פורום הריון ולידה (עמוד 737)

אנסה לכתוב ברגישות.

רוצה להאיר את עינייך, בטוחה שהכל נעשה מכוונה תמימה וטהורה.

כבר פעמיים העלית פה ידיעות על סיכון מוגבר יותר מהרגיל לאיזה פרעות שעלולות להתרחש.

אחת הייתה ביום שישי יום הזעם, והפעם השניה בהקשר של נאום נסראללה.

והנה שניהם לא קרו.

לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

צריך להיות זהירים בתקופה הזאת, אבל גם צריך לשמור לא לפחד.

יש מי שתפקידם לעורר למודעות על סכנה מתקרבת על מנת להישמר, ואלו הם פיקוד העורף.

כל אחד אחר שמרגיש צורך לפעול ביתר זהירות זוהי כמובן זכותו,

אבל אין צורך לזרוע בהלה בציבור.

בהלה משרתת את האויב.

צריך להיות זהירים גם בצד הזה.

לקרוא תהילים זה תמיד טוב, אבל לצאת בכותרות על מה שעלול להתרחש הלילה, יכול גם לגרום נזק, במיוחד שאין לנו משהו מעשי לעשות עם המידע הזה.

בבקשה תשתדלי להימנע מלפרסם הפחדות בציבור.

שנשמע בשורות טובות ושכולם יחזרו לשלום במהרה.

לק"י

בכלל עדיף שנמנע מלהלחיץ מעבר מה שגם ככה לחוץ פה (כולנו).

פה ספציפית לא חושבת שהיתה הפחדה, וערכנו כי לא ידענו אם זה מידע רשמי איפה צה"ל פועל עכשיו, או שמוטב לא לומר (למרות שנתקלתי בזה בעוד מקום, אבל גם לא רשמי).

שהפעילות בכללי היא לילית, ז"א כל לילה מ11 עד הבוקר...

אז ביקשו להגיד תהילים דווקא בשעות אלו.

למי שיש קרובים בחו"ל במרחק הרבה שעות זה יכול להיות נוח ממש, אני למשל העברתי למכרים בארה"ב.

בקיצור, תםילות זה תמיד טוב

לק"י

לפעמים זה מידע שגוי ולפעמים עדיף לא לפרסם. יכול להיות שהפעם זה היה דבר ידוע, אבל בגלל שלא ידעתי, העדפתי לערוך.

גם אצלינו במשפחה חילקו תהילים, וזה מבורך.

בשביל לודאות הריון צריך לעשות בדיקת הריון. זה לא בודק אותו הורמון

קרו מספר מקרים שנשים דיווחו שיצאה להן בדיקת ביוץ חיובית בהריון. אבל זה לא גורף

זה גם לא ממש בדיקה חיובית

חיובי זה שהפס השני ככ כהה שאפילו יותר מפס הבקרה

ומאז עד עכשיו זה מראה לי 2 פסים כמו בתמונה שהעלתי

ואני חושבת שטוב מאוד להעלות מודעות

מוסיפה, שגם תלוי איך חווים את החרדה: ברח, קפא, הילחם

אני לדוגמה קופאת או בורחת

פעילות גופנית פחות אופציה בשבילי, לפחות עד שאני מצליחה לשחרר את הגוף,  לרוב עם עזרה חיצונית. לעתים רק נשימות עוזרות. ומיינדפולנס זה בכלל מהמם

אם את מבינה אנגלית - אז יש את כל הסדרה. ויש עוד הרבה ספרים קלאסיים באודיובוקס באנגלית. בעברית המגוון מצומצם יותר, ומן הסתם גם הרוב בתשלום.

אם את מחפשת שיעורים - ממליצה בחום על שיעורי התנ"ך של הרב עוזי ביננפלד בערוץ מאיר. עכשיו ב"ה סיימתי לשמוע את סדרת השיעורים שלו על ספר שופטים. (אחרי שסיימתי לשמוע את הארי פוטר, עברתי - להבדיל - לשיעורים שלו... את ספרי השמע אני שומעת רק בימי שישי, כשמנקה את השירותים-אמבטיה, ואז לא יכולה לשמוע שיעורי תורה.)

יש גם כל מיני פודקאסטים מעניינים. אני אישית לא הצלחתי להתמיד בהם (הם לא הצליחו להחזיק אותי מספיק בשביל שיהיה לי כיף לנקות בזמן שאני שומעת אותם), אבל יש הרבה שנהנות... מן הסתם ימליצו לך פה.

יש את 'חיות כיס'

ו'שיר אחד'

וגם 'התשובה'

וכמו שמתואמת כתבה, השיעורים של הרב ביננפלד

וגם של הרב לונדין

איפה יש את הפודקאסטים?

חייבים ספוייטיפי? או שיד אותם ביוטיוב?

אני חושבת שיש בגוגל פודקאסט,

אני שומעת בספוטיפיי

והגעתי לאתר שבו נמצאים כל הפרקים.

מניחה שבספוטיפיי וכדומה זה נוח יותר, אבל לא ניסיתי...

הסיכון הוא דימומים

יכול להיות בלי דימומים בכלל

יכול להיות דימומים קלים

ויכול להיות דימומים משמעותיים

אצל כל אחת הגוף מגיב אחרת.

את יכולה להמשיך בינתיים ואם תראי שמתחילים דימומים לשקול שוב

זיגזגתי בינהם לכל אורך הזמן שלקחתי

2. אצלי הרופאה רשמה 3 קופסאות ובפועל כל קופסא הייתה של 3 חודשים..... אם אני זוכרת נכון.

אני במכבי בצפון, לוקחת רציף ב10 חד' האחרונים ותמיד יש פה באזור

לא הבנתי את מה שכתבת על הקופסאות

סרזט מגיע בקופסאות של 4 שבועות (28 יום), אפשר לבקש מרשם ל3 חד' ואז לקנות מייד 3 קופסאות וככה יש לך רוגע לתקופה מסוימת

חיפשתי בסופר פארם ובי, מכבי וגם בית מרקחת פרטי פה באזור

לגבי הקופסאות זה מה שהסבירה לי רוקחת, לא יודעת 

זה מה שמטפלים בו עם רצועות? שמאבחנים עם אולטרסאונד פרקי ירכיים?

אם כן אז זה בהחלט דחוף, היה לאחיינית שלי וצריך ממש להקפיד על הטיפול בחודשים הראשונים כדי שלא יהיה נזק

לגבי תור פנוי, תאמרי שזו תינוקת שצריכה לעשות את זה בגיל 6 שבועות (או מה שאמרו לך).

אם זו הבדיקה השגרתית אולי אפשר קצת לדחות
אבל אם כבר אמרו לך שיש פיסוק
אז ממש ממש חשוב לטפל

מהיכרות עם תינוקת שבגיל שנה הייתה צריכה
2 ניתוחים כדי לתקן את זה...

וממש מזדהה עם הקושי
להתעסק בדברים רפואיים בתקופה המשוגעת הזו
קשה פי כמה....

אם זה משהו שרואים ישר בבדיקה ולא רק באו"ס כנראה שזה יחסית משמעותי ובהמשך החיים זה עלול לגרום לצליעה ובעיות נוספות שקשורות להליכה

ברור שזה לא קל אבל זה חשוב

בהצלחה!

רק רוצה להציע לחפש פתרון שאולי יכול להקל.

אולי יש קרוב יותר מוקד של יד שרה או ארגון רפואי אחר שיכולים לעזור?

אם הבעיה היא ניידות אפשר לבקש עזרה מידידים סיוע בדרכים (הם הוציאו פרסום שעוזרים בתקופה הזאת לסיוע בדברים נוספים ופשוט להתקשר לבקש)

שילוב של בעל מגוייס עם אירוע רפואי לגמרי מצדיק לנסות להיעזר במי ומה שאפשר.

תרגישי בנוח להרים טלפונים לעמותות שיכולות להיות רלוונטיות במצב כזה להקל את ההתמודדות.

בהצלחה רבה ורפואה שלמה!

גם לבן שלי אותה בעיה וגם לי לא היה כח ללכת אבל כל יום זה משנה וככל שהם קטנים זה קל יותר לטיפול 

יכול להיות סתם החתלה כפולה או קצת תרגילים

שהם גדלים זה עלול להגיע לניתוח

תינוק שלא טופל בזמן והיה צריך לעבור ניתוח והיה מגובס רציני חצי שנה!!! דבר שכמובן גרם לצער גדול ועיכוב התפתחותי משמעותי.

מלבד זה שההורים לא יכלו לעבוד בכל התקופה הזו וגם נוצר מכך נזק כלכלי.

אם הרופא רואה בעין שיש פיסוק יתר ולא רק באולטרה סאונד אז כנראה שזה משמעותי.

ולשאלתך מה הנזק- במקרה ולא מטפלים בזה נוצרת צליעה משמעותית לכל החיים!!!

כמה שיותר מהר לטפל

מבינה את הקושי בתקופה המטורפת הזו

אבל שווה להוציא כסף על מוניות/רופא פרטי בשביל חלילה לא לפספס את המומנט.

תצרי קשר עם הקופה שלך ותגידי שאת צריכה תור בדחיפות

תנסי לבדוק מי יכול בסביבתך לעזור לך בנסיעות/בשמירה על הילדים

בבקשה על תוותרי על זה

תהיה לידה מוקדמת אז נדע מה רוצים.

התכנון עצמו לא לוקח הרבה זמן, אבל בסוף ההריון אין תמיד ראש לזה ולדבר עם מקומות והשוואות מחירים..

ממליצה קודם לחשוב על המסגרת - כמה אנשים אתם רוצים, מי, איזה סגנון (בית כנסת, אולם וכו) ומשם להתחיל לברר עם מקומות על מחירים.

לברר על מוהלים ושיהיה לכם נגיד רשימה של 3. לנו היה 3 וכולם היו תפוסים בסוף, אז מצאנו המלצה על מישהו והוא בא והיה טוב.

למדנו מהשיחות איתם אגב שהמפורסמים הרבה פעמים באים ומיד הולכים ולנו היה טוב שהמהול בא בנחת, ישב, נשאר לסעודה, הסביר הכל, ראה שהילד מרגיש טוב.

ממליצה, אם זה לא מלחיץ אתכם - לתכנן לפרטים. אותי זה מרגיע לדעת שהכל מוכן.

לדוגמא אם אתם רוצים שיהיה מיתוג לאירוע או הזמנה/מודעה לברית - אפשר לעצב את זה כבר בקנבה או בכל דרך אחרת וכל מה שישאר יהיה לפני הברית להוסיף את הפרטים כמו מקום וזמן ויהיה לכם מוכן

בבריאות וידיים מלאות ❤

כמה וכמה בנים בה...

בלידה הראשונה ההורים עזרו בארגונים

בשאר אנחנו

לא זוכרת שזה היה עמוס מידי

מוהל ידענו מראש מי אנחנו רוצים

אולם בישוב סגרנו אחרי הלידה

נשאר לסגור קיטרינג

סנדק

ולהודיע לאנשים

לק"י

אני ילדתי בשנה שעברה בכיפור ביום רביעי, באמצע היו שישי-שבת, ואז ראשון ערב סוכות ושני חג.

והשתחררתי רק בראשון.

היה לחוץ לארגן.....

וגם יותר מסובך כי היינו צריכים מקום עם סוכה.

טוב, אני אומרת "אנחנו", אבל זה בעצם בעלי, בעזרת הוריו. אני הייתי עסוקה נטו בהתאוששות מהלידה...

בערך בחודש שמיני. מיד אחרי הלידה כדאי להתקשר למוהל לוודא שיהיה פנוי.

דיברנו גם מראש על איך נרצה שהברית תראה במידה ותצא ביום חול, ביום שישי ובשבת. בסוף התינוק היה קטן וצהוב אז הברית נדחתה והיה לנו זמן לתכנן בנחת.

על אולם, כמות אנשים פחות או יותר, מוהלים

בגדים לי ולשאר הילדים

בגד לתינוק

עשיתי קנייה של כל החד פעמי בימים שלקחתי מחלה לפני הלידה

וגם הכנתי כל מיני קינוחים שאפשר להקפיא בקלות

שמרתי לי כמה מספרים של קייטרינג

בפועל- אבא שלי בישל, האולם שרצינו היה תפוס אז היינו באולם אחר יותר מעפן

סבתא שלי קנתה בגדים לילדים אז הלבשתי את מה שהיא קנתה..

וחד פעמי בעלי עשה קצת השלמות..

גם תאריך יהיה רק אחרי הלידה.

אבל כדאי קודם לבקש המלצה על מוהלים ושיהיו 2-3 מוהלים ככה שאחרי הלידה אם הראשון לא יכול באותו יום, תפנו לעדיפות ב וכו.

אפשר לחשוב על מקום או על סוג האירןע שרוצים קודם ןאז לתכנן בהתאם. 

3 קיטרינגים שמעניינים אתכם

איזה מקום אתם רוצים

סוג אירוע שענ ביום חלבי בשרי וכו

וזהו נראלי

השאר מארגנים אחרי

כי יש הרבה דברים שאת לא יודעת מה יהיה

אבל זה גם תלוי אופי

כי יכול להיות שלך טוב לארגן מאתיים אחוז לפני

ומקסימום לא הכל יהיה כמו שתכננת

חשבנו על שמות, לפחות כיוונים, בלי להחליט

חשבעו על 3 התרחישים של זמן הברית-

יום חול אם רוצים בוקר צהריים או אחהצ ולכל אופציה אם רוצים בשרי או חלבי

שישי- חלבי

שבת - קייטרינג בשרי ומקומות אפשריים שמתאים לעשות את השבת...

הכל חשבנו בגדול וקייטרינג גם ביררתי מראש על כמה אופציות שאדע מה הסגנון של הקייטרינגים.. לא התאים לי במהלך השבוע של ההכנות להתחיל טלפונים שיכולתי לעשות מראש

(לדעת מה מיני' הזמנה, כמה למנה, תוספת מלצרים, וכו')

טלפונים של 3 מוהלים לפי דירוג (מנסים את מי שהכימרוציםם, לא פנוי *ישר* פונים לבא... לא אז מתחילים לחפש המלצות...)

בגדים - לעשות רשימה איזה בגדים יש לכל אחד לברית ואם יש חוסרים לדאוג להשלים, כנל נעליים, כיפות וכו'...

לעשות רשימה של כל הכיבודים של הברית, מה יש ואת מי היינו רוצים לכל כיבוד... ואז יודעים ישר את מי לשאול מה... חוסך כ"כ הרבה דיבורים וכאב ראש...

בהצלחה! 

חשוב לי לעשות את המקס' לפני הלידה כך שמה שיישאר לי לאחרי הלידה יהיה המיני'... כלומר לעשות אחרי הלידה רק 30 אחוז ולא כל ה100 אחוז (לסגור סופית מוהל, מקום שעה קייטרינג מאפרת בגדים, צלם, כיבודים)

וכל זה בנוסף להתאוששות ההורמונלית והפיזית, היכרות עם הלינוק והנקה שלו, בחירת שם, כיבוס בגדים, בדים של העגלה, סלקל, בגדים לתינוק בכללי, להוציא את האמבטיה ולנקות אותה, וכל זה בנוסף לשוטף של הבית- א.ערב,מקלחות כביסות פיזור ואיסוף למוסדות...

שוב- אני רק מדגישה כמה כדאי שיהיה מיני' האירגונים ולא מקסימום.. 

לחשוב על שניים שאתם רוצים, ולהתקשר לתאם ממש אחרי הלידה כי אלו שפופולריים גם נתפסים מהר..

אתם יכולים לחשוב גם מה הקונספט שתרצו ואיפה ואחרי הלידה להתחיל לסגור, בגדול זה לא לוקח הרבה זמן. 

וטוב שכך, כי היא נדחתה הרבה זמן

אבל זה היה לנו בסדר כי בעלי אלוף בארגון של דברים כאלה ולי זה היה די ברור שזה לא העיסוק שלי

עשינו באולם ולא היו לנו הוצאות כי קיבלנו מתנות

לא מזמינים גמככה, רק מודיעים אבל נערכנו ל70 אנשים

אני רק הייתי צריכה להגיע.

למי שמארגן אחרת - אחותי לדוגמה עשתה בבית כנסת ונעזרה במשפחה. זה היה מוקדם בבוקר רחוק מהמשפחה אז מן הסתם פחות אנשים. הביאו אוכל ביתי ופלטות ירקות ושתייה חמה וקרה. היה מעולה.

לגבי עלויות - תלוי באמת במה תבחרי

יש שעושים קייטרינג ולכן צריך לבחור חלבי או בשרי, כמות מנות, ולאמוד כמות של מגיעים

ותלוי בתקציב שיש לכם

גם לקחת בחשבון זאם זה בזמן הקרובבעז"ה, אז בזמן מלחמה מן הסתם זה שונה מאשר בשגרה

אבל כן קניתי בגדים לי ולילדים לפני הלידה

כי אין סיכוי לשלוח את בעלי לקניית בגדים זה יגמר באסון

ואין סיכוי ללכת לקניות כאלו אחרי לידה

אז בגלל שגם ילדתי סמוך לחגים פשוט קניתי עוד קצת אופציות שיהיה חגיגי לברית

לגבי מקום, מוהל, סנדק, קייטרינג, הזמנות, עיצוב וכו ארגנו אחרי הלידה

אבל שוב, זה עוד לא פגש את מבחן המציאות

לבנים אני אוהבת שמות תורניים עם משמעות -אביחי, אלישע וכו'

אבל אולי תעזבי את זה קצת?

תתני לעצמך להיות כמה שבועות במקום הזה שאת לא יודעת ואין שם כרגע.

אם יצוף שם פתאום- כיף!

אבל לא להתעסק בזה בכח..

לא כתבת עוד כמה זמן את צריכה ללדת

אבל עם הגדול שלי לא היה לנו שם בכלל וגם בעלי ממש לא רצה להתעסק עם זה עד דיי סמוך ללידה

בערך שבועיים לפני הלידה עלה שם אחד ויחיד ששנינו הסכמנו עליו אבל בעלי לא ככ מצא את המשמעות שלו שמתיישבת לו.. ואז בשבועיים האלה הוא חיפש באינטנסיביות מה משמעות השם וכשהוא נולד זה היה ברור שככה נקרא לו.. ועד היום השם הזה תפור עליו ממש.

הפעם יש לי עוד איזה 3 חודשים עד הלידה, ויש לנו כמה שמות שחשבנו עליהם ואף אחד מהם עדיין לא ממש *זה* אבל אני יודעת שבסוף אחד מהם יתיישב לנו או שיצוץ בכלל שם אחר....

לא יכולה להגיד שאני לא מתעסקת בזה בכלל כי אני כן.. וכן מטריד אותי שאין לנו שם(בעיקר כי אנחנו אוהבים סגנונות מאוד שונים ולמצוא שם שמתאים לשנינו זה מאתגר, ואז הוא גם צריך למצוא חן בעינינו ולהתאים למשמעות וכו וכו) אבל אני גם יודעת לצחוק על עצמי שזה מעסיק אותי ככ כי בסוף יהיה לו/לה שם, אם ניתקע עכשיו ואם לא....

אנחנו במצב דומה אני גם פחות משלושה חודשים ללידה בעז"ה

כנראה הפתרון הוא באמת (להמשיך) לעזוב את זה..

אני כותבת להמשיך כי אנחנו לא באמת מתעסקים בזה יותר מידי, זה סתם מציק איפשהו במעמקי המחשבה..

מקווה רק שאזכה להיות שלימה עם השם שנבחר

שממש הציק לי במהלך ההריון שאין שם של בן שאני אוהבת..

בחרתי לא לדעת מה יש לי בפנים אבל ממש ממש הייתי בטוחה שזה בן. זה הטריד אותי ממש ואז נולדה לי בת🤣

אבל גם בלידה של הראשונה, שלא ידעתי מה יש לי, ולא תכננתי שמות, כששמו אותה עליי בחדר לידה פשוט באתי לקרוא לה בשם כלשהו, והיום זה השם שלה.

אימרי

את מתחברת לשמות מהסגנון הזה? 

בהריון של בת כרגע ואין לי שום שם שאני מתחברת אליו...

ולבנים יש שמות כ"כ יפים שזה ממש מבאס

רק בגלל השמות אני רוצה בן..

פשוט אין אין אין.

ואם יש שם עם צליל יפה, אז אין לו משמעות יפה או שאני מבינה אותה.

ואם יש שם יפה, אז לאנשים מאוד קרובים קוראים ככה, או שהוא במשמעות קרובה מידי לשם שלי..

וגם בעלי צריך לאהוב את זה.

מקסימום לא יהיה לה שם, איזה חודש +

כמו כשאת פוגשת מישהו והוא אומר לך מה השם שלו. את לא יושבת וחושבת על השם אלא מקבלת שזה השם שלו.

חכי ללידה, ותני לילדה להגיד לך מה השם שלה.

בעלי לא רוצה שנחשוב לפני הלידה ואז רק אחרי הלידה חושבים.

אין כמעט שמות לבנות שאני אוהבת, אבל ב"ה אחרי הלידה הצלחנו למצוא. זה יותר קל לנסות לשייך שם למישהו שנמצא מולך.

גם אני לא אוהבת בכלל שמות של בנות, ואוהבת רק שמות של בנים.

לפני הלידה של הבת שלי, כשבעלי הציע שמות ושללתי את כולם על הסף, הבנתי בהדרגה שמה שהופך בעיניי שם ליפה/לא יפה הוא האנשים שאני מכירה עם אותו שם (זה לא תמיד, אבל בהרבה מקרים זה ככה). ובגלל שאני בת וכל חיי גדלתי במסגרות נשיות והיו סביבי בנות, סטטיסטית מספיק שאני מכירה מישהי אחת שאני לא אוהבת עם אותו השם, השם נשרף... ואז הבנתי שאולי אין עניין למצוא שם 'יפה', אלא שם עם משמעות יפה שמתאימה לה. כי בסוף את הבת שלי אני אוהב, ומתוך זה שאני אוהב אותה אז אני אוהב את השם שלה... ובאמת קראתי לבת שלי בשם שהתאים לה (כשראיתי אותה הבנתי שזה השם שלה, גם אם אני לא מתה עליו), עם המשמעות שמתאימה לה. ומאז אני מתה על השם הזה, כי פשוט הוא מסמל לי את הבת שלי, שאני הכי אוהבת אותה בעולם.

כמובן שלא אומרת לקרוא לתינוקת בשם שאת ממש לא אוהבת וסולדת ממנו... אבל אולי לא צריך ללכת לקצה השני ולחפש שם שאת ממש אוהבת. מספיק שם שיש אליו חיבור (וכמו שכתבו לפניי, הרבה פעמים כשרואים את התינוק מבינים כבר לבד מה השם שלו...)

כי אנחנו מוקפות בבנות כל חיינו

ויש את ההיא שהעליבה אותי בכיתה ה

ואת ההיא הסנובית

ואת ההיא בכיתה שכולם ירדו עליה

ו..

ו..

אינסוף..

עם שמות של בנים יותר קל,

אצלי לפחות.

כי היתה לי איתם פחות אינטראקציה במשך החיים..

אבל מזל שאנחנו בחינוך נפרד..

תחשבי אם זה היה מעורב אז גם אצל הבנים היה קשה לנו למצוא שמות😆 

אותו כנל על שמות של בנים

בעלי הטיל וטו על איזה שם לאחד הילדים..

ואמא שלי גננת.. בכלל היו לה עניינים..

קודם כל באמת יש פחות שמות לבנות...

אני בהריון ומקווה שזה בן כי אינלי שם לבת.

אבל תזכרי שהשם נותן רוח הקודש לשם.. אז בסוף יהיה משהו.

ואגב לגדול שלי היינו ממש סגורים על שם ובסוף נולד והדם פשוט לא התלבש עליו.

לילה לפני הברית נכנסנו לחדר והחלטנו על שם שממש לא הייתי מגיעה אליו בהריון. והיום ככ אוהבת וממש מתאים לו ולאופי שלו...

זה כיף שיש שם בהריון אבל לא חיבים, ולבנות גם אין דד ליין של ברית..

תינוק מגיע וככרו בידו אז בטח גם עם שם היא תופיע פתאום..

ממני שבטראומה מאמא שלי שלקח לה איזה 3 שבועות לתת שם לבנות שלה אז מוטרדת מזה לפני שמתחילים לחשוב על ההריון הבא🤗

וגם השם שבעלי רצה אחרי הלידה זרמתי איתו כי לא מצאתי שם אחר שאני אוהבת, ומתחברים בסוף ואוהבים,

כמובן שלא הסכמתי לשם שאני ממש לא אוהבת, זה ברור

האמת שמגפוני גשם קניתי בלידר ובמקס עד כה

אני יודעת של weshoes יש נעליים מאוד איכותיות

לא קונה בנקסט נעליים ככ

שיהיו גם ליומיום וגם לגשם (לא מגפי גומי)

תודה!

יקר אבל איכותי

ויש מבצעים אז יוצא סביר

לא מצליחה להזמין מידה נכונה בנעליים..

במחיר ראיתי שהם פי 2 מזוג אחד בנקסט...

אבל אם הן יהיו באמת איכותיות ואטומות אולי זה כן שווה

הן יקרות

אבל למשל שהייתי בחנות היה 2 ב200 או אפילו 2 ב150

או השני ב80

אם כן, אז אין לי מה להמליץ לך עליהן בחזרה....

ראיתי אותם והתלבטתי אם זה אותו דגם משנה שעברה.. אז ממש תודה לך!

קונה כל עונה 2 זוגות.

נעל מחממת מאוד (יש סימונים לפי פתיתים שלג)

ומגף גומי עם ריפוד פנימי.

בימי גשם שמה מגף גומי- הוא היחיד שבאמת אטום

בשגרה- נעל חמה

(לרוב גם הימי גשם הם דווקא הימים הפחות קרים...)

כבר יש בחנויות 

מרופד אני לא יודע ת..

מנסיוני לפעמים ממש לא איכותיות

וקשה לדעת

אומנם הרבה יותר יקר אבל לדעתי שווה להשקיע על פפאיה, מחזיק לי תמיד לכל העונה מהמם

וכבר שווה לשלם כפול מאשר להצטרך שוב לקנות באמצע עונה..

דווקא לי תמיד היה ניסיון חיובי איתם. בטח ובטח כשמשווים למחירים בארץ והאיכות פח שמקבלים איתם...

יכולה להגיד שקניתי בפפאיה מלא, תמיד עברו עונות שלמות - כולל סנדלים מגפים הכל

בנקסט זה לקחת סיכון- יכול להיות בסדר ויכול להיות ממש איכות ירודה שנהרס תוך כמה שבועות

מפפאיה נהרסו כמה פעמים אחרי פחות מעונה ומנקסט החזיקו מעולה.

אז כנראה יש דגמים ויש דגמים גם שם וגם שם

לנעליים שקנית והיית מרוצה?

בנקסט מה שקניתי עד כה היה איכותי (נעלי חורף וסנדלים), לכן אוהבת לקנות שם.

מלבד נעלי שבת שהתקלפו מהר מאוד

נגיד כמו זה

רוקו | Papaya

אבל האמת שכל הנעליים שלהם היו לי טובות , מופתעת מהתגובות פה

ממש החזיקו לי ולא פעם או פעמיים, קונה כבר כמה שנים רצוף

270 שח לנעליים לעונה אחת...

אני מעדיפה לקנות פעמיים בנקסט לצורך העניין ועדיין זה יוצא לי 100 שח פחות... 

עכשיו יש 15 אחוז למשל

ולפעמים יש יותר

לי אישית שווה את זה שלא צריך להתעסק ולהזמין דחוף כי נקרע וכו

בד"כ יוצא לי סביב ה220

שיקול שלך

קניתי מגפוני גשם - מעולות. יפות בעיני גם כמגפיים יומיומיות.

https://www.next.co.il/he/style/st452600/D80637#D80637

לבנים- הם לא ממש ללשחות בתוך שלוליות אבל סהכ עמידות. החזיקו לנו מעמד יפה.

https://www.next.co.il/he/style/st597630/437486#437486

באמת שני הדגמים האלו תפסו לי את העין,

המגפוני גשם לבנות נוחות כנעלי יומיום? (שואלת בגלל שהן גומי)

בעיניי עגלה מהקלות בשוק

חיסרון-האמבטיה צרה ואין מרווח מצד שני אפשר לעבור ים העגלה בכל מקום בערך

לא אוהבים את הקיפול שלה אומרים שאפשר לקפל עם יד אחת עוד לא הצלחנו להבין איך  

יתרון -אפשר לכבס הכל,יפה,קלילה,נכנסת לכל מקום

בכל-אופן בעיניי לא שווה את הכסף.

יש להם עגלה חדשה נדמה לי.שמעתי שהאמבטיה עצמה מתקפלת וזה מדהים אם כן 

כעת בילד החדש קנינו את השש. )

אני עוד לא הרבה זמן איתה ספציפית.. אבל מרוצה ברוך ה.

בכללי מאוד אוהבת את הבוגבו בי ושירתה אותנו היטב. לכן לא רציתי להחליף מותג עכשיו כשחיפשתי עגלה.

היו שנים שהיינו בלי רכב .. בתחבוצ היא מושלמת בגלל הגודל . כנל כשכרנו רכבים או טרמפים פשוט קל להתנייד איתה. הטיולון מעולה גם. לי אישית לא היה חסרונות איתה..

חזקה מאוד מאוד

היגוי מעולה והכי חלק שראיתי..

עברנו איתה מיליון טיסות, (עגלות נהרסות בטיסות) ונשארה כמו חדשה!

לא כבדה בכלל..

אם היא מכפילה את עצמה ב1.5-2 זה הריון חדש

בהצלחה

איזו זכות להביא ילד יהודי לעולם בעת כזו..

נרשמת לתמצית החדשות?

ויש לך במה למלא את היום? ככה פחות נשאבים..

יש לי במה למלא וזה באמת עוזר, ועדיין לצערי לא מצליחה להתגבר.

נתחיל בפשוט להצדיע לך את אחרי לידה עם עוד ילד בן 2.5 לא במסגרת לא במקום הטבעי את פשוט אלופה וכל התחושות המחשבות והכוחות שאזלו לך יותר ממובן לגמרי!!!

דבר שני את מתארת מצב באמת ממש מתיש אין לך אופציה לקבל עזרה מבעלך או משפחה מתנדבות מישהו באיזור??

בבקר ( זה גם דימוי לזמנים טובים) יש זמן ויכולת להתבונן בחסדי ה', וללמוד ולהגיד את חסדי ה'.

בלילה ( זה דימוי לזמנים קושי) אין את היכולת כמו ביום,ואז רק מאמינים בלי להשתמש בשכל ..

בלילה ללא שינה לא בבית שלך- זה באמת לא הזמן לחשוב מחשבות עמוקות, את צריכה רק לחשוב איך לשרוד עד הבקר,

וכמו שכתבת שבבקר את מרגישה אחרת,אז אפשר לעשות ברור שכלי ולהיזכר למה ילדת אותה🙂

אולי יש לך אפשרות להקל על הלילות?

להניק השכיבה?

להכין לך חומר קריאה מעניין לזמן ההנקות הליליות?

וההרדמות?

אולי מנשא ?

ובעז"ה שתחזרו במהרה הביתה💜

וגם בלי וירוס, חולשה של הגוף בגלל סיבה אחרת וההרפס שנמצא רדום בגוף מתפרץ.

בנוסף igg חיובי עקרונית זה לכל החיים..

(כמובן שתמיד יש יוצאי דופן אבל לא נראה לי סיבה לדאגה)

איפה כתוב שהרפס נגרם מ CMV?

בעקרון, CMV הוא אכן וירוס ממשפחת ההרפס, אבל לא שמעתי שגורם לסימפטומים של הרפס (אם את מתכוונת לפצעים בפה וכו).

אני לא בדיוק מבינה את הכוונה להדבקות שניוניות וכו של CMV, מצד אחד שמעתי שאחרי שיש כבר נוגדנים זה בעצם חסר חשיבות לבדוק, מצד שני, שמעתי שיש הדבקות שניוניות.

אם את מוטרדת, הייתי מתייעצת עם רופא נשים/משפחה (מי שזמין, גם רופאי משפחה אמורים לדעת קצת מה ההמלצות).

אבל בכל מקרה אם זה לא חשיפה ראשונה זה לא כזה מסוכן לעובר .

הכי טוב ליידע את הרופא/ה שלך, אם יחליטו יתנו לך לעשות בדיקת דם לוודא אם נדבקת

זה לא מחלה, ההרפס הוא הוירוס הגורם לנגעים שיכולים להופיע בפה. אין קשר לCMV. אם לא באת במגע ישיר עם אותו ילד כנראה לא נדבקת. חוץ מזה הרפס בפה זה לא מסוכן לעובר.

ונחשפתי בהריון למישהי פעמים רבות בלי שידענו שיש לה cmv (רק אח"כ התברר), והרופא אמר שאין עם זה בעיה.

אבל הייתי מוודאה עם הרופא שלך

לק"י

במסרק סמיך.

או, אם לא ניסית- לסרק עם שיער רטוב.

זה נראה לי קשקשים או קליפה.

זה לא הזיז לזה, גם לא על שיער רטוב.

ננסה עם שמן

אבל תדעי שיש סוג של קשקשים שהם יותר חומים כאלה ו"מלוכלכים" וגם יותר נדבקים

היה לבת שלי הגדולה וגם לאח שלי.. עם שמן יורד ממש בסדר

שימי שמן שקדים לדוג, חכי זמן (חצי שעה נגיד) ואז תעשי עם מסרק סמיך

אצלנו ממש עבד..

שאלת את הרב אם מותר לכם להתחבק?

ראיתי כמה וכמה פסקים שמתירים במצב כזה.

בטוחה שיש דעות אחרות גם, אבל אם את מרגישה שאץ צריכה אולי שווה לפחות לבדוק ולהסביר לרב את התחושות שלך

הפסקים שראיתי מדברים על בני זוג שבודאות אסורים

הפסיקה של מכון פוע"ה היא לא 'מאוד מחמירה'.

כמעט כל רב שישאלו אותו את השאלה הזו, עם כל הכאב והקושי העצום שעומד מאחוריה, יאמר שאין דרך להתיר לבני זוג מגע בזמן שהם אסורים.

כך מורים מכון פוע"ה, וכך גם יורו רוב הרבנים.

פסיקה שכן מתירה מגע בזמן כזה היא פסיקה חדשנית ומקלה. הפסיקה הפשוטה היא לא ה'מחמירה'.

אני לא כותבת את זה כדי לזלזל או לפגוע ברבנים שמתירים, ובטח לא בנשים שהולכות בעקבות הפסיקה הזו.

אבל כן היה לי חשוב לכתוב את זה, בשביל כל מי שנוהגת כפי שמורים רוב הרבנים, ועומדת בניסיון העצום והקשה הזה.

לשמוע שמה שהיא עושה זה על פי פסיקה 'מאוד מחמירה' יכול עוד יותר להקשות על הניסיון, ולכן אני מוחה על הביטוי הזה.

ואני מעתיקה תשובה שכתב ברגישות רבה הרב איתיאל גלעדי, על מגע לפני יציאה לקרב בזמן שני הזוג אסורים (שמחה מאוד שלפותחת זה לא רלוונטי, ב"ה…) -

שלום וברכה

שאלה רגישה מאוד, סהדי במרומים, שהנני נרגש ומשיב בעיניים דומעות.

אסור.

נגיעה של חיבה בין בני זוג, אסורה, גם ובמידה ובני הזוג לא יגיעו לידי אישות.

לדעת השולחן ערוך, נגיעה או חיבוק הינם בתוקף של איסור תורה.

לפיכך יש להימנע.

אין ספק שזה נסיון גדול, ורק בורא עולם יודע נסתרות מכיר את גודל המורכבות והקושי.

כולי תפילה שזכות שמירת הלכות ההרחקה, ימליץ בעדך, והיא תשמש כ"קמיע" לשמירה בעזרת ה'.

תמצאו מילות ברכה ותפילה אחד לשני לפני היציאה, וכך תזכו שבורא עולם יתלווה בדרכך.

צאתך לחיים ולשלום.

חזקי ואימצי, גיבורת החיל!

בברכה

הרב איתיאל כץ.

אני הבנתי את הדברים כך-

הפותחת אמרה שיש כתמים

אני10 הציעה לבדוק לגבי חיבוק במצב כזה (של כתמים)

טארקו דייקה שהפותחת בקשר עם מכון פועה ואם הם אומרים שהם אסורים אז אין מקום לשאול על חיבוק.

בלי קשר לחיבוק, הפסיקה של מכון פועה כן נחשבת לפעמים מחמירה יותר. (לצורך העניין חושבת שראיתי פעם באתר שלהם שכתם יאסור אם הוא כבר יותר מחצי כרטיס אשראי ולפי הפסיקה של הרב שלי רק כזה ברמה של דימום כמו במחזור זה יאסור אותנו)

ושכל אחת תתייעץ עם רבותיה בעניין.

כלומר ברור שזה יותר מורכב,

אבל אני מתכוונת כמו שיש איסורי דאורייתא אחרים שמותרים בשעת מלחמה, אז גם בהלכות נידה יש פסיקה שונה לזמן מלחמה.

אני באופן אישי, שיתפתי רב באיזה קושי לוגיסטי שהיה לנו שקשור לנושא, והרב ואשתו עזרו לי מאוד למצוא פתרון לקושי הלוגיסטי, ובכלל הרב לא רמז על איזשהי אי נוחות הלכתית שאני אעשה מה שתכננתי לעשות אלא להיפך עזרו מאוד מאוד שזה יצא לפועל,

ואח"כ ראיתי שזה יכול להיות בעייתי הלכתית מה שעשיתי.

אם הייתי קוראת את הדעה הזאת מראש לא בטוח בכלל שהיה לי אומץ לפעול בכיוון הזה אולי הייתי מוותרת מראש.

אז חשוב מאוד גם להשמיע את הקול הזה שבזמן מלחמה הפסיקה היא מאוד לא רגילה, כי כל הסיטואציה מאוד לא רגילה. כשמרימים גבה על זה, זה יכול להחליש.

לא יודעת מי בשרשור פה בעלה מגוייס ומי לא, אבל גם לא דומה מי שקרבי למי שלא, מי שעכשיו בלחימה פעילה למי שלא,

מי שמוזנק בהתראה של דקות בודדות למי שיוצא לאפטר.

אז מצד אחד מבינה את התמיהה,

מצד שני צריך לשים לב שהתמיהה הזאת לא תחליש את מי שבמצב שצריך להתיר את זה כי ההחלטה להימנע יכולה לגרום יותר נזק מתועלת, לכן בדיוק יש רבנים שזה תפקידם להבין את המכלול ולפסוק במצבים מורכבים.

לא מפתיע שיש קשת של גישות ופסיקות שונות, זה באמת מצב לא רגיל עם השלכות לא רגילות לכאן ולכאן.

בעצם, יודעת,

שיש פער עצום בין פסיקה פרטנית שמישהי מקבלת

(גם אם היא בוחרת לשאול רב ספציפי שיודעת שיכול לעזור לה להתיר)

לבין פסק כללי כזה, עמום.

לא סתם יש פוסקי הלכה.

ההלכה לא נכתבה כפסק חתום אלא בצורה שבכל דור דור

יש אנשים, גדולים,

שלמדו מספיק

ויש להם די אומץ!!! לקחת על הכתפיים שלהם

מורכבויות

החלטות לא פשוטות

כל הקלה- היא החמרה במקום אחר.

תאמיני לי, לא קל להיות רב בימי מלחמה...

תמיד אפשר לענות למישהי כדאי שתשאלי

אפשר אפילו לומר לה

כדאי לך לשאול רב איקס, אם זה מקובל עליכם כזוג (בסוף פסיקה בהלכות נידה היא זוגית)

אבל פסקים שמסתובבים ככה בפורומים

כן, פסיקה כללית- צריכה להגיע מרבנים מסוימים

יש מעמד כזה.

היה שנים שהתירו דברים מרחיקי לכת.

היה לנו סנהדרין.

היום אין לנו אבל יש לנו גדולי דור, רבנים ראשיים..

כל אחת לפי דרכה

זה לא אומר שרב אחר הוא גדול יותר או פחות

ואני מכירה רבני שכונה 

שליבם גדול כמו כל ארץ ישראל ומקדישים שעותתת להתיר באופן פרטני לפונים אליהם כל מה שאפשר להתיר

ויש להם ס"ד וזה אורמ שד' מרוצה מהם ומהפסקים שלהם...

אומרים שהכח הכי גדול של רב הוא כח ההיתר.

אבל באמת לא חושבת שהם מתכוונים שפסק שלהם יפורסם ברבים

במיוחד שבדרך כלל הוא פרטני 

ממש כמו שאמרת

אין להשוות בים אנשים- במצב נפשי שונה

בין לוחמים- כולם מגויסים אבל זה לא אותו דבר..

וספציפית לגבי נידה-

בטוחה שזה הדבר הכי קשה בעולם.

לא הייתי בסיטואציה, ב"ה, שלא נתנסה.

אבל שמעתי מחברה קרובה שהיתה עם בעלה

במצב שהיה ברור שאלו שעותיו האחרונות

והיו אסורים..

ואמרה לעצמה- מה, ככה ניפרד??

ואז ענתה לעצמה: כן, ככה ניפרד.

וככה נפרדו

זה לא דומה!!!!!!! בשום או]ן ללוחם שיוצא לקרב

שיש מה לחזק את רוחו ופשו

לדעת שיש אשה, וחיבוק, שממתינים לו בבית

ויש אשה בבית

שממתינה לבעלה

וצריכה את החיבוק הזה בשביל לשרוד אחר כך עוד יום, ועוד שעה..

אבל נידה זה דבר חמור.

יותר מלנסוע בשבת.

לפי רב הדעות- גם חיבוק חמור יותר.

ולכן, רק רב יכול להתיר דברים כאלו.

ומחזקת ידי כל אשה במשפט האלמותי שנאמר כאן אינספור פעמים בכל הקשר שהןוא

תשאלי, תמיד עדיף לשאול מאשר לאסור לבד.

תני לרב את האחריות הזו על הכתפיים שלו...

יצא ארוך.. סליחה...

מתפללת שהמילים שלי לא תפגענה באף אחת ולא יגרמו שום נזק...

המון המון נשים פונות אליהם כי הם מאד מוכרים (גם אני) ולא כי הופעלה יותר מדי מחשבה בנושא.

דוקא חשוב לדעת שיש גם מקומות אחרים שאפשר לפנות, לזוגות שמתאים לפי השקפת עולמם.

(יכול להיות שלזה התכוונת אבל גם יכול להיות ההיפך )

אני לא מאמינה! זה היה נראה הזוי! טוב שלא אסרתי את עצמי!! חייבת להגיד

עכשיו רק נותר לי לקוות בלב מלא שהוא יצא בקרוב🙏🙏

ההלכה היא שבני זוג אסורים בחיבוק.

יש מעט רבנים בזרם הליברלי שמנסים לטעון שמכיוון שלדעת חלק מהדעות חיבוק הוא איסור דרבנן, אז במקרה שבו הוא לא אמור להביא לביאה ומכיוון שיש צורך נפשי מאוד גדול עד כדי פיקוח נפש בחיבוק לפני יציאה למלחמה, אז מותר להתחבק.

מחילה מכבוד אותם רב וחצי (שמעולם לא שמעתי את שמם עד עכשיו, לא מדובר בגדולי הדור) הפסק הגורף הזה הוא ממש ממש לא ההלכה הרווחת,ולפרסם כאילו זה הדבר הפשוט זה מטעה את הציבור ומפתח ציפיות שהרבנים יתירו דברים שלדעת דעות רבות הם דאורייתא.

בעיני יש פה 2 פספוסים: א. אנחנו נלחמים את מלחמתו של ה, דווקא בזמן מלחמה צריך להתחזק בקדושה וטהרה, בשעה שעיני ישראל נשואות למקום הם מנצחים במלחמות.

ב. רובנו לא במצב נפשי מורכב מאוד. ברור שלכולנו קשה, אנחנו לא בתקופה קלה, אבל הנפש שלנו חזקה ומסוגלת לעמוד בזה, בעם ישראל במשך כל הדורות מסרו את הנפש על טהרת המשפחה, יש לנו את המסוגלות לזה. התשובה שאני ראיתי לא הגבילה כלום, נגיד לגברים שאמורים להכנס לעזה, הרי הרבה ממשרתי המילואים בכלל לא בדרום.

כן בררתי אם יש מצבים שבהם ניתן להתיר חיבוק, ואמרו לי למשל על מקרה שאח של מישהי נהרג, אז רב גדול התיר בזמן הלוויה כשיש לידם עוד אנשים, או מקרה שאשה היתה מאושפזת במחלקה סגורה והיתה זקוקה לחיבוק, אז אם מישהי נמצאת במצב מורכב יוצא דופן חשוב לדעת שיש מקום לשאול על זה, אבל זה במצבים מורכבים יוצאי דופן, לדעת רוב רוב רבני ישראל זה לא אמור להיות פסק גורף לכל מי שבעלה במילואים.

לא מקום שלנו בפורום לחלק ציונים או להציב את הרבנים בדתומטר, וצריך מאוד להיזהר מזה.

צודקת, סליחה אם זה היה נשמע מזלזל

כתבתי רב וחצי כי זו הכמות. יותר מדויק רב אחד.

לא יודעת מי הוא, אולי הוא תלמיד חכם,

אני מכירה רבנים מכל המגזרים ומכבדת גם רבנים שלא משתייכים בדיוק לזרם שלי, השם שלו לא היה לי וזה מעיד על משהו כי באמת אני מכירה הרבה רבנים ומעריכה הרבה מהרבנים ה'ליברלים', אבל השם שלו באמת לא מוכר.

וכתבתי שהוא לא מגדולי הדור, לא במובן המזלזל, יש הרבה מאוד רבנים תלמידי חכמים, וזה בסדר בעיני להגיד שהם לא גדולי הדור (אין לי בעיה לומר את המשפט הזה גם על הראש ישיבה של בעלי, הוא רב תלמיד חכם, הוא לא גדול הדור), לא בודקת גודל של רבנים, אבל כן לעניות דעתי בדברים כל כך משמעותיים צריך מלהזהר מלסמוך על פסר בודד של רב לא מוכר.

ולא פעם ראשונה ששמעתי עליהם.

אני כן מסכימה שצריך פסיקה פרטנית.

ופסיקה פרטנית יכולה להיות גם מרב קהילה או ראש ישיבה וכו..

וזו הייתה אמירה גם כלפייך אבל בעיקר בכללי לשים לב לזה בשרשור לא להידרדר לשם. לא ערכתי לך כי כתבת אפור... אבל השיח בקלות יכול להידרדר לזה בעקבות האמירה שלך ולכן כתבתי.

כל רב וחצי רב מהם למד ושימש הרבה יותר ממך,אני בטוחה.

ויש הרבה מכל הקשת עם פסיקות שונות

זלזול בלומדי תורה לא יוסיף זכויות לעם ישראל . אולי אפילו יותר גרוע מפסיקה מקלה 

רב. ואת יודעת מה על בשרי למדתי שלפעמים יש מצבים שאסור להחמיר בהם וצריך לחפש,את הקולה כדי לשמור על שפיות הנפש .

אומרת את זה מניסיון כואב מאוד אישי שלי.

כן אני הוחכת לפי הרבנים המוכרים עם הפסיקה הרגילה אבל הגעתי למצב ולא אפרט כאן למה בדיוק שאם לא אקל לפחות זמנית בחלק מהדברים ואלך על פי םסיקה מקילה שהיא לא מלכתחילה אני אפגע בנפש שלי או שיפגע השלום בית שלנו חלילה..

ואגב רוב מהפסיקות המקילות שלא מקובלות בכלל בכלל הן על פי רבנים מאוד מוכרים גדולי דור שראו את הצורך שלי ואמרו לי מפורשות שזו לא פסיקה גורפת אבל במצב איקס,אפשר להקל באיקס..

מיותר לציין שכשהרגשצי מספיק חזקה שוב בזכות אותה הקלה מעצמי חזרתי לפסיקה המקובלת..

אה ואני אדם יציב לא עם קשיים נפשיים כאלו ואחרים..

אני לא מעודדת לזלזל בהלכה הפוך . לפעמים הקלה היא זו שתגרום שלא יעברו על משהו חמור באמת..

שלום וברכה

📌 *מגע של חיבה בזמן נדה לפני יציאה לשירות צבאי:*

שאלה רגישה מאוד, סהדי במרומים, שהנני נרגש ומשיב בעיניים דומעות.

אסור.

נגיעה של חיבה בין בני זוג, אסורה, גם ובמידה ובני הזוג לא יגיעו לידי אישות.

לדעת השולחן ערוך, נגיעה או חיבוק הינם בתוקף של איסור תורה.

לפיכך יש להימנע.

אין ספק שזה נסיון גדול, ורק בורא עולם יודע נסתרות מכיר את גודל המורכבות והקושי.

כולי תפילה שזכות שמירת הלכות ההרחקה, ימליץ בעדך, והיא תשמש כ"קמיע" לשמירה בעזרת ה'.

תמצאו מילות ברכה ותפילה אחד לשני לפני היציאה, וכך תזכו שבורא עולם יתלווה בדרכך.

צאתך לחיים ולשלום.

חזקי ואימצי, גיבורת החיל!

בברכה 

לא הצלחתי לעקוב אחרי הכל.

עברתי סוף שבוע קשה מאוד. חבר טוב נהרג ובעלי עדיין לא זמין...

אבל... חייבת להעלות משהו. בעקבות השירשור חששתי מאוד מהתשובה של מכון פועה.. אולי הם באמת מחמירים מידי?! וחייבת להגיד שהייתי בהלם. מאמינה שהמצב אצלי שבו אנחנו לא אסורים, קשור למלחמה. יש מצב שבזמן רגיל הרב היה אומרים שאנחנו אסורים.

אחד הרבנים בעצמו אמר לי שהם מתירים בתקופה הזו דברים שלא חשבו אי פעם שיהיה אפשר, שייצטרכו להתמודד איתם.

(הרגשתי שהפעם הראשונה דיברתי עם רב שממש חשש להתיר, הוא אמר לי שיש ספק גדול מאוד, וביקש לעקוב ולפנות מחר, במילא בעלי לא בבית אז לא היה לי דחוף. למחר פניתי ורב אחר שמע את הכל (כולל ההתלבטות של הרב לפניו..) והתיר.)

מה שחשוב לי  להגיד שאם יש למישהי ספק, שתפנה!!!! שלא תאסור את עצמה סתם. יש שם אנשי רוח גדולים מאוד, שמתמודדים עם סוגיות גדולות. אל תחששו לנסות, לבדוק, אפילו אם נראלכן שאין כמעט סיכוי.

שנשמע בשורות טובות בקרוב!

השני

זה שהקשיב לכל הצדדים וידע לשים לב בזמן מלחמה לדקויות ולתת לך הרגשה טובה ובריאה.

כמובן רק אם את מרגישה בנוח, אבל בעיני זה חשוב..

כמובן את הרב הראשון אל תכתבי.

ושמחתי לקרוא אותך.

וגם אם הייתי יודעת לא הייתי כותבת. פניתי אליהם כרבני מכון פועה, לא לרב ספציפי, כי אני מאמינה שהגוף הזה שנקרא "מכון פועה" הוא הכתובת שלנו לשאלות כאלה.

וכתבת לא לכתוב את שם הרב הראשון, אולי אני טועה, אך מרגיש שזה מכיוון שאת חושבת שהוא פעל בצורה לא נכון (תקני אותי אם אני טועה)

ולהפך, אני דווקא מרגישה המון הערכה כלפיו, הוא ניצב מול שאלה לא פשוטה בכלל, שהכיוון היה כנראה שלילי, אך מכורח המציאות לא רצה לפסוק שאסור, ביקש ממני לבדוק שוב ולהתייעץ עם עוד רב, אני חושבת שזה מעלה מאוד גדולה, ענווה ורגישות למציאות. כנראה הרב השני עם "כתפיים יותר רחבות" בהלכה (מרגיש לי לא נכון לכתוב ככה ובכ"ז...) ולכן התיר..

לא כי אני חושבת שהוא רב יותר או פחות טוב

אבל גם בתוך הגוף הזה יש רבנים שונים.

לי גם קשה להיות אצל חמותי מכל מיני סיבות 

והיא באמת משתדלת

וזה לא נעים...

כל פעם מחדש

ומרגישה שהיא מצפה ליחס אחר

וכל פעם מלקה את עצמי...