי כמה חברות ותמיד זה עושה לי בלאגן ממש בבטן
למרות שאני מקפידה על תזונה מאוזנת, שתיה מרובה נוטלת יחד עם ויטמין c
יש למישהי המלצה לתוסף עדין עם מינימום תופעות לוואי?
לק"י
לפחות בחלק מהפעמים שלקחתי אותו.
קצת יקר אבל ממש שווה את זה.
שימי ❤️ שהוא לא מתאים אם יש סוכרת..
ניסיתי אחד של אלטמן שהיה לי נורא
אבל זה לא היה האבקה
לי הברזל עדין של סולגאר היה הכי נח
מאוד מתוקה.
זה יצר אצלי איזשהו רפלקס הקאה מטורף.
מן הסתם, אילולא ההריון זה היה מחליק אצלי בגרון יותר טוב.
הוא יכול לעשות גם 5 פעמים ביום.
חיוני, שמח, מתפתח בסך הכל... מתוק.
אבל כמויות של החלפות, חשבתי שיניים, חשבתי מהירות, חשבתי שזה הצואה שלו... אבל מוזר.
קבעתי לו תור, אבל למען האמת לצערי הרופאה אצלנו ערביה ולא הכי סומכת.. אני צריכה כיוונים מה לשאול... רגישות למאכל, טפילים, מה זה יכול להיות?
הוא רק עושה בתדירות גבוהה, או שזה גם נוזלי כמו שלשול?
הוא עולה כמו שצריך במשקל?
אבל ממה שאני זוכרת עם ילדה אחרת שלי אמרו שקשה למצוא בבדיקה טפילים. במעיים...
כן, לעיתים ממש משלשל ולעיתים לא ממש
ויש גם בדיקה שנקראת דם סמוי בצואה.
לא זוכרת מה היא בודקת.
אבל זה יכול להגיע בכל גיל
אי שקט תמידי, שילשולים אבל מלאא -בערך שבועיים 10 פעם ביום
עברנו לתמל עם חלב מפןרק וב"ה הכל הסתדר אז הבנו שזה קשור לחלבי
הבן שלי בן 3 ומאז שקטן עושה הרבה והרבה פעמים זה שלשול וגם כן אני ייחסתי את זה להרבה דברים.
לפני כמה חודשים היה על אנטיביוטיקה וזה ממש החריף אז סוף סוף שאלתי את הרופא ושלח לציליאק, בדיקת צואה ( ב"ה שניהם שלילי ) והורה לתת פרוביוטיקה במינון גבוהה ולהפסיק חלבי. כן ראינו שיפור אבל מאז הורדנו את המינון של האנטיביוטיקה ושוב יש שלשול אבל זה משהו כמו פעם ביום / יומיים.
קצת קשה לאכוף את החלבי אבל ממש חושבת שזה זה אולי גם זה הכיוון אצלך.
עשינו לו בדיקת צואה
ואז גילו אצלו טפילים או משהו כזה
קיבל אנטיביוטיקה לכמה ימים ועבר
לא היה מה לעשות, תמיד רק אנחנו נשארנו איתה
כשנכנסה למעון פחדתי ממש
ביום הראשון אני האכלתי אותה שם
ביום השני לשמחתי קרה הנס ומהמטפלת הסכימה לקחת
לא מחקתי, כי כבר הגיבו לך.
תגגלי.
הצילה אותנו בזמנו
אצלינו המשיכה לקחת רק מאיתנו עד שלמדה להאכיל את עצמה
אבל באמת תינוקות שהם בריאים שבד''כ אוכלים לא מתים מרעב.
בסוף הוא יאכל או מהם או שהוא ישלים שתחזרי הביתה
זה מבאס ומתסכל אבל בגיל 7 חודשים לא יגרם לו נזק
נשכן כזה של פירות עם משהו בפנים,
קצת דייסה מכפית או שלוק מכוס.
הבן שלי התחיל מעון בגיל תשעה חודשים, ואף שהיה רגיל לבקבוק מהבית סירב בתוקף לאכול מבקבוק במעון, אז די מהר עבר לאכול אוכל טחון להסתדר אחלה
כמו שביתת רעב מחאתית בגלל שאתם לא נמצאים
הוא כועס (וחמוד, וחכם מאוד)
כשהוא מתעורר הוא מצפה לראות את אמא או את אבא או את מה שהוא רגיל בשגרה
ילד שמתעורר משינה מגיב אחרת מילד ער
יוצא ממנו הצורך הכי חייתי ובסיסי
לפעמים בלי שום יכולת להכיל משו אחר
בן ה1.3 שלי יכול לרדוף אחרי אבא שלו כל היום,
אבל בלילה- הוא לא מוכן להסתכל עליו בכלל
לא מרשה לו לגעת בו
יש לי רצון לפתח מיזם שנותן סיוע לנשים בתחילת הריון.
מרגיש לי שיש הרבה יותר מודעות ואפשרויות לעזרה לנשים אחרי לידה, ובשלב ההתחלתי הזה שהוא ממש ממש קשוח, ובדר"כ גם לא מסופר לסביבה אין.
אשמח למחשבות איך לדעתכן זה יכול להיות ריאלי..
(בארגון שפרה ופועה בכפר חב''ד, אני חושבת) שיש להן אופציה לתת לנשים עם היפרמאזיס בתחילת הריון סיוע בארוחות מבושלות, אולי גם עזרה בניקיון וכאלה
אולי אפשר משהו בסגנון הזה, פשוט לכל אישה?
אבל זה צריך להיות דיסקרטי איכשהו כדי שנשים יוכלו לקבל את העזרה גם אם הם עדיין לא רוצות לספר...
היפרמאזיס תכננתי שכשאתאושש אציע בישולים להריוניות צעירות...
לא עשיתי עם זה כלום לצערי.
לדעתי, נשים בתחילת הריון עם היפרמאזיס זקוקות מאוד מאוד לתמיכה וסיוע, בעיקר בארוחות אם יש עוד ילדים (אם אין, אין בשביל מה לבשל , עם היפרמאזיס אי אפשר לאכול, והבעל יכול להסתדר לדעתי), ניקיון ברמה של טיטוא ושטיפת כלים
אם היה לי את זה בהריונות ההיפרמאזיס זה היה מציל אותי ואת משפחתי.
בהריונות סבירים שלי, לא הרגשתי נזקקת לעזרה מסוימת קבועה, כן פה ושם בקטנה, אבל לא קריטי.
השאלה אם הן ירצו להיחשף ושידעו שהן בהריון.
אני תמיד חושבת על זה שצריך לארגן בנות שיבואו לעזור עם הילדים הקטנים, בהריון אבל גם אחרי לידה.
אם היה לי כח הייתי מארגנת דבר כזה אצלנו, לדעתי ממש נצרך.
באמת עיקר המחשבה שלי סביב המורכבות בלייצר כזה פרויקט היתה הנושא של האנונימיות. כי רוב הנשים, לפחות בסביבתי לא רוצות לשתף בהריון בשלב הזה.
באופן אישי, פחות חסרים לי המפגשים החברתיים כי זה שלב שאין לו בו אנרגיות..
הייתי שמחה בשלב הזה ליד פה ושם בארגון הבית, קיפול כביסה וכדו, ארוחות לילדים ועזרה עם הילדים.
אצלנו בסביבה נורא קשה למצוא עזרה של כל הנ''ל גם בתשלום וגם סתם בתקופות רגילות.
אבל הפרויקטים של אחרי לידה רצים פה יפה. כולל ארוחות בוקר וארוחות מבושלות, ושמרטפיות.
נראה לי לצערי שגם אם נצליח לעשות איכשהו רישום אנונימי , להתנדב באנונימיות זה גם קשה.
אם יהיו לכו עוד רעיונות אשמח לשמוע.
שבראשה עומדות שתיים-שלוש נשים, ונשים שזקוקות לעזרה מאיזושהי סיבה (בין אם אחרי לידה, בין אם תחילת היריון, בין אם חלילה הפלה, בין אם סיבה אחרת כלשהי) יכולות לפנות אליהן, ואז הן מבקשות בקבוצה של הקהילה את העזרה הנצרכת, ומי שיכולה לעזור פונה אליהן בפרטי.
אם מדובר באוכל - המתנדבת אפילו לא צריכה לדעת מי הנזקקת... ואם כן יש צורך לדעת, זה נשמר דיסקרטי בין נשים ספורות.
(לצערי אני בכלל לא פעילה בעניין, אבל זה מה שקלטתי על ההתנהלות שלהן)
יישר כוח ובהצלחה!
עם היפרמאזיס ממש לא אכפת לי שידעו
(גם שממילא כל מי שאצלי בעבודה יודעים כי אני מפסיקה לעבוד)
והייתי מעדיפה לקבל עזרה מלשמור על אנונמיות...
מי שרוצה לקבל עזרה צריכה לקחת בחשבון שלא תהיה אנונימיות, אחרת שתזמין בתשלום.
האופציה השנייה היא שירכזו הכל אצלך ואת תעבירי אבל זה נראה לי לא ריאלי
עד שהתור לרופאת ילדים יגיע אולי מפה הישועה
איך אפשר לעזור לה? עצירות קשה כבר כמה ימים היא ממש לא מצליחה להתפנות.
ניסיתי להביא לה שזיפים, עגבניות, מרק טחון - לא רוצה כלום.
אוכלת בדרכ הנקה וסימילאק עם דייסה פעמיים/3 ביום. מוצקים אחרים ממש בקטנה כל פעם מה שיש.
לא היינו בבית. אז לא חושבת שזה קשור
אני לא נותנת כי הם סובלים מזה.
הם על מטרנה אז הנחתי שיש בזה מספיק ברזל.
תנסי לעשות לה בעדינות תרגילי רגליים כמו אופניים.
ועיסוי בטן במעגל בכיוון השעון. תחפשי סרטון בדיוק איך עושים, לא הצלחתי לשתף מהאינטרנט.
היא ממש צורחת כל פעם שמנסה להתפנות
רק מחר התור הכי קרוב
לקחת מזרק
למלא במים ולהזריק בעדינות לתוך פי הטבעת
זה יוצר לחץ ועוזר לה להתפנות
לקחנו קייסם אוזנים עם וואזלין
וממש ממש בעדינות סובבנו בתוך פי הטבעת לאט לאט עד שהצליחה לשחרר
וואו זה היה סיוט הרגשתי שהיא יולדת בערך מסכנה
לתת לה משחקים ולהשגיח עליה שם...
ולחכות
לפעמים זה משחרר והם עושים במים
אפשר עם קצת שמן זית
אפשר לנסות מיץ שזיפים מיובשים
ברמה של כמה כפיות
(אישית לא הייתי קופצת ישר להמליץ נורמלקס, אפילו שזה בלי מרשם אם אנחנו לא עם רקע רפואי)
יש עצירות
יש כאב גדול (מי שהתנסתה בעצירות, יודעת)
הילד חושש לעשות
ושוב
נורמלקס זאת תרופה ממש בטוחה, היא לא ממכרת את מערכת העיכול ומונעת החמרה של הבעיה
לכן אני דווקא כן עומדת מאחורי ההמלצה הזאת
וחושבת שכשילד סובל מעצירות שלא עוברת אחרי הניסיונות שהפותחת מתארת, יש מקום להשתמש בתרופה.
זאת המלצה שלי, הפותחת משתמשת בשכל, הגיון בריא ואינטואציה אימהית כדי להחליט מה מתאים לבת שלה.
ושהתינוקת תעשה לבד
מאשר לעזור פיזית להתפנות ע''י קיסם וכדו'
כרגע האופצייה היחידה זה והקיסם /המזרק.
את מכירה אולי תרופה אחרת חוץ מנורמלקס? גם הרופאה שהייתי אצלה הבוקר המליצה עלזה אבל בבית מרקחת אומרים שאין אתזה כרגע בשוק. יש מחסור.
היום היא ברוך השם לא נראית סובלת כמו אתמול אבל עדיין לא התפנתה
אני לא רופאה, אבל מצטרפת להמלצה לתת לילד. זה באמת סובל וגלגל שקשה לצאת מזה
עברתי את זה עם אחד הילדים
שמחה לשמוע שהיא לא סובלת❤️
ותנסי קצת..
אצלי הבת שלי ממש ממש עזר.
אל תפחדי מזה שיצא דם.
לא יודעת מה זה פגלס אבל נורמלקס עושה פלאים.
אחרי שימוש קבוע של כמה ימים בד”כ רואים שיפור, ובאמת הדם זה מהמאמץ.
תמשיכי עם הפגלקס ובעז”ה אחרי כמה יציאות רכות היא גם פחות תפחד לעשות.
שיתרפא הפצע שנהיה לה.
הייץי לוקחת לרופאה שתבדוק אם נהיתה פיסורה כי יש לזה משחה יעודית שעוזרת.
בקיצור כנראה שצריך להמשיך עם הנורמלקס עוד קצת,
וגם פה כדאי להתייעץ עם רופאה
תחילת הריון
מידי פעם מרגישה חולשה, דופק מהיר וקוצר נשימה
זה קשור להריון?
מה עושים?
זה מסוכן?
עשית בדיקות דם?
אולי חסר לך ברזל?
אצלי ככה זה ההתחלה
עובר אחרכך
וגם במהלך שליש שלישי. לא מצאתי שום הסבר לזה, והתייעצתי כבר עם כמה רופאים.
כמובן שתמיד כדאי לבדוק עם הרופא שלך, אבל שתדעי שזו תופעה מוכרת ולא מסוכנת בדרך כלל
פשוט ממש ממש לא נעימה 😥
עדיף של חרדים או משהו בסגנון שיהיה בגדים צנועים
חיפשתי באינטרנט ושאלתי גם כמה בנות אבל כולן אמרו לי שיש ולא אמרו לי איפה.
אשמח אם מישהי תוכל לעזור לי בזה🙏
והיתה מזכירת דלפק...
תגידו זו עבודה לחוצה? קשה?
נחמדה?
בבקשה תתנו לי פרטים. כי הציעו לי עכשיו
תודה
אין לי את מי לשאול פשוט רק פה :/
מרגישים שליחות?
אני ממש מתלבטת........ האם להתחיל ומקסימום תעזוב אחרי כמה זמן???
יש לחץ
ואנשים עם תגובות שונות לא תמיד נעימות
צריך לדעת לסנן
לאט לאט לומדים לעבוד מהר ויעיל
בסוף הפונים רוצים גם מישהי אנושית
ולא רק תקתקנית...
לדעתי כדאי לך לשקול את זה
אם את חושבת שתתאים לך עבודה כזו
(זה לא כמו מרפאה שיחסית רגוע, זה בית חולים והרבה הרבה יותר לחץ ועומס)
במחלקות עמוסות יותר
הייתי בחצי משרה שם ונהניתי מאד מהעבודה עם הצוות. יש בזה תחושת שליחות לסייע לצוות הרפואי ולמטופלים (לפעמים זה קרובי משפחה שלהם)
אבל קחי בחשבון שיש גם מצבים לא פשוטים... כמו קרובי משפחה נודניקים / פטירות עצובות / רופאים קשוחים וכו'...
אני זוכרת שהיה לי ממש הלם שהתחלתי לעבוד שם אבל האחות אחראית היתה ממש מדהימה והכניסה אותי די מהר לענינים..
תתחילי ותראי אם זה מתאים לך.. רוב הסיכויים שתוך כמה ימים תתרגלי ותהני...
בהצלחה!
אני ממש בסטרס. לא יודעת איך אסתדר ואני באמת אדם תקשורתי מוכשר שמח וכו'...
אבל ממש פתאם אין לי אוויר
אני זוכרת שנלחצתי כמוך לפני שהתחלתי את העבודה שם. אבל עבר לי אחרי שבוע..
וטיפ ממני אל תתביישי לשאול כל דבר , לא הביישן למד. עדיף לשאול בהתחלה מאשר לעשות טעויות ואז להתחרט עליהם.
תאמיני בעצמך שאם הציעו לך את העבודה הזו את מתאימה לשם בע''ה..
יש לי ריאיון נוסף ואם אעבור אותו יעשו לי איזה מבחן ואם ואם אז אתקבל...
היא נחשבת משרה טובה?
אפשר להתקדם ממנה?
מה חשוב לדעת?
אנשים כמוך, תקשורתיים,מוכשרים ושמחים 🙂
שליחות גדולה!
אמא שלי עבדה בפנימית כרופאה, עכשיו יצאה לפנסיה
אנונימית בהו"לאחרונהלבדוק אם יש ביטולים.
או לנסות לפנות למישהו במרפאה שיכול להשיג לך תור.
או לחפש במרפאה יותר רחוקה.
אם את לא מצליחה למצוא, תשקלי אם לעשות פרטי או לוותר על הבדיקה.
שקיפות עורפית זאת בדיקה שצריך לקבוע מייד כשמגלים על ההריון.
אם את מנסה כבר כמה שבועות לקבוע ולא היו תורים אז תתקשרי למוקד של הקופת חולים ותדרשי תור.
כשהם רוצים הם מוצאים תורים
אם נזכרת עכשיו אז הייתי קובעת תור פרטי ומשלמת 800 ש"ח.
התורים הפנויים מופיעים שם כל הזמן ואפשר כל שעות היממה לרפרש מפעם לפעם לחפש תור. ככה מצאתי אני (ואפילו קרוב).
וכמובן שתחפשי גם בערים מרוחקות מאד. לפני שמצאתי כי מישהו ביטל, שריינתי בקרית שמונה.
ככה זה החגים...
(במוקד אמרו לי שאפשר לבקש מהסניף של המרפאה שלך שימצא לך, אבל לא ניסיתי והאמת נשמע לי מוזר קצת)
במאוחדת אי אפשר לקבוע תורים לאוטראסאונד באפליקציה, אלא רק טלפוני. וזה ממש מעצבן.
במיוחד בתחילת ההריון, כשאני לא רוצה שאנשים סביבי עוד ידעו, אני צריכה למצוא זמן שאני לבד כדי להתקשר לקבוע תור.
ויש גם הרבה רופאים שבהסדר (שמלכתחילה משלמים את המחיר הנמוך)
ממליצה לך ללכת לפרטי, לרוב יש להם יותר זמינות כי הם עובדים בהרבה שעות
אני גם נתקעתי בלי תורים בגלל החגים, ובפרטי היו מלא תורים ביום שישי, בערבים ובזמנים שהקופ"ח לא עובדת
