לפני איזה חצי שנה היה פה שרשור עם המלצות לתכנון העיצוב ומישהי פה שמה קישור של אפליקציה שמעלים אליה את התוכנית ואפשר לבנות בתוכה הדמייה
אולי אפילו זה היה משולב ai?
לא הצלחתי למצוא את השרשור..
מישהי יודעת על מה מדובר?
עיצוב הביתלפניו ברננה!
ברח למטה.. מקפיצהלפניו ברננה!
ראיתי כמה בגוגל פליי
אם יש מישהי שמכירה אחת שאפשר להעלות את התוכנית של הבית ובאופן חינמי זה מעביר אותה לאפליקציה (ולא מבקש ממני למתוח קווים) אשמח לשמוע
אנחנו העלנו השבוע תמונה לaiשמעונה
והוא העלה הצעות, אבל הוא לא ממש דייק במידות ושינה דברים לא הגיוניים, אז צריך לקחת אותו בערבון מוגבל
כשניסיתי להיעזר בג'יפיטי זה ממש לא היה מותאם לצורךלפניו ברננה!
מענייןןןןאוהבת את השבת
לא צריך אפליקציה מיוחדתדיאן ד.
אני השתמשתי בג'ימיני
והוא פשוט מצוין!!!
שמר על כל הפרטים ברקע ורק הוסיף פריטים שמייפים את החלל
מסייגת שעשיתי על 3 חדרים וחדר אחד כן שיבש אותו
אבל 2 חדרים סלון וחדר שינה עשה לי מצוין
נכון. ננו בננה שלהם מעולהוואלה באלה
וחשוב מאוד לכתוב הוראות סופר ברורות.
גם במה לא לגעת
אני נעזרת בגיפיטי לכתוב את זה ככה שיהיה ברור בדיוק מה לעשות (ומה לא לעשות).
זה בשביל תכנון בית ולא בשביל הבית הנוכחי שלי..לפניו ברננה!
צילמת? ואם זה תוכנית על הנייר אבלאורוש3
כבר מעצבת עשתה בייסיק אבל לא תעשה את כל הפרטים?
הום סטיילר 3די?כורסא ירוקה
אנחנו השתמשנו בו. הוא נחמד אבל לקח לי זמן להבין איך משתמשים. חושבת שהיום צאט גיפיטי גם יכול לעזור
הוא היה חינמי? אם כן אנסה.. תודה!לפניו ברננה!
כן אבל במחשבכורסא ירוקה
תודה!לפניו ברננה!אחרונה
איך אפשר לדעת איזה התקן מומלץ?ואז את תראי
הרופאה רשמה התקן הורמונאלי ולא הסבירה שום דבר מעבר.
כדאי הורמונאלי/לא הורמונאלי? למה זה בעצם עדיף על גלולות? או על טבעת? או על דיאפרגמה?
ומי מתקין את ההתקן?
יש רשימה של רופאים מומלצים באיזור תל אביב?
אשמח לכל תגובה לגבי אמצעי מניעה
אני עשיתי בירור מול אחות מוסמכת שמתעסקת עם אמצעי מממתקיתאחרונה
מניעה, לגבי כל ההבדלים, ומה את שואלת וכו...
כל דבר חסרונות ויתרונות
יש רופאות נשים נחמדות שגם נותנות מידע מפורט, אולי תחפשי אחת כזו באיזורך?
חשד לאוטיזם איך בודקיםאנונימית בהו"ל
אני חושדת כבר תקופה שלבן שלי יש קושי תקשורתי.
בן שש וחצי.
איך בודקים? מה התהליך?
יודעת תאורטית שצריך אבחנה של 2 מומחים
אבל בקופה בתכלס איך עובד התהליך?
מתחילים מהרופא ילדים והוא יכווןפאף
הוא כבר בן 6.5 אז אני לא יודעת אם זה דרך רופא התפתחותי, הוא בכיתה א? אפשר גם לפנות לבית הספר להתייעץ עם השפח
אם אתם בכללית עדיין בודקים בהתפתחות הילדמתואמת
תפני לרופא הילדים והוא יגיש את הפנייה. יש שאלונים שצריך למלא - אחד להורים ואחד לגורם החינוכי. אפשר להוריד אותם מהאתר של הקופה (וכדאי שתעדכנו את המורה שאתם עומדים להביא שאלונים למילוי).
רק אומרת מראש - לוקח הרבה זמן עד שמזמנים לאבחון בקופה... (לפעמים בסביבות שנה) אז אם את מרגישה שהילד צריך אבחון מהיר כדי לדעת איך לעזור לו, כדאי ללכת לפסיכולוג פרטי (אחר כך צריך גם פסיכיאטר או נוירולוג התפתחות). הבעיה העיקרית היא שאז ההכרה בביטוח לאומי מסובכת יותר... אבל תלוי מה יותר דחוף לכם.
יישר כוח על העירנות❤️
בכלליתאיזמרגד1
רופא התפתחותי זה רק עד גיל 6, יכול להיות שאחרי זה בפסיכיאטריה ילדים, אני לא בטוחה.
בכל מקרה מה שכדאי לעשות זה לפנות לרופא ילדים ולבקש שיפנה אותך הלאה...
בכללית זה עד גיל 9מתואמת
אחר כך באמת צריך ללכת למרפאת בריאות הנפש.
נדמה לי שמכבי זה באמת עד גיל 6.
אני חוששת שזה לא נכוןיראת גאולה
כלומר התפתחות הילד זה עד גיל 9, אבל הפסיכולוגים מאבחנים רק עד גיל 6, מה שגורם לזה שלגיל 6-9 לרוב אין מענה בקופה.
לפותחת - היות שאבחונים עד גיל 6 הרבה יותר פשוטים מבחינה ביורוקרטית, דרך התפתחות הילד, אני מציעה להזדרז עם זה מאוד.
צריך לבקש מרופא הילדים הפניה לאבחון פסיכולוגי בהתפתחות הילד, במקביל להוריד מהאתר שאלונים ולתת למורה, ולהגיש למזכירה במרפאה הרגילה יחד עם שאלון הורים ועם ההפניה.
זה מה שאני יודעת מהניסיון שלנו🤷♀️מתואמת
אולי זה משתנה לפי אזורים?
בכל אופן רופא ילדים יוכל לתת את המענה המדויק ביותר.
לבקש אבחון רב מקצועיאורוש3אחרונה
מישהו צריך להפנות. תבדקי אם הרופא מספיק. אם לא אז אבחון קלינאית תקשורת קודם אולי.
מאיזה שבוע בהריון אסור לטוס?א.ק.צ
מתוכננת לי טיסה לשבוע 31+4,זה בסדר?
תבדקי מתי תחזרי, ואיזו חברת ביטוח תסכים לבטח את זהירושלמית במקור
עד כמה שאני יודעת זה בסדר (יש מצב שצריך אישורסטודנטית אלופה
מהרופא). אממה הביטוח נסיעות יקרררר!! ולא כדאי לוותר על זה (מניסיון אישי של גיסתי).
אני טסתי בתחילת ההריון לשבועיים ושילמתי על ביטוח קרוב ל-200 דולר…
ביטוח עולה 5 דולר יוםאנונימית200
לא מאוד יקר. לא יודעת איפה עשית ביטוח...
תלוי ביעד מסתבר…סטודנטית אלופה
מה הקשר היעד?א.ק.צ
רמת המענה הרפואי שתקבלי, מניחה. והסיכוי לתאונותירושלמית במקור
הטסת חירום מיעד רחוק, עלות שירותי הרפואה ביעד וכוסטודנטית אלופה
גם הוספת כיסויים נוספים מייקרים מאוד..סטודנטית אלופה
זכור לי 32, אם את רוצה לחזור זה קצת טריקיכורסא ירוקה
תלוי בחברת תעופה, יש כאלה שמאפשרים אפילו עד 36סטודנטית אלופה
יש את כל המידע באינטרנטאנונימית200
מותר עד סוף 35.
משבוע 28 צריך אישור רופא בטווח של 48-72 שעות.
תחפשי לפי החברת טיסה
32+6פרח חדש
ככה זה היה לפני שנה וחצי וטסתי בדיוק ברגע האחרוןפרח חדש
האמת שעכשיו נזכרתי שזה השלב האחרון מבחינת *הביטוח*פרח חדש
לאחר 32+6 חברות הביטוח לא מבטחות
ולא הייתי נוסעת ללא ביטוח.
תלוי ביטוח, ולא לשכח לעשותמקרמה
ביטוח מורחב להריון שכולל ל"ע פגיה והטסה לארץ
בהחלט!! וזה גם מה שמייקר את הביטוח…סטודנטית אלופה
אני עשיתי בזמנו ולא היה יקרפרח חדש
גם בשבוע 25-28?אנונימית200
שואלת בשבילי...
בעיקרון ביטוח פגיה עושים משלב החיותמקרמה
ברוב העולם זה שבוע 24...
בארץ אפילו 23
הביטוח כולל כיסוי לטיפול בתינוק במידה ויש לידה מוקדמת
טיסה בהריון מתקדם לא עושה בעיות בלחץ דם?ממתקית
ככה שמעתי פעם, אל תסמכי עליי
מעניין
באופן כללי לא. אולי מי שיש לה נטיה צריכה להיזהרפרח חדשאחרונה
אשמח לעזרה בבחירת מנשא טובלומדת כעת
השוק מוצף ואני חייבת להחליט מה אני קונה
צריכה מנשא שיהיה אפשר לחרוש עליו ממש ברמה יומיומית
נוח, טוב ויציב שרוב התינוקות אוהבים.
אין לי בעיה ללכת על היקרים יותר אבל צריכה אחד שבאמת מצדיק את המחיר
לדעתי חייב להתנסותחנוקה
זה תלוי בך ביציבה במבנה
כמו לשאול איזו חזיה מומלצת..
ארגו אדאפטאוהבת את השבת
ארגואפונה
מנשא חרישה
ממליצה לחפש באליאקספרס. קניתי משם פעמייםיעל מהדרום
תודה לכן!לומדת כעת
ממליצהאיזמרגד1
לפנות ליועץ מנשאים/ מדריכת נשיאה, לא בטוחה איך קוראים לזה😅 שתתאים לך משהו טוב
אפשר גם לגמ''ח מנשאים או לבקש מחברות שיש להם שתוכלי להתנסות...
וספציפית יש לי מאי טאי של טופה טופ ואני מאוד מאוד אוהבת. והוא גם יחסית לא מההכי יקרים😅
זה פשוט אינדיבידואליאנונימיותאחרונה
אני קניתי בעבר מנשא יקר שמאוד המליצו עליו והוא היה הכי הכי אז...
והוא לא טוב לי. במבנה הגוף שלי הוא עושה לי כאבי גב
עוינות בין אחיםאנונימית בהו"ל
אני כבר לא מסוגלת, זה קורע אותי מבפנים ומשפיע על כל האוירה בבית..
בני 7 ו5, כל היום רבים, אבל במיוחד היחס של הגדול לקטן.. לא משנה מה הקטן יעשה, היא ידבר אליו בזלזול, מרביץ לו על כל דבר קטן ובאופן כללי עוין אותו בצורה ממש בוטה..
יש מה לעשות עם זה? אני נגמרת מזה כבר😪
את יודעת מה הטריגר למריבות?מתואמת
וגם - איך את מגיבה בזמן אמת? ואיך את מגיבה להם כשהם ב"שלום"?
יכול להיות שהדרכת הורים טובה שתלווה אתכם כל שבוע תוכל לעזור.
וחיבוק❤️
הם קטנים עדיין אז עניינים של קטנים..אנונימית בהו"ל
למשל, הקטן מצא משחק של הגדול מתחת למיטה, אז הוא הגיע עם זה לסלון והביא לו בשמחה, הגדול בתגובה שאג עליו שלא יגע לו במשחקים ודחף אותו..
הרבה מריבות סתם על מי יפתח את האוטו או מי יביא את המיץ ענבים מהמקרר..
משתדלת לא להתערב אבל לפעמים כן משקפת אחר כך ל"פוגע" את ההתנהגות שלו. כשהם בטוב, אני ממש מפרגנת (אבל באמת לא מספיק..)
מתחילים השבוע בדיוק הדרכת הורים.. תודה!!
אני במקרים כאלה מתעקשת שיתקן את ההתנהגותכורסא ירוקה
אחיך הקטן הביא לך משהו? אתה תגיד לו תודה יפה.
התנהגת לא יפה? תעמוד מולו, תסתכל בעיניים ותבקש סליחה. וכמובן לא תשכח לומר את התודה אחכ.
להתעקש על זה ולעמוד שם פעם אחרי פעם לוודא שזה יקרה מפחית משמעותית את ההתנהגויות שאת מתארת. לשקף את הבעייתיות זה מעולה, אבל כשאין השלכה ברגע האמת להתנהגות- שניהם לומדים שזו התנהגות לא סבבה אבל כן ברמה מסויימת לגיטימית.
תודה!אנונימית בהו"ל
בדרך כלל בזמן אמת אין עם מי לדבר..
יכול להיות שיש לגדול איזושהו קושימתואמת
וזה יוצא על הקטן?
זו נקודה שכדאי להעלות בהדרכת ההורים...
בהצלחה!
בהחלט.אנונימית בהו"ל
מתחילים השבוע באמת הדרכת הורים עם התמקדות בו..
זה לא עניינים של קטניםאמאשוני
זה המקום שלו בבית.
החפצים, המעמד, אולי גם התשומת לב של ההורים.
להעלות את זה בהדרכת הורים זה מעולה, יעזור לכם בפרקטיקה.
מבחינה רעיונית, ילד לא סתם מתנהג כפי שהוא מתנהג, יש שם משהו עמוק יותר שמפריע ומציק לו,
יכול להיות שהוא אפילו לא מודע למה שמפריע לו.
עד שלא מטפלים ברובד העמוק יותר המריבות לא יפסקו.
זה לא עוזר לשקף לילד בן 7 ששאגות זו לא צורת תקשורת ראויה, כשלא מדברים על מה שהביא אותו לידי שאגה.
לצורך הדוגמה, אם תראי ילד עומד ליפול בצורה מסוכנת, לא תתני שאגה?
אולי כן וזה יראה לך כמו תגובה הגיונית לסיטואציה.
לכן לפסול התנהגות בד"כ לא זה מה שעוזר, אלא להבין שלגעת במשחק שלך זה לא אירוע מאיים.
אפשר למשל לנתח איתו את המקרה ולשאול:
כשראית את המשחק בידי אח שלך,
מה חשבת?
מה הרגשת?
לתת לגיטימיה לתחושה עצמה.
זה לא נעים שנוגעים בחפצים שלך בלי רשות. אולי חששת שהוא השתמש בזה כבר וכד'.
ואז לדבר על מה שבאמת קרה.
האם הוא השתמש בזה? איך היית מעדיף שיספרו לך שמצאו משהו ששייך לך? איך אפשר לשמור על החפצים שלא יגעו בהם? (למשל לסדר אותם)
ואז לקבוע כללים בסגנון:
חפצים אישיים שבמדף x אסור לגעת בהם בלי רשות.
חפצים אישיים שמסתובבים בבית, מה דינם?
חפצים שאינם אישיים (כמו משחקי קופסה) מותר לכולם להשתמש כי הפרשנות היא שאם זה במרחב הכללי כנראה הסכמת לאחרים להשתמש גם.
ככה הילד מקבל לגיטימציה לתחושה שהוא רוצה לשמור על החפצים האישיים שלו בלי שיגעו לו בהם, וגם מקבל כלים איך לשמור על מה שחשוב לו, ואיך להגיב נכון בפעם הבאה.
ממילא לא יהיה צורך בשאגות.
לגבי התנהגות הולמת ולא הולמת, אפשר לדון בכך בנפרד (למשל באמצעות הסיפור אריה הספריה, ספר פשוט מעולה בשביל לדון בדרכי תגובה מהסוג של שאגות)
אבל שזה לא יהיה המוקד בטיפול באירוע.
לגבי מי יפתח ראשון את האוטו כדאי להעלות יותר למודעות, לשאול למה היה חשוב לך לבצע את זה ראשון? מה זה אומר עליך? למה אנחנו מרגישים טוב להיות הכי.. כמובן שהוא לא ידע להסביר במונחים של דופמין וכו' אבל זה כן מעלה למודעות מתי תחרותיות היא בריאה ומתי היא מיותרת.
כשהוא עוד קצת יגדל ויהיה מסוגל לחשוב על דברים יותר לעומק, אפשר למשל לשאול: אם זה כיף להגיע ראשון, וזה באמת כיף, למה אני לא רצתי ראשונה לאוטו?
או בסיטואציות אחרות, למה אני לא התפרצתי ועניתי ראשונה?
לפי התשובות להבין איך הוא רואה את העולם. קצת לכוון למשל לחשיבה שאם אני יודעת שאני יכולה, אני לא צריכה "להוכיח" את זה. ויותר מזה לשמוח בשמחת האחר שאצלו הנושא מהווה אתגר והוא הצליח להתגבר עליו.
(למשל בסיטואציות שבהן הקטן מתאמץ מאוד ואז הגדול מגיע בנונשלנטיות ועושה במקומו ללא מאמץ)
לתת לו להבין מעצמו מתוך התבוננות בטבעו של עולם, שלפעמים הבגרות היא לא להגיע ראשון, לפעמים הבגרות היא לא להיכנס לתחרות.
למשל אם מישהו עוקף בסופר, אפשר לדון בכך עם הילדים ולהסביר שאמנם מה שהאיש עשה היה ל בסדר, אבל זו בחירה שלי האם לריב על זה או לבחור לא להיכנס לתחרות על נושא שולי בעיני.
למשל אצלנו זה יכול להיות שהגדולים מתקנים שגיאות כתיב לקטנים והקטנים נעלבים מזה.
אני מפנה שאלת חשיבה לגדולים:
למה לדעתכם אני לא תיקנתי את הקטן על השגיאת כתיב?
לפעמים התשובה היא בסגנון של אולי לא שמת לב, או לא ידעת שזו שגיאה.
אני עונה שראיתי ואני יודעת ומתאגרת עוד קצת ולפעמים משאירה שאלת חשיבה פתוחה:
למה לדעתכם בחרתי שלא לתקן על שגיאת הכתיב. תחשבו על זה.
באמצעות ההתבוננות הזו התובנה (כשהיא תגיע) תהיה יותר מחוברת אליהם ויותר יפנימו אותה,
מאשר שאני אסביר להם או אגער בהם שהם העליבו את הקטן.
תזכרי שמריבות לא נגרמות כי הם לא אוהבים אחד את השני, אלא כי הם מאוד אוהבים את עצמם, וזה דבר שבבסיס שלו הוא חיובי.
וגם תואם התפתחות שקודם האדם הוא אגוצנטרי ורק אח"כ מתפחת חמלה כלפי הסביבה,
לכן כמה שקשה לראות מריבות, זו התפתחות טבעית ונורמיטיבית לחלוטין וזה יעבור ככל שהם יתבגרו וככל שילמדו לתקשר.
תהיי חזקה זה עובר בסוף.
נ.ב שימי לב אם בכללי בבית יש ציפיות נמוכות מהקטן שגורמות לתסכול גדול.
זה בסדר לצפות מכל ילד למשהו אחר בהתאם לאופי לגיל וליכולות שלו, אבל צריך לשים לב אם זה גורם לתחושת חוסר הוגנות מתמשכת אצל הגדולים, צריך לתת לזה מענה ולא להשאיר ברמת ה"ככה החלטתי" כי זה יכול לייצר מרמור מתמשך של הגדול כלפי הקטן.
(למרות שהטענה אמורה להיות כלפי ההורים בכל מקרה, הרבה פעמים זה יצא כלפי האח בדומה לסיפור הכותונת של יוסף ואחיו ששנאו אותו לא בגלל משהו שהוא בעצמו עשה, אלא בגלל משהו שאבא שלהם עשה כלפיו)
בהצלחה!!
וואי ממש תודה!!אנונימית בהו"ל
צריכה לקרוא את זה שוב בערב בנחת..
חשובה מאד הגישהאפונה
ההתנהגות היא רק קצה הקרחון. תמיד.
ממליצה מאד לא ללכת להדרכה בגישות התנהגותיות למיניהן, שיעזרו לכם להפסיק את ההתנהגות,
אלא להדרכה בגישה היקשרותית התפתחותית שתעזור לכם להבין את המכלול, מה הגורמים להתנהגות ואיך נותנים מענה מספק ואמיתי לצרכים של שני הילדים תוך שמירה על הקשר.
ואי מזדהה כל כךמולהבולה
ולא יודעת מה לעשות
מצליצה לקרוא את הספר "אחים ללא יריבות"פרח חדש
נחפש.. תודה!!אנונימית בהו"ל
כמוoo
שיש מבוגרים שלא מסתדרים אף פעם זה עם זה
ככה יש ילדים
אצל ילדים יש גם חוסר בשלות בפתרון קונפליקטים וגישור על פערים
יש לי 2 ילדים שפחות מסתדרים אחד עם השני
עם פערים גדולים באופי ותפיסת החיים
הדבר שהכי עזר לבעיה היה
שהעברתי אותם לחדרים נפרדים
כמות החיכוכים פחתה והמריבות הצטמצמו
הם לא הפכו חברים אבל יותר מסתדרים (ואפילו יוצאים לעיתים לקניות ביחד)
אין אופציה לחדרים נפרדים פה..אנונימית בהו"ל
והם צמודים בגיל אז החיכוך ביניהם הוא די הרבה לאורך היום..
אוליoo
למצוא פתרונות איך להפריד ביניהם מתי שאפשר במשך היום
זה שהם צמודים בגיל לא אומר שהם חייבים להיות הרבה ביחד
ככל שנמצאים יותר ביחד
יהיו יותר חיכוכים ויותר בעיות
זה מין מעגל
אם מבוגרים לא מצליחים להתמודד עם מישהו שמציק להם בעין
לילדים אין הרבה סיכוי
אבל זה מבאס, יש להם פוטנציאל טוב ביחד..אנונימית בהו"ל
זה לא שהם לא יכולים להסתדר ביחד
כן. לדבר איתוהמקורית
לעורר את ליבו לכך שהם אחים והם צריכים לשמור אחד על השני
ללמד אותו תקשורת לא עוינת
למצוא דרכים להתעסקות נפרדת
לשבח על התנהגות טובה ואחווה
לתת להם משימות של שיתוף פעולה שלא תוביל לעימות. שתהיה מטרה יותר גדולה מהחיכוך ביניהם בתיווך שלכם
תודה!!אנונימית בהו"ל
אני באמת מוצאת את עצמי תמיד מנסה לחשוב מה הם יכולים לעשות ביחד אבל שלא יהיה תחרותי או יובל למריבה.. קשה למצוא האמת
תנסיתקומה
לחפש משחקי קופסה שיתופיים
משחקים שהמטרה בהם היא קבוצתית ולא אחד נגד השני
בעיניי זה שינוי מרענן
אני מכירה השועל החמקמק, ינשופונים, הכבאים באים (חושבת שגם בסגנון)
זה לא אומר שזה יעשה שינוי מהיסוד
אבל דרך משחק הרבה פעמים אפשר ללמד ולעבוד על כל מיני דינמיקות
וואו מעניין. המשחקים שהזכרת הם עם מטרה קכוצתית?אוהבת את השבת
אני לא מספיק מכירה בכלל משחקי קופסה אבל ראיתי שכל מה שיש לנו זה תחרות ביניהם וזה מבאס... זה מלא פעמים נותן הרגשה לא נעימה למישהו מהמשתתפים, אווירה מבאסת...
וסליחה מהפותחת על הנצלוש!!
השועל החמקמק עם מטרה משותפתלפניו ברננה!
מתוק ממש ממש!
עשה פה הרבה טוב
הכבאים באים עם מטרה משותפת אבל בעיני לקטנים יותר
תודה על התשובה!!!אוהבת את השבת
לאיזה גיל היית מגדירה את הכבאים באים?
בעיני עד גיל 6 כזהיעל מהדרום
מעולה, תודה! מכירות עוד משחקים עם מטרה משותפת?אוהבת את השבת
משהו עם שועל/ זאב. גם של פוקסמינדיעל מהדרום
לק"י
נראה לי מר זאבי.
תודה רבה!!אוהבת את השבת
ברשת מצאתי משחק שיתופי חמודמתואמת
עם חיות שצריכות לעבור מאי אחד לאי שני.
בסוף לא קניתי אותו (די יקר), אבל על בסיס הרעיון שלו הכנתי משחק באמצעים ביתיים.
רוצה שאחפש את התמונות שצילמתי אותו ואשלח לך? (יש מצב שכבר שלחתי את זה פה)
מעניין ממש. אשמח!!אוהבת את השבת
אנסה לחפש ואשלח לך.מתואמת
🩵🙏אוהבת את השבתאחרונה
^^תקומה
בדיוק🙂
תודה!!אוהבת את השבת
בנוסף למה שכתבומתיכון ועד מעון
לנסות להעצים את הטוב, את הזמן הכיף שהם יכולים לשחק ביחד, למצוא הזדמנויות ליצור נחת, שיתוף פעולה.
גם לתת לגיטימציה לכעס של הגדול בלי לתת לגיטימציה להתנהגות. זה באמת מעצבן שאחיך הקטן עושה...ואח"כ לחשוב ביחד איתו על אפשרויות להתמודדות
תודה!!אנונימית בהו"ל
אהבתי את ההפרדה בין הכעס להתנהגות, נשמע שזה משהו שיכול לעבוד אצלו..
אצלי בדיוק ככהניק חדש2
גילאי 8 ו6.
וואו
קשוח ברמות
מעלה רעיוןשיפור
בגלל שאת אומרת שזה בעיקר הגדול כלפי הקטן. איך הגדול בכללי בחיים? בלימודים? חברתית? ביטחון עצמי? אולי הוא מוציא את התסכול שלו על הקטן ועיקר העבודה היא לאו דווקא בקשר ביניהם אלא בהעלאת הביטחון העצמי, תחושת המסוגלות, הרוגע, השליטה העצמית של הגדול?
ממש טוב לו ב"האנונימית בהו"ל
הוא לגמרי במקום טוב, אם כי ברור לנו ש יש דברים שהוא לא מעז בכיתה אז הוא מנסה בבית..
מזמן לא היית פהואז את תראי
אם את עדיין כאן, אז תדעי שהתגובות החכמות שלך חסרות💙
נכון. גם לי את חסרה...יעל מהדרוםאחרונה
יש פה בנות ששולחות תיקונים לתופרת?חמדמדה
אני רוצה להתחיל לקבל תיקונים ורוצה לדעת טווחי מחירים
גרה במרכז לא איזור חרדי (דתי לאומי כל הטווח), דתי לאומי כזה רוב האנשים בגוש בניינים שלי בגילאי כזה 40+
ויש שכונה סמוכה שגם אליהם אני מכוונת ששם זה גם יותר חרדי וגם יותר צעירים
מכירות בערך?
מכפלת למכנס? לשמלה? בצרות של מכנסי שבת? של שמלות? סגירת שסע? תיקון מכנסיים שנקרע כזה בין הרגליים
כל מידע יעזור לי חחח
(ולא להגיד לי שאני תריכה לקחת כמה שנשמע לי אני אבסס את מה שנשמע לי על מה שקיים כי תכלס לא רוצה להיות מאןד יקרה אבל גם לא מאוד זולה)
אצלינו מכפלת של שמלהשלומית.
עולה 30 ש"ח, לדעתי נחשב זול יחסית ( אבל לא מכירה מספיק תופרות כדי להעריך)
לדעתי את יכולה לנסות לכוון על 60-70 ש"ח לשעה, ולפי זה לתמחר. עם הזמן מן הסתם תהיי יותר מדוייקת לגבי הזמנים
מה פתאום משלמים הרבה יותרחנוקהאחרונה
תיקונים זה הרבה כסף
לצערי
30 שח מכפלת של שמלה זה זול.
אין תיקון בפחות מ30.
מכנסיים של בנים קיצור- 60 שח
החלפת רוכסן קצר כנל, אולי 50.
האמת היא שהיתה לי תופרת זולה אבל עבודה לא יפה, אז עברתי תופרת...
באזור המרכז משלמים עוד יותר יקר ממה ששומעת מהמשפחה
כן אני עושה - גרה במרכזshiran30005
והתווך מחירים פה הוא מטורףףף. עשיתי מכפלת לשמלה של אירוע+ הצרה לקחה לי 150 שח
פעם אחרת הלכתי למשהי אחרת והיא לוקחת ממש זול בפער אדיר מהראשונה. הבעיה שהיא לא זמינה תמיד, השעות שלה לא נוחות והיא רחוקה ממני(לא ניידת אז תלויה בבעלי)
אם את גרה קרוב אלי אני הראשונה שמגיעה אלייך 😊, יש לי שקית שמוכנה לתיקונים רק שאין זמן וכוח ללכת לתופרת
בהצלחה!
או זה נשמע מחיר יותר הגיוני לי חחחמדמדה
לקחתי על מכפלת של שמלה מבד מציק ועם בטנה, מה שאומר שזה לקצר פעמיים, 60₪
למה זה בסדר שהגננת גובה כמויות של כסףהריון ולידה
כל כמה ימים בקשה נוספת
כולנו יודעים שזה לא חוקי
ואם מישהו מעיז לפנות הלאה היא שוברת את הכלים ותוקפת
למרות שהובטחה אנונימיות בפנייה הלאה ?!
היא פשוט החליטה שזה אנחנו והתקשרה להתעצבן
אני חולה כולי
לא מסוגלת לעשות כלום והכרחתי את עצמי לחייג אליה כדי לסיים עם הסיפור הזה
והיא פשוט מגעילה
אני לא מסוגלת כבר
אנחנו בתחילת שנה עדיין, היא בטוחה שאנחנו רעבים לפת לחם כי אנחנו לא בסגנון חיים שלה וזה עדיין לא מונע ממנה להמשיך
קשה לי כבר
כולי דמעות מהסיטואציה
והיא חילוניה אז עוד יותר מרגישה חילול השם שהיא חושבת על הדתיים האלה שרק מביאים ילדים לעולם ולא מעוניינים למממן להם כל פיפס שעולה לה בחשק
מה שיפה שגם בקבוצה של חילוניות מתלוננים על גביית כספים /מוצרים הזויה שנהייתה טרנד בגנים. אז אפילו הם באותה הסיטואציה
אני יודעת שאתחרט על ההודעה הזאת אבל אני כבר לאיכולה לשאת את זה
זה גן דתי בהגדרההריון ולידה
נשנושים לתינוקת תכף בת שנה חוץ מבמבה?אנונימית בהו"ל
היא מלא אוכלת במבה..
שמעבר לזה שזה מסוכן
וצריכה יותר להקפיד להרטיב לה אותם
מה עוד אפשר שלא תחנק ושיהיה בריא??
בננהפצלושון
חמוציות, פריכיות אורז
הבן שלי בן שנה וחצי לא זוכרת ממתי זה מתאים
למה במבה זה מסוכן?המקורית
הילדים שלי אכלו מגיל יותר קטן ולא הרטבתי
היא נחנקת מלאאנונימית בהו"ל
למה להרטיב במבה? נשמע דוחה ורק יותר דביקחילזון 123
אפשר לתת ביסקוויט, עוגיה, פריכיה, בננה, תפוח מקולף וחתוך, רצועות מלפפון, לחם עם ממרח
גם לחם ותפוח היא פשוט לוקחת חתיכה גדולה ונחנקתאנונימית בהו"ל
אז תחתכי לחתיכות קטנותחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 20:55
ואפשר לתת דברים רכים יותר
אבוקדו, תפו''א מבושל, בטטה, חביתה
רצועת מלפפון עם קליפה ואז הם רק מלקקים/מכרסמים את החלק הרך.
שתשחק עם זה בכיסא אוכל ולאט לאט תתרגל לא להחנק
🙏 היא אוהבת מאוד חביתהאנונימית בהו"ל
למה מסוכן? למה להרטיב?עלמא22
כשהבת שלי אכלה מעוך / טחון, היא אכלה במבה איך שזה, זה נימוח בפה, מתמוסס.
מה המרקם שהיא אוכלת?
אפשר פירות, עכשיו בחורף אפשר קלמנטינה, תפוז, אולי תות.
גמדים
סקוויז פירות רגיל / של גמדים
מעדן דניאלה
מאפינס ביתיים
פנקייקים רכים בחתיכות קטנות
אני מביאה לה גם הרבה מרקים טחוניםאנונימית בהו"ל
במבה מסוכן? על זה לא שמעתי.ממתקית
זה ה-נשנוש לתינוקות.
מעניין שהיא נחנקת ליאנונימית בהו"ל
אולי זה נדבק לה בחיך? במבה זה קצת דביקיממתקית
הבת שלי בקטנותה הייתה נחנקת לי מלחם פרוס כי זה היה היה דביקי כזה, והיה נהייה לה כמו עיסה בפה.
כן.. זה..אנונימית בהו"ל
איזה חברה הבמבה? זה מאוד משתנה..נקודה טובה
בטוחה שהיא נחנקת?מיקי מאוסאחרונה
בגיל הזה יש רפלקסים שהם כמו הקאה. אבל זה חלק טבעי ונורמלי מהלמידה של מוצקים
אם היא משתנקת לשניהם וחוזרת לאכול בסבבה אל תילחצי זה נורמלי
כמובן בגיל כזה מוצקים זה תחת השגחה לוודא שהיא לא מסתבכת פתאום
אני מביאה בגיל הזה פריכיות דגנים, יש לפיטנס וגם לאנרג'י, פריכיות אורז זה קשה להם מדי אבל הדגנים ממש נמסות בפה וזה יחסית בריא
בננה אפשר לחתוך לרבעים לאורך, רק שזה קצת מלכלך
אם יש לך זמן וסבלנות אז פנקייקים או להכין מאפינס מחומרים בריאים
מעדכנת בעוד רעיונות שמצאתי..🤗אנונימית בהו"ל
קוטג', גבינה..
בסקוטיםshiran30005
זה אומנם מתוק אבל נמס להם בפה וגם יחסית גדול כךצשלא נגמר בשניות, או בסקויט, בננה אפשר גם
בודד לי.. על חברות..על מילואים ..על השקטבדד אלך
עבר עריכה על ידי בדד אלך בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 4:34
כתבתי פה פוסט שלם
ומרגישה שזה יותר מדי חשוף לי
אז משאירה רק את הסוף
תשימו לב
תסתכלו קצת שמאלה וימינה
לשכנה החדשה
לזאת שמגוייסת
לזאת שעד כה רק הנהנת לה בראש
אפילו שאתן נפגשות בעבודה יום יום
תאירו פנים
תשאלו מדי פעם מה שלומך ותתכוונו לשמוע
תראו
תתעניינו
אלו דווקא הדברים הפשוטים
שעושים את כל ההבדל.
בין לבד לבין יחד.
רק להגיד שקראתי את הפוסט המקורי באמצע הלילהבוקר אור
ונגע בי מאוד
שולחת לך חיבוק❤️
תודה ❤️בדד אלך
וזה בסדר גמור שקראת
פתאם נבהלתי שאולי כתבתי יותר מדי
ואשם מישהי תזהה אז לא יהיה לי נעים
חשוב שכצבת! חיבוק גדול יקרה!!!אוהבת את השבת
חיבוק גדול!!אנונימית בהו"ל
אנחנו גם התחלנו מילואים עכשיו אז ממש מבינה אותך!
את גיבורה ואלופה והלוואי שמשהי תחשוב לפנק אותך, הכי מגיע לך בעולם😘
תודה רבה ❤️ לא סיפרתי לאף אחת הפעםבדד אלךאחרונה
אין לי כח לציפיות..לאכזבות..
במילא אין פה עזרה ובעיקר לא התעניינות
לא במרירות,פשוט עובדה
ממש תודה לכולכן
חשוף קצתאנונימית בהו"ל
אני לא יודעת לתת עזרה למבוגרים.
משתדלת לעשות חסד ביום יום,
אבל עם ההורים וחמי וחמותי, משהו שם אני לא מצליחה..
במיוחד שחמי וחמותי לא רוצים שאעשה כלום.
ואני מתעקשת לשטוף כלים, לעזור בפינוי שולחן,
שהילד נותן לי ואני פנויה.
אבל שורה תחתונה. אני לא מספיק רואה אותם. רואה אותם באמת. את המצוקה והכאב שלהם.
ולפני כמה ימים קרה איזה משהו שגרם לי להבין את זה עוד וכאב לי ככ.
מרגישה כזאת לא בסדר.
גם ההורים שלי חולים ואני אשכרה לא מצליחה חוץ מהודעות ואמפתיה לעשות יותר וזה מחרפן אותי.
איפה ואהבת לרעך כמוך שלי.
התקשרתי לאבא אם צריך עזרה בקניות אמר שלא.
אבל מרגישה שכל עזרה היתה עוזרת ושפשוט אין לי את זה😭
העולם בנוי ככה שההורים הנותנים והילדים המקבליםבאתי מפעם
כשההורים מתחילים להתבגר, לאט לאט סדרי הטבע משתנים וההורה הופך להיות המקבל, ויש בזה משהו כ''כ לא טבעי, וזה לגיטימי שלא הולך לך ולא זורם בקלות.
אל תלקי את עצמך, הודעות אמפתיה זה המון!
אני חושבת שגם להורים לא כ''כ נעים להיות במקום המקבל, המתמסכן הזה....
כתבת יפה... אני זןכרת את סבא וסבתא שלי בני 90+אוהבת את השבת
שרשרתי לכאן אבל מתכוונת לפותחת...
ועדיין היה להם ממש ממש קשה להיעזר
זה מאוד לא קל השלב הזה...
בטח שיש לך גם את הילדים שלך
ואת נקרעת בין שניהם...
אני חושבת שהרגישות שלך מדהימה
ותחשבי מה את יכולה בכוחותייך ויהיה להם נעים...
יש הרבה חשיבות כמו בנתינת צדקה שהעזרה תהיה נעימה... קל לכתוב קשה לעשות כמובן.. גם לי..
אולי להגיד להם שאת רוצה פעם בחודש לעשות להם מלשוח קניות הביתה ואת תזמיני ותתעסקי עם האונליין אולי לקנות חלק מהקניות לשבת מדי פעם אולי לקבוע איתם עוד שבוע/שבןעיים/חודש שתגיעי לעזור במה שירצו באותו יום..? סידורים, קניות או לשבת לקפה...
מאוד עוזר בגיל הזה לדעת מראש..
ועדיין זה מאוד מורכב...
והכי חשוב להשקיע כמה שאפשר בקשר עצמו, הקושי הגדול בזיקנה זה הבדידות... היציאה ממעגל העבודה, הבעיות הבריאותיות, הרבה פעמים גורמים לניתוק מהעולם ומחיי חברה וזה הכי קשה כבני אדם...
בהצלחה גדולה!!!
יש דברים שבאים טבעיאמאשוניאחרונה
ויש דברים שאפשר לעשות גם אם זה לא טבעי.
למשל לשאול אנשים מה הם היו עושים אם ההורים שלהם היו חולים.
ואז לבחור משהו אחד לעשות.
אני למשל הייתי מציעה:
להכין להם סיר מרק
לתת לילד להכין להם ציורים
ואז מתוך הרשימה שאת מקבלת לבחור משהו אחד ולעשות אותו.
לפעמים תקבלי תגובה חיובית ולפעמים לא.
העיקר לנסות שוב ושוב,
עד שמשהו שם נהיה קצת יותר מדוייק או קצת יותר טבעי ואז זה יותר קל.
גם אני הרבה פעמים שואלת אנשים לעצתם. אפילו אנשים זרים, למשל בחנות הרבה פעמים הקונות מתייעצות אחת עם השניה, הכל טוב..
מילואיםאנונימית בהו"ל
בעלי לפני מעל חצי שנה ניסה לבטל פטור ולחזור למילואים ולא הצליח, עד אתמול.
אתמול קיבל צו שמתחיל ממש בקרוב וזה מפחיד אותי.
אולי טיפשי שנכנסנו לזה מעצמנו?
איך הילדים יגיבו?
איך אני אסתדר?
איך הוא יסתדר?
הוא יחזור משם? איך יחזור משם?
ואם הוא גם יסתבך במשפטים ובלאגנים כמו כל מיני חיילים?
איך הסביבה תגיב?
הוא צריך להחזיר תשובה היום.
מקווה שיעשה את זה כבר ונהיה אחרי, לא משנה מה יגיד רק שיחליט כבר.
רק לחזק שאתם עושים את הדבר הנכוןאמאשוני
עם כל הפחדים והקשיים,
זה הדבר הנכון לעשות.
בהצלחה!
תודה!אנונימית בהו"ל
חיבוק.איתך לגמריאין כמו טאטע!
בעלי גם נלחם לבטל פטור .לקח הרבה זמן אבל הוא בסוף הצליח.ואז חטפתי את הפחדים האלה כמו שתיארת.
מאמינה שהוא יהיה בסדר, ושאנחנו נסתדר.
אבל כן זה מלחיץ מאוד, בעיקר לפני.
בינתיים היה ממש מעט ימים, החשש לפני היה הרבה יותר גדול מאשר מה שהיה בפועל (זה לא היה קלי קלות, אבל גם לא כלכך נורא כמו שדמיינתי ...)
תתפללי שהכל יהיה בסדר, ותאמיני בעצמך שכשיגיע הרגע אתם תסתדרו.
וגם אל תתביישי לבקש עזרה אם צריך!
בהצלחה גדולה גדולה והרבה ס"ד לכם!
גם אצלנו זה לקח זמןאנונימית בהו"ל
האמת שכבר לא האמנו שיצליח לחזור למילואים, בתקופה האחרונה שיחררנו מזה והפסקנו לנסות ועכשיו פתאום התקשרו אליו.
אמן! תודה
אמן! תודה
לא פשוט, בהצלחה רבה!!! זה באמת מלחיץשיפור
יש חששות הגיוניות- איך את והילדים תסתדרו, שזה באמת לא פשוט, אבל לרוב לגמרי אפשרי.
ויש חששות קצת מוגזמות בעיניי- כמו משפטים ובלגנים שזה די נדיר.
ואני לא יודעת מאיזו סביבה את- אבל ממה שאני רואה מאוד מעריכים את מי שמתגייס למרות שקיבל פטור.
והאי וודאות באמת קשה❤️🩹❤️
נדיר אבל אנחנו מכירים מקרוב מאוד...אנונימית בהו"ל
כאן אני לא בטוחה שיעריכו אלא יותר שיחשבו שקיבלנו סיבוב.
אבל זה לא באמת מה שישפיע על ההחלטות שלנו
לא פשוט להכניס את עצמך למצב חדש ולא קליעל מהדרום
לק"י
מצדיעה לכם!
בעז"ה שיעבור בטוב🫂
תודה!אנונימית בהו"ל
אומנם אותי לא שאלו (כי התשובה היתה לו ברורה...)מקרמה
אבל מה שלי כל הזמן עובר בראש זה
שאנחנו עוד נרשם בדפי ההיסטוריה
אני באמת מאמינה בזה
להגיד לך שזה לא קשה? זה קשה... (למרות שעכשיו זה תרופה יותר קלה)
וכן.. יש לזה מחירים (מעל 400 יום... אבל מי סופר...)
אבל הלב שלי שלם
ותודה שאתם באים לעזרה
מצטרפת..בדד אלך
ומבינה את הפחדים
הכי טבעי
במיוחד כשבוחרים בזה
אנחנו ביטלנו את הפטור בשמחת תורה
מי בכלל התלבט היה ברור
איך אפשר לשבת בבית ולא לקחת חלק
היום יותר קשה להתנדב ךזה גם אין את התמיכה וההילה המעריכה
לרוב להפך לפעמים .. תגובות הזויות מקבלת
אל תנסי להבין איך תסתדרי
אין מתכון כזה.כמו שאחך תצליחי להתחתן-ללדת-לגדל 2 ילדים והלאה
תלמדי תוך כדי תנועה
תביני מה עוזר ומקל ומה מפריע
תלמדי לא לחשוב קדימה אלא רק על היום הזה
תלמדי לקבל עזרה
תלמדי שיש בך כוחות יותר משדמיינת
תלמדי שאין דבר כזה כמעט 'לא יכולה' ושאין ברירה מוציא מעצמינו מעבר לכל דמיון
ובתוך כל זה
את תתעצמי,ותבכי,ותתיאשי,ותשברי,ותהי גאה בעצמך,ותפתחי מלא תובנות ויכולות ותכירי את עצמך
ותעברי את זה ותראי שהצלחת
ותתפללי שעם כל זה
שיהיה זמן עד הסבב הבא
מאוד מודה לך ולכם על ההתגייסות
ומעודדת את המתלבטים
צריכים כל אחד
עייפנו מהאינטנסיביות לחיות ככה
ולא סותר ששמחים על הזכות
תודה!אנונימית בהו"ל
הלוואי שההצטרפות של אדם בודד באמת תקל על מישהו.
בטח שתקלזווית אחרת
יש מחסור בכח אדם במילואים.חסרים אנשים.כל אחד מקל.בסבבי השמירות, בסבבי החופש שיהיו ארוכים יותר. אותי.מרתיח לראות את המשתמטים.
מזמן רצינו להצטרףאנונימית בהו"ל
מודה שעכשיו זה מרגיש עוד יותר מיותר כי מרגיש שאנחנו כבר בסוף של הסוף אבל עדיין מנסים לנצל את ההזדמנות להקל קצת על מי שהיה עד עכשיו, אם זה בכלל יעשה משהו.
ההפך!!שקדי מרק
עכשיו זה סופר חשוב. כולם כולם כבר שחוקים אחרי מלא ימי מילואים.
עדיין יש מלא מילואימניקים וצורך מטורף שרבים על כל אחד, לפחות בחלק מהיחידות.
וכל אחד משמעותי.
כל הכבוד לכם שאתם לוקחים חלק
ממש לא מובן מאליו
את תסתדרי בעזרת ה', גם אם יהיה קשה
תהיי גאה בך ובו
תודה!אנונימית בהו"ל
מקווה שבאמת לפחות על חבר אחד שלו זה יקל.
ההפךךך עכשיו הכייי צריך! כי דוגרי גם לי ירד המורלבדד אלך
מרגישה כרגע כמו חברת כח אדם שפותרת מחסור באנשים
ולא מגוייסת מאיזה אידאל נשגב כמו בהתחלה
זה לא בעיה רק דל האנשים
אלא גם של הצבא וההתנהלות והבירוקרטיות וכו
אבל ברור שנצאך
כל 3-4 חודשים בעלי נעלם מהבית לזמן ממושך
חלאס
הפוך גוטה...מקרמה
זה בדיוק הזמן...
כשכבר עייפנו
ונשחקנו
ואין כח גם לפינישים
אין לכם מושג כמה אנחנו מודים על כל אחד ואחד
באמת!
מעריכים מאוד ❤️
מצטרפת! ממש ככה! תודה לכם!💓אמא לאוצר❤
מבינה מאוד ומחזקתואני שר
אין מה לומר, זה קשה.
וכשיש תחושה ש"הבאת את זה על עצמך" זה רק מוסיף לפחד ולקושי.
אבל מחזקת אותך ממש.
אתם בוחרים לגדול ולהיות שותפים עם כלל ישראל.
אתם מקלים במשהו (רעיונית או מעשית) על כל אלה שכבר עייפים מזה.
חיבוק ותודה שאכפת לכם.
בדיוק, זה החשש הכי גדול שליאנונימית בהו"ל
אפילו יותר מאיך אסתדר עם הילדים.
מרגיש לי שאם אני מביאה את זה על עצמי אז אין לי זכות להתלונן ושיהיה לי קשה כי נכנסתי לזה כמעט לגמרי מבחירה
מבינהואני שר
אז תדעי שמותר
מותר שיהיה קשה
מותר להתלונן
מותר לפחד
ולכעוס
ולהתחרט לרגעים
הבחירה לא שוללת את הזכות שלך להרגיש
תזכירי לעצמך שלהפך -
את כזאת אלופה שבחרת בדבר שקשה לך
מודה שלפעמים אני שמחה בהרגשה שאין לי בחירה
כי זה באמת מקל
אז לבחור ועוד בשלב כזה שזה כבר לא מגניב
זאת גדלות מטורפת בעיניי!
זה מה שאמרתי לבעלי אתמולאנונימית בהו"ל
שהיה עדיף שיגידו לו שחייב לבוא והיה יותר קל.
כשיש בחירה אז יותר קשה לבחור בקושי.
עכשיו אפילו לא יהיה לי את מי להאשים בקושי חוץ מאת עצמי
מבחינת המדינה יש בחירהאמאשוני
מבחינת שליחות ותפקידנו בעולם לא בטוחה שיש פטור מסיבות שהצבא נותן כמו גיל וכד'.
אברהם אבינו הצטווה בלך לך בגיל 75 התחיל מהפכה בעולם
משה רבינו בגיל 80 נבחר להנהיג את העם ולהוציא ממצרים משיעבוד.
המחוייבות כלפי עמ"י לא מסתכמת בקטגוריות של הצבא ואפילו חתן מחופתו יוצא.
זה לא באמת בחירה שלכם, זו שליחות. זו מלחמת מצווה. ויאמר הנני.
מותר לבכות ומותר להתלונן ואפילו מותר להתחרט ומותר להרגיש קשת רחבה של רגשות.
אבל לברוח מהשליחות, לסתום את האוזניים לקריאה, זה פחות.
זה נכון שלא כולם יכולים לצאת למלחמת מצווה למשל בשל מצב רפואי/ גופני/ נפשי וגם מסיבות של בירוקרטיה של המערכת. אי אפשר בשביל לקיים מצווה לצורך הדוגמה לגנוב נשק,
צריך לעשות זאת בדרך הטובה והישרה דרך גיוס מסודר למילואים וכך עשיתם.
חזקו ואמצו ויהא ה' עימכם.
מה פתאום, מותר לך לקטר מעכשיו ולתמיד 
רקלתשוהנ
למה לאישה בהריון אסור לקטר? וליולדת? ובתחילת עבודה חדשה?
הרבה דברים אנחנו מביאים על עצמנו
זכותך לקטר לפרוק להתלונן
רק אל תעשי את זה באוזני מי שיגיב - אבל אמרנו לך
לקטר זה חלק מובנה במערכתמקרמהאחרונה
זה לא משנה אם התנדבתם/נודבתם
אם אתם בעזה/לבנון/איוש
אם את עם ילדים/בלי ילדים/לפני לידה/אחרי לידה/בין לידות
ואני אגלה לך בסוד...
הקשיים של האחת לא מורידים או מעלים את הקושי של השניה... כך שאין מגבלה לקיטורים
וחוצמזה שלשחרר קיטור עוזר...
ואין כמו לשחרר קיטור בחברת חברות לצרה
(שלא נדבר על הומור שחור...)
ולא... זה שאני מקטרות לא הופך אותנו לממורמרות או מפחית ממה שאנחנו עושות
על החתום
זאת שלא הטילה וטו לבעלה הזקן מידי...
מחזקת אותך, שזכיתםרקלתשוהנ
צריך ללמוד את זה, כמובן
גם לי היו תחושות מתח גבוהות מאד לפני הסבב האחרון שלנו, למרות שממש לא היה הראשון...והיו בזמנים הרבה יותר מפחידים.
זה קשה להתמודד עם הכל לבד, ברור.
אבל במבט מלמעלה
אני מאושרת (וגם תוך כדי הסבב) שזכינו להיות מאלה שמגיעים. באמת.
לזכות לעזור קצת, טיפה, בלגלגל את הגלגל של העגלה של הגאולה
סיפור לידת התאומים שלנוAvigailh1
משתפתתתת
הגענו בשלישי ב16.12.25 לביקורת שבוע 38 הריון עודף תאומים לא זהים , הרופאים ממש המליצו לסיים את ההריון כי הסיכונים עולים על היתרונות בלהמשיך. נתנו לי בלון לזירוז,ירדתי למחלקה להריון בסיכון בסביבות 15:00 בצהריים ,הבלון גרם לצירים כואבים אך נסבלים אבל לא ממש סדירים, לקחתי אקמול לוריד שעזר מעט בלילה .עשיתי נשימות וזה ממש ממש עזר לי. בבוקר בשעה 09:00 בערך רופאת נשים בדקה אותי (משמיים זאת הרופאה שמטפלת בי בקהילה גם כן) שזה גם ד"ש מהשם וזה היה ממש מתוק כי מה הסיכוי ...
לאחר בדיקה נמצא שהבלון נפלט והפתיחה הגיעה ל 3.5, איזה אושר!! אבל מסתבר שחדרי לידה עמוסים ואני נורא פחדתי שבגלל שזו לידה חמישית והריון תאומים שבטעות אני לא אלד שם במחלקה, אז החרפתי קצת יותר את הכאב מהמציאות כדי שיורידו אותי בעדיפות וזה עבד, אחרי 5 דקות כבר הורידו אותי בכיסא גלגלים לחדר לידה. עוד רבע שעה קודם עשיתי מקלחת חמה ונעימה לפחות מ5 דק כי מסתבר שהמקלחת גרמה לסתימה וכל החדר היה מוצף במים והוציאו את כולנו מהחדר החוצה עד שיתייבש. ירדנו לחדר לידה בערך בשעה 9 וחצי עשר, קיבלה אותי מיילדת מקסימה שבהמשך התחלפה באחרת שגם הייתה מעולה . המשיכו איתי בניטור של מוניטור ואולטרסאונד כדי למצוא איפה כל אחד מהם , אחרי בערך שעה הגיע המרדים לאפידורל , לא זכרתי שזה ככה כואב 😶🌫️ כנראה בגלל שהפתיחה לא הייתה כזאת גדולה ולכן הכאב של הציר היה חלש מהכאב של האפידורל . המשכנו להתקדם עם פיטוצין. הגיעו כמה רופאות כדי לתשאל ולהסביר שיכול להיות שאם משהו יראה לא טוב במוניטור אז יש סיכוי לרדת לחדר ניתוח. המשכנו להתקדם והתחלפה מיילדת אחרת מבוגרת יותר ונראית יותר מנוסה, הייתה ממש חמודה. כל פעם בדקו והתקדם יפה לאט ובזהירות. רופאה מיילדת פקעה לי את המים כדי לזרז את התהליך וזה באמת עזר והתקדם , הכניסו לראשון מוניטור ראש ולשני מוניטור על הבטן. עד שהגענו לפתיחה מלאה זה היה באיזור השעה 6 בערב. אז התחילו להיות בחדר המון אנשי צוות ,היו במהלך הלידה מעל 10 אנשים סך הכל. הרבה רופאות נשים מיילדות, אחיות, רופאי ילדים, כח עזר. הרגשתי ממש שהקבה שלח את כולם אליי לחזק ולהגיד את המילים בדיוק שאני צריכה לשמוע ולעזור לי פיזית גם כן. המיילדת ביקשה שאתחיל ללחוץ בלי להוריד את החלק השני של המיטה ובלי שארים רגליים כי הראש עדיין לא ירד למטה, היא טענה שאני שכחתי ללחוץ ,ואני טוענת שזה לא עבד כי שניהם רצו לתפוס את המקום לצאת ראשון ולכן היה קשה להוריד מישהו למטה. כשהתהליך התחיל הרופאה ביקשה שאני יוריד את כל התכשיטים ואחליף לבגד של חדר ניתוח, בשלב הזה ממש התבאסתי וירדה לי כל המוטיבציה. מצד שני פחדתי ואמרתי שאין מצב שאני מסיימת בניתוח לא משנה מה. אז נכנסתי למוד של מלחמה והתחלתי ללחוץ עם תפילה להשם ששניהם יצאו בע"ה רגיל ללא ניתוח וללא סיבוכים . לחצתי המון וממש התעייפתי , זה היה ללא הצלחה קרוב לשעה. דיברתי עם השם והתפללתי שיעזור לי ולהם לצאת רגיל ,שאין מצב שאני בניתוח. ובאמת התפילה התקבלה ופתאום הרגשתי לחץ משמעותי בטוסיק .. כל הלידה הייתה עם עיניים עצומות ועם הרגשה של חיבור ישיר לבורא עולם. רק אני ,הוא, המיילדת והתינוקות ובעלי. זה מה שעניין אותי. התחלתי ללחוץ וגם שמעתי שהמיילדת אומרת שזה מתחיל לקרות וזה עודד אותי והיא גם אמרה שזה השלב שבו זה קורה ולא היה ניתן להקדים אותו לא משנה איך היא ניסתה לעזור ,ואני חשבתי שהיא ממש צודקת כי רק השם קובע בדיוק את הרגע וגם כי הם טרם נשבעו שיהיו צדיקים ולא רשעים. לחצתי הכי חזק שאני יכולה, הרגשתי שאני נקרעת . הרגשתי לחץ מטורף בטוסיק ואז הגיע הרגע שהמיילדת אמרה את המשפט " יופי, עכשיו אל תלחצי רק לנשום" והבנתי שהראשון עוד רגע בחוץ. הרגשתי הרגשה של פליטה מהגוף משחררת וטובה. שמו אותו עליי והוא היה נראה ככ קטן, לא דומה בכלל למשקלים שאני רגילה ... מכוסה כולו בשומן הזה, פחדתי לגעת בדבר הטהור הזה שיצא ממני. הוא עבר לשקילה ובדיקת רופא, מסתבר שהיה לו מאוד קשה לנשום ולקחו אותו לחדר ליד שאבו לו מים שבלע ונתנו קצת תפיחות על הבטן לשחרר וב"ה הוא התייצב. המשכנו לעובר השני. עשו לי אולטרסאונד לוודא מצג והוא נשאר בראש ברוך השם. התחלתי ללחוץ ושוב לא קרה שום דבר. הרופאה אמרה שאני חייבת להיות בריכוז מלא וללחוץ כי היא מזהה האטה בדופק ואנחנו לא רוצים ניתוח. נלחצתי ולחצתי הכי חזק שיש .. לא ראיתי בעיניים מה שנקרא. השני גם נפלט ברוך השם אחרי 7 דק. היינו בעננים אני ובעלי. השיליה יצאה אחת עם 2 חבלי טבור למרות שכל ההריון אמרו באולטרה סאונד שזה 2 אחוריות.. מסתבר שזה היה אחת עם הפרדה.. אולי נדבקו והתחברו,משהו לא ברור.. הרופאה נתנה לי זריקת פיטוצין לירך למניעת דימום וכיווץ הרחם, ועוד 5 כדורים של ציטוטק מהישבן למניעת דימום יתר ולכיווץ הרחם. אמרה שזה יכול לעשות תופעות כמו בחילה וסחרחורות אבל זה עדיף על דימום. נאלצתי להסכים. אחר כך שטפו אותי והעבירו לחדר התאוששות, ומאותו הרגע רעדתי בלי שליטה והיה לי חם נורא בכל הגוף.. אחר כך שתיתי תה והעלו אותי למחלקה לאשפוז. בדקו לי חום והיה קצת גבוה, אמרו שיכול להיות בגלל התה . בדקו שוב אחרי שעה ואחרי ששתיתי משהו קר והחום עלה ליותר גבוהה. האמת נלחצתי כי חשבתי שאולי השאירו חלקי שליה ברחם.. או ששכחו את השיליה השניה שטענו כל הזמן שיש 2....לקחתי 2 אקמול והחום אחרי כמה שעות רק עלה .. כל הגוף שלי ממש בער. הרגשתי ממש לא טוב, ואני גם היפוכונדרית נצחית אז זה ממש לא תרם לי להרגשה... המשכתי לקבל גם פיטוצין לוריד כדי לכווץ את הרחם ,בקיצור הופצצתי . לפנות בוקר הרגשתי לא טוב ודרשתי שרופאה תבוא לבדוק אותי, הגיעה רופאה ואמרה שיש לי חום בגלל הציטוטק הזה שגורם לתופעה הזו ושזה מגיע לאיזשהו פיק של חום ונעלם ושיעקבו אחריי. בדקה דימום ורחם והיה תקין. אחרי עוד כמה שעות החום באמת ירד ונעלם לגמרי. הרגשתי יותר טוב. נשאר עוד רבע בקבוק של פיטוצין והחלטתי לסגור אותו על דעת עצמי (אין לי מושג איך הצלחתי כי אין לי מושג בדברים האלה ...כח הרצון), כי ככ הרבה הכניסו לגוף הזה. עברתי לידה חוויתית כמו שביקשתי מהשם. היו לי מלאכים כשליחים ,כל אחד ואחד מהם, אני פשוט אסירת תודה להם. המתוקים היו כמה שעות בהשגחה בתינוקיה כי בלעו מי שפיר והיה להם קצת קשה לנשום לבד. הייתי עם בעלי במחלקה חדשה בבלינסון וממש היה נחמד לנו. סך הכל היתי באשפוז משלישי והשתחררנו בראשון , לא יודעת למה אבל יצא הרבה ימים אבל זה עשה לי רק טוב כי יצא לי להתחזק עוד כמה ימים לפני החזרה לטירוף. מאת השם. אחרי שהשתחררנו לקחנו כמה ימים במלונית שיבא בייבי בתל השומר, ממש ממליצה. אוכל מעולה, יכולנו להדביק שעות שינה, לנוח לפני החזרה הביתה ... ברוך השם אני מרגישה בטוב, אסירת תודה לבורא עולם על הנס הכפול הזה שעשה איתי . מסתכלת על האוצרות האלה ואומרת דיי נו, זה אמיתי? . מאחלת לכל בנות ישראל ההריוניות ואלה שיהיו בע"ה לידה קלה בעיתו ובזמנו, עוברים בריאים ושלמים, סיעתא דשמיא וביטחון בהשם, שבסוף, יהיה תמיד טוב.
וואואנונימית בהריון
הרבה מזל טוב!!!
שתראו מהם רק נחת!
תודה רבה 😊Avigailh1
מזל טוב! שכל הברכות שלך יתגשמואזולה
לך ולכל עם ישראל
תודה רבה 😊Avigailh1
איזה סיפור מרגשששמולהבולה
ידעתי שילדת בבלינסון עוד לפני שקראתי
מעניין מי הייתה הרופאה שלך
הריון בסיכון מדהימים שם!!!
נכון. צוות של אלופים.!! הרופאה שלי בסיכוןAvigailh1
דר ריקי ברגל בסון המדהימה
באמת תותחית! הייתי גם אצלה לא בקביעותמולהבולה
ואי היא הייתה הרופאת סיכון שלי גם! בהוד השרוןטארקואחרונה
מדהימה מדהימה🙌
וואוווווו מרגש ממש!!!!!! תודה ששיתפת!!!!אוהבת את השבת
אמן ואמן!!!!
שיהיה ישועות לכל עמ"י!!
תודה רבה 😊Avigailh1
וואוו מהממת ישתבח הבוראלראות את האור
תודה לבורא עולם😊Avigailh1
איזה מדהים!!רק טוב!
נשמע לידה מהממת!! ואיזה ברכה זה תאומים ועוד בלידה רגילה! שתראו מהם הרבה נחת. ותגדלו אותם בקלות ובבריאות.
וואו סיפור מדהים🥰סטודנטית אלופה
קראתי בשקיקה😊
אמן ואמן על הברכות!!
תודה רבה 😊Avigailh1
מרגש ברמות. מזל טוב כפול ומלא נחתאורוש3
תודה רבה 😊Avigailh1
וואו ממש לידה מיוחדת!!פרח חדש
ולא מובן מאליו בכלל שנולדו בזמן, משקלים טובים, בלידה רגילה
כמה ניסים וכמה חסדים!!
הרבה נחת וכח!!
לגמרי תודה לבורא עולםAvigailh1
מזל טוב!!יעל מהדרום
תודה רבה 😊Avigailh1
מזל טוב!!התלבטות טובה
איזה סיפור לידה מרגש!!!
המון נחת והנשך התאוששות קלה
תודה רבה 😊Avigailh1
אמן תודה רבהAvigailh1
חלומות הזוייםאמא לאוצר❤
לאחרונה אני חולמת חלומות פשוט הזויים
זוועה
הם ככ גרועים שאני בסוף קמה שטופת זיעה עם כאב ראש מטורף
בכלל מתחרטת שישנתי..
יש לזה פיתרון?
אני לא בהריון...
מרגישה שחזרתי לילדות עם החלומות האלה הצילו
חשוב לציין שלרוב הם לא מציאותיים בכלל אבל זה לא משנה מאד....
וואי נשמע קשוחהשקט הזה
לי עוזר לפני השינה ממש להתרכז ולחשוב דברים טובים, ולברך בכוונה 'המפיל'
לא מאד עוזר ליאמא לאוצר❤
מדברת גם ואולי אפילו בעיקר על שינה בבוקר/בצהריים
מעניין. גם אצלי החלומות הכי הזויים הם בשנת צהרייםבארץ אהבתי
האמת שהרבה זמן לא קרה לי.
אני גם לא ישנה כמעט בצהריים. גם בשבת לרוב רק מנמנמת ולא ישנה שינה עמוקה.
אבל כשהוא הייתי שונ"צת בשבת, הרבה פעמים היו לי חלומות ממש הזויים.
גם אצלייירקאני
שבת בצהריים מאז ומתמיד היו לי חלומות הזויים
כל צהריים ובעיקר שבת
מעניין למה זה!אמא לאוצר❤
אני שמתי לבאפרסקה
שאם מתעוררים באמצע מחזור שינה, נגיד אם ישנים שינה קצרה או שמעירים אותך באמצע הלילה, אז זוכרים חלומות יותר. אם מתעוררים לבד או לפחות ישנים כמות זמן מספקת, המוח כאילו מצליח "לעשות שמור" על החלומות ואז לא זוכריח אותם
וואלה, מענין! תודה!💓 הבעיה היא שאין מה לעשותאמא לאוצר❤
עם זה🫣
נכון 😅אפרסקה
הבעיה שלי עם חלומות של שינה ארוכה שהם אף פעם לא נגמרים חחח
נגיד את חולמת שאת מאחרת לאוטובוס ואת ממהרת והולכת ועושה והכל בלחץ והאוטובוס אף פעם לא מגיע 😂 בחלומות של שינה קצרה לפחות מגיעים לפאנץ' הרבה פעמים חחח
סליחה על החפירה אני אוהבת חלומות 😂
חחחח קרעת אותיאמא לאוצר❤
אני שונאת לחלום!
בכללי
כאילו יש מצב שאם אני יחלום על משו ממש טוב וכזה יהיה לי נחמד אבל בגדול אני לא סובלת את זה
הלוווו תנו לי לישון אני מעוניינת במוח שלי מכובה לפעמים😅🤭
ועוד משהואפרסקה
אפשר להתאמן על לזכור את החלומות. כלומר, ככל שמנסים יותר לזכור ויותר חושבים על החלום, הסיכוי שתזכרי את החלום הבא גבוה יותר. אז הייתי ממליצה לך לעשות הפוך, שאם את חולמת אל תמשיכי לחשוב על החלום, כי זה רק מקבע את החשיבה על החלומות
לא חושבת עליהם הרבה בכללאמא לאוצר❤
וגם כמעט לא זוכרת
זה לא מה שמפריע לי
זה פשוט מפריע לי לישון! ועושה לי כאב ראש ואני קמה מותשת
מענייןאפרסקה
אף פעם לא חשבתי על זה שחלומות מפריעים לישון. אולי משהו אחר מפריע לך וגורם לשינה לא טובה ולכאבי ראש, וזה מלווה גם בהרבה חלומות?
נגיד כמו שאמרו פה על החלון, אולי מזרן לא טוב, אין לי מושג 😅
מה הכוונה מפריע? כי לפי מה שאניכתבתנו
מבינה (לא ביררתי מעולם לעומק) חלומות זה דבר בריא. הם עיבוד של התודעה לחוויות ממשך היום. עוזרים לנקות את הראש..
יכול להיות שזה קשור למשהו אחר? לחוסרים בגוף, לנשימה בעייתית בשינה וכד'? תנסי גם לראות אם יש קשר בין הפעמים שחלמת/ קמת עם כאב ראש, שעת השינה, אורך השינה, שעת הקימה, קירבה לזריחה/ שקיעה/ חצות היום או הלילה, תזונה ושתיה לפני (סוג וכמות) וכאלה.
ואולי יש דבר כזה תרגילים לכיבוי תודעה או משהו בסגנון שיכולים לעזור?
הכוונה שאני רואה ישירות שזה מפריעאמא לאוצר❤
לא כזה משנה לי מה אמור ומה נחשב אם בפועל כל פעם שאני קמה משינה מלאת חלומות זאת שינה טרופה ואני קמה מותשת ועם ראש מתפוצץ
לא נראה לי שהחלומות גורמים לכאב ראשבאתי מפעם
אלא משהו גורם לך להרגיש רע, (מזגן על חום? חוסר בשתיה? תינוק שבוכה הרבה? )
ואז נהיה לך תחושה של שינה סיוטית , כאב ראש וכל זה גורם לחלומות הזויים.
אגב כשיש לי חום גבוה אני חולמת חלומות הזויים ממש, החלומות לא גורמים לחום אלא החום גורם לחלומות...
^^^מצטרפת, לא נראה לי שהגורם זה החלומות^^^קופצת רגע
משהו שגורם לך לישון לא טוב גורם לחלומות מוזרים ובעיקר גורם לך להתעורר הרבה ולזכור אותם ולקום מותשת.
לפעמים זה מצב הורמונלי.
לפעמים זה מצב הורמונלי.
אני גם לפעמים קמה מותשת מהחלומותזוית חדשה
ואי גם לילובי
אני לא זוכרת איפה שמעתי את זהפאף
אבל שחלומות מוזרים וסיוטים מושפעים מסוכר לפני השינה, אז אולי זה קורה יותר בשינה שאחרי ארוחה או נשנוש?
מקווה שאני לא ממציאה🤭
אני מכירה את זה על מאכלים מטוגניםאנונימית בהריון
מענין אם יש לזה מקור
מעניין!!! לא נראה לי רואה קשר אבל אנסה יותר לשים🤍אמא לאוצר❤
חח לא יודעת לא נשמע ליאמא לאוצר❤
מניחה שיש איזשהו גורם כללי לזה. אני צריכה להבין מהו
אז אולי רק לנוח 20 דקות בוקר או צהרייםשיפור
ולא לישון חזק. ברוך ה'אין לי חלומות כאלו אבל אני הרבה פעמים קמה הפוכה אם אני ישנה טוב באמצע היום, אז אני בקושי עושה את זה.
חלימה אצלי מאוד קשורה למחזור ההורמונליכתבתנו
יש זמנים של שינוי שבפירוש אני יותר חולמת בהם. החלומות אכן יכולים להיות הזויים ולא תמיד נעימים, אבל זה לא השפיע עלי אף פעם, בטח לא מתחרטת על עוד קצת שינה (מספיק עמוקה לחלומות..) בכל אופן מעולם לא ביררתי על זה או ניסיתי להימנע.
(*שמעתי מזמן משהו בערך כזה מהגמרא, שמי שלא זוכר חלום פעם בשבעה ימים לא קשור לנשמה שלו. אז אני גם לא נבהלת לצד השני, שאם עוברת תקופה ארוכה בלי שאני זוכרת חלומות אני לא מוטרדת מזה. אבל כשאני חולמת אני כן שמחה על הצד הזה שבעניין.)
(*שמעתי מזמן משהו בערך כזה מהגמרא, שמי שלא זוכר חלום פעם בשבעה ימים לא קשור לנשמה שלו. אז אני גם לא נבהלת לצד השני, שאם עוברת תקופה ארוכה בלי שאני זוכרת חלומות אני לא מוטרדת מזה. אבל כשאני חולמת אני כן שמחה על הצד הזה שבעניין.)
הגיוני שזה גם הורמונלי אבל גם זה לא עוזראמא לאוצר❤
החיים כאישה כוללים בתוכם גם הורמונים למרבה הצער🫣
התגובה הקבועה שלי -תולעת השני
האם החדר שלך מאוורר וקריר מספיק?
בהצלחה. ♥️
בחורף יש נטיה לסגור חלונות ולהגביר חימום. בגלל שאנחנו בני אדם אנחנו נושמים אוויר, סופגים חמצן ונושפים אוויר רווי בפחמן דו-חמצני.
אנחנו עלולים לגרום לעצמנו הרעלת פחמן דו-חמצני, מה שעלול לגרור כאבי ראש וחלומות מוזרים.
(במיוחד ככל שהחדר קטן יותר ויש בו יותר אנשים. כמה ילדים בחדר אחד או בעל ואישה + תינוק בחדר שלכם)
ההמלצה הקבועה שלי היא: תמיד להשאיר חלון פתוח כדי סדק (ואם אפשר גם את הדלת כדי לאפשר זרימת אוויר) ולהשאיר את החימום על החום הנמוך ביותר שעדיין נעים לך. (להעדיף שמיכות על פני רדיאטור בעוצמה גבוהה)
בהצלחה. ♥️
תודה!! כמעט תמיד ישנה עם חלון פתוחאמא לאוצר❤
חייבת אויר😅
אז לא נראה לי זה הסיפור אבל מעניין!!
את עוברת תקופה עם מתח או פחד?שיפור
יכול להיות גם מחוסר שתיה. כי הגוף לא רגוע. ככהפלפלונת
הורים שלי היו אומרים לי כשהתעוררתי מחלום רע.
וואלה חחח אשים לב יותר לשתיה אם כי שותה המוןאמא לאוצר❤
וואי גם אני הלילה חלמתי חלומות הזוייםפצלושון
ולא קרה לי הרבה זמן
אצלי אני חושבת שזה כשאני הולכת לישון מאוחר יחסית לעצמי או כשאני עייפה מדי
אצלי אני חושבת שזה כשאני הולכת לישון מאוחר יחסית לעצמי או כשאני עייפה מדי
מעניין! אבל אם ככה אין פיתרון כי אני תמידאמא לאוצר❤
בעייפות יתר עם 3 קטנים🫣
אוליבתאל1
לתת צדקה
לבדוק מזוזות אם לא בדקתם בשנתיים האחרונות
לקרוא קש שעל המיטה , עזר לי מאוד להעביר חלומותהדרים
רעים
מדברת בעיקר על בוקר/צהרייםאמא לאוצר❤אחרונה
ובלילה תמיד קוראת ק"ש ולא רואה הבדל..
אולי יש לכם רעיונות או טיפים להתמודדקו ירוק
תינוק בן שנה ורבע
תמיד היה נרדם די יפה
עדיין ישן איתנו
לוקח בקבוק ואחכ אם לא נרדם הגענו לטפנו שכבנו ליד והיה נרדם רגוע
בימים האחרונים הוא לא מוכן להתקרב לחדר
וברגע שמתקרבים לחדר ולמיטה הוא ממש צורח בבעתה
ולא נרגע בכלל
יצאנו מהחדר וחזרנו.. שכבנו לידינו .. עודדנו והוא כל הזמו צורח ומסמן שרוצה לקום ולצאת מהחדר
ובצרחות ובעתה
כבר התחלתי לחשוב אולי במעון מרדימים אותו בכוח ויש לו סיוןטים??!!
ואתמול הגעתי למעון היה נראה שממש כעס עלי
סובב לי את הגב ודחה אותי עם היד...
מלחיץ אותי פעם קראתי שלילד שטוב לו בגן יגיע שמח גם להורים
אולי סתם גיל?
אני כבר באמת לא יודעת מה לחשוב
ומה לעשות
לא רוצה להרדים בכח שלא יקבל טראומה מזה
אולי תנסי להיות איתו בחדר במהלך היוםהשם שלי
ולשחק איתו בחדר.
כדי שיהיו לו חוויות חיוביות מהחדר.
אם את מקדימה אותו במקום אחר, הוא גם מתנגד?
האמת לא ניסיתיקו ירוק
אתמול היינו בחדר כי סידרתי ארונות
ולא היה נראה מוטרד
איך שגמר להתקלח והתחיל טקס השינה הוא ממש משך אותי שלא אתקרב
לגבי חדר אחר
שם המיטה שלו
אולי זה באמת רעיון
השאלה אם זה חכם כדי שאחכ לא יתרגל לחדר אחר ואז יהיה קשה להרגיל בחזרה
כי אין לי מיטת תינוק בחדר אחר
רק מיטה רגילה
אולי תשאלי את המטפלת מה קורה בהרדמות במעוןשיפור
אולי תנסי להיזכר אם היה משהו חריג במיטה בימים האחרונים?
לנו היה סיפור דומה עם אמבטיה אחרי שהכנסנו במים חמים מדי.
ולגבי המעון- לא הייתי נלחצת, אבל כן הייתי קצת יותר מנסה לעקוב ולבדוק אם הכל בסדר שם. אולי להגיע בזמנים לא צפויים, לדבר עם עוד הורים מה החוויה שלהם, אם את מכירה מישהי שעובדת שם אולי לבקש ממנה שתראה איך הוא ואיך מתייחסים אליו במהלך היום.
עד עכשיו הייתי מאוד מרוצה מהמעוןקו ירוק
ושבוע שעבר שלחו תמונות של פעילות והוא לא היה
נבהלתי ושאלתי את המטפלת מה קרה אם הכל בסדר
אמרה לי הוא לא רצה להשתתף.. אנחנו לא מכריחים
לא ממש הבנתי במה התבטא שהוא לא רצה
ואיפה היה אז...
ולאחרונה הקטע עם השינה
וזה שאתמול היה נראה חי עצוב וכועס
אולי אני סתם חושדת וזה גיל שמתחילים לא לרצות כל מיני דברים וזה אופי ...
הגיוני שהכל בסדר,שיפור
גם אצלי קרה הרבה פעמים שילד לא השתתף ולפעמים בסוף הסרטון ראו אותו בצד. לא זכור לי שלא הראו בכלל אבל זה כן סביר בעיניי שיצלמו רק את מי שמשתתף ולא את מי שיושב בצד.
בכללי נשמע לי לעקוב ולתת הרבה חום ואהבה, יכול להיות שלב התפתחותי או שיניים...
שאלה קצת מוזרה-מוריה
האם החלפתם לו מצעים לסוג אחר? שמיכה אחרת? משהו השתנה במיטה שלו?
לא... נראה ששום דבר לא השתנהקו ירוק
ועדיין הוא בהסטריה
הוא גם לא מתעורר במהלך הלילה חריג
זה רק ההתחלה והבוקר שמוצא את עצמו במיטה
מעניין.מוריה
יש לי כרית? בובה?
הוא במיטה סגורה או מעבר?
מנסה לחשוב על כיוונים שאולי יוכלו לעזור.
יש לו כרית.. אין לו מוצץ וחפץ מעבר כי לא התחברקו ירוק
הוא במיטה סגורה, אבל לפני גם אם התקשה להרדם במיטה שלו שכבנו לידו במיטה שלנו
והוא נרדם בקלות
עכשיו גם שם מממש צורח בבעצה
ומסמן לנו שרוצה לצאת
והוא עיייף
ואוו. נשמע מאתגר.מוריה
הייתי מנסה להרדים במקום אחר, ולהעביר.
יכול להיות שפעם נכנס פרפר או משהו לחדרמתואמת
בזמן שהוא היה במיטה, וזה הבהיל אותו?
באמת נשמע שזו התנהגות לא רגילה...
נראה לי שבאמת כרגע כדאי להרדים אותו במקום אחר (אפילו בעגלה), ואם התופעות האלה ממשיכות - אולי ללכת לטיפול כמו מוח אחד...
לא ידוע לי...קו ירוק
וגם הוא לא התעורר פעם בבעתה
התעורר כרגיל מדי פעם
וגם לרוב ישן חלק' עד 5 בבוקר שאז רצה בקבוק
כדאי שתמשיכו לעקוב אחריומתואמת
אם יש עוד דברים שהשתנו בהתנהגות שלו. ואם באמת לא משתפר המצב, תנסו לטפל בצורה שמתאימה לתינוק...
אתמול הגעתי לקחת אותו בצהרייםקו ירוק
מיד המטפלת קפצה אלי שהיום היה ממש מוזר הוא נרדם סביר ופתאום קם ממש בבכיות ולא הצליח להרגע
היא יצאה איתו החוצה כי חשבה אולי נבהל ואויר יעזור לו..
וזה אחרי שקם בבכיות כבר בבוקר יחסית מוקדם למתי שתמיד קם
בערב הוא היה מאוווד עייף
ושוב זה חזר על עצמו
בכי ובהלה
הוא בכה ושפשפף עיניים מרוב עייפות
ופתאום החלטתי לנסות לתת תרופה
ונתתי לו נורופן
הוא המשיך לבכות אבל תוך 10 דקות הבכי נחלש והגוף נהיה יותר רפוי (לפני כולו היה מתוח ובהתנגדות)
והוא נרדם לא תוך כדי בכי...
מה זה אומר שכואב לו משהו תוך כדי שינה??
כואב לי הלב עליו
מה זה צורה שמתאימה לתינוק?
הייתי בודקת אוזניים.מוריה
אולי באמת כואב לו משהומתואמת
קחי אותו לרופא ותתארי את ההתנהגות שלו. כאבי אוזניים יכולים באמת לגרום לכל מיני התנהגויות לא ברורות (הנפוץ ביותר: קושי לינוק, כי התנוחה של ההנקה מכאיבה באוזניים. יכול להיות שגם עצם השכיבה במיטה מכאיבה לאוזניים).
אם זה רופא טוב, הוא יערוך בדיקה מקיפה של כל הגוף.
מקווה שתמצאו במהרה מה מציק לו ותצליחו לטפל בזה...
וואי היה לנו אותו דברתהילנהאחרונה
בדיוק בגיל הזה, גם עדיין ישנה איתנו בחדר.
הפכנו לה את המיטה ופתחנו קצת דופן אחד ועכשיו יש לה גישה מלאה למיטה, עולה לבד כשהיא עייפה. ממליצה ממש
שבוע אחרי לידה ברוך ה'אנונימית בהו"ל
כמה זה נורא שהרמתי ילדה בת שנתיים?
פשוט לא הפסיקה לבכות
עכשיו מרגישה כאבים למטה
בתפרים ובכלל
עשיתי משהו?
צריך ללכת לבדוק?
נשמע לי בסדראפרסקה
תנוחי הרבה ולהבא תנסי להרים אותה כשאת יושבת
מזל טוב!!
מזל טוב הרבה ברכה ונחתצמאה
לא נורא לפעמים מתאמצים והגוף מחזיר לנו כפליים
זה ממש ככה
שעושים מאמץ כזה לפעמים מגביר דימום
או עושה כאבים באגן או גב תחתון זה ככה לפחות חודשים..
בהצלחה מנוחה נעימה
ומיטיבה
נשמע שהגזמת, תנוחי פשוט. לא הייתי נבהלתרקלתשוהנ
התפרים יכולים להגיב עוד הרבה זמן למאמץ.
פעם הבאה, תשבי ותגידי לה לבוא אלייך.
אם היא רק הייתה מסכימה אנונימית בהו"ל
אם את לא קמה אליה בשום אופן, היא תסכים בסוףרקלתשוהנ
בלי כעס או מתח, פשוט קביעת עובדה.
היא יכולה לבחור לצרוח על הרצפה, או לבוא אלייך
וללכת לשבת לידה לא יעזור?יעל מהדרום
אצלי גם הוא התנגד לבואפה לקצתאחרונה
הייתי הולכת ומתיישבת על הרצפה לידו או על כיסא שלקחתי איתי ומרימה אותו
מזל טוב גדול!! שיהיה לכם הרבה נחת והתאוששות טובה!!אוהבת את השבת
גם לי כואב למטה אם בטעות מרימה כשבוכה..
קרה לי גם 3 שבועות אחרי לידה..
נראה לי שזה מעיד שזה ממש לא טוב להרים וצריך יותר לנוח.. אבל לא משהו שצריך בדיקה לעניות דעתי...
מצרפת לך את הפוסט החשוב על משכב לידה,
קשה ככ להקפיד אבל זה מזכיר ומאיר כמה זה חשוב..
באמת נורא קשה לא להרים ילדיםחנוקה
אני משתדלת
להמנע מלהיות לבד עם הילדים (אני בשטח אבל יש עוד מישהו וככה אני רק יושבת)
ולהרגיל אותם להרגע עלי בכרבול (כשאני יושבת והם עלי)
כמובן יש את המפונקים שלא מתרצים וחייב שאמא תעמוד איתם, אבל בדרך כלל בגיל שנתיים כבר אפשר להסביר את זה לפני הלידה
(ממילא גם בסוף ההריון אין לי כח לסחוב בעמידה..)
כשבאים לחיסון. עדיף תוך כדי שמחסנים להניק או שלא?פלפלונת
היום הלכתי לחיסון והוא בכה ותהיתי מה עדיף. חוששת שלא יבלע טוב אם יכאב לו פשוט אבל זה יכול להרגיע.
לי אמרו שלא כדאי כדי שלא יקשרו את ההנקה לכאבאולי בקרוב
ואז לא ירצו אח"כ מחשש לכאב.. אפשר להניק אח"כ בשביל להרגיע.. ותוך כדי ללטף ולדבר
תודה!פלפלונת
ככה גם אני שמעתישושנושי
וגם עשיתי ככהשושנושי
הנקה לפני ואחרי אבל ממש לא תוך כדי
אני לרוב הנקתי תוך כדי. לרוב התינוקות הפסיקו מרגעשיפור
הדקירהשיפור
תודה!פלפלונת
ושאלה נוספת, אני בעד חיסונים. לגבי רוטה, כדאי?פלפלונת
אני מחסנת הכל לפי מה שממליציםשיפור
אני מחסנת הכל חוץ מרוטה.. וממליצה להניק תוך כדיאוהבת את השבת
תודה. יודעות למה קבעו לי חיסון לגיל חודש וחצי?פלפלונת
חשבתי שיש בגיל חודשיים.
כשיש התפרצויות של משהו - מקדימיםבשאיפה
אולי של פוליו, או שעלתהשם שלי
תודה! טוב שיש את הפורום. מרגיש מוקדם מידי..פלפלונת
מקדימים עכשיו בגלל התפרצות של אחת המחלותיעל מהדרום
לק"י
בפועל אני דחיתי את החיסון מסיבות טכניות, ולא ניסו לשכנע אותי שלא כדאי.
בפועל אני דחיתי את החיסון מסיבות טכניות, ולא ניסו לשכנע אותי שלא כדאי.
זה הגיוני אם אני אדחה או חבל? מרגיש ליפלפלונת
שלא בא לי כשהוא כזה פיצי.
אני לא יכולה לעשות את השיקולים בשבילךיעל מהדרוםאחרונה
מחשבות.רחלי:)
קשה להיפרד מהילדות
לעבור שלב
להגיד שלום לתומכים שהחזיקו לי את הערך מאחור
בזמנים שנשברתי
שפרשתי כנפיים ולא היה לי את הביטחון-
שיש לי את היכולת לעוף
הם אמרו לי
זה קטן עלייך
את טובה
ואני העמדתי פנים שהאמירות שלהם לא מחדשות לי דבר.
הרי זה ברור
ולמה לא?
קשה לעלות קומה
להרים עיניים למעלה
ולדעת שהוא גם מאחוריי
ומצדדיי
ומלבדו
באמת שאין עוד
מרגישה שאני יולדת לאחרונה משהו חדש (פרוייקט כלשהו) ומבקשת אישור מהסביבה עליו - כשאין צורך.
זה פרוייקט שמבקש ממני הרבה אמון בעצמי, ונחזיר אותי קצת לספק ולצורך הזה שמישהו גדול יגיד כן -
כמה מפתיע , שגם אני כבר גדולה כזו.
כשאת מבקשת אישור כשאת צריכה פשוט לתת אותו לעצמך הוא רק נהיה המעכב והמקטין שלך.
הקב"ה לא סתם לא נותן לאחרים את הפניות לעזור לי בזה, הוא ממש רוצה שאלך איתו בעצמי, זה קשה ומשמח ככ
כתבת מהמם, מזדהה בחלק... מלא בהצלחה!!!אוהבת את השבת
מרגש ממש!
❤️רחלי:)אחרונה
שילוב תמ'ל עם הנקה מוצקים אשמח לעזרה;שורשי
היי
בהריון שני, תחילת חודש חמישי
ויש עוד נסיך בבית בן 10 חודשים.
מרגישה לאט לאט שהחלב קצת מתמעט ושההנקה לפעמים יותר קשוחה לי..
בבקרים הוא אצל מטפלת- אוכל אצלה בעיקר חלב שאוב, ולפעמים לפעמים טיפה מוצקים.
במהלך היום בבית יונק ממני כל 4 שעות בממוצע ובין לבין אוכל מוצקים
במהלך הלילה מתעורר עוד פעם אחת להנקה ולפנות בוקר שוב.
(בנוסף, לפני שיוצא למטפלת אני משתדלת להניק קצת- בהתאם לשעה שאכל מקודם, כדי שיגיע אליה שבע ונינוח)
במהלך היום בבית אני סבבה עם ההנקה
החלק הקשה זה אצל המטפלת
הוא בקושי אוכל אצלה מוצקים, והיא כל הזמן בלחץ שצריך שיהיה הרבה חלב/ שנביא גם מטרנה.
ולפעמים בשביל מנה אחת שאובה בבוקר אני צריכה לשאוב 3 פעמים...
חשבתי אז אולי להתחיל רק בבקרים כשהוא אצלה לתת תמ"ל.
אני עדיין אמשיך לשאוב כדי שהחלב לא יתמעט, אבל שמתי שיהיה מספקי שאוב- ניתן שאוב, ומתי שלא השלים עם תמ'ל.
יצא קצת חופר וארוך עד לפה .
אבל בקיצור
אשמח לעצות איך מתחילים ומשלבים נכון?
שמצד אחד יאהב את זה, אבל שלא ייתרגל מדיי. אני בכלל לא מעוניינת לתת בבית, בטח לא בלילה וכו'.
וגם מה צריך להמשיך להקפיד על ההנקה והשאיבות כדי שהחלב לא יתמעט עוד?
ואיך אני יודעת איזה סוג תמ'ל לתת?
בנוסף-
נראלכם יש צפי שבקרוב הוא יפסיק לינוק לגמריי?
כרגע נראה שהוא אוהב וההריון לא מפריע לו, והוא תמיד רוצה...
(סתם בגלל שיש עכשיו את המבצע על מטרנה ברמי לוי חשבתי אולי לקנות כמה חבילות כדי שיהיה אם יפסיק לגמריי לינוק.)
הבנתי שבגיל שנה אפשר להפסיק לגמרי להניק ולהתבסס רק על מוצקים בלי מטרנה.
איך עושים את זה?
אם יחליט שרוצה להפסיק לינוק אני מעדיפה שלא יתחיל להתמכר למטרנה...
תודה ממש מראש לכל העונות והמייעצות
אני כנראה הייתי מוסיפה תמ"ליעל מהדרום
לק"י
אם הוא גם ככה שותה מבקבוק, לא חושבת שזה משנה מה יש בתוכו (מבחינת "התמכרות").
עונה מהנסיון שליכורסא ירוקה
אצל הבן הגדול שלי שילבתי בהתחלה מטרנה ושאיבות, הוא דווקא אהב הרבה יותר את החלב מאשר את המטרנה, אז לא הייתי ישר חוששת לכיוון שירצה רק מטרנה.
חוץ מזה ילדים עושים מעולה את ההפרדה, אם הוא ידע שאצל המטפלת הוא מקבל מטרנה, ובבית יונק הוא לא יצפה לזה בבית.
מבחינת התמעטות חלב הגוף מתאים את עצמו לשעות שאת רגילה - אם השעות סהכ קבועות אני לא חושבת שיהיה מיעוט. אבל אם זה מדאיג אותך אז את יכולה להמשיך לשאוב וליצור לך סטוק קטן בפריזר. מה שחשוב כששואבים זה לדאוג להגיע לריקון מלא, כי זה מעודד יצור חלב. אם תשאבי בלי לרוקן לגמרי זה דוקא ימעיט לך את החלב.
איזה סוג תמל לתת - אלא אם ידוע לך מראש שיש לו רגישות, אז מתחילים מחלבי ורק במקרה שיש צורך עוברים לצמחי. סוג התמל לא באמת משנה, כל ההרכבים הנמכרים הם מפוקחים ומאושרים לשימוש. אני נותנת את המטרנה הרגילה, זה הכי זול והתאים לילדים שלי. יש ילדים עם בטן יותר רגישה, אז אם רואים שבאופן עקבי התמל שאת משתמשת לא עושה לו טוב - אפשר להחליף. אבל אין סוג אחד שאובייקטיבית יותר טוב. יש ילדים שרק סימילאק טוב להם ויש שרק מטרנה טובה להם. תתחילי מהסוג הכי זול ותראי.
לגבי הפסקה מוחלטת של מטרנה והנקה ומעבר למוצקים בלבד זה תלוי בשלות של ילד. יש ילדים שבגיל שנה כבר מוכנים ויש כאלה שעוד לא אוכלים מספיק מוצקים או מספיק מגוון וכן כדאי להמשיך להשלים להם.
כדאי לבסס אצלו יותר מוצקיםהשם שליאחרונה
ואז זה יוריד ממך שאיבות והנקות.
בבית הוא אוכל יותר טוב מוצקים?
מה את מנסה לתת לו? טחון, מעוך, חתיכות?
אם תצליחי לגרום לו לאכול יותר, זה יוכל להחליף ארוחה.
כל עוד הוא לא אוכל מספיק ארוחות של מוצקים, הוא צריך השלמה של הנקה או תמ"ל, גם אחרי גיל שנה.
יש תינוקות שעושים את זה מהר יותר, ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן.
אפשר לנסות מאכלים שונים מסוגים שונים, ולמצור מה הוא אוכל בקלות.
אם את רוצה לשאוב רק כדי לשמור על החלב, נראה לי שאין צורך.
גם אם אצל המטפלת הוא מקבל תמ"ל ובבית יונק, בדרך כלל הגוף מתאים את עצמו ובזמנים של הנקה יש מספיק חלב.
אם את רוצה שיקבל כמה שיותר חלב אם, את יכולה להמשיך לכאוב כל עוד יש לך כוחות לזה.
יכול להיות שבשלב מסוים הוא יפסיק לינוק מעצמו, אבל יכול להיות שהוא ירצה להמשיך גם עוד הרבה זמן.
אם הוא אוכל כמו שצריך, או מקבל תמ"ל, את יכולה לגמול כשאת מרגישה צורך.
מה יכול לגרום לתינוק לבכות תוך כדי הנקה?וגם טעימותפה לקצת
בן 4 חודשים
הוא מתחיל לינוק וצורח ואז ממשיך
וטעימות,
יש דרך לעשות את זה כדי לא לפגוע בהנקה או שזה לא משנה בגיל הזה?
קריטי לתת לו טעימות בשעה קבועה? ובהמשך את הארוחות
ואם יש משהו שלא חשבתי עליו שקשור להנקה אשמח לשמןע, פעם ראשונה שמגיעה לשלב הטעימות בהנקה מלאה
עונה על מה שיודעתשושנושי
גם לי היה סביר בגיל הזה
אני ממש זוכרת את זה
במיוחד שממש שבועיים אחרי גיסתי שילדה ביחד איתי גם חוותה את זה
אחרי קצת זמן זה עבר.. נראה לי בערל שבוע שבועיים
היה גם שלב כזה שהוא התחיל לינוק ומשך את הפטמה אחורה, התעגל כזה.. אל תבהלי זה שלב זמני.
לגבי טעימות, זכור לי שעד גיל חצי שנה טעימות הן כשמן - טועמים.
זה לא מגיע במקום הנקה וגם אי אפשר ממש לחשב את זה כתוספת
הילד טועם בקטנה, כפית פה ושם
כשזה מגיע רק בטעימות, זה לא על חשבון הנקה
תביאי לתינוק טעימות כשהוא רגוע ושמח. בערך שעה אחרי הנקה..
אני וגם במעון הבאנו לו כן בשעות קבועות, בבוקר בערך בתשע ולאחר מכן בערך ב 17
ככה הסתדר לנו, לא בטוחה שזה קריטי
ככה נאמר לי מקווה שאלה עדיין ההנחיות
טיפים להנקה - ללמוד להניק בשכיבה!
ואת אמא אלופה אלופה אלופה שמביאה לילד שלך את הכי טוב שיש
(רגע לפני שנופלים עליי, נכון גם תמל זה ממש בסדר)
מצדיעה לך!!!! תהני מזה
הפסקתי להניק בגיל שנה וחודש וממש הייתי רוצה את זה בחזרה זה חסר לי..
תודה!פה לקצת
המשיכות האלה לאחור עןברות? מעודד לשמוע!
יודעת להניק בשכיבה, איתו משום מה לא יצא עדיין
בגיל שנה וחודש עברת לתמל או שהפסקת הנקה ועבר לאוכל?
עד מתי בעצם חייב הנקה או תמל?
עד גיל שנה חייביםאיזמרגד1
אחרי זה מה שמתאים לך ולתינוק...
בשנים האחרונות ההנחיה היא לתת טעימות בגיל חצי שנהיעל מהדרום
לק"י
בכל מקרה, אם את מתחילה לפני, מדובר ב"לקים" בודדים. אפשר מהאוכל שלך. לקחת טיפה עם האצבע ולתת לו בפה.
כך שאין משמעות לזמנים קבועים או להנקה.
ולגבי בכי בהנקה- אולי כואבות לו האוזניים? אולי גרפס תקוע?
באמת? זכור לי הפוךפה לקצת
שבגדולים אמרו חצי שנה ובקטנים 4 חודשים
אז אחכה עםז ה עוד קצת, גם ככה אין לי כח לטחון
יכול להיות קשור לאוזניים? אז אבדוק, תודה!
לא נראה לי שזה בגלל גרפס
יש מצב שבכל טיפת חלב מנחים אחרתיעל מהדרום
מה שידוע לי כיום ההמלצה היאשלומית.
בגיל חצי שנה לתינוקות יונקים
אה אז אולי יש הבדל בין יונקים ללא יונקיםפה לקצת
האמת שאני כן התחלתי טעימות לפני גיל חצי שנהיעל מהדרום
לק"י
אבל טעימות של ביסים. בלי טרחה, ובטח שלא ארוחות.
אבל אני מעדיפה שידעו לאכול עוד דברים חוץ מחלב, לפני שאני חוזרת לעבודה.
הוא מצונן?מוריה
ניסית להניק בתנוחה אחרת?
לפעמים זה כאבי אוזניים.
כןפה לקצת
זאת התנוחה שתמיד יונק מאז שנולד
לפעמים צינון גורם ללחץ על האוזניים בזמן הנקה.מוריהאחרונה
תנסי להניק אותו בתנוחה אחרת. אולי יעזור.