פורום הריון ולידה (עמוד 70)

ילדים בני עשרה אי אפשר להשכיב מספיק מוקדם בשביל  להתארגן בזמן למקווה...

הנס שלי הוא יחידת הורים. אפשר ללכת "לנוח" בזמן שהבית עוד שוקק חיים, ואז להתארגן בנחת...

מתארגנת וטובלת מוקדם

כשהקטן ער

(בעלי אחראי עליו בזמן הזה)

בעלי שומר עליה בזמן שאני מתארגנת וטובלת

בעבר גרנו עם מקווה חדיש ומפנק. הילדים היו קטנים יותר ואהבתי להתארגן שם בנחת בזמן שבעלי משכיב את הילדים.

היום הילדים קצת גדלו והערב הזה שונה. אני מעדיפה לעשות את רוב הארגונים יום קודם (הורדת שערות וכדו').

מתארגנת כמעט הגל בבוקר כשהילדים במסגרות או ערב קודם.

ככה שבערב עצמו של המקווה, מחכה שבעלי יחזור מהעבודה וכשהוא בא ישר מצחצחת שיניים וכו

ואם נשאר דברים קטנים וזהו! עפה למקווה.

החיים שלי השץנו מאז, ממש

ובחורף מעדיפה לטבול מוקדם.

לק"י

אולי רק אם יוצא חג- שבת צמוד.

(לא בקיאה בזה).

אבל אפשר להוריד שיער/ לגזור ציפורניים וכדומה יום לפני. ואז ביום המקווה להתקלח/ להסתרק/ לצחצח שיניים.

כולל השיער ומסדרת אותו אסוף ושמור

במקווה כשאני באה אני עושה שטיפה זריז ורק מסרקת את השיער (בלי לשטוף אותו)

כמובן עיון

וזהו

אם התקלחתי ערב קודם אז כן משאירה את השיער ושוב מקלחת טובה לערב המקווה

אבל גם אז, הכל הרבה יותר מהר כי אני יודעת שאתמול עשיתי ממש בנחת ויסודי..

כי אז ההשכבות לחוצות והכל מאחר

למדתי שעדיף לצאת כמה שיותר מוקדם..  ממש ברגע שאפשר...

אבל כן, גם למדעי שלא לצפות לשום דבר ביום הזה ואם מתאחר לא להתעצבן שהתוכניות שלי משתנות...

כשיוצאים מוקדם

אז את מהטובלות הראשונות

הבשלניות לא לחוצות

את יוצר בכוחות

המתח מאחורייך...

וגם, אם בעלי לא יכל להגיע מוקדם היה כמה פעמים שהזמנתי בייביסיטר לשעה אמרתי שיש לי תור יצאתי לטבול וחזרתי לפני שחזר.. 

גם אם לא נרדמו אני הולכת. יש להם אבא מדהים שנמצא איתם  

אצלנו קובעים תור מראש ככה שלא יכולה לאחר..

מסייגת שאני כולה עם שני קטנים, לא מצליחה להבין איך אמהות למתבגרים מנתבות ביום כזה

בקיץ בדרך כלל אני הולכת אחרי שהילדים הולכים לישון, או שאני הולכת ובעלי בינתיים משכיב אותם.

בחורף המקווה פתוח יותר מוקדם, ואז אני הולכת לפני ההשכבות. בעלי שומר עליהם בינתיים.

אנחנו דואגים שבעלי יתפלל ערבית בזמן שלא מתנגש עם המקווה. לפני או אחרי.

כשאני הולכת מוקדם, יותר קשה לתרץ לילדים את זה שאני יוצאת, וגם את ההכנות שלפני.

אני הולכת בכל מקרה כמה פעמים בשבוע לחדר כושר/ סטודיו אז ביום של מקווה קובעת את האימון בשעה מוקדמת ומיד אח"כ מתקלחת כבר שם ומיד ממשיכה למקווה (את ההכנות שדורשות הרבה זמן כמובן עושה יום לפני, כמו שהרבה כאן כתבו).

ככה גם אין שאלות מצד המתבגרים- הם לא מרגישים משהו שונה מכל יום אחר.

אכן הבחילות זה שלב קשוח ביותר!

לרוב יש הקלה משמעותית בשבוע 16.

תזכרי שגם זה יעבור! 

תאכלי רק מה שאת מסוגלת, אל תכריחי את עצמך.

אצלי עבר בערך בתחילת השליש השני ברוב ההריונות

וואי את מחזירה אותי אחורה לתחילת ההריון, הייתי ניזונה מפרוזן יוגורט, תפוח ירוק, קצת בייגלה וביסקוויטים. בבשרי ודגים לא הייתי נוגעת (האמת שעדיין מתנזרת מהרוב).

לפעמים כשהייתי מתארחת, אז אם היה משהו שקרץ לי הייתי אוכלת.

מתי יעבור? אומרים שבתחילת שליש שני (אצלי לא, אבל ב"ה אני מהמעטות🫣), לקחתי ועדיין לוקחת בונג'סטה ויכולה לומר שאין ספק שזה מקל מאוד על הבחילות.

קרטיבים

גלידות (אבל אז היו לי שוב בחילות...כי זה עם שוקולד בדכ)

אוכל כמו קרקרים, בייגלה, ביסקוויטים.

סודה עם לימון

מים עם קרח

והרגשתי שבזכות זה הצלחתי לתפקד, אבל עדיין הייתי עם בחילות והקאות.

חוץ מזה הצלחתי להקפיד כמעט כל הזמן על סנדביץ לעבודה כל בוקר. בהתחלה עוד הצלחתי עם קוטג ועגבניה. בהמשך כשזה הגעיל אותי עבד לי כריך עם חציל במיונז (קנוי). ובהמשך היום נישנושים קלים כמו שוקולד מריר 80%, יוגרוט, בננה, תפוח, אגוזים, תמרים ,בוטנים.

לפעמים בערב גלידה בשביל הבחילה של הערב.

בזמנים שגם כריך לא יכולתי אז עברתי לפרכיות עם יוגרוט.

ארוחות ערב לרוב לא אכלתי כלום. צהריים מעט מאוד בעיקר הנישנושים כמו שכתבתי.

מתישהוא בערך בסוף השליש הראשון הצלחתי לאכול מעט בשרי ודגים, וקצת אורז/קוסקוס. בהמשך גם ירקות יותר יבשים כמו קולורבי, כרוב, חסה.

ולהוסיף עם הזמן בהדרגה לפי ההרגשה.

בהצלחה והרבה כוחות!!! שלב קשוח אבל גם הוא עובר בסוף. 

אז הכל בסדר🫂

יש דרך לבדוק שאין זעזוע מוח או משהו כזה - אני לא יודעת אם היא באמת נכונה, אבל תנסו:

תחשיכו את החדר, ותאירו לעיניים שלו בפנס. אם האישונים מתכווצים אז זה אמור להיות סימן שהכול בסדר.

בכל אופן, הכי חשוב לעקוב שהוא לא מקיא. אם הוא מקיא אז צריך ללכת למיון.

אבל רוב הסיכויים שהכול בסדר!

אני לא יודעת מה כדאי לעשות, אבל את זה בטוח לא.

רופא שמאיר לעין עושה זאת עם פנס באורך גל אחר ובאופן מבוקר. אני לא חושבת שכדאי לעשות זאת באופן בלתי מקצועי בבית. 

זה מה שלמדנו לעשות כהורים צעירים, אבל כמו שכתבתי - אני לא בטוחה שזה נכון...

בכל אופן, הניסיון שלנו לימד אותנו שכאשר הנפילה פגעה במשהו - אי אפשר לפספס את זה...

תעקבי בשעה הקרובה שנראה בסדר ולא מקיא, בד"כ לא קורה כלום

ופעם הבאה לתקוע בחור איזה מזרן הפוך או משהו בסגנון שיפריע לו להתגלגל לשם

למעון?

ללכת לרופא?

הוא נרגע וחזר לישון ומגיב כרגיל

אם עברו שעתיים והוא מתנהג כרגיל - אז נראה לי שאפשר לשלוח.

בעיקרון ידוע לי שאומרים לא לתת לישון בחצי שעה-שעה שאחרי הנפילה כדי לוודא שהכול בסדר. (אבל גם בזה אני לא בטוחה שזה נכון)

שלא נפל פעם מהמיטה של ההורים...

זה כואב ומבהיל. אבל אל תתני לזה לפתח בך ייסורי מצפון ותחושת אשמה❤️

פעם אחת בגיל חודש, נפלתי במדרגות, והוא נפל לי מהידיים, והתגלגל 3 מדרגות.

אז כמובן נסענו למיון בנט"ן, אבל גם אז ב"ה הכל היה בסדר גמור.

אגב, שם, הרופא מיון סיפר לי, שהוא נרדם עם הבת שלו בת 3 חודשים על הידיים, והיא נפלה לו מהיד. האחות במחלקה סיפרה לי שהיא הפילה בטעות את אחיין שלה בן שבועיים...

לקראת גיל שנה הוא זחל לקצה המיטה שלי ונפל, הרופא שדיברנו איתו בטלפון הרגיע אותנו ואמר לנו שלא צריך לבוא להיבדק.

אני אמא זהירה מאוד. זה יכול לקרוא לכולם!! אל תלקי את עצמך.

לק"י

נפילה על החלק האחורי של הראש- עלולה להיות מסוכנת.

והסכנה מנפילה מגובה של פי 2 (או 3. לא זוכרת) מהגובה של האדם.

אולי תתייעצי עם מוקד אחיות?

וקרה גם לנו שנפלו מהמיטה. זה מלחיץ.

פעמיים אני חושבת.

לדעתי אם עברו שעה-שעתיים והוא מתנהג כרגיל - אפשר לשחרר את הפחד.

מזדהה לגמרי עם ההלם והכאב, אבל הבנתי שזה בסה"כ לא כזה גבוה אז לא אמור להיות מסוכן מדי.

בדקו אותו ואמרו שהכל בסדר ותקין ב"ה!!

בכל זאת העדפתי להשאיר איתי ולא לשלוח למעון היום..

ובשורות מצוינות. 

אגב,גם אצלנו נפלו לא פעם לצערי. דברים כאלו קורים כמעט כל הזמן.

עגיף להימנע, אבל זה קרה וכנראה עוד יקרה. 

קרה משהו דומה לבן שלי, וגם הלכתי
אין כמו להיות רגועה... שווה את הכל.

ניצחתי בתחרות ייסורי המצפון האימהיים? 🤦‍♀️

דמיינו יולדת טריה עם כל ההורמונים... חיבקתי אותו ובכיתי את חיי תוך כדי הצרחות שלו. זה היה מפחיד ביותר, אבל הוא היה בסדר גמור. התקשרתי לרופאה, היא שאלה מה הגובה של המיטה ואמרה שאין צורך לבוא להיבדק. אגב לדעתי הצרחות ההיסטריות שלו היו בעיקר מבהלה ולא מכאב.

כדאי ללכת לרופא כמה שיותר מהר

כדי שאם הוא צריך אנטיביוטיקה שלא יחכה עם זה ויתחיל מיד

ובגדול שייקח משככי כאבים וכד'

ובעזרת ה' הוא יתאושש מהר

ולעשות את המינימום, שבת מינימלית, שהילדים יאכלו משהו בקטנה, בלי מקלחות וכו'

אולי היה מוקדם מדי

אמר שלא צריך כלום והסתכל עלינו כמו על זוג היפוכונדרים (העיקר התיק הרפואי של בעלי ריק כי אף פעם לא הלך לרופא..)

נעשה את המינימום ונתפלל חזק

ובעיקר נפשית אני דואגת כי הלחץ לא עושה לי טוב

ב"ה הילדים שלנו טובים וזורמים אבל עדיין יש שגרה בבית ובסוף יום יש בלגן נורא והכיור מלא כלים ועם הבטן אין לי מושג איך אני אמורה לשטוף סיר

שישאר מלוכלך

איפה נשים את זה?

אין לנו אפילו מרפסת

בדרך כלל על השיש או על הכיריים.

אפשר לשים בפנים קצת מים, שיהיה יותר קל לנקות אחר כך.

בתנור הוא גם ככה לא פעיל וככה לא רואים את זה כל השבת

כמובן כשהוא קר

אם אנחנו מגיעים לשבת ויש עומס בכיור של דברים גדולים שלא יישטפו בשבת

אנחנו מניחים אותם באמבטיה בכניסת שבת, בהשריה.

וגם אני חושבת שממש כן לגיטימי להביא נערה אפילו רק לשטוף כלים.

עשיתי את זה כשהייתי אחרי לידה ולבעלי נתפס הגב רציני(קיבל זריקה אבל זה לקח זמן) הבית היה במצב לא טוב בכלל אבל הכלים שברו אותי, אז מצאתי נערה צעירה ששטפה כלים בלבד, והצילה אותי.

הקבה יודע שהוא צריך אותך בע"ה הוא יחלים בדיוק בזמן

וזה באמת מלחיץ בעל חולה ובית בלגן לפני לידה.

מרגיש כאילו לפני הלידה הכל צריך להיות פסח ומוכן.

ומקסימום בלידה הוא ייקח כדור ויהיה מאופס בשבילך

נורופן 500 מ"ג עושה פלאים מנסיון 🤣

הוא כל שיעול נראה כאילו הוא בציר

מחזיק חזק את עצמו ונגמרר

וגם שיעולים אבל לא כמו שאת מתארת

וזה עזר לי לכל ההרגשה הכללית

גם דקסמול קולד זה ממש טוב כדאי לבדוק

ודקסמול קולד

רופא

ולקחת כל תרופה שתעזור

הרבה פעמים אם מתפתחת מחלה ונחים טוב זה עובר יותר מהר, שיקח 2 נורופן וילך לישון ממש מוקדם

זה בדיוק הזמן לעזרה בתשלום להביא מנקה, לקנות את האוכל לשבת ולהתמקד במנוחה.

אם יש אחיינית, או דודה או בת דודה נחמדה שמעוניינת להגיע לשבת לשחק קצת עם הילדים זה ממש מבורך.

וכמו שכתבה @שירה_11

השם מתכנן הכל לטובה

והעל יהיה בדיוק בזמן הנכון

זה מחמם את הלב..

אין ממש על מי ליפול והלוואי והיתה מנקה נחמדה שמסכימה לבוא (אתמול התחננתי למנקה שהיתה אצלי לפני שנה שתבוא אשלם כמה שתרצה אמרה לי ש'כבר עזבה את המקצוע')

שאיזושהיא נערה תסכים לעשות קצת כביסה וכו'

ואין, פשוט אין..

לנסות לפרסם עם מחיר?

נגיד:

מחפשת מישהי לשטיפת כלים

70₪ לשעה (כן, זה יקר. אבל אם ממש נצרך וזה אפשרי, נראה לי שווה את זה)

אם זה רלוונטי לך אז אולי שווה להציע מחיר גבוה קצת יותר ממה שמקובל

בסוף אפילו שעתיים יכולות לשנות את כל התחושה בבית

לנשים ולבקש עזרה.

לכתוב קצת את הסיטואציה ולהגיד שממש תשמחי שמישהי תגיע לעזור לך לאפס את הבית קצת.

פעם אחת עשיתי את זה, ושילמתי לה (היא לא הייתה מוכנה לקחת והתעקשתי) וזה היה הצלה של ממש.

זה מביך. אבל בטוחה שיהיו מי שתוכל ותרצה לעזור.. 

אם כן, זה הזמן לבקש עזרה.

לא משנה מה שיכינו אוכל לשבת שיבואו לנקות.

ובעז"ה עד הלידה הוא יחלים

שניים ביום לפחות

אבץ וויטמין די..

ואם יש שיעול אז אולי תמצאו איזה משהו בחנות טבע לידכם אם יש או אם מישהו יכול לקנות לכם...

זה עוזר להחלים מהר.

ותרופות סבתא...

קבלנו שבת עם כלים בכיור, הם לא התרגשו וגם אנחנו לא

האוכל נדפק לי אולי מהלחץ (שכחתי מלח/שמתי מדי הרבה/המרק לא היה חם..)

אבל הילדים היו חמודים

ובעלי ב"ה מרגיש קצת יותר טוב

ובעז"ה, נצלח את זה..

איזה יופי לשמוע שאתם יותר בטוב!! ממש משמח

והכל משמיים! גם עם האוכל...

איזה כיף שהילדים חמודים!

בע"ה שתהיה לך לידה קלה ותינוק בריא!! והכל יהיה בבריאות ובקלות!!!

ומכירה עוד הרבה כאלו.

רציתי להמליץ לנושא השיעול לבעלך,

(כלומר לא לאישה בהריון) יש תרופה מצוינת שעוצרת שיעול.

בדר"כ רופאים נותנים ובצדק תרופות תרופות למחלה עצמה, אבל לפעמים השיעול חזק, ממושך ובלתי נשלט שכבר עדיף לקחת תרופה ולעצור את השיעול כדי לתפקד בבית והמחלה עצמה תעבור אח"כ.

מדובר בתרופות בממשפחת הקודאין, השם המסחרי הא קודיקל ( לא דבר מומלץ בדר"כ) אבל כמובן כדאי שרופא ישמע, יבחן ויחליט.

לדעתי כדאי רק בשעת הדחק כשהחולה או אשתו כבר ממש לא מסוגלים.

שוב מדובר בתרופת מרשם ובסוף הרופא יחליט. 

המגיבה אינה רופאה. וטוב שכך. 

בהצלחה

הוא חולה כל שנה לפחות 5 פעמים

וכל לידה קבוע בנוהל

חולה בימים לפני

מתאושש בלית ברירה אחרי....

ואחרי שאני טיפה מתאוששת..נגיד אחרי שבועיים הוא חולה שוב

גם לי אין אף עזרה

וזה תמיד מתסכללל ומלחיץ אותי ממש

זה קרה לפחות ב4-5 לידות

האין ברירה עוזר להתאושש מהר יותר

כי בדר''כ מושבת מכל צינון

וב''ה בלידה עצמה זה לא משפיע הוא איתי..

אבל נגיד בלידה האחרונה ילדתי בבוקר מוקדם אחרי אפס שינה שלי ויום שלם של אשפוז וכמה לילות מחוסרי שינה

הגעתי למחלקה ..ומראש דבר י איתו על זה שלפני שחוזר לילדים ואני לבד כל האשפוז

שאני רוצה לנוח ושישמור לי על התינוק

הוא היה עיף וכנראה קצת מבולבל מהמחלה

אשכרה פשוט תוך דקה אמר לי שהולך לנוח שעתיים בחדר שמיועד לזה ליד הבי''ח..וגם בלילה ישן שם שעתיים עד שנכנסתי לחדר לידה

כאילו ..הלווו אני ילדתי אני אמורה לנוח

נשארתי בפה פתוח

באמת

הוא לא כזה

רק המחלה פשוט משבשת

אל תכנסי לתסריטים

תדאגי לעצמך ללידה לתינוק

ה' יסדר הכל וזה לא עליך

מממש תנסי לא להתערבב

הפעם התנועות לא נעימות, מכאיבות, מרגישות כמו בוקס בבטן וגורמות לנשימה שלי להעתק.

השילוב של הכאב התמידי וחוסר הנוחות התמידי מתחילים לגרום לי להרגשה קשה כלפי העובר ואני אוכלת את עצמי על זה.

לא טוב לי כרגע.  

אני כבר מפחדת שזו אני שכתבתי באמצע הלילה בלי לשים לב

כולל ההערות שהוספת אח"כ

חיבוק גדול

מזדהה מילה במילה משהו מפחיד

בכל אופן אני לא הייתי מחפשת את האבחנה הספיציפית, למה זה יעזור?

לא יודעת...

אולי שאם זה יחמיר אוכל לקבל שמירת היריון, אולי שכשאגיע ללידה ב''ה אני לא אצטרך ''לשכנע'' את הצוות אלא יהיה לי מסמך רפואי רשמי עם האבחנה.

אני לא יודעת. 

מסיבה אחרת

אבל שמירה מקבלים רק כשלא עובדים ואם זה יותר מ30 יום. אם את לא עובדת אז מסכימה איתך שזה שווה

אבל אם לא אז הטרחה לא שווה את זה

וגם מאוד קשה בימינו לקבל שמירה לצערנו 

זה לא הריון ראשון והתופעות מחמירות

כאבים משתקים בעצמות ובתנוחות מאוד מסוימות (סיקול וכולי) אבל כאמור רק רופאות אמרו לי שזה נשמע כמו סימפיוליזיס בכמה מההריונות אבל לא אובחנתי ע"י אורטופד. קראתי תודה

ואין מה לנסות לקבל אבחנה רשמית.. הרבה אורתופדים בכלל לא מכירים בזה... בכללי סימפי בהדרגה היבשה זה מצב מאוד קשה וחמור, כל ההריוניות שאומרות שיש להן סימפי בעצם מכוונות לכאבי אגן באזור הפוליסה אבל לפי ההגדרה היבשה זה לא בימפי זה פשוט נהיה השם של זה בסוג של סלנג... בכל מקרה לכאבי אגן האלה יש איך לעזור ובדרך כלל זה יוצר דרך פיזיותרפיה ורפואה משלימה...

ב''ה אין לי ניסיון עם זה. 

שעלולים להחשיד לרעלת הריון

כדי לשלול כדאי לעשות עוד בדיקות כמו לחץ דם, בדיקת שתן לחלבון וכו.

צריך לגשת להיבדק.

עוד סימנים שעלולים להיות ותרגישי אותם זה טשטוש בראיה וכאב ראש חזק

כואב לי הראש קצת, אבל יותר בקטע של שפעת מאשר משהו אחר. (נראה לי...)

אוי, ה', אין לי כוח לזה. 🤦🏻‍♀️

קודם כול, כאב ברום הבטן, ממה שאני מבינה, זה דבר די נפוץ. לפעמים זה יכול להעיד ח"ו על בעיה, אבל לפעמים זה פשוט כי כל האיברים הפנימיים נמעכים ומשנים מקום כדי לפנות מקום לרחם. זה מעצבן כואב אבל תקין.

יחד עם זה, כל השרירים הכואבים והתנועות הלא נעימות של העובר שתיארת - לפעמים זה כי יש שרירים תפוסים באיזור הבטן - אגן - מותניים. אני גם הייתי עם כאבים מטורפים, ועשיתי טיפול אקווילבריו, שזה כמו עיסוי אגן ורחם והאיזור הזה, וזה פשוט עשה לי פלאים ושחרר ברמה מדהימה!!

לא יודעת אם זה מתאים לך, אבל אולי היא מכירה מאיזור השומרון.

אביה: 0586920324

סימפי כשהוא ככה זה סיוט סיוט סיוט!!!!

וצינון בהריון זה קשוחחחח

גם לי הוא פשוט לא עבר עד הלידה,

וגם לי היה סיוט להשתעל ולהתעטש כי פשוו יצא לי פיפי כל פעם כי רצפת אגן בחודש תשיעי זה לא משהו לבנות עליו....

ושפעת בהריון שתדעי שזה לא משהו פשוט שעובר על הגוף, לשא נדע יש מקרים שזה מסתבך וב"ה שאצלך לא אבל זה ממש שהגיוני שעדיין לא חזרת לעצמך שבועיים אחרי!!! אז דבר ראשון לנוח הרבההההה ולשתות הרבה תה ואולי גם לקחת דברים מחזקים- תוספים וכזה...

לגבי הסימפי- זה סיוטטטט וטוב שהבנת שזה! ממש! איזה יופי שה' סידר את זה שתגיעי אליה והיא תגיד לך כי יש מלא שפשוט לא מכירות!!

אז ככה, לי מאודדד עזר להגיע למישהי בשם ריקי שמומחית לנושא, היא הכינה חוברת מידע שנותנת המון מידע על הנושא מכל זווית- ממה להימנע, איזה פעולות מחמירות את המצב, איזה אנשי מקצוע יכולים לעזור וכו וכו... ובנוסף היא מנהלת קבוצת מייל של 'סימפיות' שם אפשר להתייעץ על כל דבר , לקרוא הרבה מידע שמאות נשים משתפות על הנושא, להיתרם גם פרקטית וגם נפשית שם מבינות אותך ואת גם קוראת על נשים בול במצבך ועל הרבה שהרבה יותר גרוע ומתעודדת 😆

אבל באמת שפרקטית יש מלאאאאא מידע...

בהריון אין איך להעלים את הסימנים אבל אפשר ללכת לאקווליבריו/כירופרקטית/ אוסטאופטית ולטפל ובע"ה לפעמים מקל משמעותית!!! לי זה ממש עזר, אמנם לזמן קצר והייתי צריכה לעשות טיפול כל 3 שבועות אבל זה ממש נתן שפיות...

ולריקי פשוט שולחים מייל ל simfi.help@gmail.com

בהצלחה גדולה!!

ואם יש לך עוד שאלות בשמחה!!

קודם כל הכאבים נשמעים לי שרירים,אם את משתעלת אז זה עוד יותר ברור למה יש כאבים.

לגבי הסימפו, תפני לכתובת מייל ששלחה לך אוהבת את השבת,זה ייתן לל כיוון.

אבחנה מאורטופד בלי שמירת הריון ובלי שום טיפול יעיל לפי דעתי לא שווה את המאמץ היא מיותרת,החוברת שהמליצה לך אוהבת את השבת תעשה לך טוב יותר,

בהצלחה

בעז''ה מחר תור לרופא נשים ונראה אם יש מה לעשות.

תודה על התמיכה והעצות. 

לא טוב בכלל. 

עדיין השפעת? או הסימפי?

תשלחי מייל ל simfi.help@gmail.com

היא אלופההה בתחום, תכתבי לה מה את מרגישה ומאיפה את ועל מי היא ממליצה והיא פשוט תכוון אותך למי כדאי ללכת..

הולכים ומשקיעים עת ה300 שח ובדרך כלל יש הקלה אפילו לזמן קצר אבל זה לגמרי שווה את זה...!!!!!

הסימפי נוכח לגמרי ומשפיע על הכל.

ברמה של לחשוב פעמיים אם לקום מהספה/כיסא/מיטה או שזה לא שווה את הכאב שבוודאי יתלווה לתזוזה. 

הסימפי מרמה מסויימת משבית והוא גם מאוד מפשיע על המצברוח.. גם כי כואב וגם כי זה מגיע ביחד מבחינת הורמונים...

סיוט ממש!!

ממש ממליצה ללכת לאוסטאופטיה או כירופרקטיקה לעזרה ראשונה להקל..

מאיפה את? אולי אני מכירה...

רוצה שאשאל בשבילך?

יש בטוח עוד

בסנטר 1 יש מישהי ממש מספר 1 בתחומה כירופרקטית  , ד"ר ברודי, ביקור רק 200 שח, 0505690551

וליליאן, אוסטאופתית, עולה 300 שח, בניני האומה +972 52-472-5470

כירופרקטיקה יותר עובד על העצמות ואוסטאופתיה על הרקמות. 

לא יודעת איש מחליטים לאן ללכת.. 

יש כאלה שהולכות לשם ויש לשם, ובכל תחום יש כאלה שרואות יותר תוצאות ויש שפחות..

כירופרקטיקה כן הבנתי שזה סיכון אצל מישהו לא מספיק מקצועי אבל ברודי היא ממש   ממש מומחית..

עוד משהו נראלי ברודי בטוח תעזור אבל אולי לפחות זמן... לא יודעת באמת..

האמת שצהובה הכי מקצועית תקבלי מריקי של המייל,

אבל אם אין לך כוח לפנות אליה פשוט תלכי לאחת מאלה ובע"ה שהיו שיותר טובות עבורך ויביאו לך הקלה! פשוט לסבול זה חבל ממשמש

ברודי- הייתי אצלה אחרי הלידה הקודמת והיא אמרה שאין לי תזוזה של העצמות אז לא לקחה כסף.. ישרה ברמות..

מה יכול להקל מעלייך, אפילו קצת?

מתפללת עלייך עכשיו לרפואה שלמה במהרה ב"ה 🙏

ועוד חיבוק

בעזרת ה' שישתפר מהר!!!

ובינתיים כמה שיותר תשתדלי להקל על עצמך ולפנק את עצמך💗

מכון פועה?

זכור לי שיש ארגון שמייעץ על טהרה, אולי אפילו מישהו במיוחד למשפחות מגויסות, אולי מישהי כאן תדע.

בהצלחה! 

ב"ה יכולנו לישון מחובקים

מעבר לזה נמנענו

מקווה שיסתדר בקרוב

ואז המים מתקררים קצת ומורידים את חום הגוף.

(כמובן לא להקפיא אותם באמבטיה, מים בטמפרטורה נעימה)

חוץ מזה המליצו לי מאוד על ויטמין C

בשבועות האחרונים סוחטים אצלנו בלי הפסקה תפוזים

בינתים ב"ה בריאים (לפני זה היו חולים כמה פעמים)

אמבטיות זה באמת מעולה!

ויטמין c את נותנת באופן יומיומי או רק כשחולים?

תפוזים נשמע טוב! לא ידעתי שזה פרי עם סגולה(:

תודה!

בתפוזים יש מלא ויטמין C

בגלל זה סוחטת להם הרבה תפוזים

אם זה תחליף למשהו מתוק או לסוכריות וכו' לדעתי זה עדיף.

אם זה תוספת, אז לא בטוח. אבל שוב, זה תלוי גם מה המטרה של זה.

בכל מקרה, לא הייתי זורקת. מקסימום מעבירה. או שומרת לזמנים של "משהו מתוק".

מן הסתם לא מזיק יותר מכל מיני חמצוצים ודובוני גומי למיניהם.

תחליף מעולה בעיני לממתקים (אצלנו בבית אם מבקשים ממתקים סתם ככה ביום רגיל זה מה שמקבלים)

במקום ממתק יומי

נותנת 2 חמצוצים:

1 מולטי ויטמין

1 ויטימין c

הם כתוצאה מהדבר הזה בלבד?

חורים בשיניים נוצרים ממזון שנדחס ולא התפנה מבין החריצים.

זה יכול להיות גם בשר, גבינה או לחם.

הכי חשוב ללמד היגיינת פה.

אני מכירה נשים שמצחצחות שיניים ממקווה למקווה  ו0 חורים שיניים 😀

ואני מצחצחת ומשתמשת בחוט דנטלי ובמי פה ויש לי פה מלא סתימות.

אבל כיוןן שעל הגנטיקה אין לי שליטה, אפשר לעשות השתדלות ולשמור על הגיינת פה.

אם אפשר להימנע ממתוקים וממאכלים שנדבקים לשיניים כמו סוכריות או במבה, או ממזונות שנדחסים בין שיניים כמו בשר (אגב, יש דעות שלא לאכול בשר ביום הטבילה) ולשתות רק מים, אז בכלל יצאנו ידי חובת כל הפוסקים 🤣

ותראי אם היית נותנת ממתק כזה גם בלי הויטמנים.

אם כן, אז כן

אם לא היית מאפשרת כזו כמות של סוכר, אז לא. למרות שיש שם גם ויטמנים. 

אל תביאי יותר מאחד בכל יום. צריכה גבוהה של וטימין סי עלולה לגרום לשלשולים, כאבי בטן בחילות ועוד

עוד סיכוי..

למרות שהיו גם הרבה פעמים שלא..

תמשיכי לעקוב

כי יש לי כאלה איחורים רציניים בזמן האחרון

זה מזה מעצבן…

כילו

זוגית זה כיף מאוד

אבל זה מתסכל

כלומר רפואית חמה המחזורים לאסדירים

אבל לא נראה לי חכם להגיב עכשיו... זה יכול ליצור פיצוץ ששניכם תתחרטו עליו אחר כך

נראה לי שכדאי לחכות טיפה עד שתחליטי איך את רוצה להגיב בצורה שלא תתפוצץ עלייך אחר כך...

ולשאול מה הדין ומה אפשר לעשות- כולל לספר את כל המורכבות.

יכול לעשות לך סדר ואולי גם להרגיע.

אישית אני מכירה המון אשכנזים שמשתמשים לחלבי ולבשרי במדיח ושמים יותר קפסולות וכאלה שיהיה טעם לפגם.

כתבת שהוא אמר לך על הרב עובדיה.

הכי טוב שגם את תבררי בעצמך וככה תוכלו לדון בזה עןם מספיק ידע וייעוץ .

חוץ מזה- זה ממש לא מבטל את תחושת חוסר האמון שאת חשה כלפיו ובהחלט תצטרכו לדבר על זה 

ברמה הפרקטית הלכתית - בדיעבד אפשר להכשיר הרבה דברים. יש באמת דעות שזה מותר, אז גם אם זה לא הלכתחילה שלכם זה עדיין לא אומר שאכלתם טריפות ושהכלים לא שמישים.

אפשר לשאול רב ולהסביר בדיוק את הסיטואציה.

אני בסיטואציה אחרת, לא בתוך הבית, קיבלתי היתר להשתמש בתנור שנאפה בו דג כשר ללא הכשר (כלומר דג שהסוג שלו כשר אבל עבר עיבוד ועל האריזה לא היה הכשר וסיכוי לא מאד קטן שהיה משהו לא כשר בתהליך) אחרי שעברו 24 שעות. אז על משהו שיש דעות שלגמרי מתירות, אני בספק שיאסרו לך.

ברמה הזוגית - יש פה אמון שנשבר, וזה הדבר החמור. הייתי יוצרת שיחה קודם כל על הנושא הזה אבל לא מתוך כעס ורתיחה כי הוא יתגונן וזה סתם לא יביא אתכם לשום מקום.. 

‏הוא הסכים איתך ואמר שהוא לא יכניס את שניהם ביחד

זו אכן רמאות או טעות

אבל אם הוא לא הסכים אז זו לא רמאות זה קונפליקט דתי לא פתור

קודם כל תשאלי רב

דבר שני, אתם צריכים לדבר על זה. אבל כדאי שזה לא יהיה בזמן כועס. מקוה שתצליחי♥️

ומה אני רואה?

מדיח חצי ריק עם כלים חלביים בלבד. כל הכלים הבשריים מונחים לייבוש מעל הכיור כאילו הם נשטפו ידנית. אבל אני ראיתי את המחבת הזאת ואת הצלחות האלה לפני שעה וחצי במדיח מצוחצחים ויבשים! 

זה מתסכל ומכעיס מאוד

אבל תעצרי שניה

תנשמי עמוק

הוא לא האויב שלך. הוא בעלך. 

את לא צריכה להוכיח כמה הוא שקרן ולא לתפוס אותו ולהביך אותו בצורה לא נעימה ובטח שלא יעילה.

ברור שצריך פה בירור, האמון שלך נפגע

אבל כדאי לך לנסות שניה להירגע

ולא לעשות צעדים פזיזים שרק יגררו אתכם עמוק לתוך מערבולת

עדיף לך לנסות שניה להתאפס

ולצאת הכי בוגרת שיש (לוידעת איך להגדיר את זה, אם היית בן הייתי אומרת שתצאי הכי 'גבר' שיש)

לדבר איתו, בנחת,

ראיתי שאתה מפעיל את המדיח עם חלבי ובשרי ביחד

חשבתי שסיכמנו אחרת

אני מרגישה שזה ממש אסור

אולי נלך לשאול רב ששנינו סומכים עליו בנושא הזה

ותדע שנפגעתי מאוד שאתה פועל מאחורי הגב שלי

נסי רגע לחשוב

למה את שומרת בין בשר לחלב

כי כך אלוקים ציווה נכון?

אין לך שום סיבה אחרת

אז אותו אלוקים מעמיד אותך עכשיו בנסיון

מול בעלך

אותו אלוקים שבגללו את כ"כ כועסת וזועמת עכשיו

רוצה לראות אותך בשלום עם בעלך

באהבה איתו

אין דבר שחשוב יותר מהשלום

אלוקים כביכול מוריד מכבודו רק שיהיה שלום בעולם,

נסי לחשוב מה ה' היה רוצה ממך עכשיו

לאיזה התנהגות הוא מצפה

שבגלל החוקים שלו את תריבי עם בעלך

ויהיה חוסר בשלום בית?

או שתבליגי ותבררי בנחת איך צריך לנהוג?

וזה בענין הדתי 

בעניין הזוגי זה ממש כואב ופוגע 

ואת צודקת בתחושותיך אבל תפרידי

בין ההתנהלות הדתית 

להתנהלות הזוגית

יכולה לקחת את הסיטואציה הזו ואחרות דומות

(כי בטח יש עוד כאלה

האישו הוא לא הכלים

אלא חוסר הסכמה דתית)

ולבחור איך הן ישפיעו על חייך

להלחם ולהרוס את הזוגיות

או למצוא פשרות ולחזק את הזוגיות

קונפליקט דתי הוא כמו כל קונפליקט אחר

רק עם יותר אמוציות 

וזה היה בטעות

והוא הבין את הטעות ומיהר לתקן?

לפעמים אני כועסת על בעלי סתם

על לא עוול בכפו ...

חיבוק, הכל ברוגע

שיהיה שבת שלום ומבורכת בע"ה

לעבוד על הקשר שלכם

תיאום ציפיות מחדש

וגם - האמת, אם אין בעיות כלכליות משמעותיות- זה נשמע לי קצת קיצוני לעשות דבר כזה כדי לחסוך כמה שקלים בהפעלת מדיח אם כי ניכר שהוא עובד שעות נוספות כדי לשמור על שלום בית בכל זאת

הוא ככה גם בדברים אחרים? 

(בד"כ לא מתערב בפורום הזה)

יש כאן עניין עמוק של אמון שצריך פתרון, ומספיק הגיבו עליו.

רק טיפה להרגיע. הלכתית, בשאלות של דיעבד סומכים גם שיטות מקלות גם מי שלא הולכים על פיהם באופן קבוע. מי שהולך לפי הרב עובדיה אינו 'אוכל טרפות'. ממילא אף אחד שאכל אצלך, לא אכל טרפות.

מה הלאה - כדאי לשאול פוסק שמקובל עליכם על המשך ההתנהלות עם הכלים והמדיח.

יש לנו שכנים ממש דוסים ספרדים והם שמים יחד במדיח כי מותר לפי הפסיקה שלהם.

לא יודעת לפי מי הם הולכים אבל סומכת עליהם שזה פוסק רציני

רק היה לי חשוב להבהיר, שגם לדעת המחמירים, לא אכלתם טרפות אם אח"כ אכלו בכלים שנשטפו ביחד.

בגדול אני מאוד נזהר מפסיקת הלכה בפורום. יש דברים שתלויים בכל מיני פרטים ושמשתנים לפי מנהגים שונים - מציע שתלכו ביחד לרב שמקובל עליכם ותשאלו לגבי ההמשך.

(כמובן, זו השאלה הקטנה, שאלת האמון הזוגי היא השאלה הגדולה כאן)

השאלה הגדולה היא לא רק עניין האמון אלא כל ההתנהלות סביב הקונפליקט הנ"ל

האמון זה חלק קטן מהתנהלות כוללת של הבנת הרצונות והצרכים של שני הצדדים ומציאת פתרון מתאים לשניהם

האמון נפגע כי לא נמצא פתרון כזה ולא היתה הבנה של 2 הצדדים

שכמו שכשרות זו מצווה, גם שלום בית זו מצווה.

אני באופן אישי,

הייתי שמה את הכלים בצד ולא משתמשת בהם

אם בעלי ישאל- הייתי עונה בנחת:

לפי השיטה שלי כך וכך.

וממשיכות הלאה.

לא כדאי לשבור את הכלים בשביל כמה כלים. 

זה סוג של קריאת תיגר

צריך להגיע להבנות, לא להתחיל מלחמות

אני אישית אם בעלי נוהג מנהג כלשהו, אני סומכת עליו ונוהגת כמוהו

הוא לומד הלכות, והוא המחליט בבית בנושאים האלה

אם אני רוצה להחמיר מעבר למה שהוא קבע, זה רק בנושאים שקשורים אישית אליי ולא לכל בני הבית

אנחנו נוהגים להפריד בין כלים בשריים וחלביים במדיח. השכנים שלנו לא, ואנחנו יכולים לאכול אצלם.. זה מנהג שנובע מפסיקה שונה, הם לא עושים משהו אסור. ולכן הכלים לא נאסרים.

לא מבינה בזה, אנחנו הולכים למנהג הספרדים.

תודה

כמו פסיקות רבות בהלכות היומיומיות - יש הבדלים מוכרים וידועים בין הפסיקה האשכנזית לעומת זאת של עדות המזרח.

השימוש במדיח כלים הוא רק אחד מהם.

אז שלא יחשבו שפשוט אפשר ככה להכניס והכל בסדר.

לא שהפסיקה בעייתית חלילה.

צריך לבדוק באיזה תנאים אפשר. 

אבל אני בטוחה שגם לו לא נעים שהוא צריך לעשות דברים מאחורי הגב.

העניין של החיסכון לא פתור אצלו ולכן הוא מעדיף לעשות דברים בדרכו ולא ללבן איתך את הדברים עד הסוף.

תשמחי שגילית את זה ככה ולא בפנים,

ככה יש לך הזדמנות לחשוב מה לעשות.

בכלל לא הייתי ניגשת לזה מהכיוון של בגללך כל הכלים לא כשרים והחטאנו את הרבים,

אלא מהכיוון של אני מבינה שלא הסכמת איתי ובחרת לפעול מבלי ליידע אותי במקום שנוכל ללבן את זה יחד עד הסוף ולקבוע כללים שיהיו מקובלים על שניכם.

תשתפי אותו בתחושה שלך שאם הוא לא מקפיד על הפרדת בשר וחבל את לא לא יכולה לסמוך על הכשרות בבית וזה לא נעים לך.

לא כדאי לנופף בפסיקה כאמת אובייקטיבית שאני צודקת ואתה טועה ואתה שקרן,

אלא יש את מה שחשוב לי (הלכה), יש את מה שחשוב לך (חיסכון),

ומעל הכל חשוב לשנינו שנוכל לחיות יחד בפתיחות ולסמוך אחד על השני. על גבי זה צריך לחשוב מה כל אחד יכול להתגמש על מנת למצוא מכנה משותף שאין בו מן ההסתרה.

ולגבי החיסכון של להפעיל מכונה ביחד, אולי זה לא רק הכסף של הפעלה כפולה, אולי זה גם הרצון לעשות וי על משימות- שגר ושכח כזה.

צריך להבין את המניע שלו לעומק כדי להבין איך להציע פתרון שאת יכולה לחיות איתו..

השתכנע שאכן אי אפשר לערבב. וזה מעצבן לעשות דברים רק כי אשתי החליטה. וכנראה אין לו כח/יכולת/אומץ/ להתווכח איתך. אז הוא עקף את הבעיה... מבינה את ההרגשה שלך מאוד אבל לא בטוחה שיש פה רמאות, אלא קושי בתקשורת.

ויותר מזה

אני חושבת שעצם זה שהוא הסתיר זה מראה שהוא מפחד מאשתו

וזה לא תקין בעיניי

בעל לא אמור לפחד לנהוג כמו שהוא חושב בבית שלו

לא כי הוא מפחד אלא כי זה האופי שלו.

תפיסת העולם שלו או כל דבר אחר.

ברור שיש פה בעיה בשיח.

להאשים אותה שה קצת הליכה למקום רחוק בעיני.

משהו לתקן בתקשורת, רק שלדעתי חבל שתרגיש שזו רמאות.

לפעול מאחורי הגב- לא

ולא משנה אם זה נובע מפחד או מבריחה

משהו לא תקין בהתנהלות כזאת

וצריך לבדוק למה זה קורה

כמי שגדלה בבית שהמדיח טחן בו עבודה:

1. הפעלת מדיח משתמשת במעט מאוד מים, וגם לא הרבה חשמל. זה באמת לא אמור להיות יקר עניין ההפעלה (מישהו מהמשפחה חישב פעם, לא זוכרת להגיד בדיוק, אבל שקלים בודדים ומטה)

2. אצלנו נוהגים להכניס יחד בשרי וחלבי. את הקפסולה שמים קרוב לכלים ולא במקום הייעודי בשביל שממש בתחילת הפעולה יתן טעם נפגם. אבל זה ספקטרום. יש כאלו שגם מפרידים לגמרי, כלומר שיש מדיח חלבי ומדיח בשרי (2 מכשירים שונים).

וכמובן, העניין המרכזי זה האמון, לא הטכני של המדיח. 

@סליל המהממת כתבה פעם..

כשמאוד כועסים לעצור רגע ולנסות להיכנס לעיניים של השני ולראות משם את הסיטואציה...

נגיד איך בעלך רואה את הסיטואציה?

היה לי שבוע עמוס, אני נורא רוצה לעזור לאשתי אבל לה ממש חשוב שהמדיח לא יהיה מעורבב... אין מצב שאני מכניס בנפרד זה יגמור לי את הזמן וזה גם טיפשי כי אני מכיר פסיקה מבוססת שאין בעיה לערבב.. חבל על המים, החשמל, הסבון.. אבל היא תתעצבן? ואני לא רוצה לבאס אותה, טוב אני יוציא לפני שהיא תבוא...

אני מניחה שאני לא עושה את זה טוב כי לא מכירה אותו...

בעצם, כמו שאנחנו מאוד רוצות שיבינו אותנו ואת הסיטואציה ההורמונלית- רגשית- פיזית שלנו וזה מתסכל שלא... אז לעשות את זה רגע למי שמולנו למרות שזה קשה ממש כשמאוד כועסים...

ממש לא חברה של הגננות

מתקשרת איתן ברמה מינימלית בקטע מקצועי בלבד

‏לא חושבת שיש לזה השפעה כלשהי וגם אם יש זו השפעה מינימלית

‏הדברים החשובים באמת זה  

לשלוח ילד מטופח ומחונך

לנהל תקשורת מכבדת של שיתוף פעולה

ואם יש בעיות לדבר עליהם בשקיפות עם הצוות

תודה על התייחסות והנקודות החשובות 

קודם כל בשביל להיות חברה של הגננת צריך זמן. גם זמן להתעכב כל פעם לדבר, וגם להגיע בשעות שהגננת נמצאת. אם למשל ילד נגיע כשפותחים את הגן, ורק הסייעות נמצאות והגננת עוד לא הגיעה, ואז אוספים אותו מהצהרון, אז בכלל אין לך הזדמנות להכיר אותה.

מעבר לזה יש ענין של כימיה, גם נותני שירות כמו גננות או רופאים הם בני אדם ויש להם רמות שונות של כימיה עם "לקוחות" שונים, ומן הסתם השיחה תזרום יותר ותגלוש להרבה נושאים עם אלה שיש יותר כימיה, מאשר עם אלה שלא. החלק החשוב הוא שאם זה נותן שירות מקצועי הוא יודע להפריד בין הכימיה לרמת השירות שהוא נותן.

חוץ מזה יש עוד דברים שאני רואה

-לפעמים הכירות מוקדמת בין הגננת לחלק מהאמהות, נגיד יש לנו בגן אמא שעבדה בעבר עם הגננת. ברור שהן חברות..

- לפעמים יש איזו סוגיה סביב ילד מסוים שגורמת להורים לדבר עם הגננת בתדירות גבוהה יותר ולכן כבר מכירים יותר

-לגבי התמונות יכול להיות שקרה איזה אירוע ספציפי שהגננת רצתה לשתף. נגיד בתחילת שנה היתה לי שיחה עם הגננת לגבי איזשהו קושי שראיתי אצל הבן שלי, והתלבטתי ממה הוא נובע. אמרתי לה שאני חושדת בכיוון מסויים ואולי אסטרטגיה מסוימת תעזור לו. במהלך היום היא ניסתה את מה שהצעתי ושלחה לי כמה תמונות להראות שהוא הצליח באמת לעשות את הדבר שהתקשה בו  אבל זה ממש לא משהו רגיל שאני מקבלת ממנה תמונות, קורה פעמיים בשנה אולי

סביב עניין התמונות.

מה שכן אני חייבת לומר שעניין התמונות הוא רק דוגמה אחת מתוך כמה דוגמאות.

אבל בהחלט פתחת לי פה עניין למחשבה.

ולעניין מה שכתבת שנותן שירות צריך להיות מקצועי, באידיאל את צודקת, אבל לא מכירה מספיק את הגננת כדי לדעת. ואין צדיק על הארץ אשר לא יחטא.

תודה

כמה אחוזים בקשר קרוב לגננת? (מתכונים וכו')

כמה אחוזים בקשר חביב ונעים?

וכמה אחוזים בקשר לא טוב?

כנראה שאת בטווח הממוצע (גם אני).

ורוב האנשים אני חושבת.

(בסוגריים, כעובדת חינוך, יש אנשים שידידותיים וקל להתיידד איתם, ויש אנשים חופרים, שמדברים איתך למרות שאין לך זמן, ויש מלחיצים, כאלה שאת מרגישה שאת חייבת לשלוח תמונה של הילדה משחקת כי אתמול קיבלת הודעה נזעמת שלא מספיק רואים את הבת שלה בתמונות, ותפקיד הצוות לדאוג ליכולות החברתיות שלה ובלה בלה

בקיצור, לא כל מה שנראה משקף את המציאות, ואחזור על מה שכתבתי יש אנשים באמת עם יכולות חברתיות טובות משמעותית מעל הממוצע, אבל הם לחלוטין לא הרוב. 

פשוט מהיכרות מוקדמת

ומגורים קרובים

בגן אחר שהבת שלי הייתה לא היינו חברות

יצא לי לפטפט איתה פה ושם אם היה לי זמן ולא מיהרתי

אבל ממש לא חברות

זה עניין של חיבור

הכי חשוב שהילדה תתחבר לגננת

אם במקרה יש חיבור גם לאמא אז הרווחת חברה... 

לא חושבת שזה נחוץ בשביל הילדה או משהו כזה

בשאלות דומות עם עצמי.

לאורך השנים מה שראיתי שאחרות עושות:

מציעות עזרה, גם באופן כללי ("שתדעי שאני עובדת מהבית אז אם את צריכה עזרה או נתקעת עם משהו אני זמינה"), וגם יותר ספציפי סביב אירועים או נושאים שונים.

מציעות לבוא להעביר שעת סיפור או שעת העשרה לילדים.

שולחות עם הילדים דברים לגן כמו פירות הדר בתקופה הזו של השנה (כנראה בתיאום).

בנוסף מקפידות מאוד על נימוס גם שלהן וגם של הילד/ה בבוקר ובאיסוף.

אני ממש מזדהה אתך. בתקופת האזעקות כשהיו בזמן מסגרות כל ההורים היו כותבים בקבוצה ומחכים לשמוע אם כולם בסדר, והייתה אימא אחת קבוע שהעבירה הודעה מהגננת/סייעת שכולם בסדר ואפילו עם תמונה. ולא הבנתי איך זה מגיע למצב ששולחים לה אישית והיא מעבירה לכל השאר

ואף משתפת פעולה מיוזמתה,

כנראה שזה לא מעיק עליה.

אם גננת וסייעת יושבות צמודות,

במקום להתפזר בין ילדים,

ומשוחחות ביניהן על ענייני דיומא,

משמע שהן לא מרוכזות 100 אחוז בגן ואם אמא כמוני תסיח את דעתן, לא נראה לי שזה כ"כ יפריע להתנהלות הגן (כן לשיחה האישית שמתקיימת).

אם יש להן זמן לחברויות, הייתי מעדיפה גם לנהל איתן סמול טוק קטן.

נטו בשביל הילדה.

גם אם לא משפיע על הצוות,

כן משפיע בתת מודע

ואם לא משפיע בתת מודע,

משפיע אולי קצת על התחושה של הילדה.

מן הסתם, דעתי אינה מקצועית וזאת מין תחושה (אולי שגויה).

לגבי התמונות, את צודקת.

אני לא באמת זקוקה לתמונות,

לא ביקשתי וגם לא אבקש.

תודה שהתייחסת.

דבר ראשון, יש הרבה אמהות חברות שלי בלי קשר לעבודה, שכנות, מכרות מפה ומשם.

דבר שני, אני לא רואה ערך משמעותי להיות חברה של הגננת, הילד של החברה שלי לא יקבל יחס מועדף,

ילד אהוב זה לא יהיה בהכרח הבן של... זה יהיה ילד שהוא חייכן, שמח, זורם, ילד מכבד ולא חוצפן, משתתף, ילד שיודע להביע אהבה בחזרה. (כמובן שאין יחס מועדף, אבל בתור בנאדם אנושי יש ילדים שיותר נכנסים לי ללב).

תמונה אישית לאמא הרבה פעמים דווקא אני אשלח לאמא שנותנת תחושה שאין לה מספיק אמון, אז כדי לתת לה גושפנקה שהכל בסדר לפעמים תקבל תמונה.

או אמא שמאוד דואגת לילד שלה שהוא אומלל בגן, לפעמים תקבל תמונת הרגעה.

אם יש ילד שעשה משהו יוצא דופן ואני ממש מתפעלת, ציור ברמה גבוהה, אני יכולה לשלוח.

אני לא חושבת שילד של חברה יקבל יותר תמונות אישיות...

אם את רוצה להיות חברה של הגננת כדי שהילד שלך יקבל יחס מספיק טוב, לא צריך להיות חברה, צריך להיות אמא שמביעה הערכה, נותנת אמון מלא, מחמיאה מידי פעם. גם לא צריך מתנות. העיקר זה התחושה שסומכים עלייך לגמרי, שמעריכים את ההשקעה הרבה.

עכשיו, אם בכל זאת תרצי להיות חברה של הגננת, אפשר לשבת בבוקר לשחק עם הילד קצת, לספר לגננת תוך כדי דברים שהילד סיפר שלמד ולהחמיא לה  על כך. להישאר קצת וליצור אינטראקציה. בעצם איך שיוצרים חברות עם כל אדם, קצת מחמאות, קצת הומור, קצת התייעצות, שיתוף... 

כתבה דברים שהאירו לי ממש!

ואני באמת ממש אנסה ליישם.

וגם ההרגעה עצמה חשובה לי.

זה יכול להיות קשור להכרות מוקדמת אבל בנוסף

אני חברה טובה של הגננת של הבת שלי אז גם זה המון כימיה שהייתה ביננו ממש מהתחלה ובנוסף היא הייתה גם של הילדים הקודמים שלי ותמיד פירגנתי לה והרמתי לה מול המנהלת שאני מניחה שזה גם חיזק טת זה...אבל איתה מרגיש לי שזה בעיקר כימיה

הגננת של הבן שלי אני בקשר טוב אבל לא חברות ממש אבל כן יצא מקרה שהיא רצתה לשפוך את הלב בקשר למצב מסויים שהיה בגן היא התקשרה אלי ..אני חושבת שהיא פשוט הרגישה שאני סומכת עליה ובצד שלה ואני לא ישחיר אותה מול ההורים

והשוססס הגננות צהרון של הבת שלי מתחילת שנה היה חשוב לי קשר חברי מאוד איתן

למה? כי הבת שלי שונאת צהרון ורציתי שישקיעו בה מקסימום

אז דבר ראשון תמיד הארתי להן פנים והערכתי אותן במילין וכם מול המנהלת

הקפצתי אותן בטרמפ שהיינו צריכות להגיע לאותו איזור

ונניח בחנוכה הגעתי עם סופגניות שוות לגן..ובאמת היום הרווחתי אנחנו חברות אבל קצת התאמצתי בשביל זה

למען האמת, אני חברה של הגננת של הבן שלי כי אנחנו מכירות בלי קשר אליו,

ויש לי בעיה עם זה ... יש לפעמים דברים שלא נראים לי כ''כ (כמו סרטים) ולא כ''כ נעים לי להעיר לה כי אני חברה וזה כאילו לא נעים לצאת האמא המתלוננת! אז זה לא כזה שווה.

את הצוות משנים קודמות ואנחנו פעם ראשונה בגן הזה. תודה!

דבר ראשון אמא שלי הייתה גננת והייתה חברה של חלק מהגננות שלימדו את הילדים שלי, כולל מישהי שהן היו חברות ממש טובות, אז כן זה יצר היכרות וקשר חמים מההתחלה. יכול להיות שזה השפיע גם על היחס לילד, קשה לא לאהוב באופן אישי בן של חברה טובה שאת מכירה כבר מהברית.

הייתה גם גננת שהיינו חברות, ובאמת שוחחנו אחה"צ בגינה, דווקא זה פחות הרגיש לי משפיע על הילד.

השנה בה היה לי הכי הרבה קשר זו הייתה השנה שהייתי בחל"ד לאורך כל השנה והיה לי זמן בבוקר, להיכנס ולשחק עם הילד ובדרך גם שוחחתי עם הצוות והתחברתי יותר.

השנה אני לא פוגשת בכלל את הגננות, לרוב לא אני מכניסה ואם אני מכניסה זה לרגע ורצה, אני יודעת שאוהבים את הבת שלי למרות שאין קשר, כי היא מתוקה, מתנהגת יפה. ועוד דבר שאני רואה מצוותים חינוכיים שמשפיע לרעה, גם אם הן מנסות שלא...זה אם ילדים מגיעים מלוכלכים או מסריחים, זה מרתיע גם אם מתאמצים שלא

באמת אשתדל ליישם את הביקורים בבוקר בגן.

השנה זה באמת אפשרי עבורי ברוב ימות השבוע.

גם על ניקיון וריח טוב אנחנו מאוד מקפידים ברמה שאני ממש מורחים גוף גוף עם ריח נעים 😄

תודה על התייחסות!

כנראה שהצדק עמכן.

תודה על ההתייחסות 

רפואה שלמה!

אבל בעיקרון אין כ'כ מה לעשות

רק תנועה משחררת שרירים תפוסים

אם יש באזורך מנחת יוגה כדאי להתייעץ איתה איזה תרגיל לעשות כדי להחזיר את טווח התנועה יחד עם נשימה בטנית

ב"ה שלא כואב כלום!

מציעה בכל מקרה להתקשר, אפילו רק כדי שיתנו הפניה ואז יותר קל לטפל בהתחייבות. (לפחות במכבי).

בע"ה יעבור מהר והכל בסדר!

ו... מטורף שאת כבר בשבוע 18! 🙏

ונניח ויש היפרדות? מה יש לעזור בשלב הזה?

אם אין בכל מקרה מה לעשות אז רק בשביל להיות רגועה אני מעדיפה ללכת מחר להיבדק
כ"כ קשה לי להרים את עצמי וללכת עכשיו

מרגישה תנועות

האמת שאתמול תוך כדי התלבטויות פשוט נרדמתי...
ולא הלכתי להיבדק.
אבל היום על הבוקר הלכתי למוקד וב"ה הכל בסדר.

תודה על ההתענינות!

@יעל מהדרום 

@שיפור 

@התלבטות טובה 

לק"י

לא מזמן נפלתי קדימה בחדר המדרגות שלנו.

אמרתי לעצמי, שמזל שזה היה אחרי הלידה כבר....

פתאום לא מפחיד לקבל מכה או ליפול.

אני לא יודעת לשפוט רמת כאב, יש לי סף כאב מאוד גבוה, וזה כן מציק לי מאוד ומפריע לתפקוד, אבל לא ברמה שאני מושבתת

אז לגמרי אין סיבה לא ללכת

מדדת לחץ דם בבית אולי?

בהצלחה!💓

וללכת להיבדק זה עכשיו סיפור בשבילי, לא רוצה לעשות את זה על שטויות

ובכלל אני חושבת שצריך מאוד להיזהר במענה על שאלות רפואיות

גם אחות אם תתקשרי אליה סביר שתאמר לך ללכת להיבדק

במקומך הייתי בודקת, יש מוקדים לבריאות האישה שאפשר לגשת גם ללא תור, מחכים קצת.

תעשי מה שאת רואה לנכון

כנראה אתקשר למוקד אחיות לשאול בתקווה שיענו לי...

לא יודעת למי יש באיזור שלי, ואם אני אלך ליד שרה אני כבר אלך למיון נשים שלהן...

זה כנראה מה שאני אעשה

אבל התקשויות בשבוע כזה שיותר מהרגיל כדאי לבדוק.

כן הלכתי להיבדק כדי לשלול רעלת הריון.

בפועל זה היה צרבת מאוד קשה...

אבנים בכיס המרה..

לקח לי שתי הריונות ולידות לעלות על זה..

אבל זה מהתיאור שלך זה נשמע משהו שכדאי לבדוק, אפילו כדי לשלול דברים אחרים

איך בודקים את זה? באמת אמרו לי שזה שהם לא רואים משהו שקשור להריון זה לא אומר שאין משהו אחר וכדאי לבדוק את זה...

וממש להתעקש לבדוק את הכיוון הזה..

בהריון אין כל כך מה לעשות, אבל ידיעת המחלה חצי תרופה..

בסוף אחרי התייעצות עם המוקד הלכתי למיון וביליתי שם כמה שעות.. ב"ה לא מצאו כלום

לפחות כולם התייחסו אליי ברצינות ולא נתנו לי תחושה של באתי סתם למרות שזה מה שאני הרגשתי 

בבית הכרם