פורום הריון ולידה (עמוד 67)

זה על זה שעם ילדים שעבדתי איתם בבית הספר ידעתי לפתור קונפליקטים מהסוג הזה

ושזה מגיע לילדה שלי????? אני לא מצליחה

אני מנסה לייתר חוויה חיובית .. ומרגישה ההפך שרק עמוס קשוח ומאתגר

לטווח הארוך הייתי מנסה להבין אם זה יושב על מקום רגשי של קושי בהתסגלות או על משהו טכני יותר.

לטווח הקצר הייתי מנסה לשבת איתה לשיחה בוגרת על השינוי ולחשוב מה יכול לעזור לה באחריות *שלה* של שיעורי הבית.

אפשר לתת לה כל מיני רעיונות שתבחר, ואם לא אז שהיא תציע.

נגיד -

שעון חול גדול של כמה דקות כדי לסיים משימה,

או טבלת מדבקות על כל מטלה שסיימה,

או פחות מעודד פרסים - חלוניות כאלה עם המטלות שהיא סוגרת כל פעם שמסיימת מטלה,

או שתדע שיש משהו כיף שמחכה לה בסוף המטלות,

או אפילו ברמה הטכנית - שמישהו יישב איתה בהתחלה כל יום על מה המשימות שיש מבחינת שיעורים והתארגנות למחר ויוודא שהיא מתחילה, ואז אפשר לעזוב אותה כשהיא נכנסת לזה,

או שהיא תדע שיש מישהו לעזרה במרחק קריאה, גם אם לא יושבים לידה

לי יש כרגע תאומות בא'. יש להן אולי חצי עמוד בספר קריאה ועוד עמוד בספר חשבון.

ונכון- זה דורש ממני לשבת איתן על שיעורי הבית בצהריים אבל זה לא לוקח יותר מ20 דקות שתיהן ביחד.

אפילו לבנות גדולות יותר אני (בתור מורה) לא מביאה 8 עמודים לש"ב. מקסימום 3 שגם בהם אני עושה איתן חלק מהתרגילים.

וגם מוזר שיש מערכת בא'. זה עדיין לא במסוגלות שלהם להכין מערכת בגיל הזה. צריך לזה בשלות

בד"כ מתחילים אצלנו מערכת מכיתה ג'.

הייתי מדברת עם המורה ומנסה להבין למה יש כ"כ הרבה ש"ב. איך היא בכיתה? האם בקצב של כל הילדות?

לגבי הכניסה למסגרת מחייבת- זה כבר שלך, ואני ממליצה על התארגנות מראש. אוכל אפשר להכין בלילה

בגדים בודאי שמכינים מהלילה.

ואז בבוקר לנסות למצוא פתרון לתינוקת- עגלה/מנשא. זה באמת קשוח אם את רצה איתה על הידיים. זה מעייף ומתסכל

וגומר לך את הכוחות. 

לק"י

לבת שלי בכיתה ב' יש יותר מקצועות ממספר השעות ביום. והיה יותר גרוע אם כל שעה היה מקצוע אחר, כי אז התיק היה כבד מאוד....

(זוכרת שכתבת שאצליכם משאירים ספרים בבית הספר. אצלינו כמעט ולא).

בכיתה א' יש בילקוט רק ספר חשבון, ספר קריאה ומחברות.

ולקרוא עמוד בספר וגם עמוד או שניים בספר חשבון (אבל בדרך כלל לא באותו יום). הבת הנוכחית שלי מסתדרת עם זה ב"ה, אבל היו לי לפניה ילדים שלא הסתדרו...

וגם מערכת הן צריכות לסדר. הבת שלי מצליחה לבד כי כבר יודעת קצת לקרוא, אבל לחלק מהילדים הקודמים שלי עזרתי לסדר מערכת.

@חדשה כאן 2 - יש ילדים שקשה להם יותר... ובאמת - מה שחשוב הוא שתשדרי לה רוגע, שהיא מסוגלת. אבל זה באמת קשה...

מציעה לך דבר ראשון לדבר עם המורה, לספר על הקושי של הילדה, לראות איפה אפשר להקל עליה. ותספרי לה שגם את בעצמך אמא שעלתה לראשונה לכיתה א', ובקשי ממנה טיפים להתמודדות קלה🙂

רוב בימים שהמחנכת איתן היה עברית, תורה וחשבון

ביום חופשי היו רוב המקצועות האחרים.

אצלנו הנחו להשאיר את כל המחברות זה גם הקל

והמחברות בילקוט.

ילדה בכיתה א' לא בשלה להכין מערכת לבד. גם לא ילדה בכיתה ב'.

בתור מורה אני למדתי שרק מכיתה ג' יש להם את היכולת הזו, וגם אז יש בנות שעדיין צריכות עזרה מהאמהות.

דווקא הבת בכיתה א' מסתדרת מצוין...אצלם אין ככ מקום לכל הספרים בכיתה אז לא נשארים שם כמעט דברים..

אבל היא מתוקתקת ועצמאית.

אבל לעומת זאת הגדולה שבכיתה ג' צריכה עזרה ... טוב זה אופי ועוד..

בכל מקרה אני חושבת שאפשר וכדאי להתחיל להרגיל להכין מערכת כבר בכיתה א', בהדרגה ולפי הילד והאופי ושאר המסביב (כן כשהגדולה היתה בא' היו הרבה פעמים שאני הכנתי לה מערכת פשוט... אין הרבה ברירה אחרת היא היתה אבודה ממש)

אגב אני מלמדת במקום שיש תאים/מגירות והן משאירות ספרים ובכל זאת! כל פעם לכמה ילדות חסר ספר או תיקיה או משהו... סתם כי פעם אחת לקחו הביתה. ואם לא עוברים על המערכת הילדה סתם מפסידה עוד שיעור ועוד שיעור בלי החוברת .. זה מאד מבאס אותם שכולם עושים והם לא.

רק מכיתה ג' והלאה.

ומבקשת שתתן פחות ש.ב או שתכוון אותך מה הכי דחוף.

הבת שלי בא' והמורה הודיעה שהיא החליטה השנה לא לתת כמעט ש.ב (ואם היא כבר נותנת חשוב מאד שנעשה). מודה שהופתעתי כי לדעתי בא' מאד חשוב לתרגל קריאה אבל נחיה ונראה איך זה הולך…

שיעורי בית - מצטרפת להמלצה לדבר עם המורה, לקבל הכוונה מה חשוב לה, על מה לשים לדגש. כמה עזרה אפשר לתת.

לגבי מערכת - האם יש תא בבית הספר? אם כן, הרוב צריך להישאר שם. שתביא בכל יום רק את מה שרלוונטי לשיעורי בית. ואז זה הרבה פחות להיסחב והכל חוזר למחרת.

תתלי מערכת על הדלת של הבית ותדגישי את הימים של ספורט, ככה תזכרו לגבי זה.

עוד לגבי איך לעשות שיעורי בית - לפעמים מקל לדעת מראש מה התכנון. זה יכול להיות או שמגדירים שעושים x תרגילים / עד עמוד x או שמגדירים מראש זמן.

לגבי לקחת ברגל - אולי יש עוד תלמידות מבית הספר שגרות קרוב? אולי לעשות תורנות ?

והאם לתינוקת יש עגלה? זה ממש יכול להקל עלייך

עמוד אחד פעם ביומיים שלושה

יכול להיות שיש ילדים שיש להם יותר כי זה גם בהלימה למה שהילד הספיק בכיתה

אבל בכל מקאה המורה אמרה שהכלל הוא כרבע שעה- והילד צריך להיות מסוגל לעשות לבד בלי הורה ליגו

ואם זה לא ככה- להגיד לה

לק"י

לבת שלי נשארים לפעמים יותר ש"ב, כי היא לא מסיימת בכיתה... ואז בנוסף למה שהמורה נתנה לבית, יש לה עוד השלמות.

אולי זה מה שקורה גם לבת שלך?

ותרגול קריאה זה ממש עול. עוד לא פיצחתי איך לעשות את זה נחמד ויעיל יותר. והבת שלי זקוקה לתרגול (היא כבר בכיתה ב').

בעיני הכי חשוב בכיתה א זה חדוות הלמידה

לשמור על הסקרנות

הייתי מודיעה למורה שאנינו לא עושים שיעורי בית יותר מ10-15 דק

הנזק לא שווה את התועלת

הייתי עוברת איתה בעפ לראות שהיא עומדת בקצב ומבינה

ומתרגלת כתיבה איפה שאת מרגישה שיש פער

לגבי להכין קופסאת אוכל וםיזורים- במה זה שונה לך מהגן?

בינינו, מה מספיקים תוך רבע שעה??

נשמע לי המון

זה בערך הזמן שיש מאז שאנחנו מגיעים הביתה לארוחת ערב

אצלנו יש בערך 3 פעמים בשבוע. כל פעם לוקח נגיד עשר-עשרים דקות (חוץ מפעם אחת שהילדה הפרפקציוניסטית עבדה על העתקה של כמה שורות מספרים במשך שעה)

גיל.(ביסודי כמובן) בוודאי לא בכיתה א'.

וד"א יש חוזר מנכ"ל על כמות הש"ב ומבחנים שמותר לעשות.

ושעה זה מלא!!!

אני מעולם לא הייתי מסוגלת לשבת על שיעורי בית שעה

גם לא בכיתה ד

אחרי כמה דק' כבר קשה.

שעה לשיעורי בית זה ממש ממש לא סביר
אני הייתי מודיעה למורה שאני לא מוכנה לשבת איתה על שיעורי בית יותר מ (כמה זמן שנראלך מתאים לה ולך וללו"ז שלכם כמשפחה), ושהמורה תתאים את עצמה או תקבל בהבנה שהיא לא תעשה את כל השיעורי בית.

אפילו מבקשת ממנה שתעדכן אותך כל יום מה חשוב ומה פחות ועושה רק את זה

זה לדאוג לסדר יום, תראי מה יותר קל לה קודם הפסקה ואז שיעורים, אן לתקתק שיעורים ואז לדעת שהיא חופשיה..  לשבת איתה על כוס שוקו רק את והיא ולהסביר לה שאת יודעת שזה מרגיש לה עמוס ואיך את גאה בה שהיא הולכת יפה לבית ספר ומסתדרת שם, ושעוד מעט את בטוחה שהיא תסתדר עם השיעורים, ושאם קשה לה או שהיא צריכב הפסקה או נשנוש ליד שתבקש ואת תוכלי לעזור לה..

לנסות לשדר לה שהיא יכולה ומסוגלת ושאת שם בשבילה, ולצ'פר בדברים שתרגיש שהיא גדולה..

אוכל אולי את יכולה להכין מה שאפשר מהערב, כנל בגדים..  אפשר להכין לוח משימות לערב אולי זה ידרבן אותה

או שזה כולל מה שלמדו בכיתה? (שזה גם המון...בדכ לומדים שניים שלושה עמודים בלחץ...במיוחד לא בשלב הזה של השנה).

אצל אחת הבנות שלי שהיתה בא' כל פעם היה מצטבר לה המון ש'ב. והייתי מתחרפנת וגם היא מכמות העמודים.

אבל היא רצתה ממש לעשות הכל וזה היה לה קשה!!

ממש הייתי צריכה לשכנע אותה שאפשר לדלג וזה בסדר ונגיד למורה וכו'.

בסוף דיברתי עם המורה והיא באמת שמה לב שהיא לא מספיקה אז היא פשוט סימנה לה מה לעשות ומה לא וזה מאד הקל.

הילדה עם תיק שיש בו גלגלים הולכת לבד ואת מלווה אותה עם עגלה..

וגם, אם תתכנני את הרוב מהערב יהיה לך יותר קל. גם לקום קצת יותר מוקדם עושה הבדל גדול

ו8 עמודים זה הרבה, אבל תמיד את החוברות האלה לתרגול בחגים שאף אחד לא מספיק אותם באמת. אני בוחנת הבנה ולא דורשת הספק האמת

היא עדיין קטנה וזה נראה לה עול גדול, גם כמות הש.ב..

כאמא ותיקה וכמורה לשעבר, עדיף לשמור להם על המוטיבציה ולא על הכמות אז תבדקי אם היא באמת צריכה את כל הכמות הזו...

אם יש לקרוא כמות אז תדחו את זה לזמן שאת יכולה לנוח איתה על הספה. תעשו שורה שורה.

בכתיבה אם את רואה שזה הרבה מדי אז תורידי לה ואם זה תשובות של הבנת הנקרא תכתבי לה אחרי כמות שנראית לך שהיא מספיקה לה.

יש לי ילד שאנחנו בודקים אם הוא דיסלקט והוא בסוף יסודי אני משוחחת עם הורים ואומרת להם שזה המצב, שאני רוצה שהוא ישמור על מוטיבציה וידע את החומר ואיך לענות ובנתיים עובדים על הקריאה והכתיבה אבל במנות שמותאמות לו

ולא מה המורה אמרה שצריך כי ככה המערכת בנויה.

לגבי סדר יום לאט לאט מתרגלים.

לגבי החזור תנסי לבדוק אם יש תלמידת בכיתה ה' או ו' שיכולה להחזיר אותה הביתה זה יקל עליך משמעותית.

והיא ממש ניסתה להבין

אמרה שיש לחץ כי היא לבד עם 30 ילדים

שכל אחד נמצא ברמה שונה מבחינה לימודית

הרוב זה להתחיל בכיתה ולסיים בבית וכמובן שהם לא מספיקים.. לא שה תכעס אם היא לא תעשה שיעורים אבל זה יותר פער בין הילדים שגם ככה קשה לה לגשר על זה ולכן יש את הלחץ עם העמודים

היא הבינה וניסתה להרגיע

לא אגיד שזה עוזר .. כי מבחינתה הפוש האמיתי יהיה אחרי החגים.. היא ממש מתחננת לסייעת בכיתה מקווה שזה יעזור

שאלתן אם היא צעירה .. יחסית היא לא צעירה ולכן מלמדת לפי הדור הישן .. אני עובדת בבית ספר ביישוב הסמוך ושאלתי אותה למה יש שוני היא אמרה שזה לפי תוכניות עבודה היא לפי הדור הישן ובבית הספר שלי לפי הדור החדש אין לי מושג אם כך 🤷🏻‍♀️ יש פער גילאים בין המורות.. אני ממש מקווה להסתדר עם הכל ביחד

בעיקר במשחקים וחידונים כיפיים.

יש גם משחקים ומצגות במחשב.

אפשר ורצוי גם להתקדם קצת בחומר שתבוא עם ביטחון לכיתה אחרי החגים.

אפשר לרשום 4 פעמים בשורה ולקלוט את האות, לא צריך למלא את כל השורה בהכרח.

הכי חשוב שהיא תאהב ללמוד, ואז היא תצליח לקלוט את החומר מהר.

אם היא תצבור תסכול, אז יקח לה שעות.

בהצלחה!

מרוב שלא סדיר בדקתי רק בחודש שני😅 רק אז חשבנו אולי זה הריון ולא סתם עוד מחזור ארוך . הייתי ממליצה לבדוק כמה פעמים, במרווחים. נגיד פעם אחת אחרי שבועיים נגיד ממתי שהגיוני שאמור להיות מחזור, אם חו לא חיובי - תנסי אחרי שבועיים נוספים.

בהצלחהה חיבוק🤗 לא פשוט!

לא כתבת למה האנרגיה, אבל הכרתי מישהי עם אלרגיה מאוד קשה לאבק, שאחרי כמה שנים של זריקות של חשיפה הדרגתית השתפרה מאוד האלרגיה

זה תהליך מתיש ומייגע אבל אולי כדאי לך.

שמעתי גם על כדורים במקום בזריקות, אבל לא זוכרת פרטים.

בהצלחה!!

תרגישי טוב

כי זה לא יעיל

היא נקראת אלרגיה של עונות מעבר, בפועל היא כל השנה.

לא יעזור לי אם אדע שאני אלרגית לאבק/ דשא ועוד כל מיני דברים שאומרים לכולם...

אני יודעת שיש כדורים. ניסיתי ולא עזר לי. ואני גם לא רוצה להמשיך עם הכיוון הזה.

מחפשת משהו טבעי.

תודה רבה שענית לי.

לאמא שלי מאד עזר דיקור סיני

אז אין ברירה אלא לנסות😅

האם ניסית?

אחד הילדים שלי סובל מאוד מאלרגיות

נזלת נשפכת לו בכמויות

והוא ילד קטן וזה נראה מאוד לא אסטתי

הוא מקבל תרופה כמו אלרגיקס בפה להרגעה של אלרגיה

אבל היא לא מטפלת באלרגיה

במקביל

שמה לו תרסיס באף

התוצאות של הטיפול זה רק אחרי חודש בערך. צריך סבלנות אבל משתלם.

אולי יש צורך בטיפול לסינוסים

ראשון לציון רלוונטי?

למשל אני הלכתי לרופא פוריות בקופה שקרובה אלי. והזרעות היו עם טפסי 17 בבית חולים.  בגדול יכולות להיות גם בקופה.

ל- ivf בחרתי גם לפי אותו רופא כי כבר הכרתי והייתי מרוצה ממנו. יכולתי להמשיך דרכו באותו בי''ח או ללכת לאחד הבי''ח הפרטיים. בחרתי בפרטי בעיקר כי השעות שם גמישות יותר וכי שם בטוח שהוא זה שמטפל. בציבורי לא מתחייב.

בסוף זה טפסי 17. ועדיין יקר...

אם את בכללית יותר בעייתי אני חושבת שהם מעדיפים לטפל בבי''ח שלהם ופחות עובדים עם טופס 17 לאן שתבחרי. בכללית שמעתי דברים טובים על בלינסון.

נקודה לשים אליה לב- למשל בלינסון רוצים את כל המעקב אצלם. שזה אומר הרבה מערבי זקיקים. לא היה מצב שאני עושה את זה עם איפה שאני גרה. בתי''ח אחרים בסדר עם לעשות את המעקב בקופה ולשלוח תוצאות. תבדקי את זה.

גם ללכת לסניף בקופה שיש כל יום מעקב זקיקים. שזה אומר אולטרסאונד ובדיקות דם. נגיד אצלי יש חצי שעה של אחות שעושה פוריות. כי אין באמת תורים מיום ליום במערכת הרגילה. ויש אולטרסאונד כמעט כל יום. יום אחד שאין אפשר לנסוע יותר רחוק. פעם נסעתי ממש רחוק ביום שישי לסניף שהיה בו מעקב... לרוב לא קרה והסתדרתי קרוב. 

את צריכה גם רופא פוריות וגם מחלקת גנטיקה.

מהיכרות אישית עם הנושא יש לי הרבה המלצות ודיס המלצות אז מוזמנת לפנות בפרטי ואשתף אותך בשמחה. 

פונה באישי

תודה 

לק"י

מספר תנועות מסויים בחצי שעה (5 אולי?).

אז את בסדר גמור ב"ה.

יש לעובר גם זמנים שהוא ישן, הוא לא חייב להתרוצץ כל היום וגם לפעמים כשעסוקים מפספסים תנועות... לא הייתי הולכת להיבדק גם אם לא הייתי חולה.

ההנחיה אם לא הרגשת תנועות היא לאכול מתוק ולשכב חצי שעה לנסות להרגיש, רק אם גם ככה לא הרגשת אז צריך ללכת להיבדק, אבל ככה את מתארת שהרגשת, אז הכל טוב.

לדעתי בשבוע כזה אין מה לחשוש מרעלת הריון

לדעתי תנוחי, תשתי מים, תנסי לישון קצת

אם זה כאב קיצוני שאת ממש לא יכולה לסבול אז אפשר להתייעץ עם מוקד אחיות

בדיקות דם, אצלי זה קרה גם בגלל חוסר בברזל וb12.

תרגישי טוב!

ראשית, אם זה  פיסורה אז המשחה המתאימה זה אנטרולין. משחה מעולה וקצת יקרה, חייבת מרשם רופא

מכילה ניפדיפין. גם מרפאה את הפיסורה וגם מכווצת את הטחורים.

הטיפול בטחורים ופיסורה דומה. לא ניתן לטפל בטחורים ופיסורה מבחינה רפואית בלי הטיפול הבסיסי שזה מניעת יציאת קשות.

1. לשתות מלא מלא מלא מים.

2. לאכול תזונה עשירה בסיבים תזונתיים להמעיט קמח לבן וסוכר לבן.

במצב אקוטי מומלץ להוסיף סיבים ע"י נורמלקס וכד'

3. למניעת הכאב בזמן היציאה- למרוח עזרקאין (משחה מרדימה)/ווזלין(מסכך ולדעתי הכי טוב)/פרוקטגליבנול(גם מטפל) לפני כל יציאה

4. לא להתאפק! ברגע שמרגישים צורך ללכת  לשירותים. לשבת זקוף עם רגליים לפנים.

5. אמבטיות ישיבה חמות. ניתן לשים לבנדר וכד' במים לשיכוך הכאב והרגעה.

6. טיפול תרופתי מתאים- המשחה הנ"ל הכי מומלצת. יש גם רקטצורין או פרוקטוגליבנול שזה לטיפול בעיקר בטחורים.

7. לכוון היטב בברכת אשר יצר, ולהשתדל לברך מתוך הכתוב- אני הרגשתי שאחרי הכל ולפני הכל זה הכי עזר!

אולי פטריה? 
אולי כיבסה את החזיה עם מרכך כביסה חזק? מניסיון זה יכול לגרום להפגנה רצינית

בישיבה מזרחית בלבד. ניסיתי בכל התנוחות האפשריות ואחרי לילה מתיש הסכימה לפנות בוקר ככה

ו

לק"י

חוץ מאלה שהיא הגיבה בהם.

ובפורומים עם הרבה שרשורים חדשים, זה מעיק....

יש לי כאבים בגב ומידי פעם התקשויות בבטן.

בגב זה רציף.

איך אפשר לדעת אם זה צירים מדומים או משהו שצריך לבדוק?

ממש מתלבטת מה לעשות 

הכי טוב לדבר עם מי שהיית אצלה

כל הלילות לפני לא הצלחתי לישון והיו לי כאבים חזקים באגן בשבוע האחרון לפני שילדתי. בלילה אחרי הטיפול ישנתי מעולה ובוקר למחרת התחילה לידה

את יכולה לפנות אליה ולשאול אבל לא יודעת אם היא תוכל לתת תשובות, אז לדעתי רק בדיקת רופא.

לא ילדתי מזה

זה כן הקל קצת על הכאבים שהיו לי.אבל ץכלס לא ממש עזר לכלום

יש סיכוי להחמרה לכמה ימים שאחרי ואז אמור להשתחרר

תתיעציצעם המטפלת שלך

שלי כל כמה ימים התעניינה

לק"י

נשמע סיוט האמת, אם זה החמיר את המצב.

אבל אולי המצב החמיר בלי קשר.

לפני זה לא כאב לי ברמה כזו,

אם הייתי יודעת שככה זה יהיה לא בטוח שהייתי הולכת לטיפול.

הלכתי לנוח והכאבים עברו.

נכון זה נשמע ממש מלחיץ ומאיים
אבל אל תתני לדבריו של ח"כ אלמוג כהן להשפיע עלייך ולהלחיץ אותך,כבודו במקומו מונח, אבל מכאן ועד הנבואה העתידית שלו כבר יגיע בע"ה המשיח.
תהילים ותפילה, ובע"ה הכל יהיה בסדר.

אם נקשיב לכל אחד שחושב על מה שיכול לקרות לנו, זה רק ישבור אותנו ולא נחייה כך בבטחון מה שמשפיע על גידול הילדים שלנו ועל החיים שלנו.

עם כל הכבוד להפחדות

זה פשוט לא יקרה

הקב"ה משגיח עלינו וגם אם קרה והיו אירועי אסון כאלו ואחרים זה שייך לעבר

ההווה בידינו להשפיע ולשנות את המציאות

ואני מאמינה ברחמים של ה'.

ובלי להמעיא מכבודו של החכ - הוא מדבר גם מחוויה אישית שחווה ב7 באוקטובר. הייתה לו התמוטטות נפשית סביב ההתמודדות. לדעתי הוא מדבר את פחדיו בלבד.

אנחנו מוקפים אויבים כל הזמן, ולא כל שנה היה 7 באוקטובר למרות שהם רצו.

לדעתי תבחרי טוב את התוכן שאת מכניסה לחייך. תקראי דברים משמחים שנותנים תקווה ולא דברים מייאשים ואם קשה לך מאוד זה הזמן לפנות לקבל עזרה

חיבוק❤️

אם לא נלמד לקח ממה שקרה אז באמת הדבר יכול לחזור על עצמו

אבל נדמה לי שאפשר להגיד שלמדנו את הלקח.

לא יודעת מה יהיה עוד 50 שנה

אבל אני דווקא מאמינה שעכשיו יותר בטוח מפעם.

שיהיה שנה טובה ומבורכת יקרה ❤️❤️

לע כי אני מכחישה

בלי לקרוא אני יודעת שזה עלול לקרות

ואני גרה במקום שאם חו''ש יקרה אז זה מלחיץ מאוד לגבינו..

אבל זה סתם מלחיץ ומה יש לי לעשות עם המידע הזה

זה בא לנער מי ששבוי בקונספציה השמאלנית ששוכחת מה שקרה ומעשיפה להשלות את עצמה שוב באשליית השקט והשלום המדומה...

מי שלא מונח שם אין טעם לקרוא ידיעות כאלה

שום תועלת זה לא מביא

וגם

האמונה שהכל בהשגחה זה מה שמחזיק אותי תמיד מול הפחד

אם יש לך שאלות ספציפיות אז בשמחה...

מאמינה שיעבדו בסוכות, אבל כמובן הכי כדאי פשוט להתקשר 

את מתקשרת להזמין מקום.

יש בתי חולים שנותנים לילה חינם ויש כאלה שלא נותנים.

גם מי שנותן לילה חינם, מדובר בלילה בחדר הכי זול ככה שאם את רוצה לשדרג או למשל לצרף את בעלך - את יכולה בתוספת תשלום על ההפרש.

את משלמת בבית הבראה מחיר מלא.

אחרי הלידה את הולכת לקופה, אם אני לא טועה עד חודשיים מהלידה מגישה את החשבונית

את זכאית להחזר במסגרת ביטוח משלים.

תבדקי לפני הלידה כמה החזר את זכאית לקבל

בלאומית זהב קיבלתי החזר של כמעט 400 שקל לכמה לילות

לא זוכרת במדויק כמה

זה הכל בערך.

אם יש לך שאלות על בתי הבראה - שדרי. 

אם יצא שאחד נגיד בסוכות, בד"כ יש להם מקום לשבת חול המועד? שזה כמה ימים אחרי הלידה

פשוט לא חושבת שיהיה לי כח ללכת למשפחה עם תינוק שנולד והאחים הנשואים נמצאים שם גם.

מרגישה שצריכה את השקט שלי

ככה יש לך קדימות מול אחרות.

תלוי באיזה מקום את רוצה ללכת.

טלזסטון - עמוס מאוד

ביכורים - ככה ככה

הדסה בייבי - סבירות גבוהה שיהיה מקום

מזמינים מקום מראש לפני הלידה, למתי שאת רוצה או חושבת שיהיה רלוונטי, ומתקשרים יום קודם כדי לדחות.

זכור לי שאם היולדת עצמה נרשמת, אפשר לדחות חופשי וזה לא עולה כסף.

אם את מבטלת יום לפני, את משלמת רק סכום פעוט של דמי הרשמה/ ביטול.

אל תסמכי עלי לגבי הפרטים המדוייקים, בררתי את זה מזמן, אבל זה הרעיון - להירשם מראש ולדחות עד לתאריך. (היות שהביקוש אצלם גבוה מאוד, ותמיד מלא, זה הנוהל אצלם, זה לא התחכמות או משהו, אלא ככה הם מצפים שתעשי)

אם את מתקשרת להירשם רק אחרי הלידה, בד"כ יהיה מקום רק לעוד שבועיים בערך.

פתאון הבוקר זה מחק לי מה שהיה אתמול, ושם לי מה שניסיתי להכניס אתמול כפול כמות הפעמים שניסיתי🤦‍♀️

מזל שמה שהיה שם לא היה קשה למצוא מחדש.

כי אני פחות אוהבת להשתמש באפליקציה

עושה יותר בעיות

זהו שגם לי נראה שזה התתחיל ממחלת שלשול

ומאז ככה התקבצע המצב

אבל הרופאה טענה שאין קשר בין הדברים

ואני ממש מרחמת עליה

כמה אפשר

כאילו כבר כמעט  חודשיים אין לה יציאות נורמליות בכלללל

בכל אופן, נראה לי עם רוטה מגיעים להתייבשות לא עלייך.
סתם מעלה רעיון, אם היא קרוב לגיל שנתיים, תחשבו על כיוון לבדוק צליאק.
ועד שתחשבו על זה, זה כבר בטוח יעבור לה...

ואמר שכן

לנו זה היה עם מנה אחת של חיסון וזה ב"ה לא תמיד מגיע להתייבשות בכלל. אבל התדירות הייתה מעל 4 ביום לדעתי

בעיקר עשה פריחות חזקות באיזור הטיטול והיה תוך כדי הנקה אם זה משנה

אצל הבן שלי התברר כחיידק ולוקח אנטיביוטיקה

לפעמים זה טפילים וגם מטפלים באנטיביוטיקה (היה לי אצל אחד הבנים פעם)

לכן הסקתי שזה כנראה לא מהמטרנה

למשל שבוע שעבר חיכיתי אחרי הבקבוק הייתה יציאה רכה אבל סבירה

ואחרי הארוחת צהריים אצל המטפלת היה שלשול

יש מה לנסות אם ככה?

אני יודעת למה היא מתכוונת

גם אחהצ לפעמים זה קורה

ובטח בסופש

אני חווה את זה

בחג החלפתי כמויות של טיטולים ביום

ולא כולם היו ממש שולשול

אבל הרבהע יציאות

חשבתי אולי בגלל הבלאגן באוכל שקצת היה

ומאז זה לא משתפר

היא הייתה חולה לפני שהתחילו השלשולים? אולי אפילו בקורונה?

לאחת הבנות שלי הייתה (בגיל גדול) תקופה של הקאות - פעם בכמה ימים היא הקיאה הקאה גדולה. שאלנו רופא גסטרולוג מומחה (שהגענו אליו עם ילדה אחרת בכלל) והוא שאל אם היא הייתה חולה בקורונה או משהו כזה, כי אם כן זה פשוט מעין פוסט קורונה, ויחלוף אחרי כמה זמן... היא באמת הייתה חולה כנראה בקורונה קצת לפני כן, ובאמת התקופה הזו חלפה לאחר מספר שבועות...

אז אולי שלשול זה שונה מהקאות, וגם הגיל שונה, אז כן כדאי ללחוץ על הרופאה שתיתן בדיקת צואה, אבל אולי באמת יש סיכוי שזה יחלוף כלעומת שבא...

אבל הרופאה שללה וטוענת שאין שום קשר בין הדברים

אני מרחמת עליה, ולא נעים מהמטפלת

כל יום אני מבטיחה שהיה בסדר איכשהו אחהצ

ויום למחרת....

המטפלת סבלנית יחסית

אבל בקצב הזה לא הייתה אמורה לעבוד  ככ מתחילת שנה

לפעמים זה 2 פעמים ביום אצלה

ואז היא כבר רומזת לי שזה אולי כן וירוס

ועוד משהו לאחרונה היא גם מריירת הרבה

בחיים זה לא היה

זה קשור?

זה משיניים?

אולי רגישות לחלב שבאה יחד עם רגישות לסויה.

לצערי רופאים לא מספיק מכירים את זה. גם רופא גסטרו נפנף אותי. אבל הסימנים היו כל כך מובהקים שלא היה אפשר להתבלבל. באינטרנט יש מידע על אלרגיה לא מתווכחת דרך. ואם היתה לה גם צואה רירית אז בכלל...

אני בשבוע 35+ ובהריון הזה מאוד מאתגר וכואב לי כבר.

אני ממש בלחץ מיום כיפור. מקווה שיעבור לי ולך בטוב ושתהיה לידה קלה בזמן המתאים.

אין לי כ"כ עצות חוץ מהזדהות איתך ❤️

מה הוא חושב? את לא מוצג למידה. למה זה עניינך אם הוא כועס? למה המיילדות צריכות לעדכן אותך בזה? וואי אני בשוק. אני הייתי מתלוננת על זה. לא על עצם העניין- זכותו לבקש, אבל זכותך לסרב, ולהתייחס כך לאישה בלידה שגם ככה במצב רגיש- זה נורא בעיני.

וואו, זה ממש לא מקובל להכניס 7 מתמחים?!?!

גם ברפואת שיניים לא מכניסים 7 אנשים אז בלידה?? בלי לשאול??

ולכעוס שלא הסכמת??

אמאל'ה, איזו חוויה מזעזעת. חיבוק גדול.

ובשביל לטפל בעצמך אולי שווה להתלונן, תראי אם זה יעשה לך טוב או רק יכביד עלייך... 

תודה על התגובות, זה היה לפני 4 שנים לא יודעת כמה יתייחסו לתלונה מאז..

כתבתי שהייתה לי לידה מזעזעת ולצערי הייתי צעירה וזו הייתה לידה ראשונה ולא ידעתי מה מקובל ומה לא, כמובן שסירבתי. אבל הרופא כן התווכח איתי על זה בחדר הלידה והבהירו לי שהוא עצבני מאוד עליי שסירבתי ואיך סירבתי וכו'..

סתם עניין אותי לדעת אם קרה לעוד מישהי

אבל מבינה שזה משהו שממש לא מקובל שקורה..

בדקו לי בדיקה המון פעמים בלידה(שרק הלכה והסתבכה) משהו כמו כל שעה בערך. 

רופא חצוף, צרחיך שהוא יבין שכך לא מתנהלים וזה לא מקובל

אמנם שאלו את רשותי קודם, אבל זה לא שהייתה לי אפשרות אמיתית לסרב.

בכל מקרה לקחתי את זה למקום של עזרה למדע והכשרת רופאים נוספים שיעסקו בהצלת חיים ככה שיש תמורה ראויה לפגיעה בצנעת הפרט שלי.

מזל שהייתה לי בטן ענקית ככה שרק ראיתי את כולם עומדים בחצי גורן, הייתי עסוקה בלנסות ללחוץ במקביל לוואקום.

מבינה את הכאב שלך, פשוט מנסה להכניס את הסיטואציה למשבצת קצת שונה כדי להקל על התחושה.

בכל מקרה לא הגיוני שיגרמו לך לעומת נפש בגלל שסירבת, זה לא תקין בכלל וחסר תועלת ממשית.

כי בסוף ככה הם לומדים

הסרוב שלך לגיטימי ממש, הכעס של הרופא לא לגיטימי בכלל ולא לעניין להעמיד אותך בסיטואציה הזו ולהפעיל מניפולציות

זכותך לסרב. גמני סרבתי אבל לא קיבלתי יחס כזה האמת.. הכל היה ברגישות ובהתחשבות

חיבוק❤️

כשאני הכנסתי מתלמדת היא אמרה לי שאני בפתיחה 6

וגרמ. לי חהזדקז עם אפידורל כשבפועל הייתי כם פתיחה של 1.5 ותקועה לילה שלם עם הרדמה מרותקת למיטה על הטעות השטותית הזאתתתת

שאיזה 8 נשות צוות היו עלי וזה היה ממש לא נעים.

למה כולן צריכות לצפות ברגע כל כך אינטימי?

שהרופא לא יהיה בחדר כשהמיילדת בדקה פתיחה.

אמרתי משהו כמו: תבדקי כשהרופא יצא.

הוא לא אהב שאמרתי את זה אבל יתמודד

תודה, באמת רציתי לדעת כמה זה מקרה חריג מה שקרה לי ואני מבינה שזה חריג באמת ולא קרה להרבה.

בקרוב אמורה ללדת ורוצה להתכונן לכל תרחיש. כמובן שהפעם אני אהיה הרבה יותר אסרטיבית מול כל הבדיקות פתיחה האלו כי באמת חוויתי בדיקות פתיחה בתדירות לא הגיונית.

תודהה ושבת שלום 

והיא נגשה אלי בעדינות

הציגה את עצמה, אמרה שהיא כאן כדי ללמוד והיא מבקשת את רשותי להישאר בחדר.

הסכמתי וביקשתי שלא תסתכל בבדיקות ופעולות אנטימיות.

(אח"כ הלידה הסתבכה ואני חושבת שהיא כבר לא היתה בחדר)

מבחינתי זו היתה דוגמא טובה איך זה בסדר שבאים ומבקשים.

אלופה את שסירבת!

וזה ממש לא בסדר

חיבוק על החוויה הקשה❤️

ואת באמת אלופה שסירבת, זה לא תמיד פשוט

באחת הלידות שלי היתה מתלמדת שהצטרפה למיילדת והיא היתה מדהימה!

התחברתי אליה יותר מלמיילדת אפילו וממש שמחתי שהיא היתה איתי. הרגשתי שהיא רואה אותי כאישה לאישה ותמכה בי רגשית.

לא הצלחתי למצוא אותה מאז, אבל הייתי רוצה להודות לה

יפה מאוד שסירבת
שמעתי על בית חולים שיש שם הרבה סטאז'רים וככה זה שם...לא העזתי אף פעם ללדת שם

לק"י

בהמוני צופים?🤣

ילדתי 3 פעמים בסורוקה, שזה בי"ח אוניברסיטאי.

פעם אחת אני חושבת שאחת משתי האחיות/ המיילדות במיון היתה בסטאז' או משהו דומה.

אני כן חושבת שמי שיכולה לקבל סטודנטים, זה מבורך, ובסוף זה לטובתינו, המטופלים. אבל 7 סטודנטים בבת אחת במצב כזה אינטימי?!

שיתחלקו לקבוצות קטנות יותר.

(ובטח ובטח שלכעוס על מטופל שלא רוצה זה לא בסדר).

על זה שלא רציתי שמתמחה יעשה לי בדיקה והעדפתי שהיא תעשה

אבל היא כעסה עלי גם בגלל שלא הסכמתי ללדת בניתוח

וזה ממש ערער אותי וזה לא אמור להיות בכלל

כעס לא קשור פה, והוא קיים וזה הכי לא מקצועי שיכול להיות

ו7 מתמחים זאת חבורה מוגזמת לגמרי

כל הכבוד לך שסירבת.

קרה לי ששאלן אותי אם אני מסכימה, אמרתי שלא.

וזהו. שם זה נגמר.

אגב, גם סירבתי שרופא גבר יעשה לי בדיקה כשלא היה צורך... זה הגוף שלי, והוא ברשותי. ואני הלקוחה במקרה הזה והם נותני השירות!!

לא חזרתי לבית חולים ההוא.

חשוב שאת והמלווה שלך יזכרו שזה לגמרי לא בסיסי להיכנס וזכותכם להדגיש שלא יהיו.

הייתי עם בעלי ואמא שלי, ודרשו שאחד המלווים ייצא כי עשו פרוצדורה שהצריכה שתי מיילדות ושני רופאים ואמרו שהחדר יהיה צפוף מידי, בעלי יצא כי אמא שלי סייעה פיזית(והיו צריכים אותה לפרוצדורה) ואז נכנסו עוד איזה 7 סטודנטים😤😤😤

אמא שלי ממש נכנסה בהם שנא לדאוג שרק מי שחייב להיות בחדר יהיה וזה לא בסדר.. וגם עלי כעסו ש"בגללי רופאים לא יידעו איך לעשות את הפעולה הזו"

אבל זה ממש קשה לדרוש את זה. וזה פשוט חוצפה ולא הוגן. זכותי לבחור מי יצפה בי במצב פגיע ולא לגיטימי שאף אחד יפגע בי בגלל זה.

ולא שייך לכעוס על מטופל שמסרב לבקשה.

יצא לי שהרשיתי למתמחה ( בת) לצפות ברופאה שתפרה אותי אחרי הלידה.

בקשו בצורה יפה, זו הייתה בת וחשבתי לעצמי שכמו שאני מעדיפה בתפירה בת אז כדאי שתהיינה עוד..

ממש מבינה מי שמסרבת, לידה זה אירוע רגיש מאוד.

כתבת את זה מצחיק....

ברור שחייבים את אישורך, ולקבל בהבנה גם סירוב.

אבל - בלידה שלי גם היו מתמחים וסטודנטים בחדר (אפילו לא הצלחתי לספור מרוב התחלופה וכמות הצוות במצב שהייתי בו…)

ואני ראיתי את זה הפוך - אם בזכותי יהיה צוות מקצועי יותר בלידה של האישה הבאה, זאת זכות בשבילי. ראיתי את זה כתרומה הצנועה שלי לעולם הרפואה…

מצד שני הייתה לי לידה מיוחדת של תאומים זהים, עם פרוצדורה מיוחדת, אז זאת הייתה הזדמנות מיוחדת ללמוד. וגם ככה היו מלא צוות בחדר אם ארצה או לא.

אז יכול להיות שאם זאת הייתה לידה רגילה שיש עוד המון הזדמנויות לראות והחדר היה אינטימי, הייתי גם מעדיפה שלא.

בכל מקרה זה לא הפריע לי ואפילו להפך. הייתה סטודנטית מדהימה שממש עזרה לי במהלך הלידה.

גמני הסכמתי שמתלמדת תצפה ברופאה מכניסה לי התקן

למרות שזה פחות נחמד שמישהו צופה לך בין הרגליים

אבל נראה לי חשוב לאפשר דברים כאלה בשבילך

לפעמים הבאות וגם לנשים שבאות אחריך

מצד שני אם זה היה מתלמד גבר

לא הייתי מסכימה יש גבול בעייני

קודם כל אני מניחה שאת מבלבלת בין רופאים מתמחים לבין סטודנטים/סטאזרים.

רופאים מתמחים הם גם אלו שמיילדים בפועל. לא המתלמדים חחח

ובנוגע למה שאמרת. כן. נתקלתי בזה לא פעם, בקבוצות גדולות של צוות רפואי שנכנס לחדר לידה ולפעמים חוסר רגישות כבד כלפי יולדת.

לא. זה מאוד לא בסדר.

במציאות זה קורה ומכעיס.

בשנים האחרונות יש יותר כבוד ומקום לרגשות יולדת. עוד לא מספיק, אבל בעליה.

אין מה להתבייש לומר שאת לא רוצה שיצפו ובבקשה שיצאו.

זה לגיטימי. גם אם דורש אומץ.

ומיילדת שאומרת לך שרופא כועס, חיה בסרט.

הלוואי שהיו שואלים, הם פשוט נכנסו עם הרופא והוא סוג של קבע עובדה שהם שם

ובא לבדוק פתיחה ואז קלטתי את הכמות ושאין לי מושג מי הם בכלל.. והוא ממש לא קיבל את זה שאני לא מוכנה לעוד בדיקת פתיחה 5 דקות אחרי שכבר עשיתי וכשכלום לא משתנה כבר יום שלם. רק כשאמא שלי צעקה עליו על העזות שלו הוא יצא

חושבת שניצל את המצב הרגיש. הלידה הזו גם הייתה מקרה מעניין אז בכלל..

והעפתי את המתמחים...

הם ברחו מהצעקות שלי

וממש לא היה אכפת לי מי יכעס...

זה את והגוף שלך

באיזה חוצפה הוא מביא מתמחים בלי לשאול אותך קודם?

אף אישה היא לא חלון ראווה....

ועוד מעיז לכעוס , הזיה.....

החנות בכפר חבד, אפשר גם להזמין אינטרנטית

בעקרון אני הסתבכתי כי חיפשתי בגד הריון שיטשטש את ההריון, אבל אם לא אכפת לך שיראו- יש שם אופציות טובות

וזה בגדים צנועים ממש

וגם בעיר יש חנות "צנועה בסטייל" וגם "אצל הלל".

בהצלחה!

על אחת מדפנות הסוכה. לפעמים גם מכסים אותם בשמיכה.

כשהשולחן במרכז הסוכה וכיסאות וספסל סביבו אין מקום להשכיב את המזרנים...

(אצלנו רק הבנים ישנים בסוכה בעיקרון, מדובר בחמישה מזרנים)

תבדקי לפני מתי פותחים אצלכם.

אני טבלתי פעם במוצאי ט באב. שברנו את הצום, התקלחתי והלכתי. לא זוכרת שהיה עמוס במיוחד, אבל זה גם תלוי איפה גרים (אני גרה בישוב, אולי יש הבדל מעיר).

חשוב לקחת בקבוק מים ומשהו קטן לאכול (ומברשת שיניים כמובן), למקרה ויש תור ותא תרגישי טוב

תודה

אני בעיר גדולה, מקווה שפתוח כל יום עד 23:00, אני יכולה להניח שפתוח כמו כל מוצ"ש? 

איזה מוזררר, מה ההגיון שפתוח פחות מהרגיל? הרי טובלות פי 2 נשים מבכל יום.

אצלנו פתוח במוצש רק שעה.

אצל ההורים שלי בשכונה ענקית,חרדית, פתוח רק שעה וחצי,

עוגיות קוואקר היה לי הכי נח.

עם אגוזים, שקדים וכו'.

לשתות המון. לפני ואחרי.

לשתות הרבה תירוש לפני ובכלל לאכול אוכל מזין.

להתייעץ עם רב לגבי שיעורים לשתיה.

ביום כיפור עצמו לא לעשות שום דבר חוץ מלהניק, לא לדאוג לילדים אחרים, לא ללכת לתפילה רק לשכב במזגן ולהניק.

בעלי לקח איתו את כל יתר הילדים לכל היום 

לא השמשתי אבל שמעתי שיש כאלה שזה עשה להן ממש טוב

אני אישית לאורך כל יוכ הנקתי בשכיבה, לשמור על הכוחות שלי

ולהתחיל לשתות המון הרבה לפני היום של הצום

אני גם שאבתי למקרה הצורך, תכלס לא השתמשתי

כן שמתי לב שיום יומיים אחרי הצום הרגשתי מיעוט אז לשים לב גם אחרי הצום להמשיך לשתות מלא

5 ימים לפני הצום הסתובבתי כבר עם בקבוק מים ביד כל הזמן ושתיתי כמויות..

הכנתי לי חיתוכיות קוואקר ועוד כל מיני דברים שהיו לי בבית אגוזים שקדים קוקוס טחינה ונשנשתי את זה 5 ימים לפני הצום עד הצום.

מעולם לא עברתי כזה צום קל בהנקה כמו ששנה שעברה.. תמיד הגעתי לעילפון ממש

והוא ינק כל הצום (הכוונה שלא נתתי שאוב או דילגתי על הנקות)

לא היה חסר חלב

בנעילה אפילו הלכתי לבית הכנסת.

יום למחרת היה קצת חוסר אבל השלמנו מהר ב"ה 

מיץ ענבים בסעודה מפסקת

הרבה ענבים ומים כבר כמה ימים לפני, רק לנוח ולא להתאמץ, לשאול רב מה שנכון לך, לשתות גם אחרי הצום הרבה ולנוח גם אחרי

ובעיקר לדאוג שיהיה איתך מישהו ותוכלי לנוח כי זה םשוט ממש מתיש

ואת עם קטנטן ועוד יולדת

ותשאלי רב מראש באיזה שלב צריך להתחיל שיעורים

הכנתי מראש בקבוק של חלב שאוב, ונתנו לו אותו מתישהו במהלך היום (בעיקר כי הלכתי לתפילה, לא כי נגמר החלב), שתיתי הרבה לפני, הנקתי הרבה אחרי, והיה אחלה. בסוף הצום קצת התמעט החלב ואז הייתי צמודה אליו אבל תוך יום כבר חזר לגמרי לכמויות הרגילות.

עם השני שהוא היה בן עשרה חודשים זה קצת שונה אבל גם קצת התמעט בסוף היום והרבה הנקה ביום שאחרי החזירה את הכמויות הרגילות.

פעם ראשונה שמניקה מלא בכיפור, ועוד כזה קרוב ללידה

לא חשבתי שצריך שבעלי ישאר איתי

הקושי הוא ההנקה הצפופה?

תיכננתי להישאר עם הילדים ושבעלי יילך לתפילות...

ולמה צריך לשאול רב? בטוח אצטרך לשתות שיעורים באיזשהוא שלב?

לא יודעת איך זה אצלך אבל אצלי קרוב ללידה דווקא יש הכי הרבה שפע חלב. אם זה מרגיע אז צמתי תשעה באב כמה ימים אחרי לידה (יותר משבוע) שברתי את הצום בשש בערב, שעתיים לפני הסוף בגלל קצת חולשה וכאב ראש (כי זה ט באב והייתי בתוך 30 יום מהלידה, אם היה יום כיפור הייתי ממשיכה לצום עוד שעתיים נראה לי), החלב לא התמעט לי בכלל בכלל, לא הורגש שינוי.

אבל לא חשבתי שזה נותן הקלות

בספר ראיתי שכתוב רק על 3/4 ימים שלפני כיפור

ואצלי זה היה תשעה באב ולא יום כיפור אז זה שונה, אבל בטוחה שבתוך 30 יום מהלידה יש יותר הקלות לעומת חודשיים מהלידה.

תשאלי פשוט כדי שתדעי מראש באיזה מצב את צריכה להתחיל לשתות שיעורים, באיזה מצב את צריכה לשבור וכו'. בעזרת ה' הכל יעבור בטוב ולא תצטרכי את ההקלות האלה, אבל בזמן אמת לא בטוח שיהיה לך את מי לשאול ולא בטוח שיהיה בדיוק בבית מי שילך וישאל בשבילך אז כדאי לדעת מראש.

בעלי לא נשאר איתי, אבל כן הבאתי נערה שעזרה לכמה שעות ואפשרה לי לנוח חלק מהזמן.

לא שתיתי שיעורים וההנקה לא נפגעה בכלל.

הקושי הוא שגם ככה חלשים מהצום. אז עוד יותר כשמניקים הרבה ולא יושנים טוב בלילה.

לק"י

כי לא בטוח שתצליחי להשיג רב בכיפור.

אם יש רב שאתם הולכים לפיו ופרסם פסיקה כללית בנושא, את יכולה להסתמך על זה.

אני צמתי תשעה באב עם תינוקת בת 5 שבועות שרק ינקה, וב"ה עבר בשלום.

כי במצב שתרצי לשאול רב, יהיה קשה להשיג.

אני התעלפתי עם תינוק בן 8 חודשים והוא נשאר למעשה ללא השגחה זמן רב.

בדיעבד ידעתי להגיד שהרגשתי חולשה גדולה לקראת סוף הצום אבל חשבתי שאשרוד את זה..

העניין עם כיפור שלפעמים עדיף לא להגיע לקצה שאז צריך לשבור את הצום ולשתות בבת אחת הרבה, או שיעורים לעיתים קרובות, ועדיף כמה שעות קודם להתחיל שיעורים עם מרווח מקסימלי (9 דקות אם אני לא טועה)

לגבי שמירה על הילדים, אז ילדים קטנים דורשים אנרגיה ואז הגוך נחלש.

כששוכבים במיטה כל היום, פחות מתאמצים.

לגבי התפילות, לנו הרבה שנים הסתדר תפילת ותיקין כשבעלי קפץ לוודא שהכל בשליטה והוא יכול להמשיך.

מנחה ביחידות אם אני זוכרת נכון, ונעילה הוא לקח את הקטנים איתו.

בהצלחה!

השאלת רב זה לא האם צריך לצום/ לא לצום,

אלא לבנות תרחישים מראש-

מה עושים במקרה ש.. מבינה?

יש קשת של אפשרויות מהבחינה של חולשה קלה ועד חולשה קשה ויש פסיקות שונות מתי לאפשר שיעורים לכן חשוב לשאול קודם כדי לקבל את הפסיקה.

ובכלל מקרה להכין כוסות מדידה של שיעורים.

ההנחיה העיקרית שהרב אמר לי שהצום שלי חשוב מהתפילה של בעלי, ושאם הוא ילך להתפלל אז אני אצטרך לשבור צום אז עדיף שלא יתפלל.

באותה השנה הוא לקח את כל הילדים לבית הכנסת לכל התפילה כולל את הקטן שהיה אז בן שנתיים וחצי הוא התפלל בערך אבל אני הצלחתי לצום את רוב הצום במצב סביר ורק בסוף התחלתי לשתות לשיעורים.

אני לא יודעת איך את צמה אבל בעיני חשוב שיהיה מבוגר שיהיה איתך ביום הזה אם גם הילדים האחרים איתך, או לפחות שבעלך יהיה זמין לקפוץ כל כמה זמן לראות שהכל בסדר.

צום בהנקה זה קשוח למדי בעיקר שאת עדיין במשכב לידה, אני ממליצה לך לנסות לא להתאמץ יותר מדי 

את שניה אחרי לידה. אני במקומך הייתי מסתגרת עם התינוק בחדר בשקט ושבעלך יסתדר עם האחרים.

הצום שלך חשוב יותר מהתפילה שלו, ואת עדיין יולדת! גם ביום רגיל הייתי עושה את זה😉, אז בטח בצום... אל תתני לעצמך להגיע לאפיסת כוחות, תשמרי על עצמך!💕.

וכדאי לשאול רב ולקבל הנחיות לכל מקרה שלא יבוא.

ולא תתלבטי אם את פתאום נהיית חלשה מאוד או שמתמעט החלב. כי ביום כיפור אין לך איך להשיג את הרב

צריך שמישהו יהיה איתך כי זה מאוד מחליש לתום ולהניק, לפחות כשקרובים ככה ללידה

אבל זאת דעתי

יכול להיות שאת שונה

בכל מקרה אפשר לנסות ולראות

הוא יכול ללכת לשחרית בבוקר ולחזור לראות איך את אחרי זמן מסוים

זה הקושי.

בלי צום את כן מצליחה לטפל בכולם לבד עכשיו? את ממש אחרי לידה! ברור שאת צריכה עזרה.

10 ימים אחרי לידה

צמתי רגיל ואז באיזשהו שלב בצהריים הרגשתי שהחלב מתמעט אז התחלתי שיעורים (שאלנו רב לפני)

לשתות המון המון.

הבעל לא הולך לתפילות בשנה הזו....

את שוכבת ורק מניקה ונחה. הוא כל היתר.

להיות בפוקוס אם את מרגישה כבר זוועה ובחילה או פחות חלב, היתר ושיעורים.

יום אח''כ גם מנוחה שתיה ואכילה והמון הנקה. 

דאגתי לכמה מנות מוכנות, שיהיה למקרה שארגיש שאין לי מספיק.

אכלתי טוב לפני, וכל היום נחתי...

תוסף שלוקחים יום קודם ולי עזר מאד

שאבתי גם מראש ובסוף השתמשתי אחרי הצום כי בלילה כבר הייתי מרוקנת לגמרי ואז המנה הזאת הצילה אותי

ולשתות המון המון, לפני ואחרי

היה בסדר לצום בהנקה.

גם עם תינוק קטן, וגם עם יונק יותר גדול.

יותר קשה לי לטפל גם בילדים האחרים.

מ10 חודשים לאחריה.

בהתחלה יש לי שפע חלב

ולא יודעת בדיוק להסביר את זה אבל הנקה תקופה ארוכה כנראה מחלישה את הגוף שצורה אחרת.

לי עוזר לשתות בימים שלפני כל חצי שעה כוס מים

לאכול עוגיות קוואקר

ובסעודה מפסקת אחרי שמסיימים את האוכל לשים 2 כדורי ויטמין B12 מתחת ללשון.

זה איזה נוסחת קסם שלמדתי משירי כהן שהיא מנחה לתזונה בריאה וזה ממש עובד טוב

אני מחלקת לכל הצמים....

יש גם קלי צום

ואני מתארגנת מראש עם שלוקים של שיעורים כדי שאם אצטרך לשתות שיעורים יהיה לי מוכן. וכמובן שואלת כל פעם לפני הצום רב....

גם עכשיו אני מניקה הנקה מלאה של תינוק בן 11 חודש שכמעט ולא אוכל דברים אחרים

בתשעה באב קבלתי פסיקה לא לצום אבל יום כיפור זה שונה.

אעדכן בעז"ה מה יהיה הפסק עכשיו כי עוד לא שאלנו הפעם.

לא זוכרת את כל הרכיבים, היה בזה דבש, ומיץ תפוזים או מיץ לימון (לא בטוחה איזה מהם), ומלח הימלאיה (שקניתי במיוחד. זה לא יקר אבל צריך לקנות בחנות טבע).

אחרי ששתיתי את זה, הצום היה לי יחסית קל. בנוסף גם התכוננתי עם המון שתיה כבר שלושה ימים לפני הצום, וגם ענבים ומיץ ענבים. אז לא יודעת אם וכמה זה באמת השפיע. אבל זה בטח לא מזיק...

אם מישהי יודעת על מה אני מדברת ויש לה את המתכון המדויק, אני אשמח...

אולי זה היה @מחי?

חצי כוס מיץ תפוזים

רבע כוס מיץ לימון

2 כוסות מים

2 כפות דבש אורגני

1/8 כפית מלח הימליה

זו כמות לאדם ליום אחד.

מומלץ להתחיל לשתות 3 ימים לפני הצום, כמות כזו כל יום. 

לי אישית ולאנשים שאני מכירה עזר מאוד.

זה עוזר גם לאחרי הצום, מחזיר לגוף את הסוכרים, מלחים ואלקטרוליטים שהוא איבד בצום. מאז שאני שותה את זה לפני הצום ואחרי הצום אין לי את ההרגשה המגעילה הזו אחרי הצום, לא יודעת אם אתן יודעות למה אני מתכוונת, בחילה כבדות ותשישות כזו אחרי שאוכלים

לי נתנו אישורים שתייה לשיעורים גם בהריון וגם בהנקה בכיפור כשאני לא מרגישה טוב…

ואת בכלל אחרי לידה, תשאלי כדאי! ואני אם לא טועה, מאותה פסיקה כמוך שזה די החמרות אז כדאי לשאול זה יכול להציל אותך.